חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של לוינגר פולק זוזי זוזה שושנה ילידת 1932 Budapest, הונגריה על קורותיה ב-Budapest בבית מסומן, בגטו ובבית ילדים

Testimony
null
null
null
12 ביולי 2012.
כ"ב בתמוז תשע"ב.
זה רייון עם גברת שושנה ז'וז'י לוינגר לבית פולק.
את ילידת. אה.
בודפשט. הונגריה 32'.
אם אני נוהגת לשם פולק.
אז המקור של המשפחה הוא בפולין?
אין לי מושג.
מה את כן יודעת על המקור של המשפחה?
אהה. אני יודעת. אה.
ש. שהורים שלי.
ההו. הסבתות שתי. 2.
3 דורות מעליי הונגרים.
יותר מזה אני לא יודע כלום.
אז לא התענייני. היום אני לא יודע.
מ. מבודפשט כולם?
לא. מ.
לא מבודפשט. כל מעירות.
אה. אבל בסביבה.
ב. אה.
של בודפשט.
אה.
או יותר רחוק?
לא רחוק מבודפשט. אבל. אה. ב.
למשל?
ה. אהה.
כמו שבעלי אמר נירג'האזה זה אזורים חוקים. אהה.
הצד של האבא. זה קשו.
אני קשורה יותר עם האבא.
עם האמא. אצל האמא היה פחות סיפור.
כל המשפחה היו מעיירות.
אבל אבא שלי.
הגדול וכל האחרים. צעירים.
כולם עלו לבודפשט מוקדם בשנות ה-30 ומשהו.
איפה אבא נולד?
אהה. בב. בבוגדן.
איך?
זה עיירה.
איך?
בוגדן.
בוגדן?
וכולם עלו חוץ מאבא שהיה נשוי.
היחידי. כולם היו רווקים.
למה. למה אתם קוראים לזה לעלות לבודפשט?
זה בגלל מעירות.
גאוגר.
רחוקות. אהה.
זה לא בגלל העניין הגאוגרפי?
אהה.
זאת אומרת זה לא כמו שעולים
לירושלים כי אני באמת פיזית גבוהה יותר?
כן. לא. כן. יש בזה קצת.
יש בזה קצת [משובש] וחוץ מזה לא.
זה עיר הבירה.
עוברים לעיר הבירה כאילו.
לא עולים אולי. עוברים.
אז. אהה. ואז אנחנו הסתובבו בעיירות ועד. אהה.
41'. 43'.
אנחנו צריכים לבודפשט.
אז אני לא ילידת בודפשט.
אז איפה את נולדת?
באיזה עיירה שלא קיימת.
כבר לא קיימת. זה היה עיירה מאוד קטנה.
אני גם לא זוכר כלום.
לא קיימת כי היא.
היא היום כבר חלק מבודפשט?
לא. היא. לא.
היא חלק מהונגריה.
אבל זו הייתה עיירה ש.
כפרים קטנים שעם תקופת הרוסים חיברו אותם ועשו מזה מן.
אהה. משהו אחר שאני לא יודע מה.
כש. אבל אתה נולדת.
אז איך קראו לזה?
‮אממ. ‭Fényeslitke‬. זה שם.‬
אה. שלא מופיע באף מקום. ואני מופיעה כבוד פשט.
עוד פעם. פנש מה?
‮‭Fényeslitke‬.‬
מילה אחת?
פניש זה מבריק.
ליטקה אני לא יודעת.
אז. אבל אמרת שאבא.
אה. בשנות ה-30 כבר. אהה.
לא אבא. ה. המשפחה של אבא.
אנחנו ב-40'. 43' רק.
אה. הם בסוף 30'.
לא. ממש. אה.
כשהתחילו העניינים.
אז הם כולם עברו לבודפשט ואנחנו בשנות
ה-43' גם הצטרפנו אליהם.
אז אתה למעשה דלת ב.
בעיירות.
עיירה קטנה. יותר אחת?
לא בקטנה. בכמה.
שאבא שלי. היה לו מקצוענו כל פעם אחר.
ש. זה היה?
הוא. הוא היה מנהל.
אממ. ייצור אלכוהול מ.
זה אומר שזה ביק.
זה מ.
ביקבים הוא עבד?
זה לא יקב.
זה לא יקב. זה משהו מיוחד.
עשו את זה מסלק לבן ועשו את זה משזיפים.
זה. קוראים לזה פאלינקה.
ההונגרית ה. כמו שהרוסים קוראים להם את הזה.
אז זה משהו ההונגרי המסוים.
קוראים לזה פאלינקה.
זה מין אלכוהול.
זה סוג של שתייה כזו.
שעושים את זה מכל מיני.
אהה. פירות.
זה כמו לי.
וירקות ו.
ליקר כזה?
זה לא. זה משהו.
אבל זה לא ליקר.
זה. אה. כמו שנאפס ש.
כן. משהו מהסוג הזה.
אז הוא אב. ניהל. אה.
מקומות כאלה. כל פעם אחר.
אז א. אתם עברתם לאזורים
שבדרך כלל היו שם הרבה מטעי פירות?
אהה. או ירק.
מפני שאת הסלק הלבן הזה.
למשל. שעשו מזה גם.
אז גידלו במקום מסוים. שזיפים באזור מסוים.
אז זה כ. אה. זה היינו שנתיים פה ושנתיים
פה והסתובבנו קצת.
אה. בסוף היינו איזה 4 שנים.
איך שהתחלנו את בית הספר.
חוץ מכיתה א'. אז במקום אחד
4 שנים ומשם עלינו להונג. לבודפשט.
אז מה הייתה התחנה האחרונה לפני בודפשט?
צ'רודה. זה היום.
אה. גבול אוקראינה.
איך? צ'רו?
צ'רודה?
צ'רודן?
צ'רודה. דווקא לא ביקרתי שם.
אם את.
ביקרתי בהונגריה 50 פעם. ולשם לא הייתי.
אם את אומרת גבול אוקראינה. אז זה.
זה ממש צמוד לגבול.
אז זה באזור של דברצן?
אה. לא. כי דברצן בצד שני.
כאילו עוד יותר. עוד יותר צפון?
דברצן בצד שני.
אה. ה.
גבול אוקראינה זה ב. אה.
אה. איך קראו לעיר שגר. היינו נוסעים לשם?
היה עיר גדולה שהיינו עושים קניות.
ברגסס. זה הגבול היום.
זה בצד שני. כבר אוקראינה.
אז זה היה בצד הזה. וזה היה מקום הקניות שלנו.
היינו מרחקים של שעה.
שעה וחצי נסיעה. משהו כזה.
ושם. אהה.
התחיל הסיפור של 43' כבר.
אז המשפחה עלתה ל. לבודפשט.
אז. אה.
אבא. אמרנו.
מומחה ב. בייצור. אה. אלכוהול.
זה משהו שהוא למד לבד או.
אה. כן. זה.
לימוד כימיה איזשהם או.
לא בדיוק. אני לא בדיוק.
איך הוא הגיע לזה. אין לי מושג. אהה.
זה לא משהו שעבר במשפחה?
לא. לא. לגמרי לא.
כל אחד בכיוון אחר.
אהה. זה היה קשור קצת עם ה.
עם חקלאות. אבל הם לא החזיקו חקלאות.
היה. לסבא היה חנות.
אהה. של מכולת.
אני לא יודעת בדיוק איך הוא הגיע לזה. אין לי מושג.
איך קראו לאבא?
אלכסנד. שנדור.
אז אתם גם למעשה.
היות שאתם נדדתם.
אז גם הייתם מנותקים מהמשפחה המורחבת?
אהה. כשכולם עלו. אז.
עד. עד בודפשט.
כש.
אני מדברת כרגע על עד שאת בת 12. 13.
לא. אני 11.
כמעט אין קשר עם המשפחה?
לא. 11. אבל כל קיץ היינו אצל המשפחה בביקורים וחופש.
גם כשגרו בכפר.
בעיירות. ואחר כך כשעלו להו. לבודפשט גם כן.
כל חופש בילינו איתם.
הצד של האבא שלי.
היינו מאוד קשורים עם כולם.
צד של אמא שלי זו משפחה גדולה. מפוזרת.
אמא שלי הייתה הקטנה.
אבא שלי היה הגדול.
אז. אהה.
עם הצד של אמא שלי כמעט ולא היה קשר.
אולי פעם אחת ראיתי אותם.
אני לא זכרתי אותם וג. בקושי הכרתי אותם.
מפוזרים ברחבי הונגריה.
מפוזרים בהונגר. ב.
או גם במקומות.
לא.
אחרים?
מפוזרים ברחבי הונגריה.
אהה. יש. אה. גרו בצרפת.
דודה אחת באמריקה.
