קדימון. אביב 1945, המלחמה עומדת להסתיים. על גבול הונגריה אוסטריה, לא הרחק מקווי החזית ומהצבא האדום המתקדם. הרוזנת מרגיט פון בת'אני ערכה בביתה מסיבה לחברה הגבוהה של העיירה ולאנשי אס.אס. בכירים. הרוזנת חילקה למסובים רובים ואקדחים והורתה להם לצאת ולירות במאה ושמונים עובדי כפייה יהודים, אשר הועמדות עירומים לאחר שחפרו את בורות המוות בשביל עצמם. לאחר הטבח הזה, שהתרחש בלילה שבין ה24 ל25 במרץ 1945, חזרו הרוצחים אל הטירה והמשיכו במסיבה כאילו לא ארע טבח מעולם.
סרט תעודי. אביב 1945, המלחמה עומדת להסתיים. על גבול הונגריה אוסטריה, לא הרחק מקווי החזית ומהצבא האדום המתקדם. הרוזנת מרגיט פון בת'אני ערכה בביתה מסיבה לחברה הגבוהה של העיירה ולאנשי אס.אס. בכירים. הרוזנת חילקה למסובים רובים ואקדחים והורתה להם לצאת ולירות במאה ושמונים עובדי כפייה יהודים, אשר הועמדות עירומים לאחר שחפרו את בורות המוות בשביל עצמם. לאחר הטבח הזה, שהתרחש בלילה שבין ה24 ל25 במרץ 1945, חזרו הרוצחים אל הטירה והמשיכו במסיבה כאילו לא ארע טבח מעולם.
סרט תעודי, האחרון בסדרת התעודה "השואה הלא ידועה" בבימויו של בוריס מפציר. כאשר הגרמנים פלשו לברית המועצות ב-22 ביוני 1941, עדיין לא היו להם הכוונה והמנגנון להשמדתם המוחלטת של היהודים. "הדרך לבאבי יאר" מתחקה אחר מאה הימים הראשונים של הפלישה לאוקראינה, בהם התחדדה אצל הנאצים ההבנה כי ניתן להרוג את היהודים בסביבת מגוריהם ואף בעזרת התושבים המקומיים. דרך ראיונות עם היסטוריונים, עדי ראייה מקומיים ויהודים שורדי השואה , הסרט מציג את התמונה המקיפה והכואבת של שיתוף הפעולה בין הנאצים לבין האוכלוסייה המקומית באוקראינה, בה נרצחו כמיליון וחצי יהודים. סרט זה מבקש לתת לראשונה ביטוי קולנועי לשואת היהודים בברית המועצות.
סרט תעודי המתאר את שיטות הרצח ופעילות יחידות האיינזצגרופן, יחידות רצח ממונעות שהתלוו לצבא הגרמני בשטחי הכיבוש בחזית המזרחית. כולל עדויות ניצולים ומשחררים, פרשנויות היסטוריונים, קטעים מסרטי ארכיון ושחזור דרמתי. בנג'מין פרנץ, מי ששימש כתובע הראשי במשפטם של מפקדי היחידה לאחר המלחמה, מספר על הליך הדיונים.
סרט תיעודי. מהדורה מיוחדת לרגל מלאת שבעים וחמש שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. עשרות שנים לאחר שנסגרו סוף סוף מחנות ההשמדה הנאציים: צילומים חדשים ובלעדיים מארכיוני הקולנוע הסובייטי חושפים את ההיקף האמיתי של הזוועות ששמן הכללי הוא שואה. בעוד שלעתים קרובות חושבים על מערכת המחנות כמכונת הרג של תאי גזים במקומות כמו אושוויץ, הצילומים כאן מראים שגרמניה עסקה ברצח בקנה מידה אחר ממה שדיברו עליו. קטעי הסרטים כאן מראים את הצד האחר של ההרג. צד נדיר שלא נראה במערב ולא דובר בו. ההערכות הן שבחזית המזרחית למעלה ממיון וחצי בני אדם, חפים מפשע, נורו ונקברו בקברי אחים.
תיעוד ביתי של .רידה מייבאום/Frida Maibaum (לבית Golts) מספרת על קורותיה בשואה. בעלה הראשון, פנחס, היה הניצול היחיד שברח מבור הירי בטרבלינקה. היא היתה בגטו. היא ובני משפחתה הוסגרו לגרמנים על ידי שכניהם הפולנים, שחמדו את ביתם. לאחר ששוחררה הגיעה אל העיר קוסוב בפולין כדי לראות מי נשאר ממשפחתה. היא התגוררה אצל גברת פייגנבאום, יהודיה שאספה אליה יהודים נוספים, ביניהם פרידה וכן פרטיזן. באחד הימים הגיעו אנשי המחתרת הפולנית ה'ארמייה קריובה' והסגירו את היהודים לגרמנים שעדיין היו באזור. כמו כן רצחו אנשי המחתרת את הגברת פייגנבאום, שלה היו ילדים כבר בארץ ישראל.
סרט תיעודי על שימוש יוצא דופן בארכיאולוגיה לחשיפת פשעים: הוא מספר סיפור דחוס וחסכוני על מיזם חפירות של צוות מהמכון להיסטוריה של הציווילזציה החומרית באקדמיה הפולנית למדעים. החפירה בוצעה באגף בירקנאו של מחנה הריכוז של אושוויץ, באתר שליד מה שהיה המשרפה השלישית. האובייקטים שחושפים אותם הם פריטים קטנים לשימוש יומיומי שאותם השאירו בני אדם בני לאומים שונים שנרצחו באכזריות במחנה במהלך מלה"ע ה-2.