>
>
breadcrumbs.documents >
עדות של יעקב ינקוביץ בינה ילידת 1934 Stefanesti, רומניה על גירוש יהודי Stefanesti ונדודים ברומניה

עדות של יעקב ינקוביץ בינה ילידת 1934 Stefanesti, רומניה על גירוש יהודי Stefanesti ונדודים ברומניה

Testimony

00:00:35.060 00:00:41.865

ט' בחודש סיוון שנת תשע"ב. ה-19 ביוני 2012.

00:00:41.865 00:00:47.880

אני סיגל הולצמן מראיינת את הגברת יעקב בינה לבית ינקוביץ.

00:00:47.880 00:00:49.665

הגברת יעקב נול.

00:00:49.665 00:00:53.730

נולדה בשטפנשט שברומניה בשנת 1934.

00:00:53.730 00:00:57.300

הראיון מטעם יד ושם ונערך בבית העדה.

00:00:57.300 00:00:59.715

אממ. בוקר טוב. בינה.

00:00:59.715 00:01:01.125

בוקר טוב.

00:01:01.125 00:01:04.400

תספרי לי בבקשה על בית הורייך בשטפנשט.

00:01:04.400 00:01:06.660

אפשר להתחיל עם השמות של ההורים.

00:01:06.660 00:01:08.040

של הסבים. אם את יודעת.

00:01:08.040 00:01:09.855

כן. כן. אה.

00:01:09.855 00:01:12.840

אמא הייתה איטה לבית ליבוביץ'.

00:01:12.840 00:01:16.755

התחתנה עם אבא משה ונהפכה לינקוביץ.

00:01:16.755 00:01:25.110

ואז נולד אחי הבכור מנחם ינקוביץ ב-1932 ואני.

00:01:25.110 00:01:26.910

בינה י. ינקוביץ.

00:01:26.910 00:01:31.150

נולדתי ב-1934. שנתיים אחריו.

00:01:31.150 00:01:35.790

ויש לי אחות שהיא נולדה ב-1935.

00:01:35.790 00:01:36.270

מה שמה?

00:01:36.270 00:01:38.040

וזה. י. אה. רבקה.

00:01:38.040 00:01:40.485

היום רבקה לוי. רב.

00:01:40.485 00:01:43.610

אנחנו היינו משפחה של 5

00:01:43.610 00:01:47.870

אנשים בבית וסבתא שהייתה תמיד צמודה אלינו.

00:01:47.870 00:01:49.990

סבתא חנה ליבוביץ'.

00:01:49.990 00:01:54.030

היא הייתה אמא של אמא שלי והיא כל כך דאגה לנו.

00:01:54.030 00:01:56.650

היא הייתה דמות מיוחדת.

00:01:56.650 00:01:59.880

דמות של סבתא. אמא. דואגת. הכול.

00:01:59.880 00:02:02.490

אהבה גדולה הייתה לנו אליה.

00:02:02.490 00:02:05.755

היו לה 9 ילדים לסבתא.

00:02:05.755 00:02:08.030

אבל היא הייתה עם אמא.

00:02:08.030 00:02:12.590

היא הייתה מאוד צמודה לאמא כי היא נשארה בבית שהיא

00:02:12.590 00:02:14.845

נולדה כביכול שמה.

00:02:14.845 00:02:16.920

והייתה לה אמא שקראו לה

00:02:16.920 00:02:23.555

רבקה שאמרו שהיא חיה למעלה מ-100 שנה ב. בשטפנשט.

00:02:23.555 00:02:24.585

הסבתא רבא שלך?

00:02:24.585 00:02:26.280

הסבתא רבא שלי. כן.

00:02:26.280 00:02:27.750

זאת אומרת אנחנו מדברים על

00:02:27.750 00:02:30.420

משפחה שממש כמה דורות ישבה בשטפנשט.

00:02:30.420 00:02:31.630

כן. כן. כן.

00:02:31.630 00:02:34.270

אבא הוא לא היה יליד שטפנשט.

00:02:34.270 00:02:36.050

אבא בא מסעבען.

00:02:36.050 00:02:42.585

התייתם מהאבא ונשארה אמא שהיה לה מאוד קשה ל.

00:02:42.585 00:02:45.375

לחנך אותו או לגדל אותו.

00:02:45.375 00:02:47.715

ושהיה בן 13.

00:02:47.715 00:02:50.145

אז בשטפנשט הייתה אחותו.

00:02:50.145 00:02:51.315

אחות של ה.

00:02:51.315 00:02:58.520

האמא שלו ולה היו 11 ילדים והיא לקחה את אבא שלי עוד ילד.

00:02:58.520 00:03:00.545

אז היו לה 12 ילדים.

00:03:00.545 00:03:06.490

ולימ. שמה הייתה משפחה שכולם תפרו. כולם היו חייטים.

00:03:06.490 00:03:10.870

היו דווקא די מלומדים ומפורסמים אבל

00:03:10.870 00:03:15.575

המקצוע זה היה תפירה. חייטים כולם.

00:03:15.575 00:03:17.595

ואבא שלי למד. אה.

00:03:17.595 00:03:22.665

לתפור והוא גדל. היה בחור. אה.

00:03:22.665 00:03:27.300

כבר בגיל לחתונה ואז הציעו לו להתחתן עם אמא שלי.

00:03:27.300 00:03:29.450

שהיא הייתה לבית ליבוביץ'

00:03:29.450 00:03:34.030

והם התחתנו ועברו לגור בבית של הסבתא חנה.

00:03:34.030 00:03:38.470

וככה חיינו כל החיים עד למלחמה ביחד. צמודים.

00:03:38.470 00:03:40.650

איך היה המצב הכלכלי שלכם?

00:03:40.650 00:03:41.865

אה. ת.

00:03:41.865 00:03:43.730

לא היה חסר לנו כלום.

00:03:43.730 00:03:48.010

לא היינו אמידים אבל אף פעם לא היה חסר לנו כלום.

00:03:48.010 00:03:49.680

אנחנו מדברים על שטפנשט

00:03:49.680 00:03:54.600

שידועה עד היום בחסידות המפוארת שצמחה בה. חסידות שטפנשט.

00:03:54.600 00:03:58.335

היה שם את האדמו"ר הזקן יותר ואחר כך היה את ה.

00:03:58.335 00:04:01.365

את האדמו"ר הצעיר. את הרבי הצעיר. מה שנקרא.

00:04:01.365 00:04:01.980

כן.

00:04:01.980 00:04:04.455

האם גם ההורים שלך היו. אה. חסידים?

00:04:04.455 00:04:06.840

המשפחה גם הייתה משפחה שקשורה לחסידות?

00:04:06.840 00:04:08.550

זה. זה מאוד מעניין.

00:04:08.550 00:04:11.830

השאלה נהדרת. חשבתי על זה הרבה.

00:04:11.830 00:04:14.275

אמא ואבא. אה. גרו.

00:04:14.275 00:04:17.700

גרנו ברחוב של הבית כנסת ואיפה שהאדמו"ר.

00:04:17.700 00:04:20.085

הרבי. קראו לו הרבי.

00:04:20.085 00:04:21.240

כבר הרבי הצעיר. כביכול.

00:04:21.240 00:04:22.980

הצעיר יותר. כן.

00:04:22.980 00:04:27.820

והוא מאוד פעל. אהה. לקהילה.

00:04:27.820 00:04:29.855

היו יותר עשירים.

00:04:29.855 00:04:31.310

היו יותר עניים.

00:04:31.310 00:04:34.030

היו בעלי מקצוע שלפעמים כן היה.

00:04:34.030 00:04:36.765

לפעמים לא. זה לא.

00:04:36.765 00:04:40.020

יצאו משטפנשט הרבה אנשים. אה. משכילים.

00:04:40.020 00:04:44.760

רופאים ו. ועורכי דין וסופרים ו.

00:04:44.760 00:04:50.490

והרבי הזה כנראה שהוא השאיר חותם ל.

00:04:50.490 00:04:53.100

ב. לכל. אה. עובדה.

00:04:53.100 00:04:55.375

עד היום לי יש בארנק את התמ.

00:04:55.375 00:05:00.440

את התמונה שלו. אני מחזיקה את זה לאיזה קמע. זה.

00:05:00.440 00:05:05.080

אמא הייתה תמיד לחגים הולכת. מקבלת חרוסת.

00:05:05.080 00:05:09.245

הוא היה מחלק ומברך ותפילות.

00:05:09.245 00:05:12.870

בית כנסת. איזה יהודי לא הולך לבית כנסת?

00:05:12.870 00:05:15.705

זה היה ממש. אה. עיירה יהודית.

00:05:15.705 00:05:19.040

אה. מאוד מאוד. אהה. חזקה.

00:05:19.040 00:05:20.600

עיירה יהודית טיפוסית. מה שנקרא.

00:05:20.600 00:05:21.770

כן. טיפוסית. כן.

00:05:21.770 00:05:25.115

את יכולה לתאר לי איך נראתה העיירה? לאפיין אותה?

00:05:25.115 00:05:29.355

אהה. רחובות. רחובות.

00:05:29.355 00:05:33.540

אה. כשאני עזבתי אז הייתי בת. אהה.

00:05:33.540 00:05:35.965

לא הייתי 10 אפילו.

00:05:35.965 00:05:41.750

ואני זוכרת את הבתים הצנועים. הבתים היותר אמידים.

00:05:41.750 00:05:45.705

והיו גם. אה. רופא ש.

00:05:45.705 00:05:49.200

דוקטור שוורצנברג. שהיה גר מול הבית שלנו.

00:05:49.200 00:05:52.755

בא מיאשי לגור בשטפנשט. שיהיה רופא.

00:05:52.755 00:05:56.460

אחר כך הבנים שלו נהיו רופ. רופאים.

00:05:56.460 00:05:59.340

אחד היה רופא כירורג בנתניה.

00:05:59.340 00:06:01.755

יש רופא עור בירושלים.

00:06:01.755 00:06:05.530

ואני זוכרת דודים שגרו.

00:06:05.530 00:06:06.870

זה גר ברחוב זה.

00:06:06.870 00:06:09.765

אני לא זוכרת אם היו אפילו שמות.

00:06:09.765 00:06:14.865

כל דוד גר ברחוב אחר והכי ה.

00:06:14.865 00:06:17.775

הכי החותם היה זה הבית ספר.

00:06:17.775 00:06:23.385

זה היה בית ספר מאוד גדול ובנוי מאוד יפה.

00:06:23.385 00:06:26.970

והיו שמה גם גויים וגם יהודים לומדים.

00:06:26.970 00:06:30.390

מעורב. כי בכל זאת היו שמה גם גויים.

00:06:30.390 00:06:31.875

זאת אומרת בית ספר ממלכתי.

00:06:31.875 00:06:32.370

ממלכתי. כן.

00:06:32.370 00:06:33.030

של המדינה מה שנקרא.

00:06:33.030 00:06:34.785

של המדינה. מעורב.

00:06:34.785 00:06:35.355

רומני?

00:06:35.355 00:06:38.430

רומני. אבל היינו צריכים להתנהג כמו הרומנים.

00:06:38.430 00:06:44.410

להגיד בוקר טוב ולשיר את השיר הרומני ולא את היהודי.

00:06:44.410 00:06:46.100

זה לא חדר.

00:06:46.100 00:06:51.540

הקטנים. הילדים הבנים למדו בחדר ברומ. בשטפנשט.

