סרט תעודי. ב 19 בנובמבר, 1982 הוזמן Geunter Scwaberg , אז עורך המגזין הגרמני "Der Stern", אל ביתו של אדם מבוגר, שמסר לו מעטפה ובה כמאה וארבעים תשלילי תמונות. אותו אדם היה היינץ יוסט/Heinz Jöst ,סמל בוורמאכט, אשר צילם את התמונות בתאריך 19.9.1941. יוסט הורשה לשוטט בחופשיות בגטו כי היה זה יום הולדתו והוא קיבל יום חופשי. לדבריו רצה לדעת מה מתרחש שם. בסרט משולבים סרטי ארכיון, צילומים של יוסט, ומוקראים קטעים מיומניהם של עמנואל רינגלבלום ז"ל, סטניסלב רוז'יקי ז"ל, מרי ברג ז"ל, חיים א. קפלן ז"ל, מיכאל לוין ז"ל, ואדם צ'רניאקוב ז"ל שהיה ראש
סרט תעודי בהפקה משותפת ישראלית, בריטית, הולנדית. שני סיפורים מקבילים בסרט: האחד עוסק בהישרדותו של ניצול גטו וורשה, אבי במאי הסרט אילן זיו, ובביקורם של השניים יחד בפולין. השני עוסק בגטו עצמו כפי שהוא משתקף בתצלומים, בסרטי ארכיון שצולמו על-ידי גרמנים ובהפקות דרמה כמו סדרת הטל' "מלחמה וזכרון", בציורים ובתיאטרון. כולל סרטי מקור וראיון עם הבמאי מרסל אופולס. כותרת הסרט לקוחה ממילות שיר שכתבה ילדה בת 12 באושוויץ לשיר טנגו ידוע. עותק השיר נמצא בארכיון רינגלבלום.
סדרת תעודה . הסדרה שודרה בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11". הגנאולוג ד"ר ארנון הרשקוביץ וההיסטוריונית ד"ר רונה יונה, מפענחים סיפורים נסתרים וסודות משפחה של שלוש משפחות. בפרק זה של הסדרה השתתפה כלנית בן חיים, קרובת משפחתו של אדם צ'רניאקוב ז"ל, ר' היודנראט בגטו ורשה.
סרט דוקומנטרי מאת אשטון גליקמן. הסרט מגולל את סיפורם של למעלה מעשרים וחמישה ניצולים, משחררים ומלומדים, וקטעי תמונות מאתרי המחנות בפולין, כולל אושוויץ וטרבלינקה. בין המשתתפים בסרט : Moshe Taube (משמש כחזן, מספר 22 ברשימתו של אוסקר שינדלר), Ben Ferencz (התובע היחיד שבחיים, ממשפטי נירנברג), Ben Lesser (ניצול שואה), Jack Betteil (ניצול שואה), Anita Lasker-Wallfisch (ניצולת שואה, ניגנה כצ'לנית בתזמורת הנשים באושוויץ), וכן אנשי מחקר : ד"ר Michael Berenbaum (ר' התוכנית למחקרים על השואה, האונ' היהודית אמריקאית), Steve Carr, Olha Kolesnyk. בסרט משולבים קטעים מהאפוס הקולנועי של קלוד לנצמן ז"ל "שואה" ובו ריאיון נרחב עם...
A Documentary. The second part of the film by Claud Lanzmann. What they have in common, apart from the specific horrors each one of them was subjected to, is their intelligence, an incisive, sharp and carnal intelligence that rejects all pretence and false reason – in a word – idealism. By the director of the monumental Shoah.
Paula Biren, and Hanna Marton - two names of Jewish women, witnesses and survivors of the most insane and ruthless savagery, and who, for this sole reason - but for many others too - deserve to be etched for ever more in human memory.