Yad Vashem logo

עדות של ליכט אריה יליד 1924 Hajduszoboszlo, הונגריה על קורותיו בהונגריה בתקופת המלחמה

Testimony
null
null
null
null
היום יום חמישי.
5 בחודש יולי שנת 2012.
ט"ו בחודש תמוז תשע"ב.
אני דליה מעוז מראיינת את מר אריה
ליכט שנולד בשנת 1924 בעיר היידוסובוסלו שבהונגריה.
הראיון מטעם יד ושם ומתקיים בביתו של מרלייט.
בוקר טוב לך אדוני ותודה רבה שהסכמת להיפגש איתנו.
על לא דבר.
אנחנו נפתחים את הפגישה.
בבקשה ממך לספר על בית ההורים. בבקשה.
ובכן נולדתי ב.
להורים שהם לא נולדו.
לא נולדו במקום אלא באיזה אזור אחר של.
אה. באזור אחר של הונגריה. בסביבות טקאי.
אני מזכיר את השם טאקאי כיוון שזה.
בגלל הביקור שלו בכל העולם.
ואני נולדתי כילד שישי. אח במשפחה.
לפניי. אה.
2 בנים ו-3 בנות.
על ה. על ה.
אה. גיל אני אספר בהמ.
ב. ב. בהמשך.
כשנולדתי. הבית היה בית אמיד.
כי אבא עסק בענייני יינות. אלכוהול.
ב. פיזור רב.
ב.ב.
אולי לפעמים גם לחוץ לארץ.
והבית היה בית אמיד.
ועד ש. ה.
בבית היה גינה יפה.
אפילו גינת ירק ועוד כל מיני דברים.
זה היה מאוד מאוד נעים להיות ילד קטן בבית הזה.
הזמנתי חברים למשחק הם באו ברצון וכן הלאה.
עד ש. יום אחד.
ההונגרים הקדימו את הגרמנים עם חוקי יהדות.
אתה כבר מגיע. 1938.
כן.
אבל אני אבקש להישאר עוד קצת בילדות.
או. או.
ימים היפים.
אולי נתחיל בזה שנאמר.
נציין את השמות של בני המשפחה.
אה. כן. כן. אז היו.
הבכור היה בשם זולטן.
אחריו אירן. וזה אירין.
אירן ש. זולטן נולד.
ההורים כנראה התחתנו ב. ב-1910.
הבכור זולטן נולד ב-11'.
אחריו אירן ב-12'.
וכיוון ש. פרצה או גייסו את אבא למלחמת העולם הראשונה.
אז הייתה הפסקה בילודה.
אח. אה. אה. אבא היה כל 4 השנים בחזית המערב ב.
אממ. נגד איטליה.
כי הרי היה חזית מזרחית נגד רוסיה
והיה חזית מערבית נגד איטליה של ה.
אה. צבא האוסטרו-הונגרי.
ואבא שירת בצבא האוסטרו-הונגרי.
עד שהוא ח.
וכיוון שאמא היי.
נשארה לבד עם ילדים קטנים וכולי.
אז באה אחות רווקה. בשם גיזו.
גיזלה. בשם גיזו.
כדי לעזור ל.
אמא ובעצם. אה.
אה. זה טוב אחר כך.
אה. אה. אני אגיע לזה.
עד ש. אה. כשאבא חזר מהמלחמה. אה.
ב-19'. נולד בן בשם ארתור. ב-19'.
אחריו ב-21' בת בשם אתל.
אתלקו. ואחר.
שנה אחריה ב-23'. אלה.
ו. אחרי ש.
2 הבנות האלו ב-24' נולדתי אני.
ילד הש. ילד השישי.
ו. כיוון שבהונגרית פ.
אה. זכר זה פיו.
והדודה הייתה כל כך שמחה שאחרי 2 בנות נולדו פיו.
זכר. שקראו לי כשהייתי קטן קראו לי פיוקו.
קו. זה שם. אה.
חיבה.
חיבה. פיוקו. בגלל שהיא התחילה לצעוק בבית: "פיו.
פיו. פיו." כ.
מ. מרוב שמחה.
שנולד סוף סוף אחרי 2 בנות נולד בן וככה אני נולדתי ב-24'.
השמות של אבא ואמא?
השמות. אה. אבא שמו היה שמואל.
סמואל. ב. ב.
תעודת.
מסמכים ההונגריים.
ובעברית שמו היה. ישעיה צבי.
אמא הייתה בהונגרית סרנה. ובעברית שרה.
סו. אה. הא.
כן.
ב. בזה שאני נולדתי.
ואחריי הייתה ק. קצת הפסקה.
ונולדה עוד בת אחרונה בשם אילונקה בשנת 1928.
זה אני כבר זוכר כי הייתי בן 4 ו.
ילד בן 4 כבר רואה שבית מתרחשים כל מיני דברים.
באה מיילדת. אז לא.
לא היו בתי חולים.
מ. באה מיילדת.
ושמים על השולחן את ה.
תינוקת וכולי. וכולי.
זה אני כבר ממש. ממש זוכר.
זה נשאר בזכרוני על אחותי הקטנה.
וככה היינו 7 ילדים.
היום הגדול זולטן התחתן.
אני כבר לא זוכר באיזו שנה.
התחתן ועזב את הבית.
אה. הבן.
הבן הגדול. ה. ס.
הבן אחריי שאני יותר צעיר ממנו ב-5 שנים.
הוא גם כן עזב את הבית.
אז אנחנו נשארים בבית בנות ואני בן יחיד.
בן יחיד. התחלתי בגי.
כמובן בגיל 6 ללמוד בבית ספר ו.
בית ספר כללי?
אה. בית ספר יהודי.
אבל. אה. אבל מ. ממלכתי.
זאת אומרת עשינו הכל לפי
ההוראות הממלכתיות של משרד החינוך ההונגרי. פרט.
אבל אתה למדת בבית ספר זה היה עדיין משרד החינוך הצ'כי.
זה לא היה הונגרי.
ההונגרים עוד לא היו שם עד 38'.
הם היו בהיידוסובוסלו.
הם היו ההונגרים 1.000 שנה ויותר.
כן?
בטח. את. את מדברת כאן על שטחים שב.
מלחמת. אחרי מלחמת עולם הראשונה חתכו מהונגריה.
ומסרו ל.
ומסרו את זה חלק לרומניה.
זה נקראה טרנסילבניה.
חלק לצ'כוס. הם הקימו את צ'כוסלובקיה מכל מיני.
עמים מהאזור. כן.
ע. עמים והקימו את יוגוסלביה מאיזה 5.
5. 6 עמים.
והיידוסובוסלו היה כל הזמן. נשאר בהונגריה?
והיידוסובוסלו היה בהונגריה ה. קטנה.
הקטנה.
הקטנה.
אה. כן סליחה.
אני חשבתי. אה. לא אז סליחה.