דודה אחת. אה.
סלובקיה. דוד אחד. לא היה קשר.
כולם ניצ. לא חזרו.
דוד אחד חזר וזאת שבאמריקה ניצלה.
גם זה שבצרפת.
לקחו אותה עם המשפחה שלה.
ומכל אלו. כל הבני דודים שגם לא הכרתי אותם. חזרו 3.
זה הכל מצד אמא.
מצד אבא כולם ניצלו.
איך קראו לאמא?
אה. אליזבת שוורץ.
שבבית. אה. קראו לה ארז'י?
כן. ארז'בט.
אה. לא קיצרו את זה?
לא. ארז'בט. לא כל כך קראו לה בכלל.
היה גם. אה. להורים היה גם.
אהה. שמות יהודיים?
אהה. איך קראו לסבא שלי?
לא יודעת. להורים שלי?
להורים שלי. את יודעת מה?
אמא אליזבת. ואבא אלכסנדר.
שנדור. אני לא יודעת אפילו אם. אהה. אה.
מופיע איפשהו שם. אה.
שם יהודי שלה. שם יהודי שלה.
ואת. חוץ מז'וז'י הי. היה לך עוד שם?
אה. לא. רק. קראו לי רק ז'וז'י.
לא היה לי שם עברי בכלל. אהה.
לז'וז'י יש משמעות? כי זה נשמע קצת כמו.
סוזאנה. זה ממקור ס.
זה נשמע כמו שם חיבה.
כן. לא. ז'וז'נה זה ס.
זה סוזאנה כזאת.
בסוזי כזה. זה משהו מהסגנון של ה. זה ה.
ו. אה. כמה ילדים אתם הייתם?
אנחנו 2. 2 בנות.
שאת הגדולה?
גדולה.
ובכמה אחותך צעירה ממך?
בשנה וחצי.
אמא גם עבדה במשהו?
אה. אז לא.
עד אחרי המלחמה לא.
עכשיו. אהה.
אחרי המלחמה כן עבדה.
אבל אני כבר לא הייתי בבית.
אגב. אני מבינה שבתעודות.
א' בתעודות רשום לך ז'וז'י.
ב' רשום לך שאת ילידת אוגוסט למרות שאת ירידת אפריל.
אני אגיד לך עוד מעט.
הש. השנה.
אסביר לך למה.
השנה נכונה?
השנה נכונה. עכשיו.
הסיפור הוא כזה. אני הוברחתי.
אני לא באתי רסמית.
לארץ?
לארץ. ב-48' נסגרו הגבולות בהונגריה.
הקומוניסטים סגרו הכל. אין כניסה. אין יציאה.
עכשיו. התנועות נוער נסגרו.
ב-45' נפתחו התנועת נוער.
אספו את כל היתומים לבתי נוער. בתי יתומים.
היו המון יתומים בגטו.
ואת הנוער. התחילו לרכז אותם בקנים. במועדונים ולכל מיני.
עכשיו. ב-48' סגרו.
אז ב-49' התחיל ארגון ההברחות.
כל תנועה התחילה לארגן לקבוצה שלה דרך הסוכנות.
דרך עליית הנוער. להבריח קבוצות דרך צ'כיה.
צ'כיה זה היה עיירות שהיו חתוכות ל-2.
היה חצי הונגרי וחצי זה.
אני דילגתי לך על הגטו.
אוקיי. אנחנו נחזור. אל דאגה.
אז. אה.
א. אני מבינה שאת היית גבולית מבחינת הגיל של.
בדיוק.
זאת אומרת לפני גיל.
היינו בקבוצה.
רצו שתהיי פחות מ-18.
בדיוק. לא 18. 17.
פחות מ-17. כן.
היינו בקבוצה הזאת מ-14 עד 17.
היינו 3 בגיל 17.
אז הורידו את החודשים כדי להיכנס לפנימייה שהיינו בו.
את.
כי הגענו לקיבוץ ועברנו לפנימייה.
את ממשיכה אבל לחגוג את היום הולדת בתאריך המקורי באפריל?
אז זהו. מהחתונה של הבת שלי.
שעשו לי הפתעת יום הולדת.
והיא התחתנה ביום הולדת שלי. חזרנו למקורות.
עד אז את חגגת בתאריך סתם שרשמו לך ב.
כן.
תעודות?
כן. באוגוסט. כל השנים באוגוסט.
ואז הבנות החליטו. מספיק.
אבא נולד באוגוסט. את חוזרת לאפריל.
אז את למעשה. אה.
העברת את הילדות המוקדמת.
בוא נגיד לפחות את ה-10 שנים הראשונות.
בעיירות.
במקומות קטנים.
נכון.
מקומות עם מעט יהודים?
אה. נכון. לא.
במקרה מקום האחרון שהיינו
הייתה קבוצה גדולה של יהודים יחסית.
היה בית כנסת מסודר.
בית ספר כללי כמובן.
לפ. אבל לפני כן. אה.
מקומות שיש בהם מעט מאוד יהודים?
לא היו בכלל. היו מקומות שגרנו 4 משפחות.
מין. מין. אה. אזורים כאלו של.
אהה. רק אלו שעבדו באותו מקום גרו שם.
זאת אומרת. אהה.
אני יכולה להסיק מזה שאתם לא הייתם משפחה דתית?
לא. ההו. הסבים כן. ההורים כבר לא.
אפילו לא נאולוגים?
כ. אה. כן. חגים. אה.
הכל בהחלט כן.
וכל חג. כל.
לפעמים גם שבתות.
אבל זה יותר מאוחר.
אה. כן. אבל.
אה. לא יוצא דופן.
ואת יודעת מגיל מאוד צעיר שאת יהודייה?
כן. אה. מה זאת אומרת?
אה. עם ס. סבא זק.
ז. עם זקן.
לא סבא. הסבא של אבא שלי עוד הכרתי עם זקן כזה.
זאת אומרת שאת ידעת.
את ידעת שאת שונה מהילדים האחרים?
לא הייתה שם עניין של שונה.
יהודייה. גויה. אה.
זה. לא היה שם שוני.
בית ספר כללי. לא בדיוק התעסקנו עם זה.
לא הלכתי לכנסייה ולא ל.
עשיתי איתם את השיעור הזה שלהם. אני הייתי בחוץ.
אבל בשבת?
אז בעיר עממ.
בית ספר עממי זה היה כללי.
עכשיו. אצלנו זה היה ככה.
4 שנים ו-4 שנים ו-4 שנים. אז. אה.
גם הביניים. אה.
חטיבת ביניים זה גם היה כללי.
לקראת הגימנסיה למדתי בית ס. בגימנסיה יהודית.
זה כבר בבודפשט. אז זה.
כן.
אין בעיה. אבל.
א. אבל עשיתי רק את. את ה.
רק העממי עשיתי בחוץ.
אב. בבית ספר.
את הבי. ביניים כבר עשיתי בבודפשט.
אבל בבית ספר עממי למשל כשלומדים בשבת. אז.
אז הלכתי בשבת.
את גם למדת?
לבית כנ. ספר. כן.
לא היה. זאת אומרת לא היה שם עניין של. אה.
כן ולא. אבל יחד עם זה בחגים הגדולים לא הלכנו.
דיברתם בבית שפה נוספת פרט להונגרית?
לא. רק הונגרית.
ההורים. אה. דיברו איזושהי.
אבא מדבר יידיש.
שפה נוספת?
אמא לא יודעת.
זאת אומרת שכשרצו שלא תביני משהו. אז לא הייתה להם. אהה.
לא היה להם ברירה.
שפה נוספת.
לא היה שם משהו אחר.
לא. ממש לא.
יש לך מושג איך ההורים נפגשו?
כן. הם מאותה עיירה.
וה. ה.
לא רק שמאותה עיירה. גרו בית מול בית.
וה. ההורים של אמא נשארו באותו. באותו מקום?
אה. שאני הייתי בת. אהה.
כיתה א'. אבא.
סבא כבר לא היה.
סבתא נפטרה. ש. מצד אמא.
היו שם 13 ילדים. אמא הייתה הקטנה.
אז. אה. את הצד ההוא.
אז בשביל זה. גם מאז אני כבר לא הכרתי.
את הסבתא הספקתי להכיר. יותר מזה לא.
ואמא לא סיפרה על המשפחה שלה?
אממ. אמא סיפרה על המשפחה שלה.
אבל היא לא הייתה קשורה עם המשפחה שלה.
אצל האחים הגדולים היו ילדים בגילה.
היא נולדה אחר כך. מאוחר.
זאת אומרת שהם עזבו את הבית כשהיא הייתה עוד.
אה. ממש. אה. קטנה?
היא עוד לא נולדה אפילו.
