התאבדותו של ניצול מחנה - המקרה של פרימו לוי

סיפור חייו ומותו של פרימו לוי באמצעות עדויות וקריאות מספריו. לוי, סופר ניצול אושוויץ איטלקי יהודי, בן למשפחה שישבה דורות רבים במחוז פימונטה (Piedmont), סיים את לימודיו כדוקטור לכימיה ב-1943 על אף הקשיים בשל יהדותו. בעקבות נפילת מוסוליני (Mussolini) וכניעת ממשלת בדוליו (Badoglio) לבעלות הברית, השתלטו הגרמנים על רוב איטליה ולוי פנה להרים בצפון במטרה להצטרף ליחידת פרטיזנים אנטי פשיסטיים. אך בדצמבר 1943 נלכד בידי המיליציה הפשיסטית. לוי, שהודה בחקירתו שהוא יהודי, נשלח בפברואר 44 לאושוויץ (Auschwitz) שם היה אסיר כ-10 חודשים עד שחרור המחנה. לאחר שובו לביתו בטורינו (Torin) הוא חזר לעבודתו, הקים משפחה והתגורר בבית משפחתו הישן. ב-1947 כתב את ספרו הראשון, "הזהו אדם" (Se questo e un uomo), תיאור פרק חייו באושוויץ אשר הטביע בו חותם תמידי. בהמשך יצאו לאור ספריו "ההפוגה" (La tregua), "הטבלה המחזורית" (Il sistema periodico) ועוד. כתיבתו התאפיינה בסגנון מאופק, כושר התבוננות והבנת האדם. בהדרגה זכה לוי בהכרה כסופר ייחודי. ספריו תורגמו לשפות רבות והוא נחשב לאחד מחשובי סופרי איטליה. באפריל 1987, בעת שדוב