סרט וידיאו ארט קצר. הסרט הוא הסרט הראשון בטרילוגיית עבודות ודייאו ארט של הבמאית. הוא הרהור על זיכרון השואה ומחווה לנשים בעלות תושייה בתקופות אלימות של מהפך פוליטי. הגיבורה, במשקפיים, חולצת צווארון תחרה ושיער מסודר בקפידה, שומרת על סדר וקור-רוח באמצעות ביצוע עבודות בית תוך דיוק ויעילות מדעית. עקרת הבית מזהה ומאתרת חפצים השייכים לבני משפחה נעדרים, בזמן ששידורים מהרדיו מדווחים על ההרס והכאוס המתרחשים מחוץ למרחב המבוקר שלה. היא מסמנת בעפרון מחבט טניס, אפר סיגריות, כסף-כיס, וחפצים אישיים אחרים על גבי נייר ורוד המכסה את הקירות והרצפה. בתפקיד כלכלנית הבית, היא ממשיכה לקטלג את האובייקטים שלפניה. תוך שימוש בחשבונייה ובנוסחאות ממחברתה, היא מרכיבה נתונים לכדי אפיית קיגל (עוגת האטריות המסורתית), אשר נחתך על ידה בטקסיות ונדמה לתרשים עוגה כלכלית.
הסרט הוצג ב'סינמטק ירושלים' לרגל יום השואה הבינלאומי בשנת 2017.
הסרט השתתף בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, ביניהם הפסטיבל בעיר האלה, גרמניה. הסרט זכה בפרס הגרמני Celeste Art.