סרט תיעודי. אליס וברני היו נאהבים צעירים בהולנד בזמן מלחמת העולם השנייה. השניים נפרדו כשאליס ומשפחתה הסתתרו. לפני פרידתם הבטיחו השניים כי יכתבו זה לזו יומנים ויעבירו אותם אחד לשנייה על ידי אנשי קשר. ברני נעלם במהלך המלחמה ואיש הקשר לא מצא אותו בביתו. אחרי המלחמה המשיכה אליס להתיצב כל יום שלישי בכיכר בה קבעו, בטוחה כי ייפגשו שוב. לאחר זמן מה הבינה כי ברני לא ישוב עוד. בהמשך התאהבה בחייל בריגדה והשניים קבעו להינשא. ביום החתונה היא קיבלה חבילה ובה יומנו של ברני. היא מעולם לא קראה בו ועלתה לארץ ישראל כשהיומן במזוודתה. לאחר שישים וחמש שנים החליטה לפתוח את היומן , ויצאה במסע איתור גורלו של אהובה, ברני. מבוסס על הספר...
סרט תעודי. ב 19 בנובמבר, 1982 הוזמן Geunter Scwaberg , אז עורך המגזין הגרמני "Der Stern", אל ביתו של אדם מבוגר, שמסר לו מעטפה ובה כמאה וארבעים תשלילי תמונות. אותו אדם היה היינץ יוסט/Heinz Jöst ,סמל בוורמאכט, אשר צילם את התמונות בתאריך 19.9.1941. יוסט הורשה לשוטט בחופשיות בגטו כי היה זה יום הולדתו והוא קיבל יום חופשי. לדבריו רצה לדעת מה מתרחש שם. בסרט משולבים סרטי ארכיון, צילומים של יוסט, ומוקראים קטעים מיומניהם של עמנואל רינגלבלום ז"ל, סטניסלב רוז'יקי ז"ל, מרי ברג ז"ל, חיים א. קפלן ז"ל, מיכאל לוין ז"ל, ואדם צ'רניאקוב ז"ל שהיה ראש
סרט סטודנטים - אנימציה קצרה, המביא את סיפורה של הבמאית, ששנים לאחר מות סבתה גילתה את תולדות חייה של הסבתא ואת מה שאירע לה בתקופת השואה. זהו תיאור מאבקה של אישה לשרוד יחד עם ילדיה במחנה ריכוז. הסרט משתמש במילותיה של הסבתא לצד אנימציה, בחומר ארכיוני ובקטעי סרטים בני ימינו, שצולמו במצלמת סופר 8 מ"מ, ומספר סיפור של הישרדות ושמחת חיים לנוכח אובדן מוחץ.
סרט טלוויזיוני קצר, כתבת טלויזיה המביאה ראיון עם הילדה טאוסינג פרידמן (Taussing Friedman), אשתו של האמן וניצול השואה דוד פרידמן (David Friedman). פרידמן היה רב-אמן לפני מלחמת העולם השנייה והשואה. באוקטובר 1941 גורש מפראג לגטו לודז' ומשם לאושוויץ- בירקנאו ולגלייויץ I (Gleiwitz I). הוא שרד את צעדת המוות למחנה הריכוז בלכהאמר (Blechhammer) בשלזיה העילית, משם שוחרר ב-25 בינואר 1945 על ידי כוחות סובייטים. בשנת 1949 ברח מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית לישראל ומאוחר יותר היגר לארצות הברית. הכתבה מביאה גם ראיון עם מיוריאל ניז'ני-הלפמן ( 2002-1934), שמפורסמת בעיקר בזכות שטיחי הקיר שיצרה, בהם היא מתארת דמויים מן השואה.
סרט תיעודי, עדות. ריאיון עם הילדה טאוסניג-פרידמן (Taussing-Friedman), אשתו של האמן ניצול השואה דויד פרידמן, שהיה אמן חשוב לפני מלה"ע ה-2, גורש לאושוויץ באוקטובר 1941. הוא שרד את צעדת המוות למחנה הריכוז בלכהמר (Blechhammer) בשלזיה העילית, שם הוא שוחרר ב-25.1.1945 על ידי הצבא הסובייטי. ב-1949 הוא נמלט מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית לישראל, ואחר כך היגר לארה"ב.
פארסה על האירועים סביב פרשת זיוף יומני היטלר ב- 1983, כשהעיתון הגרמני ה"שטרן" החל לפרסם בתרועה רמה את "60 כרכי יומני אדולף היטלר" - אשר שבועיים אח"כ התגלו כזיוף גמור. הסרט המדוייק מבחינת המסגרת ההסטורית, שם ללעג את תופעת אספנות פריטים הקשורים להיטלר ולרייך השלישי ואת שתי הדמויות המרכזיות בפרשה; פריץ קנובל, זייפן ותיק המתמחה במזכרות מן הרייך ה-3, פוגש את הרמן ווילי, עיתונאי בשבועון רכילותי (HH Press). השניים בודים סיפור על "יומני היטלר", תרמית שעשויה ליצור עניין ציבורי רב וכסף רב עבור שניהם. "שטונק" גם מנסה להתמודד עם נושא אי הנוחות של גרמניה היום עם עברה הקשה. כותר הסרט הוא מחווה לסצינה ב"דיקטטור הגדול" שבה...
דוקו-דרמה העוסקת ביומנה של אנה פרנק (Anne Frank) באמצעות שילוב סרטי ארכיון, שחזור דרמתי של סצינות מן המחבוא הסודי בבניין המשרדים באמסטרדם ותיעוד בני נוער מבקרים בבית אנה פרנק היום.
סרט תעודה. העיר וילנהש ל טרום המלחמה היתה ביתם ומבצרם של שישים אלף יהודים ושימשה בעבר כמרכז המשגשג של תרבות היידיש, ערש לידתה של הציונות ושל ארגון הבונד הסוציאליסטי היהודי. הסרט סוקר את ההשמדה השיטתית ואת ההרס המוחלט של האוכלוסייה היהודית.