סרט תיעודי. הסרט מספר על אישה שהייתה חלק מניסוי של דר. יוזף מנגלה, הרופא הנאצי. מנגלה הקדיש חלק מבדיקותיו הניסיוניות על בני אדם להוכחת הנחתו כי לנשים אדומות-שער יש סף רגישות משלהן. המספרת, אמי בלום (Blum) בת השבעים ושש עובדת בסלון היופי שלה בסן פאולו, ברזיל. היא גורשה מהונגריה בשנת 1944 וראתה את מנגלה לראשונה ברחבה המרכזית באושוויץ. שבועות אחדים לאחר מכן הפכה לשפן הניסיונות שלו. לאחר המלחמה נפגשו דרכיהם שוב בברזיל. שישים שנה מאוחר יותר, מסכימה אמי לקחת חלק בסרט תיעודי על חייה. לעיני הצופה מחליף הסרט הילוכים והופך להרהור על מלכודות הזיכרון ועל הקשיים לשקף את העבר בסרט.
סרט תעודי. . בסרט מתוארות הקריירות הרפואיות של שני רופאים נאצים. האחד, רופא צעיר שרכש את מיומנותו המקצועית במבצע "המתת חסד" והפך למפקד הראשון של מחנה ההשמדה טרבלינקה והשני , גניקולוג בעל מוניטין, שהפך לרופא ניסויי העיקור באושוויץ. בסרט מועלות שאלות על אתיקה רפואית לאור חשיפת אחריותה של הרפואה הגרמנית ביצירת מנגנוני ההשמדה. לנוכח אמיתות אלו נבחן גם מצבה של האתיקה הרפואית כיום.
הסרט הוצג בפסטיבלים הבאים:
סטיבל באנף ,1996
פסטיבל ישראפסט ניו יורק 1996
פסטיבל ישראפסט לוס אנגלס 1996
פסטיבל יאמאגאטה, 1997
סרט עלילתי באורך מלא. סיפורה האמיתי של סטניסלאווה לזצ'נסקה/Stanislawa Leszczyńska מיילדת הפולנייה, לא יהודייה, שנכלאה באושוויץ 1944. היא התגייסה לעזור לד"ר יוזף מנגלה בבית החולים במחנה. כשגילתה שהוא עורך ניסויים על נשים בהריון ועל ילדים, נשבעה לעשות כל שביכולתה כדי להציל כמה שיותר ילדים. היא יילדה כ3,000 תינוקות בתנאי תברואה ירודים וזכתה לכינוי 'המלאך מאושוויץ'.
סרט תיעודי. עבוד שמונים ותשעת מתמודדי הנפש ובעלי המוגבלויות של 'צו המתת החסד' בשנת 1939 , היה זה גזר דין מוות. הבמאית התחקתה אחר קרובי המשפחה והצאצאים של קורבנות, ביחד עם קבות העבודה "קורבנות המתת החסד", היא הצליחה לאתר, בחלוף שבעה עשורים רק כחמישה מהם. בסרט זה הביאה הבמאית את הריאיונות איתם וכן צילומים מאירוע הזכרון שנערך במוזיאון Quadrat. הדברים שנאמרו כל כך חזקים ועוצמתיים, עד כי אין צורך עוד בהסברים ובהערות. בבחינת כל המוסיף גורע.