שעור בשפה מתה

סרט פולני פסיכולוגי משנת 1979, התסריט מבוסס על הרומן של אנדרי קוזנייביץ' "שיעור בשפה מתה". עלילת הרומן והסרט מתרחשת בחודשים האחרונים של מלחמת העולם הראשונה, בעיירה גליציאנית קטנה. הדמות הראשית בסרט, סגן צעיר בצבא האוסטרו-הונגרי, אלפרד קיקריץ, החולה בשלבים הסופניים של שחפת מועבר מהחזית אל העורף ומשמש מפקד של כיתת היורים בעיירה הגליצאית טורק. הוא גר במלון יהודי עלוב שבו הוא האורח היחיד. הוא אינו מרגיש טוב, עייף משיעול, קדחת, שעמום ופרימיטיביזם של הסביבה והאנשים, קיקריץ מחשיב את עצמו לאסטתיקן. מודע לכך שחייו מגיעים לקיצם הוא רוצה לתת להם טעם, ואוסף יצירות אמנות שאותם הוא שולח לאמו הגרה בגרץ. הוא שומר רק עותק מיניאטורי של "דיאנה מאפסוס", שאותה מצא בחורבות בית המשפט האוקראיני. קיקריץ מתעניין גם בסמליות ומוקסם ממוות - הן על ידי התנסות ושאלה. בשיחה עם סגן פון טראוט, שהיה בדרכו לחופשה, ועצר בטורק, הוא מודה שהחוויה החזקה ביותר, אפילו האלוהית, היא לכוון אקדח אל עבר אדם ולדעת שהוא יכול ללחוץ על ההדק בכל רגע. עם זאת - למרות שהוא פיקד על כיתת יורים - הוא עדיין לא הרג אף אחד. יום אחד במהלך הציד הוא מבחין בשבוי רוסי נמלט ביער ויורה בו. אלפרד מת ביום הכניעה האוסטרו-הונגרית. מנהלת תחנת הרכבת המאוהבת לוקחת את גופתו של הסגן בארון מתים פשוט, בעגלה פשוטה לקרון של רכבת משא, אל עיר הולדתו.