תקציר: דרמה. שלושה סיפורים שאין קשר ביניהם. הסיפור הראשון - "עיטור הגבורה" הוא סיפורו של חייל פולני קתולי כפרי שגוייס ב 1939 ובסוף המלחמה הגיע, לצד הצבא האדום לשחרר את פולין מהגרמנים. הוא מבצע פעולה נועזת וזוכה בעיטור הגבוה ביותר בצבא פולין. בעקבות זאת הוא זוכה בחופשה בת ארבעה ימים לביקור משפחתי. כפר הולדתו הרוס לגמרי וכל התושבים למעט אחד, נרצחו. החייל חוזר ליחידתו, לא מתנדב לאף פעולה נוספת, הלום, אדיש ושותק. הסיפור השני – "הכלב". חייל צעיר אוסף כלב זאב גזעי ומטופח ומאמץ אותו. שני חבריו פוחדים מהכלב. הכלב מפחיד בעיקר אסירים משוחררים בבגדי פסים; זה קורה בסביבות אושוויץ. החייל יוצא למשמרתו ושני חבריו מחליטים לחסל את הכלב. הם מתלבטים, מעודדים את עצמם, מדרבנים זה את זה לירות אך לבסוף מנסים לחסל את הכלב באבנים וגם זה רק אחרי שהכלב מפסיק להסתכל להם בעיניים ומתחיל לזחול וליילל. הסיפור השלישי – "האלמנה". לעיירה במערב המשוחרר של פולין שנתפסה ויושבה ע"י משוחררי הצבא הפולני ומנוהלת יחדיו ע"י מזכיר המפלגה והכומר, מגיעה אלמנת המפקד הנערץ של היחידה המיישבת את העיירה. הם הופכים אותה למנהיגה, לדמות מורמת מעם, מציעים לה כל משרה או כבוד שתרצה בו, מרהטים ומציידים עבורה בית וגינה ומשק עזר וממנים לה משרת נאמן (שגם מרגל עבור שתי הרשויות – הכומר ומזכיר המפלגה). ילדי העיירה מרגלים מיוזמתם. האלמנה הצעירה מוותרת על הכבוד והמעמד ומתאהבת ב"הנדסאי בעלי חיים" צעיר ויפה תואר המגיע מווארשה. היא עוזבת את הכל בעקבותיו ומשאירה את העיירה הקומוניסטית-קתולית ללא מלכה.