Yad Vashem logo

עדות של רוזנטל שלמה טיבור יליד 1928 Miskolc, הונגריה על קורותיו בגטו ובפלוגת העבודה בהונגריה

Testimony
null
null
18 ביוני 2012. כ"ח בסיון תשע"ב.
ראיון עם מר שלמה רוזנטל טיבור.
נולדת כשלמה. ב.
אממ. לפי השם כבר אפשר לדעת שנולדת בהונגריה.
כן.
במישקולץ. ב-1928 נכון?
טיבור אין בשום מקום אחר בהונגריה.
טיבור אין. טיבור הזה. אני ממש כל פעם.
תמיד שואלים אותי: "איך קוראים לך?"
אני טיבור שלמה.
בבית. אה. כשהיית בבית קראו לך שלמה.
או טיבי. איך?
טיבי. טיבי.
זאת אומרת זה השם שהשתמשו בו גם בבית. גם מסביב?
חוץ מאשר בחיידר. שמה היה שלמה.
ספר לי קצת על הרקע של המשפחה שאתה בא ממנה?
אה. ב-1936. אהה.
יצא חוק שאסור לשחוט בהמות כי זה צער בעלי חיים.
העניין של השחיטה הכשרה?
נכון. כמובן. אה. רק על ידי. אהה.
בצורה כן מותר לא. אני לא זוכר.
אז אבא שלי שהיה.
התעסק באיטליז. היה צריך.
אה. לסגור את ה. חנות.
רגע זה. זה משהו שאני רוצה עוד.
עוד יותר מוקדם מזה.
אתה יליד מישקולץ.
ההורים נולדו שניהם במישקולץ?
אה. הנכון הוא שאבא שלי נולד בשאיוסנטפטר על יד מישקולץ.
ולמה? כי. אה.
בזמנו הסבתא שלי מצד אבא שלי אליהם. אה.
[משובש] ושם הם כל [משובש].
וכל פעם שיש לו הזדמנות.
הוא הולך לבקר את הבית שלהם.
מה היה. אה. לקחו את הרשות בשביל המיעוטים לגור בעיר.
וזה מישקולץ היה עיר הסבי.
הסביבה הגדולה. וכל ה.
היהודים הם גרו מסביב לעיר.
ושם נכנסו למישקולץ לעיר.
לגור. גרו בשאיוסנטפטר.
כש. אה. איפשרו להם להיכנס לעיר.
אז כל אחד איך שהוא קנה את ה.
את מה שהוא קנה.
ופתח את העסק שלו ו. ו. זה מה שהיה.
ואיפה. ואיפה אמא נולדה?
אמא בהיפוי. היפוישק זה קוראים לזה שי. בסלובקית.
איך? איבו?
היפוי. פואישק. זה.
אהה. יש נהר שם קוראים לו היפוי. וזה היפוישק.
איך אמרת בהונגרית?
בהונגרית.
אה. בסלובקית?
אה. שאהי.
ו. אמא הייתה עדיין שם
או שגם הם הגיעו במשך ה [משובש]?
לא. לא. לא.
כמו הסבים. הסבתות. [משובש]
כולם היו שמה בשאיוסנטפטר.
אה. ככה שאין. הם.
החלק של אבא ושל אמא.
אהה. לא היה שום קשר משפחתי.
איך קראו לאמא?
אמא מרים [משובש]. ככה קראו לה.
ושם המשפחה של אמא מהבית?
[משובש].
ולאבא איך קראו?
רוזנטל.
שם פרטי?
אדולף. או משה יהודה.
שאני מבינה שהבן שלך קרוי על שמו.
נכון.
אז אתה למעשה היחיד מהמשפחה שנולד במישקולץ.
או שיש אחים ואחיות שכבר נולדו שם?
יש לי. אנחנו היינו 6.
כל הילדים נולד במישקולץ?
כן.
איזה מספר אתה היית?
אני הייתי מספר.
מתוך ה-6?
אה. 4.
אז בוא תגיד לי רק את השמות לפי הסדר.
יעקב. ארה. אה. הונגרית.
ארה זה יעקב?
כן. אחרי זה קלרה זה רייזל.
אחרי זה [משובש].
אהה. אהה. לאה.
אחר כך אתה?
רביעי. ואחרי זה יש. אה.
מרוה. זה בסוגריים ראחל. ראחל עם א'.
[משובש]?
[משובש].
אחרי זה ורה. אהה. גיטה.
בבית אבל אתם השתמשתם בשמות הלועזיים?
לועזיים. כן.
אז. אהה. אם אבא היה מאזור מישקולץ. אה.
ואמא הייתה מאזור אחר.
איך הם. אתה יודע. איך זה היה. שידוך?
אין לי מושג. דבר אחד אני אספר בתור בדיחה.
ילד אחד שואל את אבא ואמא.
אבא. אמא את מדרום אמריקה ואת מאירופה.
איך אתם. אהה. הגורל עושה את זה.
אני לא יודע בדיוק איך הם עשו את זה.
אתם הייתם. אהה. [משובש] אני מבינה.
כן.
במונחים של היום.
למה היית משווה את זה? איזה. איזה.
לא חסידים אלא יהודים דתיים.
אורתודוקסים?
אורתודוקסים כן.
היום היית קורא לזה חרדי?
אה. התפילה שאנחנו התפללנו. חרדי.
אבל חרדים היה להיות חרדים בלי זקן.
אנחנו. אמ. היינו דתיים מאוד. דתיים.
רק ל. לדוגמה כש [משובש] היה שמה מים.
ולא יודע איך שקוראים לזה.
[משובש] לא היה. לא היה ברז.
איפה שהיה לנטול ידיים.
זאת אומרת לא רק. אה.
[משובש] נטילת ידיים.
וכל החינוך שלי היה דתי.
אני יכול רק להגיד לך ש.
ש. אה. היה לי ויכוח עם הרב שלנו פה.
הוא שם דרשה הרבה.
אי אפשר להכניס את זה. כן?
ואומר. אה: "וידבר השם אל משה לאמור".
השם דיבר לאמור.
הוא כותב. הוא נתן את הדרשה לא לומר. לא לומר.
אני אמרתי לו לא נכון.
אני בקשתי. אני בחדר שלנו
אנחנו למדנו [משובש] בלועזית.
אה. גרמנית [משובש] (שפה זרה).
זאת אומרת כל. זאת אומרת צריכים להסביר.
אז היה לי ויכוח איתו.
בסוף הוא בא אליי והוא אמר לי אתה למדת בחדר.
החדר שלכם היה טוב.
וזה העיקר מה שאני לספר את זה.
החדר שלכם שאתה למדת בו היה ביידיש?