אז הקשר. הוא היה מאוד. אני אומרת לך.
פעם ביקרנו אצל איזה דוד או 2.
אפילו לא יודעת. ממש לא היה קשר לעומת הצד שני. היה ממש.
והיות שאמא הכירה אותה מילדות.
כן.
את המשפחה של אבא. אז היא גם.
כן.
אני מבינה. השתלבה שם בקלות.
בדיוק. בדיוק.
כמה. כמה אחים ואחיות היו לאבא?
7. אבא 7.
אצל אמא היו שלוש עש. ש.
11 היו אז. לפנ יש.
זאת אומרת אבא הבכור והיו לו עוד 6.
כן.
אחים ואחיות.
כן.
וכולם היו. בואי נגיד ב. אה.
בטווח של בערך 100 קילומטר.
אהה. אחד מהשני פחות או יותר?
לא. הם כולם גרו ב. אה. ב.
בעיירה כולם גרו באותה עיר וכשעלו לבודפשט
. כולם באותו בית.
אבל בב. בעשור הזה שכל אחד לכיוון אחר. אז. אה.
אה. לא. אז זה ה.
מצד אבא עד המלחמה.
חוץ מאחות אחת שהייתה נשואה. גם הייתה איתנו.
הם גרו בבית של 5 חדרים וכולם גרו ביחד. סבא. סבתא. כולם.
את העיירה של אבא את לא.
ה. ביקרתי. הכרתי שהסבא וסבתא היה שם.
אנ. באנו לשפ. שם לחופשים.
זאת אומרת כשאת היית ילדה קטנה. אז היו.
סבא וסבתא והאחים של אבא היו באותו בית.
כן.
בבוגדן?
כן. בדיוק.
ואחר כך הם כבר עברו ישר לבודפשט?
כן.
לא היה להם את. אה.
קודם הצעירים ואחר כך הגיעו המ. זקנים.
לא היה את שלב הביניים.
לא. לא.
ש.
לא.
של כמו שאתם נדדתם?
לא. לא. הם עלו ישר ל.
זאת אומרת הם עברו ישר לבודפשט. קודם הצעירים.
ב. בערך. בסביבות 40' בערך?
קצת לפני 40' אפילו.
זה היה סוף 30. משהו כזה.
40'. יכול להיות שזה היה 40'.
אני חושבת שמשהו.
40' הייתי 8 כבר.
המקומות שאת.
אני עושה ד.
המקומות שאת גדלת בהם זה היה סוג של.
אהה. היום היינו קוראים לזה אזור כפרי. אהה.
אה. כן.
עם. עם הרבה.
זה אזור.
שדות מסביב והרבה.
כן.
מקומות.
כן.
לרוץ ו.
בד.
ובעלי חיים?
נכון. אז הרוב זה היה כאלו.
אבל גם היו עיירות יותר גדולות. ממש עיירה.
אהה. להשוות נגיד פה איזה מושב.
מושב גדול. מפותח. שהיה לו חלק גם חיות והיה גם עיר.
לא מודרני כמו היום. אבל. אה.
ואתם גם תמיד גרתם בדירות שכורות אני מניחה.
זה בתים של החברה.
תמיד בית של החברה.
כלומר הנדודים היו כל הזמן במסגרת
אותה החברה שאבא עבד עבורה?
כן. פחות או יותר. כן.
חברה הונגרית?
אה. אני לא יודעת אם הם היו הונגרים.
אין לי מושג מי היה הבוסים.
מעולם לא ראיתי. לא פגשתי.
את יודעת אם הם היו יהודים?
אין לי מושג. לא יודעת.
ואבא היה הרבה בעבודה?
זאת אומרת. אהה.
כן. אבל גרנו באותו חצר.
פחות הגיע הביתה?
גרנו באותו חצר.
איפה שהיה המבנה.
באותו ח. חצר הייתה. היה גם הבית.
אז הוא היה נכנס לצהריים ועובד בבוקר והולך וזה. אה.
לוקח אותנו לבית ספר שבקצה השני של העיר.
ולפעמים בא לקחת אותנו. לפעמים לא.
היה לכם אוטו?
לא. אה. לא אוטו. עגלה עם סוסים.
אמרת שהוא לקח אתכם לבית ספר.
עגלה עם סוסים. אז היה כזה דבר.
גם אמא שלי קיבלה כבר עגלה עם סוסים.
יש הבדל. יש עגלה עם סוסים ויש כרכרה.
אז הכרכרה עם סוס אחד זה היה הלוקסוס וזה היה פאר.
ועגלה עם הסוסים. ההובלות.
אז אתם הייתם על ה.
אז לאמא שלי.
עגלה.
אז לאמא שלי הייתה כרכרה עם סוסה
והייתה לוקחת אותנו. מחזירה אותנו.
שאמא עצמה. אממ.
הייתה נוהגת.
נהגה בכרכרה?
כן. היא נוהגת לבד. גם אני נהגתי.
בכרכרה?
גיל 8. רכבתי על סוסים בגיל 8.
אבא גם היה הרבה בנסיעות?
אה. לא הרבה.
לא היה לו הרבה נסיעות.
אולי ייעוץ פה. ייעוץ שם.
אבל לא. לא הרבה נסיעות.
טל. טלפונים ודברים כאלו לא היו.
אז. אהה.
היו פה ושם פגישות.
אני לא יודעת עם מי ואיפה ומתי. אין לי מושג.
לא בדיוק עניין אותי הדבר.
לא הייתי בעסק בכלל.
היית אבל הולכת ל.
למפעל. אה.
כן.
לראות את אבא בעבודה?
כן. זה היה מרחק.
אה. מטרים.
אה. ספורים. היינו נכנסים.
זה היה אבל גם.
היינו נכנסים שם עם חברים.
משתוללים שם. מפני שה.
בתוך ה. אז אני קראתי בית חרושת.
היו שם כמה קומות והיה מפוזר החומר לייבוש.
לפני שהם מעבדים אותו.
הפירות או הירקות.
אז היו צריכים לייבש. בדיוק. היו צריכים לייבש.
אז אנחנו היינו משתוללים שם. משחקים שם.
היה. אבל גם היה משהו מעניין מבחינתך בתהליך הייצור הזה?
כן. היה.
איזה מכונות או משהו?
הייתי רואה איך ה.
שמתחיל לנסוע החומר הנוזלי הזה.
איך עובד ו. אז ה.
מה שמעניין היה כל פעם. אהה.
קראו לזה השוטר. זאת אומרת משהו מ.
מתקלקל. תקלה. אז מופיע אדום.
סימן אדום בזה.
זאת אומרת יש תקלה.
זאת אומרת השוטר הגיע.
אז היינו הילדים צוחקים על זה וזה.
אבל לא הבנו בדיוק מה הסיפור. ו.
היה. היה איזה ריח ספציפי שם.
כן.
שעד היום.
כן.
אם את מריחה את זה.
אלכוהול. אלכוהול.
זה ישר. אה. מחבק?
זה אלכוהול מסוים. מיוחד.
אלכוהול. אה. אה.
אלכוהול נקי.
זה כזה ספירט?
זה לא ספירט.
אבל זה אלכוהול נקי מאוד גבוה. אחוז גבוה.
שאפשר היה רק מהריח. אה. להתמסטל?
אהה. כן.
אם היו מסתובבים שם יותר מדי בשעות של ה.
אה. נוז. שכבר מגיע הנוזלים וכל זה. כן.
זה קרה שהתסטלת.
לא.
מהריח?
לא. דרך אגב. מה שכן. גידלו.
אה. פרג. וזה היה שטח ענקי מאחורי הזה.
מפרג אני לא יודעת מה עשו.
עשו גם משהו.
וזה כן אכלנו ונרדמנו.
מפני שפרג מרדים. פרג זה.
פרג אבל.
אופיום.
אבל זה. זה אחד התבלינים המקובלים יותר בהונגריה.
נכון. אבל זה אופיום.
ואם את לוקחת מזה כמות ואת ה.
תוך הפנים ואוכלים את זה.
אז זה אופיום. זה מרדים.
והיינו אוכ. אוכלים את זה ונרדמים בשדה עד שמחפשים אותנו.
זה היה טעים?
אה. אני יודעת? אני לא יודעת אם זה היה טעים.
יכול להיות שכן. בזמנו.
אני לא יודעת איזה דברים ש. ילדים. מה?
מחפשים עיסוק.
לא היה מה לעשות שם.
את היית. אה. כזאת. אהה.
ילדת חוץ יותר מאשר.
אה. ילדת בית?
אהה. אהבתי להיות בחוץ.
לרכב על סוס.
על פרה. אהה.
לשחק בחוץ יותר. כן.
זאת אומרת יותר שיחקת עם
ילדים בחוץ מאשר שיחקת עם הבובה בבית.
