סרט תעודי העוסק בתנועה הרוויזיוניסטית בצרפת המונהגת ע"י רובר פוריסון (Robert Faurisson), לשעבר פרופ' לספרות השוואתית באוניברסיטת ליון. הסרט מנסה לחדור מעבר לחזות השכלתנית והתמימה שהרוויזיוניסטים מקדמים עבור עצמם וחושף את תפיסתם הבסיסית: כיבוש 1940-1945 היה תוצאה של פעילות חשאית-חתרנית של היהודים. כולל תצלומי ארכיון וציורים. הסרט מחולק ל- 2 חלקים:
1. החשדנות הרוויזיוניסטית. חלק זה מציג, מצד אחד, את הרוויזיוניסטים אוליבייה מתייה, מסאי ומכחיש שואה אנטישמי, ואנרי רוק, אגרונום אנטישמי ומכחיש שואה, ומנגד, את ז'אן קלוד פרסאק, רוויזיוניסט לשעבר אשר זנח את פעילותו להכחשת השואה, פולט סארסי והנרי בולואוקאו, ניצולי אושוויץ.
2. המצפון החצוי של הגרמנים. בחלק זה דן דינר, היסטוריון, מסביר כי הכחשת השואה נובעת גם מקשיים בעיכול המציאות ההיסטורית הקשה וצורך להשקטת המצפון. ההיסטוריה הלאומית. לות'אר באייר, סופר, מתאר במתחים שהתעוררו בין דור המלחמה לבין הדור הצעיר על רקע בעיות מצפוניות וחוסר יכולת להבין את אושוויץ.