ביידיש. כן.
מה הייתה שפת האם שלך?
הונגרית.
בבית דיברתם. אה. הונגרית?
הונגרית.
לא יידיש?
לא יידיש. לא.
גם בבית וגם עם האחים שלך. [משובש]
רק הונגרית.
דיברתם רק הונגרית?
הונגרית.
יידיש למעשה למדת בחדר?
בחדר. כן. אגיד לך עוד סיפור שיכול לעניין.
שאני השתחררתי בזמן שהרוסים שחררו אותנו.
הייתה. היה. אהה. עברנו דרך הרוסים.
ותפסו אותנו הרוסים והכניסו אותנו למחנה שבויים.
אז אמרו לי שתגיד שאתה בן כמה אתה. אתה.
בן. אה. 15 וחצי. 16לקחו אותך.
אהה. הלכנו. לקחו אותנו והלכנו.
באמצע הדרך הגענו ל. לרכבת ברכבת.
[משובש] להגיע הביתה למישקולץ [משובש].
על ידי חייל רוסי.
אהה. הלך לו אחרי כמה שעות.
כמה שניות עם רובה.
דואי רובוטה. דואי עבודה.
אה. לעבודה.
מה הם. עש. רצו?
לנקות את ה. את הסוסים שלהם.
בסדר. כמה שיכולתי ל. לעבוד.
בכל אופן אני אמרתי לאחד החיילים. חבר'ה אני יהודי.
אה-הא. שמה איז'ה וזה.
זה היה מפקד של המקום תלך אליו.
אז הוא התחיל לדבר עברית. ביידיש.
אז אני ידעתי יידיש. דיברתי.
אז הוא אומר. הוא נתן לי מכתב.
אני לא יודע איפה המכתב.
אני איבדתי אותו. הרבה זמן אני חיפשתי אותו.
בכל אופן. הוא שחרר אותי.
הוא נתן לי [משובש]. הוא.
החדר שאתה למדת בו זה כמו בסיפורים של שלום עליכם?
עם המלמד. והמקל.
עם המ. מלמד.
שנותן מכות על הידיים. על האצבעות. ו.
אני לא יודע אם על הידיים.
אבל בכל אופן היה לנו היה פחד גדול מהזה.
למדנו. ואני רוצה להגיד לך שחוץ מאשר החדר. תמונה.
בית ספר זה לא בית ספר. אהה.
זה בית ספר כללי.
את רוצה לראות את זה?
אה. שמה יש כל מיני חברים.
אחרי כיתה ד' צילמו אותנו. ו.
אתה בחדר. אתה היית מהילדים שלומדים והכל בסדר.
אחרי הצוהריים.
או מהילדים שיותר שובבים.
לא. זה לא היה שובבים. והתחלתי מגיל.
גיל 4. אני לא יודע איזה גיל.
שזה לפעמים גיל שילדים עוד לא מסוגלים להיות בו.
לא. לא.
להתחיל ללמוד ו.
היה רב. אה. רבה עם זקן ארוך.
הוא היה [משובש] או שמאיפשהו מפולין. או אוקראינה?
פולין. מפולין. לא. לא. מפולין.
מ. אהה. ו.
הונגרית?
בטח. אבל אנחנו רק דיברנו יידיש שמה.
וב.
אהבת ללכת לחדר?
כן.
לספר עוד סיפור אחד בקשר ל. לחדר או למסגרת.
שמה היה לנו אחד.
אה. כל יום הוא בא אלינו לבחון.
גבוה. יהודי עם יראת שמיים. משהו מיוחד.
אהה. מנדלה קראנו לו ואנחנו רעדנו ממנו.
ואני שמעתי. לא הייתי איתו ביחד.
אבל אחד החברים היה איתו ביחד.
הוא היה. אה. איש גבוה ותמיד תפסו אותו.
למה הוא היה גבוה.
והוא למשל ביום הוא לא רצה להתגלח.
אז תכף מיד תפסו אותו.
למה הוא לא רצה להתגלח.
ו. ו. ואני כל הזמן [משובש].
אנשים שאנחנו פחדנו.
לא היה אף אחד ביניהם שיכל
להדריך אותנו מה לעשות. וזה עובדה.
אנחנו יודעים את זה שאנחנו הלכנו כצאן לט.
אה. טב. אה. לטבח. ל.
לטבח. אה. אני רוצה אבל רגע להישאר עוד קצת בילדות שלך.
אתה הכרת את 2 הסבים והסבתות שלך?
לא. לא. אני פה יש תמונה.
היא פה. סבא סבתא.
ההורים של אמא.
הכרתי את האבא. זאת אומרת ה.
הסבא סבא שלי היה מקום משם. ו.
זאת אומרת אתה הכרת את הסבא רבא?
הסבא רבא מצד אמא. כן.
נוסעים לשם הרבה?
כל שנה נסענו לשמה.
בקיץ?
בקיץ. מתי שלא היה בית ספר.
זה היה מרחק של. אה. כמה בערך?
אני לא יודע. היום נוסעים עם אוטו.
עם אוטו זה בסך הכל.
אבל אז זה בטח היה ברכבת.
רכבת. והיינו צריכים לעבור מרכבת לרכבת.
ובזמן שנסענו קראו לזה [משובש].
אל תגיד לו שאת לא יודעת.
נראה לי שאת לא יודעת מה.
רכבת שרועד.
אני נפלתי קדימה ופה נ.
נפתח לי. אז הרכבת נעצרה.
זה היה קרון. אה. אחד.
היה מ [משובש] להיפוישק.
מ?
[משובש].
בורוש.
[משובש]. טוב. זה דווקא זה מעניין.
שמה היה ישיבה שהלכתי איזה. אה. חצי שנה.
יותר לא היה לי הזדמנות.
ונס. נסענו ושם ברכבת.
ושם היה ה. ה. המשגיח של הרכבת.
הפרונדקטור.
לא פרונדוקטור. ש. בית.
אה. ב. ב. בתחנה.
זה לא תחנה. זה באמצע התחנה.
והיה צריך להחליף. אני לא יודע בדיוק.
הוא קרע את ה. את הכיסוי של המיטה.
והחזיק לי אותו ב. זה.
אתה ילד. הצד הטוב.
ה. ה. המקום של אמא זאת אומרת זה היה.
זה היה בתקופה שאתה היית ילד זה היה הונגריה?
הונגריה.
או גם סלובקיה?
לא. היה גם. גם הונגריה.
ב-38' נהיה הונגריה. לפני זה היה צ'כיה.
זאת אומרת כשאתה היית ילד. אתם הייתם נוסעים.
הייתם עוברים את הגבול או שהתחלתם רק אחרי 38'?
אחרי 38' נסענו.
