בית הזכוכית

זוכה פרס הסרט התעודי הטוב ביותר בפסטיבל עין יהודית. זהו סיפורו של קרל לוץ (1895-1975, Carl Lutz), סגן הקונסול השוויצרי בבודפשט בזמן הכיבוש הנאצי, ואחד מחסידי אומות העולם הראשונים. במאי 44, עת החלו משלוחי יהודים לאושוויץ, לוץ שאהד את העניין היהודי עוד מתקופת שרותו בקונסוליה השוויצרית ביפו בין השנים 41-1935, החל לפעול להצלת יהודי בודפשט. הוא החל לנפק עשרות אלפי "כתבי חסות" שוויצריים ליהודים מחזיקי סרטיפיקטים. בשלב זה, העביר את משרד ההגירה של השגרירות ל"בניין הזכוכית" ברחוב ואדאס, ופרש עליו חסות דיפלומטית. כמו כן, ריכז במעל ל-70 בתי דירות, רובם בגטו, אלפי יהודים שהחזיקו בכתבי החסות. באביב 45, עם התקרבות הסובייטים, בחרו לוץ ואשתו להסתתר במרתף בניין שם שהו מספר שבועות. מעט לפני הכניעה הנאצית, שוחרר בידי הסובייטים. פעולותיו להצלת יהודי בודפשט לא גובו ע"י הממשלה השוויצרית ובשל כך, שימש לאחר המלחמה בתפקידים זוטרים, עד לפרישתו ב-1961. על-פי מרבית המקורות, לוץ הציל מעל ל-60,000 יהודים. הסרט משחזר את סיפורו באמצעות חומרי ארכיון ושיחזור דרמתי. מתארח באולפן ד"ר רוב רוזט, מנהל הספרייה ביד-ושם.