לא. לא. היא.
טעות שלי.
אנחנו היינו בהונגריה הקטנה.
ובגיל. מגיל 6 אנחנו אמר. אה.
אנחנו שרנו את ההמנון ההונגרי.
ואמרנו ש. והיי.
היינו. ובעמידה.
ואחרי ההמנון אמרנו הונגריה הקטנה היא לא מ.
היא לא ארץ. הונגריה הגדולה.
זה כמובן זה בחרוזים.
והונגריה הגדולה היא גן עדן.
ואז הב. המורה עשה סימן שאנחנו יכולים לשבת.
אבל. כך אני גדלתי מגיל
6 שהונגריה הקטנה היא מסכנה והונגריה הגדולה שהיא לא קיימת.
היא. היא חולקה ל.
לעמים אחרים והונגריה הגדולה היא גן עדן.
ועד היום הזה כש.
אה. מי ש. מי שנוסע.
אה. מי שכמוני.
שאני יודע את השפה שלהם ואני
מכיר את ההונגרים יותר מידי טוב.
אז הכו. הכאב הזה.
העניין הזה של. של.
הם קוראים לזה פיזור הונגריה הגדולה. זה ה.
כאב הלאומי שלהם.
זה ה?
כאב הלאומי.
כאב הלאומי שלהם. עד היום הזה.
זה. יש לי הרי ערוץ הונגרי בטלוויזיה ומדי פעם
לפעם אני פותח.
הנושאים העיקריים זה הונגריה המסכנה שה. מעצמות ה.
מנוולות חילקו אותה ו. ו. ו.
ותעזבו אותם לכל מיני ארצות וכולי.
וכולי. וכולי. וכולי.
ו. זה לגבי.
אז אתה הולך לבית ספר?
אז אני הולך לבית ספר.
לומד שם 6 שנים בבית ספר יהודי.
כולנו יהודים. אבל השכ.
הלימוד הוא כמו בכל ה.
בכל בתי ספר של ה. של ה.
משרד החינוך ההונגרי.
משרד החינוך ההונגרי.
ובנים ובנות יחד למדו?
בנים ובנות יחד ו. אה.
היה הבדל אחד גדול בין
בתי ספר הרגילים לבין בית ספר שלנו זה היה שעה.
אה. [משובש] (הונגרית) זה דת.
והדת כמובן אצל הקתולים היה דת קתולית וזה
אצלנו בא הרב המקומי ונתן שם איזשהו.
אה. שעה או פחות על. על הדת היהודית.
מה היה בשבתות?
בשבתות לא למדנו.
בימי ראשון?
בימי ראשון כן למדנו.
בימי ראשון הגויים לא למדו.
אבל בשבתות הם למדו.
אבל אנחנו למדנו 6 ימים בשבוע. פרט.
מי היו המורים?
סליחה?
המורים. גם הם היו יהודים?
היה מורה אחד. מורה לכל.
הרי זה היה בית ספר קטן.
כולנו. כל הכיתות ב.
ביחד?
ביחד. המורה היה יהודי והמורה היה. אה.
מורה אחד שלימד את כל המקצועות שקיימים ב-6 כיתות. הכל.
אבל זה היה מחולק. אה. לפי גיל?
ה. ה. הישיבה הייתה.
הישיבה הייתה מחולקת. הראשונים.
הקטנים.
ה. הקטנים ואחרי זה כן הלאה.
והכיתה 6 למשל זה כבר היה ה.
על יד הקיר האחרון.
ו-5. 6 היו להם אותם ה. אותם המקצועות.
אה. לא היה כל הבדל בין כיתה חמ.
בין. אהה. ה' ל-ו'.
ומשם בדרך כלל עב. עב.
אז כבר. אה. היינו צריכים לעבור ל.
בית ספר. אהה.
תיכון.
תיכון. וזה לא היה יהודי אלא זה היה.
זה היה גם כן בנים.
בנות יחד והכל ו.
למדנו. למדנו כמו כולם.
ואתה עברת לבית ספר תיכון?
עברתי את זה.
לתיכון. אבל רק לשנתיים.
כי אז הגיע הזמן.
כשהחוקי היהדות. הם כל הזמן עסקו בחוקי יהדות.
אני אמנם הייתי ילד.
אבל כבר התחלתי לקרוא גם
עיתונים והייתי די מעודכן במה שהתרחש.
לא כמו איזה מבוגר.
אלא כמו. כמו שילד מסוגל.
הבנתי שהולכים לשלול מאבא את הזכיון הממשלתי.
לטפל במ. ב. במה שהוא מטפל.
עוד ברשותך נחכה עם זה קצת. בבקשה.
כן.
תספר לנו קצת יותר על הבית. הייתם משפחה דתית?
ה. המשפחה הייתה בהחלט.
הקהילה הייתה אורתודוקסית. בסך הכל.
אה. 120 נפשות.
קהילה אורתודוקסית עם רב. שוחט וח.
ו. השוחט היה גם חזן.
כנראה שזה היה משולב יחד. והיה גם חדר.
ואבא כאדם דתי. הוא שלח אותי גם לחדר בשעות אחר הצהריים.
משהו כמו מ-16:00 עד 18:00 אני כבר לא זוכר בדיוק את השעה.
אבל גם בחדר למדתי.
אגב עוד. שכחתי לומר.
עוד לפני שהגעתי לגיל 6. אני א'.
‮ב' ידעתי הרבה יותר מאשר ה-‭abc‬.‬
כיוון שלחדר הלכתי בגיל יותר צעיר מאשר גיל 6.
ככה שלמדתי. אה.
ל. להתפלל.
למדתי את התורה מבראשית ועד הסוף.
והייתי תלמיד מאוד. מאוד.
מאוד מצטיין גם ב. גם בחדר.
וגם בבית הספר.
גם בבית הספר.
ומה שאפיין את המשפחה.
שכולם היו תלמידים מצטיינים.
אם זה בבית ספר העממי.
אם זה בבית ספר התיכון.
בנים. בנות. כולם היו ב. ב.
כולם היו. זה היה ידוע בקהילה שאנחנו מצטיינים.
אמא ואבא גם למדו?
לא. לא.
אני בטוח שהם למדו כי הרי.
אה. עסקו בספרים. עסקו ב.
עסקו בקריאת ספרים. עסקו ב.
כתיבת מכתבים. דווקא כתיבה מאוד.
אה. מאוד.
אה. מאוד.
אה. מסודרת ויפה.
וגם טובה מבחינה. איך קוראים?
מבחינה עיסקית?
סליחה?
מבחינה עסקית? מ.
לא מ. לא מבחינה. איך קוראים לזה?
ה. ה.
לכתוב כמו שצריך למשל.
כתיבה תמה?
מה?
כתיבה תמה?
לא כתיבה תמה. ל.