00:06:51.540 00:06:53.505

והם הלכו גם לבית ספר. הבנים?

00:06:53.505 00:06:54.870

הבנים בטח.

00:06:54.870 00:06:57.060

זאת אומרת. היה חדר לפני בית הספר?

00:06:57.060 00:06:58.320

כן. כן. ואחר כך הם הל.

00:06:58.320 00:07:00.600

אני זוכרת את עצמי בגן.

00:07:00.600 00:07:01.350

איזה גן?

00:07:01.350 00:07:03.900

בגן ילדים של גויים.

00:07:03.900 00:07:09.230

וזכרתי המון שירים הרבה זמן אח. לדקלם כמה דברים.

00:07:09.230 00:07:12.350

אחר כך זה כבר היה מאוד קשה להגיע.

00:07:12.350 00:07:13.985

אבל הייתי הר.

00:07:13.985 00:07:17.215

לא זוכרת אם הרבה זמן. אולי שנה.

00:07:17.215 00:07:21.110

את לא הספקת לפני המלחמה ללמוד ממש בבית ספר או במשהו כזה?

00:07:21.110 00:07:22.890

למדתי עד גיל 9.

00:07:22.890 00:07:23.940

אה. הספקת עד גיל 9?

00:07:23.940 00:07:25.755

כן. למדתי. אני זוכרת.

00:07:25.755 00:07:27.900

אה. שהייתה ברומנית.

00:07:27.900 00:07:32.250

מסבירה לנו כל מיני דברים. אה.

00:07:32.250 00:07:34.560

אפילו משפטים ברומנית.

00:07:34.560 00:07:36.360

אני זוכרת. עד גיל 9.

00:07:36.360 00:07:40.800

בגיל 9 הלכתי לבית ספר רגיל.

00:07:40.800 00:07:42.930

הב. אני. לגבי הבית ספר.

00:07:42.930 00:07:43.470

כן.

00:07:43.470 00:07:45.840

זה היה בית ספר רומני שלמדו שם ב. ברומנית.

00:07:45.840 00:07:45.990

כן. כן.

00:07:45.990 00:07:46.590

את גם קיבלת.

00:07:46.590 00:07:47.850

רומנים ויהודים.

00:07:47.850 00:07:48.300

א.

00:07:48.300 00:07:49.980

ודיברנו אבל רומנית.

00:07:49.980 00:07:51.250

לא יי. לא יידיש.

00:07:51.250 00:07:53.410

את קיבלת גם מלבד החינוך בבית הספר.

00:07:53.410 00:07:54.790

גם איזשהו חינוך יהודי?

00:07:54.790 00:07:56.490

מישהו לימד אותך א'-ב' עברית?

00:07:56.490 00:07:58.560

בבית ידעתי אפילו.

00:07:58.560 00:08:00.690

מאבא שלי. אה.

00:08:00.690 00:08:04.230

ידע קצת עברית ו.

00:08:04.230 00:08:09.840

וסבתא. ידעו מילים שהיה יידיש עברית.

00:08:09.840 00:08:12.225

את יודעת גם לקרוא א'-ב'. לימדו אותך?

00:08:12.225 00:08:13.020

כן. כן. כן.

00:08:13.020 00:08:15.480

זאת אומרת יכולת להתפלל מסידור בגיל צעיר?

00:08:15.480 00:08:16.170

לא. לא.

00:08:16.170 00:08:16.845

זה לא.

00:08:16.845 00:08:18.210

לא. לא ידעתי.

00:08:18.210 00:08:20.100

אז קיבלת איזשהו חינוך בסיסי יהודי.

00:08:20.100 00:08:22.950

כן. ידעתי שאני יהודייה ושאני צריכה.

00:08:22.950 00:08:25.620

ודיברנו בבית רק יידיש.

00:08:25.620 00:08:28.080

לא דיברנו רומנית כמעט.

00:08:28.080 00:08:31.590

סבתא שלי הייתה כבר די.

00:08:31.590 00:08:32.820

לא ידעתי שאם.

00:08:32.820 00:08:34.620

אם היא זקנה או צעירה.

00:08:34.620 00:08:37.350

הייתה מלובשת תמיד כמו זקנה.

00:08:37.350 00:08:41.710

תמיד היו לה הבגדים כאלו שכבה על שכבה.

00:08:41.710 00:08:44.800

שאם משהו קורה יש עוד שכבה.

00:08:44.800 00:08:47.005

זה היה ארון עליה.

00:08:47.005 00:08:48.340

היום שאני חושב.

00:08:48.340 00:08:50.095

אז לא ידעתי שזה.

00:08:50.095 00:08:54.330

היו לה כיסים גדולים ותמיד היו דברים טובים בכיסים לתת לנו.

00:08:54.330 00:08:56.160

את היית קשורה לסבתא?

00:08:56.160 00:08:57.810

מאוד. מאוד.

00:08:57.810 00:08:59.070

משהו. משהו.

00:08:59.070 00:09:01.140

את זוכרת לפני המלחמה איך היו עושים

00:09:01.140 00:09:03.435

שבת בבית שלך או איזה חג?

00:09:03.435 00:09:07.725

בוודאי. כל החגים היו ממש מושקעים.

00:09:07.725 00:09:14.280

אה. יום שישי בערב קידוש וחלה והיו אופים קודם. יין.

00:09:14.280 00:09:16.695

ממש. אהה.

00:09:16.695 00:09:19.755

מאוד. מאוד. אה. יהודי.

00:09:19.755 00:09:22.530

חגים. ליל סדר. פורים.

00:09:22.530 00:09:26.100

אני נולדתי למשל בפורים.

00:09:26.100 00:09:30.080

זה יצא פורים אז בינה נולדה בפורים.

00:09:30.080 00:09:32.300

אז היו האוזני המן.

00:09:32.300 00:09:34.705

היו הדברים ה.

00:09:34.705 00:09:39.630

היה. הי. היו בעיירה כמה בתי כנסת או גם היו שטיבלים.

00:09:39.630 00:09:39.870

אחד.

00:09:39.870 00:09:41.790

קטנים או שהיה אחד מרכזי שאליו.

00:09:41.790 00:09:45.885

אחד מרכזי איפה שהוא שלט. הרבי משטפנשט.

00:09:45.885 00:09:46.740

ושמה. לשם כולם הלכו?

00:09:46.740 00:09:49.710

לשמה כולם הלכו. לא היה.

00:09:49.710 00:09:51.960

אני חושבת. אחד שלא הלך.

00:09:51.960 00:09:54.600

אבא היה הולך לבית הכנסת בערב שבת?

00:09:54.600 00:09:55.470

קבוע. כן.

00:09:55.470 00:09:57.780

והוא היה מביא איתו איזה אורח לסעודה?

00:09:57.780 00:09:59.070

זה היה מקובל אצלכם?

00:09:59.070 00:10:02.580

אהה. לא היה באפשרותנו.

00:10:02.580 00:10:04.650

אני חושבת. אה.

00:10:04.650 00:10:06.900

האמידים הרשו לעצמם.

00:10:06.900 00:10:07.200

הם היו.

00:10:07.200 00:10:08.655

היו מאוד עשירים.

00:10:08.655 00:10:09.750

והם היו מארחים. אהה.

00:10:09.750 00:10:11.100

כן. שהיו בודדים.

00:10:11.100 00:10:13.185

אבל אנחנו היינו משפחה.

00:10:13.185 00:10:14.250

אנחנו היינו אבא.

00:10:14.250 00:10:16.120

אמא. ילדים וסבתא.

00:10:16.120 00:10:18.080

זה היינו שולחן מלא.

00:10:18.080 00:10:20.840

היו שם הרבה אנשים עניים ב. בשטפנשט?

00:10:20.840 00:10:21.930

היו.

00:10:21.930 00:10:22.930

הרבה יהודים עניים?

00:10:22.930 00:10:23.930

היו. היו.

00:10:23.930 00:10:25.080

והקהילה עוזרת להם?

00:10:25.080 00:10:26.080

הקהילה ז. אה. תמכה תמיד.

00:10:26.080 00:10:28.940

תמיד ידעתי שהקהילה תומכת.

00:10:28.940 00:10:30.800

את יודעת משהו על מוסדות הקהילה?

00:10:30.800 00:10:32.880

מה הקהילה מחזיקה?

00:10:34.120 00:10:36.560

לא יודעת. ידעתי.

00:10:36.560 00:10:36.710

את ידע.

00:10:36.710 00:10:40.685

תמיד שדיברו על עשירים בבית שלנו.

00:10:40.685 00:10:45.620

כנראה שאנחנו לא היינו עשירים אז דיברו הרבה על עשירים.

00:10:45.620 00:10:50.355

אז זה סימן שהם היו אמידים ה.

00:10:50.355 00:10:52.830

אנחנו יודעים שהייתה בשטפנשט ישיבה מאוד גדולה.

00:10:52.830 00:10:54.375

ישיבת בית אברהם.

00:10:54.375 00:10:54.750

כן.

00:10:54.750 00:10:56.040

ושניהל אותה הרב ברייר.

00:10:56.040 00:10:57.180

את יודעת משהו על הישיבה הזאת?

00:10:57.180 00:11:01.290

אני זוכרת על. אמא הייתה מספרת על הרב ברייר.

00:11:01.290 00:11:05.205

שזה היה כבוד וזה.

00:11:05.205 00:11:07.800

אבל ממש אני לא. זה פרטים.

00:11:07.800 00:11:10.050

בואי. בואי נציין שוב שאת היית מאוד קטנה.

00:11:10.050 00:11:10.620

הייתי קטנה.

00:11:10.620 00:11:11.670

ולא היית כל כך מעורה.

00:11:11.670 00:11:12.700

לא. לא. לא.

00:11:12.700 00:11:13.700

בחיי המבוגרים.

00:11:13.700 00:11:15.150

לא. רק ידעתי שקיים.

00:11:15.150 00:11:15.825

אוקיי.

00:11:15.825 00:11:20.145

ידעתי שיש והמשמעות לא.

00:11:20.145 00:11:25.980

היו לי חברות שהיינו משחקות ביחד בשטפנשט.

00:11:25.980 00:11:27.690

החברות היו ילדות יהודיות?

00:11:27.690 00:11:29.580

יהודיות. רק יהודיות.

00:11:29.580 00:11:31.200

אני לא זוכרת שהייתה לי גוי.

00:11:31.200 00:11:33.150

היה לנו שכן גוי.

00:11:33.150 00:11:39.360

שהוא מאוד אהב אותנו ואנחנו אהבנו אותו והיו לו.

00:11:39.360 00:11:43.480

הייתה לו כוורת והוא היה מביא

00:11:43.480 00:11:48.565

לנו דבש ואנחנו היינו מכבדים אותו מהדברים שלנו.

00:11:48.565 00:11:52.290

הייתה הרמוניה עד למלחמה.

00:11:52.290 00:11:55.125

באזור שאתם גרתם בו גרו בעיקר יהודים?

00:11:55.125 00:11:55.680

יהודים.

00:11:55.680 00:11:56.970

זאת הייתה. הייתה עיירה יהודית.

00:11:56.970 00:11:57.270

יהודית.

00:11:57.270 00:11:58.710

והגויים גרו מסביב. נכון?

00:11:58.710 00:12:01.340

מסביב. מלא. מלא. מלא.

00:12:01.340 00:12:04.400

הם היו באים רק ביום ראשון העירה

00:12:04.400 00:12:08.680

עם התוצרת ומוכרים ומשתכרים.

