סרט תעודי העוקב אחר קבוצה של נשים וגברים הנפגשים מדי שבוע בבית הקברות בהר הרצל, ירושלים, ובין קברי גדולי האומה אוכלים ארוחת צהריים ומשוחחים על פילוסופיה, שירה וגורלו של העם היהודי. הסרט אשר ליווה את הקבוצה במשך 5 שנים, מתמקד בקשר המיוחד של מינה, סבתה של הבימאית, עם לנה, דודתה, וחושף סודות משפחתיים הרודפים אותן תוך נסיון להבין כיצד ניצולי השואה מתמודדים עם המוות ועם הזקנה. התוצאה היא דיוקן אינטימי מר מתוק של דור השואה. זוכה פרס ראש עיריית תל-אביב בקטגוריית הבמאי המבטיח ביותר ופרס הצילום הטוב ביותר בפסטיבל דוק-אביב 2006.