תקציר:
סרט תיעודי על דוד ציפורה פרידמן, ניצולי שואה מהונגריה, מנהלי פנימיית הילדים "נווה מיכאל" בה היו פעילים מ 1950 ועד 1986. שיטתם הפדגוגית היתה יוצאת דופן: בית הילדים הוא משפחה לכל דבר, החניכים, העובדים, המנהל ומשפחתו כולם מהווים יחידת מופת אחת. בסרט מספרת ציפורה את זיכרונותיה, והוא כולל ראיונות וזיכרונות של בני משפחתה וחברים, כמו גם של עובדי ובוגרי הפנימיה. תצלומים של בית המשפחה בבודפשט ובגטו משולבים בו וכן קטעים מסרטי ארכיון.
סדרת סרטי מקור של בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם על ניצולי שואה. סיפור של שרה לייכט-ויינשטיין. שרה נולדה בשנת 1929 בעיר אורדיאה/Oradea שברומניה. באפריל 1944, נכבש האזור על ידי הנאצים. שרה ומשפחתה גורשו לגטו נג'וורד/Nagyvárad ולאחר מכן לאושוויץ. שם , נופרדה שרה מבני משפחתה. לאחר שניצלה מהשמדה נשלחה לעבוד במפעל לנשק בפרלסבן/Farsleben שרה שוחררה ממחנה עבודות כפייה זלצוודל/Salzwedel על ידי הצבא האמריקני. שרה עלתה לארץ על סיפון ספינת המעפילים 'מקס נורדאו'. שרה לחמה בשורות הפלמ"ח ובמלחמת העצמאות, ולימים עבדה במחלקה הכירורגית לילדים בבית החולים הדסה עין כרם.
סרט תיעודי קצר. מתוך סדרת סרטי עדות. סיפורה של ניצולת השואה שינדי מילר לבית אהרנוולד. היא נולדה בשנת 1930 בעיר גלנטה/Galanta שבצ'כוסלובקיה. בשנת 1938 עברה העיירה להונגריה, בעקבות הסכם וינה. בשנת 1942 גויסו שלושת אחיה לפלוגות העבודה בצבא ההונגרי. .במרץ 1944 פלשו הגרמנים להונגריה ובאותו יום החלה שינדי לכתוב יומן. ביוני 1944 אספו ההונגרים את יהודי האזור בבית החרושת ללבנים בנובי–זמקי, משם גורשו לאושוויץ- בירקנאו. בהמשך הועברה שינדי למחנה פטרסוולדאו. לאורך תקופת מאסרה המשיכה שינדי לכתוב את יומנה על כרטיסי בית החרושת שבו עבדה לאחר השחרור, התאחדה עם שניים מאחיה ששרדו. בשנת 1949 עלו שלושתם לארץ. שינדי נישאה למיכאל,...