אבל לפני זה נסענו.
יש לי תמונה של כל המשפחה.
אה. שאז היו צריכים לסיים.
זאת אומרת היה למעשה סלובקיה.
סלובקיה.
וגם היו שם דודים ודודות?
כן.
אחים של אמא?
כן. היה. אה. דודה אחת.
אחותי עבדה אצלה בתור [משובש] וכל הדברים.
ודוד אחד חנות שמה ודברי ברזל.
ודוד אחד היה גר ב. ב.
שמה גם כן סלובקיה.
אהה. לא זוכר את שמו. את השם של המקום.
בכל אופן. אהה. היה גר שם.
וכשאתם הייתם נוסעים בקיץ אז כל המשפחה נסעה?
חוץ מאבא כולם?
לא. לא. חוץ מ.
לאבא. זה משפחה גדולה.
זה מ. אמא ו -6 ילדים.
אבל זה [משובש]. היה לנו גם בני דודים.
אמא שלי בכפר מסביב למישקולץ.
ואז הלכנו לשמה. אהה. והם היו בענייני תבואה.
ואני זוכר שאני לא יכול ל.
אף פעם לא השאיר את זה.
שהדוד שלי היה פייטר אחד.
הוא אומר: "טיבי. אתה לא צריך שום דבר.
ה. ה. הושיב אותי על הסוס.
הסוס לבד יודע ללכת יודע עד הבית. הוא נעצר שמה".
ואני בתור טיבי אחד זה. אני עשיתי ככה.
והתחיל לרוץ.
אני רציתי לעצור אותו איך שהוא אותו. אז הוא הגדיל.
את ה. בקושי הייתה. הייתה יכולה הסוס.
זה אני כל הזמן חושב על זה ש.
שזה זה היה טיבי.
אז מאז לא עלית על סוס?
אה. לא עליתי על סוס. אני חושב שלא.
לא היה לי שום הזדמנות לעלות.
זה לא סוס. זה עגלה עם סוס.
לאבא היה איטליז?
כן.
כשר. זה אומר שמבחינה כלכלית הייתם במצב טוב?
אין לי מושג. אין לי מושג.
אכלתם אבל בשר כל יום?
לא.
אפילו שנזרק בסוף שבוע?
קודם כל אני לא זוכר מה שאכלנו. אין לי מושג.
אני אכלתי מה שנתנו לי.
לא היית מפונק?
לא. אמא שלי אמרה שאני ערבבתי את האוכל.
הייתי ככה די שמן באופן יחסי.
אמא אמרה: "אתה יודע.
אפילו לא צריכים לרחוץ את הכלים".
ככה אכלתי את ה.
בדרך כלל כשאני מדמיינת בעל איטליז.
קצב. אז על אנשים גדולים ולפחות חזקים פיזית.
אלה תמיד נחשבו ל.
לאנשים הכי חזקים פיזית.
גם אבא שלך היה כזה?
הוא לא היה כזה.
אני לא יודעת כמה שהוא היה חזק.
לי היו. והיה איש לא שמן.
אהה. יותר. אה. רזה.
אבל לא גדול. אהה?
לא. לא. לא. אבל כל הדודים שלי היו.
אבל הם לא התעסקו באיטליז.
זה היה אבל עיסוק משפחתי?
זאת אומרת גם הסבא עסק ב. באיטליז וכו'?
הסבא לי אין לי מושג מה שהסבא עשה.
דבר אחד אני יודע שכולם.
כל המשפחה היה. התעסקו ב. בחיות.
זאת אומרת [משובש] וכל הדברים.
או סחר בהמות. או דברים.
אני פעם עם אבא שלי בהיפוישק בהונגריה.
אבא אהב אותי מאוד מאוד.
אה. קשה לי לתאר את האהבה.
מה שאבא יכול לתת לבן שלו.
הוא רצה תמיד שאני אלך איתו.
שאני אבוא איתו. לא משהו. איזשהו דבר.
נסע להיפוישק אז הוא לקח אותי. אה. איתו ביחד.
שהוא הלך לאיזשהו דבר.
איזה עסק. אז תמיד הוא לקח אותי.
ואם את היית בהונגריה.
יודעת מה זה נקרא חורף?
שמה יש שלג. אז. אה. עשו שם כאילו קרח.
אז הם. אהה.
החלקה על הקרח.
הגלישו. הגלישו.
אז אבא שלי נתן לי שאני אגלוש.
אבל הוא יודע שאני לא יודע.
אז הוא. הוא עשה גם כן.
לי היה מכות. הוא ר.
רצה לבוא לקראתי שהוא יעשה את זה.
למעשה אתם הייתם 2 בנים.
ואתה היית קטן מביניהם.
כן. נכון. נכון.
האטליז של אבא היה בחלק הקדמי של הבית או.
לא.
בנפרד לגמרי?
נפרד לגמרי.
והיית הולך לשם מדי פעם לבקר את אבא?
הרבה. הרבה. הרבה.
אני אגיד לך. אה.
יהודי אחד סיפר לי פה שהרבה פעמים לקחו אבא שלי דוגמה.
מה זאת אומרת? אבא שלי. אה.
היה לי [משובש] והוא לקח לו משגיח.
כי את יודעת יש דין הוא אומר.
הבן אדם לא טוב בשביל עצמו.
ולמרות זאת שהוא היה יהודי כל כך טוב.
הוא לקח משגיח. אהה. נתן דוגמה לאנשים.
תדעו לכם שכל זאת ש.
שיהודי [משובש] ושהוא יכול לסמוך עליו.
הוא היה. אה. עם משגיח.
כשאתה כילד הולך לבקר באיטליז.
זה נראה לי מראה די טראומתי.
זה. זה הרבה דם. זה חיות שחוטות.
זה לא מראה נעים לילד.
אני אגיד לך את האמת. זה משהו אחר.
וכשאני ראיתי בבית שאמא שלי. אה.
לקחה את העופות והורידה את האצבעות.
לא יכולתי לראות את זה.
זה ממש כאב לי כשהיא הורידה.
אבל שם עבדתי. זה משהו אחר לגמרי.
זה בעיקר היה בקר. בשר בקר?
בקר. רק בקר.
ואיך זה שאתם. אהה. אכלתם בשר רק בסוף שבוע?
אני לא יודע אם רק בסוף שבוע.
אני רק יודע אני אכלתי מה שנתנו לי. לא. אין לי מושג.
גם את מה שהיה נשאר שאבא מכר אז
היו נותנים לצדקה או משהו? היה מקובל?
אה. אין לי מושג.
לא שלחו אותך אף פעם להביא ל?
אני אגיד לך.
לפלוני או אלמוני. אה.
