>
>
breadcrumbs.documents >
עדות של עמית אלטמן יעקב יליד 1935 Noua Sulita, רומניה על גירוש המשפחה לטרנסניסטריה

עדות של עמית אלטמן יעקב יליד 1935 Noua Sulita, רומניה על גירוש המשפחה לטרנסניסטריה

Testimony

00:00:01.100 00:00:03.900

היום ה-22 לש.

00:00:03.900 00:00:06.900

לחודש אפריל שנת 2012.

00:00:06.900 00:00:11.100

אני דינה שפט מטעם יד ושם מראיינת את יעקב

00:00:11.100 00:00:16.140

עמית יליד נובוסליצה. רומניה 1935.

00:00:16.140 00:00:17.700

הוא יספר לנו על.

00:00:17.700 00:00:20.220

אה. אה. משפ.

00:00:20.220 00:00:23.985

על משפחתו. על רקע משפחתי ועל.

00:00:23.985 00:00:26.000

אה. חיים בטרנסניסטריה.

00:00:26.000 00:00:27.660

ספר לי יעקב.

00:00:27.660 00:00:31.450

אולי נתחיל ברקע משפחתי וזכרונות מוקדמים

00:00:31.450 00:00:35.560

מילדותך שאתה מזכיר את שמות בני משפחתך.

00:00:35.560 00:00:38.080

אנא הזכר אותם בשמותיהם המלאים.

00:00:38.080 00:00:41.690

שזה יהיה עבורם גם מצבת זיכרון.

00:00:41.750 00:00:44.490

טוב אה. אני

00:00:44.490 00:00:51.540

נולדתי כפי שאמרת בעיירה בבסרביה בשם נובוסליצה.

00:00:51.540 00:00:56.940

פיזית למעשה נולדתי בצ'רנוביץ כי בנובוסליצה לא היה בית

00:00:56.940 00:00:59.480

חולים אז הסיעו את

00:00:59.480 00:01:05.340

אימא שלי ללדת בצ'רנוביץ שהייתה אז שייכת לבוקובינה.

00:01:05.340 00:01:13.520

אבל גדלתי ב. בנובוסליצה.

00:01:13.520 00:01:19.005

לפי מיטב זכרוני גרנו בבית אחד.

00:01:19.005 00:01:24.900

אותו. באותו בית אבל לא ביחד עם ההורים של אימא שלי.

00:01:24.900 00:01:26.020

שמותיהם? שמותיהם.

00:01:26.020 00:01:29.895

אבא של אימא שלי שמואל מלמוד.

00:01:29.895 00:01:34.270

היה רב אבל לא עסק ברבנות.

00:01:34.270 00:01:37.800

הוא עסק במסחר של ביצים.

00:01:37.800 00:01:41.385

היה מייבא קרונות שלמים של ביצים.

00:01:41.385 00:01:44.700

לסבתא שלי קראו ברנדה.

00:01:44.700 00:01:47.745

אותה אני זוכר יותר.

00:01:47.745 00:01:50.940

אבל. אה. הזיכרונות שלי הם באמת.

00:01:50.940 00:01:53.410

אה. של ילד.

00:01:54.470 00:02:02.920

אופניים. אוכל. אהה. בגדים יפים.

00:02:03.530 00:02:07.605

אימא שלי. אבא שלי היה בעבודה.

00:02:07.605 00:02:09.600

ב-39'.

00:02:09.600 00:02:12.480

רגע. רגע. רגע. שמות. שמות הוריך?

00:02:12.480 00:02:17.700

אימא שלי שמה בבסרביה היה בפצי.

00:02:17.700 00:02:24.115

כשהגיעה לארץ פקיד הסוכנות בחיפה החליט ששמה יהיה בת שבע.

00:02:24.115 00:02:26.360

אבל שמה היה בפציה.

00:02:26.360 00:02:31.370

אבא שלי שמו היה מרדכי וקראו לו מוטי.

00:02:31.370 00:02:33.830

במה הם עסקו?

00:02:33.830 00:02:36.670

אה. אימא שלי הייתה עקרת בית.

00:02:36.670 00:02:41.660

אממ. אם כי הייתה השכלה.

00:02:41.660 00:02:43.455

הייתה בוגרת בית ספר תיכון.

00:02:43.455 00:02:44.650

בית ספר תיכון עברי.

00:02:44.650 00:02:47.590

שניהם למדו בבית ספר תיכון עברי וידעו עברית.

00:02:47.590 00:02:48.055

באותה עיר? באותו.

00:02:48.055 00:02:50.580

בנובוסליצה. ידעו עברית.

00:02:50.580 00:02:54.705

ויש לנו תמונות של אימא שלי מהתקופה ההיא.

00:02:54.705 00:02:56.970

אהה. דרך אגב.

00:02:56.970 00:02:58.950

כל התמונות לא היו ברשותנו.

00:02:58.950 00:03:00.090

הם פשוט השתמרו על

00:03:00.090 00:03:03.870

ידי זה ששלחנו אותם למשפחה שלנו בארץ ישראל.

00:03:03.870 00:03:04.320

בארצות הברית? אה בארץ ישראל.

00:03:04.320 00:03:05.700

לא. בארץ ישראל.

00:03:05.700 00:03:10.890

היה אח של אימא שלי כאן שהגיעה בשלושים ומשהו ארצה להנה.

00:03:10.890 00:03:15.990

בשנת 39' הרוסים השתלטו על בסרביה.

00:03:15.990 00:03:20.565

שזאת הייתה תוצאה של הסכם ריבנטרופ מולוטוב.

00:03:20.565 00:03:24.580

ואבא שלי היה באותה תקופה מנהל בית חרושת

00:03:24.580 00:03:30.420

לסוכר ואנחנו עברנו לגור בבית חרושת.

00:03:30.420 00:03:32.110

ליד הבית חרושת.

00:03:32.110 00:03:36.920

אני לא יודע אם זה היה שהרוסים דרשו את זה או ש.

00:03:36.920 00:03:42.560

כך שלמעשה שנה וחצי. אה.

00:03:42.560 00:03:46.560

לפני פרוץ המלחמה לגבינו גרנו ב.

00:03:46.560 00:03:48.525

ב. על יד בית חרושת.

00:03:48.525 00:03:51.990

בבית חרושת לסוכר. על יד. לא רחוק מנובוסליצה.

00:03:51.990 00:03:55.530

זה היה בין נובוסליצה לעיר אחרת בשם חוטין.

00:03:55.530 00:03:57.450

היית בגן ילדים?

00:03:57.450 00:03:59.340

לא. לא זכור לי.

00:03:59.340 00:04:02.595

אני עליתי לא מהר אבל לא זכור לי. לא.

00:04:02.595 00:04:03.900

אתה זוכר חברים?

00:04:03.900 00:04:05.685

מי היו. עם מי שיחקת?

00:04:05.685 00:04:07.755

לא זוכר. לא זוכר.

00:04:07.755 00:04:11.010

לא זוכר. עכשיו. אי. אי.

00:04:11.010 00:04:12.060

אתה זוכר איזה חג?

00:04:12.060 00:04:14.640

האא.

00:04:14.640 00:04:15.930

בית כנסת?

00:04:15.930 00:04:16.620

לא..

00:04:16.620 00:04:17.145

לא?

00:04:17.145 00:04:21.240

לא. בית כנסת.

00:04:21.240 00:04:24.490

זה. זה באמת מעניין למה אני לא זוכר בית כנסת.

00:04:24.490 00:04:26.080

כי הוריי היו די מסורתיים.

00:04:26.080 00:04:30.400

הם לא היו אנשים דתיים אבל בחגים הלכו ל.

00:04:30.400 00:04:32.070

ל. לבית כנסת וזה.

00:04:32.070 00:04:33.300

אבל אני לא זוכר. לא.

00:04:33.300 00:04:33.930

שנסעת.

00:04:33.930 00:04:34.605

יכול להיות.

00:04:34.605 00:04:39.265

שנסעת לסבא וסבתא שלך אתה לא זוכר איזה משהו מחיי.

00:04:39.265 00:04:40.875

מהחיים הדתיים?

00:04:40.875 00:04:44.185

אהה. לא.

00:04:44.185 00:04:46.155

דרך אגב. אה.

00:04:46.155 00:04:51.200

הסבא וסבתא מצד אבי ששמו היה אלחנן.

00:04:51.200 00:04:56.100

הסבא והסבתא גם ברנדה. לשתיהן קראו ברנדה.

00:04:56.100 00:04:59.880

מהם יש לי זכרונות הרבה יותר מטושטשים.

00:04:59.880 00:05:01.610

הם גרו בנובוסליצה.

00:05:01.610 00:05:04.430

הם אנשי בסרביה משנים.

00:05:04.430 00:05:07.980

אימא שלי ילידת וינה

00:05:07.980 00:05:12.930

ואינני יודע בדיוק איך ולמה הגיעה לבסרביה.

00:05:12.930 00:05:16.875

יכול להיות כי אבא. אבא שלה במסגרת

00:05:16.875 00:05:21.090

הסחר שלו החליט שהבסיס בבסרביה יהיה יותר טוב.

00:05:21.090 00:05:23.175

כי אתה אמרת שאימא למדה בבית ספר. אה.

00:05:23.175 00:05:25.640

עברי ב. ב.

00:05:25.640 00:05:27.980

היא באה בתור ילדה קטנה לבסרביה.

00:05:27.980 00:05:29.525

אז הם הגיעו כבר ב.

00:05:29.525 00:05:31.805

ב. כאנשים.

00:05:31.805 00:05:34.105

אה. צעירים. הסבא וסבתא.

00:05:34.105 00:05:35.760

כן. כנראה. כן.

00:05:35.760 00:05:38.220

כי אימא שלי אני לא זוכרת את הגיל שהיא הגיעה.

00:05:38.220 00:05:39.320

אבל היא הגיעה בתור.

00:05:39.320 00:05:42.450

אבל ידוע לך מה גרם לאנשים להגיע

00:05:42.450 00:05:46.145

מווינה לעיר קטנה. יש לך.

00:05:46.145 00:05:55.115

מה שאני יכול רק לחשוב על זה עכשיו ללא שום מידע מאז.

00:05:55.115 00:05:59.775

זה היה קשור לסחר של אבא שלי. של סבא שלי.

00:05:59.775 00:06:00.450

מ-המ.

00:06:00.450 00:06:03.300

זאת. זאת ההשערה שלי.

00:06:03.300 00:06:07.170

כי אחרת באמת איך את אומרת למה שיעזבו את וינה

00:06:07.170 00:06:11.220

עם כל העושר העצום של זה התרבותי וה.

00:06:11.220 00:06:14.800

ו. ו. ו.

00:06:14.870 00:06:17.835

קדמה וכולי. ו.

00:06:17.835 00:06:21.045

ויעברו לעיירה קטנה בבסרביה.

00:06:21.045 00:06:25.485

לא לא. לא. אני גם לא חשבתי על זה. מעניין.

00:06:25.485 00:06:28.800

לעומת זה הסבא וסבתא מצד אבי ממש הם.

00:06:28.800 00:06:30.450

הם ילידי המקום הזה.

00:06:30.450 00:06:33.520

הם נולדו. לא יודע כמה דורות.

00:06:34.860 00:06:41.330

על כל פנים. עם פרוץ המלחמה פינו את הבית חרושת לסוכר.

00:06:41.330 00:06:47.845

גייסו את אבי לצבא הרוסי ואנחנו

00:06:47.845 00:06:53.960

התחלנו לסגת עם הצבא הרוסי ביחד.

00:06:54.740 00:06:59.295

אה. מה שזכור לי באותה תקופה זה עגלות.

00:06:59.295 00:07:02.130

היינו על עגלה. לא ברגל.

00:07:02.130 00:07:06.315

עם המטלטלים שלנו קצת.

00:07:06.315 00:07:08.595

וזה אימא ואני לבד.

00:07:08.595 00:07:11.475

זאת אומרת אימא ואני ועוד היו אנשים. אבל אבי.

