משפטו של Max Merten ב־Athens
Max Merten היה קצין מנהלי בחטיבה E ב־Saloniki. הוא חתם על פקודות לזיהוי יהודים, גטואיזציה שלהם והחרמת רכושם. צעדים אלה הקלו על Alois Brunner ועל Dieter Wisliceny ליישם את הרצח ההמוני של יהודי Saloniki. ב־6 בפברואר 1943 חתם Merten על צו שהוציא Johannes Haarde, מפקד Thessaloniki והים האגאי, שהחלה את תהליך הזיהוי והגטואיזציה של יהודי Thessaloniki. מאביב 1943 ואילך גורשו 48,974 יהודים מ־Saloniki למחנות השמדה בפולין, 37,386 הומתו בגז מיד.
ב־1946 נאסר Merten ב־Dachau. האמריקאים הציעו להסגירו לידי הממשלה היוונית, אך זו סירבה, בצירוף הערה שהתנהגותו תחת הכיבוש הייתה ללא דופי.
לאחר...
עדות של Luisa Salem לבית Nigri ועדות של Mordechai ו־Alberto Salem על קורותיהם במחנות בגרמניה וביוון תחת כיבוש איטלקי ועל הלחימה בשורות הפרטיזנים היוונים
"הטרגדיה של יהודי יוון - מספר עדויות יהודיות" - דוח, עלון מס' 12 של משרד התקשורת
עוד בתיק:
מידע (של הממשלה היוונית הגולה בקהיר), שנשלח אל הסוכנות היהודית בירושלים.
שני מאמרים על תנועת ההתנגדות ביוון ובאלבניה מאת Joseph Matsas מ־Ioannina, יוון
1. השתתפותם של יהודי יוון בתנועת ההתנגדות הלאומית, 1944-1940;
2. הצלת יהודי אלבניה (כפי שסיפר Br. Batino).
"התיקים הסודיים של הס"ס חושפים את הטרגדיה. השמדתם של 70,000 יהודים". מאמר מן העיתונות שכתב פרופ' P. Enepekides
העתקים של היומון היווני "הבימה" (To Vima), אוגוסט-ספטמבר 1966.
מספר תיק : 40
אופי החומר : עיתון, Article(s), List(s), Excerpt(s)
מסמכים אישיים של Albertos Miskatel מ־Adrianopolis, יוון מהתקופה שאחרי המלחמה
תעודות זהות, כרטיס מחנה עקורים, תצהיר על זהותו ועל זהותו הבדויה בשם Leandros בזמן הכיבוש.