‮למשל בשפה ההונגרית יש שצריך לכתוב משהו ב-‭T‬.‬
‮ב-‭2 T‬ ו-1 ב-אה ו-1 ב-‭A‬ וכולי וכולי.‬
אז זה צריך ללמוד ו.
וזה מקצוע ששכחתי כרגע איך קוראים למקצוע הזה.
זה מקצוע הלשון. נדמה לי.
אני מתרגם את זה עכשיו מהונגרית. מקצוע הלשון.
והם היו גם טוב במקצוע הזה.
כיוון שעזרו לנו כש.
ה. ה.
היינו חייבים להכין עבודות בית. לבית ספר.
ואמא הייתה היועצת לכתיבה טובה ולכן. אה.
קיבלנו תמיד ציונים באדום.
זה היה. אה. אם הציון היה במספר אדום.
זה היה טוב.
מ. מ-1 עד 4 באדום.
פירוש הדבר זה מצטיין. זה לגבי ההורים.
הייתם משפחה ציונית?
לא. לא. בהונגריה לא הייתה ציונות.
ואני עד גיל מאוד.
מאוד מבוגר לא שמעתי על ציונות.
לא דיברו אצלנו על ציונות.
במקרה אחד. היה מקרה אחד בודד שה.
אה. היינו עוד ילדים קטנים.
הבן של המורה.
לוי היה שמו.
הבן שהיה משהו כמו 20.
21. הוא עלה לפלשתינה.
זה הדבר היחידי שאני זוכר מהילדות.
שהבן של המורה הולך לפלשתינה.
מה בדיוק פלשתינה? זה לא. זה.
זה כ. זה לא. לא.
לא כל כך ברור. כי. אה.
את הציונות אסרו ב.
כנראה אחרי התמוטטות הקיסרות ה.
אוסטרו-הונגרית.
אוסטרו-הונגרית. ההונגרים נהפ.
ההונגריה נהפכה לדיקטטורה והם אסרו.
בין היתר כנראה. זה. זה. זה.
אני הרי נולדתי אחרי ההתמוטטות.
אה. 19'.
5 שנים אחרי זה.
אני בטוח שאני למדתי את הרי.
היה שם אחד בשם הורטי.
אני נולדתי במשטר הורטי.
חונכתי במשטר הורטי.
והח. ה. חי.
החקיקה הייתה בפרלמנט. במשטר הורטי.
כשאתה אומר כזה דבר.
שחונכתי וגדלתי במשטר הורטי.
כן?
זה גורם לי ל. לשאול אותך.
אם אתה חונכת כילד הונגרי או כילד יהודי?
אם רציתי או לא רציתי. הייתי ילד יהודי.
איך? למה?
כי האוכ. האוכלוסייה הייתה אנטישמית כבר בגיל.
עוד לפני 38'?
בוודאי. בוודאי. ל. רק נולדנו.
אני זוכר שהלכתי לגן.
ואח. אה. הלכתי לגן בערך בגיל 4.
אני כבר לא יודע באיזה גיל.
לקחו אותי לגן ואני בכיתי שם שאני לא רוצה להיות כאן.
כי כולם היו. אולי חוץ ממני. כולם היו גויים.
והם כבר. הילדים הקטנים האלו בגיל 4.
5 כבר הצי.
הציקו. הציקו לי כיהודי. ז'ידו. ולה.
יהודי?
להיות ז'ידו. זה. זה
עלבון?
זה בושה. ולא רציתי את זה. וג.
גמרתי את הגן ב. ב.
ביום אחד. אחר כך.
כן?
כשכבר הלכנו לבית ספר וידעתי לקרוא.
אז ראיתי על הקירות אמ. אה.
כתובות?
קריאות. כתובות אנטי יהודיות.
למשל. [משובש] (הונגרית) פלשתינה. יהודי לפלשתינה.
לפלשתינה.
וכן הלאה. וכן הלאה. וכן הלאה.
זאת אומרת. זה ליווה אותנו כל הזמן.
אם זה בבית ספר. אם זה בתיכון.
אם זה ב. בחיי יום יום.
אם זה אפילו קרה שם משהו כמו גדנ"ע בשם לבנטה.
שם היו ממש.
ממש. ממש.
אה. אנטיש. ממש אנטישמים.
ולא היה קל להיות יהודי בקהילה היהודית
בעיירה כזאת. לא היה קל.
מה החלוקה ל.
כמה יהודים היו שם בתוך העיירה לעומת מה כלל האוכלוסיה?
העיר הייתה 20 אלף.
עיר קטנה. עיר 20 אלף.
והיו שם כ.
אממ. לא יודע בדיוק כמה.
אבל 120 נפשות אה. היו שם יהודים.
היהודים שלטו במסחר.
היהודים שלטו בעוד דבר אחד מאוד. מאוד. מאוד חשוב.
בזמן שנולדתי פרצה שם.
פרצו. אה. מים ב.
באיזשהו מקום וראו שזה דבר מאוד מאוד יוצא דופן.
וכנראה שקיבלו הרבה מאוד.
אממ. אה.
תמיכה ממשלתית ופתחו שם עיר מרפא שאני הייתי 10.
12 כבר התחילו לבוא בקיץ. בקיץ באו.
תיירי מרפא.
ה. ה.
קראנו לזה אורחי המרחצאות. אורחי המרחצאות.
אבל המון. המון. המון.
וזה פיתח בתי מלון ובתי עסק וזה.
וכל זה היה בידי.
הכל. אינני יודע. אבל.
משפחות יהודיות?
הרוב היה בידי יהודיות.
והיהודים לכן היו מאוד מאוד עשירים.
ואבא דווקא. אה. פשט את הרגל.
הוא לא. לא השתתף בשמחה הזאת של המרחצאות.
כשאבא החזיק את העסק היו לו גם פועלים?
היו עובדים? רק אבא?
לא. לא. לא. לא עבדו.
לא. הוא לא היה זקוק.
הוא לא היה זקוק לפועלים.
אמא עבדה איתו?
לבד. לבד. לבד.
אמא. אמא עבדה בבית או ע.
אמא עבדה. אמא הייתה עסוקה עם המשפחה ואבא עם העסוקים.
עם העסוקים שלו עם הנסיעות שלו ועם ה.
אחר כך זה אני כבר לא זוכר כי
אני הייתי קטן והיו לי אחים גדולים.
האחים הגדולים דווקא אה.
ע. ע. עזרו לו.
אמרתי שהוא פשט את הרגל. ה.
אחים הם חיפשו דרך אחרת כי.
הייתה בבית עזרה?
כן. הייתה עזרה בבית.
כש. כשאני הייתי קטן. קטן.
אז העזרה הייתה האחות של אימי.
בעצם היא גידלה אותי. האחות שלה.
ויותר מאוחר כשאבא חזר והאחות עברה וכולי.
אז הייתה משרתת.
הונגריה?
כל בית הייתה משרתת כולל לינה.
הונגריה. לא יהודיה?