00:07:11.475 00:07:14.850

מה קרה עם הסבא וסבתא שלך שגרו בעיר?

00:07:14.850 00:07:16.755

כולם נהרגו.

00:07:16.755 00:07:18.345

רגע. הם נשארו?

00:07:18.345 00:07:20.295

הם נשארו. כן. אנ.

00:07:20.295 00:07:23.160

אנחנו נסוגונו כתוצאה מ.

00:07:23.160 00:07:24.210

עבודתו של אביך.

00:07:24.210 00:07:25.680

עבודתו של אבי.

00:07:25.680 00:07:30.120

פשוט הרוסים פינו. ואני שוב פעם.

00:07:30.120 00:07:31.700

אני לא יודע אם זה כל הבית חרושת או על

00:07:31.700 00:07:34.780

מכונות מסוימות או את העובדים.

00:07:34.780 00:07:36.900

אבל הם פינו אותנו.

00:07:36.900 00:07:41.490

ה. כל שאר המשפחה זה כלל את. את. את.

00:07:41.490 00:07:43.420

סבא וסבתא מצד אבי.

00:07:43.420 00:07:46.780

אח של אבא שלי בשם ניסן.

00:07:46.780 00:07:51.840

זה כלל את סבא וסבתא שלי מצד אימי.

00:07:51.840 00:07:53.805

אחות של אימי בש.

00:07:53.805 00:07:56.680

בשם ליבה. ליבל'ה.

00:07:56.680 00:07:59.730

הם הוכחדו. הם כולם הוכחדו.

00:07:59.730 00:08:02.940

אתה יודע משהו על כל האנשים שהזכרת עכשיו על הד.

00:08:02.940 00:08:06.855

אתה מזכיר את הדודה שלך באהבה.

00:08:06.855 00:08:08.700

אתה זוכר משהו מליבל'ה?

00:08:08.700 00:08:14.010

מתמונות. מתמונות. נורא מטושטש.

00:08:14.010 00:08:15.720

אה. האמת היא. תראי.

00:08:15.720 00:08:17.455

אני חושב שאותה.

00:08:17.455 00:08:19.520

אני לא יודע אם טראומה אפילו מתאים לזה.

00:08:19.520 00:08:21.450

זה הרבה יותר חזק מטראומה ש. ש.

00:08:21.450 00:08:25.620

שאתה עובר בזמן השואה קצת.

00:08:25.620 00:08:30.495

אה. מקהה זכרונות קודמים.

00:08:30.495 00:08:34.055

אני. קשה לי נורא. קשה לי נורא.

00:08:34.055 00:08:39.615

אני זוכר דברים שמשויכים לתמונות.

00:08:39.615 00:08:44.715

למקרים מסוימים. לסיפורים מסוימים.

00:08:44.715 00:08:50.820

סיפור ש. שאימא שלי הייתה מספרת שעמדתי. ואהבתי לאכול.

00:08:50.820 00:08:58.230

עמדתי ואכלתי פרוסת לחם מרוח בחמאה והיו מגרדים את

00:08:58.230 00:09:01.515

השום מסביב על הקשה סביב סביב.

00:09:01.515 00:09:03.375

וזה היה נורא טוב.

00:09:03.375 00:09:06.855

אימא שלי אחר כך טענה שאחת הסיבות ששרדתי.

00:09:06.855 00:09:07.470

זה בגלל השום.

00:09:07.470 00:09:09.840

היה החמאה. החמאה.

00:09:09.840 00:09:12.930

עוד לא הייתה מודעות אני חושב לשום אז.

00:09:12.930 00:09:16.650

זה עכשיו מודרני אבל החמאה. כמויות החמאה שאכלתי.

00:09:16.650 00:09:19.275

ועמדתי ואכלתי ונפלתי ו.

00:09:19.275 00:09:23.190

ו. והתגלגלתי מהמדרגות.

00:09:23.190 00:09:25.590

זה היה מין מרפסת עילית כזאת.

00:09:25.590 00:09:27.225

והיו מדרגות התגלגלתי ו.

00:09:27.225 00:09:31.290

ונשארתי לשכב. הם היו בטוחים שאני נהרגתי או משהו.

00:09:31.290 00:09:35.415

רצו. רצו אליי. מצאו אותי שוכב ממשיך לאכול את הפרוסת לחם.

00:09:35.415 00:09:40.725

אלה סיפורים שקשה לי נורא לדעת אם זכ.

00:09:40.725 00:09:43.485

אם אני זוכר את זה או שזה סיפור.

00:09:43.485 00:09:48.210

אהה. מאוד מטושטש. מאוד מטושטש.

00:09:48.210 00:09:50.695

רק דברים מאוד חדים.

00:09:50.695 00:09:52.910

אני אספר לך עכשיו דבר שאני

00:09:52.910 00:09:57.600

לא חושב חוץ למשפחה שלי לא סיפרתי של.

00:09:57.600 00:10:01.570

אממ. תוך כדי הנסיגה עם

00:10:01.570 00:10:03.570

הצבא הרוסי הגרמנים תפסו

00:10:03.570 00:10:07.620

אותנו באחד הערים היערות באוקראינה.

00:10:07.620 00:10:08.550

באיזה?

00:10:08.550 00:10:10.965

לא זוכר את השם.

00:10:10.965 00:10:16.590

הייתה מלחמה קשה מאוד של 24 שעות. עם. אה.

00:10:16.590 00:10:19.930

כל הזמן התפוצצויות ויריות היה

00:10:19.930 00:10:24.960

קרב מאוד קשה ובסוף הגרמנים השתלטו על העיירה.

00:10:24.960 00:10:28.905

מה שזכור לי פרט להפצצות. ו.

00:10:28.905 00:10:32.820

ו. לפיצוצים ויריות ומתחבאים ו.

00:10:32.820 00:10:42.315

ואימא שלי מגוננת עליי שכעבור יום או משהו כזה נכנס גרמני.

00:10:42.315 00:10:45.930

ואני זוכר אותו כמו שאני מסתכל עלייך.

00:10:45.930 00:10:50.970

לבוש בשחור עם המכנסי אלה הכיסים בצדדים כאלה.

00:10:50.970 00:10:53.865

‮אז הוא היה איש ‭S.S. S.S‬.‬

00:10:53.865 00:10:56.145

לא יודע. הוא היה בשחור.

00:10:56.145 00:10:58.650

אה. יותר אני חושב שהוא היה אופנוען.

00:10:58.650 00:11:00.720

כי הוא לבש מעיל. אה.

00:11:00.720 00:11:04.545

ז'קט עור. מגפיים וזה.

00:11:04.545 00:11:08.130

ואימי דיברה גרמנית. אני לא הבנתי.

00:11:08.130 00:11:09.420

הוא התחיל ישר רצה.

00:11:09.420 00:11:12.345

היא רצה תכשיטים וזהב.

00:11:12.345 00:11:15.180

אני לא יודע מה אימי ענתה לו שאין לה או שזה.

00:11:15.180 00:11:16.410

אבל היה לה משהו מזה.

00:11:16.410 00:11:17.850

אז הוא תלש את זה.

00:11:17.850 00:11:22.605

ואז הוא ראה על האצבע שלה את ה. אה.

00:11:22.605 00:11:24.075

טבעת נישואין.

00:11:24.075 00:11:27.120

אז הוא ביקש את זה ואימא שלי ניסתה להוריד את זה

00:11:27.120 00:11:28.640

וזה לא יכל לרדת.

00:11:28.640 00:11:32.050

אז הוא כיוון עליה אקדח שתוריד את זה.

00:11:32.050 00:11:33.780

אבל. אהה.

00:11:33.780 00:11:34.840

אני זוכר היא לא יכלה.

00:11:34.840 00:11:36.800

אז הוא הלך וליקק לה את האצבע.

00:11:36.800 00:11:38.200

הוא ליקק לו את האצבע.

00:11:38.200 00:11:39.925

ומשך את זה בכח.

00:11:39.925 00:11:43.980

אני בתור ילד וזה עוד לא סיפרתי לאף אחד.

00:11:43.980 00:11:46.860

כל כך נבהלתי שעשיתי במכנסיים.

00:11:46.860 00:11:50.475

הייתי בן 6. הייתי בן 6.

00:11:50.475 00:11:56.295

אני זוכר איך שאימא שלי אחר כך ניקתה אותי ו. ו.

00:11:56.295 00:11:59.250

וניחמה אותי כי אצלי הייתה

00:11:59.250 00:12:02.490

בושה גדולה שהייתי ילד בן 6. כל ה.

00:12:02.490 00:12:04.410

למרות שהייתם עם הרוסים.

00:12:04.410 00:12:06.990

הם פשוט תפסו אותכם בדרך? איך זה היה?

00:12:06.990 00:12:07.920

כן. הם השתלטו על ה.

00:12:07.920 00:12:08.020

כן.

00:12:08.020 00:12:09.630

הם השתלטו על. על.

00:12:09.630 00:12:11.835

אנחנו לא הלכנו עם החיילים.

00:12:11.835 00:12:13.770

זה היה בריחה.

00:12:13.770 00:12:18.720

זה היה כמויות של אנשים גדולות מאוד שבורחים מזרחה.

00:12:18.720 00:12:20.460

מזרחה. צפונה. ל. ל.

00:12:20.460 00:12:23.100

זה היה מזרחה. מזרחה. בטח.

00:12:23.100 00:12:27.240

אנחנו לא היינו עם החזית עצמה. עם החיילים.

00:12:27.240 00:12:29.705

חיילים היו מאחורינו.

00:12:29.705 00:12:31.660

אבל גרמנים היו יותר מזה.

00:12:31.660 00:12:34.980

אמרת. אמרת שפינו אותכם. שהרוסים פינו אותכם.

00:12:34.980 00:12:36.885

זה לא היה פינו.

00:12:36.885 00:12:37.860

זה השאלה.

00:12:37.860 00:12:37.960

כן.

00:12:37.960 00:12:40.365

האם אתם ברחתם מרצונכם?

00:12:40.365 00:12:45.640

או שהרוסים בגלל בית החרושת שסיפרת. התפניתם?

00:12:46.970 00:12:48.930

אני לא יכול לענות לך.

00:12:48.930 00:12:49.620

כן.

00:12:49.620 00:12:54.030

האם זה היה פינוי מאורגן או שזה היה פינוי.

00:12:54.030 00:12:55.170

אבל. אבל מאיפה.

00:12:55.170 00:12:56.660

מאיפה אימא שלי השיגה.

00:12:56.660 00:12:59.100

עלתה על עגלה עם סוס.

00:12:59.100 00:13:02.180

עם חפצים. עם עוד אנשים.

00:13:02.180 00:13:05.780

אני משוכנע שהרוסים. הרוסים.

00:13:05.780 00:13:08.205

מה שאני כן יודע והיא הייתה מספרת את זה.

00:13:08.205 00:13:11.295

אולי. שפינו את הבית חרושת.

00:13:11.295 00:13:15.060

ביחד עם הבית חרושת גם האנשים.

00:13:15.060 00:13:17.745

ואתה לא יודע באיזה עיר. אה. אה.

00:13:17.745 00:13:21.675

ההשתלטות הזאת לא. לא.

00:13:21.675 00:13:25.590

אני לא חושב שאפילו אימא שלי ידעה את שמה.

00:13:25.590 00:13:26.700

אול. היא ידעה אולי.

00:13:26.700 00:13:28.110

אבל אני לא יודע אם היא זכרה.

00:13:28.110 00:13:30.570

כי מיד אחרי זה פשוט.

00:13:30.570 00:13:33.465

אה. קיבלנו הוראה לחזור למקום שלנו.

00:13:33.465 00:13:35.175

הא. אז אתם חזרתם?

00:13:35.175 00:13:40.455

התחלנו ללכת חזרה לעיירה שלנו.

00:13:40.455 00:13:43.040

ואינני זוכר כמה זמן הלכנו.

00:13:43.040 00:13:44.220

אבל בטח איזה שבוע.

00:13:44.220 00:13:46.560

שבועיים. אני לא זוכר כמה.

