סרט תעודי העוסק בולטר ראוף (1906-1984), קצין ס"ס אשר הצליח לברוח מאירופה ב- 1945 ולמצוא מקלט בצ'ילה. ראוף היה קצין בחיל הים, אך גירושיו רצופי השערוריות פגמו בסיכויי קידומו והוא התפטר מן השירות ב- 1937. מייד אח"כ גויס ל- SD (שירותי הביטחון) ומאוחר יותר מונה לראש "המשרד הראשי לביטחון הרייך". בתפקידו זה פיקח בראשית 1942 על ייצורן של כ- 20 משאיות גז להמתה ושיגורן ליעדיהן. בסוף 1942 עבר ראוף לתוניס ובה עמד בראש איינזצקומנדו של הס"ד. עם הכיבוש הגרמני של צפון איטליה בספטמבר 1943, הוא נתמנה לראש הס"ס והמשטרה שם. בדצמבר 1946 נמלט ממחנה שבויי מלחמה, ו- 18 חודשים הוסתר במנזר ברומא. הוא הצליח לברוח מאיטליה ובסופו של דבר התיישב בצ'ילה. בקשות ההסגרה שהגישה הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ב- 1963 הושבו ריקם. בית-המשפט העליון בצ'ילה נימק את סירובו להיענות לה בטענה כי על-פי חוקי צ'ילה חלה על הפשעים שבהם נאשם ראוף התיישנות. ראוף מת מוות טבעי ב- 1984. כולל ראיונות עם עדי ראייה ועם ביאטה קרלספלד, תצלומי ארכיון ותיעוד ראוף עצמו בסנטיאגו.