00:12:08.680 00:12:13.640

ואם היו צריכים לתפור הביאו לאבא לתפור ואף

00:12:13.640 00:12:16.200

פעם לא זוכרת אם קיבלנו כסף.

00:12:16.200 00:12:18.960

תמיד הם הביאו מזון.

00:12:18.960 00:12:21.180

לאבא היו יחסים טובים עם הגויים?

00:12:21.180 00:12:22.590

היה. כן. כן. כן.

00:12:22.590 00:12:23.805

זאת אומרת הוא היה עובד איתם. הוא היה.

00:12:23.805 00:12:25.480

בטח. הוא היה תופר להם.

00:12:25.480 00:12:29.500

כשהוא התחתן אז הוא נהפך לעצמאי.

00:12:29.500 00:12:32.170

הוא כבר תפר וגזר הכול.

00:12:32.170 00:12:34.500

אה. על דעת עצמו.

00:12:34.500 00:12:38.440

הוא כבר לא היה תלוי במשפחה שלו.

00:12:38.440 00:12:40.725

את האחות של אמא שלו.

00:12:40.725 00:12:44.215

הוא כבר נהיה בעל משפחה.

00:12:44.215 00:12:47.055

אנחנו יודעים שבשטפנשט גם. אה.

00:12:47.055 00:12:49.455

שאפילו ה. ה.

00:12:49.455 00:12:51.315

האדמו"ר הזקן יותר.

00:12:51.315 00:12:52.080

כן.

00:12:52.080 00:12:54.975

אני חו. הייתה שם. אה. אממ.

00:12:54.975 00:12:58.095

זיקה לחובבי ציון שזה.

00:12:58.095 00:12:58.770

כן.

00:12:58.770 00:13:00.270

הט. טרום הציונות.

00:13:00.270 00:13:02.580

התחלת הציונות המודרנית מה שנקרא.

00:13:02.580 00:13:02.985

כן.

00:13:02.985 00:13:05.100

את זוכרת פעילות ציונית בשטפנשט?

00:13:05.100 00:13:08.400

אנחנו יודעים שהמקום היה עם פעילות ציונית ענפה.

00:13:08.400 00:13:11.230

אני יודעת. אה.

00:13:11.270 00:13:18.300

שעד שגירשו אותנו זה עוד לא היה כל כך קיים.

00:13:18.300 00:13:21.280

שגירשו ממקום למקום.

00:13:21.280 00:13:23.140

אני זוכרת את המקומות. כל.

00:13:23.140 00:13:23.920

תכף נדבר על הגירוש. השאלה הזאת.

00:13:23.920 00:13:24.940

כן. אבל ב.

00:13:24.940 00:13:27.785

באותו התקופה שאני הייתי.

00:13:27.785 00:13:30.380

אה. שאני הייתי עוד ילדה.

00:13:30.380 00:13:32.040

לא כל כך הרגשתי את זה.

00:13:32.040 00:13:35.455

אבל מאבא שמעתי שבן-אהרן את.

00:13:35.455 00:13:37.440

אה. שהוא היה חבר גבעת חיים.

00:13:37.440 00:13:38.860

זה היה חבר שלו.

00:13:38.860 00:13:40.965

הוא עלה למשל. אה.

00:13:40.965 00:13:43.380

לפני כל ה.

00:13:43.380 00:13:48.435

השלטון הגרמני והרוסי והגויים האלו ששלטו.

00:13:48.435 00:13:50.580

מה. מה אבא שלך חשב על ארץ ישראל.

00:13:50.580 00:13:51.870

את יודעת? לפני המלחמה?

00:13:51.870 00:13:57.060

גאולה. ידענו שזאת היא כאילו. זה שייך ליהודים.

00:13:57.060 00:14:00.040

היו לכם תוכניות מעשיות אולי לעלות לארץ או

00:14:00.040 00:14:01.500

שזה לא דובר על זה לפני?

00:14:01.500 00:14:03.600

לפני זה לא דובר. אבל. אה.

00:14:03.600 00:14:07.020

דובר שרע שמה וצריכים לברוח.

00:14:07.020 00:14:12.945

כי סבתא שלי שלחה בגיל 16 2 ילדים לקנדה.

00:14:12.945 00:14:15.460

לפני לפני שעוד התפר.

00:14:15.460 00:14:20.500

והיא נפטרה והיא לא ראתה את הילדים שלה יותר מקנדה.

00:14:20.500 00:14:23.280

אחר כך שאמא ואבא באו לישראל.

00:14:23.280 00:14:25.110

הם כן באו לבקר. היו עוד.

00:14:25.110 00:14:26.130

אז חודש הקשר?

00:14:26.130 00:14:27.750

כן. כן. כן.

00:14:27.750 00:14:33.795

אבל הם כבר היו מבוגרים וההורים שלי כבר היו במצב. אה.

00:14:33.795 00:14:39.080

תמיד הי. אחרי המלחמה הם היו כבר נראים מאוד זקנים.

00:14:39.080 00:14:40.880

היו להם כל כך חיים קשים.

00:14:40.880 00:14:42.030

תכף נשמע מה. מה עבר.

00:14:42.030 00:14:43.035

כן. כן.

00:14:43.035 00:14:45.540

אנחנו עדיין לפני המאורעות הקשים.

00:14:45.540 00:14:46.320

כן. בסדר.

00:14:46.320 00:14:49.560

את בתור ילדה את אומרת את משחקת עם חברות.

00:14:49.560 00:14:50.560

כן/

00:14:50.560 00:14:50.760

אחרי הצהריים.

00:14:50.760 00:14:52.410

במה הייתם משחקות?

00:14:52.410 00:14:56.085

אממ. כל מיני משחקים ילדותיים של פעם.

00:14:56.085 00:14:58.500

בעיקר היינו הרבה אופו.

00:14:58.500 00:15:01.350

אה. עוגיות אופות.

00:15:01.350 00:15:03.660

אז זה אני זוכרת את העוגיות.

00:15:03.660 00:15:04.800

לא יודעת איך הם יצאו.

00:15:04.800 00:15:06.825

אבל זה היה בשבילנו. אה. ב.

00:15:06.825 00:15:11.010

איזה אתגר והלכנו אחת לשנייה.

00:15:11.010 00:15:15.570

את זוכרת למשל פעילות תרבותית בשטפנשט לפני המלחמה?

00:15:15.570 00:15:18.255

הצגות. איזה תיאטרון יהודי?

00:15:18.255 00:15:22.125

היו. כן. קרקסים באים העירה.

00:15:22.125 00:15:24.045

אבל כנראה שאני עוד. אה.

00:15:24.045 00:15:26.460

הייתי קטנה מדי. שאני.

00:15:26.460 00:15:32.080

אז תיאטרון יהודי תמיד הגיע לשטפנשט וכולם הלכו.

00:15:32.080 00:15:34.580

זה לא היה מועדון גדול.

00:15:34.580 00:15:36.315

אבל זה היה אני חושבת ב.

00:15:36.315 00:15:38.640

באחד ה. ה.

00:15:38.640 00:15:41.970

אממ. השטחים הפתוחים.

00:15:41.970 00:15:46.500

כל הקהילה התאספה מסביב וראו את הקרקס.

00:15:46.500 00:15:48.560

את ההצגה. כן.

00:15:48.560 00:15:54.080

אבל ממש ממש בשטפנשט לא היה מועדון גדול.

00:15:54.080 00:15:56.220

מה שהיה זה היה בבית ספר.

00:15:56.220 00:15:59.085

בבית הכנסת שם היו גם.

00:15:59.085 00:16:00.930

אה. אה.

00:16:00.930 00:16:04.080

ריקודים בש. אמא הייתה תמיד מס.

00:16:04.080 00:16:07.880

אני לא יכולה לזכור אבל אמא הייתה מספרת.

00:16:07.880 00:16:09.410

שהיו. אה.

00:16:09.410 00:16:14.115

נשפים ושהיא הייתה רקדנית גדולה והייתה מ.

00:16:14.115 00:16:16.320

אה. זוכה בפרסים.

00:16:16.320 00:16:18.855

הייתה רוקדת מאוד יפה.

00:16:18.855 00:16:21.015

זה מה שהם סיפרו. אבל. אה.

00:16:21.015 00:16:23.445

אני לא. לא זוכרת את זה.

00:16:23.445 00:16:25.110

אני לא רקדתי.

00:16:25.110 00:16:28.065

רק אחר כך ש.

00:16:28.065 00:16:28.770

בהמשך.

00:16:28.770 00:16:31.380

אחרי המלחמה. כבר הייתי גדולה יותר.

00:16:31.380 00:16:34.995

אני מבינה שלפני המלחמה המשפחה הייתה.

00:16:34.995 00:16:37.350

ש. שמרתם שבת. כשרות?

00:16:37.350 00:16:37.920

כן. מאוד. מאוד.

00:16:37.920 00:16:38.985

חגים?

00:16:38.985 00:16:40.545

כן. כן.

00:16:40.545 00:16:42.255

אז שפת אמך היא יידיש?

00:16:42.255 00:16:44.970

כן. רק יידיש דיברנו בבית. עם סבתא.

00:16:44.970 00:16:47.190

ואיך הרומנית שלך הייתה בתור ילדה?

00:16:47.190 00:16:48.330

בגלל הבית ספר דיברתי טוב.

00:16:48.330 00:16:49.380

ידעת רומנית טוב?

00:16:49.380 00:16:50.690

כן. וש. כן.

00:16:50.690 00:16:53.640

ידעתי טוב מאוד וכתבתי מצוין.

00:16:53.640 00:16:57.230

מי היו המורים בבית הספר? הם היו רומנים?

00:16:57.230 00:16:57.605

גויים.

00:16:57.605 00:16:58.130

גויים.

00:16:58.130 00:16:58.540

כן. גויים.

00:16:58.540 00:17:00.585

ואיך הם התייחסו לילדים היהודים?

00:17:00.585 00:17:02.025

בסדר גמור.

00:17:02.025 00:17:05.580

אף פעם לא. רק אחר כך.

00:17:05.580 00:17:06.795

את זוכרת. אה.

00:17:06.795 00:17:10.155

לפני המלחמה איזושהי אנטישמיות במקום?

00:17:10.155 00:17:13.900

תמיד. אהה. אמרו שזה פועל.

00:17:13.900 00:17:16.840

כנראה שהילדים לא הרגישו את זה.

00:17:16.840 00:17:19.760

אבל המבוגרים מאוד הרגישו את זה.

00:17:19.760 00:17:22.950

איך הם קראו לגיונרים. כל.

00:17:22.950 00:17:24.220

זה כבר. אז. אז בואי. בואי קצת. אה.

00:17:24.220 00:17:24.520

כן. כן.

00:17:24.520 00:17:25.860

נתקדם ונספר מה קורה.

00:17:25.860 00:17:27.775

אני לא יודעת איך קראו להם אפילו.

00:17:27.775 00:17:31.430

ב-39' פורצת מלחמת העולם השנייה.

00:17:31.430 00:17:32.240

כן.

00:17:32.240 00:17:35.015

והגרמנים והרומנים הם.

00:17:35.015 00:17:36.470

אה. משתפי פעולה.

00:17:36.470 00:17:37.360

כן.

00:17:37.360 00:17:40.410

ובכלל כבר בסוף שנות ה-30. אה.