00:13:46.560 00:13:54.240

ואז התחלנו לפגוש אנשים שגורשו מהעיירה ואמרו לנו

00:13:54.240 00:13:55.455

: "אין לכם לאן ללכת.

00:13:55.455 00:13:57.870

שרפו את הכל. כולם מתים.

00:13:57.870 00:14:00.540

כולם נהר. נהר. הרגו את כולם".

00:14:00.540 00:14:06.380

הרומנים שמה עשו פוגרום לא נורמלי כי הרומנים הגיעו לשמה.

00:14:06.380 00:14:11.625

ושרפו. אנחנו אחר כך באנו אחרי המלחמה היה הכל היה שרוף.

00:14:11.625 00:14:14.160

ו "אין לכם לאן ללכת".

00:14:14.160 00:14:21.445

ואיכשהו כו. כיוונו אותנו שהגענו. אה.

00:14:21.445 00:14:24.660

לאזור הזה שבסוף קם שם הגטו הזה.

00:14:24.660 00:14:31.620

המחנה שקראו לו טרנסניסטריה ולשם באמת הגיעו כל הניצולים.

00:14:31.620 00:14:31.730

אבל.

00:14:31.730 00:14:32.820

מעיירה שלנו.

00:14:32.820 00:14:34.640

טרנסניסטריה זה מקום מאוד גדול ורחב.

00:14:34.640 00:14:35.105

כן.

00:14:35.105 00:14:36.265

איפה בטרנסניסטריה?

00:14:36.265 00:14:41.925

אנחנו ישבנו בעיירה קטנה בשם צ'רנוביצה.

00:14:41.925 00:14:42.375

כן.

00:14:42.375 00:14:47.070

להבדיל מהעיר צ'רנוביץ הייתה גדולה בבוקובינה.

00:14:47.070 00:14:51.855

זאת הייתה עיירה קטנה במחוז מוגילב.

00:14:51.855 00:14:53.520

מאוד קרוב למוגילב.

00:14:53.520 00:14:58.080

כי אני יודע שאימי פעם הלכה לבקר את ה. את הדודה שלי.

00:14:58.080 00:15:00.270

גיסה. גיסה שלה שהייתה

00:15:00.270 00:15:04.770

במוגילב ממש וניסתה להביא אותה אלינו.

00:15:04.770 00:15:07.800

צ'רנוביצה. עיירה די קטנה.

00:15:07.800 00:15:09.960

אני זוכר מעט מאוד ממנה.

00:15:09.960 00:15:15.070

אני זוכר שגרנו במשהו מין מרתף תת קרקעי.

00:15:15.070 00:15:17.120

היו יורדים למטה.

00:15:17.120 00:15:20.100

אה. רחוב מאוד צר.

00:15:20.100 00:15:22.830

אני מנסה. אה.

00:15:22.830 00:15:23.880

לחשוב איך. איך.

00:15:23.880 00:15:26.100

איך היה לנו מזון שמה.

00:15:26.100 00:15:28.650

אז אימא שלי הייתה מספ.

00:15:28.650 00:15:31.440

אימא שלי סיפרה את כל הסיפורים לאשתי.

00:15:31.440 00:15:33.720

ואז. אה.

00:15:33.720 00:15:39.585

אשתי סיפרה לי שאימא שלה שסיפרה לה שהיא הייתה סורגת.

00:15:39.585 00:15:41.550

אבל אני לא יודע אם היא הייתה

00:15:41.550 00:15:43.930

מוכרת את מה שהיא הייתה סורגת.

00:15:43.930 00:15:46.900

אני זוכר רעב. הרבה רעב.

00:15:46.900 00:15:52.305

אני זוכר אוכל ממש בסיסי. לחם.

00:15:52.305 00:15:55.710

נחקק בזיכרוני. שפעם אחת

00:15:55.710 00:15:59.710

אני לא יודע איך אימא שלי הצליחה לעשות קציצה.

00:15:59.930 00:16:04.605

שאחר כך היא סיפרה ש- 80% מזה היה לחם.

00:16:04.605 00:16:09.270

ואת הקציצה הזאת אכלתי יומיים 3. עם 3.

00:16:09.270 00:16:16.120

4 פרוסות לחם רק בשביל הטעם בקושי. אה.

00:16:16.820 00:16:20.310

באיזה תנאים חיית? לחיות? איך הי.

00:16:20.310 00:16:24.840

היינו די חופשיים בתוך העיירה.

00:16:24.840 00:16:30.725

אה. זה. זה כמו גטו שאתה חופשי באזור שבו אתה חי.

00:16:30.725 00:16:35.020

להסתובב. אתה לא יכול לצאת מאזור מוגדר.

00:16:35.020 00:16:37.775

שוב פעם הייתי קטן מדי ואני לא זוכר מה.

00:16:37.775 00:16:39.400

אבל איפה ישנתם.

00:16:39.400 00:16:40.795

איפה ישנתם? איפה.

00:16:40.795 00:16:42.820

בתוך. אנחנו ישנו.

00:16:42.820 00:16:44.770

איך היו תנאי החיים?

00:16:44.770 00:16:44.870

אימא שלי.

00:16:44.870 00:16:46.405

תנאי ה.

00:16:46.405 00:16:49.560

אני ואימא שלי ישנו באיזשהו

00:16:49.560 00:16:54.495

חור חצי תת קרקעי או 3/4 קר. תת קרקעי.

00:16:54.495 00:16:58.320

הייתה שם מיטה כי ישנו שנינו על המיטה.

00:16:58.320 00:17:02.690

ישנתי יחד עם אימא שלי על המיטה אני זוכר שהייתה מיטה.

00:17:02.690 00:17:06.500

אני זוכר שהיו. היינו יורדים במדרגות למטה.

00:17:06.500 00:17:09.060

היה חשוך. חשוך מאוד שמה.

00:17:09.060 00:17:11.280

אבל כשיצאת מהמדרגות ה.

00:17:11.280 00:17:16.305

הגעת למין סמטה כזאת של בתים מחימר.

00:17:16.305 00:17:18.675

לא חימר. שמבוץ.

00:17:18.675 00:17:20.560

יודעת. היו עושים באירופה יש

00:17:20.560 00:17:24.500

כאלה בתים עניים שעושים אותם מבוץ.

00:17:25.490 00:17:34.870

אהה. אני זוכר שהסתובבו שם גויים ופחדנו מהם.

00:17:35.720 00:17:39.390

היו שם גם. היו גרמנים.

00:17:39.390 00:17:47.590

אבל השליטה הישירה היו של רומנים ואני חושב שזה.

00:17:48.930 00:17:56.825

אני חושב שזה מה שעזר לנו לשרוד.

00:17:56.825 00:17:58.950

אולי בזכות זה או לא.

00:17:58.950 00:18:04.350

לא רוצה לקרוא לזה בזכות אבל בגלל זה שרדנו.

00:18:04.350 00:18:06.495

אה. ונשארנו בחיים.

00:18:06.495 00:18:10.390

מאיפה. מה היה עם מזון? איך?

00:18:10.390 00:18:14.240

אני חשבתי על זה לאחרונה. דווקא לאחרונה.

00:18:14.240 00:18:14.480

מה.

00:18:14.480 00:18:15.110

ניסיתי.

00:18:15.110 00:18:15.875

מה אימך.

00:18:15.875 00:18:20.880

לחשוב מאיפה אימא שלי השיג גם מזון.

00:18:21.310 00:18:25.325

זה לגמרי חסום לי.

00:18:25.325 00:18:28.390

אנ. אנ. אני פרט לאותם דברים כבר סיפרתי

00:18:28.390 00:18:31.895

לך שאכלתי לחם לרוב קצת.

00:18:31.895 00:18:40.830

אהה. הייתי רעב הרבה אבל לא גוועו שם בגלל חוסר אוכל.

00:18:40.830 00:18:44.865

מה עם מחלות? אתה זוכר שלאנשים היו מחלות?

00:18:44.865 00:18:47.610

כן. כן. היו חולים. היו נפטרים.

00:18:47.610 00:18:50.730

אני זוכר ש. אה.

00:18:50.730 00:18:53.670

היו סוחבים אנשים לקבורה.

00:18:53.670 00:19:01.620

אהה. אני זוכר שהובילו אותם על. על.

00:19:01.620 00:19:06.095

על מין. זה לא היה.

00:19:06.095 00:19:13.330

זה לא היה ממש אלונקה אבל משהו כזה שהשכיבו גופות על זה.

00:19:13.330 00:19:20.820

והיה גם דבר כזה עם 2 גלגלים שהובילו אותם.

00:19:20.820 00:19:25.630

אני זוכר. שהובילו גופות לקבורה.

00:19:25.760 00:19:32.085

אני זוכר אפילו במטושט איפה קברו אותם. שזה היה קצת.

00:19:32.085 00:19:34.920

איך אני אגיד. אם אנחנו גרנו כאן זה

00:19:34.920 00:19:39.345

היה קצת יותר רחוק שמה. אהה.

00:19:39.345 00:19:43.000

היה מישהו שהתפלל עבורם בקבורה?

00:19:43.760 00:19:46.440

לא. לא שלי ידוע.

00:19:46.440 00:19:48.135

לא. לא לא חושב. לא חושב.

00:19:48.135 00:19:49.935

מהיהודים כמובן. מה.

00:19:49.935 00:19:52.350

זה לא הייתה קבורה מאורגנת.

00:19:52.350 00:19:54.630

זאת לא הייתה קבורה מאורגנת.

00:19:54.630 00:19:56.340

אלא מה. זרקו. זה היה.

00:19:56.340 00:19:59.890

אני זוכר את הגופות מובלות לקבורה.

00:19:59.890 00:20:02.120

שאלת על מחלות.

00:20:02.120 00:20:07.640

היו חולים. אה. כנראה.

00:20:07.640 00:20:12.360

כנראה שהיה איזשהו טיפול רפואי.

00:20:12.360 00:20:19.750

כי אני זוכר מקרה שבו רופא מנתח מישהו ביד.

00:20:19.750 00:20:22.175

מוריד לו אצבע או משהו כזה.

00:20:22.175 00:20:24.900

בלי. אה. אה.

00:20:24.900 00:20:26.640

בלי להרדים אותו.

00:20:26.640 00:20:31.980

ואני זוכר שנתן לו סטירה חזקה וחתך לו אצבע.

00:20:31.980 00:20:34.280

אני זוכר בתור ילד זה נחרט לי.

00:20:34.280 00:20:37.770

עמדנו הסתכלנו על זה. זה היה בחוץ.

00:20:38.570 00:20:43.845

אם זה היה חובש או רופא או זה. אני. אני לא יודע.

00:20:43.845 00:20:47.205

אז זה היה מישהו שעסק בזה. רומני זה היה.

00:20:47.205 00:20:54.165

אהה. אין לי מושג מאיפה הוא הגיע האוכל. אה.

00:20:54.165 00:20:54.870

מה אכלתם? חוץ מל.

00:20:54.870 00:20:56.700

אולי הייתה חלוקה.

00:20:56.700 00:20:58.840

חוץ מלחם.

00:20:59.690 00:21:02.670

מרק מאוד דליל.

00:21:02.670 00:21:06.465

עכשיו שאת שואלת. מרק.

00:21:06.465 00:21:12.300

אבל כן הייתה איזושהי פינה שאימא שלי יכלה לבשל.

00:21:12.300 00:21:15.135

היה איזה פינה שמה. בחדרון אז.

00:21:15.135 00:21:21.495

שאימי אני חושב שבישלה מרק. מרק.

00:21:21.495 00:21:24.420

פרט למרק ולחם לא זכור לי.

00:21:24.420 00:21:27.570

ואותה קציצה יחידה. לא זכור לי כלום.

00:21:27.570 00:21:31.005

כלום. ו. ו.

00:21:31.005 00:21:35.670

ועכשיו שאני מתפלל עכשיו אחורה. לא כרגע.

00:21:35.670 00:21:37.440

אבל אני כבר חושב כמה זמן

00:21:37.440 00:21:39.700

שאני מנסה לחשוב אחורה וכל הזמן הזה אני

00:21:39.700 00:21:44.990

באמת חושב מאיפה אימא שלי השיגה מזון.

