פארסה על האירועים סביב פרשת זיוף יומני היטלר ב- 1983, כשהעיתון הגרמני ה"שטרן" החל לפרסם בתרועה רמה את "60 כרכי יומני אדולף היטלר" - אשר שבועיים אח"כ התגלו כזיוף גמור. הסרט המדוייק מבחינת המסגרת ההסטורית, שם ללעג את תופעת אספנות פריטים הקשורים להיטלר ולרייך השלישי ואת שתי הדמויות המרכזיות בפרשה; פריץ קנובל, זייפן ותיק המתמחה במזכרות מן הרייך ה-3, פוגש את הרמן ווילי, עיתונאי בשבועון רכילותי (HH Press). השניים בודים סיפור על "יומני היטלר", תרמית שעשויה ליצור עניין ציבורי רב וכסף רב עבור שניהם. "שטונק" גם מנסה להתמודד עם נושא אי הנוחות של גרמניה היום עם עברה הקשה. כותר הסרט הוא מחווה לסצינה ב"דיקטטור הגדול" שבה...
דרמה העוסקת בביל רוברטס, כתב רדיו אמריקני המוצב בברלין מספר חודשים לפני תקיפת הפתע בפרל הרבור. כעד ראייה לברוטאליות הנאציזם, הוא מקווה להזהיר את מאזיניו מפני הסכנות המאיימות על-ידי שליחת מסרים דו משמעיים בשידוריו. הגסטאפו מתחיל לחשוד במשהו ומחליט לעשות שימוש בסוכנת יפה לצורך ריגול אחר רוברטס. כשהיא מגלה שאביה מספק לרוברטס סודות חשובים, היא מפנה את גבה כלפי הנאצים ומצטרפת אליו במאמציו.
סרט תיעודי. חייהן של שלוש נשים , הסופרות, קורדליה אדוורדסון/Cordelia Edvardson, אנגליקה שרובסדורף/ Angelika Schrobsdorff, ו אינגה דויטשקורן/Inge Deutschkron. הן גדלו בברלין של טרם המלחמה עד שחייהן נהרסו עם הנהגתם של חוקי הגזע הנאצים. שלושתן נעקרו ונותקו ממשפחותיהן ומחבריהן, מצאו את דרכן לישראל, שם הן ביססו את מעמדן כעיתונאיות וסופרות. הסרט עוקב אחרי נתיבי המסע האישיים והייחודיים של כל אחת מהנשים, בחיפושן אחר זהות ומשמעות לחייהן, אחרי חוויותיהן הקשות בתקופת המלחמה.
דרמת טל' המבוססת על רב המכר (1992) מאת רוברט האריס (Robert Harris) ומציגה מציאות אלטרנטיבית שבה גרמניה הנאצית ניצחה במלה"ע ה-2. ברלין, 1964. סופרת אמריקאית, צ'ארלי מקגייוור, מגיעה לגרמניה לצורך כיסוי חגיגות יום הולדתו ה- 75 של היטלר וחתימת הסכם שלום חדש בין ארה"ב והממשל האמריקאי. היא מוצאת עצמה מעורבת בחקירת רצח שני בכירים גרמנים ששימשו בתפקידי מפתח באדמיניסטרציה הנאצית בזמן המלחמה. במקביל מתחילה להתגלות האמת ההיסטורית על פשעי גרמניה בזמן המלחמה ונפתח מרוץ נגד הזמן לחשיפת "הפתרון הסופי" לפני בואו של נשיא ארה"ב לביקור בגרמניה. השחקנית מירנדה ריצ'ארדסון (Miranda Richardson) זכתה ב"גלובוס הזהב" על תפקידה בסרט.
