סרט דרמה קצר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, אישר היטלר את תוכנית רצח ההמונים , בגרמניה, של בעלי מוגבלויות. על פי התוכנית הועברו בעלי המוגבלויות מהמוסדות בהם הם אושפזו, למרכזי הרג. אליס, היא אחת המטופלות מהמוסדות הללו. היא אינה מדברת והצוות מניח כי אינה מבינה דבר. אולם, אליס צופה בכל דבר. היא רואה את האוטובוסים יוצאים מהמוסד עמוסי חולים וחוזרים ריקים. כשמגיע תורה - היא יודעת מה מצפה לה. זהו סיפור ההתנגדות של אישה אחת, בדרך היחידה שיכלה.
הסרט מבוסס כמובן על האירועים האמיתיים שהתרחשו.
הסרט בנושא האמונה בגטו קובנה וסיפור של ישיבת סלובוטקה (כנסת ישראל) ותלמידיה, המתרכז בנושא לימוד היהדות וקיום תפילות ומצוות אחרות בציבור.
הישיבה, שהיוותה מוקד משיכה לצעירים רבים מכל רחבי ליטא ובעיקר מערי השדה, נסגרה למעשה עם תחילת המלחמה. אבל מנהיגיה ותלמידיה שנשארו בקובנה המשיכו לקיים מסגרות לימוד ותפילה. בין הדמויות המרכזיות היה הרב גרוזינסקי – רבה של הישיבה. הסרט מורכב מעדויותיהם של שניים מתלמידי הישיבה – הרב יצחק גיברלטר ושמואל בן מנחם וממספר תמונות סטילס של המרואיינים עצמם, הישיבה, ורבני הקהילה.
סרט המהווה חלק ביחידה חינוכית בהפקת "שם עולם", מכון אשר הוקם מ- 1996 בכפר הרא''ה בעמק חפר על ידי הרב אברהם קריגר במטרה לחקור ולתעד את העולם הדתי והרוחני בשואה. "הנהגה רבנית בתקופת השואה" עוסק ברב צבי יוסף קרליבך שנודע לימים כרב האחרון שתפקד בגרמניה הנאצית. הסרט משחזר את פועלו בתחומי חינוך והנהגה קהילתית. הרב קרליבך הנהיג ציבור לפני השואה, במהלכה ועד להירצחו בשנת 1942.
סרט תיעודי. סיפורה של הפילוסופית היהודיה-צרפתית , סימון וייל/SimoneWeil. היא היתה פילוסופית , סופרת, מיסטיקנית ואקטיביסטית חברתית. הפילוסוף והסופר הצרפתי אלבר קאמי כינה אותה 'הרוח הגדולה והיחידה של זמננו'. בסרט מובאות ציטטות מכתביה של ווייל וכן שאלות של אחריות מוסרית באמריקה של המאה העשרים ואחת. משדות הקרב של מלחמת האזרחים בספרד בשנות ה30' ועד להפגנות בוושינגטון הבירה. כמו כן מובאת מחלת הנפש של אחיה של הבמאית. עוד מובאים בסרט ריאיונות עם אנשים שהכירו את וייל.
סדרת סרטי מקור קצרים בהפקת בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם. סיפורה של בת שבע דגן. בת-שבע נולדה בשם איזבלה לודז' שבפולין בשנת 1925, לשלמה-פישל ופייגה רובינשטיין, למשפחה בת עשר נפשות. עם פרוץ המלחמה נמלטו בת-שבע, ההורים ועוד שתי אחיות לעיר ראדום. לאחר פלישת הגרמנים הועברו לגטו הקטן. ההורים והאחות הגדולה נשלחו לטרבלינקה שם נרצחו. בת-שבע הגיעה לשוורין בגרמניה בזהות בדויה, שם עבדה כמנקה בביתו של שופט נאצי. היא נאסרה על ידי הגסטפו וזהותה נחשפה. במאי של שנת 1943 נשלחה למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ בירקנאו. שם עבדה בעבודות כפייה, בין היתר בסילוק גופות ממרפאות. מאוחר יותר עבדה בקומנדו "קנדה". בינואר 1945 הוצעדה...
סרט תיעודי. הסרט מביא את סיפורם של רופאי גטו ורשה שהקימו בגטו מערך בריאות בעזרתו סופקו שירותים רפואיים לאוכלוסיית הגטו. המערך הרפואי של הגטו כלל כשמונה מאות רופאים ,מדענים בעלי שם ואחיות מקצועיות. במסגרת המערך שהקימו, הצליחו הרופאים היהודים לקיים פקולטה מחתרתית ללימודי רפואה, ומחקר שעסק ברעב. בסרט נחשפות בפעם הראשונה עדויות מוקלטות של מי שלקחו חלק בלימודי הפקולטה המחתרתית ובמחקר על מחלת הרעב ושרדו כדי לספר. קולותיהם מביאים סיפורם של הרופאים ואנשי מערך הבריאות שמרדו במי שבא להשמידם.
סרט תיעודי. הקומיקאי טל פרידמן יוצא למסע בעקבות ההומור בשואה, שהיווה מנגנון הגנה עבור אלה שחוו על בשרם את זוועותיה. פרידמן משוחח עם קולגות, מומחים לנושא ועם ניצולים, שגם בתנאים לא אנושיים, שאבו מההומור את הכוח להמשיך. המסע מתחיל במשפחתו ובביתו בה השואה נכחה כל כול הזמן ומסתיים בבדיחות של ניצולים המסבירות שלא משנה מה יעשו לך בעולם הפיזי ההומור עוזר בהצלת הנפש.
סרט תיעודי המביא עדויות של כמה מניצולי השואה מרומניה , צ'כיה וסלובקיה. הסרט מציג את ההתנגדות שלהם לפאשיזם- התנגדות מדויינת, התנגדות אזרחית ופוליטית , התנגדות באמצעות האומנות, והתנגדות באמעות סולידריות. בכך בוחן הסרט את הרלבנטיות של פנים אלה של התנגדות גם בחברה כיום. מה חשים ניצולים אלה כלפי תנועות פוליטיות ימניות כיום, אשר יש להן כוח ושררה. כמו כן שואל הסרט כיצד חושבים אותם ניצולי שואה, על החברה כיום להתנגד לנטיות אלה. בסרט נעשה שימוש בסרטי תנועות מחאה ומעשי סולידריות אישיים, חומר ארכיוני ואומנות אנטי פאשיסטית.
סרט עלילתי באורך מלא. פועל רכבת , בפראג תחת הכיבוש הנאצי בימי מלחמת העולם השנייה. עוברים עליו שינויים מחשבתיים ופילוסופיים הגורמים לו להימשך לפעילות המחתרת הצ'כית. בעדה, הוא אף מוכן לבצע פעולת התאבדות.
מבוסס על ספרו של Bohumil Hrabal בעל אותו שם.
הסרט הוא מהבולטים של הקולנוע הצ'כי בימי 'האביב של פראג'.
הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, בשנת 1968.