00:17:40.410 00:17:43.605

מתחילה חקיקה אנטישמית ב. ברומניה.

00:17:43.605 00:17:48.060

את זוכרת משהו מהחקיקה האנטי יהודית בסוף שנות ה-30.

00:17:48.060 00:17:50.150

עוד לפני הגירוש שלכם?

00:17:50.150 00:17:54.210

אי אפשר היה להשיג מה שרצינו.

00:17:54.210 00:17:56.280

אה. לנו היו קשרים טובים.

00:17:56.280 00:18:04.320

מול הבית היה את המשטרה ואפילו הם עזרו לנו הרבה. השוטרים.

00:18:04.320 00:18:08.475

אני יודעת שהיו בעיות אז הם תמיד עזרו.

00:18:08.475 00:18:13.005

הם לא. הם כנראה התנהגו ליותר חשובים.

00:18:13.005 00:18:17.070

לאנשים העשירים. כאב להם שיש

00:18:17.070 00:18:21.420

יהודים כל כך עשירים ובעלי. אה. קרקעות.

00:18:21.420 00:18:22.470

אני לא יודעת. בעלי רכוש.

00:18:22.470 00:18:25.245

אז את אומרת ש. שהליגיונרים בעיקר מתנכלים ל.

00:18:25.245 00:18:26.490

ל. לאמידים יותר?

00:18:26.490 00:18:28.875

ל. לאמידים יותר. כן. כן.

00:18:28.875 00:18:32.115

מה. אנחנו היינו פשוטים ו.

00:18:32.115 00:18:34.905

ולא עשינו שום דבר.

00:18:34.905 00:18:37.800

אה. נג. נגדם. אפשר להגיד.

00:18:37.800 00:18:41.260

ב. בקיץ. אה.

00:18:41.260 00:18:45.450

1940 השטחים של צפון בוקובינה ובסרביה

00:18:45.450 00:18:46.820

שזה לא כל כך רחוק מכם.

00:18:46.820 00:18:47.880

כן.

00:18:47.880 00:18:48.880

עוברים לרוסים.

00:18:48.880 00:18:49.880

כן.

00:18:49.880 00:18:54.860

אממ. וברומניה עולה משמר הברזל ואתם נשארים תחת

00:18:54.860 00:18:56.285

השלטון הרומני עדיין.

00:18:56.285 00:18:57.205

כן.

00:18:57.205 00:18:58.770

זאת אומרת. זה כבר ש. זה.

00:18:58.770 00:19:00.030

זאת כבר תקופה ש.

00:19:00.030 00:19:01.665

ש. שמתחיל להיות יותר קשה.

00:19:01.665 00:19:04.870

כן. כן. הם כבר היו השולטים.

00:19:04.870 00:19:07.865

הם כל דבר מה שהם רצו.

00:19:07.865 00:19:10.420

כל ההוראות קיבלנו כבר מהם.

00:19:10.420 00:19:11.535

ממשמר הברזל?

00:19:11.535 00:19:12.765

כן. כן. כן.

00:19:12.765 00:19:14.220

איזה הוראות למשל?

00:19:14.220 00:19:16.920

אה. שמה מותר ומה אסור.

00:19:16.920 00:19:18.780

זאת אומרת מתחילה חקיקה אנטי יהודית?

00:19:18.780 00:19:20.030

כן. כן. כן. זה אני זוכרת.

00:19:20.030 00:19:22.060

את יודעת על איזה.

00:19:22.060 00:19:24.300

על איזה חוקים את מדברת?

00:19:24.300 00:19:25.890

אה. חוקי.

00:19:25.890 00:19:28.530

אה. קנייה. חוקי הליכה.

00:19:28.530 00:19:29.595

אי אפשר כבר אל.

00:19:29.595 00:19:31.410

היה ככה להיות.

00:19:31.410 00:19:34.260

אה. היהודי הגדול.

00:19:34.260 00:19:36.840

כבר היינו היהודי היותר קטן.

00:19:36.840 00:19:38.700

מבחינה מורלית. אני

00:19:38.700 00:19:45.060

חושבת שהורידו לנו קצת את ה. את הביטחון.

00:19:45.060 00:19:47.205

היינו. התחילו כבר לפחד.

00:19:47.205 00:19:47.790

את בתור.

00:19:47.790 00:19:48.315

הרגישו.

00:19:48.315 00:19:51.350

את בתור ילדה ידעת משהו על הגרמנים? על היטלר?

00:19:51.350 00:19:54.800

על מה שקורה מחוץ לרומניה? היה לך.

00:19:54.800 00:19:57.230

ידענו שיש מלחמה וש.

00:19:57.230 00:19:59.105

שלקחו את אבא מהבית.

00:19:59.105 00:19:59.450

מתי.

00:19:59.450 00:19:59.960

זה כבר.

00:19:59.960 00:20:00.890

מתי לקחו את אבא?

00:20:00.890 00:20:02.060

שאני הייתי בת 9.

00:20:02.060 00:20:03.680

הייתי בבית ספר.

00:20:03.680 00:20:04.055

כן.

00:20:04.055 00:20:05.870

זה היה עוד בשטפנשט.

00:20:05.870 00:20:09.760

ושבאתי הביתה לא ידעתי כלום.

00:20:09.760 00:20:12.220

כי בבית ספר לא אמרו כלום.

00:20:12.220 00:20:14.480

זה היה יום נורמלי.

00:20:14.480 00:20:18.275

אבל כשבאתי הביתה שמעתי בכי גדול מאוד.

00:20:18.275 00:20:22.015

בכו אז חשבתי בוכים. מישהו מת.

00:20:22.015 00:20:24.945

אז שאלתי מה קרה? מי מת?

00:20:24.945 00:20:28.605

אז. אה. אמא וסבתא. שהם היו ביחד.

00:20:28.605 00:20:32.850

אמרו שאני לא נפרדתי מאבא. שלקחו את אבא.

00:20:32.850 00:20:37.035

כנראה שהגויים לקחו אותו לעבודת. אה.

00:20:37.035 00:20:42.050

כפייה. את אבא ולא נפרד לא ממני. לא מאחי.

00:20:42.050 00:20:43.910

לקחו אותו לפני שאתם גורשתם.

00:20:43.910 00:20:44.970

כן.

00:20:44.970 00:20:45.970

מהעיירה?

00:20:45.970 00:20:46.505

כן. כן. כן.

00:20:46.505 00:20:52.140

כשבאתי מהבית ספר אבא כבר לא היה ונשארנו רק ה-3 הילדים.

00:20:52.140 00:20:55.900

אמא וסבתא ואבא כבר לא היה בבית.

00:20:55.900 00:20:57.720

לא היה מי שיעזור לנו כלום.

00:20:57.720 00:20:59.520

אז איך אתם מסתדרים מבחינה כלכלית

00:20:59.520 00:21:01.370

אם אבא שהוא מקור הפרנסה איננו?

00:21:01.370 00:21:03.310

אז. אה. אני זוכרת.

00:21:03.310 00:21:05.960

קודם כל באותו יום כבר עזבנו את העיר.

00:21:05.960 00:21:10.590

אמרו לנו לסגור את כל החלונות ול.

00:21:10.590 00:21:14.670

להחביא הכל הדברים היקרים.

00:21:14.670 00:21:17.620

אז היו שם מרתפים אצל שכנים.

00:21:17.620 00:21:21.170

שמנו את כל הדברים וסגרנו יפה מאוד.

00:21:21.170 00:21:23.090

עזרו לנו כנראה.

00:21:23.090 00:21:27.435

את הדלתות וחלונות והלכנו מהבית עם.

00:21:27.435 00:21:30.840

אה. היו שמה ציפיות גדולות לכרים.

00:21:30.840 00:21:32.835

שם הסבתא ביש.

00:21:32.835 00:21:37.110

ייבשה לחם וקצת בגדים

00:21:37.110 00:21:41.820

ומים וככה עזבנו את הבית בלי אבא. בלי אבא.

00:21:41.820 00:21:44.880

אתם. אתם לא עזבתם. אתם גורשתם מהבית. זה לא מרצונכם היה.

00:21:44.880 00:21:45.750

גורשנו. בוודאי.

00:21:45.750 00:21:46.200

השאלה שלי.

00:21:46.200 00:21:47.970

אמרו לנו לעזוב תוך כך וכך שעות.

00:21:47.970 00:21:49.950

האם את זוכרת עוד לפני הגירוש.

00:21:49.950 00:21:50.130

כן.

00:21:50.130 00:21:51.810

עוד לפני גם שלוקחים את אבא.

00:21:51.810 00:21:52.245

כן.

00:21:52.245 00:21:53.415

את החיים ב.

00:21:53.415 00:21:58.110

בשטפנשט אחרי שכבר הגרמנים נכנסים לאזור.

00:21:58.110 00:21:59.940

את. אתם ראיתם גרמנים בכלל?

00:21:59.940 00:22:02.460

ראינו. הם שלטו ב.

00:22:02.460 00:22:03.930

אבל לא בשטפנשט.

00:22:03.930 00:22:05.235

זה היה בחרלאו.

00:22:05.235 00:22:06.570

לא. אבל בשטפנשט עצמה?

00:22:06.570 00:22:07.470

לא היה גרמנים.

00:22:07.470 00:22:08.760

לא. לא. לא ראיתם גרמנים באזור?

00:22:08.760 00:22:10.340

אנחנו גורשנו. כבר לא ראינו עיר.

00:22:10.340 00:22:12.940

לא ראינו בית. לא ראינו כבר כלום.

00:22:12.940 00:22:14.730

אתם גורשתם ה. ה.

00:22:14.730 00:22:16.530

ביוני 41' הגרמנים.

00:22:16.530 00:22:19.320

אהה. והרומנים כובשים מחדש את כל האזורים.

00:22:19.320 00:22:20.380

כן.

00:22:20.380 00:22:21.690

שעברו לרוסים ובכלל ה.

00:22:21.690 00:22:23.700

הגרמנים מתקיפים את ברית המועצות.

00:22:23.700 00:22:23.910

כן.

00:22:23.910 00:22:25.095

את בת בריתם לשעבר.

00:22:25.095 00:22:25.590

כן.

00:22:25.590 00:22:27.060

את זוכרת משהו מזה?

00:22:27.060 00:22:27.630

אהה.

00:22:27.630 00:22:31.350

אבל מבחינתכם זה. ואז יש גם את הפוגרום ביאשי באותה תקופה.

00:22:31.350 00:22:32.475

כן. זה ה.

00:22:32.475 00:22:36.330

היה לאמא אח ביאשי והוא עבר את כל ה.

00:22:36.330 00:22:37.920

אבל אפילו לא ידענו מה קורה לו.

00:22:37.920 00:22:39.015

לא ידעתם מ.

00:22:39.015 00:22:43.260

לא הוא סי. הוא אחר כך שנר. הוא היה בקרונות.

00:22:43.260 00:22:45.090

אז נסעו ממקום למקום.

00:22:45.090 00:22:50.010

ממקום למקום והוא היה חזק. הוא נשאר בחיים.

00:22:50.010 00:22:51.915

ושהוא חי. אה.

00:22:51.915 00:22:53.475

עד גיל 90.

00:22:53.475 00:22:56.190

היה אומר: "זה אלוהים מחזיר לי את

00:22:56.190 00:22:59.265

השנים שהנאצים רצו להרוג אותי".

00:22:59.265 00:23:00.975

השאלה שלי אם. אה.