לא. היא. אה.
קראו לזה אממ. איכרה.
זאת אומרת אה. מ. מ. מאיזה.
מאיזה מקומות קטנטנים.
בתי. אה. אה.
בתי האיכרים העניים מאוד ששלחו את הנערה בגיל.
לא יודע. 13. 14 לשרת בבתי יהודים כדי שהם לא יצטרכו ל.
לתת להם אוכל וזה.
אצל היהודים היא קיבלה הכל.
בעיקר אצל אימא. זה כבר שמעתי אחרי זה. זה לא.
זה לא מ.
מ. ניסיון שלי.
אבל דיברו על אימא שהיא הייתה.
למשרתות. היא הייתה מאוד.
מאוד. מאוד טובה.
נדיבה.
ואהבו להיות אצלנו.
ולכן הם לא. לא.
לא היו חילופים אלא שנים רבות אותה משרתת.
אמא ואבא הלכו בלבוש מודרני? לבשו.
אה. לבוש מודרני?
או אבא.
כן.
כן?
אבא הלך בדרך כלל.
אה. ח.
חליפה אה. אפורה.
לא. לא כמו זה.
אבל חליפה אפורה ועם כובע.
עם כובע של. אה. של. אה.
מגבעת.
סליחה?
מגבעת?
מ. מגבעת.
מגבעת של. של אדם מבוגר.
כן.
אמא. אמא היא התלבשה.
היא. היא. אגב היא ידעה ל.
היא ידעה לתפור.
אימא ידעה לתפור לעצמה וגם לילדות.
אבל היא גילחה את שיער ראש.
מה?
היא הלכה עם פאה או עם מטפחת?
לא. היא. היא הלכה אומנם עם. עם כיסוי.
כיסוי.
כיסוי ראש. בעיקר כשהלכה בחגים לבית כנסת.
כי היא הלכה לבית כנסת לפעמים בחגים.
ואני כילד עליתי כי הם עלו למעלה.
אבל אני הייתי לראות את אמא בבית כנסת.
כי את הבית הכנסת כבר לא.
לא אהבתי כבר בילדותי. בכלל.
באיזו שפה אתם דיברתם בבית?
הונגרית. רק הונגרית. והונגרית יפה.
כיוון שה. בעיר הזאת.
יש לי הרבה חברים שנולדו בעיר הזאת.
אבל גם ההורים נולדו בעיר הזאת והם דיברו את הניב של המקום.
את יודעת. בהונגריה בכל אזור מדברים אחרת.
ועד היום כשאני פוגש.
טוב אני. רובם כבר לא בחיים.
אבל כשאני פוגש מה.
י. מה. מהילדים.
מהילדות שלי. אז אני מרגיש בדיבור שלהם.
בדיבור ההונגרי שלהם.
את הניב הזה. של הבית.
את הניב. שדיברו ב. את יודעת.
האזור קראו לזה היידו.
כולם. היידוסובוסלו.
[משובש] (הונגרית) הכל הכל היה. היידו.
והדיבור היה גם כן היידו.
ואם אדם למשל. אהה.
איך לומר. אה.
הלך לאיזשהו מקום. ידעו בדיוק.
מאיפה הוא בא.
מאיפה הוא בא.
איך היה הבית? אתה יכול לתאר קצת את הבית שלכם?
היו מים זורמים בבית?
היה חשמל בבית?
מים זורמים לא היו בב.
חשמל היה. כשאני נולדתי כבר היה חשמל.
מים זורמים לא היו.
הוא באר בצר. באר עם דלי ואת יודעת באר כזה ש.
כן.
זה. ואחר כך כמה מהבית היו בארות ציבוריות עם זרימה.
חלק היו עם כזה ידית.
וחלק זרימה יום ולילה.
24 שעות מים זרמו.
ואנחנו רק יצאנו עם הכלים שלנו.
מילאנו אותם והבאנו אותם.
שמנו את זה במטבח ואמא אהה.
ו. וגם והיו כלים לרחצה וכלים לבישול.
אבל. אה.
מים זורמים בבית? לא היו.
זה היה בית פרטי. בית בודד?
בית בודד. פרטי. גדול ומרווח.
אז הבית עמד בסביבה יהודית? אתם גרתם בסביבה.
לא. זה מה שמעניין.
שה. אחרי זה הגענו כבר יותר. אחרי ש.
אה. הרי בא עורך דין.
עם כל ה. אה. איך קוראים לזה?
אה. הוצאה לפועל.
הרי ההוצאה לפועל היא לקחה.
לקחה את הבית בגלל חובות רבים.
אחרי שאבא פשט את הרגל?
אחרי שאבא פשט את הרגל.
ואז הבית הלך. עברנו לבית יותר.
יותר קטן. מרכזי. ועוד יותר יהודי.
זאת אומרת קרוב יותר לכנסת.
קרוב יותר לרב.
לבית הרב. קרוב יותר לחנויות של היהודים.
זה כבר היה. אבל ה. ה.
הבית המקורי.
אורגינל איפה שנולדתי.
היינו אפשר לומר אולי יהודים יחידים.
כן. משהו כזה.
יהודים יחודים. יחידים באזור הזה.
קודם כל
את האנטישמיות בבית הספר שהתייחסו אליכם?
כן. כן.
גם עם השכנים המבוגרים יותר היו יחסים
כאלה או היו יחסים טובים?
לא. לא. דווקא טובים. דווקא טובים.
אבל מה שהם שמעו בבית אז הם הילדים זה. זה היה משהו אחר.
מי היו החברים של המשפחה?
החברים של המשפחה. אה.
צריך לחשוב על זה.
החברים של המשפחה. היה מבית הכנסת.
כולם יהודים. כלומר?
כולם רק יהודים.
כולם יהודים מהבית כנסת.
אבא הלך לאירועים כמו בר מצווה ודברים כאלו ליהודים.
אנחנו באו כשהיה לידה ואירועים וכולי וכולי.
אבל גויים. גויים אני לא.
לא. לא. לא ראיתי.
לא ראיתי בבית.
לא ראיתי בבית.
וגם החברים שלך היו כולם ילדים יהודים?
כי גם למדת בבית ספר.
רק. כולם רק. רק יהודים.
החבורה הזאת של הרבה ילדים לא היו.
למשל גילי היה עוד אחד.
ביד 24' היה אחד יחיד.
כאשר אבא פשוט את הרגל.
איך אתם הסתדרתם בחיים?
איך התפרנסתם?
הו. עכשיו איך. איך התפרנסנו.
באיזה שנה זה קרה?
אבא ניסה. ניסה כל מיני דברים.
לא הצלחתי.
אה. למשל כנראה.
וזה אומר כנראה כי אני לא
הייתי בקיא בחוק. בחוקים של ההונגרים.
אה. יי.
יין כשר. יין כשר.
הרי יהודי לא שותה.