לא. לא היה לי בובות. לא התעסקתי עם בובות כמעט.
אני העדפתי יותר. יותר.
איך קוראים? אהה. בו. בו.
טומבוי?
טומבוי. בדיוק. אז.
אה. אני מה. מסוג הזה.
היית. אה. חוזרת הביתה עם שריטות.
לא. מ.
בברכיים?
אה. כן. שריטות כן. פצעים כן.
ו. ופה ושם כתמים על הבגדים. אהה.
זה קבוע.
זאת אומרת כבר לא כעסו עלייך?
אמא שלי ידעה שטעות נולדתי בת.
אז גם. אה. אי אפשר היה בטח להעביר.
אה. בגדים. אהה. בירושה לאחותך?
אהה. לא.
הם לא שרדו?
היינו 2. לא היה צורך בירושות.
לא מי יודע עם מה גם הרמה חיינו.
אבל היה בסדר. היה מסודר ו. ו.
גם. אה.
אני חושבת שגם אצל משפחות מבוססות היה מקובל להעביר.
אה. בגדים מ.
אם זה יותר ילדים ב.
מאח לאח. אהה.
אצלנו זה רק מה שהיה יפה. מה שלא. לא הלך.
במקרה שלכם זה מה ששרד.
כן.
זה לא משנה מה יפה או לא.
גם זה נדיר.
אבל. אה.
גם זה. לא. לא עד כדי כך הייתי פרועה.
לא הייתי עד כדי כך פרועה. אני זה.
למשל לטפס על עצים?
או. זה קבוע. זה ברור מאליו.
היה בטח סוג מסוים של.
אה. עצים שחיבבת יותר.
היו שם עצי.
את הטיפוס עליהם. עצי פרי?
עצי פרי. הרוב עצי פרי היו.
איזה יותר אהבת? התפוחים. אגסים?
תפוחים. שזיפים. אלו היו הדברים העיקריים מסביבנו.
דובדבנים היו אצלכם?
לא. לא. לא אצלנו. לא באזור שלנו.
ערמונים?
זה היה אזור מסוים. ערמונ. את יודעת?
ערמונים בהונגריה גדלו על הכבישים.
ב. בכל מקום הרי זה.
על הכבישים. ולא הקדשנו לזה תשומת לב.
אמנם בבודפשט. או גם בעיירות הגדולות.
נהוג בחורף למכור ערמונים על האש.
עד היום.
עד היום. וגם אז זה היה.
אבל זה שלקטוף.
לקחת הביתה ולעשות עם זה משהו.
א. אבל חלק מהמאכלים ההונגרים הקלאסיים הם עם קרם ערמונים.
מתי? מתי?
לא יודעת.
אחרי המלחמה. לפני המלחמה אף אחד לא הקדיש לזה תשומת לב.
אני אומרת לך. הכבישים היו מלאים.
נפלו. חינם.
אחרי המלחמה.
זה גם. זה עצים יפים.
אחרי ה.
נכון? אה. עצי ערמונים.
אחרי המלחמה הכל יהיה שונה.
יהיה יותר מעניין.
קיבלו יותר שכל. למדו דברים.
היום אני ערמונים. מתה על ערמונים.
כשנוסעת להונגריה. דבר ראשון שאני רוצה. מנת פירה.
ואני עושה בבית. בעלי קונה. מקלף.
מבשל. אני טוחנת ומביאה קצפת והחבר'ה חוגגים.
אבל עושים את זה רק בחגים. אין לי כוח.
אה. לא היו לך בובות כי לא אהבת בובות.
לא. לא. לא התעסקתי עם בובות.
או כי לא היה מקובל.
לא. לא.
אה. לקנות?
לא התעסקנו עם בובות. לא בדיוק. אה.
והופ.
אהה. אני גם לא בדיוק זוכרת אם היו צעצועים בכלל.
ואופניים?
אופניים היה.
אהה.
לפעמים נסענו עם האופניים לבית ספר
גם. אממ. זה יותר חיים בחוץ.
צעצועים. משחקי הרכבה או דברים כאלה?
כמעט ולא. אני לא זוכרת. בכל אופן.
לא. לא היה.
כי אני מבינה שלפחות בש.
בילדות המוקדמת שלך את היית.
את ואחותך הייתם ה.
הנכדות היחידות. האחייניות.
נכון.
היחידות.
נכון.
אז אני.
אז המון מתנות והכל.
אני מצפה ש.
בגד.
זהו. אני מצפה שהייתם. אה. מפונקות.
המון מתנות וזה הרוב בגד ו. ונעליים.
כמעט וחיינו על חשבון המשפחה. כל הבגדים.
ו. ונסיעות ובילויים ולקחו אותנו לחופשים ו.
על הבלטון למשל חופשים?
גם. י. י. יש דודה. כבר אין.
שהיה לה וילה שם. לפני ואחרי.
כי. אה. מין. אה. אה.
אחת מהאחיות של אמא.
בית.
א. אבא.
בית נופש?
כן. אחת מהאחיות של אבא.
אבל. אה. זה שוב פעם אחרי. לא לפני.
היא עוד לא הייתה נשואה לפני המלחמה.
אחרי המלחמה. אחרי. לא אחרי מלחמה.
אלא אחרי שבאתי לביקורים.
אז בילדות. אהה.
לאן למשל הייתם נוסעים ל.
לנופש. ל.
אז.
לחופש?
רק למשפחות.
זאת אומרת לבוג. לבוגדן בעיקר.
לבוגדן. עד שהסבא וסבתא גרו שם.
תראי. הבוגדן הזה.
לא סבא וסבתא חצי העי.
עיירה היו יהודים והמשפחה שלנו. זה בני דודים.
בעל המכולת זה בני דודים.
בעל המח. ב. אה.
חנות זה דודים.
בעל המאפייה זה דודים.
כולם זה היה מן משפחה.
בני דודים ודודים. וכולם משפחה שלמה.
זאת אומרת ש.
זה עיירה שהרבה יהודים היו שם.
לשם היה לך כיף לנסוע?
כן. בדיוק. אז אנחנו. שגרנו עוד.
הם עוד גרו וגם אנחנו.
בילינו את החופשים אצלם.
זאת אומרת בקיץ הייתן.
אה. שתיכן נוסעות עם אמא?
כן. נוסעות עם אמא.
ואבא היה מגיע לסופי שבוע?
אבא היה מגיע כך. כן. משהו כזה.
אז היה לו כבר רכב?
לא. לא היה לו רכב.
לא יודעת איך הוא הגיע. אין לי מושג.
רכבות? לא יודעת. לא זוכרת.
א. אנחנו נסענו ברכבות.
אם זה היה. במקרה והיינו ב.
אה. מקום שלא רחוק מדי.
אז בכרכרה. ואם זה יותר רחוק.
אז. אה. נדמה לי שב.
אני לא זוכרת כבר.
רכבת? לא יודעת. אפילו לא זוכרת מה.
חלק מפעילויות החוץ זה גם.
אממ. החלקה על הקרח? אהה.
אה. לא באזור הזה.
שחייה?
באזור הש. בעיירות האלו שהיינו. ק.
בחורף היה קר. אז היה.
אבל לא היה משהו.
כן. אבל עשיתי.
אני חילקתי על הקרח.
גם קצת שלג.
פחות. אבל יותר קרח.
סקיי אין הרבה מ.
שלג זה בהרים.
אין הרבה מקומות.
בהרים.
אז זהו. אה.
זה כבר כשהיינו בבודפשט.
סקי זה בהונגריה.
כן. נכון.
אין הרבה מקומות שאפשר.
כן.
אהה. לעשות.
נכון. אז קי.
ק. אז קרח.
כן. בכל מקום. טבעי.
זאת אומרת כל. כל פעיל.
איך שאומרים. האגם הטבעי קופא בחורף.
אז יש רק את ה.
היו לך אבל הנעליים המיוחדות.
כן.
האלה.
כן.
ל. להחלקה?
בהתחלה לא. בהתחלה זה מורכב על נעל.
כשהייתי בבודפשט. כבר הייתה נעל רגילה ו.
זאת אומרת ש.
מקובלת ו.
כל. כל פעילויות החוץ.
אהה. שהיו מקובלות אז על ילדים.
כן. זה ברור. כן.
את. אהה. את עסקת בהן?
נכון.
בהונגריה גם הייתה מאוד מפותחת ה. השחייה. התעמלות?
אהה.
זה כבר בבודפשט?
בבודפשט. כן. ב.
שם לא. גם לא התעסקו עם זה וגם לא היה.
גם לא היה בריכה בעיירה שגרתי.
אהה. אני למדתי בבודפשט לשחות.
ושם. אהה.