להביא להם משהו. למשפחות. אה. נזקקות?
זה מה שאני למשל כתבתי פה במקרה זה.
שעוד כואב לי היום.
אני הייתי ביישן. ביישן מאוד.
וביקשו ממני שכבר אסור היה לשחוט. אנחנו [משובש].
אז צריכים. הקהילה. הקהילה לקחו מאיתנו את הבשר.
מה שנקרא שחיטה שחורה.
לא. זה לא שחורה. זה שחיטה רסמית.
אבל עופות היה מותר.
כן. אבל בגלל שזה היה בניגוד לחוק. אז. אהה.
לא. זה לא היה בניגוד לחוק.
זה היה עדיין שחיטה כשרה?
שחיטה כשרה. אבל זה לא היה נגד החוק.
בהמות היה נגד חוק.
גם הם רצו לעשות.
לשחוט את הבהמות על ידי.
אה. אני לא יודע שקוראים לזה.
שהחייה לא ירגיש את זה.
אה. איך קוראים לזה?
אה. סם ש. ש.
הרדמה.
הרדמה. זהו בדיוק.
ואז הם לא אישרו.
הרבנות לא אישרו דבר כזה.
הרדמה זה לא שחיטה.
ולכן בעופות זה משהו אחר.
ולכן אישרו את זה.
וביקשו ממני שאני אקח את הסחורה ל. לקונים.
אני התביישתי. בסוף הלכתי.
עזרתי עד כמה שיכולתי.
והיום אני מרגיש. אני הייתי אשם למה שלא הלכתי.
ו. זה. זה דבר כזה מה שבדרך כלל.
אה. את יודעת אחרי זמן.
היום אני יכול להגיד.
אה. הבן שלי [משובש].
אה. נכנס לעסק שלי.
זאת אומרת לעניינים מה שאני התעסקתי.
והוא שואל אותי: "איך אתה בא לקונים זרים?"
אז סיפרתי לו סיפור אחד.
שאני הייתי באילת ובאילת לא מכרתי סחורה.
מכרתי סחורה בכל הארץ חוץ מאשר מרחק זה. לא.
אז. אה. אני נכנסתי שמה.
תגידי. לבעלת החנות.
אם במקרה באה אליך אישה שיש לה חזה גדול.
ויש לה בעיות שרק כותנה.
שהרופא אמר רק כותנה. מה את עושה?
היא אומרת אין לי פתרון.
הוא אומר: "אני יכול לפתור לך את הבעיה".
אז השארנו קשר. אמנם לא סיפקתי על הסחורה.
בכל אופן נכנסים. אין בושה בזה.
באותו המידה שאתה רוצה למכור.
הוא רוצה לקנות. זהו ה.
את העופות הייתם.
אה. שוחטים בבית?
לא. חס וחלילה. יש. היה מקום שחיטה.
וזה לא שגידלתם בבית. אה.
לא. לא. לא.
תרנגולות. אווזים. וכולי?
לא. לא. לא.
קנינו הלכנו לשחיטה.
זאת אומרת מישהו מהדודים. אה.
לא לא. לא היו. לא משנה מי. לא יהיה.
מכרו את זה. ואנחנו קנינו. ואנחנו ש.
נתנו לשחיטה. חתכנו אותו כמה שאני. תראי.
אבל לפעמים זה כן משנה.
הרי למשל. אה. אה.
פרות או תרנגולות לפני פסח צריך.
אהה. לפחות בארץ בתקופה שלפני פסח נותנים להם לאכול כשר.
לא. לא הקפידו על זה אצלכם?
לא יודע. אני לא יודע.
אמא הייתה עקרת בית?
כן. גם.
הייתה גם עוזרת בבית? כי בכל זאת.
כן.
6 ילדים זה היה [משובש] כל אחד.
כן. כן. היה. היה. היה.
עוזרת שגרה אצלכם?
גם שגרה אצלנו.
גויה?
גויה.
אבל אני מניחה שבמטבח.
אה. אמא לא נתנה לה עסק.
אה. לא לא.
תראי לא היה כל כך בית כל כך גדולה.
היה בסך הכל 2 חדרים והסיפור מה ש.
8 נפשות 2 חדרים?
2 חדרים ולא. לא די. אלא בזמן 39'.
כשבאו ה. ה. אה. פליטים מפולין. פולניה.
אז לנו היה קשר.
לא לי מה שלאח שלי והקרובים מסביב היה קשר איתם.
אצלנו ב-2 ה. החדרים האלה.
חדר אחד נתנו את זה לפליטים. למרות שהיה.
זה מסוכן מאוד. מאוד מסוכן שתפסו אותנו שאנחנו עוזרים.
נכון. הרבה מיהודי הונגריה לא הסכימו לעשות את זה.
כי זה היה בניגוד לחוק כאילו.
נכון. נכון. נכון.
אבל. אבל זה אנחנו.
בימים רגילים. אתה עם אח שלך ישנתם באותה מיטה?
לא. לא. באותו.
לו היה חדר לחוד. אני ישנתי עם אבא שלי.
אבא שלי אהב אותי מאוד. והוא רצה ל.
הוא קם בבוקר מוקדם ב-5:00.
ב-5:00 או 4:00 אני לא יודע אפילו מתי.
הוא קם. ו. מיטה. אני לא יודע איזה גודל היה המיטה.
בכל אופן. זה מה שהיה. ה.
ה. בערך היה אחרי זה עוד מיטה שהקימו.
ואחרי זה עוד מיטה קטנה בשביל ה.
הצעירה ביותר. זה מה שהיה ואנחנו היינו שמחים.
איך נראתה השבת בבית?
מאוד יפה. מאוד יפה.
הלכנו לבית הכנסת. חזרנו בחזרה.
היה שולחן מסביב והיה מאוד יפה.
מאוד. אה. אני קשה להיזכר בדיוק איך בדיוק זה. מה זה נקרא.
שרתם אבל זמירות?
בטח. בטח. אה.
הבנות גם או רק הבנים?
רק הבנים. בעצם רק אני.
למה. לך היה הקול הכי יפה?
לא היה לי קול יפה. אני לא יודע.
דבר אחד אני יכול להיזכר שאת.
אהה. אומרת את הדבר הזה.
אנחנו הלכנו להיפוישק ושמה היה דוד שלי שהוא בסוף בא ארצה.
והם היה אשכנזים.
זאת אומרת לא אשכנזים במובן שאת חושבת. אלא נוסח אשכנז.
ההברה מה שנקרא. הברה אשכנזית.
נכון. ולנו היה הברה ספרדית.
ושאני שרתי זה זמירות.
אז תמיד רצה לחקות אותי.
וצחקו ואני לא ידעתי למה הם צוחקים.