יין שמישהו אחר נתן לו.
יין שגוי.
גוי נגע בו.
נגע בובר לא כשר.
אז כנראה היו בעניינים אחרים. היו חוקיים.
ואבא הצליח לעבוד בזה כמובן לא בהיקף.
אה. שברוב כפי שזה היה.
ואז הוא עסק גם ב. הוא נסע ל.
אה הייתה עיר גדולה בשם דברצן על ידינו בקרבת מקום.
אז הוא ב. נסע לדבר ושם הביאו לו יינות.
הוא ידע את המקומות הכשרים.
הביא כשרים והוא סיפק גם.
גם. הרי בשב.
בשבתות כל. כל אדם צריך לעשות קידוש בבית.
זה היה הרי. אה.
אה. זה. אממ.
קהילה אורתודוקסית. אז בכל בית
היה צריך להיות יין בכל אירוע.
אם זה יהיה ברית או דברים כאלה.
אז כמובן שהוא סיפק להם את זה.
אז זה נתן קצת.
קצת. קצת. אה.
פרנסה.
אפשרות ל. להתפרנס.
מה גם שהילדים גדלו ו. אה.
אחות אחת למדה תפירה שהיא קיבלה.
והיה לנו מכונת תפירה ואמא. אמא ידע.
אמא הייתה מאוד מומחית גם לתפירה וגם ל.
לחתוך את ה.
גזירה.
לגזי. כן לגזור.
ואחות אחת התחילה לקבל.
אני כבר לא הייתי אז בבית.
אני רק באתי לבקר.
היא קיבלה יהודיות.
נדמה לי רק יהודיות. ותפרה להם.
אז היה מאוד.
מאוד מקובל ללכת בתפירה.
ביתית.
תפירה ביתית של תופרת.
זה לא. זה לא מה שנקרא קונ. קונפקציה.
אנשים שכיבדו את האנשים לא הלכו בקונציה.
בר מצווה חגגו לך בבית? עלית לתו.
סליחה?
בר מצווה?
הו. אני זוכר את הבר מצווה של הבן שהוא י.
של ארתור שהיה יותר מבוגר ממני ב-5 שנים וזה היה 19' ו-5.
זה. אה.
19' ו-13 זה 32'.
אז הוא היה בר מצווה לפני עליית היטלר לשלטון ב-32'.
והאורחים מה. מהבית כנסת.
לא כל בית הכנסת.
אבל הרבה הרבה אנשים באו הביתה.
לבית כשהיינו בבית שלנו.
ושם הייתה. את יודעת עוגות ו. ושמחה.
ובר מצווה בקנה מידה ה.
כפי שהיה מקובל בעיירה הזאת.
אני. 5 שנים אחרי זה. כבר היית.
הייתה האווירה. הפרנסה. המקום שונה לגמרי.
אז כבר. ב-33' היטלר.
זה אני כבר מדבר מתוך. אה.
ידיעה של היסטוריה.
היסטוריה. 33' היטלר עלה לשלטון וההונגרים היו חסידי.
השלטון היה חסידי היטלר.
ועד. אמנם הם בחוקים הם הקדימו את הגרמנים. אבל כש.
כשהתחילו להגיע חוקים אנטי יהודים מגרמניה.
אז הם אימצו אותם. הכל.
ו. ה. גם האנטישמיות גברה.
אני זוכר שאני השוויתי את הבר מצווה
שלי לבר מצווה של ה.
אחי הגדול. זה היה ב.
את יודעת ב. ב.
הבית כנסת היה מורכב מבית כנסת.
אולם גדול ו.
ואולם כניסה. אולם כניסה קטן.
הבר מצווה שלי היה באולם הקטן הזה עם מעט אנשים.
מעט שמחה. ובכלל לא עשו מזה מי יודע מה.
אני גם שמחתי.
אבל עלית על התורה? זה מה ש.
מה?
עלית לתורה?
הא. בוודאי.
בגיל 13 עוד עליתי לתורה והייתי
מאוד שמח שלא עושים לי טררם כמו שזכרתי
לפני 5 שנים.
אז אתה המשכת ללמוד.
אתה אומר למדת שנתיים בבית ספר תיכון?
כן. כן. ואחר כך הפסקתי את הלימודים.
בית ספר תיכון עלה הרבה. הרבה.
הרבה כסף גם לבנות וגם לבנים.
ואז לא ראיתי.
וגם אבא ראה.
זה לא. הוא. הוא.
הוא לא מסוגל לשלם. שכר לימוד.
ואז התחלתי גם לעזור לו בכל מיני מה ש. מה שרק אפשר.
מה שהוא עשה.
לפרנס את המשפחה.
ובגיל קרוב ל-16.
אגב אחותי הגדולה היא
הייתה כבר אז הרבה שנים בבודפשט.
ואמא שלי. אה. בשם.
היא הייתה ממשפחה גולדברגר.
היו לה הרבה הרבה קרובים בבודפשט.
גם אחות. וכולם היו במצב כלכלי טוב.
ואז אחותי הגדולה כבר הייתה שם.
ואז אני הולך בבודפשט. וזה.
לא הייתה שום התנגדות בבית.
לא מצד אימי ולא מצד אה. אבא שלי להפך.
הוא מאוד. הוא מאוד שמח לכיוון
הוא לא סבל את ההפקרות שלי.
כל מה שקשור לדת.
למה הייתה לך הפקרות כאלה? מה קרה?
לא. אני לא אהבתי את הדת.
לא אהבתי את התפילה.
לא אהבתי את היהדות.
לא אהבתי. לא אהבתי שום דבר
שקשור לבית כנסת ולכל. ול. ול.
ולטקסים האלו של ליל סדר ובחגים ללכת ולשבת הרבה ב.
הרבה בבית כנסת וכל זה.
מאוד מאוד לא אהבתי.
אתה חושב שיש קשר
בין היחס שיש לודים זכו לו ובין היחס שלך אל הדת?
הוו. קשה לי לענות על כך כיוון ש.
אני. אני אסביר את זה אחרת.
אני הייתי קשור לתרבות ההונגרית.
אם זה ספרים. אם זה זמרה.
אגב. כל המשפחה הייתה מאוד.
מאוד מוכשרת ל.
מוזיקה?
למוזיקה. אני. והיום כשאני חושב על זה אני בטוח שאם.
אם הדברים היו מתפתחים אחרת.
האחיות שלי היו.
או אחת הייתה פסנתרנית יוצאת מן הכלל כבר אז. וכולנו.
וכולנו. הבילוי שלנו היה בבית אז.
או קריאה או זמרה יחד.
והזמרה פרוש הדבר.
אה. לא.
לא יהודית אלא זמרה הונגרית עממית.
ו. ו.
איך קוראים לזה.
היטים. אה. היט.
להיטים?
להיט. כן. להיטים.
להיטים. להיטים הונגריים והכל.