לא נכנסתי לספורט. אבל. אהה.
היינו הרבה בשחייה בכל מקומות אלו שבזמנו היה.
והרוב בחורף זה היה יותר הקרח. גלישה על הקרח.
היית מגדירה את עצמך כילדת טבע כזאת?
אהה. כן. יותר מאשר ילדת בית.
לא אהבתי להיות בבית.
וההורים. אהה.
ניסו לשנות את זה או ש.
לא. לא.
לא הפריע להם?
אה. לא הייתי יוצאת דופן.
זה היה פחות או י.
אחותי שקדנית. רגועה.
פחות מה שאני.
אבל גם היא השתתפה בכל הדברים האלו.
מפני שזה מה שהיה. לא היה משהו אחר.
אז היא ישבה יותר וקראה. אני פחות.
והשקיעה. גם היום היא אחרת.
אבל. אה. אבל זה מה שהיה. לא היה משהו אחר.
כשהגענו לבודפשט. זה כבר סיפור אחר.
איך השפיעו עלייך אבל כילדה המעברים האלה כל שנתיים.
אה. בואי נגיד לך.
ל. למקום. עד שאת. את יודעת.
עד שאת מתרגלת למקום ולחברים?
דבר ראשון. לא אהבתי. דבר שני.
את מה?
את. בכלל את ההעברות האלו.
תמיד רציתי להישאר אצל הסבתא.
אה. דבר שני. אהה.
בכיתה א' למדתי אצל דודה בעיירה.
מפני שגרנו במקום שלא היה בית ספר.
אז שנה אחת למדתי אצל הדודה.
ויש לי פה את התמונה של הכיתה א'.
זאת אומרת שגרת אצל הדודה?
גרתי אצל הדודה. ה.
זאת דודה מצד אמא.
שהיו שם 4 ילדים.
ואיתם שנה אחת זה הכל הקשר שהיה לי.
איפה זה היה?
לא זוכרת את העיר.
הם נלקחו. אף אחד לא חזר.
אה. לא זוכר את השם.
ואחר כך כבר עברנו לצ'רודה.
ושם למדתי 4 שנים ואז עלינו לבודפשט.
השנה הזאת אצל הדודה זכורה לך לטובה או לרעה?
אהה. היה לי לטובה מפני שזו הייתה עיירה.
עיר גדולה יותר. אפשר להסתובב בה. אפשר לראות דברים.
אה. אפילו יותר גדולה מבוגדן.
ו. וגם היו לי 4 בני דודים ש.
אבל שוב פעם.
רק בחוץ. משתוללים בחוץ.
הולכים בחוץ. אה. בחצר. בזה.
אהה. זה ה.
זה היו. אלו היו החיים שם.
אמרת שהדודים עברו לפניכם לבודפשט.
כן.
זה אומר שהייתה איזושהי
תקופה שאתם כבר הייתם מגיעים לשם לחופשות?
כן. כבר היינו בק. בקיץ אחד.
שזה. שזה מבחינתך כבר. אה.
סוף ה.
בכלל עולם אחר. זה.
סוף העולם היה.
זאת העיר הגדולה.
יש שם חשמלית.
נכון.
יש שם רכבת.
נכון.
יש שם קולנוע.
נכון. לא. תראי.
היו עיירות שהיה חשמלית.
דברצן למשל עיר. אה.
די מפותחת עם חשמלית כבר.
אה. אתם עברתם גם בה?
אממ. לא עברנו. אבל אני הכרתי את המקום.
שאחת מהבנות דודות שלי גרו שם וביקרנו באיזשהו סיבוב שם.
והיו עוד כאלו מקומות שכן היה להם.
אז. אה. זה אני ידעתי והכרתי וזה.
אבל בודפשט זה בודפשט.
זה לא. אי אפשר להשוות עם שום דבר.
ואיך הייתה העיירה הזאת? איך אמרת? צ'רד?
צ'רודה? לא היה בה כלום.
צ'רודה.
לא היה בה כלום.
עיירה בלי כלום.
כמו ש.
זאת עיירה גדולה.
כמו שאנחנו היום. אהה.
בשחצנות אומרים על פתח תקווה?
משהו דומה לזה. רק מה?
פה יש אוטובוס. הם. משנים.
שם גם זה לא היה.
אז. אהה. ש.
תראי. כולם. אה. היו עם הכרכרות.
זה לכ. כל בית היה.
לא היה בית בלי סוס ובלי כרכרה. אז. אה.
לא הייתה להם בעיה. אה. להתנועע ולנסוע וללכת ולחזור.
היו לכם עוד בעלי חיים חוץ מהסוסים?
לא. היה. היו פרות בחצר.
אבל זה לא היה שלנו.
זה היה איפה ש.
איזה שכן שהסתובב שם.
זאת אומרת שגם ה. הריח של פרות.
אה. היה לך. אה. טבעי?
אה. כן. אבל לא.
לא. לא. אה. לא התרגשנו מזה.
זה היה כ. כל הרחוב וכל הבית. כל הכביש וכל הזה.
לפני כל בית יצאו חיות.
נכנסו חיות. זה לא.
זאת אומרת לא היה מצב. נניח.
שהיית צמאה. אז הלכת לחלוב פרה ולשתות?
לא. לא. זה עד כדי כך לא הגעתי.
גם לא אהבתי את החלב.
היית. אהה.
אפשר להגיד. מפונקת באוכל?
אממ. לא אהבתי אוכל מבושל.
הייתי מוכנה סנדוויץ' במקום אוכל.
זה היה הרבה פעמים בעיות. אבל.
אהה. עכשיו אני מבשלת את כל האוכל הונגרי של אמא שלי.
האוכל.
אה.
שלכם בבית היה אוכל הונגרי מסורתי?
לא. לא היו השפעות.
אה. מזרח אירופאיות?
לא הונגרי הונגרי.
לא היה שם שום דבר אחר.
מה שהונגרים אוכלים.
זה מה שבישלו וזה מה שאכלו.
אבל. אהה.
אה. לא.
לא ה.
אז לא היה. אז לא היה פיתוח כ. אה.
כזה ש. ש.
שמביאים מפה ומשם. לא היה.
לא בעניין של להביא. אבל יש
יהודים בהונגריה שאכלו גפילטע פיש למשל.
גם אנחנו.
זה לא אוכל הונגרי מסורתי.
אבל. אבל זה אוכל יהודי.
לא הונגרי. יהודי.
אז אוכל יהודי גם אכלנו.
אבל גפילטע פיש זה ברור מאליו שהיה צריך להיות.
[משובש] בשבת ברור מאליו שהיה צריך להיות.
זאת אומרת דברים מסוימים שאוכלים וזה.
אבל לעומת זה יש את הדברים שגם ה. ה.
הגויים אוכלים. אוכל הונגרי פשוט. את מבינה? זה. זה.
אבל גם למשל הגולש שלהם שונה משל היהודים.
הבשר שונה.
אז.
והשמנת.
אז לא חייב.
מפני שאז אנחנו לא עשינו את זה עם חזיר.
מפני שבבית עם הכל ביחד דבר כזה לא נכנס.
עשו את זה עם בקר.
אבל הפר. פצ. פרנציפ אותו הפרינציפ.
אני עושה עם זה עם הודו.
זה. אלו הדברים. כן?
אז. אה. תראי. לא השתתפנו בשחיטת חזירים.
שאוי ואבוי היה לנו להיכנס לשם או לראות את זה.
לראות מהחלון. אבל.
שלא נאכל ושלא זה.
אבל. אממ.
אבל היו אבל שכנים שגידלו חזירים בחצר?
כן. כן. ובסוף שנה. אה. לקראת ה.
סוף השנה שוחטים ואז חוגגים ואז זה. כן. ומזמינים.
מי שבא. בא. מי שלא. לא.
ואצלכם למשל אווזים לא גידלו?
אהה. אנחנו לא.
אבל גידלו אווזים. היו אווזים.
תראי. את הכבד אווז והזה לא היה
מציאה כמו שאחרי המלחמה ומחירים כאלו.
אז. אז. אה.
לקחו את האווז וזה.
אז שומן אווז היה.
אז. אז. אז ה.
מה שנחשב.
שומן האווז זה סיפור אחר.
מספרת. אצלנו בבית.
אבל זה כבר סיפור אחרי המלחמה.
אחרי. אצלנו בבית.
אהה. כשהתחלנו להתאושש קצת.
אז. אהה. אבא שלי היה
נוסע לעיירות. קונה ברווזים. אווזים.
מה ש. שאפשר. מביא הביתה.
מבשלים. מורידים את השומנים ומקפיאים.
זאת אומרת לא הקפאת פריג'ידר.
אלא ב. איך. אה.
במרתף.
במרתף או בחביות או כל אלו.
