שני סרטי תעודה: 1. "אושוויץ - זכרונותיו של אסיר מספר 1327". עדות על רקע ביקור במחנה היום. 2. "אושוויץ". תיאור ההיסטוריה והפעילות של המחנה באמצעות תצלומים, איורים, מסמכים, ציורים, סרטי ארכיון וצילומים מן המחנה היום.
סרט תעודי המספר על קיטי פליקס, ניצולת אושוויץ וכיום צלמת רנטגן באנגליה, אשר יצאה בתחילת שנות ה-80 לביקור במחנה בליווי בנה. קיטי היתה בת שנייה במשפחת משכילים יהודים ב- Bielsko, פולין. ב-1943, בגיל 17, היא גורשה יחד עם אמה לאושוויץ. במסגרת ביקורה במחנה, היא מסיירת בבלוקים, באזורי העבודה, בבתי השימוש, ונזכרת בשתי שנות חייה כאסירה במחנה. הסרט זכה במספר פרסים בינלאומיים.
הערה: הסרט מתחיל בדקה ה- 1:46:16
סרט תעודי המציג עדויות מאת ניצולי אושוויץ יהודים-איטלקים שהיו בני נוער בזמן השואה. הם מתארים ילדות בתקופה שלפני המלחמה, השינוי שחל בחייהם החל מ-1938 עם החקיקה האנטי-יהודית, מעצר וגירוש היהודים עם פלישת גרמניה לאיטליה בספטמבר 1943 והקמת ממשלת הבובות הפרו-גרמנית פשיסטית בסאלו, נסיונות בריחה לשוויץ דרך מילאנו, גירושים לאושוויץ, תהליך ההוצאה להורג בתאי הגזים שלמה ונציה (Shlomo Venezia) לשעבר זונדרקומנדו, על רקע שרידי תאי הגזים באושוויץ, התעללויות באסירי המחנה, הקשר המיוחד בין יוצאי הגטו היהודי של רומא במחנה, שחרור.
קריינות מאת השחקן האיטלקי ג'יאנקרלו ג'ניני (Giancarlo Giannini).
סרט תעודי הסוקר את תולדות מחנה אושוויץ בירקנאו ( Auschwitz Birkenau ) באמצעות ביקור במחנה היום, תצלומים, ציורים, מסמכים, סרטי ארכיון. הסרט מחולק ל- 5 פרקים.
סרט תעודי המציג מראות שחרור ממחנות ריכוז נאצים כפי שתועדו על ידי יחידת ההסרטה של צבא ארה"ב שליוותה את הכוחות המשחררים המתקדמים בגרמניה. בראש היחידה עמד הבמאי האמריקאי ג'ורג' סטיבנס (Lt. Colonel George Stevens). כולל סרטי ארכיון ממחנות לייפציג (Leipzig), פניג (Penig), אורדורף (Ohrdruf), האדאמר (Hadamar), ברינדונק (Breendonck), נורדהאוזן (Nordhausen), האנובר (Hannover), ארנשטאדט (Arnstadt), מאוטהאוזן (Mauthausen), בוכנוואלד (Buchenwald).
סרט עלילתי. ניסיונות הבריחה של שבויי מלחמה אמריקאים ממחנה שבויים גרמני במלחמת העולם ה-2, מעלים חרס כשנראה שכל פעם הגרמנים עולים על התוכניות שלהם ומסכלים את הניסיון. הקבוצה מתחילה לחשוד במרגל בקרבם ומתחיל מחול שדים לחשיפתו, במיוחד כשמגיע קצין "בעל ערך", שאסור שייפול בידי המודיעין הגרמני. כהרגלו, מגיש וויילדר דרמה משובצת הומור וציניות ומגיש מלחמה שהיא מפגן של אבסורד. וויליאם הולדן, המגלם את דמותו של הסמל ספטון שנחשד ע"י עמיתיו כחפרפרת, זכה בפרס האוסקר על תפקידו זה.
סרט תעודי אשר שודר במסגרת התוכנית Frontline של רשת הטלוויזיה PBS במאי, 1985, לציון 40 שנים לשחרור מחנות הריכוז הנאציים. הסרט עושה שימוש בסרטי ארכיון המתעדים מראות בעיקר מן המחנות אושוויץ (Auschwitz), בוכנוואלד (Buchenwald), ברגן בלזן (Bergen-Belsen) ודכאו (Dachau). הסרט כולל דימויים קשים מאד. הקריין הוא השחקן הבריטי טרוור האוורד (Trevor Howard).
סרט תעודי המציג מראות שחרור ממחנות ריכוז נאצים שונים כפי שתועדו על ידי יחידת ההסרטה של צבא ארה"ב אשר ליוותה את הכוחות המשחררים המתקדמים בגרמניה. בראש היחידה עמד הבמאי האמריקאי ג'ורג' סטיבנס (Lt. Colonel George Stevens). הסרט הוקרן באולם בית הדים במהלך משפט נירנברג הראשון. בפתיחה מוצגים מסמכים חתומים ע"י בידי Stevens ו- Lt. E. R. Kellogg, בדבר אותנטיות החומר המצולם. הסרט כולו מבוסס על חומר מקורי והוא מחולק לפי המחנות שתועדו. הקריינות מתייחסת לאזרחותם של קורבנות המחנות ואין אזכור של יהודים כלל.
המחנות:
לייפציג (Leipzig), פניג (Penig), אורדורף (Ohrdruf), האדאמר (Hadamar), ברינדונק (Breendonck),...
סרט תעודי העוסק בפעילות חינוך והנצחת השואה בליון (Lyon), צרפת, העיר בה שימש קלאוס ברבי (Klaus Barbie), פושע מלחמה נאצי, ראש הגסטאפו. ברבי אשר כונה "הקצב מליון" בשל אכזריותו כלפי היהודים ולוחמי המחתרת, הורשע ב- 1987 בביצוע פשעים נגד האנושות ונידון למאסר עולם. הסרט עוקב אחר לימודי ההיסטוריה של השואה בבתי הספר והרצאות ניצולים צרפתים בפני תלמידים העוסקות בכיבוש הנאצי ובקלאוס ברבי והוא כולל גם שיחות עם תלמידים ומורים מקומיים.
אחד הסרטים התעודיים הראשונים על השואה אשר ביחס לזמנו נחשב חדשני בגישתו האוניברסלית וההומניסטית. הסרט משלב סרטי ארכיון המתעדים מראות ממחנות הריכוז הנאציים בגרמניה ופולין עם צילומי צבע של שרידי המחנות וסביבתם השלווה כ- 10 שנים לאחר תום המלחמה. התסריט נכתב בידי ז'אן קירול (Jean Cayrol), סופר ניצול שואה, והוא סוקר את האמת ההיסטורית בגלוי ובישירות. הסרט שהוזמן על ידי מוסד ממלכתי בכיר נועד להשתלב במכלול הרעיונות והדימויים שהאדירו את מחתרת ההתנגדות הצרפתית, אולם סטה ממטרותיו המוצהרות. הוא חשף את האמת על הפתרון הסופי ועל האנטישמיות שהמשיכה להתקיים שנים אחרי המלחמה. הדגש הושם כאן על הקורבנות ופחות על לוחמי ההתנגדות....