סרט אילם קצר. הראשון מתוך טרילוגיית "עדים". עלילת הסרט מתרחשת בשנות ה-30 של המאה העשרים ובשנות ה-40 של המאה העשרים ומגוללות את קורותיהם של זוג נעלי עקב אדומות למן ההתחלה, החל מחלון הראווה של חנות נעליים בפולין ולאורך כל קורות בעליהן. יחודיות הסרט הוא בכך שהדמות הראשית הם הנעליים. פני הדמויות אינם נראים וגם אין דו-שיח בסרט. ברקע הסרט נשמעת מוסיקה סימפונית בלבד.
בשנת 2013 היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר והיה הסרט הרוסי הראשון בקטגוריה זו
סרט אנימציה קצר. סיפורה האמיתי של ניצולת השואה נעמי קפל . ניושה היתה ילדה בת עשר שרצתה לרכוש לעצמה נעליים. עם פרוץ המלחמה, והתנאים הקשים מנשוא היא האמינה בכל ליבה כי הנעליים האלה ישאירו אותה בחיים. הסרט הוא שילוב של טכניקות אנימציה שונות.
הוקרן במסגרת פסטיבל "אנימקס 2013 - סרטי אנימציה בנושא השואה"
סידרה תיעודית על שחרור מחנות הריכוז. סרט זה מתוך הסידרה מבוסס על סרטי ארכיון שצולמו באושוויץ (Auschwitz) ע"י צלמים סובייטים בחודש הראשון לאחר שחרור המחנה. החומר בסרט נערך באופן מזערי והוא מתעד מראות קשים מימי שחרור המחנה. בסרט משתתף אלכסנדר ורונטסוב (Alexander Vorontsov), אחד הצלמים הסובייטים.
סרט קצר ובו מיצג אומנותי. הפסל מפסל אנשים תלויים כאלגוריה לגורלם של אנשים בכל המדינות בעולם. המיצג מנסה להציג את כל חוויות החיים, תמימות, משחק סבל, רצח ומוות אלים. האומן מנגן על הפסלים כמו הגורל המנגן על חיי בני האדם.
סרט תיעודי קצר המשלב גם קטעי אנימציה. מגי פליט/Maggie Fleet בת ה14 מWatford בבריטניה , יוצאת למסע זכרון אישי בעקבות סבה, בן ה83, ניצול השואה Steven Fran . השניים נוסעים מלונדון לאמסטרדם שם נולד וגדל. כמו כן מגיעים לגטו טרזין, לשם הגיע הסב , עם אמו ושני אחיו, בגיל 9. אביו של הסב, גורש לאושוויץ ב18 בינואר 1943 ונרצח שם.
סרט זה הוא חלק מסידרה של הBBC בשם Finding My Family.