עדות. מארי נולדה בשנת 1912 בעיר טרנוב/Tarnov שבפולין. היא גדלה בברלין שבגרמניה. לאחר חקיקת חוקי נירנברג ב1935 החלו חיי היהודים בגרמניה בכלל ובברלין בפרט להיות קשים מנשוא. המצב הורע עוד יותר לאחר מאורעות ליל הבדולח ב9 בנובמבר 1938. עקב כך חיפשו מארי ובני משפחתה דרך להימלט מגרמניה הנאצית. בסופו של דבר הצליחה מארי להשיג ויזה לברזיל. בתאריך 7 בדצמבר 1939 הגיעה מארי לחוף מבטחים בריו דה ז'נירו. כחודש לאחר הגעתה הגיעה גם אמה. מארי לא למדה את השפה הפורטוגלית באופן מסודר אלא ממה ששמעה ברחוב. מארי מספרת על תולדות משפחתה, בגרמנית רהוטה ובאנגלית.
עדות. עדותו של צבי כהן (נולד כהורסט קון), חבר קיבוץ מעברות, יליד שנת 1931 ברלין. צבי מספר על ילדותו בגרמניה, לפני עליית אדולף היטלר לשלטון, ולאחריה, החיים תחת חוקי נירנברג, בעת ליל הבדולח 1938, ובמהלך מלחמת העולם השנייה. בתאריך 7/5/43 גורשו צבי והוריו למחנה הריכוז טרזינשטאט. בפברואר 1945 הועלו צבי והוריו על הרכבת מטרזינשטאט לשווייץ וניצלו.
העדות שודרה לראשונה ביום הזכרון לשואה ולגבורה 21/4/20.
סרט תיעודי. הסרט , משולב בקטעי דרמה מומחזים, מתאר את האודיסאה של מנפרד וייל ז"ל, צייר יהודי, שהשתמש בטריקים, בחוצפה ובמשחק על מנת לברוח ממחנות ריכוז ולשרוד בזמן השואה. הוא נשלח לכמה וכמה מחנות ריכוז בצרפת, משם ברח לבלגיה, וגם לשוויץ. גם בשוויץ נכלא במאסר. וייל סרב להיכנע לפחד וללחץ ודבק ביצר ההישרדות. לאחר המלחמה המשיך לצייר, בעיקר במוטיב אחד- נשים, והאהבה לנשים. הסרט עוקב אחר חזרתו של וייל, ביחד עם אשתו עליזה, למקומות שהיו תחנות חייו בזמן מלחמת העולם השנייה.