00:21:46.840 00:21:51.700

חבל שלא חשבתי על זה כשהיא הייתה חיה. הייתי שואל אותה.

00:21:51.700 00:21:52.500

כן.

00:21:52.500 00:21:53.805

אבל היינו עסוקים.

00:21:53.805 00:21:56.235

מה. מה. מה היו.

00:21:56.235 00:21:59.180

אוקיי. מה אימ. מה אימא עשתה כל הזמן?

00:21:59.180 00:22:01.980

ומה אתם הילדים עשיתם כל הזמן? והאם הילדים.

00:22:01.980 00:22:07.360

ילדים אני זוכר. אני זוכר שהייתי משחק עם ילדים אחרים.

00:22:07.360 00:22:10.325

אני זוכר שהייתי נפגש עם ילדים.

00:22:10.325 00:22:11.630

כן.

00:22:11.630 00:22:17.750

אני זוכר שם היה מין נחל. נהר.

00:22:17.750 00:22:24.730

שהיינו הולכים לשם ואני זוכר את הזבל.

00:22:24.730 00:22:26.520

המון זבל. המון המון זבל.

00:22:26.520 00:22:31.485

עד היום אני זוכר את הזבל על גדות הנחל הזה.

00:22:31.485 00:22:35.865

והיינו ילדים ביחד. היו 2. 3 ילדים.

00:22:35.865 00:22:38.840

יותר מאוחר הגיעה הדודה

00:22:38.840 00:22:41.920

שלי ממוגילב ואני זוכר את הבת דודה שלי.

00:22:41.920 00:22:45.280

הייתה לי בת דודה בגיל שלי. הפרש של חודש.

00:22:45.280 00:22:49.240

אני. אני זוכר אותה. היינו משחקים יחד.

00:22:49.240 00:22:50.760

במה שיחקת?

00:22:50.760 00:22:55.365

אהה. הדבר שאני זוכר זה גלגל.

00:22:55.365 00:23:02.310

גלגל מברזל. כמו ג'אנט של אופניים. זה אני זוכר.

00:23:02.310 00:23:08.130

‮ואם אתה מסדר מחוט ברזל מין ‭V‬ כזה.‬

00:23:08.130 00:23:10.700

ואתה. אם אתה דוחף את זה. זה מגלגל את זה.

00:23:10.700 00:23:14.490

זה הדבר היחידי שאני זוכר.

00:23:14.490 00:23:18.100

פרט לזה משחקים? ילדים.

00:23:18.100 00:23:19.990

היינו ביחד. אני לא.

00:23:19.990 00:23:20.510

אבל [משובש]

00:23:20.510 00:23:22.050

לא הייתה אווירה למשחקים.

00:23:22.050 00:23:24.420

מה הילדים. מה הילדים עשו כל.

00:23:24.420 00:23:26.595

מהבוקר עד הערב ביחד?

00:23:26.595 00:23:28.050

שום. לא. הם לא היו כל. לא.

00:23:28.050 00:23:30.200

איפה. לא היינו ביחד.

00:23:30.200 00:23:32.160

אנחנו לא היינו ביחד כל היום.

00:23:32.160 00:23:34.190

אנחנו היינו מעט מאוד זמן ביחד.

00:23:34.190 00:23:35.450

אני לא. לא יודע כמה זמן.

00:23:35.450 00:23:38.900

אז איך עבר עלייך היום מהבוקר עד הערב?

00:23:38.900 00:23:42.150

איך עובר יום שלם?

00:23:43.180 00:23:48.365

פשוט קצת משוטט. קצת משוטט.

00:23:48.365 00:23:51.335

מאיפה אני יודע על השי. אה.

00:23:51.335 00:23:56.920

לקראת סוף המלחמה הרוסים הפגיזו אותנו.

00:23:57.650 00:24:08.470

ואני זוכר הפצצה אווירית שנפלה פצצה ממקום ש.

00:24:10.310 00:24:13.815

הייתי נור. סליחה.

00:24:13.815 00:24:16.740

קשה לי. עכשיו את אומרת.

00:24:16.740 00:24:17.250

מה תרגיש.

00:24:17.250 00:24:18.525

זה הזמן לקפה.

00:24:18.525 00:24:19.140

לקפה ול.

00:24:19.140 00:24:19.770

למים לקפה.

00:24:19.770 00:24:21.570

ול. ל. ל. לטישו.

00:24:21.570 00:24:23.595

לא לא לא. לא הגעתי לטישו.

00:24:23.595 00:24:27.720

אל תתבייש. אנחנו כל יום עוברים את זה. תרגיש נוח איתנו.

00:24:27.720 00:24:33.165

אני זוכר את הפצצה נופלת.

00:24:33.165 00:24:40.855

אני זוכר 2 בחורות צעירות נהרגות. סוס מרוטש.

00:24:40.855 00:24:44.120

ואני רץ לאימא שלי ואומר לה: "אימא. דברי אלי.

00:24:44.120 00:24:50.830

דברי אלי" כי אני נחרשתי בגלל הפיצוץ שהוא היה יחסית קרוב.

00:24:50.830 00:24:54.810

אז רצתי לאימא שלי ואני זוכר שאמרתי לה: "דברי אלי.

00:24:54.810 00:24:58.185

דברי אלי. אני חירש".

00:24:58.185 00:25:01.140

א. זאת אומרת הסתובבנו.

00:25:01.140 00:25:01.500

כן. נכון.

00:25:01.500 00:25:06.650

אחרת איך הגעתי למקום שבו נפלה פצצה.

00:25:06.650 00:25:11.210

אני זוכר במטושטש את המרכז של העיירה.

00:25:11.210 00:25:13.005

זה היה על יד המרכז.

00:25:13.005 00:25:19.050

אני חושב שבצד השני הייתה כנסייה או משהו כזה. רצפת אבנים.

00:25:19.050 00:25:21.550

אני זוכר את הרוסים שהגיעו.

00:25:21.550 00:25:24.030

יש לי עוד שאלה לפני הרוסים.

00:25:24.030 00:25:26.590

אתה מתאר לנו כבר שפה אתה רואה

00:25:26.590 00:25:29.550

אנשים מובלים לקבורה וזאת אומרת.

00:25:29.550 00:25:32.610

אתה כבר ראית מוות בגיל מאוד מאוד צעיר.

00:25:32.610 00:25:35.370

אתה זוכר פחד שאתה רואה את זה?

00:25:35.370 00:25:36.960

אתה זוכר. אה.

00:25:36.960 00:25:39.120

פחד קיצוני רק אותו סיפור

00:25:39.120 00:25:43.990

שסיפרתי כשהגרמני כיוון אקדח לאימא שלי.

00:25:44.210 00:25:49.845

אה. פחד קיצוני. כן.

00:25:49.845 00:25:52.305

שוב פעם. כשהפגיזו אותנו.

00:25:52.305 00:25:59.430

פחד קיצוני. כשראיתי את אותו האיש חותך אצבע.

00:25:59.430 00:26:04.775

אה. פתאום אתה רואה מישהו עושה דבר כזה. אתה ילד.

00:26:04.775 00:26:09.715

אה. פחד קיצוני נוסף לזה. כן.

00:26:09.715 00:26:14.745

היינו רואים אנשים במדים. פחדתי.

00:26:14.745 00:26:17.550

גרמנים. רומנים. אני

00:26:17.550 00:26:19.830

לא חושב שהייתי בכלל מבדיל ביניהם לגבי

00:26:19.830 00:26:23.530

שניהם היו טרפה כמו שאומרים.

00:26:23.530 00:26:27.040

אה. כן. פחדתי.

00:26:27.040 00:26:35.780

פחדתי כשראיתי את המדים והם הסתובבו עם נשק.

00:26:36.270 00:26:40.070

לא זכור לי שירו באנשים.

00:26:40.070 00:26:41.100

אתם.

00:26:41.100 00:26:43.935

אם כי אני יודע מסיפורים אחר כך.

00:26:43.935 00:26:46.830

מאימא שלי שירו באנשים.

00:26:46.830 00:26:50.820

אבל לא. אני לא זוכר שאני הייתי ע.

00:26:50.820 00:26:52.930

ער לזה. עד לזה.

00:26:52.930 00:26:56.435

עכשיו. איך היו הקשרים בין האנשים שם?

00:26:56.435 00:26:59.880

אם הייתה עזרה הדדית. אתה זוכר?

00:26:59.880 00:27:03.195

אימא שלך למשל. היו לה מכרות שם?

00:27:03.195 00:27:06.330

היו לה. היא דיברה עם מישהי? היא.

00:27:06.330 00:27:12.285

אני משער שכן. אני לא זוכר. אני לא זוכר.

00:27:12.285 00:27:14.220

זה. א. יש

00:27:14.220 00:27:19.680

לי הרגשה שזה חלק מאותה הדחקה ששוכבת לי באיזה מקום.

00:27:19.680 00:27:22.255

כי כפי שאת יודעת. אני ל.

00:27:22.255 00:27:23.850

אני לא מדבר על השואה.

00:27:23.850 00:27:27.350

לא דיברתי על השואה וקשה לי מאוד עם זה גם עכשיו.

00:27:27.350 00:27:28.025

למה? למה לא דיברת?

00:27:28.025 00:27:29.585

לא יודע. לא יודע. לא יודע.

00:27:29.585 00:27:32.460

לא. לא. לא.

00:27:33.640 00:27:36.530

בואי אני אספר לך סיפור קטן.

00:27:36.530 00:27:43.250

לפני כמה ימים מצלצל אליי ידיד.

00:27:43.250 00:27:45.850

אני ברוב עוונותי גם טייס.

00:27:45.850 00:27:50.235

מצלצל אליי ידיד [כך במקור] אז. אה.

00:27:50.235 00:27:54.240

כפי שאמרתי. צלצל אליי חבר. ואומר לי: "שמע.

00:27:54.240 00:27:58.110

חבר שלנו בא להנה מרצה.

00:27:58.110 00:27:59.610

הוא כתב ספר.

00:27:59.610 00:28:04.815

וזה בחור שהיה בתור ילד בשואה. בהולנד.

00:28:04.815 00:28:09.870

משפחה הולנדית. אהה.

00:28:09.870 00:28:13.170

הצילה אותו. החביאה אותו והצילה אותו.

00:28:13.170 00:28:15.825

והגיע לארץ. הגיע לחיל אוויר. הפך לטייס.

00:28:15.825 00:28:18.165

היה טייס באלעל ו.

00:28:18.165 00:28:20.070

ודווקא. ואני מכיר אותו.

00:28:20.070 00:28:22.665

אני מכיר אותו. אני מכיר גם את ההיסטוריה שלו.

00:28:22.665 00:28:25.140

ושהוא עולה. הוא נותן כאן הרצאה.

00:28:25.140 00:28:27.195

הוא אומר לי: "תבוא להרצאה".

00:28:27.195 00:28:29.940

זה מאוד עניין אותי. אבל לא הלכתי להרצאה.

00:28:29.940 00:28:33.480

לא הלכתי להרצאה כי ש. כי תשובה.

00:28:33.480 00:28:37.545

את שואלת למה אני מדחיק את זה?

00:28:37.545 00:28:41.520

אה. היה משהו שהפריע לי בחיבור וזה.

00:28:41.520 00:28:45.360

וזה לי. זה צריך להיות ככה זה בסדר.

00:28:45.360 00:28:49.650

בין השואה לחיים הרגילים.

00:28:49.650 00:28:52.485

אני לא יודע. זה. זה.

00:28:52.485 00:28:54.915

לי יש עם זה בעיה ו.

00:28:54.915 00:28:59.505

וזה כל הכבוד לילד כזה שהגיע מהולנד ו. ו.

00:28:59.505 00:29:02.160

והיה מוחבא שנים ו. ו. כמוני.

00:29:02.160 00:29:03.960

הוא בטח התחיל ללמוד בבית ספר בכיתה.

