סרט תיעודי. סיפור מסע מרתק של חיפוש שורשיהם הלא ברורים של האחים איציק ואבנר אשר כפעוטות חייהם ניצלו תחילה בזכות תושייתה של דודתם ומאוחר יותר בידי צעירה זרה. עברם כולל שלוש נשים שהפכו להיות אימהות עבורם. בגיל שבעים, אבנר מחליט לקחת את אחיו, איציק, למסע אחר חיפוש זהותם האמיתית במטרה לחבר את פאזל ההישרדות הבלתי אפשרי שלהם. המסע כולל ביקורים במקומות שהיוו אבני דרך בחייהם כילדים ומתחיל בעיר קרקוב בפולין, דרך בודפשט, הונגריה, ושוויץ. משולבים בו ביקור בארכיב הלאומי בקרקוב, שם הם מוצאים רישומים ותמונות של הוריהם, כניסה לדירה בה גרו בגטו ולבונקר שם החביאה אותם דודתם, ותצלומים וסרטוני ארכיון מהתקופה.
סרט תיעודי. פטר לות//Peter Loth נאם בפני קהילה נוצרית, על קורותיו בשואה. לות' נולד במחנה ריכוז שטוטהוף/ Stutthof, בשנת 1944, ונמסר לאשה פולניה מחוץ למחנה. לאחר המלחמה חווה חוויות קשות ואכזריות עד לשובה של אמו הביולוגית אותה כלל לא הכיר. בכך לא תמו תלאותיו. אמו ילדה ילדים נוספים לחייל אפרו אמריקאי אותו פגשה באירופה. פטר שב עם אמו, ואחיו החדשים לארצות הברית, שם סבל מגזענות. ברבות השנים מצא פטר את דרכו באמונה הנוצרית, וכך הגיע לשלב בו סלח לאנשי אס אס אותם פגש בגרמניה בדרכו לפזר את אפרה של אימו במחנה הריכוז בו הוא נולד.
ב– 22 מרץ, 1942, ראש בית-היתומים בפירת' (Fürth), גרמניה, ד"ר אייזיק הלמן, רעייתו קלרה ושתי בנותיו, אווה וביאטה-אסתר, גורשו יחד עם 33 ילדי בית-היתומים למחנה המוות בלזץ. סרט תעודי זה עוסק בפרוייקט מחול ייחודי, "מים-מים", שנעשה בהשראת האירועים. 33 כוריאוגרפים מכל העולם הוזמנו ל"אמץ" את היתומים ו- 33 רקדנים הגיעו אל פירת' ורקדו לזכרם של משפחת הלמן וילדי בית-היתומים.
סרט תעודה על סיפור הצלתם של מאות ילדים מאירופה הכבושה ומסעם המפרך דרך רוסיה האסיאתית, פרס, תימן, מצרים אל ארץ ישראל. הסרט עוקב אחר מסעם של הילדים ומבקר עם חלקם במחוזות המסע ברוסיה. עבור ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ילדי טהרן היו ניצולי השואה הראשונים שהעידו על אימות השואה. בסרט משתתפים אחדים מהם והוא מלווה בתצלומי וסרטי ארכיון.
סרט תיעודי הכולל שיחזורים דרמטיים. אחד הסרטים הראשונים שהופקו על נושא השואה, העוסק בבתי היתומים שהוקמו בניו יורק ליתומי מלחמה יהודים. הועלה בניו יורק בספטמבר 1948 ומאז כמעט לא חזרו להציגו. לפי מבקר הקולנוע ג'ים הוברמן (Hoberman), הסרט עוצב לפי מודל הסרט "הילדים צריכים לצחוק" (1935), סרט יידי שהופק לפני המלחמה על יתומים יהודים. בסרט יומני חדשות, תיעוד בסרטי ארכיון של ילדים המקבלים סיוע של סוכנויות הסיוע וסצינות מבוימות של משפחה יהודית מתחילת הכיבוש הנאצי בפריז.
דרמה. הסרט עוקב אחר ילדים יתומים בהונגריה, בסוף מלחמת העולם השנייה. הילדים נתקלים בעימות עם המדינה ועם החברה. לכאורה הם מוצאים שלווה בדמות מוזיקאי ידידותי. אולם הדברים הם לכאורה. הסרט נוצר והופק על ידי המפלגה הקומוניסטית ההונגרית.
סרט תעודי המבוסס על עדויות, מסמכי ארכיון אותנטיים ותצלומי משפחה, ומספר על קבוצת ילדים מבית היתומים של מחנה המעבר וסטרבורק בהולנד אשר זהותם היתה בלתי ידועה. ילדים אלו הועברו ב- 13.9.44 לברגן בלזן ונרשמו כ- Gruppe Unbekannte Kinder (קבוצת ילדים אלמונים). מלבד אחד, כולם שרדו ובקיץ 45 שבו להולנד. כיוון שהיו פעוטות, לא הצליחו לספר לאיש על קורותיהם במלחמה. כשמונה מן הילדים עדיין מחפשים היום מידע; בסרט זה הם משחזרים את זכרונותיהם המקוטעים מחייהם בשלהי מלה"ע ה- 2 ומתארים את השפעתה המתמשכת של המלחמה על חייהם. זוכה פרס intermedia-globe Finalist Diploma בפסטיבל המדיה העולמי, המבורג 2004.
תיעוד מיצג תיעודי-אמנותי על מצבם של יהודים שהושמו בהסגר במה שנקרא בזמן הנאציזם "בית היהודים". שם הם הושמו בהסגר בדרך לגירושם בכוונה לרצוח אותם במחנות ההשמדה.
סרט עלילתי על סיפורו ד"ר יאנוש קורצ'אק, רופא ילדים ופדגוג נודע, עושה הכל כדי לשמור על צלם האנוש של 200 הילדים בבית היתומים שלו בגטו ורשה, למרות גורלם המר הידוע מראש. עדי-ראייה מספרים כי קצין אס אס החליף כמה מלים עם קורצ'אק באומשלגפאלץ, לפני שילדי בית היתומים הועלו לרכבות לטרבלינקה. בין אם הציעו לקורצ'אק להשתחרר ובין אם לאו, בחר קורצ'אק להצטרף אל ילדיו, ולמות יחד איתם.