ארכיטקטורה של אבדון

סרט תעודי העוסק בקיבעון שהיה להיטלר עם מה שנחשב בעיניו כאסתטי ומה שלא ובביטוי רעיונות הנאציזם בתחומי אמנות, מוסיקה וארכיטקטורה. כל עבודת אמנות שנעשתה בידי אמן יהודי או סובייטי הוקעה בגרמניה של היטלר כ"דגנרטית ואוונגרדית", בעוד ביטויי אמנות של יופי פיזי ובריאות נחשבו ל"טהורים". היטלר מתואר בסרט כארכיטקט חובב שהקדיש זמן לתכנון ועיצוב בניינים לעתיד עבור הרייך ה- 3 ורכש ציורים ופסלים שביטאו את חזונו. בנקודה מסוימת בסרט, הבמאי פיטר כהן מטיל ספק בתפיסת המציאות של היטלר. כהן, יליד שבדיה ובן לפליטים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית, מאמין שהטרור הנאצי ניתן להבנה כביטוי של דוקטורינה של אסתטיקה אכזרית: להפוך את העולם יפה ע"י אלימות. תיאוריה זו באה לידי ביטוי בסרט באמצעות שימוש בסרטי ארכיון ומסמכים. קריינות מאת השחקן ברונו גאנץ.