אני מאוד קשור גם בקריאה ג.
כלומר בספרות ובזמרה וכל מה.
וכל החיי יום יום אני הייתי קשור להונגרית ולא ליהודית.
למשל. תפילות לא אהבתי.
טקסים דתיים לא אהבתי.
בית כנסת לא אהבתי.
ואבא כמובן שהוא עד גיל 13 הכריח אותי.
עד. כשהגעתי לגיל 13.
אז. אה. כ.
הוא אמר שהוא ה. כאילו
התפטר ממנו ואתה כבר.
אה. ואתה כבר תהיה אחראי על כל מה שאתה עושה.
ואז אני להיות מאוד מאוד. אה. חופשי.
עד כדי כך שעזבתי לבודפשט.
ובבודפשט הייתי שם שנים
אף פעם לא ראיתי בעיניים שלי בית. בית כנסת.
לא אהבתי את זה. חייתי שם כמו. כמו.
אבל כל זמן שהיית בבית. היית לך.
סליחה?
כל הזמן שהיית בבית הלכת עם כובע?
עם כי. עם. עם.
עם כיפה?
עם. עם.
ברט כזה? ברט?
לא ברט. קסקט כזה. את יודעת.
קסקט? קסקט. לא ברט?
כמו כולם. כמו כולם.
כן. רציתי. כן. קסקט כן.
וכך כבר גדלו לי.
עוד בבית גדלו לי שערות כמו שצריך.
כמו. כמו שרציתי.
והלכתי בלי. לא בפני אבא.
זאת אומרת אני לא יכולתי
לשבת ליד שולחן ולא כול עם אבא בלי כיסוי ראש. אין דבר כזה.
אבל אני יצאתי החוצה.
הייתי בלי כיסוי ראש ו.
הייתי מאוד חילוני. מאוד חילוני.
בתור ילד חילוני שחי בקהילה יהודית דתית.
סליחה?
בתור ילד חילוני שחי בקהילה יהודית דתית.
מי היו החברים שלך בבית?
לא. אבל בבית הייתי לא חילוני.
לא בבית. אבל כשיצאת מהבית.
שהלכת ל. לטייל ב. בטיילת?
אה. כ. כולם היו כמוני בערך.
כולם היו. החברים שלי
היו בערך כמוני לגבי התייחסות לבית כנסת.
התייחסות לתפילות. והתייחסות לדת.
הם היו כמוני. אחרת לא הייתי.
אני לא התיידדתי עם בחורים. אה.
היו כאלה שהלכו אולי לישיבות.
לא כל כך אבל נניח.
אז לא. אז זה לא החבר שלי.
החבר שלי צריך להיות כמוני
וללכת לשמוע מוזיקה צוענית ולא צוענית.
ואז כבר התחילו בעיר להיות.
אה. מקומות בילוי לאורחים.
פרוש הדבר תזמורות.
ובקיץ הביאו תזמורות ג'ז מבודפשט ורקדו.
ואנחנו הלכנו לראות.
אני לפעמים אה.
חזרתי הביתה בלילה. ב-00:00
בלילה כדי לשמוע את המוזיקה שם עם חברים.
ופעם אחת אבא סגר את הדלת כדי שלא אוכל.
להיכנס.
כדי שלא אוכל לחזור.
אבל היה שם דשא והלכתי לישון.
ואז אמא באה והיא ידעה שאני בחוץ
שם ואני אצטנן או אינני יודע
מה יקרה לי והחזירה אותי הביתה.
מין מקרה. את יודעת. שלא שוכחים.
אז אנחנו נעביר אותך עכשיו לבודפשט.
הו. ואז החלטתי.
אז זה הייתה החלטה שלי.
שאני עוזב את הבית.
וכיוון שבב. כיוון שאחותי היא אמנם הייתה.
אני הייתי רחוק רחוק בגיל.
ורחוק רחוק מכל מיני דברים מאחותי.
אחותי כבר הייתה. היא הייתה כבר.
אישה.
היא הייתה כבר אישה. אמנם לא
נשואה אבל היא כבר הייתה משהו אחר.
אבל מה. הייתה שם דודה. דודה של אימי.
מה שמה?
רזי נני. נני זה דודה.
ורזי. זה.
זה רגינה. משהו כזה.
רזי. רזי נני.
ורזי נני. ה. אה.
ה. אה.
היא הייתה במצב טוב.
מצב כלכלי טוב.
עם בעל שהוא עזב
אותה בשביל איזה בחורה צעירה יותר והיא הייתה לבד.
באיזו שנה אתה עברת לבודפשט?
רגע. 39'. אממ. 42'.
ב-42'?
42'. כן.
כן. כן 42'.
42'. אה. תני לי לחשוב.
כן. כן. כן 42'.
אז. אה. אז לא דיברנו.
42' כבר הייתי בבודפשט.
בסוף 42' כבר הייתי בבודפשט.
ושם אני התרגלתי.
רגע. אז אני. אז אני חשבתי שיצאת יותר מוקדם הביתה.
אז ב-38' שהיו החוקים האנטי.
חוקים נגד היהודים.
כן. כן. כן.
אתה עדיין היית בבית?
בבית. הייתי בבית כל הזמן. הרי. הרי עוד לא.
אבל אתה עדיין היית בבית ספר?
הייתי בבית ספר. הייתי בבי.
את הבית ספר עזבתי.
רגע אחד בואו נעשה חשבון.
8 ו-6. זה 14.
14. 24' ו-38' אתה יצאת מבית ספר.
אז בגיל 14 אה. אה.
נגמרו. נגמרו ה.
לימודים.
גמרתי את הלימודים.
זה סמוך לזה.
אני עוד פה ושם וזה ועליתי ל. ועליתי ל.
בודפשט.
לבודפשט. ונהייתי אדם מ.
זה. אתה לחיים אחרים.
זה עיר בירה. עם.
עם לבוש אחר.
עם הר. הרגלים אחרים.
וגרתי בחדר שכור עם חבר שכבר הרבה שנים נמצא בבודפשט.
אחד מהיידוסובוסלו. אבל אני.
הכרנו אותו. הוא היה שנה אחת יותר אה. אה. אה.
יותר. אה.
מבוגר ממני והוא חיפש אה.
שותף.
שותף והייתי שותף לו לחדר.
ואז הדודה היה לו המון המון.
היא הייתה מין אשת חברה והשיגה
לי עבודה מאוד מאוד מאוד טובה.
הייתה חנות לצורפות שעונים.
זה דברי דברים הונגריים.
וזה היה באותו מקום בקרבת הדנובה. ולדנובה.
את יודעת. היה גם שיט. אה. אזרחי.
ובאו מגרמניה. מאוסטריה ועברו
ושם היה המקום איפה שהאונייה.
עגנה?
עגנה. ואז הם ירדו והלכו לעיר. למקום הזה.
לאזור הזה איפה שאני עבדתי וקנו דברים הונגריים.
