סרט תיעודי שצולם על ידי אוניברסיטת לה- מטנסה (La Matanza) עבור מוזיאון השואה בבואנוס-איירס והוא מספר על מסע הייסורים שעברו נשים יהודיות בשואה. הסרט מתמקד באמצעות ראיונות עם 6 ניצולות שהיו במחנות ריכוז, גטו ופעולות התנגדות תחת המשטר הנאצי, בחשיבות המרכזית של מאבק כנגד דיכוי, ניצול, השפלה ומוות. הניצולות המופיעות הן: אנה דרשר, רעיה מזור, לאה ריכטר, מישלין וולנווסקי, איגניה אונגר וג'נה לדנג'י.
סרט תעודי. . בסרט מתוארות הקריירות הרפואיות של שני רופאים נאצים. האחד, רופא צעיר שרכש את מיומנותו המקצועית במבצע "המתת חסד" והפך למפקד הראשון של מחנה ההשמדה טרבלינקה והשני , גניקולוג בעל מוניטין, שהפך לרופא ניסויי העיקור באושוויץ. בסרט מועלות שאלות על אתיקה רפואית לאור חשיפת אחריותה של הרפואה הגרמנית ביצירת מנגנוני ההשמדה. לנוכח אמיתות אלו נבחן גם מצבה של האתיקה הרפואית כיום.
הסרט הוצג בפסטיבלים הבאים:
סטיבל באנף ,1996
פסטיבל ישראפסט ניו יורק 1996
פסטיבל ישראפסט לוס אנגלס 1996
פסטיבל יאמאגאטה, 1997
סרט תיעודי. בשנת 1945 נורה קצין אס אס על ידי אישה יהודייה סמוך לתא הגזים באושוויץ. סופר כי מעשה הגבורה נעשה על ידי פרנצ'ישקה מאן, רקדנית יהודייה מוורשה. מעשה הגבורה הזה לא זכה לתהודה הראויה, אולי בגלל השמועות שפרנצ'ישקה הייתה משתפת פעולה עם הנאצים. ריבוי הגרסאות לדמותה הצמיח מיתוס, הבנוי על גרעין אמת. פרנצישקה לא הותירה אחריה כמעט דבר מלבד מספר תמונות וכמה מאמרי עיתונות על הופעותיה בוורשה לפני המלחמה. כמו כן קיים שפע של עדויות שונות וסותרות על התנהלותה בזמן המלחמה. הסרט מחיה את דמותה ומצטרף למיתוס ההולך ונבנה אודותיה.
סרט תיעודי. הסרט מציין 70 שנה לגירוש 300 משפחות סלובניות מדרום קרניתיה על ידי הנאצים. שלוש צעירות סלובניות מתחקות אחר סבתותיהן , שנשלחו למחנה ריכוז. כמו כן מופיעות שתי יהודיות מוינה, שגורשו אף הן , באותו זמן.
סרט תיעודי משולב אנימציה. סיפורה של אווה סלייר/Eva Salier (לבית משפחת הלנדך/Hellendag). היא היתה ציירת יהודיה , ילידת הולנד. עבדה כעובדת כפייה במפעל 'פיליפס' במחנה הריכוז פיכט/Vught. לאורך שנות המלחמה הועברה לאושוויץ ואז חזרה לגרמניה, ממחנה למחנה, לעבודות כפייה לטובת המאמץ המלחמתי הגרמני. עבדה גם במפעל של 'טלפונקן' תוך כדי המעברים הללו, על סף מוות, השתדלה אווה לשמור על רוחה בעזרת הומור וחברויות עם אסירות יהודיות אחרות. אווה הלכה לעולמה בשנת 2014.
סרט תיעודי. הסרט מתאר את סיפורה של הצ'לנית היהודיה , שורדת השואה אניטה לסקר וולפליש/Anita Lasker-Wallfisch שניצחה על תזמורת הנשים באוושוויץ, ושל המנצח הגרמני וילהלם פורטוונגלר/Wilhelm Furtwängler, שעבד עם הנאצים בגרמניה. הסרט מתמקד דבשני האישים הללו אשר מייצגים את התרבות המוסיקלית במהלך קיומו של הרייך השלישי. כמובן משתי זוויות שונות.
סרט תיעודי. סיפורן הלא ידוע של 999 צעירות יהודיות ורווקות שנרשמו , כביכול, לעבודה בשירות ממשלתי במפעל נעליים , אך הגיעו למעשה למחנה אושוויץ. בתאריך 26 במרץ בשנת 1942 הגיע טרנספורט של נשים יהודיות סלובקיות לאושוויץ. ממשלת סלובקיה שילמה לשלטונות הנאצים כסף עבור העבדתן בפרך, עד כדי מוות . לאורך השנים נגבו עדויות מאלה ששרדו את המחנה, ביניהם גם מאדית גרוסמן/,Edith Grosman.
הסרט מבוסס על ספרה של Heather Dune MacAdam ושמו The First Official Jewish Transport to Auschwitz.