הם אומרים אחרת עם הברה האשכנזית.
וספרדית והם נהנו מאוד בשביל ש.
ש. נוסח מה שאני. אני שר. זה סיפור.
בשבת בבוקר תמיד היית הולך עם אבא לבית הכנסת?
מגיל מסוים אני לא יודע בדיוק מתי.
אבל בהתחלה היית הולך איתו.
אז היית תמיד יושב לידו או יותר משחק עם הילדים בחוץ?
אני בדרך כלל לא יודע.
לא יודע. אני לא. קשה לי להיזכר.
לי לא היה מקום לחוד.
ואיך. אה. איך הייתה התנהלות לגבי ארוחה בשבת?
הרי לא היה כמו היום פלטה חשמלית.
אז היה מקובל אצלכם לקחת נניח את ה.
את הסיר עם הצ'ולנט למאפייה?
נכון. זה כן. זה אני זוכר.
שהרבה פעמים באתי לקחת.
זה היה התפקיד שלך?
לא לא. אני רק הלכתי גם כן.
פעם מישהי סיפרה לי שאבא שלה גם היה לו אטליז.
ולכן ידעו שלהם יש את הבשר הכי טוב בצ'ולנט.
ואיכשהו ככה כאילו במקרה.
היו מחליפים את הסיר והם היו מקבלים סיר אחר.
עשו. עשו לנו פה. גם כן פעם.
אה. איך קוראים להם?
אה. אה.
מאפייה?
מאפייה. סליחה שאני. לא נזכר.
זה בסדר.
ושם הלכנו והיה. הסיר היה מאוד יפה.
לקחו את כל הסיר. לא השאירו במקום זה.
אבל ב. במישקולץ לא קרה שפעם קיבלתם.
אהה. סיר לא שלכם?
לא. לא. לא.
לא זוכר אני בכל אופן.
אני. אני אגיד לך זה הולך כבר צד אשתי.
אשתי. האבא של אשתי היה חסיד גדול.
חסיד של סאטמר.
והוא. והוא בא הביתה פעם. אה. מהמקווה.
והוא אומר: "אי. החליפו לי את ה. איפה ה. המגבת?"
אז. אהה. הוא אומר שהחליפו את זה.
מאיפה זה מה שהחליפו?
הוא שכח להשאיר את זה.
זה המונח של חס וחלילה.
לא להגיד גנבו.
גנבו. נכון. זה אבא שלי אישתי.
זה חסיד. אהה. לא רגיל.
זה שאני הגעתי למשפחה הזו.
זה היות ואני העבר שלי מה שהיה.
למרות שלא היה מגיע לי.
היה בבית איזשהו קשר לציונות. בבית שלך?
לא. אה. כן.
האח שלי היה בבית"ר.
וההורים. זה היה בסדר מבחינתם?
לא. לא. היה בשקט אף אחד לא ידע מזה.
הם לא ידעו מזה?
לא.
אתה אבל אז ידעת?
במקרה. במקרה אני לא יודע. במקרה.
לא היית כילד. לא היית קצת הולך אחריו לראות.
אה. מה קורה שם?
לא הלכתי. אבל דבר אחד אני זוכר
וזה עד היום אני בוכה בשביל זה.
ש. אה. באו לספר לי שאח שלי הולך עם בחורות.
אז אני אומר אני צריך לספר לאמא שלי.
אז אני את יודעת מה שינקו עושה?
קראו לו ינקו. זה. אהה. יעקב.
מה. מה הוא עושה? בינתיים נזכרתי. שאני לא אגיד את זה.
אז היא מתחילה לחקור: "מה הוא לא מתפלל?
הוא לא זה ולא זה. הוא הולך עם בחורות?"
א. אני כשאני שמעתי את זה. אומר לא אמא.
אני לא רוצה להגיד. אז הבנתי שזה לא דבר.
משהו כל כך זר.
אם יש לה מושג לאמא שלי שיכולים ללכת עם בחורות.
אז זה. זה לא משהו אסור כל כך.
הוא היה. אהה. פחות דתי מכם.
או שהוא היה יותר מרדן. אתה יודע.
לא מרדן.
בית"ר ו.
לא מרדן. אלא פשוט מאוד שגודלים.
אז הוא היה בחור. כמו ששמעתי. בחור יפהפה.
ובחורות הלכו אחריו. וכנראה זה עודד אותו קצת.
כי גם אמרת שהוא הלך לבית"ר.
מה שלא היה מקובל אצלכם בבית.
נכון. אה. תראי. אה.
למי מהאחים אתה היית הכי קרוב?
האחים. האחיות. זאת אומרת. אה.
כולם אותו דבר. [משובש]
אז. אה. האח הגדול למשל הוא
היה גדול ממך בכמה. 6-8 שנים?
לא. הוא נולד בעשרים ו. עשרים ו.
עשרים ו. 24'. ואני 28'.
האח?
כן.
איך יכול להיות? אמרת שהוא הבכור ובאמצע יש עוד. אה.
כל שנתיים.
עוד 2 אחיות.
נו אז הייתה אחות ב-26' ואחות ב-24'.
אה. זה 24'.
אז האח צריך להיות ב-22?
לא. לא 22'.
עשרים. עשרים. אולי 25'.
אחרי זה 26'.
הוא לא היה הבכור?
הוא היה הבכור.
אבל לא הייתה איזה אחות שהיית יותר מקורב אליה או.
אחרי המלחמה שהשתחררנו.
אמרו את אמא שלי ואת ה-2 האחיות הקטנות לקחו לאושוויץ.
גם אותי לקחו. רק במקרה לא הצליחו.
אה. ואחרי המלחמה הם באו ארצה ואני באתי אחרי.
הייתי בבוקרשט. הייתי ב.
ב. במוסד יסומים. יתומים.
ואחרי זה חלק גדול של
אנשים נסעו איתי ביחד לצ'כיה ומשם לאמריקה.
ואני הלכתי גם כן לצ'כיה.
בסוף אני אמרתי שאני לא רוצה ללכת לאמריקה.
אין לי אף אחד שמה.
אנחנו נגיע לזה ולמפגש עם האחות.
אבל אני חוזרת איתך רגע עוד לילדות.
במקרה שלך אני מבינה ש. אה.
אם אני שואלת מי היה יותר דומיננטי בחינוך שלך אמא או אבא.
אז במקרה שלך זה אבא. נכון?
ביחד. אותו דבר.
למרות שאבא בטח היה עסוק ו.
ולא היה הרבה בבית.
לא היה הרבה. כן היה. אני לא.
לא זוכר בדיוק איך. אבל בכל אופן.
אה. אני קיבלתי חינוך אותו דבר משניהם.