00:23:00.975 00:23:04.725

אם את זוכרת בתור ילדה עוד לפני שאתם מגורשים.

00:23:04.725 00:23:08.205

אממ. אה.

00:23:08.205 00:23:10.320

זאת אומרת. התקופה הייתה קשה אני מבינה.

00:23:10.320 00:23:11.440

הייתה קשה. אבל.

00:23:11.440 00:23:11.790

מה. מה את זוכרת מזה?

00:23:11.790 00:23:13.090

מה היה קשה? מה.

00:23:13.090 00:23:14.720

מה השתנה בחיים בעצם?

00:23:14.720 00:23:16.380

כי לא היו דברים.

00:23:16.380 00:23:18.560

זה מה שבתור ילדה אני זוכרת.

00:23:18.560 00:23:19.940

מה זאת אומרת? מה חסר. מזון?

00:23:19.940 00:23:23.255

שהמצרכים. א. אבא לא היה בבית.

00:23:23.255 00:23:26.390

בעצם. אה. שאבא כבר לא היה בבית.

00:23:26.390 00:23:29.400

כבר לא היה לנו שטפנשט. זה כבר.

00:23:29.400 00:23:31.575

אבל. אבל לפ. עוד כשאתם עדיין בשטפנשט.

00:23:31.575 00:23:31.980

לא. לא.

00:23:31.980 00:23:32.460

את זוכרת. אה.

00:23:32.460 00:23:34.350

גירשו. גמרנו.

00:23:34.350 00:23:34.905

אוקיי.

00:23:34.905 00:23:36.780

לא היינו בשטפנשט כבר.

00:23:36.780 00:23:39.735

היינו רק בנדודים. הגענו.

00:23:39.735 00:23:41.100

אז בואי נדבר על הגירוש עצמו.

00:23:41.100 00:23:43.215

על הגירוש. כי שטפנשט נגמר.

00:23:43.215 00:23:45.300

את זוכרת את הלגיונרים שמסתובבים

00:23:45.300 00:23:48.520

בשטפנשט ומפקחים על הגירוש?

00:23:49.340 00:23:53.730

אני זוכרת שהם היו קשים מאוד. הלגיונרים.

00:23:53.730 00:23:59.250

אבל אמרתי לך. כנראה עם היותר עשירים. התנקמו בהם.

00:23:59.250 00:24:00.780

אנשים פחדו מהלגיונרים?

00:24:00.780 00:24:03.320

כן. פחדו מהם מאוד. מאוד.

00:24:03.320 00:24:06.635

אני זוכרת שהם פעם עזרו לנו אפילו.

00:24:06.635 00:24:08.875

שהיה לי בעיה עם

00:24:08.875 00:24:13.280

העין והם סידרו לנו שאמא ואני

00:24:13.280 00:24:17.790

נסענו לאיזה ניתוח ביאשי והם עזרו לנו.

00:24:17.790 00:24:18.720

הלגיונרים דווקא?

00:24:18.720 00:24:20.130

כן. כן. כן.

00:24:20.130 00:24:20.940

אפשר היה לראות.

00:24:20.940 00:24:21.465

המשטרה.

00:24:21.465 00:24:24.450

אפשר היה לראות עליכם שאתם יהודים?

00:24:24.450 00:24:27.900

אפשר היה. תמיד אבא לבש. אה.

00:24:27.900 00:24:30.075

כובע כזה של יהודים.

00:24:30.075 00:24:32.460

לא שטריימל. כובע.

00:24:32.460 00:24:34.860

הגויים היו לגמרי אחרת.

00:24:34.860 00:24:38.560

עלייך כילדה אפשר היה לראות שאת ילדה יהודייה?

00:24:39.700 00:24:42.300

לא יודעת. לא יודעת.

00:24:42.300 00:24:46.660

עובדה שהיינו בבית ספר יחד ותמיד שיחקנו ביחד. לא.

00:24:46.660 00:24:49.460

דרך אגב. אבא היה קורא איזה עיתון את זוכרת?

00:24:49.460 00:24:57.900

אבא יד. ידע לקרוא ולכתוב ולמד בחדר. כנראה.

00:24:57.900 00:25:01.095

אבל אמא היא לא ידעה לקרוא רומנית.

00:25:01.095 00:25:03.870

קשה. היא לא קראה.

00:25:03.870 00:25:05.640

השאלה שלי אם היה עיתון בבית?

00:25:05.640 00:25:06.930

אם את חושבת שאבא היה.

00:25:06.930 00:25:08.220

עקב אחרי כל האירועים.

00:25:08.220 00:25:08.655

כן.

00:25:08.655 00:25:10.335

הגדולים שקורים באותה תקופה?

00:25:10.335 00:25:15.375

ידע. איפה הם נפגשו בבית כנסת ושם היו כל ה.

00:25:15.375 00:25:15.960

שמה הייתה הפוליטיקה?

00:25:15.960 00:25:19.560

שם היה העיתון ה. המרכזי.

00:25:19.560 00:25:19.950

אוקיי.

00:25:19.950 00:25:22.110

סיפרו את הכול. ידעו הכול.

00:25:22.110 00:25:25.485

זאת הייתה הי. הידיעה המרכזית.

00:25:25.485 00:25:28.635

לא חילקו עיתונים או לא היה רדיו.

00:25:28.635 00:25:30.900

לא היה ט. כלום לא היה.

00:25:30.900 00:25:34.245

אנחנו יודעים שב-41'. בסתיו 41'.

00:25:34.245 00:25:35.380

כן.

00:25:35.380 00:25:36.700

אה. מתחילים גם הגירושים לטרנסניסטריה.

00:25:36.700 00:25:38.690

זה לא בדיוק האזור שלכם אבל זה גם לא ב.

00:25:38.690 00:25:39.245

לא רחוק.

00:25:39.245 00:25:40.040

אבל זה לא רחוק.

00:25:40.040 00:25:40.810

לא רחוק.

00:25:40.810 00:25:42.390

את זוכרת דיבורים על זה?

00:25:42.390 00:25:43.620

על הגירושים לטרנסניסטריה?

00:25:43.620 00:25:47.820

בוודאי. לקחו את ה. לאמא היה אח.

00:25:47.820 00:25:49.905

לקחו. הוא. אה.

00:25:49.905 00:25:51.735

גורש או לקחו ל.

00:25:51.735 00:25:54.270

הוא הגיע לסיביר. לא ידענו.

00:25:54.270 00:25:58.290

הוא היה 7 שנים בסיביר ואשתו.

00:25:58.290 00:26:01.440

האזור שלהם לקחו לטרנסניסטריה.

00:26:01.440 00:26:06.645

היא מתה שמה במחנה והילדה נשארה.

00:26:06.645 00:26:08.175

בת הייתה. אחת.

00:26:08.175 00:26:10.575

שהיא נשארה יתומה.

00:26:10.575 00:26:11.670

לא אבא לא אמא.

00:26:11.670 00:26:15.840

אז אחות של האמא גידלה אותה כל השנים.

00:26:15.840 00:26:17.385

עד כמה את זוכרת. אה.

00:26:17.385 00:26:19.320

בתור ילדה את המבוגרים מדברים על

00:26:19.320 00:26:22.310

האסון הגדול שקורה בטרנסניסטריה? הרי זה מ.

00:26:22.310 00:26:22.440

דיברו.

00:26:22.440 00:26:24.600

יישובים לא רחוקים מכם גירשו לשם.

00:26:24.600 00:26:27.060

דיברו. היינו בפחד כל הזמן בפחד.

00:26:27.060 00:26:30.030

זאת אומרת. פחדתם שאולי גם אתם תגורשו לטרנסניסטריה?

00:26:30.030 00:26:31.830

כן. בוודאי. שהם התקדמו כל הזמן.

00:26:31.830 00:26:34.770

היה ברור שטרנסניסטריה זה מקום שאסור להגיע אליו?

00:26:34.770 00:26:35.865

מקום. אהה.

00:26:35.865 00:26:38.355

כ. אב. כלואים.

00:26:38.355 00:26:43.290

לא ידענו בדיוק שהורגים בצורה. אבל שכולאים אותנו.

00:26:43.290 00:26:47.520

וברגע שאתה כלוא. אתה אסיר.

00:26:47.520 00:26:48.810

אממ.

00:26:48.810 00:26:50.700

ידענו. ידענו. דיברו על זה.

00:26:50.700 00:26:52.740

כש. כשמסתכלים על המצב של רומניה.

00:26:52.740 00:26:54.960

הרי רומניה הייתה מחולקת לכל מיני אזורים.

00:26:54.960 00:26:56.050

כן.

00:26:56.050 00:26:57.730

ולכם היה. לא שהיה לכם כל כך קל.

00:26:57.730 00:27:01.860

אבל היה לכם מזל גדול כי חלקים אחרים בטרנסילבניה.

00:27:01.860 00:27:03.070

כן.

00:27:03.070 00:27:05.790

עברו בכלל ל. להונגרים וזה חלקים.

00:27:05.790 00:27:07.500

כל יהודי אוז. האזור.

00:27:07.500 00:27:08.670

אה. הושמדו באושוויץ.

00:27:08.670 00:27:10.620

גם בעלי היה שם. הוא מטרנסילבניה.

00:27:10.620 00:27:11.865

הם הגיעו לאושוויץ.

00:27:11.865 00:27:12.060

נכון.

00:27:12.060 00:27:13.950

ו. והקהילות שם הוכחדו לגמרי.

00:27:13.950 00:27:14.685

נכון.

00:27:14.685 00:27:16.095

החלק השני של היהודים.

00:27:16.095 00:27:17.370

של יהודי רומניה באמת

00:27:17.370 00:27:20.370

מוגלים לטרנסניסטריה וגם שם האסון היה גדול.

00:27:20.370 00:27:20.610

כן.

00:27:20.610 00:27:23.130

אבל יש אזור ואתם נכללים באזור הזה.

00:27:23.130 00:27:24.190

כן.

00:27:24.190 00:27:26.160

שאתם בסך הכול. באותה תקופה.

00:27:26.160 00:27:27.435

היינו בשלטונות.

00:27:27.435 00:27:30.490

אתם מגורשים מהבית ויש לכם הרבה הרבה

00:27:30.490 00:27:32.570

מזל שלא קורה חמור מזה.

00:27:32.570 00:27:34.830

אבל בואי תספרי. זה בכל זאת קשה מאוד.

00:27:34.830 00:27:35.835

מאוד קשה היה.

00:27:35.835 00:27:39.240

יום אחד עיירה שלמה בעצם.

00:27:39.240 00:27:42.630

אממ. מתחסלת. צו גירוש. מה זה.

00:27:42.630 00:27:48.990

נסגרת. נסגרת. כאילו. גומרים את העיירה.

00:27:48.990 00:27:51.390

את יודעת אם היו לכם כמה ימים להתכונן?

00:27:51.390 00:27:52.470

כמה זמן להתכונן?

00:27:52.470 00:27:54.170

או שזה היה מאוד פתאומי הגירוש?

00:27:54.170 00:27:55.460

לא היה הרבה.

00:27:55.460 00:27:58.355

אני אומרת שחזרתי מהבית ספר.

00:27:58.355 00:28:00.275

כנראה שגם אחי. אבל. אה.

00:28:00.275 00:28:02.850

לא. הוא היה גדול ממני.

00:28:02.850 00:28:08.185

למד באותו בית ספר והיינו צריכים לאסוף את הקצת לחם וזה.

