סרט קצר של טקס של מדליקי משואות - שש משואות, המייצגות את ששה מיליון היהודים שנספו בשואה, מודלקות במהלך הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המתקיים מדי שנה ביד ושם. הנושא המרכז ביום השואה 2003 היה "התנגדות יהודית בשואה: בסימן 60 שנה למרד גטו ורשה". הסרט מביא את עדותו של מדליק משואה, ניצול השואה, דוד (יורק) פלונסקי על רקע תצלומי משפחה, תצלומי ארכיון וביקור ביד-ושם.
סרט תיעודי על ציביה לובטקין, מנהיגה בתנועת הנוער "דרור" ובמרכז "החלוץ" ועם פעלן יוצא הדופן של ה"קשריות". נערות שפעלו מתוך אחריות לערכי התנועה ולחבריה, מתוך מחוייבות לקשר עם ארץ ישראל ומתוך אחריות לעם היהודי ההולך וכלה. הן נדדו בדרכים תוך סיכון חייהן, בתחילה כדי לשמור על קשר ולבסוף - כדי להעביר ידיעות ונשק שיאפשרו את קיום המרד. ב-1946 זרמו אלפי אנשים לקיבוץ יגור כדי לשמוע בפעם הראשונה עדות חיה מאחת ממנהיגות גטו ורשה, ציביה לובטקין. במשך חמש שעות, בשקט מוחלט, עמדה וסיפרה את סיפור המרד. בעזרת טקסטים אלה, ידידים ומשפחה, משרטט הסרט את דיוקנה של ציביה לובטקין
כשאומרים בארץ מרד גטו וארשה מיד עולה להכרה שמו של מרדכי אניליביץ', איש השומר הצעיר. עד לא מזמן לא רבים הכירו את פועלו של סגנו, מארֶק אדלמן (1918-2009), נציג הבונד במרד ומי שנטל את הפיקוד אחרי מותו של אנילביץ'. הבונד היה תנועה לא ציונית שלפני המלחמה קראה ליהודים לחיות חיים אוטונומיים בפולין מולדתם כשהשפה שתאחד אותם תהיה היידיש. אחרי המלחמה בחר אדלמן לשמור על אמונותיו ולא עלה לישראל אבל עם זאת שמר על קרבה חברית עם עמיתים ציוניים למאבק כמו אנטק צוקרמן וצביה לובטקין. יריבות מרה היתה לו עם דוד בן גוריון ואולי על הרקע הזה הודחקה תרומתו בכל הנוגע למאבק נגד הנאצים. אדלמן למד רפואה בלודז', הפך לקרדיולוג בעל שם ולא זז...
סרט תיעודי. בקטעים מראיונות עם מרק אדלמן, ממנהיגי מרד גטו וורשה, שנערך בביתו בלודז' בשנת 2007 מרק אדלמן שוטח את השקפת חייו. בפשטות: כל שנאה היא רעל ולא מובילה אלא למבוי סתום (מסוגים שונים). הנקמנות, כמו השנאה, כמו הקנאה, כמו הקנאות – רק מזיקה. אי אפשר להשתית עליהן אידאולוגיה או שלטון. הוא איש אופטימי. לדבריו צריך רק סבלנות וחינוך טוב ובסוף ינצחו הסולידריות, הסובלנות והשוויון.
סרט תעודי . עדויותיהם של אחרוני הלוחמים במרד גטו ורשה. מאשה פוטרמילך, כבת 81 בעת הצילומים, התגוררה בדירה צנועה בשכונה ישנה בפרברי תל אביב. איש משכניה לא ידע דבר על עברה. מלבדה חיו באלמוניות עוד חמישה מלוחמי מרד גטו ורשה: קאז’יק (שמחה) רותם ז"ל, פנינה גרינשפיין, אהרון כרמי, מארק אדלמן ז"ל שחי כל השנים בפולין, וברונק שפיגל , שחי בקנדה. הם, שהיו אז צעירים בני עשרה עד עשרים שנים, תיארו כאן את הרקע לקבלת ההחלטה לצאת למרד, תהליך תכנון המרד, זמן הלחימה בנאצים עד היציאה הדרמטית מהגטו דרך תעלות הביוב. לצד תיאור אירועים דרמטיים הם חלקו רגעי חיים קטנים. עדויותיהם היו ההזדמנות אחרונה להכיר אותם ולשמוע את גרסתם על המרד,...
בשנים האחרונות קיים ויכוח בארץ: האם נכון להמשיך את מסעות התלמידים לפולין? רוני גבאי, תלמידת תיכון, יו"ר מועצת התלמידים השתתפה במסע לפולין והיא מביעה את דעתה על נחיצותו. אסף ווסט, תלמיד תיכון, השתתף במסע של חמישה ימים בארץ שכלל גם ביקור ביד ושם ובלוחמי הגטאות ולדעתו המסע הזה מספק.