עכשיו. השומן הזה והבשר הזה מבשלים ואוכלים כל השנה.
זה מה שהיה. זה מורחים ללחם וזה.
לא הכרנו ש. אה.
אנחנו לא ידענו מה זה.
אהה. שמן. כל שלא יהיה.
היה שמן חמניות.
מפני שב. בהונגריה עשו שמן חמניות.
אהה. הדודה.
שמן תירס לא היה אצלכם?
אה. לא. תירס אני לא זוכרת שעשו. אבל חמניות כן.
איפה שגרתי בכיתה א' אצל הדודים האלו.
הוא ע. עבד בבית חרושת שעשו שמן חמניות.
אהה. ו.
ו. ו.
והשומן. לא היה מרגרינה.
לא היה. לא ח. חמאה היה.
אבל חמאה עשוי לאכילה.
לא לאפייה או לבישול.
אלו הדברים שאני זוכרת.
מעבר לזה שלא אהבת את
המעברים האלה ממקום למקום בילדות
זה השפיע עלייך מבחינת האישיות?
אהה. בוא נגיד לך ככה.
גיל 6. אה.
עד 10. אנחנו לא היינו חכמים כמו היום חכמים.
אנחנו עשינו מה שהיה.
מה שאמרו. מה שיש בסביבה.
זה עשה אותך אבל למשל ילדה יותר חברותית
כי את היית צריכה כמה פעמים להשתלב בחברה חדשה?
אה. אני הייתי די חברותית. הסתדרתי בכל מקום.
אהה. זאת אומרת הסתדרתי.
נקלט? טוב. לא? לצידה. הייתי ד. לא.
לא הלכתי לכיוון ש.
איפה שלא. לא רצו אותי.
לא. לא בדיוק הסתדרתי.
אבל לא היית כזאת ילדה ביישנית שעומדת בצד וכולי?
לא. אף פעם לא הייתי ביישנית.
תמיד הייתי. השתתפתי בכל דבר והייתי באמצע.
הייתי גם ספורטאית ו.
אהה. לא הייתה לי בעיה עם זה.
אה. היה לי בעיה עם הלימודים.
זה דבר אחר. אבל.
אהה. מבחינה הזאת.
מבחינת. לא היה לי בעיה.
כשעלינו לבודפשט. אז ש.
שם הייתי צריכה לחזור על שנה בגלל
שהרמה שלהם לא הספיק לרמה שהתאים לי.
אז שם היו קצת בעיות.
לא רק זה. גם ה.
מבחינת לימוד.
כאן את.
לא רק מבחינת לימוד. גם.
א. את הגעת גם מ. ממה שאת אומרת.
עיירה של באמצע שום מקום
שפחות או יותר גם יש בה שום דבר ו.
ואת. גם אם היית לפני כן בחופשה פעם או פעמיים בבודפשט.
ממקום כזה לעבור ל.
לבודפשט זה. זה מעבר דרסטי.
נכון. נכון. זה באמת היה [משובש].
ועוד לרדת כיתה.
עוד לרדת כיתה. בדיוק.
לא רק לרדת כיתה. אלא לשבת עם אחותי בכיתה. מפני שאז.
מאז היינו הלאה יחד בכיתה אחת.
מפני שהיא הייתה בגיל ואני הייתי צריכה לרדת.
אז מפה אני איתה כל השנים.
עוד 4 שנים הב. החטיבת ביניים.
גימנסיום לא הספקתי.
רק שנה וחצי. היא הש. המשיכה שנתיים.
זה. זה שהסבירו לך ש.
אוקיי. יש הבדל בין בית הספר הזה וזה.
ולכן מורידים אותך כיתה. זה.
אה. זה הספיק כדי למנוע את.
אהה. תחושת העלבון?
אהה. אני לא יודעת אם היה לי עלבון.
אני לא יודעת אם אני הבנתי מה זה עלבון.
ללמוד בכיתה אחת עם אחותך שהייתה צעירה.
אהה.
ממך. אהה.
אני. אה. בואי נגיד. אני.
את זה בטוח הבנת.
לא. אני לא בדיוק יודעת אם אני הבנתי עלבון או לא.
אני רק ידעתי שמה שהם ידעו אני לא ידעתי. ושם הייתה הבעיה.
ואחותי תלמידה יותר חרוצה הייתה תמיד.
אז זה שהיינו ביחד זה כן עזר לי.
מפני שאז ישבנו ביחד ולמדנו ביחד כדי
לגמור את הכיתה הזאת ולהמשיך הלאה. לעבור לחטיבת ביניים.
אם אני לא מצליחה. זה סיפור.
אז זה. עם זה שירדתי ל.
היה לי ל. ל. לי זה עזר.
זה גם. אני מניחה.
סוג שונה של בית ספר.
עם מנטליות. עם התנהלות.
הכל היה שם שונה מהעיירה.
אהה. תראי. בואי נגיד ככה. אהה.
פחות התעיס. התעסקו עם דת כמו בעיירה.
שיום ראשון זה היה יום ראשון וזה היה זה וכל בוקר זה זה.
פה זה היה חופשי יותר ולא התעסקו עם זה וזה לא קשור היה.
וגם לא היה שם עניין של. טוב.
אם את יהודייה. אז תלכי לזה.
ואם את. אה. זה. תלכי לזה.
לא היה. לא דיב.
לא היה קשר דת. בכלל לא.
מה. מה זאת אומרת היה.
מה זה היה בעיירה שאם את יהודייה אז זה.
זאת אומרת חוץ משיעורי דת.
מה עוד. אה. לא. לא עשית?
לא. אבל. לא. זאת אומרת.
אהה. לא. ה.
הייתי חייבת להיכנס ל.
בעיירה הייתי חייבת להיכנס לשיעורי דת של הגויים. זה כן.
אבל. אה. למשל. אה.
בחגים שלנו. אז הייתי קיב.
מק. הייתי מקבלת חופש.
לא היו לכם אבל. אה.
שיעורי דת חליפיים ש.
לא.
נניח פעם.
לא.
בשבוע ביום אחר היה מגיע.
לא.
מישהו אחר?
שם לא היה.
למרות שהיה בית כנסת והיה רב. אבל לא היה.
אולי אלו שהיו יותר דתיים כן הלכו.
אני לא. אנחנו לא.
לא הכריחו. לא הלכנו.
אבל. אה.
אבל כשבאנו לבודפשט כבר לא היה.
זה לא היה נושא. למרות שכבר היה סיפור של.
אה. 43'.
יש לך.
וכבר. אהה.
יש לך מושג.
אה. למה בבודפשט.
אהה. שלחו אותך לבית ספר כללי ולא יהודי?
זה היה יותר קרוב לאיפה שגרתם?
קודם כל זה היה קרוב על ידי ש.
ג. איפה שגרנו אז.
אהה. דבר שני.
הבית ספר היהודי.
אהה. אני לא זוכרת אם יש ח.
היה חטיבת ביניים יהודי או רק גימנסיה יהודית.
עכשיו. הגימנסיה היהודי הזה היה מאוד רחוק.
אחר כך כשהלכתי לשם הייתי לנסוע עם 2 הול.
רכ. אהה. חשמליות כדי להגיע לשם.
אז. אה. הייתי גם צעירה מדי וגם. אהה.
רחוק מדי. אז לא.
העדיפו להיכנס למסגרת כללית מאשר ל.
עד 43' החוקים האנטי
יהודיים וככה האווירה בהונגריה שהולכת ונעשית
פחות סימפטית ליהודים.
אתם באופן אישי לא הרגשתם את זה?
תראי. היו איזשהו הגבלות.
אבל אנחנו. הילדים לא הרגישו את זה.
היו הגבלות. אהה. חלקיות בעבודות מסוימות.
אה. עוד פעם. במשפחה שלכם אבא המשיך בעבודה שלו.
כן. עד שהגיעו.
וזה לא היה מורגש?
בדיוק. עד שהגיעו.
והמעבר לבודפשט גם היה במסגרת אותה חברה שאבא עבד בה?
לא. זה כבר היה סיפור אחר.
לא היה עבודה. אז הוא חיפש כל מה שאפשר.
התחיל לעבוד. כל מה שמצא.
המעבר אבל לבודפשט היה משום שאבא.
אה. פוטר מהעבודה או משהו כזה?
לא. בגלל שהמשפחה החליטה שיש.
יותר טוב יהיה בבודפשט מאשר בעיירות.
זה היה איזשהו. אה.
אני לא יודעת אם מישהו המשפחה ידעה משהו.
נדמה לי שבעצם כן.
אחת הדודות. היה לה.
אהה. ארוס. מוצא פולני.
שהוא חי הרבה שנים בהונגריה.