איזה חג הכי אהבת בבית כילד?
איזה?
חג.
איזה חג? לא זוכר.
ואתה למדת בבית ספר כללי נכון? לא יהודי.
יהודי רק יהודי. כולם יהודים.
חוץ מהחדר.
גם כן.
בית הספר שלמדת בו היה בית ספר יהודי?
יהודי. רק יהודים.
רק. רק בנים?
רק בנים. כן.
ואחר כך היה ברור גם שאתה הולך לישיבה קטנה?
אני הלכתי אבל חצי שנה.
אבל זה ברור.
וגם אח שלך לפניך אחרי בית ספר הלך לישיבה?
אח שלי לא הלך.
למד מקצוע?
גם לא היה לו זמן. גייסו אותו בזמנו.
אבל זה סיפור המשך.
אז אתה למדת בבית ספר רגיל ואחר כך בישיבה קטנה אבל.
לא ישיבה קטנה. ישיבה.
ישיבה רגילה?
רגילה.
זאת אומרת אחרי הבר מצווה.
אהה. עברת לשם?
אחרי הבר מצווה. אבל היה לי.
כבר לא הרבה זמן היה. אז הלכתי חצי שנה.
את יודעת מה זה זמן?
זמן זה חצי שנה בין חג לחג.
ואז יש אחר כך בין הזמנים.
בין הזמנים נכון. אז.
אז לקחו אותי. לא רצו לקחת אותי. אני לא יודע.
אבל הסבא שלי [משובש] זה היה קרוב ל.
אהה. ל. ל. אה. בלשגרמט. שם למדתי.
היה שם רב גדול ושם קיבלו אותי בזכותו.
זה היה לפנימייה.
הישיבה הייתה במסגרת פנימייה?
לא. לא. ההורים שילמו בשביל ה.
ואיפה גרת?
שילמו בשביל דירה. דירה.
וה. ואז הייתם אוכלים בשיטת הימים מה שנקרא?
אם. אם את יודעת מה זה המושג הזה. משהו כזה.
בדרך כלל. אה. היה לי שמה 2 קרובים.
אחד בשבת ואחד באמצע שבוע.
היתר אולי עוד אחד איזה קרוב.
אכלתי במנזה. אם את יודעת מה זה מנזה.
כי אתה ציינת את זה שאת ילד ונער כזה מאוד ביישן.
ולחשוב על זה שאתה צריך להגיע למשפחות זרות. אה.
לאכול אצלם. זה למישהו ביישן זה.
זה. לא הרגשה איומה.
היה לי בעיה. אבל התרגלתי. התרגלתי.
גם הקרובים יכול להיות שלא כל כך הכרת כבר קודם.
אה. את מכירה. הכרת את ה. אה. דוויד לייב?
אחד שאסף כסף בשביל עניים.
וכל אחד העריך אותו.
וזה היה בן. בן של אותו הקרוב. אה. שלנו. אה.
בבלשגרמט והוא היה בן דוד של אמא שלי.
יהודי שהרבי מסאטמר. אה.
רבי מוויז'ניץ נישק לו את הידיים.
פעם אחת אני פגשתי אותו ושאלתי אותו מה.
מה. מה עם אחיך?
היה לו אח אחד שהיה בלונדון.
אז אמרתי בסדר. הוא אומר מה היה?
אמרתי. יש לי היום יפה.
אני מחכה את הבן שלי. אה. הבן שלי.
אז הוא אומר. סליחה. אין לי. אין לך בן.
אז הוא אומר לי. אבל אני חיתנתי אותו ואני גידלתי אותו.
זה היה שהוא אסף כסף בשביל העניים.
והוא היה ידוע כל אחד.
מי שפגש אותו נתן לו כסף. זה.
זה בשבילך זה לא היה קצת. אה. טראומטי?
אתה היית מאוד קשור לאבא. לאמא.
לצאת ככה בגיל. אה 13 מהבית?
זה בטח היה קשה.
היה. היה קשה. אבל את יודעת מה שאבא אומר. זהו.
ככה שאין לי הרבה.
אני הייתי ביישן. ו. אבל.
איפה. אז איך עברת את הבר מצווה?
הם הלקרוא את הדרשה והפרשה.
לא. לא היה לי בר מצווה. מה היה לי?
היה לי. אה. שבת בבית. כי זה היה ב.
ב. במצב קשה מאוד.
אז היה לנו בחור שעמד אי. אה.
גר איתנו באיזו צורה.
והוא לימד אותי את הבר מצווה.
בבית הכנסת עליתי לתורה.
אמרתי את המפטיר.
אחרי זה באתי הביתה.
אמרתי דרשה או לא אמרתי.
אני לא זוכר משהו.
אבל זה היה בבית.
לא היה שום אפשרות לעשות בר מצווה כמו שהיום עושים.
היום עושים כל מיני צורות.
או שעושים בר מצווה באולם או שאומרים לא עושים בר מצווה.
הולכים נותנים את זה בשביל העניים.
או ש. לחוץ לארץ.
מה שאתה. מה שאתה קודם אמרת זה
כשהתחילו החוקים האנטי יהודיים. ואז.
אה. הגיע החוק הזה של ה. של האיסור שחיטה כשרה.
אז אבא היה צריך. אה. לסגור את האטליז?
כן. בטח. הוא סגר. ה.
התחיל להתעסק עם בהמות כמו שאח שלהם.
לא. לא היה אז.
כסוחר בהמות?
כן. אבל לא סוחר בהמות אלא פשוט מאוד ניסה.
אה. להביא את זה.
אבל הוא לא הרבה היה יכול לעשות.
אמא שלי עשתה. אמא שלי עשתה.
יש לי תמונה במקרה. אה.
שאמא עשתה ריבות וכל מיני דברים מה ש.
האמא. האישה יכולה לעשות והיא עשתה את זה. זה היינו.
היה מצב קשה מאוד.
לא. לא התעסקתם קצת במה שנקרא שחיטה כש. אה. שחורה?
זאת אומרת שבכל זאת למרות האיסור. אה.
לא.
שוחטים בסתר?
לא. לא. לא. רק. רק בעופות.
כמו שאני יודע. לא. אני לא חושב.
זה לא פשוט. אה. לשחוט חיה.
בהמה כזו גדולה אז צריכים מקום. זה לא פשוט.
אז איפה. זאת אומרת איך.
ב. במצב הכלכלי הקשה שהיה.
איך להורים עוד היה כסף לשלוח אותך ל. לישיבה?
את יודעת. זה לא.
זה שאלה מאוד מאוד מה ההורים עושים? הכל עושים.
אני לא יודע עד כמה שיכולתי להרשות
לעצמי לשלוח את הבן שלי ל. ללמוד באוניברסיטה.
