סרט תעודי. ב 19 בנובמבר, 1982 הוזמן Geunter Scwaberg , אז עורך המגזין הגרמני "Der Stern", אל ביתו של אדם מבוגר, שמסר לו מעטפה ובה כמאה וארבעים תשלילי תמונות. אותו אדם היה היינץ יוסט/Heinz Jöst ,סמל בוורמאכט, אשר צילם את התמונות בתאריך 19.9.1941. יוסט הורשה לשוטט בחופשיות בגטו כי היה זה יום הולדתו והוא קיבל יום חופשי. לדבריו רצה לדעת מה מתרחש שם. בסרט משולבים סרטי ארכיון, צילומים של יוסט, ומוקראים קטעים מיומניהם של עמנואל רינגלבלום ז"ל, סטניסלב רוז'יקי ז"ל, מרי ברג ז"ל, חיים א. קפלן ז"ל, מיכאל לוין ז"ל, ואדם צ'רניאקוב ז"ל שהיה ראש
סרט תיעודי. תעודה שמביאה לראשונה את סיפורו של סרט קולנוע שנשכח בארכיונים הנאצים. הסרט חושף את האמצעים בהם השתמשו הגרמנים כדי לביים את החיים בגיטו ווארשה. הסרט בהפקה משותפת גרמנית ישראלית, שודר ב- yes דוקו, ונתמך גם בידי יד ושם.
הוקרן בסינמטק ירושלים במסגרת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי 2010
כתבה טלוויזה. שודרה בתוכנית "ערב ערב" בתאגיד השידור "כאן" בתאריך 10.7.18. דבר גלהר מראיין את פרופ' גדעון גרייף. בתגובה לדבריה של פרופ' דינה פורת, ההסטוריונית הראשית של "יד ושם" בהתייחסה לחוק הפולני. פרופ' גרייף מצטט מיומנו האישי של אהרון חיים קפלן, ומארכיון "עונג שבת" של ד"ר עמנואל רינגלבלום ז"ל באשר לחלקם של הפולנים בהשמדת היהודים בפולין.
סרט תיעודי.יהודים בגטו ורשה, אשר סיכנו את חייהם כדי שהאמת תשרוד לאחר מותם. בהנהגתו של ההיסטוריון ד"ר עמנואל רינגלבלום, הוקם ארכיון "עונג שבת" וערב מרד גטו ורשה גנז מאות אלפי עדויות והקלטות כדי שהעולם יקרא וידע. מבוסס על היומנים מהארכיון .