00:29:03.960 00:29:05.865

אני לא יודע איזה כיתה.

00:29:05.865 00:29:07.215

ו. ו. והצליח.

00:29:07.215 00:29:10.200

והגיע והצליח. והיה טייס בחיל אוויר ו.

00:29:10.200 00:29:15.150

והיה איש אלעל והיה אחראי שם על צי שלם באלעל וכולי.

00:29:15.150 00:29:16.305

מי זה? מה שמו?

00:29:16.305 00:29:21.195

אריה עוז. אריה עוז.

00:29:21.195 00:29:24.240

והוא היה. נדמה לי שהוא היה אחראי על

00:29:24.240 00:29:27.060

צי שבע שש. 767. 747.

00:29:27.060 00:29:31.650

אה. בחור נחמד מאוד ופגשתי אותו דרך חברים משותפים.

00:29:31.650 00:29:35.265

אני לא יודע. ל. יש לי עם זה בעיה. אולי ב.

00:29:35.265 00:29:39.270

ביום מן הימים אני אבין גם למה יש לי עם זה בעיה.

00:29:39.270 00:29:41.595

אבל כרגע יש לי עם זה בעיה.

00:29:41.595 00:29:44.520

על כל פנים לחזור לסיפור שלנו.

00:29:44.520 00:29:45.990

אני עכשיו גם נזכר.

00:29:45.990 00:29:47.925

שאלת אותי על אוכל.

00:29:47.925 00:29:53.835

אני נזכר שאימא שלי סיפרה לאשתי

00:29:53.835 00:29:58.080

ואני נזכר בזה שהיא הייתה מתפרנסת.

00:29:58.080 00:30:00.735

היא הייתה סורגת וה.

00:30:00.735 00:30:05.580

הכפריות הגויות היו מביאות לה

00:30:05.580 00:30:09.690

צמר והיא הייתה סורגת להם ותמורת

00:30:09.690 00:30:14.770

זה היו מביאים לה קלי. קליפות תפוחי אדמה.

00:30:14.770 00:30:20.570

שאת הקליפות תפוחי אדמה היא הייתה מבשלת ועושה מזה מרק.

00:30:20.570 00:30:24.900

חלק מהדברים כפי שאמרתי לך שא. שאכלנו.

00:30:24.900 00:30:27.810

אני לא זכרתי את הקליפות תפוחי אדמה.

00:30:27.810 00:30:32.930

נזכרתי בהם עכשיו אבל אני זוכר את המרק שהיא הייתה מבשלת.

00:30:32.930 00:30:35.820

אה. זה כנראה היה חלק מ.

00:30:35.820 00:30:37.800

מ. מהפרנסה ש. ש.

00:30:37.800 00:30:40.920

שהביא לה את האוכל ו.

00:30:40.920 00:30:43.515

ויכול להיות שהיו עוד דברים כאלה שהיא עבדה.

00:30:43.515 00:30:45.510

אתה שאלת. אתה.

00:30:45.510 00:30:49.630

באותה תקופה ידעתם מה שקרה למשפחה? לשאר המשפחה?

00:30:49.630 00:30:53.820

לא. לא. פרט לזה שנודע לנו שדודה שלי.

00:30:53.820 00:31:00.180

אשת אח של אבא שלי. רגינה.

00:31:00.180 00:31:03.255

דרך אגב. שמי היה אז אלטמן ולא עמית.

00:31:03.255 00:31:04.425

מתארת לי.

00:31:04.425 00:31:06.135

את מתארת לך. כן?

00:31:06.135 00:31:11.040

אה. רגינה אלטמן שהיא במוגילב נודע לנו.

00:31:11.040 00:31:15.645

ואז אימא שלי אני לא יודע איך היא הצליחה

00:31:15.645 00:31:20.370

לקבל רשות ללכת למוגילב.

00:31:20.370 00:31:25.425

ואני זוכר שהיא הלכה למוגילב ופגשה אותה.

00:31:25.425 00:31:27.460

ניסתה לשכנע אותה שהיא תבוא אלינו.

00:31:27.460 00:31:31.045

בהתחלה היא לא רצתה ולקראת הסוף היא כן הגיעה איכשהו.

00:31:31.045 00:31:33.310

אה. אלינו כי מוגילב אני חושב.

00:31:33.310 00:31:36.590

היה מצב קצת יותר קשה. אה.

00:31:36.590 00:31:40.020

זה היה יותר מרכזי עם פיקוח הרבה יותר גדול.

00:31:40.020 00:31:42.920

עם שליטה הרבה יותר חזקה של הגרמנים.

00:31:42.920 00:31:49.090

היה יותר קשה. מוגילב היה הרבה יותר. ממש גטו.

00:31:50.570 00:31:55.440

אממ. אלה הדברים אני מתאר לי. היא עבדה. היא.

00:31:55.440 00:31:59.775

אה. היא עשתה מאמצים עליונים.

00:31:59.775 00:32:08.895

אה. כדי. אני אספר לך סיפור הרבה הרבה יותר מאוחר.

00:32:08.895 00:32:12.540

כשעמדנו להתחתן. כשעמדתי להתחתן רציתי ח.

00:32:12.540 00:32:15.390

חתונה צנועה. משפחה.

00:32:15.390 00:32:19.900

אימא שלי באה ואומרת: "אין דבר כזה.

00:32:19.900 00:32:21.960

לא מצאתי אותך תחת גשר.

00:32:21.960 00:32:25.160

סחבתי אותך כל המלחמה ודרך

00:32:25.160 00:32:28.020

כל אירופה אני רוצה חתונה עם

00:32:28.020 00:32:32.440

שמחה ועם אנשים וזה וזה" ונכנענו לה.

00:32:32.440 00:32:37.380

היא עשתה לנו חתונה אבל היא.

00:32:37.380 00:32:39.390

היא גוננה עלי כל הדרך. אנ.

00:32:39.390 00:32:41.340

אני חושב שהיא אכלה הרבה פחות ממה

00:32:41.340 00:32:45.135

שהיא נתנה לי. אה. בזמנו.

00:32:45.135 00:32:48.460

אבל פרטים נוספים לא.

00:32:48.460 00:32:50.500

אחר כך אני כבר זוכר פרטים.

00:32:50.500 00:32:53.320

אני זוכר את השחרור.

00:32:53.560 00:32:56.460

אני זוכר את הרוסים.

00:32:56.460 00:32:59.300

אני זוכר את השתייה שלהם.

00:32:59.300 00:33:03.480

אני זוכר מה הם אכלו שאנחנו קינאנו בהם.

00:33:03.480 00:33:07.610

היו אוכלים. אני לא יודע אם מותר פה להגיד את זה.

00:33:07.610 00:33:09.720

אבל. אה.

00:33:09.720 00:33:13.760

העור של חזירים. יש לה שומן מחובר לזה.

00:33:13.760 00:33:17.060

הם היו חותכים את זה לריבועים ואוכלים את

00:33:17.060 00:33:20.415

זה חי עם הוודקה שהיו יושבים שותים.

00:33:20.415 00:33:22.140

ואנחנו בתור ילדים עמדנו.

00:33:22.140 00:33:23.670

העיניים שלנו יצאו.

00:33:23.670 00:33:27.825

מה ידענו על כשר לא כשר. ראינו אוכל כזה.

00:33:27.825 00:33:30.120

ולא. הם לא היו לארג'ים.

00:33:30.120 00:33:32.535

הם לא נתנו לנו.

00:33:32.535 00:33:38.190

אהה. זה היה אני חושב.

00:33:38.190 00:33:42.435

אני מנסה לשחזר. אביב 45'.

00:33:42.435 00:33:47.530

לפני שאנחנו ממשיכים. אתה סיפרת שאימך ביקרה במוגילב.

00:33:47.530 00:33:51.870

אז האם שהיא ביקרה שם. היא קיבלה אינפורמציה?

00:33:51.870 00:33:54.700

היא באה עם יותר אינפורמציה?

00:33:54.700 00:33:56.845

אתה יודע משהו על הביקור?

00:33:56.845 00:33:58.580

כן. אה. לא.

00:33:58.580 00:34:00.480

אני אומר כן. לא.

00:34:00.480 00:34:02.730

אבל בסך הכל בקשר לאינפורמציה.

00:34:02.730 00:34:07.680

תוך כדי דיבור אני נזכר.

00:34:07.680 00:34:09.510

אני חושב שהיא חזרה עם

00:34:09.510 00:34:25.260

אינפורמציה שהסבא וסבתא ב-2 הצדדים הוכחדו.

00:34:25.260 00:34:28.025

יכול להיות שאשתי יודעת.

00:34:28.025 00:34:30.890

אולי אני טועה. אולי אני טועה.

00:34:30.890 00:34:34.230

אבל יש לי הרגשה עמומה

00:34:34.230 00:34:40.710

מאוד שסבתא שלי מצד אימי נשרפה בבית כשהם שרפו את הבית.

00:34:40.710 00:34:44.085

אה. אני לא. אני לא בטוח בזה.

00:34:44.085 00:34:46.020

לייבל'ה. ליבל'ה.

00:34:46.020 00:34:46.980

זה האחות ה.

00:34:46.980 00:34:54.580

נלקחה. נלקחה. גורשה ונעלמה.

00:34:58.220 00:35:03.060

אבל. אבל היא חזרה עם מידע

00:35:03.060 00:35:05.390

על הסבא והסבתא היא חזרה אני

00:35:05.390 00:35:12.120

חושב על מידע שראו את ליבלה חיה אחרי הזה.

00:35:12.120 00:35:18.735

ובקשר לניסן שזה היה אח של אבא שלי הצעיר.

00:35:18.735 00:35:22.830

אה. לא זכור לי אם היא חזרה עם איזשהו מידע.

00:35:22.830 00:35:28.005

היא כן חזרה עם מידע שסבא וסבתא מצד

00:35:28.005 00:35:34.425

אבי גם כן הוכחדו כי את זה כבר ידענו אז.

00:35:34.425 00:35:36.930

זאת אומרת. היא חזרה עם איזשהו מידע.

00:35:36.930 00:35:41.400

היא גם השיגה מידע מאנשים. כפי שאמרתי.

00:35:41.400 00:35:47.295

כשאנחנו התחלנו. אחרי השתלטות הגרמנית על ה. עלינו.

00:35:47.295 00:35:51.430

התחלנו ללכת חזרה לעיירה שלנו ואז פגשנו

00:35:51.430 00:35:56.255

אנשים מהעיירה ומהאזור שברחו. או. או.

00:35:56.255 00:36:04.560

גורשו והם כבר התחילו לספר כל מה שאז חלק מהאינפורמציה.

00:36:04.660 00:36:08.965

חלק מהאינפורמציה כבר הייתה אז.

00:36:08.965 00:36:10.910

אני לא יודע בפרטי פרטים.

00:36:10.910 00:36:14.650

אבל כשהיא חזרה ממוגילב כן. היה. אבל כמובן.

00:36:14.650 00:36:14.920

מה ידעתם?

00:36:14.920 00:36:16.450

היא לא שיתפה אותי וזה אני הייתי רק בן.

00:36:16.450 00:36:17.395

מה ידעתם על אבא?

00:36:17.395 00:36:18.160

7. 8.

00:36:18.160 00:36:19.255

לא ידעתם על אבא?

00:36:19.255 00:36:21.330

כלום. כלום. כלום.

00:36:21.330 00:36:25.770

מאותו רגע שהוא גויס לא ידענו כלום.

00:36:25.770 00:36:30.005

אני אספר לך אחר כך על המפגש מחדש.

00:36:30.005 00:36:32.300

השחרור על ידי הרוסים.

00:36:32.300 00:36:37.020

איך היה יחסם של הרוסים כלפיכם? אתה לא זוכר?

00:36:37.020 00:36:39.720

לא משהו מיוחד. לא. לא. לא.

00:36:39.720 00:36:41.505

הם לא פינקו אותנו.

00:36:41.505 00:36:44.190

לא. לא. לא הביאו לנו אוכל.