00:28:08.185 00:28:09.730

כל אחד היה לו.

00:28:09.730 00:28:11.500

מה היו לנו מזוודות?

00:28:11.500 00:28:13.520

היה איזה שק על הגב.

00:28:13.520 00:28:14.895

ואני לא יודעת.

00:28:14.895 00:28:22.260

כנראה שהשגנו איזה עגלה ובסוליצה היה לאמא שלי אח.

00:28:22.260 00:28:24.230

אתם מגורשים לסוליצה או שאתם

00:28:24.230 00:28:25.830

כל אחד יכול ללכת לאן שהוא רוצה?

00:28:25.830 00:28:28.890

כל אחד ה. צריך היה להימלט מהעיר.

00:28:28.890 00:28:32.715

ולנו היה שמה אח של אמא.

00:28:32.715 00:28:36.840

שנתן לנו לאכול ונתן לנו לשתות.

00:28:36.840 00:28:40.560

אבל לזמן מאוד מאוד קצר כי גם משמה גירשו.

00:28:40.560 00:28:42.690

נכון. גם יהודי סוליצה מגורשים.

00:28:42.690 00:28:43.950

כן. כן.

00:28:43.950 00:28:45.945

אז בואי נחשוב. אמא וסבתא.

00:28:45.945 00:28:47.220

אמא וסבתא.

00:28:47.220 00:28:47.820

ו-3 ילדים.

00:28:47.820 00:28:48.930

ו-3 ילדים.

00:28:48.930 00:28:50.490

אתם מגיעות לדוד.

00:28:50.490 00:28:52.800

בטח יש פאניקה. אף אחד לא הולך.

00:28:52.800 00:28:53.160

איומה. איומה.

00:28:53.160 00:28:54.975

לא. לא יודעים מה לעשות.

00:28:54.975 00:28:58.455

מגרשים אותך ואת לא יודעת לאן את צריכה לפנות.

00:28:58.455 00:29:01.440

דרך אגב את אומ. אני מבינה שהבית שלכם ב.

00:29:01.440 00:29:03.105

בשטפנשט היה בית שלכם.

00:29:03.105 00:29:03.930

זה שלנו.

00:29:03.930 00:29:05.880

את אומרת שסבתא כרח. הייתה שם.

00:29:05.880 00:29:06.720

כן. דורי דורות.

00:29:06.720 00:29:07.290

דורי דורות.

00:29:07.290 00:29:10.890

כן. הסבתא רבא ואחר כך סבתא שלי ואחר כך אמ.

00:29:10.890 00:29:13.005

מה אתם עושים עם כל הדברים שבבית?

00:29:13.005 00:29:16.105

הכול נסגר עם. אה.

00:29:16.105 00:29:20.580

מבחוץ כאילו שלא יגנבו לנו ולא ייקחו.

00:29:20.580 00:29:22.565

אבל שהלכנו כבר. אה.

00:29:22.565 00:29:26.820

לפנות ערב. הם כבר בערב הם בזזו את הכול.

00:29:26.820 00:29:27.390

הגויים?

00:29:27.390 00:29:28.755

בוודאי הגויים.

00:29:28.755 00:29:30.120

אתם הספקתם לראות את זה?

00:29:30.120 00:29:32.145

אמרו. אנשים דיברו.

00:29:32.145 00:29:37.260

הכול. נכנסו למרתפים ולקחו דברים יקרי ערך.

00:29:37.260 00:29:39.780

כל אחד החביא את זה שיהיה.

00:29:39.780 00:29:41.240

אתם גם הסתרתם דברים?

00:29:41.240 00:29:41.560

בוודאי.

00:29:41.560 00:29:42.470

איפה הסתרתם?

00:29:42.470 00:29:44.320

אה. על ידינו.

00:29:44.320 00:29:47.460

ברחוב השני. משפחת שוורץ.

00:29:47.460 00:29:50.235

היינו בידידות. היה להם. אה.

00:29:50.235 00:29:55.320

מרתף מאוד מאוד גדול ושמה שמנו את כל הדברים.

00:29:55.320 00:29:57.930

הב. אה. מכונת. אהה.

00:29:57.930 00:30:02.640

מכונות תפירה ואני לא יודעת. היו דברים בבית.

00:30:02.640 00:30:03.420

וכשחזרתם.

00:30:03.420 00:30:03.660

כן.

00:30:03.660 00:30:04.140

זה היה שם?

00:30:04.140 00:30:04.980

כלום. כלום.

00:30:04.980 00:30:05.700

הכול הלך.

00:30:05.700 00:30:08.220

הם לקחו מהמרתפים הכול.

00:30:08.220 00:30:13.410

כלום. אמרו שעוד שביקרו אחר כך את הגויים.

00:30:13.410 00:30:14.885

אה. ראו דברים.

00:30:14.885 00:30:18.380

הם גם ידעו להחביא את זה שהיהודים חזרו.

00:30:18.380 00:30:22.250

אבל מתי הם חזרו? אחרי כן.

00:30:22.250 00:30:25.465

איך אתם מגיעים לסוליצה?

00:30:25.465 00:30:29.440

נדמה לי שהייתה איזה עגלה שלקחה אותנו.

00:30:29.440 00:30:32.360

ומה את זוכרת מהאווירה שמה? אתם מגיעים לדוד ו.

00:30:32.360 00:30:33.950

בסו. לדוד שלי.

00:30:33.950 00:30:37.215

זה אח של אמא. לא היו ילדים.

00:30:37.215 00:30:41.265

הוא היה נשוי והוא היה סוחר דגים.

00:30:41.265 00:30:43.470

אבל לא נולדו לו ילדים.

00:30:43.470 00:30:44.640

הוא היה איש מאוד.

00:30:44.640 00:30:46.170

אה. טוב ונחמד.

00:30:46.170 00:30:47.790

הכול. אבל.

00:30:47.790 00:30:49.695

אה. לא היו ילדים.

00:30:49.695 00:30:54.000

ואירח אותנו. לא זוכרת.

00:30:54.000 00:30:57.340

לתקופה לא ארוכה. לא הרבה זמן.

00:30:57.340 00:31:02.185

אז הגיעה הידיעה שגם הם צריכים לעזוב את הבית.

00:31:02.185 00:31:04.575

והם היו דווקא אמידים.

00:31:04.575 00:31:12.150

הם היו במצב כלכלי טוב והייתה להם דירה יפה ורכוש.

00:31:12.150 00:31:13.590

אבל. אהה.

00:31:13.590 00:31:16.950

תוך זמן קצר גם הם היו מ. אז גם אנחנו.

00:31:16.950 00:31:19.680

אז נסענו לחרלאו.

00:31:19.680 00:31:22.935

כנראה שהוא כבר עזר לנו ל.

00:31:22.935 00:31:25.695

בסופו ירו בו בדוד שלי.

00:31:25.695 00:31:26.445

איפה? מה?

00:31:26.445 00:31:29.910

בבוטושאן. הוא בא. הוא הלך ה. ב.

00:31:29.910 00:31:34.530

אה. הוא חזר מהעבודה מאיזה מקום. ירו בו בדרך.

00:31:34.530 00:31:35.235

מי ירה בו?

00:31:35.235 00:31:37.890

אה. הגויים או ה. לא יודעת.

00:31:37.890 00:31:38.250

אתם אפילו לא יודעים?

00:31:38.250 00:31:41.025

הרגו אותו. לא יודעים מי. ירו בו.

00:31:41.025 00:31:42.315

הוא. זאת אומרת.

00:31:42.315 00:31:44.280

אחרי שאתם מגורשים מסוליצה.

00:31:44.280 00:31:46.200

הדוד מגיע לבוטושאן ואתם לחרלאו?

00:31:46.200 00:31:48.900

ואז אנחנו בבוטושאן גם כן.

00:31:48.900 00:31:51.180

אז קודם אתם בבוטושאן לפני חרלאו?

00:31:51.180 00:31:52.725

קודם אנחנו בסו. אה.

00:31:52.725 00:31:56.175

בחרלאו אחר כך בבוטושאן. זה היה אחרון.

00:31:56.175 00:31:57.915

שמה כבר. אה.

00:31:57.915 00:32:00.045

אז רגע. רגע. רגע. לאט לאט.

00:32:00.045 00:32:03.150

אממ. אתם קודם כל מגיעים לחרלאו.

00:32:03.150 00:32:03.540

לחרלאו.

00:32:03.540 00:32:05.040

גם. גם הדוד מגיע לשם?

00:32:05.040 00:32:06.045

גם הדוד.

00:32:06.045 00:32:06.525

כולם?

00:32:06.525 00:32:08.730

כולם. ושמה.

00:32:08.730 00:32:08.970

דר.

00:32:08.970 00:32:11.640

קיבלנו הפגזות מהגרמנים.

00:32:11.640 00:32:13.515

אבל שמה בחרלאו. אתם.

00:32:13.515 00:32:15.330

אומרים לכם לעבור לשם או שכל אחד

00:32:15.330 00:32:17.350

בוחר אחרי שמגרשים גם מסוליצה.

00:32:17.350 00:32:18.430

נדמה לי כפי.

00:32:18.430 00:32:20.015

שאת. אה. מס. מ.

00:32:20.015 00:32:24.700

שואלת אז אני מבינה ששם הייתה אחות של אמא.

00:32:24.700 00:32:27.260

היו לנו. הם היו הרבה ילדים.

00:32:27.260 00:32:27.870

אז את מתארת. אה.

00:32:27.870 00:32:31.020

אז בסוליצה כדי שיעזרו לנו לא היה מי שיעזור.

00:32:31.020 00:32:34.080

את מתארת מצב שאתם בעצם בורחים ממקום למקום.

00:32:34.080 00:32:34.560

כן.

00:32:34.560 00:32:37.890

אבל כל מקום שאתם מגיעים יש צו גירוש ליהודי המקום ואתם.

00:32:37.890 00:32:38.100

כן.

00:32:38.100 00:32:39.105

ממשיכים להתפנות.

00:32:39.105 00:32:40.930

כן. אבל. אהה.

00:32:40.930 00:32:45.165

אבא לא היה אז שמה לאחות של אמא עזרה לנו.

00:32:45.165 00:32:47.970

הבעל היה כבר מבוגר והוא.

00:32:47.970 00:32:49.860

מה את יודעת לספר לי על חרלאו? מה זה המקום הזה?

00:32:49.860 00:32:53.320

על חרלאו. זאת הייתה עי.

00:32:53.320 00:32:58.030

זה כבר היה עיר יותר גדולה. לא כמו שטפנשט.

00:32:58.030 00:33:04.820

והיו שמה כל מיני בעלי מלאכה והיה שמה מין נחל כזה.

00:33:04.820 00:33:09.105

דווקא היינו תקופה די ארוכה. שהלכנו להתרחץ.

00:33:09.105 00:33:14.565

ודוד שעבד באיזה מאפייה היה מביא הביתה.

00:33:14.565 00:33:18.500

בשק לחם. כמובן שהוא היו.

00:33:18.500 00:33:20.980

היו נותנים לנו. מזה חיינו.

00:33:20.980 00:33:24.675

ואמא. זה הסיפור העצוב.

00:33:24.675 00:33:30.180

אמא שלי הייתה הולכת לאיזה גוי לכבס. אה. צמר.

00:33:30.180 00:33:32.505

שמה כנראה שהינו הרבה זמן.

00:33:32.505 00:33:33.105

בחרלאו?