וב-43' תפסו אותו ברחוב והוא היה בין הראשונים שנלקח.
ואז הדודה הזאת באה.
ב-43'?
3.
איפה תפסו?
הזרים בבודפשט. את הזרים התחילו לאסוף.
לא הגרמנים. ההונגרים.
אהה. אז הדודה הזאת הגיעה ואמרה לאסוף את הפעקלע. לבוא.
למה? מפני שאם התחילו איתם. נראה מה הלאה.
אבל אז מגיעה ה. המנטרה ההונגרי.
היהודית ההונגרית ה.
המקובלת אז. לנו זה לא יקרה. אנחנו הונגרים.
כן. נדמה לנו.
ההונגרים יגנו עלינו.
בטח. ההונגרים היו יותר גרועים מהגרמנים.
אבל כשהדודה אמרה את זה.
לא זה מה שענו לה?
לא. לא. לא אמרה לאף אחד ולא אומר כלום. עכשיו.
א. אמרת שהדודה אמרה: "אם זה קרה להם זה.
אם זה. התחילו מהם. זה יקרה גם לנו".
אבל מישהו מהמשפחה. מהדודים.
לא אמר לה: "אבל אנחנו הונגרים. לנו זה לא יקרה?"
לא. אף אחד לא אמר שום דבר.
אף. אני לא יודעת בדיוק מה היה שם ביניהם.
אני לא בדיוק הייתי בעניינים האלו.
אני רק יודעת שהיינו בחופש.
זה היה בקיץ. ב-43' היינו בחופש.
דודה חזרה הביתה. היא אמרה: "לקחו את זה ואת זה ואת זה".
זאת אומרת זה 3 חברים שהיו כולם זרים.
ואז כבר ידעו על פולין.
מי שידע. לא העמך.
אלא האנשים היותר. אה.
קרובים ל. ל.
נגיד ל. לעיתונות.
לממשל. משהו כזה.
אז היא אמרה:
"אמרו כולם עדיף להיות בבודפשט מאשר להיות בכפרים".
אה. אז זאת אומרת שה.
הכוונה היה אם ל.
אם לקחו אותו.
לא שיקרה משהו ליהודים.
אלא ש. שעדיף בעיר הגדולה. עוד לא.
כן. כן.
הרחיקו לכת מעבר לזה.
כן. משהו.
את. אה. שמחת לקראת המעבר לבודפשט?
מאוד. מאוד.
אז.
אני כמעט ונ.
מחקתי את מה שהיה עד אז.
אני את החיים מתחילה משם.
אמנם זה לא הספיק הרבה.
מפני שב-44' כבר נכנסנו לגטאות.
אבל. אה. אחרי המלחמה ועד עליית ה.
ארצה זה היה.
אז בסוף 43' אתם עוברים לבודפשט.
כן.
ואבא. אני מבינה.
לא מצליח למצוא עבודה ב.
הוא מוצא עבודה זמנית פה.
בתחום שלו?
לא.
לא בתחום שלו.
לא. לא. עבודות מזדמנות.
ואתם גרים בדירה שכורה?
מושכרת. כן.
אה. בפשט?
כן. לא. אה. זה בפשט. אבל זה. אהה.
קרוב לדנובה?
אה. לא. אנחנו בצד שני.
אנחנו בפשט בצד שני.
אבל זה פרברים.
פר. הב. בפרברים.
הפרברים.
כן.
כמו שנניח. אהה.
לא מה שהיה אז. אה.
אויפשט. קישפשט ו. וכולי?
לא. זה צד שני על נהר הזוגלו.
שמעת את השם הזה?
זוגלו?
זוגלו זה מצד שני.
עד צ'פל אני הגעתי.
אז צ'פל זה גם צד אחר.
זה כיוון אחר. ואויפל זה כיוון אחר.
אויפל זה כיוון דו.
בודה. ואנחנו בדיוק ההפוך.
לא כיוון דנובה. אלא בדיוק בקצה השני.
אני ש.
אבל זה גם כן נסיעה של 10 דקות. רבע שעה.
א. אני שואלת אבל על זה כי יש לזה משמעות.
אה. הרי אויפשט וקישפשט.
שהם היום חלק מבודפשט.
אז הם היו ערים נפרדות.
ובעוד שמבודפשט בשלב ההוא לא לקחו את היהודים
. משם כן לקחו.
זאת אומרת זה נחשב פרובינציה.
שלכם. זה נחשב בודפשט עצמה או שזאת הייתה.
זה נק.
אז עיירה נפרדת?
לא. זה נקרא בודפשט עצמה.
מן שכונה. מן שכונה כזאת. הרי. אהה.
זאת אומרת זה היה. נניח לגבי ב.
אם ניקחת באר שבע כדוגמה.
זה היה רמות. זה לא היה עומר.
כן. ב. בהונגריה מחולקים לשכונות על האזורים.
קוראים לזה אזורים ויש להם שמות של.
אה. 7. 8. 10.
9. אז משהו כזה זה אזור מסוים.
מספר. אבל שייך לבודפשט.
הדודים. רובם היו באותה סביבה שלכם?
כן. הם ג. לא.
אנחנו גרנו קצת בחוץ.
הם גרו בתוך בודפשט.
ממש בתוך העיר.
מרכז העיר. שאחר כך נהפך לגטו.
ואת ב. בגיל 11 כבר.
אהה. יכולת לנסוע למשל לבד בחשמלית אל הדודים.
כן.
או אל. אהה. סבתא?
כן. כן. בהחלט. הם.
ועשית את זה?
כן. אה. עד שקיבלנו את הטלאי
הצהוב יכולתי לנסוע והייתי נוסעת אליהם ככה ביום שישי.
נשארת לשבת. ומוצאי שבת.
אה. חוזרת. אה. הביתה.
אה. מרחק של רבע שעה נסיעה.
זה לא היה משהו. אה. בעייתי.
בבודפשט גם כבר אין לכם כמובן את הכרכרה עם הסוסים.
אין איפה להחזיק אותם.
אין כלום. יש חשמליות. יש. מה זה.
לא צריך אוטובוסים. יש הכל.
ומבחינת תנאי חיים. אה.
חשמל. מים זורמים. היו.
כן. הכל.
לפני כן ב. בעיירה?
אהה. בעיירה לא.
אה. רגע. אני לא זוכרת.
היה חשמל? לא היה חשמל.
היו מנו. לא.
היו מנורות נפט ומים בחוץ.
גם שירותים בחוץ.
גרנו בבית מאוד יפה.
4 חדרים. אבל הכל. אהה.
ולעומת זאת בבודפשט בטח בדירה הרבה יותר קטנה.
דירה יותר קטנה. אבל עם כל הנוחיות. אה.
אבל עם. אה. חשמל ומים זורמים.
כן. אבל. אה.
תכף אחרי ש.
כן. זה כבר היה עיר.
אבל. אהה.
43' גמרנו. התחלת 44' אבא שלי כבר התגייס.
אתם גם למעשה הייתם בערך. אה. אה.
חצי שנה עד שנכנסו הגרמנים. נכון? בערך.
בארבעים ואר.
חצי שנה בבודפשט.
משהו כזה. ב-44'. אה.
נכנסו הגרמנים ואז התחיל הצלב הק. הטלאי ה.
צלב החץ.
זה. ו.
אה. הטלאי הצהוב.
ואז. אה.
רגע. אמרת שגייסו את אבא בתחילת 44'.
אר. אבא לפני כן היה בצבא ההונגרי?
אבא לא היה בצבא.
והוא גויס לפלוגת עבודה?
כן.
לקחו אותו לאן?
הוא נשאר בבודפשט.
כל הזמן?
במקרה או שהוא הצליח.
אה. לדאוג לזה?
הוא הצליח לדאוג לזה.
הוא ואח שלו הצעיר.
שניהם היו באותו מקום והם ששמרו עלינו כל הזמן.
אבא יליד איזו שנה?
1906.
זאת אומרת שהוא היה אז.
אה. בן 30 ומשהו.
אהה. עוד לא בן 40.
אהה.
38?
כן. משהו כזה.
אז אתם נשארים.
אה. אמא ו-2 הבנות.
מקור פרנסה אין. אז יש את ה.
כן. הפרנסה ש.
משפחה המורחבת?
לא. אז איפה שגרנו.
באותה בניין. זה הכל סיפור של חודשים.
לא הרבה מזה. היה מין.
מין בית מלאכה שיצר סוכריות.
ואז סוכריות עטפו בנייר. אז כולנו.
אמא ואנ. 2 הבנות.
עטפנו סוכריות. והגרושים האלו הספיק לנו בשביל לאכול.
אגב. גם היום עוטפים סוכריות בצלופן.
כן.
אם את הולכת להצגה או לקונצרט. אז אי אפשר להתעלם מזה.
