סרט תיעודי קצר. מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, היתה גרמניה מקום מפלט ארעי של כמאתיים אלף ניצולי שואה. עם זאת , רובם לא רצו להשאר בארצם של מי שרצחו אותם. רוב הניצולים רצו לעבור למדינה משלהם. למרות שהעולם הכיר בצורך זה, ובתוצאות המחרידות של המלחמה, מדינת ישראל הוקמה רק בחודש מאי 1948. חלק מניצולי השואה בחרו להגר לארצות הברית, קנדה וגם לאוסטרליה. עד אמצע שנות החמישים של המאה הקודמת היגרו כשבעה עשר אלף ניצולי שואה והקימו את ביתם בין היתר במלבורן ובסידני. הסרט מביא את סיפורם.
סרט תעודי המתאר את סיפורה של צעירה יהודיה בברלין (Berlin) של ימי עליית הנאצים לשלטון אשר משפחתה מחליטה לעזוב את גרמניה. הסיפור מוצג באמצעות סרטים ביתיים, ואפקטים בתמונה וקול.
דרמה המבוססת על סיפור מאת אברהם כהן (Abraham Cahan) ועוסקת בחיי מהגרים יהודים ב- Lower East Side אשר בעיר ניו יורק (New York) בעשור האחרון של המאה ה-19. השחקנית קרול קיין (Carol Kane) היתה מועמדת לאוסקר על תפקידה בסרט כגיטל.
עדות מאת אלכס לבנשטיין (Alex Lebenstein), ניצול השואה היחיד מהאלטרן (Haltern), גרמניה, המוצגת בסדרה של 7 סרטים קצרים אשר כל אחד מהם מתמקד בשלב אחר בסיפורו של לבנשטיין. בחלק זה מובאים חלקים 1 עד 5.
1. 'ליל הבדולח', טראומת 'ליל הבדולח' של אלכס לבנשטיין בן ה- 11
2. 'גטו ריגה', משפחת לבנשטיין מאבדת את החופש ונאלצת לעבור לגטו ריגה.
3. 'מחנות עבודה', אלכס לבנשטיין הצעיר מתמודד על עבודת פרך ומחלות.
4. 'שחרור, הקשר לארה"ב', אלכס לבנשטיין אינו רצוי בעיר הולדתו ועוזב לארה"ב.
5. 'התמודדות עם הכעס', "כל כך כעסתי...שנאתי כל מה שגרמני". כך חש אלכס לבנשטיין עם בואו לארה"ב.
6. 'ריפוי',...
סרט תיעודי. מאייר (Mayer) נולד ב-1916 בעיירה קטנה, אופטוב (Opatow), סיים שבע שנות לימוד בבית ספר פולני ובגיל 17 היגר לקנדה. לפני יותר מעשרים שנה, אחרי שיצא לגמלאות, הפצירה בו בתו, ברברה קירשנבלט-גימבלט (Kirshenblatt-Gimblett) לספר ולצייר את זיכרונות ילדותו. הציורים שעלו מדמיונו היו מעבר לכל הציפיות, ואפילו ציפיותיו שלו. הזיכרון הצילומי של מאייר אפשר לו לשחזר לפרטי פרטיהם את החיים היהודיים באופטוב כפי שהייתה לפני המלחמה.