00:33:33.105 00:33:35.910

בחרלאו. לא זוכרת כמה.

00:33:35.910 00:33:39.765

אבל. אה. זוכרת את התקופה מאוד. אה. עמוק.

00:33:39.765 00:33:45.570

והייתה הולכת בבוקר ואח שלי היה מלווה אותה. למה?

00:33:45.570 00:33:51.480

שהם יתנפלו עליה או מה שהוא יצעק והוא יזעיק. אה. עזרה.

00:33:51.480 00:33:53.940

כבר היה מספיק. היינו מנוסים.

00:33:53.940 00:33:55.080

זאת אומרת. באותה תקופה.

00:33:55.080 00:33:57.570

אמא בשביל להתפרנס צריכה לכבס אצל הגויים?

00:33:57.570 00:33:58.620

רק בשביל. כן. כן.

00:33:58.620 00:34:00.840

שזאת ירידה ברמת החיים. נכון?

00:34:00.840 00:34:00.960

כן.

00:34:00.960 00:34:02.625

אמא לא הייתה רגילה לעבוד עבודות כאלה?

00:34:02.625 00:34:03.960

לא. זה. היא הייתה.

00:34:03.960 00:34:05.010

לא הייתה ברירה.

00:34:05.010 00:34:06.585

במצב כבר. אה.

00:34:06.585 00:34:10.950

ואז סבתא הייתה. ה. האמא שלנו.

00:34:10.950 00:34:12.180

היא הייתה חוזרת בערב.

00:34:12.180 00:34:18.195

גם אח שלי היה ילד שובב וח. חכם הוא היה.

00:34:18.195 00:34:19.905

הוא היה. אה.

00:34:19.905 00:34:21.900

ככה רץ ועול.

00:34:21.900 00:34:23.880

עוזר לה לחזור הביתה.

00:34:23.880 00:34:26.850

אז הייתה חוזרת עם קצת אוכל. עם קצת כסף.

00:34:26.850 00:34:29.820

איפה את רואה את הגרמנים בפעם הראשונה? שם בחרלאו?

00:34:29.820 00:34:30.900

בחרלאו. בחרלאו הרבה.

00:34:30.900 00:34:32.220

שם יש נוכחות גרמנית?

00:34:32.220 00:34:33.060

כן. כן.

00:34:33.060 00:34:36.050

עכשיו. האם אתם היהודים חיים שם תחת איזשהם

00:34:36.050 00:34:38.930

חוקים מסוימים או הגבלות מסוימות? מה את יודעת?

00:34:38.930 00:34:45.280

בוודאי. נתנו לנו טלאי צהוב ועם הטלאי הזה היו מקומות

00:34:45.280 00:34:48.980

שאפשר היה ללכת ומקומות שאסור היה להתקרב.

00:34:48.980 00:34:50.600

זאת אומרת יש הגבלות תנועה?

00:34:50.600 00:34:51.600

הגבלות.

00:34:51.600 00:34:52.730

יש מקומות שאסור לכם בכלל להסתובב בהם?

00:34:52.730 00:34:53.705

כן. כן. בטח.

00:34:53.705 00:34:55.730

מה את הרגשת לגבי הטלאי?

00:34:55.730 00:34:57.350

ש.

00:34:57.350 00:34:58.390

מה ח.

00:34:58.390 00:35:01.020

אני יהודייה. יש לי סטיגמה. אני יודעת. לא.

00:35:01.020 00:35:03.495

את הקפדת. הקפדתם לענוד את הטלאי?

00:35:03.495 00:35:05.505

היינו חייבים.

00:35:05.505 00:35:06.900

מה זאת. ואם. ואם היית

00:35:06.900 00:35:08.370

יוצאת החוצה. בתור ילדה. בלי טלאי?

00:35:08.370 00:35:12.060

אז פחדו שיתפסו וידענו שהם הורגים.

00:35:12.060 00:35:15.010

זה כבר נכנס בראש שהורגים.

00:35:15.010 00:35:17.700

מה את. איך. מה את זוכרת מהגרמנים בעיר?

00:35:17.700 00:35:19.215

איזה רושם הם עשו עליך?

00:35:19.215 00:35:21.060

הם. אממ.

00:35:21.060 00:35:24.300

הם ניסו להשתלט בשקט.

00:35:24.300 00:35:26.610

בש. הם לא הרגו. הגרמנים לא.

00:35:26.610 00:35:33.650

התחפרו מתחת לאדמה. שמו כל מיני מכשירי קשר.

00:35:33.650 00:35:35.515

הם רצו ל.

00:35:35.515 00:35:39.870

להיות בטוחים שהם יכולים לעשות אחר כך דברים רעים.

00:35:39.870 00:35:44.330

כנראה שהתכנון שלהם היה הרבה יותר גרוע.

00:35:44.330 00:35:47.550

אבל הוא לא כי ה.

00:35:47.550 00:35:52.800

הם שלטו תקופה וגם הפציצו את היהודים. את העיירה.

00:35:52.800 00:35:57.450

עשו שוחות והיינו רוצי. רצים לשוחות.

00:35:57.450 00:35:58.605

בחרלאו?

00:35:58.605 00:35:59.970

כן. בחרלאו.

00:35:59.970 00:36:02.295

המון היינו בתוך השוחות.

00:36:02.295 00:36:04.080

ואיך את התמודדת עם זה בתור ילדה?

00:36:04.080 00:36:05.880

היה לי מאו. הייתה לי בת דודה.

00:36:05.880 00:36:09.495

אני חושבת. זאתי של האחות של אמא.

00:36:09.495 00:36:11.070

הם היו 5 ילדים.

00:36:11.070 00:36:12.750

4 בנות ובן.

00:36:12.750 00:36:15.540

שאני חושבת שהיא השתגעה.

00:36:15.540 00:36:16.995

היא הייתה גדולה ממ.

00:36:16.995 00:36:19.830

היא הייתה מרביצה לי מכות רצח.

00:36:19.830 00:36:22.290

זה הייתה ה.

00:36:22.290 00:36:24.880

היא. המצב היה מאוד קשה.

00:36:24.880 00:36:28.650

אז כנראה שהיא לא הייתה חזקה כבר ברוחה.

00:36:28.650 00:36:32.855

היא הייתה מרביצה נורא וזה היה נורא. נורא.

00:36:32.855 00:36:35.855

התגובה שלה היה רק אנ.

00:36:35.855 00:36:38.890

את אשמה ואת אשמה ואת אשמה.

00:36:38.890 00:36:41.160

היא נהייתה אלימה מכל האלימות שמסביב.

00:36:41.160 00:36:42.045

כן. ה. כן. נהייתה אלימה.

00:36:42.045 00:36:45.465

ה. כל פעם שיש הפצצה אתם בורחים לשוחות?

00:36:45.465 00:36:48.360

חייבים כי אחרת הם. אה.

00:36:48.360 00:36:52.785

אני זוכרת קטע שילד יצא מהשוחה.

00:36:52.785 00:36:54.930

היינו הרבה שעות ביום שם.

00:36:54.930 00:36:58.020

ואמא לא ידעה איפה הוא.

00:36:58.020 00:37:00.270

היא יצאה החוצה וצעקה ש.

00:37:00.270 00:37:01.980

איפה הוא? איפה הוא?

00:37:01.980 00:37:08.590

בסוף האמא ירו בה כי הם ירדו מאוד נמוך עם האווירונים.

00:37:08.590 00:37:12.855

היה להם אפשרות להרוג שמי שהולך ברגל.

00:37:12.855 00:37:15.965

והילד מישהו משך אותו לשוחה.

00:37:15.965 00:37:19.130

אז האמא נהרגה והילד נשאר בחיים.

00:37:19.130 00:37:22.060

ירו. ירו לכיוון ה.

00:37:22.060 00:37:26.655

השוחות גם והפציצו בתים.

00:37:26.655 00:37:34.955

אה. אנחנו גרנו בבית שהיה תחנת חשמל מאחורי והם כל פעם.

00:37:34.955 00:37:36.230

אה. הפציצו את התח.

00:37:36.230 00:37:36.935

מי זה הם?

00:37:36.935 00:37:38.000

הגרמנים.

00:37:38.000 00:37:39.730

את בטוחה שזה הגרמנים מפציצים שם?

00:37:39.730 00:37:41.375

הגרמנים. 100%. 100%.

00:37:41.375 00:37:44.440

הסבתא שלי. אמא לא הייתה בבית.

00:37:44.440 00:37:47.045

היא הייתה הולכת השכם לעבודה.

00:37:47.045 00:37:51.395

היא התחייבה כנראה והייתה כנראה עובדת ב.

00:37:51.395 00:37:57.105

מאוד קשה לכבס צמר כבשים. זה נורא ואיום.

00:37:57.105 00:37:58.350

זה כבד מאוד. נכון?

00:37:58.350 00:38:01.660

זה כבד וזה מסריח וזה נורא.

00:38:01.660 00:38:04.100

אבל הייתה כנראה חייבת.

00:38:04.100 00:38:06.860

אז סבתא הייתה גדולה.

00:38:06.860 00:38:10.540

הייתה אוספת את 3 הילדים. כמו איזה תרנגולת.

00:38:10.540 00:38:16.030

ופה שמעת שצלחות נופלות ודברים נופלים וזה מתפוצץ.

00:38:16.030 00:38:20.250

והיא כולנו התחפרנו תחתיה.

00:38:20.250 00:38:21.935

היא רצתה להציל או.

00:38:21.935 00:38:25.020

אם יקרה משהו שיקרה לה ולא לילדים.

00:38:25.020 00:38:27.280

זה היה מאוד מאוד מרגש.

00:38:27.280 00:38:29.970

זאת אומרת את זוכרת מצד אחד את הפחד.

00:38:29.970 00:38:30.330

כן.

00:38:30.330 00:38:32.490

מצד שני את תחושת הביטחון ליד סבתא?

00:38:32.490 00:38:33.570

כן. כן. היא.

00:38:33.570 00:38:35.460

חשבתי שזה מגן עלינו.

00:38:35.460 00:38:39.295

זה. זה הבגדים שהיה לה ל. חושבת.

00:38:39.295 00:38:43.640

היום אני חושבת שהיא בטח הייתה רזה אבל הייתה נראית

00:38:43.640 00:38:48.720

ככה גדולה עם כל הארונות שהיו עליה. הבגדים.

00:38:48.770 00:38:53.625

כן. אממ. כשאתם בחרלאו את הולכת שם לבית ספר?

00:38:53.625 00:38:54.900

לא. לא היה כלום.

00:38:54.900 00:38:57.360

שום דבר? הקהילה היהודית מתפקדת שמה או שיש שם.

00:38:57.360 00:38:57.630

לא.

00:38:57.630 00:38:58.425

כאוס גמור?

00:38:58.425 00:39:01.485

לא. היו. היה צורך ב.

00:39:01.485 00:39:05.670

הנה. הייתה לי אינפקציה מאוד חזקה באצבע. אז. אה.

00:39:05.670 00:39:09.135

הלכנו לבית כנסת שמה שמישהו.

00:39:09.135 00:39:13.575

תלשו לי את הציפורן ואז היה לי ככה אצבע.

00:39:13.575 00:39:17.760

ובלילה נכנסו כבר הגרמנים.

00:39:17.760 00:39:20.790

התחפרו או שברחו הרוסים.

00:39:20.790 00:39:25.620

אז הם נכנסו לבית שלנו ואמא ברחה לאיזה מקום.