00:36:44.190 00:36:47.150

עכשיו שאנחנו רואים. כשאני רואה בסרטים מה

00:36:47.150 00:36:50.630

הצבא האמריקאי והאנגלי עשו.

00:36:50.630 00:36:52.700

אמנם בגטאות יותר גרועות. גרועים.

00:36:52.700 00:36:57.530

במחנות השמדה. אבל איך הם טיפלו באנשים וכולי וכולי.

00:36:57.530 00:36:59.020

לא. לא. לא כלום.

00:36:59.020 00:37:02.670

פשוט שחררו אותנו ונתנו לנו להמשיך לחיות את החיים.

00:37:02.670 00:37:04.980

ואז אתם אחרי השחרור.

00:37:04.980 00:37:08.700

זמן מה אחרי השחרור אנחנו א.

00:37:08.700 00:37:12.300

סיפקו לכם. אני לא יודעת אם הייתם. ר. רעבתם?

00:37:12.300 00:37:14.730

אה. סיפקו לכם מזון?

00:37:14.730 00:37:17.040

גם לא.

00:37:17.040 00:37:18.555

לא לא. הרוסים. אה.

00:37:18.555 00:37:21.180

תסתדרו. כמו שכולם הסתדרו.

00:37:21.180 00:37:23.520

עוד פעם. אז איך מסתדרים שעוברים?

00:37:23.520 00:37:24.780

הלוא עכשיו אתם ת.

00:37:24.780 00:37:25.860

אני מתארת לי שאתם.

00:37:25.860 00:37:28.440

מבקשים. מתחננים.

00:37:28.440 00:37:29.370

בחזרה.

00:37:29.370 00:37:33.540

אהה. אני לא חושב שלאימא שלי היה מה למכור.

00:37:33.540 00:37:36.505

אה. לא. אני יודע שלא היה לה מה למכור.

00:37:36.505 00:37:40.800

אה. מבקשים.

00:37:40.800 00:37:42.750

אנ. אה. עושים עבודות.

00:37:42.750 00:37:43.995

אה. אנ. אני יודע.

00:37:43.995 00:37:48.780

הדרך חזרה מצ'רנוביצה לעיירה

00:37:48.780 00:37:51.960

שלנו אחרי המלחמה לקחה הרבה מאוד זמן.

00:37:51.960 00:37:53.160

ומה קורה בדרך?

00:37:53.160 00:37:54.930

איזה חודש. חודש וחצי. אני חושב.

00:37:54.930 00:37:56.760

איך אתם מגיעים? איך אתם חוזרים?

00:37:56.760 00:38:01.020

בהליכה. הכל ברגל. הכל ברגל.

00:38:01.020 00:38:06.390

אימא שלי קשרה אותי שאני

00:38:06.390 00:38:08.850

לא אלך לאיבוד כי עייפות הייתה כזאת

00:38:08.850 00:38:12.530

גבוהה שהיא פחדה שאני אעלם לה.

00:38:12.530 00:38:15.755

היא קשרה אותי עם חבל. יד ביד.

00:38:15.755 00:38:20.940

וכשהייתה עוברת איזה עגלה של איכר מקומי.

00:38:20.940 00:38:23.250

הייתה מתחננת לפניו ש.

00:38:23.250 00:38:28.815

שיתן לי. שיתן לי לשבת על ה.

00:38:28.815 00:38:32.330

על העגלה והיא הייתה ממשיכה ללכת.

00:38:32.330 00:38:35.330

ואני זוכר פעמים באמת שהם הסכימו וישבתי על

00:38:35.330 00:38:39.130

העגלה ואימא הלכה על ידינו כל הזמן.

00:38:39.130 00:38:41.895

ישנו בשדות.

00:38:41.895 00:38:48.660

לא היו לנו. אני לא זוכר שהיו לנו בכלל חפצים. מעט מאוד.

00:38:48.660 00:38:52.320

אבל זה כבר היה. התחיל להתחמם האוויר.

00:38:52.320 00:38:56.220

אני זוכר את האבק כי זה הכל דרכי אבק.

00:38:56.220 00:38:59.460

דרכי אב. אה. דרכי עפר.

00:38:59.460 00:39:01.330

אני זוכר את האבק.

00:39:01.330 00:39:05.680

אני זוכר אנשים הרבה הלכו ל-2 הכיוונים.

00:39:05.680 00:39:08.960

חלק הלכו להנה. חלק להנה את רואה.

00:39:08.960 00:39:12.535

היו המוני פליטים על. בדרכים מיד.

00:39:12.535 00:39:17.105

המלחמה עוד לא נגמרה כי גרמניה עוד לא. עוד לא נכנעה.

00:39:17.105 00:39:18.490

זה רק קרה במאי.

00:39:18.490 00:39:20.680

אבל אני לא זוכר עוד.

00:39:20.680 00:39:23.520

לא זוכר את החודש שבו אנחנו הלכנו.

00:39:23.520 00:39:27.220

אבל אני יודע שהיינו כבר בנובוסליצה

00:39:27.220 00:39:32.700

כשהמלחמה נגמרה כי אני זוכר את ההודעה והשמחה.

00:39:32.700 00:39:34.545

אהה. ש. ש.

00:39:34.545 00:39:39.345

שגרמניה נכנעה. אני זוכר את השמחה הזאת.

00:39:39.345 00:39:43.035

אבל ההליכה הזאת והייתי.

00:39:43.035 00:39:47.775

אימא שלי מספרת. אני לא זוכר שהייתי כפוף.

00:39:47.775 00:39:50.400

גם בגלל ההליכה.

00:39:50.400 00:39:51.500

עוד. אתה ראית.

00:39:51.500 00:39:51.800

ה. הייתי כפוף.

00:39:51.800 00:39:52.890

אתה ראית עוד ילדים שנקשרו.

00:39:52.890 00:39:53.140

כן.

00:39:53.140 00:39:54.615

בחבלים לאימותיהם?

00:39:54.615 00:39:55.605

לא.

00:39:55.605 00:39:56.475

זה היה.

00:39:56.475 00:39:57.940

לא. לא. לא. לא.

00:39:57.940 00:40:01.395

לא ראיתי. אבל אני מעריך שהיו עוד.

00:40:01.395 00:40:05.205

אני. כי. כי. אימא שלי לא המציאה את זה.

00:40:05.205 00:40:09.660

ואני חושב שהיא עשתה את זה בגלל עייפות נוראה שלה.

00:40:09.660 00:40:14.600

אולי היא חששה שאפילו תירדם תוך כדי הליכה או משהו כזה.

00:40:14.600 00:40:15.990

מה ש. מה שקורה.

00:40:15.990 00:40:17.160

כי כי זה.

00:40:17.160 00:40:19.410

יום יום ללכת. זה יום יום ללכת.

00:40:19.410 00:40:20.910

ואת. ו. ו. והז.

00:40:20.910 00:40:22.800

והמזון היה מינימלי שבמינימלי.

00:40:22.800 00:40:25.380

שאתם עוברים דרך כפרים.

00:40:25.380 00:40:31.200

אתם הרגשתם שאנשים רוצים לעזור לכם?

00:40:31.200 00:40:34.540

במזון או ב.

00:40:34.640 00:40:36.880

להגיד לך את האמת?

00:40:36.880 00:40:38.880

אני לא זוכר שעבדנו בכפרים.

00:40:38.880 00:40:42.170

אבל בוודאי עבדנו בכפרים.

00:40:43.160 00:40:46.125

א. לא היה.

00:40:46.125 00:40:47.670

אני לא חושב. כי. כי.

00:40:47.670 00:40:48.450

כן. אבל במשך.

00:40:48.450 00:40:50.100

הרי גם לאיכרים האלה המסכנים לא היה כלום.

00:40:50.100 00:40:52.965

אבל במשך שבוע שלם.

00:40:52.965 00:40:55.485

מאיפה אימא שלי השיגה אוכל? לא יודע.

00:40:55.485 00:40:57.720

היה צריך להיות קצת מזון.

00:40:57.720 00:40:57.840

ודאי. ודאי.

00:40:57.840 00:41:00.465

מישהו היה צריך לספק את המזון הזה.

00:41:00.465 00:41:04.005

אף אחד לא סיפק. אף אחד לא סיפק.

00:41:04.005 00:41:05.970

אף אחד לא סיפק.

00:41:05.970 00:41:09.645

או שאימא שלי עשתה עבודות וקיבלה תמורת

00:41:09.645 00:41:14.860

זה תפוחי אדמה או קליפות תפוחי אדמה או קצת לחם.

00:41:15.020 00:41:18.210

או שאספו דברים בדרך.

00:41:18.210 00:41:22.425

את יודעת. זה. זה אביב שם דברים גם גדלים.

00:41:22.425 00:41:26.160

יש עצים. יש כבר פרי.

00:41:26.160 00:41:32.490

יש תבואה. דברים כבר גדלים.

00:41:32.650 00:41:38.575

אהה. היינו אוספים דברים. היינו אוספים.

00:41:38.575 00:41:43.245

אנחנו היינו אוכלים. עכשיו שאני נזכר.

00:41:43.245 00:41:45.720

אה. אה. גרעינים של.

00:41:45.720 00:41:49.425

של חיטה. גרעינים. את הגרעינים עצמם.

00:41:49.425 00:41:56.195

אממ. בצל.

00:41:56.195 00:42:02.430

אני זוכר. שכנראה גם את זה הוצאנו מהאדמה.

00:42:05.300 00:42:10.770

אהה. ומעניין.

00:42:10.770 00:42:15.960

אני כבר הייתי בן 9 או 10 ועדיין אני לא. אני לא יודע.

00:42:15.960 00:42:21.910

זה נורא. מצד אחד זה מפליא ומצד שני זה.

00:42:21.910 00:42:23.685

זה אומר איזה טיפש אני.

00:42:23.685 00:42:27.375

איך אני יכול לא לזכור את דברים כאלה אלמנטריים.

00:42:27.375 00:42:30.735

מאיפה היה לך אוכל בגיל 9.

00:42:30.735 00:42:33.180

זה אני שוב פעם חושב.

00:42:33.180 00:42:34.770

זה סיפור של הדחקה.

00:42:34.770 00:42:35.970

מ-המ. שאתם ח.

00:42:35.970 00:42:37.215

תוצאה של הדחקה.

00:42:37.215 00:42:40.500

שחזרתם לנובוסליצה. מה ראית?

00:42:40.500 00:42:41.610

מה אתה זוכר? חזרת.

00:42:41.610 00:42:45.345

עיר שרופה. אנחנו התמקמנו

00:42:45.345 00:42:53.550

בחנות שהיו לה רק קירות. רק קירות.

00:42:53.550 00:42:56.410

לא הייתה תקרה.

00:42:56.450 00:43:00.940

קירות מפויחים.

00:43:01.280 00:43:03.660

ישנו על הרצפה.

00:43:03.660 00:43:05.830

אבל לאט לאט התחילו להגיע עוד ועוד.

00:43:05.830 00:43:08.790

זאת אומרת. פתאום נוצרה מין.

00:43:08.790 00:43:11.880

כבר הייתה מין תחילה של קהילה.

00:43:11.880 00:43:14.955

כי. כי. כי אני זוכר אנשים.

00:43:14.955 00:43:19.480

גם גברים. גם נשים שאימא שלי הכירה.

00:43:20.120 00:43:24.645

אימא שלי כנראה כבר עבדה כי אני זוכר שהיה כסף.

00:43:24.645 00:43:25.335

איפה.

00:43:25.335 00:43:25.800

לא הרבה.

00:43:25.800 00:43:27.930

איפה התגוררתם שם? איפה. באותו מקום?

00:43:27.930 00:43:32.205

אני אומר בתוך חנות ישנה. אה.

00:43:32.205 00:43:34.950

הבית שלנו היה שרוף לגמרי.

00:43:34.950 00:43:41.250

לא היה שריד. היה לנו בית מעץ.

00:43:41.250 00:43:42.465

את יודעת מה שקוני.

00:43:42.465 00:43:43.995

בונים בארצות הברית כיום?

00:43:43.995 00:43:44.595

כן.