ו. ו. ואני יודע כל מיני דברים.
ואני הלכתי לשם ואני למדתי את המקצוע.
מאוד אהבו אותי. שילמו אותי.
אה. משכורת טובה. טובה.
ואז היה מחסור בעובדים בכל מיני מקומות.
היה מחסור. ככה שאנשים התייחסו לעובד.
אמנם זה היה. אה.
אחד מה. אם לא מהמשפחה אבל קרוב למשפחה של. של. אה.
של הדודה?
רזי. של רזי נני.
והוא מאוד. אה.
מאוד שמח שהוא מצא אחד.
זה היה מקום ש. צריך למצוא
אדם שאפשר לסמוך עליו. כי זה מלא.
מלא עם דברי ערך ואי אפשר ל.
להכניס סתם. סתם אדם.
הם ראו שאני אדם שאפשר בהחלט לסמוך עליי.
כדאי לי לשלם הרבה כסף.
וגם אין להשיג בעלי מקצוע.
כי המבוגרים יותר ממני הם הלכו.
התנדבו לצבא. או ש.
אם היו יהודים הלכו למחנות עבודה.
אם היו גויים הם הלכו לצבא וכן הלאה וכן הלאה.
ככה שהביקוש היה.
הביקוש היה מאוד מאוד.
היית צריך להירשם?
היו לך ניירות?
אה. בהונגריה כל אדם שעובר ממקום למקום נרשם במשטרה.
אז אתה נרשמת במשטרה בבודפשט?
הייתי רשום במשטרה.
והטופס הזה. חלק מהטופס מרישום במשטרה.
הייתי צריך להחזיק אצלי.
אותם במשך השנים אף אחד לא ביקש ממני את זה.
אבל היה לי רישום.
והיה רשום בתעודה הזאת שאתה יהודי?
כן. כן. כן. בכל מקום היה כתוב על. אה. דת.
אז אתה עזבת את הבית אחרי שפרצה המלחמה?
אחרי 39'?
הו. בתוך ה.
בתוך ה. בתוך המלחמה.
בוא נחזור קצת ל-39'.
לפני שאנחנו מדברים על
בודפשט ותספר מה קרה בבית כשפרצה המלחמה.
האם היו איזה שינויים בחיים שלכם? או.
לא. לא לא.
זה לא השפיע בכלל?
לא. י. ידענו שק.
ידענו שקיימת מלחמה ופולין בידי הגרמנים.
והגרמנים הולכים לכל מקום.
והיטלר כל מה שהוא עושה הוא מצליח.
הוא הלך לס. לאזור
הסאר גם אצל הצרפתים. וחיסל את צ'כוסלובקיה.
חלק. אה. חלק סלובקי הוא נתן את זה למ.
ממשלת. ממשלה פשיסטית סלובקית.
וצ'כוסלובקיה נהפך לגרמניה.
כך הוא עשה גם. הא.
ברומניה הוא לקח חלק גדול והחזיר להונגרים שיהיו מרוצים.
כן.
ושישלחו צבא.
הם שלחו צבא עצום לחזית האוקראינית.
וב. נדמה לי.
זה היה בכריסמס 42' אם אני לא טועה.
זה אני כבר יודע רק מספרים.
לא. לא. אבל מה היה אצלכם? לא בהיסטוריה.
אה. הא. אצלנו?
איך זה השפיע על אבא?
על העבודה של אבא? על. אתם?
אבא. אבא בינתיים.
אבא בינתיים נשאר ועסק בדברים קטנים כדי לפרנס.
אבל כבר לפרנס פרוש הדבר.
זה האחיות עזרו.
עזרו בפרנסה? והאחים?
עזרו בהחלט. עזרו. בהחלט.
הם כבר היו גדולים אבל עזרו.
עזרו ב. בפרנסה.
והם חיו. אמנם. אגב ש.
עכשיו נזכרתי. גם אני שלחתי. המשכורת שלי.
ההכנסה שלי הייתה כל כך טובה שאני שלחתי להם מדי
פעם ופעם עזרה לעזרה לפרנסה.
והאחים שלך איפה הם היו?
הו. האחים.
האחים הם. על אחד. ההורים קיבלו הודעה.
הוא היה באוקראינה ב. ב.
בצבא?
במ. במסגרת הצבא.
במחנה עבודה של היהודים?
אבל הם היו במחנות עבודה כיהודי.
ו. הוא ב.
הייתה אופנסיבה רוסית כשנפלה סטלינגרד והנוסעים התחילו משהו
שהם לא עצרו עד ברלין.
אמנם זה לקח שנתיים.
אבל הם לא עצרו עד ברלין. הרוסים.
וזה שינה את הכל לגבי.
לגבי ה. ה. לגבי ה.
מלחמה.
לא. לגבי הצעירים.
לא צעירים כמוני כי אני הייתי צעי.
תכף אני רוצה לומר לך משהו לגבי הצעירות.
הא. אחים שלי חוסלו ב. אוקראינה.
איך. מה ומו לא ידוע.
אבל שאתה משתמש במילה חוסלו.
זה. זאת מילה.
הם גם. ההונג.
ההונגרים גם חוסלו וגם שלחו אותם. אה.
אה. להוציא מוקשים משדה.
משדה המוקשים ונהרגו והכל.
על כל פנים. ההורים קיבלו הודעה מהצלב
האדום על הצעיר יותר שהוא נפל.
לא. הם לא השתמשו ב.
המילה נפל זה חל רק על נוצרים. על גויים.
על יהודי הוא לא נופל אלא הוא מת.
לא. לא. לא פירגנו אפילו את המילה נפל.
לאחרים כתבו הרי המון המון הונגרים נפלו.
מאות אל. כמעט מאות אלפים שם בחזית הזאת.
אז זה באיזה מילה השתמשו?
[משובש] (הונגרית) מה. מה כתוב?
אה. על כל פנים לא נפל.
כי לנפ. לנפילה יש איזה.
משמעות הרואית.
משמעות. אה. משמעות. אה. לאומית.
הוא לא נפל אלא.
אני כבר לא זוכר בדיוק אבל משהו.
טוב. אז זה אח אחד.
ומה עם האח השני?
כן. אח השני לא ידע.
לא יודעים?
אה. ההורים לא ידעו. אני לא יודע איש לא.
הוא היה הרי הוא היה נשוי ובמקום רחוק לא יודעים כלום.
לא ידענו כלום. כלום.
עד היום אני לא יודע מה קרה לו.
אבל הוא היה בגיל כזה שיש לשער שהוא היה במחנה עבודה.
עכשיו לגבי. לגבי הגיל אני רוצה לומר לך משהו.
אני חי בזכות. אני צוחק. ותביני מדוע.
בזכות הממלכה האוסטרו-הונגרית.
בכל העולם. בגיל 18.
שזה יהיה בארצות הברית.