ל. ל. לעשות את כל הדברים.
את החתונה ואת כל הדברים.
אבל עשיתי את זה.
למה? הורים עושים כל דבר. מפני שהילד.
אה. אבל היו לה הורים. אה. 6 ילדים.
וכשאתה אומר שאין פרנסה אז.
אני לא יודע איך הם הסתדרו.
אצלנו אומרים השם עזר.
על השולחן אתה לא יודע שהיה חסר?
לא. לא.
אבל נניח בגדים חדשים. אתה לא כל כך קיבלת.
אלא יותר. אה. מהאח הגדול בירושה?
אני במקרה כן קיבלתי מהאח הגדול. שהוא הרגו אותו.
מלפני ש. שידענו את המצב.
אז בבית בגג היה 2 שלבים.
בשלב הזה. אה. שלב ביניים אמא שלי הסתירה
2 בגדים וכוס בעכער. וכל מיני דברים.
איך. מה?
בעכער. זה כוס גביע כזו שעושים קידוש.
גביע. אה. ש. ש.
כסף.
גביע יין?
לא. גביע כסף.
וכל מיני דברים. אני לא זוכר כבר מה.
אני לא רציתי ללבוש את הבגד הזה הרבה זמן.
חיכיתי לאח שלי שיבוא הביתה.
זה שלו. זה לא שלי.
בסוף אחותי. 2 אחיות שלי חזרו בחזרה.
נפטרו פה בארץ מסרטן.
ו. אהה. שכנע אותי כנראה שהוא לא בא הביתה.
מיד אחרי הבר מצווה אתה נסעת לישיבה?
לא יודע בדיוק. לא יודע.
ו.
לא. לא היה לי הרבה זמן.
אבל עד שנכנסו הגרמנים ב-44'.
כן.
איפה אתה היית אחרי שחזרת מהישיבה? מה עשית?
אני לא חזרתי מהישיבה אז.
אני אגיד לך את האמת.
היה לי בעיה. אני לא יודע מתי שזה היה.
היה שנה אחת. היה קור שלא.
לא הלכו לבית ספר הילדים.
אנחנו מדברים עם חברים ואני אומר קר.
אבל לא כל כך נורא.
קר. בסדר. לא לא נורא.
ואני לא יודע באיזה שנה זה היה?
אני יודע שב-44' במרץ באו הגרמנים.
איך. מה. איך מסתדר הדבר? אין לי מושג.
שאלה אחת. עוד לפני הגרמנים.
לפני המלחמה. אתה הרגשת אנטישמיות?
בטח.
או שלא כל כך היית בקשר עם. אהה. עם נוצרים?
כן. הם היו קשר איתנו.
היה מקרה אחד שזכור לי ש.
אהה. אנחנו קראנו להם שייגעצים. באו והרביצו לי.
היה שם בפינה שוטר.
הלכתי אליו ואמרתי לו.
שלא התביישתי לגשת אליו וזה היה גאווה שלי.
אז הוא אומר: "אין דבר.
תלך הביתה. אני אסדר כבר את העניין".
זה אני. שאני העזתי לגשת לשוטר ולהגיד לו.
אה. זה היה אומץ.
היה לנו עוזרת שהייתה שנים על גבי שנים.
קראו לה. לה אפלקה או משהו כזה.
ולבעלה היה לא רחוק מהבית שלנו עיתון. מוכר עיתונים.
שבזמן שהגרמנים היו שמה אז הלכתי אליו.
חשבתי גם לפני זה הוא בא אליי ושיחק איתי כמו
עם ילד משחקים.
אני הלכתי. אמר: "לך. לך. לך". אז לא הבנתי.
עכשיו אני מבין שהוא מכר עיתונים של ה.
נילוש. נילוש יודעת?
צלב החץ.
צלב החץ. אבל. אה. איך קוראים לזה?
צלב החץ בעברית.
זה.
זה ה. הפאשיסטים ההונגרים.
ההונגרים. אז. אז כנראה הוא פחד מזה שלא יקבל את העיתונים.
ככה אני מתאר לי.
וזה שאני הלכתי לשמה. לך. לך. לך.
כאילו הוא לא מכיר אותי.
מה פתאום. אבל. אה. זה היה המצב.
עד שהגרמנים. אה.
נכנסו במרץ 44'.
הבעיה העיקרית שלכם הייתה בעיית פרנסה
בגלל העניין של השחיטה הכשרה.
וכשנכנסו הגרמנים במרץ 44'.
מה אתה זוכר שקורה אצלכם?
אני אגיד לך. יש לי פה תמונה אחת שזה לא שלנו.
יש שמה 2 אחיות ובת דודה אחת שהבית הזה היה על ידינו.
היה פעם אה. שיסטר. אהה. סנדלר.
היה עני. איך שהגרמנים נכנסו.
זאת אומרת היה לו יותר אישה.
הוא קיבל רישיון לבנות.
ואצלנו. לנו היה. אה.
בית ארוך. והיו צריכים להיכנס שמה.
ואיך שנכנסים. אה. הוא לקח מאיתנו חלק גדול.
אני לא יודע מספיק היה חצי מטר.
זה היה הרבה מאוד בכדי שהוא יכל להיכנס שמה אוטו משהו.
והוא קיבל רישיון ולא היה לנו שום דבר.
זאת אומרת אני נזכר בזה שאת אומרת שהיה לנו צרות.
זה היה מספיק צרות.
פשוט מאוד לא יכלו להיכנס לבית הזה.
אה. לחדר. לחצר הזה.
אני לא יודע בדיוק איך שההורים הסתדרו.
הם עבדו קשה מאוד. עבדו. עבדו.
אמא שלי עשתה. אה.
כל מיני דברים בכדי לעזור ל. ל. לפרנסה.
2 אחיות הלכו ללמוד. אחת הלכה לפוישק.
שהיא למדה תפירה?
תפירה נכון. ו. ו. היה לה ידיים זהב.
אה. בסוף הם הגיעו לבודפשט.
היא הייתה. היא הייתה עובדת אצל אחד מ. על ידינו.
ואומר. אהה. הוא אומר שהידיים של קלרה
זה שווה יותר מאשר אוטו מוסך.
היה שמה מודד.
היום אני רואה שהבן שלה.
יש לו ידיים כאלה שבבית.
את הריהוט הוא עשה לבד.
כל דבר. מה שאת יכולה לתאר. הכל הוא יודע.
הוא רכ. ירש את זה מהאמא. ו.
כשנכנסו הגרמנים. הם נכנסו אליכם פיזית למישקולץ.
אתה זוכר אותם.
אתה ראית אותם שם?