אז שומעים את זה.
אז. אהה.
אז זה. זה מה שהיה.
זה היה סיפור של כמה חודשים. לא הרבה.
ואז התחיל החלפת דירות.
אלו שגרים באזור שיהיה גטו ב.
גויים. לוקחים דירה של יהודים ומתחלפים.
היה לכם אבל בכלל.
אהה. אה.
כסף לשכר דירה או.
שזה פשוט שולם מראש אז.
אה. לא.
זה הגרושים שאנחנו אספנו וקצת שהיה כסף וקצת המשפחה
שעוד הספיקה.
שעוד. אה. היה להם קצ. רווקים עוד.
היה להם קצת כסף וזהו. עזרו לנו לשלם.
לא היה לנו כלום. מפני שמה שהרוויח בזה.
אז זה היה בדיוק עם מה שהסתדרנו.
אז. אה. אבל הסיפור הזה של ממש לא תקופה ארוכה.
בהתחלה עוד. אה. המשכת ללכת לבית הספר? זאת אומרת.
אני למ. אני הספקתי.
עד ש. עד שהגרמנים נכנסו עוד הלכת לבית הספר?
הספקתי ללמוד
את השנה הזאת שהורידו אותי ובזה גמרתי את הלימודים.
כשהתחלנו בחטיבת ביניים כבר אי אפשר.
וזה לא בגלל הגרמנים.
עוד גרנו במקום ר. אלא בגלל ההפצצות.
אז היו הפצצות ענקיות של ה.
של האמריקאים. של הצבא האדום וזה.
אי אפשר היה ללכת לבית ספר בכלל.
לא רק אנחנו. בכלל.
אבל משהו רק לא מסתדר לי עם הזמנים.
אמרת שבסוף 43' עברתם לבודפשט. ובכל זאת הצלחת.
אני לא יודעת אם זה היה שו. סוף 43'.
לסיים. אה. שנת לימודים.
שנספ. זה אולי. רגע.
43' קיץ. 43' קיץ או 42' קיץ היינו?
את יודעת מה? יש לי בלאגן קצת בראש.
אה. מפני שאני הספקתי ללמוד שם שנה.
שנה שלמה?
כן. גמרתי בית ספר.
גם.
והתחלתי את החטיבת ביניים אולי חודש וזה התפוצץ.
ואז סגרו את כל הבית ספר בכלל.
שזה היה בלי קשר ל. ל.
ו. ועוד לפני שעברנו ל.
ליהודים.
בדיוק. זה עוד היה בגלל ההפצצות ובגלל זה. אז.
אה. אז עוד לא עברנו לגטאות.
זה עוד קרה לפני.
אז יכול להיות שבאמת.
אהה. עברתם בקיץ 42'.
43'?
ו. עוד בסוף 42' ו.
התחלת 44'.
ואז. אהה.
כבר התחיל הסיפור.
מרץ 44'.
כן. כן.
כבר הגרמנים. אהה.
כן.
היו. אממ. באיזו קומה גרתם?
איפה?
ב. איך אמרת? זוגולו?
אה. זוגלו.
זוגלו.
אה. קומת קרקע.
כניסה כזאת. דירת כניסה.
שכשיש הפצצות. אז מה זה אומר?
אה. היה מקלטים.
היה מרתף? מרת. אה. מקלט?
היה מרתף. בכל בית היה מרתף.
היה בתים של 4. 5 קומות. אבל. אה.
לכל בית שם. היו בתים מודרניים. אה.
אבל לפעמים המק.
בכל הבתים היו מקלטים.
לפעמים המרתפים היו קטנים כאלה.
רק לאחסן פחם.
אהה.
או משהו כזה.
לא. לא. לא.
יש 2 סוגים. יש מרתף והיה מקלטים.
אני לא יודעת למה זה עוד מעולה.
מילה מתו. אה. היא שונה אולי.
והיו. אה. מרתפים לאיסוף עצים וכל הדברים האלה
. מפני שחיממו בעץ.
אז זה היה משהו אחר וזה היה משהו.
היה מקום רק לזה והיה מקום לזה.
זה לא היה. זאת אומרת זה אותו מקום היה. אבל בנפרד.
המ. המרתף אבל איפה שאתם גרתם.
היה שם מספיק מקום לשבת. אהה.
אה. ככה. רוב לא ירדו.
ומי שכן ירד.
אז זה ה. מהקומה העליונה.
אנחנו בכלל לא ירדנו.
גם כבר שמה התחיל ככה שיהודים הם.
לא יקרה להם כלום. תישארו למעלה.
אז. אה. אמא שלי אמרה: "לא. נשארים בבית.
מה שיקרה בקומה התחתית יישאר גם בקומה".
כמה זה מפחיד מבחינתך אז כילדה.
לא יודעת.
ההפצצות?
רק הפצצות הפחידו.
האזעקות לא?
הפצצות. הפצצות התחילו.
זה התחילו את הפצצות השרשרת הזאת שנקרא. אין לזה סוף.
המ. אה. הפצצות שטיח.
אה. ו. וזה היה מפחיד.
אה. אני לא בדיוק קלטתי את ההגבלות מאשר את הפצצות.
אבל נדמה לי.
אם אנחנו מדברים על הפצצות השטיח
האלה שהיו באים המוני. המוני.
נכון.
אה. מטוסים בבת אחת.
זה כבר בשלב יותר מאוחר. זה כבר.
אבל זה התחיל.
בתקופת הגרמנים.
אה. אבל זה עו. זה ה.
זה התחיל עוד לפני שנכנסנו לגטו.
זה עוד התחיל ב. כשגרנו בזוגלו.
ואז התחיל ה. ה. אה.
ה. אז.
אה. אז כשנכנסו הגרמנים. כשרק נכנסו.
אז היו צריכים ללכת עם הטלאי הצהוב ואז.
אה. התחילו. אה.
להגביל שעות מסוימות לנסוע וזה.
ו. ואז גם היה עניין של בתים מסומנים.
זאת אומרת ש. שיש בתים שהם סומנו כבתים יהודיים ושם היה.
עוד לא.
אפשר לגור.
לא. שם לא.
עו. זה עוד לא היה.
ה. ה.
זה היה בקיץ.
לא היו בתים מסומנים.
ה. ריכוז ה.
היהודים זה דוברוצה.
שאחר כך נהייה הגטו שכולם.
המרוכז. ה. עכשיו. הבתים.
א. אבל בודפשט זה לא רק
דוברוצה וקיריוצה ו. והאזור הזה. זה.
אבל לא היו בתים כאלו שגרו בו הרבה יהודים.
אם היה בית של 4. 5 קומות.
גרו 2 משפחות יהודים.
אז הם לא סימנו דבר כזה.
היה. אהה.
אחר כך בתים.
שקראו לזה בית מוגן.
שרוקנו מכולם ורק יהודים היו.
אז אלו היו מסומנים שזה בית מוגן.
אלה הבתים המסומנים. הם לא.
אז זה. אז זה ה. אבל זה כבר כשנכנסו. הכניסו את היהודים.
כשאני אומרת בית מוגן.
אני בדרך כלל מתכוונת לבתים האלה של ה.
אהה. שגריריות הזרות או.
לא. השגרירויות הזרות.
מהסוג הזה שהיו אחר כך ב. בבודפשט.
לא. אז השגויות הזרות. שווייץ.
הולנד וזה. כאילו.
אהה. לקחו בתים ואמרו.
זה ה. הם מגנים על זה. ושם הכניסו יהודים.
גם אני הייתי באחד כזה.
אבל. אהה.
ילדות במשפחה חילונית; מגורים בעיירות שונות בעקבות עבודת האב; יחסים טובים עם הנוצרים; מעבר ל-Budapest בקיץ 1942 או 1943; גיוס האב לפלוגת עבודה, כנראה בתחילת 1944; כניסת הגרמנים במרץ 1944; הפצצות; מעבר לבית מסומן; העברה לבית מוגן; הוצאת כל הדיירים בידי אנשי "צלב החץ", האב הגיע במדי צבא והוציא את העדה מהקבוצה; המשך החיים בגטו עם ילדים רבים; שהות במקלט רוב הזמן; שחרור בידי הצבא האדום בינואר 1945; הצטרפות לעליית הנוער; עלייה לישראל עם האחות במסגרת עליית הנוער ב-1949; לימודים במוסד נוער.
מספר פריט
9999937
שם פרטי
זוזה
זוזי
שושנה
שם משפחה
לוינגר
שם נעורים
פולק
תאריך לידה
07/08/1932
מקום לידה
Budapest, הונגריה
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
12/07/2012
תקופת החומר עד
12/07/2012
מוסר החומר
לוינגר פולק זוזי זוזה שושנה
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני