הסרט בנושא האמונה בגטו קובנה וסיפור של ישיבת סלובוטקה (כנסת ישראל) ותלמידיה, המתרכז בנושא לימוד היהדות וקיום תפילות ומצוות אחרות בציבור.
הישיבה, שהיוותה מוקד משיכה לצעירים רבים מכל רחבי ליטא ובעיקר מערי השדה, נסגרה למעשה עם תחילת המלחמה. אבל מנהיגיה ותלמידיה שנשארו בקובנה המשיכו לקיים מסגרות לימוד ותפילה. בין הדמויות המרכזיות היה הרב גרוזינסקי – רבה של הישיבה. הסרט מורכב מעדויותיהם של שניים מתלמידי הישיבה – הרב יצחק גיברלטר ושמואל בן מנחם וממספר תמונות סטילס של המרואיינים עצמם, הישיבה, ורבני הקהילה.
עדותו של הרב סיני אדלר שהיה נוכח באירוע שמתואר בספרו של הרב צבי הירש מייזליש "מקדשי השם" . מפקד שנערך בערב יום כיפור וממנו נלקחו כ500 נערים עד גיל 14 לצריף מסוים וממנו למוות. כמי שהיה נער שליח במחנה , מתאר אדלר, את ההתייעצות של אב עם הרב מהונגריה, בדילמה האם להציל את בנו ממות בטוח, ביודעו כי משמעות הדבר מוות של ילד אחר תחתיו. הרב אדלר ספר על תגובת הרב והדילמה הדתית שעמדה בני האב.
סרט תעודי אשר באמצעות עדויות ניצולי שואה המספרים על קיום מצוות הנחת תפילין בשואה; בגטאות, במחנות ובמצעדי המוות, דן בקשר בין היהודי והתפילין. כולל תצלומי ארכיון מארכיון התצלומים ביד ושם ומגנזך קידוש השם בבני ברק.
משתתפים:
סיני אדלר (טרזין, אושוויץ)
הרב פנחס מנחם יוסקוביץ (אושוויץ)
אליהו הרמן (מטהאוזן)
יוסי גרנות (מספר לבתו על הסב בשואה שהניח תפילין במחנה)
משה פורת (דברצן)
נחמיה שיינגוט (פלשוב)
הרב ישראל אהרונסון (בנו של הרב יהושע משה מסאניק, אושוויץ)
סרט זכרון אישי קצר של הבמאי רון לוין, על אביו, ר' הנרי סטנפורד לוין/Henry Stanford Levine. הנרי לוין היה עו"ד יהודי שנולד וגדל בעיר סירקיוז במדינת ניו יורק. הוא שירת בחיל האוויר האמריקני, ונפל בשבי הנאצי כשבוי מלחמה. ככזה הוחזק עם שבויי מלחמה נוספים במחנה נאצי Stalag Luft 1. הוא הצליח לקיים בחשאי תפילות יהודיות במחנה, תוך שהוא משתמש רק במשולש אחד מתוך סמל המגן דוד. הסרט מבוסס על ספר באותו השם שכתב רון לוין.
סרט תיעודי. רגינה יונאס היתה האשה האורתוכסית הראשונה , במאה העשרים, שהוסמכה כרבה. היא נולדה בברלין בשכונה קשת יום למשפחה קשת יום בשנת 1902. בשנת 1924 החלה ללמוד בדה בבית המדרש ללימודי היהדות/Hochschulefür die Wissenschaft des Judentums והוסמכה בשנת 1935. עם מאסר הרבנים הראשיים בקהילות השונות בברלין, מילאה הרבה יונאס תפקיד של ראשת קהילה. דרשותיה בבתי הכנסת , ולאחר גירושה למחנה הריכוז טרזינשטאט היוו מקור נחמה לצאן מרעיתה. בשנת 1944 גורשה לאושוויץ ושם נרצחה.