00:43:44.595 00:43:48.240

מין בית כזה היה לנו והוא נשרף לגמרי.

00:43:48.240 00:43:52.900

לעומת זה החנות. זה היה מין שורה של כמה חנויות.

00:43:52.900 00:43:57.825

והחנות. אני זוכר. היו קירות קשים.

00:43:57.825 00:44:00.810

קירות של. של.

00:44:00.810 00:44:04.020

של טיח. אה.

00:44:04.020 00:44:08.560

או של אבן או של בטון.

00:44:08.870 00:44:11.460

מה עם אבא? מתי אבא הלך?

00:44:11.460 00:44:17.925

אוקיי. עכשיו. אבא שלי היה באורל אז כבר.

00:44:17.925 00:44:21.345

הרוסים לא ששו את היהודים לשלוח ל.

00:44:21.345 00:44:23.340

בעיקר לא הרוסים רוסים ל.

00:44:23.340 00:44:26.220

ל. פחדו מהם. להילחם.

00:44:26.220 00:44:27.870

אז בהתחלה הוא

00:44:27.870 00:44:31.275

היה במלחמה והוא נלחם ובסוף הזיזו אותו לאורל.

00:44:31.275 00:44:37.050

ברגע שהוא שמע שהאזור שלנו שוחרר.

00:44:37.050 00:44:43.960

הוא שלח גלויות לכל מי שהוא יכול היה לזכור את השם שלו.

00:44:43.960 00:44:49.180

תוך. אני חושב שבועיים הגיעו איזה 30. 40 גלויות.

00:44:49.180 00:44:49.740

מ-המ.

00:44:49.740 00:44:53.040

כל מישהו זכר שם. שלח גלויה.

00:44:53.040 00:44:57.240

אם מישהו ואותה שאלה.

00:44:57.240 00:45:02.380

אם. האם מישהו יודע מה קרה לאימא שלי ולי?

00:45:02.810 00:45:06.810

ואלה שהיו והגלויות הגיעו

00:45:06.810 00:45:10.570

אליהם איכשהו הביאו את זה כמובן אלינו.

00:45:11.060 00:45:14.220

ואז. אה. תאר לאימא שלי.

00:45:14.220 00:45:17.170

ענתה לו. היא הייתה כתובת.

00:45:17.600 00:45:22.140

וכעבור כחודשיים אני חושב זה

00:45:22.140 00:45:27.645

היה חודש אוגוסט. הוא קיבל חופש.

00:45:27.645 00:45:33.700

עכשיו יש לי סיפור בשבילך. בקשר לחופש שלו.

00:45:34.040 00:45:38.220

ושיחקתי על יד.

00:45:38.220 00:45:41.355

על יד תחנת הרכבת עם ילדים.

00:45:41.355 00:45:44.430

הגיעה הרכבת. עצרה הרכבת.

00:45:44.430 00:45:48.210

ירד חייל עם שנל.

00:45:48.210 00:45:50.955

עם מזוודה קטנה ביד. הלך.

00:45:50.955 00:45:54.120

הלך חייל. מה. מה אני מתייחס לחיילים.

00:45:54.120 00:45:58.215

כעבור איזה רבע שעה באים ילדים בריצה.

00:45:58.215 00:45:59.955

"יענקל'ה. יענקל'ה" קראו לי יענקל'ה.

00:45:59.955 00:46:02.955

"יענקל'ה. יענקל'ה. אבא שלך בא. אבא שלך בא".

00:46:02.955 00:46:09.465

אני רץ הביתה ואני רואה את החייל ואני פונה אליו.

00:46:09.465 00:46:12.290

את יודעת ביידיש. כשאתה מדבר לאדם

00:46:12.290 00:46:15.395

מבוגר אתה מדבר בלשון שלישי.

00:46:15.395 00:46:16.200

כן. בזה.

00:46:16.200 00:46:16.965

הוא.

00:46:16.965 00:46:17.490

כן.

00:46:17.490 00:46:20.235

אז שאלתי אותו באוד. ביידיש: "נכון

00:46:20.235 00:46:24.600

שהוא הגיע עכשיו ברכבת ו.

00:46:24.600 00:46:25.860

ו. וירד ברכבת?"

00:46:25.860 00:46:28.095

עד כדי. לא. אני לא הכרתי אותו. ברור.

00:46:28.095 00:46:29.940

גם כשדיברתי אליו הוא לא.

00:46:29.940 00:46:33.330

הוא לא דיבר אלי איזה 4 שנים. 4 שנים.

00:46:33.330 00:46:35.370

אז הוא היה זר עבורך בהתחלה.

00:46:35.370 00:46:37.155

היה זר. היה זר.

00:46:37.155 00:46:40.050

אילולאי היו אומרים לי שזה אבא שלי.

00:46:40.050 00:46:43.380

הוא היה זר. ודאי שהוא היה זר.

00:46:43.380 00:46:46.095

ואני זוכר את הסיפור הזה.

00:46:46.095 00:46:49.185

הוא חזר לצ. חזר לצבא.

00:46:49.185 00:46:53.980

פחד שיורידו אותו מהרכבת כי אז הרוסים הכריזו מלחמה על יפן.

00:46:53.980 00:46:58.905

ואז היה נהוג שלוקחים אנשים ברכבת יאללה ל. לחזית.

00:46:58.905 00:47:03.255

אבל איכשהו הצליח להגיע חזרה. השתחרר וחזר.

00:47:03.255 00:47:07.395

ואחר כך התחילו לתכנן את הדרך לארץ ישראל.

00:47:07.395 00:47:10.590

מה אתה בכל אופן זוכר מהחיים?

00:47:10.590 00:47:12.270

בעיי. בעיירה אחרי זה?

00:47:12.270 00:47:14.650

בעיירה אחרי?

00:47:15.500 00:47:23.550

אני זוכר שבתור ילדים היה לנו הרבה יותר טוב.

00:47:23.550 00:47:27.495

היינו חופשיים. שיחקנו הרבה.

00:47:27.495 00:47:31.350

הרבה. הנה כמו שסיפרתי לך ששיחקנו על יד הרכבת.

00:47:31.350 00:47:34.500

היה שם נהר. היינו המון שו.

00:47:34.500 00:47:40.065

הולכים לנהר. התרוצצנו בין החורבות.

00:47:40.065 00:47:44.325

מה עם איזה צורת לימודים או מסגרת?

00:47:44.325 00:47:46.590

לא היה. לא היה. לא היה כלום.

00:47:46.590 00:47:50.850

יותר מאוחר אחרי שאבא שלי בא בתחילת שנת.

00:47:50.850 00:47:52.785

אנחנו מדברים על 45'.

00:47:52.785 00:48:00.160

תחילת שנת הלימודים הלכתי לכיתה א' למרות שהייתי בן 10.

00:48:00.710 00:48:04.710

אבל זה כמה חודשים ואז התחלנו את ד.

00:48:04.710 00:48:08.760

את הדרך לארץ ישראל כך שלא זכור לי מזה כלום.

00:48:08.760 00:48:13.710

מה עוד שלימדו שם ברוסית ו.

00:48:14.390 00:48:17.910

באמת יד. קצת רוסית למדתי אז.

00:48:17.910 00:48:20.055

אבל איבדתי את הכל.

00:48:20.055 00:48:21.930

אין לי. כלום.

00:48:21.930 00:48:23.700

אני. אני לא זוכר הרבה מהבית.

00:48:23.700 00:48:29.520

מהלימוד הזה כי זה נמשך ממש כמה חודשים ותו לא.

00:48:29.520 00:48:31.990

כי ברגע שאבא שלי חזר

00:48:31.990 00:48:34.270

התחילו לתכנן לעלות לארץ

00:48:34.270 00:48:37.350

ישראל ואני חושב שהיו להם כבר קשרים

00:48:37.350 00:48:43.690

עם מוסדות עליה או סוכנות או משהו כזה.

00:48:43.690 00:48:47.130

כי אני זוכר את המושג עליית הנוער.

00:48:47.130 00:48:49.810

זה אני זוכר מאותה תקופה.

00:48:49.810 00:48:52.790

אני חושב שהציעו להוריי

00:48:52.790 00:48:57.510

לקחת אותי ולשלוח אותי לארץ בעליית הנוער.

00:48:57.510 00:49:05.260

כי את המושג זכור לי מאז והוריי לא הסכימו כמובן.

00:49:10.310 00:49:17.475

ואחרי שאבא שלי הגיע ממש. עברנו לרומניה.

00:49:17.475 00:49:21.990

לאן?

00:49:21.990 00:49:26.655

עיר בשם לא בוקרשט.

00:49:26.655 00:49:28.875

איזה עיר אחרת.

00:49:28.875 00:49:32.220

הא. אפילו אם ידעתי את זה פעם.

00:49:32.220 00:49:35.595

עכשיו בזכות השיער שיבה אני כבר לא זוכר.

00:49:35.595 00:49:38.115

בזכות הזיכרון הישן.

00:49:38.115 00:49:39.135

מה לקחתם?

00:49:39.135 00:49:40.800

הם יזכירו לי את העיר.

00:49:40.800 00:49:43.050

מעט מאוד. נסענו ברכבת.

00:49:43.050 00:49:44.970

נסענו כבר ברכבת אפילו.

00:49:44.970 00:49:52.020

זכור לי רכבת נוסעים לרומניה.

00:49:52.020 00:49:57.610

אהה. יכול להיות שהשם של העיר עוד יבוא לי עוד מעט.

00:50:01.160 00:50:04.470

אממ. ישבנו ש.

00:50:04.470 00:50:11.040

גם התאחדנו עם האח של אבא שלי.

00:50:11.040 00:50:16.395

הדודה רגינה. זאת שהייתה במוגילב ח. חזרה איתנו.

00:50:16.395 00:50:18.750

לא. אני לא בטוח שהיא חזרה בדיוק איתנו.

00:50:18.750 00:50:20.505

אבל היא הייתה.

00:50:20.505 00:50:25.395

אה. בנובוסליצה ונסענו יחד לרומניה והיינו יחד ברומניה.

00:50:25.395 00:50:32.820

בנובוסליצה שהבנתם שכל בני המשפחה הושמדו.

00:50:32.820 00:50:35.325

חיפשתם. אה. מישהו?

00:50:35.325 00:50:37.050

היה לכם איזה מסמך?

00:50:37.050 00:50:38.415

איזה תמונה?

00:50:38.415 00:50:40.130

איזה. אני מבינה שהכל נשרף.

00:50:40.130 00:50:40.230

דינה.

00:50:40.230 00:50:42.525

אני מבינה שהכל נשרף.

00:50:42.525 00:50:48.600

הרס מוחלט. אני לא יודע אם מישהו בכלל יש ראש לזה.

00:50:48.600 00:50:49.800

לא יודעת עם איזה שכנה.

00:50:49.800 00:50:54.255

ה. כל האנרגיות כוונו ל.

00:50:54.255 00:50:57.405

לדבר אחד. לשרוד.

00:50:57.405 00:51:01.000

לשרוד ולהמשיך.

00:51:01.460 00:51:04.585

אני לא חושב.

00:51:04.585 00:51:06.810

אני בטח לא בתור ילד אבל אני

00:51:06.810 00:51:14.850

לא חושב שהוריי או מישהו עניין אותו אז מסמכים.

00:51:15.020 00:51:19.320

אני הלכתי. ניסיתי ל. לאחרונה. לאחרונה.

00:51:19.320 00:51:21.255

לפני כמה שנים.

00:51:21.255 00:51:25.215

אה. להשיג העתק תעודת לידה שלי.

00:51:25.215 00:51:28.570

אני לא זוכר. הייתי צריך בשביל משהו.

00:51:30.200 00:51:36.765

אז הלכתי. בסרביה הפכה ל. למולדב.

00:51:36.765 00:51:40.570

אז הלכתי לקונסול של מולדב.

00:51:41.090 00:51:43.110

אמרתי: "נובוסליצה".

00:51:43.110 00:51:46.560

אמר: "לא יודע נובוסליצה" לא יכול להיות. צ'רנוביץ.

