דרמת מלחמה של הבמאי מקס פארברבוק, שכבר עסק במלחמת העולם השנייה בסרטו "איימי ויגואר". הסרט מבוסס על יומנה של אישה אנונימית (לכן שמה בסרט אנונימה) שהגדירה עצמה עיתונאית ומתארת את מהלכי ההישרדות שלה בגרמניה שלאחר נפילת הרייך. הכובש הסובייטי לא מראה רחמים גדולים, ולא נמנע ממעשי ביזה ואונס. על מנת להגן על עצמה, בוחרת אנונימה לפתות קצין רוסי בכיר שיספק לה הגנה מפני חיות האדם האחרות. כשהיומן פורסם בסוף שנות ה-50 הוא עורר שערורייה.
סרט תיעודי. הסרט עוקב אחר ביקורה של השחקנית אורנה פורת, כלת פרס ישראל לתיאטרון, בעיר מולדתה קלן לרגל הקרנת סרט קודםבכיכובה. בסרט זה מקביל הבמאי את סיפורה של פורת לסיפורה של אמו , ניצולת השואה. פורת מספרת על ילדות ו, נערותה ובגרותה בגרמניה בימי מלחמת העולם השנייה. בו בזמן, מתאר הבמאי את ילדותה של אמו בהונגריה, בקהילה היהודית החסידית, עד שהפכה לציונית.
גרסה זו של הסרט היא גרסת הבמאי. בשל מחלוקת משפטית שודר הסרט בערוץ 2 של הטלוויזיה הישראלית בגרסתו המקוצרת. גרסה זו היא הגרסה המלאה.