מיני-סדרה בת 2 חלקים בהפקת CBS אשא צולמה בפראג ועוקבת אחר התחזקותו הפוליטית של היטלר בשנים שלפני מלה"ע ה- 2. הסדרה מתמקדת בחברה הגרמנית שלאחר מלה"ע ה- 1 ומנסה להסביר כיצד התאפשרה עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה. מרכזיים בסיפור הם האנטישמיות הקיצונית של היטלר והתמיכה שנמצאה לה בציבוריות הגרמנית. כמו כן מרכזיים בסיפור הם השפעתו של ארנסט הנפשטנגל על היטלר ויחסיו עם פילגשו אווה בראון. עלילת משנה עוסקת במאבקו של העיתונאי הגרמני פריץ גרליך שהתנגד לנאציזם. הסדרה היתה מועמדת ל- 7 פרסי אמי וזכתה ב- 2 (סאונד ועיצוב אומנותי).
דרמה המבוססת על מאמרו מ- 1980 של כתב הניו יורק טיימס זוכה פוליצר סידני שיינברג, "חייו ומותו של דית' פראן" (The Death and Life of Dith Pran). במרכז הסיפור, סיפור ידידותם של שאנברג ודית' פראן, המתורגמן הקמבודי, בזמן שלטון הבדלנים הקומוניסטים - הקמר רוז' (KR) והטיהור האתני שבוצע תחת שלטונו של הרודן פול פוט. הסרט נפתח במאי 1973 בבירה הקמבודית, פנום פאן. שיינברג ופרהן משתפים פעולה ומצליחים לדווח לעולם על מלחמת האזרחים בקמבודיה ועל מעורבות ארה"ב שלעתים הייתה הרסנית. שנתיים מאוחר יותר, ב- 1975, הקמר רוז' מנצחים במלחמה, ושנברג מצליח לחלץ את משפחתו של פרהן ואת עצמו לארה"ב, אך פרהן עצמו מבלה את השנים הבאות במחנות העבודה...
סרט תעודי העוסק במשפטם של 22 ראשי השלטון הנאצי בפני בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג. בניגוד לסרטים אחרים בנושא, מתמקד סרט זה בין 4 קירותיו של בניין בית הדין. הסרט מבוסס על חומרים שצולמו במהלך הדיונים ע"י יחידת צילום צבאית מיוחדת שהוקמה ע"י הבמאי ג'ון פורד. חלק מתוך חומרים אלו שלא נראה עד כה נכלל בסרט זה. לאחר הפתיחה, ובזכות העריכה, מוצג כל המיוחס לנאשמים באופן אבולוציוני עד קבלת תמונה ברורה של פשעיהם חסרי התקדים. בפתיחת הסרט מוצגות הריסות העיר נירנברג ב- 1945 ומייד אח"כ כניסת הנאשמים. לקראת סוף הסרט, כשהנאשמים יורדים במדרגות אל תאיהם, נשמע קול שופט המכריז על עונשיהם. לבסוף, נראים אולם הדיונים ריק מבני אדם ושער...
סרט תעודי המבוסס על סרטי ארכיון שהתגלו בארכיונים במזרח גרמניה ומתארים את שידורי הטלוויזיה הראשונים בגרמניה. בין השנים 1935-1944, אולפנים בברלין שידרו את תוכניות הטלוויזיה הראשונות שהיו גדושות בחדשות ערב, ראיונות רחוב, סיקור אירועי ספורט, תוכניות העוסקות בנושאי גזע, וראיונות עם פקידים נאצים. תוכניות לשידור ציבורי המוני באמצעות הפצת 10,000 מכשירי טלוויזיה בוטלו עקב פרוץ מלה"ע ה-2. טכנאים גרמנים השיגו פריצת דרך בשידור טלוויזיה חיים, כולל שידור מיידי של משחקי אולימפיאדת 1936. באותו זמן, הדרישה לשידור קבוע יצרו הזדמנויות צילום יוצאות דופן שחשפו זוויות לא רגילות. במשימה המוצהרת של הטבעת דיוקן הפיהרר בלב כל גרמני,...