00:51:46.560 00:51:49.185

אמר: "צ'רנוביץ זה אוקראינה". אמרתי: לא.

00:51:49.185 00:51:50.745

צ'רנוביץ. אני מתווכח איתו.

00:51:50.745 00:51:53.340

אני יודע. צ'רנוביץ זה בוקובינה.

00:51:53.340 00:51:54.880

לא יכול. איך הגיע לאוקראינה?

00:51:54.880 00:51:59.690

סחב אותי למפה גדולה והוא הראה לי צ'רנוביץ הפכה לאוקראינה.

00:51:59.690 00:52:02.090

אמרתי: "אם יש לך את צ'רנוביץ על מפה.

00:52:02.090 00:52:06.055

חפש את. מצא נובוסליצה. אוקראינה.

00:52:06.055 00:52:09.150

אז או. אז יופי הוא נפטר ממני הקונסול.

00:52:09.150 00:52:11.520

אמר: "לך לאוקראיני".

00:52:11.520 00:52:16.290

הלכתי לאוקראיני. אז הוא אומר: "תכתוב מכתב".

00:52:16.290 00:52:19.020

נתן לי כתובת לאן לשלוח את המכתב.

00:52:19.020 00:52:22.410

תפסתי איזה רוסיה פה.

00:52:22.410 00:52:28.485

אהה. וביקשתי ממנה. אני כתבתי באנגלית.

00:52:28.485 00:52:37.920

ותר. צירפתי לזה תרגום ברוסית ושלחתי את זה לכתובת.

00:52:37.920 00:52:39.940

משרד. אני לא יודע. איזשהו משרד.

00:52:39.940 00:52:42.140

איפשהו. שלחתי את הכל יחד.

00:52:42.140 00:52:43.770

זה היה לפני כמה שנים.

00:52:43.770 00:52:45.930

כשאני אקבל תשובה אני אספר לך.

00:52:45.930 00:52:50.100

אז כיום לא. אין התייחסות לזה.

00:52:50.100 00:52:56.700

איך יכול היה להיות בשנת 45' אחרי המלחמה הנוראית הזאת.

00:52:56.700 00:52:57.100

לא. אנשים חזרו.

00:52:57.100 00:53:00.000

שמישהו יחשוב שהוא בכלל זקוק לזה.

00:53:00.000 00:53:01.980

אם אני הייתי אז מבוגר.

00:53:01.980 00:53:02.160

[משובש]

00:53:02.160 00:53:05.040

זה לא היה מטריד אותי כהוא זה.

00:53:05.040 00:53:08.320

אנשים חיפשו. זה לא בדיוק כך.

00:53:08.320 00:53:11.240

אנשים חיפשו איזה תמונה אצל שכן.

00:53:11.240 00:53:13.610

איזה משהו מהבית. זה לא כך.

00:53:13.610 00:53:17.225

מצאנו. חיפשנו. מצאנו אבל בארץ.

00:53:17.225 00:53:19.740

את זה מצאנו תמונות.

00:53:19.740 00:53:21.925

אני אראה לך. יש לנו הרבה תמונ.

00:53:21.925 00:53:26.920

הרבה. יש לנו קצת תמונות מהילדות שלי. מאימא שלי.

00:53:26.920 00:53:30.480

אימא שלי ואבא שלי. מהמשפחה כולה.

00:53:30.480 00:53:32.115

כל השמות שהזכרתי לך.

00:53:32.115 00:53:35.460

אבא שמואל. סבתא ברנדה. ליבל'ה.

00:53:35.460 00:53:38.910

אה. דוד סוכר שהיה בארץ.

00:53:38.910 00:53:45.165

גוג. דוד זליק שנסע לפרו לפני המלחמה.

00:53:45.165 00:53:48.750

הנשים שלהם. יש לנו את כל זה.

00:53:48.750 00:53:50.895

אז את כל זה מצאנו כאן.

00:53:50.895 00:53:55.020

שמה לא שרד כלום למיטב זכרוני.

00:53:55.020 00:53:57.900

לא היה. לא היה ל. קיים כלום.

00:53:57.900 00:54:05.745

אנ. אני לא זוכר בתור ילד בן 10 חוץ מ. אה.

00:54:05.745 00:54:12.090

בניין אבנים נדמה לי קצת אדומות של תחנת הרכבת.

00:54:12.090 00:54:16.900

אני לא זוכר. בניין עומד שלם.

00:54:18.740 00:54:21.885

אני לא זוכר. יכול להיות שהיה.

00:54:21.885 00:54:25.690

לא הגעתי אליו. אבל אני לא זוכר.

00:54:25.690 00:54:28.770

הכל היה הרוס. הכל היה שרוף.

00:54:28.770 00:54:32.420

הכל היה. אה. זה.

00:54:32.420 00:54:34.930

זה כמו שאתה מסתובב. אלה.

00:54:34.930 00:54:38.830

כשאת רואה עכשיו תמונות של גרמניה אחרי המלחמה.

00:54:38.830 00:54:41.770

אתה מסתובב בתוך חורבות.

00:54:41.770 00:54:43.950

זהו. זה מה שהיה שם.

00:54:43.950 00:54:45.870

לא. שום מסמך.

00:54:45.870 00:54:49.115

גם אין לי מאותה תקופה שום מסמך

00:54:49.115 00:54:51.690

ולאימא שלי לא היה שום מסמך.

00:54:51.690 00:54:54.360

כי אחרת אם היה לה. היה לי.

00:54:54.360 00:54:58.690

מפליא שגם אבא שלי נדמה לי לא היו לו מסמכים.

00:54:58.800 00:55:02.500

לא. אין לי שום מסמך.

00:55:02.500 00:55:08.480

כשאני הייתי צריך. בזמנו גרנו בארצות הברית.

00:55:09.080 00:55:12.450

הייתי צריך לספק שמה. אה.

00:55:12.450 00:55:18.790

זה. תעודת לידה למטרה מסוימת.

00:55:19.400 00:55:22.560

מזלי שהדוד הזה שהיה איתנו

00:55:22.560 00:55:27.260

ברומניה ונסע בשמנו לאמריקה עוד היה חי.

00:55:27.260 00:55:32.200

אז הוא נתן לי מכתב נוטוריוני.

00:55:32.200 00:55:38.320

שבו הוא מצהיר שבתאריך זה וזה הוא הוביל את

00:55:38.320 00:55:42.030

אימא שלי לצ'רנוביץ ושאני

00:55:42.030 00:55:46.125

נולדתי בתאריך זה וזה בעיר צ'רנוביץ.

00:55:46.125 00:55:53.110

ב-21 ליולי. הוא כתב 1935 אני נולדתי בצ'רנוביץ.

00:55:53.210 00:55:57.885

וזה הדבר היחידי שאני שומר אותו עד היום

00:55:57.885 00:56:05.865

שמישהו צריך לדעת מתי נולדתי זה המסמך היחידי שיש לי.

00:56:05.865 00:56:10.560

אתם חזרתם לרומניה ומה זכור לך מהחיים?

00:56:10.560 00:56:11.745

לא. כן. כן.

00:56:11.745 00:56:15.130

ישבנו ברומניה איזה חודשיים-שלושה.

00:56:15.260 00:56:20.235

אה. בתור ילדים לא עשינו כלום. הסתובבנו. שיחקנו.

00:56:20.235 00:56:21.850

אניה הייתה איתי ב.

00:56:21.850 00:56:25.290

הבת דודה שלי והמון שיחקנו איתה.

00:56:25.290 00:56:27.570

וזה כבר היה תקופה של מתבגרים

00:56:27.570 00:56:31.755

ומתבגרות ואני זוכר שזה העסיק אותי כבר.

00:56:31.755 00:56:39.160

הגענו. הפכנו לנורמליים ושיחקנו עם ילדים אחרים.

00:56:39.160 00:56:41.460

לא הייתה בעיה של מזון.

00:56:41.460 00:56:46.840

גרנו בתוך בית עם שולחנות וכיסאות כי אני זוכר שישבנו.

00:56:46.840 00:56:55.875

הייתי תופס מתחת לשולחן והיה שולחן עם כיסאות ו. ואכלנו.

00:56:55.875 00:56:59.500

לא זכור לי שהיה חסר אוכל.

00:56:59.510 00:57:03.210

משם ישנו. כנראה

00:57:03.210 00:57:09.480

שהוריי עסקו בלחפש דרך איך אנחנו ממשיכים הלאה ולאן.

00:57:09.480 00:57:17.870

ואז התחלנו.

00:57:17.870 00:57:20.970

עברנו לטרנסילבניה.

00:57:20.970 00:57:25.000

בחלקו בנסיעה. חלקו בהליכה.

00:57:26.090 00:57:30.135

בטרנסילבניה זה לראשונה אני זוכר

00:57:30.135 00:57:35.220

קשר עם נציגים של ארץ ישראל.

00:57:35.220 00:57:40.640

בתור ילד אני זוכר שניסו לארגן לנו פעילות.

00:57:40.640 00:57:44.190

הייתה איזה בחורה אחת ואני פתאום שמעתי עברית

00:57:44.190 00:57:49.290

לראשונה והוריי היו מאוד גאים שיכלו לדבר

00:57:49.290 00:57:50.775

איתה עברית.

00:57:50.775 00:57:52.350

אז הם ניצלו את זה.

00:57:52.350 00:57:54.330

איפה זה היה בטרנסילבניה?

00:57:54.330 00:57:55.770

לא זוכר את המקום.

00:57:55.770 00:58:00.750

אני זוכר שגרנו בתוך אולמות גדולים.

00:58:00.750 00:58:06.270

מזרון על יד מזרון על יד מזרון על יד מזרון על הארץ.

00:58:06.270 00:58:09.060

אני רואה את התמונה כיום.

00:58:09.060 00:58:12.285

ישנו. אהה.

00:58:12.285 00:58:14.490

שהינו שם כ.

00:58:14.490 00:58:15.870

זה היה מחנה?

00:58:15.870 00:58:19.710

לא.

00:58:19.710 00:58:23.130

איזשהו בניין. בית ספר.

00:58:23.130 00:58:25.725

כי. כי אני זוכר אולמות.

00:58:25.725 00:58:29.280

אולם גדול ומזרונים בצד זה

00:58:29.280 00:58:34.450

ומזרונים בצד זה עם מעבר באמצע ומזרונים על הרצפה.

00:58:34.450 00:58:38.970

אולי זה היו חלק רק שמיכות ולא מזרונים אפילו.

00:58:40.020 00:58:48.410

אה. זה כבר היה חורף. תחילת חורף 45'-46'.

00:58:49.320 00:58:53.730

אהה. שם כבר התחיל להתארגן.

00:58:53.730 00:58:56.580

להת. התחילו דברים להתארגן כי הדבר הבא.

00:58:56.580 00:58:59.010

רק רגע. סליחה. כי אנחנו צריכים. אה.

00:58:59.010 00:59:00.450

לחזור לשואה.

00:59:00.450 00:59:03.300

לא לא. אנחנו צריכים להחליף קלטת.

00:59:03.300 00:59:04.560

אה. יופי.

00:59:04.560 00:59:05.625

עכשיו אני יכול ללכת?

00:59:05.625 00:59:06.135

כן.

00:59:06.135 00:59:08.050

אוי ואבוי.

רקע משפחתי; גיוס האב לצבא הרוסי; בריחת המשפחה לאוקראינה בעקבות הצבא האדום; לכידת המשפחה בידי הגרמנים עם בורחים נוספים; גירוש המשפחה ל-Chernovitse; פרנסת המשפחה מסריגה; השגת מזון בקשיים רבים; מגורים במרתף; תנאי החיים; שחרור בידי הצבא האדום; חזרה ברגל במשך שבוע ל-Noua Sulita; תנאי החיים ב-Noua Sulita; איחוד מחדש עם האב; מעבר לרומניה לטרנסילבניה ובוקובינה; העפלה באונייה "כנסת ישראל"; מעצר בידי הבריטים והגליה לקפריסין; עלייה לישראל.