סרט תיעודי זה מספר על מילוש אורל (Orel), אשר בזמן מלחמת העולם השנייה, בהיותו בן חמש עשרה, גורש יחד עם משפחתו מביתם שבסלובניה למחנה ריכוז בקרואטיה. הוא נשאר בקרואטיה ומאז1991 הוא חווה את אותה אווירה של לאומנות לאחר שחשב שהיא נחלת העבר בלבד. הסיפור נמסר באמצעות זכרונותיו המצולמים.
כתבת טלוויזיה. הסרט, ששודר בטלוויזיה של מערב גרמניה, מתאר את הסיוע שגרמניה המזרחית העניקה לתעשיית הנשק בעיראק במחצית השנייה של שנות השמונים של המאה העשרים, ובייחוד בתחום תעשיית הנשק הכימי. הסרט סוקר את עזרתה של גרמניה המזרחית באספקת טילי סקאד, בהקמת אתרי אימונים ובהדרכה בתחום המלחמה הכימית בעיראק. ראיון עם מהנדס צבאי לשעבר בצבא גרמניה המזרחית, המתאר את פעילותו הצבאית בעיראק. חברות מגרמניה המערבית הגישו סיוע טכנולוגי לייצור החומרים הכימיים בעיראק. בחלקו האחרון של הסרט מתואר ארגון ניאו-נאצי התומך בסדאם חוסיין ורואה בו את יורשו של היטלר.
סרט תיעודי. תוך שימוש באסטרטגיה דוקומנטרית מאוד דומה לזו של "שואה", מביא קלוד לנצמן את סיפורו של הצבא הישראלי, ומתחקה אחר האלמנטים השונים שסיפקו לו מעמד של קדושה כמעט, בחברה הישראלית והיהודית בכלל. הסרט מבוסס על הרבה מאוד ראיונות, ביניהם עם אהוד ברק, עמוס עוז ואריק שרון, ולא מביא מסמכים מצולמים ארכיוניים. הזיכרון האישי והחוויה האישית, הם האמצעים שדרכם מרכיב לנצמן את האפוס התיעודי הזה, תוך שהוא מנסה להסביר את המיליטריזם הישראלי ואת המשמעות של השואה בבניית המיתוס של צה"ל. בסרט משתתפים: אהוד ברק, דוד גרוסמן, שלמה גזית, אביגדור פלדמן, עמוס עוז, אריאל שרון ז"ל.
סרט תיעודי שהוא ליקוט של חומרים שנותרו עד כה ללא פרסום. בסרט מובאים סרטים מתוך יומני קולנוע גרמניים מתקופת מלחמת העולם השנייה. הסרט מתאר השתלשלות האירועים בשנת 1945 באוסטריה לפי סדר כרונולוגי. הסרט אוסף כמה יומני חדשות וחומרים ארכיוניים ומתאר דרכם תךמונה כוללת של אירועים הסטוריים ודרמטיים. האירועים הבולטים מתוארים מזוויות שונות, ובמיוחד את הקרע של חודש אפריל 1945, סוף המלחמה ושחרור אוסטרייה. הדווחים המאוחרים יותר נותנים תמונה רחבה של החיים האוסטריים בתקופה שלאחר מלחמה, וכן מתאריך מהפך פוליטי וחברתי המחזקים את הרוח הדמוקרטית.