סרט תיעודי. מדי שנה אלפי בני נוער וניצולי שואה שנותרו מרחבי העולם מתכנסים בפולין כדי לבקר מחדש באתרי השואה ולחזור על צעדת המוות מאושוויץ לבירקנאו במסע זיכרון. צעדה זו מכונה "מצעד החיים". כך שם הסרט. זהו סיפורם של ניצולי השואה המקווים לספר את ההסטוריה שלהם ולהעביר את זכרון השואה לדור הבא. ניצולים ובני נוער מרחבי העולם צועדים יחדיו במסע רגשי תוך התמודדות עם אימי העבר בפולין. שיאו של מסע זה צולם בישראל בשנת השישים למדינה (2008). מצעד החיים מעלה שאלות על זכרון השואה ועל הקשר לרציחות עמים אחרות כיום בעולם וכן מה יקרה לזכרון השואה כאשר הניצולים, בשנות השמונים והתשעים לחייהם כיום , כבר לא יהיו עוד בין החיים .
האם אדם יכול להיות בו–זמנית גם כומר קתולי וגם יהודי שומר מצוות? 12 שנה לאחר שהוסמך לכמורה, גילה הכומר הקתולי הפולני רומוולד וואשקינל שהוא נולד להורים יהודים וששמו המקורי הוא יעקב וקסלר. הסרט עוקב אחרי מסעו המרתק של הכומר היהודי, שתחילתו בניהול מיסה בכנסיה בלובלין, פולין ואחריתו בחיים של יהודי שומר מצוות בקיבוץ דתי בישראל. קרוע בין שתי זהויות, רומוולד יעקב לא יכול לוותר על אף אחת מהן, וכתוצאה מכך אף אחת מהדתות אינה מוכנה לקבל אותו לשורותיה. מדינת ישראל מסרבת להכיר בו כיהודי, וכעת הוא נדרש לבחור. (לצפייה ולהקרנה בסרט לפנות לצוות מרכז הצפייה)
סרט דרמה עלילתי באורך מלא. הסרט הישראלי הראשון, לאחר משפט אייכמן, שהתמודד עם סוגיות מוסריות בשואה. הסרט מתאר את עמנואל שרף, ניצול שואה. הוא חי בתוך מרתף של זכרונות. בין הסוגיות המוצגות בסרט הן האם לברוח מגרמניה לנוכח עליית היטלר לשלטון או דווקא להשאר , האם להאמין שהיטלר הוא בעיה חולפת או להקדים תרופה למכה.
בסרט משחק שחקן יחיד שמעון ישראלי, ניצול שואה בעצמו.
גם במאי הסרט, נתן גרוס , יליד קרקוב, הוא ניצול שואה שחי בזהות ארית בדויה וכך שרד. גרוס היה מחלוצי הקולנוע הישראלי.
הסרט זכה בפרס אינטרפילם בפסטיבל ברלין 1964 והיה מועמד לפרס הראשון "דב הזהב" .
סרט תעודי העושה שימוש בתצלומים, מסמכים, וקטעי יומנים. הסרט מתאר את מאבקם לחיים של יהודי גטו קובנה בתוך מציאות רצחנית. בין שורת אקציות מ"האקציה הגדולה" שהתרחשה ב 28 באוקטובר 1941 ועד ל"אקציית הילדים" וחיסול הגטו בקיץ 1944.
סרט תעודי. . בסרט מתוארות הקריירות הרפואיות של שני רופאים נאצים. האחד, רופא צעיר שרכש את מיומנותו המקצועית במבצע "המתת חסד" והפך למפקד הראשון של מחנה ההשמדה טרבלינקה והשני , גניקולוג בעל מוניטין, שהפך לרופא ניסויי העיקור באושוויץ. בסרט מועלות שאלות על אתיקה רפואית לאור חשיפת אחריותה של הרפואה הגרמנית ביצירת מנגנוני ההשמדה. לנוכח אמיתות אלו נבחן גם מצבה של האתיקה הרפואית כיום.
הסרט הוצג בפסטיבלים הבאים:
סטיבל באנף ,1996
פסטיבל ישראפסט ניו יורק 1996
פסטיבל ישראפסט לוס אנגלס 1996
פסטיבל יאמאגאטה, 1997
סרט דרמה קצר. ילד יהודי בן שתים עשרה אמור להוציא אל הפועל התקפה על כמה קציני אס.אס. בשם ארגון הפרטיזנים האוקראיני. הילד נתקל בבעיה כייון שביצוע ההתקפה מסכן את חברו הטוב ביותר.
מבוסס על סיפורו האמיתי של הכנר מוט'לה שליין/Motele Schlein.
סרט תיעודי. ד"ר הלינה רוטשטיין/Dr. Halina Rotstein היתה רופאה יהודייה בגטו ורשה. היא טיפלה בחולים בגטו. בספטמבר 1942 גורשה לטרבלינקה. סיפורה מובא על ידי בתה, ניצולת השואה ונדה אלבינסקה/Wanda Albinska. ונדה ושלושת אחיה , ניצלו בעזרתם של Dr. Andrzej & Stenia Trojanowski וכן על ידי Halina Szenicer ו Dr. Janina Radlińska. ד"ר אנדריי טרויאנבווסקי הוכר על ידי יד ושם כ'חסיד אומות העולם'.
סרט תיעודי. במשך שבעה עשורים הפך אתר אושוויץ להתגלמות הנוראה של המונח שואה. הוא הפך במה לעימותים , ביזה , נסיון לניצול לרעה ולשכתוב ההסטוריה. בסרט מוצגים עובדות הסטוריות, אך גם נבחנת השאלה מה עושים עם האתר של אושוויץ? איזו מטרה הוא משרת?. כיום בעידן בו ניצולי השואה הולכים ומתמעטים , עולות ומתבהרות סכנות חדשות כגון תיירות המונית וכך עמעום ההשפעה של האתר , הוא ניסיונות של מקומיים למחוק את הסיוט. מטרת המופיעים בסרט היא לדאוג שאושוויץ ימשיך לשמש אתר זכרון .