שזה יהיה גרמניה. זה יהי הולנד.
וזה. בגיל 18 הולכים לצבא.
באוסט. בממל.
בקיסרות אוסטרו-הונגרית זה היה גיל 21.
וזה. למרות שה.
ה. הממלכה נכשלה.
זאת אומרת היא קרסה.
וזה. זה נשאר עוד מה.
מהתקופה של האוסטרו-הונגרים?
מהתקופה ש. שהולכים לצבא.
בגיל 21.
בגיל 21. אחרת.
אני אם הייתי הולך בגיל 18. אז הייתי נ.
נכנס לתקופת מלחמה בין 39'
ל-45' שמעט מאוד מגילי נשארו בחיים.
וזה לא משנה אם הוא אמריקאי. אם הוא גרמני.
שלא לדבר אם הוא רוסי.
וכן הלאה וכן הלאה.
שלא נשארו הרבה בחיים
ואני נשארתי בחיים בזכות הממלכה האוסטר.
איזה חוק מיושן של הזה.
ואז. אני חייב להגיע ל-44' כשהגרמנים נכנסו.
רגע. עוד לפני 44'.
כן?
אחרי שפרצה המלחמה הגיעו להיידוסובוסלו פליטים?
פליטים?
לא היו אצלכם פליטים?
לא. אה.
לא. לא ידוע לי לאף פליט.
למרות שהיחסים בין פולניה לבין הונגריה היו טובים.
אבל לא עד כדי. לא.
אולי הלכו ל. למקום אחר אבל לא. לא.
אז לא אצלכם. אתם לא ראיתם?
לא. לא. לא. לא. לא.
אז אתה עכשיו ב-42' עובר לבודפשט.
כן.
וחי חיים טובים שם. שנתיים.
חיים. חיים באמת. חיים ממש ממש טובים. ממש טובים.
מבלי להרגיש את כל העניין הזה של של אנטישמיות וזה.
בכל זאת. זאת עיר גדולה עם. עם.
עם אזורים שלמים של יהודים.
מאות אלפי יהודים בתוך ה. בתוך העיר הזאת.
הבידור. העיתונות. ועוד כמה ענפים נחשבים היו.
בידי יהודים.
בידי יהודים. ככה שאם אני הלכתי לק. ל.
לאיזה קומדיה או למשהו.
הרי הכל נכתב בידי יהודים עם שמות הונגריים.
אחר כך. אחר כך.
יותר מאוחר. התברר שרוב המפורסמים.
המפורסמים הכי גדולים. אם בזמרה. אם במשחק.
אם ב. אם ב.
איך קוראים לאלה שמצחיקים? אה.
קומדיות.
ו. אה. אה כן.
כן. הם כולם יהודים.
מי הייתה החברה שלך שם בבודפשט?
כל החברים שהיו לך היו חברים יהודים?
ה. הרבה חברים לא היו לי.
לא. איך שהוא לא נכנס.
לא. הייתי זר.
את יודעת מי שלא נולד שם.
מי שלא הולך שם לבית ספר. הרי אין לו.
החברויות באות בדרך כלל או מהתיכון. או מהעממי.
או מגימ. או מה. אה.
זה. ה. האוניברסיטה.
לי לא היה לי עומק.
לא היה לי רקע כזה לכן לא היו לי חברים.
לא היו לי. לא. לא זכור לי.
זה שהייתי איתו ב.
בחדר.
בחדר כמובן שהוא היה חבר.
ואם היה עוד איזשהו מישהו שבא מסובוסלוי משהו.
הוא היה פחות או יותר חבר.
אבל בסך הכל. בסך הכל הרי ביום רגיל.
6 ימים בשבוע עובדים. ועובדים לא קל.
מה שנשאר לחיי חברה ולחיי בידור זה היום ראשון.
וביום ראשון היו כל כך הרבה אפשרויות.
כל כך הרבה אפשרויות.
שלא היה כל צורך ב. בחברים.
מה שכן היה צורך.
בחברות. וחברות היו לי.
כיוון שהלכנו. אה. ראשית כל.
הלכתי ללמוד בבית ספר ל. לריקודים.
בבית ספר ריקודים באים גם בחורות ללמוד.
בגילי או פחות בגילי וכולי.
ואז נוצרים. אה.
קשרים.
קשרים והולכים יחד למשל. אה.
אני ובי. קובע ביו. ביום ראשון.
זה ברור.
בערב אני קובע עם זאת וזאת.
כן. זה ברור.
ובשבוע הבא אנחנו נפגשים בכיכר זו וזו והולכים או ל.
או לתיאטרון. או לקולנוע. או.
זה בר. ברור.
או. או לאולם ריקודים. ככה שהיו לי.
אז כך החיים היו.
חיים רגילים עד מרץ 44'.
עד מרץ 19. 44'.
הכל נחתך.
הכל נחתך.
אבל נחתך בצורה ברוטלית. כיוון ש.
בית ההורים; אנטישמיות; מעבר ל-Budapest ב-1942; הכיבוש הגרמני במרץ 1944; חובת התייצבות לעבודה בפינוי הריסות; הגבלות תנועה; טלאי צהוב; צו גיוס; העברה ל-Szolnok; עבודה במפעל צבאי ביולי 1944; מיון בעלי המקצוע; גיוס לצבא ההונגרי ומעבר לחזית; התקרבות החזית הרוסית; נסיגה; הצהרת הורטי ב-1944; גירוש מהצבא ההונגרי; ריכוז החיילים היהודים והעברה לגבול אוסטריה; העברה לידי הצבא הגרמני ב-Sopron; בניית ביצורים לאורך הגבול; העברה למחנה Windisch Mindisch בגבול קרואטיה; התקרבות החזית והתמוטטות הביצורים; יציאה מערבה בצעדת מוות ל-Mauthausen; צפיפות; רעב; גירוש מהמחנה; צעדת מוות ל-Gunskirchen; בריחה מהמחנה ב-4 במאי 1945; שחרור; הליכה לעבר Budapest; הצטרפות לנוער הציוני; השגת סרטיפיקט לעלייה במחנה Bergen-Belsen; ריכוז העולים ב-Bocholt על גבול הולנד; עלייה לארץ ישראל באונייה "פרובידנס" באפריל 1947.
details.fullDetails.itemId
9999979
details.fullDetails.firstName
אריה
details.fullDetails.lastName
ליכט
details.fullDetails.dob
1924
details.fullDetails.pob
Hajduszoboszlo, הונגריה
details.fullDetails.materialType
עדות
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - עדויות יד ושם
details.fullDetails.earliestDate
05/07/2012
details.fullDetails.latestDate
05/07/2012
details.fullDetails.submitter
ליכט אריה
details.fullDetails.original
כן
details.fullDetails.interviewLocation
ישראל
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
details.fullDetails.testimonyForm
וידאו
details.fullDetails.dedication
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
banner.documents.disclaimer