סרט עלילתי . 1946. חבורה של יהודים, ניצולי המלחמה, ממתינים במחנות העקורים שהקימו האמריקאים וממתינים למסמכי ההגירה - מי לאמריקה, מי לפלשתינה, מי לדרום אמריקה. ומה עושים בינתיים? נוקמים בגרמנים, עושים קצת כסף, ובעיקר משמרים את הדבר היחידי שהנאצים לא הצליחו למחוק, את ההומור היהודי. דוד ברמן שרד את המחנות כי ידע לספר בדיחות, ועכשיו הוא אוסף חבורה של פליטים כמוהו ויוצא למכור לגרמנים מצעים לבנים ורגשות אשם. בדרך הוא צריך להתמודד עם חשדות לגבי העבר המפוקפק שלו, וחוקרת אמריקאית שלא תמיד מצליחה להבין מה המלחמה יכולה לעשות לאנשים.
גרמניה שלאחר מלחמת העולם השניה. נלי, ניצולת שואה שנפצעה קשות בפניה, שבה לברלין. לאחר ניתוח פלסטי לשחזור הפנים, היא יוצאת לחפש אחר בעלה, ג'וני. כשהיא מצליחה בסופו של דבר לאתר אותו, הוא לא מזהה אותה אך מגיש לה הצעה: כיוון שהיא די דומה לרעייתו שלדידו לבטח נספתה, הוא מבקש ממנה לסייע לו לתבוע את הירושה שלה. נלי מסכימה, ונהפכת לכפילה של עצמה. היא רוצה את האהבה של חייה בחזרה בכל מחיר, אך חייבת להבין האם ג'וני אהב אותה אי פעם, או שמא בגד בה.
דרמה. מריסה היא צעירה מרדנית וזועמת שמוציאה את כעסה על כל מי שפוגע לדעתה בסביבתה – מהגרים, יהודים, שוטרים וכל הקלישאות הרגילות. היא מחפשת עימותים בכל מקום, וחברה בארגונים גזעניים וניאו-נאצים. כאשר היא פוגעת בשני מהגרים אפגניים, היא נסחטת על ידי מהגר אחר שיעזור לה. בעוד היא מסייעת למהגר-אויב, נערה אבודה מבקשת ממריסה שתעזור לה להיכנס לארגון שלה.
In August, 1992 a right wing mob launched a petrol bomb attack against a refugee hostel and a home for Vietnamese guest workers in the former East German port of Rostock. As the police stood by, thousands of ordinary people clapped and cheered. This documentary reconstructs the incident in detail, with footage shot at the time, and interviews with the attackers, their victims, local politicians and the police.