קופסת סיגריות שניתנה ללאון לדרמן בגטו לודז'

קופסת הסיגריות המעוטרת בתחריט מרשים של קטר בתחנת רכבת בגטו לודז' הופקדה באוסף החפצים של יד ושם בשנת 2012. התחריט וכתובת ההקדשה החרוטה בתוך הקופסה סיפקו רמזים מעטים באשר לזהותו של האיש שקיבל את הקופסה, לאון לדרמן שמו, בעל תפקיד מנהלי בגטו לודז': לאון לדרמן לרגל יום השנה השני "תחנת רדגאסט" אסירי תודה העובדים והאחראים (המנהלים) גטו לודז' 4.2.1943 תורם קופסת הסיגריות, מייק לבקוביץ, לא ידע מיהו לאון לדרמן או כיצד התגלגלה הקופסה אל ידיו של אביו, ישראל לבקוביץ, ניצול שואה מלודז'. מייק ניסה למצוא קרובי משפחה של לדרמן, אך העלה חרס בידו, והוא תרם את הקופסה ליד בשם בתקווה לרתום את מחלקת החפצים למציאת הקרובים. לאחר קבלת הקופסה באוסף החפצים, נערך תחקיר כדי למצוא מידע על לאון לדרמן, אולם לא נמצא מידע על אודותיו בחומרי התיעוד של גטו לודז'. לבסוף הפנייה לניצולים יוצאי לודז' היא שהביאה לידי יצירת קשר עם דבורה עצמון, בתו של לדרמן. כאשר שמעה דבורה עצמון שבאוסף החפצים של יד ושם שמורה קופסה שקיבל אביה בגטו, היא מיהרה להגיע ליד ושם והתרגשה לראות את המתנה שקיבל אביה מעובדיו כ-70 שנה קודם לכן. לאון לדרמן נולד בלודז' בשנת 1916, סיפרה דבורה בתו, והוא נכלא בגטו בשנת 1940 עם כל משפחת לדרמן הרחבה. לאון ואחיו אברהם עבדו באספקה בגטו. במסגרת פעילות מחתרתית בגטו לודז' נהג אברהם להאזין בסתר לנאמר ברדיו ולהפיץ את המידע בקרב תושבי הגטו. בעדותו המוקלטת סיפר: "אם נתת לאנשים חדשות טובות, זו הייתה התנגדות". עד שנת 1944 הצליחו כל בני משפחת לדרמן לשרוד בגטו, ככל הנראה בזכות תפקידיהם של לאון ושל אברהם, אולם במשלוח האחרון מהגטו גורשו אחיו הבכור של לאון, אחותו והוריו ונרצחו. 800 אנשים הושארו בגטו, ובהם לאון ושני אחיו אברהם ויצחק, כדי למיין את חפצי היהודים במצוות הגרמנים. זמן קצר לאחר השחרור נפטר יצחק. אברהם ולאון עזבו את פולין עם נשותיהם בשל האווירה האנטישמית במדינה והגיעו אל מחנות העקורים שבגרמניה. הלן ואברהם היגרו לארצות הברית. לאון ואשתו דינה עלו לארץ ישראל על אניית מעפילים שיצאה מאיטליה, אך הבריטים גירשו אותם למחנות המעצר שבקפריסין. לבסוף הגיעו בני הזוג לישראל והשתקעו בחולון. כל ימי חייו חש לאון לדרמן אשמה על שלא הצליח להציל את הוריו ולהוציאם מהמשלוח האחרון שיצא מהגטו. אדם אחד הוא הצליח לחלץ – גיסו מנחם הייטלר. הייטלר שרד ושמר על פתק בעל חשיבות היסטורית מתקופת הגטו: על פי סיכום מוקדם עם רחל ביהם, חברתו מתנועת הנוער הציוני, היא הטמינה פתק בקרון הרכבת, ובו מידע על יעד הגירוש שלה ושל אלפי המגורשים האחרים – מחנה אושוויץ. קופסת הסיגריות המעוטרת הצטרפה למגוון חפצים מגטו לודז' השמורים באוסף, ובהם כתובות ותחריטים המתעדים מצבים שונים בחיי הגטו ומשמשים עדות היסטורית. תחנת הרכבת "רדגאסט" החרוטה בקופסת הסיגריות שקיבל לאון לדרמן שימשה בשנים הראשונות לקיומו של הגטו תחנה לרכבות אספקה ובהמשך הוסבה לתחנה לשילוח היהודים להשמדה. כך התחריט שבקופסה וסיפור גורלו של לאון לדרמן, מנהל תחנת הרכבת "רדגאסט", מהווים יחד עדות היסטורית ייחודית למה שהתרחש בגטו לודז'.