אני מתאר לי שראיתי. אבל אני.
זה לא עניין שנכנסו אלינו למישקולץ.
לו הייתי הולך ברחוב הראשי שמה איפה שה.
בטח הייתי רואה אותם.
אתם גרתם באזור היהודי במישקולץ?
נכון. כן.
קוראים לזה גטו.
זאת אומרת כשהיה אחר כך.
כשעשו את הגטו. אז הבית שלכם היה בתחומי הגטו?
לא הייתם צריכים לצאת מהבית?
בסוף אנחנו יצאנו. הלכנו ל. ל.
כן. אבל עד. עד הגירוש מהגטו.
זאת אומרת עד הטרנספורטים.
אתם הייתם בתוך הבית שלכם?
לא. לא. לא.
מהגטו אנחנו הלכנו ל.
לבית חרושת ללבנים.
ללבנים. נכון.
אבל לפני זה. בשלב הראשון אתם נשארתם בבית?
כן. ואמרו לנו שהיו צריכים לקבל עוד אנשים שמה.
כל מיני מקומות.
ואני אז בזמנו שאלתי איך אפשר פה להכניס את האנשים?
בסוף לא הכניסו פה. אני.
אתה הזכרת קודם את הפליטים שהגיעו מפולין. מסלובקיה.
הם. הם ישנו אצלכם בדרך.
הם עברו בדרך לבודפשט נכון? הם.
לא. לא. לא. הם היו שמה.
האח שלי היה. אני לא ידעתי.
רק דבר אחד ידעתי.
איך עושים מספר בתעודת לידה.
אח שלי היה מומחה בזה.
לא יודע אם הוא זייף או.
או. או מישהו אחר זייף.
בכל אופן. אה. 28' היה צריך להיות ה.
בתעודת זהות שלי 28'.
זאת אומרת זה היה שנה שנולד.
וכל מיני מספרים כל. יש לו איזה.
איזה. אה. זיהוי על ה. על ה. תעודת לידה.
והאח שלי עשה את הדברים האלה.
ו. את יודעת. זה הזמן הוא מאוד קצר מאז שנכנסו.
לפני שנכנסו וכל הדברים.
אבל מאורעות כל כך הרבה היו שקשה לי לדעת בדיוק איך.
מה. ומתי זה היה?
אה. אתה זוכר אבל את הפסח האחרון בבית?
זה היה כבר שהגרמנים היו.
לא. לא זוכר בדיוק פסח הזה. אני זוכר פסח.
ואחרי פסח. אחרי פסח הודיעו ש. שיש גטו.
ואז התחילו להיכנס עוד אנשים שלא היו בתחום שאתם גרתם.
היו צריכים גם להיכנס לגטו?
זמן קצר. זמן קצר.
זה אחרי 3 שבועות. חודש.
אני לא יודע כבר לקחו אותנו ל.
ל. לבית חרושת ל. ל. לבנים.
ושמה כמה זמן הייתם בערך. שבוע. שבועיים?
נגיד לך. זה סיפור שלם.
מה שהיה בזמן שהיינו בגטו.
בדיוק מול החלון שלנו.
זאת אומרת בבית שלנו בא איזה.
איזה סרן. אהה. קראו לו סרן הורבט.
שמעת עליו פעם? כן. והוא. אני הייתי קטן
ולא חשבתי הרבה אז אני רק שמעתי.
היה איש ממש משהו. אה. מרשים מאוד.
והוא אמר פשוט מאוד. אתם.
הוא היה אחראי על הגיוס ל. ל. ל.
פלוגות עבודה.
פלוגות עבודה אבל מטעם ה. המיניסטריון.
והוא אומר: "כל מי שרוצה לעזור ל.
לצבא ההונגרית יבוא ואני מקבל אותו".
אמא. מה לעשות שאמא ו-2 האחיות היו.
שהאחיות השניות הם. ב. לפני זמן. אה. אה.
אמרו שכל אלה שהולכים לכפר ועובדים בחקלאות זה.
זה י. יציל אותם.
יציל אותם. ונשארנו בבית אמא.
אבא לקחו אותו לפני חודש.
חודשיים או 3 לפני זה.
אח שלי היה צריך להתגייס בתור.
שהיה כבר. כבר.
אה. בזמן הגיוס אבל לעבודה.
ו. אה. אה. אמא. אני. אני זוכר.
ועוד האח התגייס כשהגיע.
כשהוא הגיע לגיל. אז הוא גויס לפלוגת עבודה?
עבודה. נכון.
זה היה עוד לפני שהגרמנים נכנסו?
לא. לא.
אחרי?
יחד. ביחד עם אותו הזמן.
אני אומר לך שהדבר הזה כל כך היה.
כל כך היה. אהה. זמן קצר בהרבה דברים.
שקשה מאוד לזכור את ה. את הדברים.
זאת אומרת שאתה נשארת עם.
עם אמא ו-2 האחיות הקטנות.
2 האחיות הקטנות.
ואז שאלתי אמא ואני עשיתי את ה.
בבית. את הספונג'ה. אני עוזר לאמא.
ואז אמא. מה לעשות?
הוא אומר שהוא לוקח עבודה.
והוא אמר במיוחד אני לא מסתכל על תעודת זהות.
או על תעודת לידה.
מי שרוצה לבוא לעזור לצבא ההונגרי. מוכן לקבל.
העד בן למשפחה אורתודוכסית; לימודים ב'חדר' ובבית ספר יהודי; איסור על שחיטה כשרה; סגירת האטליז המשפחתי; כניסת הגרמנים במרץ 1944; בית העד בתחומי הגטו; גיוס האב והאח לפלוגת עבודה; העברה לבית חרושת ללבנים; התגייסות העד לפלוגות העבודה בעצת קצין הונגרי; שחרור בידי הצבא האדום; חזרה הביתה; פגישה עם שתי אחיות; פעילות בתנועת בני עקיבא; מעבר עם קבוצת ילדים לבית ילדים ב-Budapest; עלייה לארץ ישראל ב-1948.
details.fullDetails.itemId
9998716
details.fullDetails.firstName
טיבור
שלמה
details.fullDetails.lastName
רוזנטל
details.fullDetails.dob
1928
details.fullDetails.pob
Miskolc, הונגריה
details.fullDetails.materialType
עדות
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - עדויות יד ושם
details.fullDetails.earliestDate
18/06/2012
details.fullDetails.latestDate
18/06/2012
details.fullDetails.submitter
רוזנטל שלמה טיבור
details.fullDetails.original
כן
details.fullDetails.interviewLocation
ישראל
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
details.fullDetails.testimonyForm
וידאו
details.fullDetails.dedication
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
banner.documents.disclaimer