פרוכת לארון קודש מבית הכנסת בבית החולים היהודי בקלוז', רומניה

על הפרוכת הקדשה: "לעילוי נשמת המיסד בית החולים רב פעלים חומל דלים מוה"ר דוד צבי פאן שעבעשטיען ז"ל מאשתו מ' חנה חי' שרה לאה וב"ב [ובני ביתם] נ"י תרצ"א פק" (1931)" הפרוכת המוצגת בבית הכנסת התקבלה באוסף החפצים של יד ושם במסגרת מבצע הצלה של תשמישי קדושה אשר נתרמו על ידי פדרציית הקהילות היהודית של רומניה וקהילת קלוז', בשנת 1999. הבאת החפצים לארץ התאפשרה בזכות סיועה של ממשלת רומניה. באוקטובר 2010, לאחר חמש שנות תצוגה בבית הכנסת ביד ושם, התקבל מידע חדש אודות האדם המוזכר בהקדשה, דוד סבסטיין. את המידע מסרה נינתו, הגב' ורה סודיט תושבת העיר קולן, גרמניה. דוד סבסטיין, נולד בשנת 1855 בסקלהיד שבאזור אורדיה בטרנסילבניה. הוא עבד כבנאי והפך בזכות כישוריו לאחד מקבלני הבנייה הגדולים בקלוז' (קלאוזנברג/קולוזבר). עד תחילת המאה העשרים היה דוד אחראי לבניית מבנים ציבוריים חשובים בעיר ובהם בית החולים האוניברסיטאי, ספריית האוניברסיטה ושני קומפלקסים של מבני מגורים. בזכות פועלו זכה דוד בתואר אצולה אשר העניק לו את השם "סקלהידשי סבסטיין דוד". כשנה לפני פתיחת בית החולים היהודי בקלוז' שהיה אחד מהפרוייקטים הפילנטרופיים שלו, נפטר דוד. לאחר מותו, תרמה אשתו קרולינה לבית הכנסת שבבית החולים היהודי את הפרוכת המצויה היום באוסף יד ושם. לדוד ולקרולינה היו ששה ילדים ואחד עשר נכדים אך רק שלשה ילדים ושני נכדים שרדו את המלחמה. אחד הנכדים השורדים הוא ויקטור סבסטין, בנו של יוסף סבסטין ואביה של ורה סודיט, שחלקה עמנו את היסטוריית סב אביה ותיעוד הכולל עותק של סרט משנת 1931 שהופקה לרגל פתיחת בית החולים. בסרט נראה אולם התפילה של בית החולים ובו הפרוכת שהוקדשה לזכרו של דוד סבסטיין, התלויה היום בבית הכנסת של יד ושם. ויקטור סבסטיין, נכדו של דוד, נולד בקלוז' בשנת 1925 וגדל באחד ממבני המגורים הגדולים שבנה סבו. בשנת 1943, נשלח ויקטור לעבודות כפייה בהונגריה. בשנת 1944 הוא גורש למחנה מאוטהאוזן, שם שוחרר במאי 1945. שניים מאחיו נרצחו במחנות ריכוז.