ראיונות עם ניצולות שואה מהונגריה, אסירות מחנה ריכוז אלנדורף. משתתפות: Erszebet Szemes, Eva Pusztai, Roszi Breuer, Magdalena Nattan, Katalin Koves, Ilona Gabor.
סרט תיעודי המתחקה אחר אפיזודה מושתקת מתקופת שלטון היטלר הקשורה להיסטוריה של נמל התעופה של פרנקפורט. 1,700 נשים הובאו מאושוויץ לעבודת כפייה בתנאים אכזריים בסלילת מסלול הבטון הראשון במקום, שיועד לאפשר את נחיתת מטוס הסילון הראשון מסוגו, Me 262, של היטלר. רק 200 מהאסירות שרדו את אירועי שנות המלחמה. שמועות על הסיפור הזה הופצו כבר מאז סוף מלחמת העולם השנייה, אך הן הושתקו בטענה שהן הגזמות של התעמולה הקומוניסטית. המחקר לקראת הפקת הסרט נעשה בשנות התשעים, ומובאים בו ראיונות עם ניצולות שעבדו במקום, תיעוד של אירועים כיום, ותצלומים ארכיוניים של האתרים הקשורים לאירועים. בין הניצולות גם רחל-רוז'י מושקוביץ.
סרט עלילתי באורך מלא. ישראלי שחזר בתשובה קשור מאוד לאמו ניצולת השואה. הוא נוהג להסיע אותה להרצאות בבתי הספר שם היא מספרת לתלמידים כיצד הצילה את חייה ואת חיי תינוקה בעזרת טבעת זהב דקה. כשמצבה הבריאותי של האם מידרדר, הוא מחליט לנסוע לעיר הולדתה ולחפש את אותה טבעת שהצילה את חייה. הוא פונה לבתו התחקירנית, איתה הוא מנותק קשר כבר שנים רבות, ומציע לה שיצאו למסע הזה יחד. שלושה דורות וההיסטוריה המשפחתית שמחברת בינם מחדש.
מבוסס על סיפור חייה של מריאן מילר.
סרט תיעודי. שואת יהודי Székelyudvarhely, באמצעות צילומי ארכיון וריאיוונות עם עדים וצאצאי יהודי העיר. 13 במאי 1944 הצטוו כל יהודי העיר להיכנס לאולם ספורט בבית הספר המקומי. לאחר מכן הוסעו לגטו בעיר טיגרומורש. לאחר שלושה שבועות גורשו כולם למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ בירקנאו ושם נרצחו.. בסרט מוצג Victor Capesius , אחד הרוקחים במחנה אושוויץ-בירקנאו, אשר היה שותף לסלקציה וגם פיקח על הזרמת הגז ציקלון B לתאי הגזים.
סדרת סרטי מקור בהפקת "יד ושם". סרט קצר של טקס של מדליקי משואות תשפ"ב. אולגה נולדה בהונגריה למשפחה יהודית , בה היו עשרה ילדים. במרץ 1944 כבשו הנאצים את הונגריה, ואולגה ובני משפחתה נשלחו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. רוב בני משפחתה של אולגה נרצחו באושוויץ בתאי הגזים מיד עם הגעתם. אולגה ושתיים ואחותה הגדולה שרדו את מחנה אושוויץ ולאחר מכן הועברו למחנה ברגן בלזן בגרמניה, שם שוחררו. אולגה היגרה לאחר המלחהמ לארצות הברית.
.
סרט תיעודי. חייה של אווה פהידי/Eva Fahidi. אווה היתה בת עשרים כאשר חזרה ממחנה השמדה אושוויץ-בירקנאו להונגריה. היא היתה לבד. ארבעים ותשעה בני משפחתה נרצחו בשואה ובכללם הוריה ואחותה הקטנה. כעבור שבעים שנה התבקשה אווה להשתתף במופע תיאטרון מחול על חייה, והיא נענתה לבקשה. המופע מראה את מערכת היחסים בין האשה הזקנה ובין האשה הצעירה, Emese, רקדנית עטורת שבחים. כך נשזרים זה בזה סיפור חייהן של השתיים.
הסרט השתתף בפסטיבלים ואף זכה בפרסים:
פרס ראשון בפסטיבל הסרטים הבינ"ל בלוצרנו.
פרס זכויות האדם בפסיטבל הסרטים ה25 בסרייבו.
פסטיבל הסרטים הבינ"ל בוונקובר, קנדה- VIFF.
פרס הקהל לסרט התיעודי...