00:39:25.620 00:39:26.940

אבל זה כבר בשחרור. שהרוסים.

00:39:26.940 00:39:27.270

לא. לא.

00:39:27.270 00:39:28.065

לא?

00:39:28.065 00:39:30.150

לא. עוד לא היה שחרור.

00:39:30.150 00:39:33.270

אלו ברחו ואלו נכנסו.

00:39:33.270 00:39:33.855

כן.

00:39:33.855 00:39:38.790

והם היו אפילו חוזרים עם עגלות עמוסות פצועים.

00:39:38.790 00:39:40.375

היינו יוצאים. ילדים.

00:39:40.375 00:39:44.145

לראות שיירות של עגלות של. אהה.

00:39:44.145 00:39:46.185

רוסים עם. אה.

00:39:46.185 00:39:49.965

תחבושות על הראש ועל הידיים.

00:39:49.965 00:39:55.270

פצועים כנראה קשה. אבל אחר כך שבאו יותר בריאים.

00:39:55.270 00:39:59.085

הם נורא בזזו את ה. אפילו את היהודים.

00:39:59.085 00:40:01.350

נכנסו מבית לבית.

00:40:01.350 00:40:07.950

הם שחררו את החביות של היין ברחובות בחרלאו.

00:40:07.950 00:40:11.310

והיו שיטפון של יין.

00:40:11.310 00:40:16.275

ולמי שרק היה שעון זה הם היו לוקחים.

00:40:16.275 00:40:21.320

ויום אחד בלילה נכנסו ולי היה תחבושת על היד.

00:40:21.320 00:40:24.230

איפה. צעקו: "איפה אמא?"

00:40:24.230 00:40:26.580

וסבתא אמרה שהיא לא יודעת.

00:40:26.580 00:40:29.895

מה זה הרביץ. זה נשאר טראומה לכל החיים.

00:40:29.895 00:40:35.670

הרביצו לסבתא וסבתא אמרה ביידיש: "תתחילו לבכות".

00:40:35.670 00:40:38.295

3 ילדים על מיטה אחת.

00:40:38.295 00:40:41.475

מה זה צרחנו. זה לא השפיע עליו כלום.

00:40:41.475 00:40:43.380

הוא הכה את סבתא נורא.

00:40:43.380 00:40:46.335

אבל היא לא אמרה איפה אמא. לא אמרה.

00:40:46.335 00:40:48.555

למה חיפשו את אמא?

00:40:48.555 00:40:51.840

הם. אה. חיפשו נשים.

00:40:51.840 00:40:54.270

היה אונס נוראי שמה. זה הרוסים.

00:40:54.270 00:40:55.590

ואת אומרת. את מדברת.

00:40:55.590 00:40:58.050

בחרלאו נכנסים הרוסים לאיזה תקופה?

00:40:58.050 00:40:59.880

ברוסים. כן. כן.

00:40:59.880 00:41:03.830

אחד עשה דברים נוראים.

00:41:03.830 00:41:06.050

הם תלו אותו במרכז.

00:41:06.050 00:41:10.510

היה שמה. אממ. כמו משטרה שלהם.

00:41:10.510 00:41:12.995

אני לא יודעת איך להסביר את זה.

00:41:12.995 00:41:16.330

ש. המפקדה שלהם.

00:41:16.330 00:41:19.740

ונתנו לאחד עונש כדי להרתיע.

00:41:19.740 00:41:21.975

זה היה כבר השתוללות.

00:41:21.975 00:41:24.240

תלו אותו במרכז העיר.

00:41:24.240 00:41:25.270

[כך

00:41:25.270 00:41:34.260

במקור] מה שסיפרת

00:41:34.260 00:41:35.370

עכשיו על הרוסים.

00:41:35.370 00:41:36.430

כן.

00:41:36.430 00:41:37.695

זה כבר שייך לתקופה שאתם משוחררים.

00:41:37.695 00:41:38.280

כן. אבל.

00:41:38.280 00:41:39.870

שאנחנו יודעים שבאמת היה מאו. גם.

00:41:39.870 00:41:41.145

גם השחרור ש. מהרוסי.

00:41:41.145 00:41:42.720

של הרוסים לא היה פשוט כל כך.

00:41:42.720 00:41:43.780

כן.

00:41:43.780 00:41:44.430

אבל ת. אבל בואי נדבר עוד קצת על התקופה.

00:41:44.430 00:41:46.290

זה לא היה חצי חצי.

00:41:46.290 00:41:50.190

חצי שלטו הגרמנים. אני יודעת. בחרלאו.

00:41:50.190 00:41:51.570

כי מי הפציץ אותנו?

00:41:51.570 00:41:53.730

אז בואי נדבר רגע על התקופה של הגרמנים ואחרי.

00:41:53.730 00:41:53.970

ואחר כך.

00:41:53.970 00:41:55.575

זה נחזור לשחרור לרוסים.

00:41:55.575 00:41:57.240

כנראה מה שאני מספרת לך.

00:41:57.240 00:41:57.540

זה כבר השחרור.

00:41:57.540 00:42:03.510

עם עגלות ועם הפצועים זה כבר ברחו הגרמנים ו.

00:42:03.510 00:42:04.320

נכנסו הרוסים.

00:42:04.320 00:42:06.095

נכנסו הגרמנים. הרוסים.

00:42:06.095 00:42:08.910

אבל בואי נדבר על התקופה שעוד לפני שהרוסים משחררים

00:42:08.910 00:42:12.750

את האזור ואתם חיים שם תחת פחד מאוד מאוד גדול.

00:42:12.750 00:42:12.870

כן. כן.

00:42:12.870 00:42:15.450

בעיקר זה קשור ל. לזה ש.

00:42:15.450 00:42:17.115

למה שקורה ליהודי.

00:42:17.115 00:42:18.750

ליהודי אירופה מסביב.

00:42:18.750 00:42:19.050

נכון.

00:42:19.050 00:42:20.505

וגם ליהודי רומניה.

00:42:20.505 00:42:21.315

כן.

00:42:21.315 00:42:24.990

אממ. את אומרת שאת זוכרת שיש לך טלאי צהוב?

00:42:24.990 00:42:25.380

כן.

00:42:25.380 00:42:28.790

את זוכרת את עצמך הולכת ברחוב

00:42:28.790 00:42:32.330

עם טלאי צהוב וזוכה לאיזה תגובות מהסביבה?

00:42:32.330 00:42:33.225

אהה.

00:42:33.225 00:42:34.710

או להערות אנטישמיות?

00:42:34.710 00:42:36.990

היו יוצאי דופן. בטח. היה אנטישמיות.

00:42:36.990 00:42:39.540

אני לא זוכרת שהרביצו לי.

00:42:39.540 00:42:43.275

אבל ה. אבל פחדו מאוד.

00:42:43.275 00:42:45.600

מה פתאום יש לי טלאי צהוב?

00:42:45.600 00:42:48.600

זה סימן שאנחנו שונים.

00:42:48.600 00:42:50.880

אנחנו מבודלים.

00:42:50.880 00:42:54.360

מה. קרה שאת היית הולכת ברחוב והיית רואה גרמנים?

00:42:54.360 00:42:57.300

חיילים גרמנים או איזשהם. אה.

00:42:57.300 00:42:59.340

יחידות גרמניות שהסתובבו שם?

00:42:59.340 00:43:00.240

ראיתי. בוודאי.

00:43:00.240 00:43:00.900

את פחדת מהם?

00:43:00.900 00:43:02.550

ראינו. בוודאי.

00:43:02.550 00:43:05.430

לא כל כך הסתובבנו. היינו די.

00:43:05.430 00:43:06.870

זה היה ברור שעדיף להיות בבית?

00:43:06.870 00:43:08.340

כן. צריך להישמר.

00:43:08.340 00:43:10.095

איפה גרתם שם בחרלאו?

00:43:10.095 00:43:12.060

בחרלאו אמרתי לך. אה.

00:43:12.060 00:43:14.430

שכרו לנו איזה דירה מאוד. אה.

00:43:14.430 00:43:18.285

מה. מאחורי תחנת. אממ.

00:43:18.285 00:43:19.140

חשמל.

00:43:19.140 00:43:19.330

חשמל.

00:43:19.330 00:43:22.570

אבל זה היה אזור יהודי של המקום או שזה היה אזור מעורב?

00:43:22.570 00:43:22.870

לא. לא.

00:43:22.870 00:43:23.170

לא במיוחד.

00:43:23.170 00:43:27.590

זה לא היה. אני זוכרת שהייתה שם שכנה רומניה שעזרה לנו.

00:43:27.590 00:43:31.360

נתנה לנו איזה עוף ומשהו.

00:43:31.360 00:43:37.290

וכשנכנסו ה. הגרמנים אז הם יצאו עם גרזנים.

00:43:37.290 00:43:43.735

אנחנו נהרוג אתכם. אנחנו נ. יעשו לנו דברים.

00:43:43.735 00:43:46.870

הם הפכו את ה.

00:43:46.870 00:43:48.265

זאת אומרת ש.

00:43:48.265 00:43:49.425

כשהגרמנים נ. כש.

00:43:49.425 00:43:51.030

כשיש נוכחות גרמנית שם.

00:43:51.030 00:43:51.435

אז הם.

00:43:51.435 00:43:53.325

האוכלוסייה פתאום מאוד אנטישמית.

00:43:53.325 00:43:54.630

נכון. מאוד אפילו.

00:43:54.630 00:43:55.815

אותה שכנה שקודם. אה.

00:43:55.815 00:43:58.200

עזרה לכם. אפילו עם עוף. פתאום.

00:43:58.200 00:44:01.390

כן. נ. נכון. אחר כך היא צעקה עלינו והיה לנו.

00:44:01.390 00:44:05.210

אולי בגלל זה אנחנו ברחנו לבוטושאן.

00:44:05.210 00:44:09.480

כי הזיכרון שלי הוא לא 100%.

00:44:09.480 00:44:13.380

אבל אני זוכרת שהייתה אנטישמיות חזקה מאוד.

00:44:13.380 00:44:14.265

מצד האו. ה.

00:44:14.265 00:44:15.570

מצד הרומנים.

00:44:15.570 00:44:16.600

התושבים.

00:44:16.600 00:44:18.765

כן. הם היו חזקים שהגרמנים. אה.

00:44:18.765 00:44:23.340

היו בני ברית שלהם. זה אני זוכרת.

00:44:23.340 00:44:26.730

היה לכם איזשהו קשר עם אבא כל אותה תקופה?

00:44:26.730 00:44:27.195

כלום.

00:44:27.195 00:44:28.470

לא ידעתם אפילו איפה הוא?

00:44:28.470 00:44:32.280

כלום. כמו שלא ידענו שהדוד בחיים.

00:44:32.280 00:44:36.300

הוא היה 7 שנים בסיביר.

00:44:36.300 00:44:39.720

כבר הכול משוחרר והכול.

00:44:39.720 00:44:44.790

וסבתא לא. הייתה בתוך הבית שלנו. חיינו את זה.

00:44:44.790 00:44:48.075

את אמרת שהדוד נרצח.

00:44:48.075 00:44:50.400

עד אח זה מסיוו.

00:44:50.400 00:44:53.250

זה מ. אה. סוליצה. כן.

00:44:53.250 00:44:55.890

בן. זה אחר וזה היו.

00:44:55.890 00:44:57.270

ואת. אני מבינה שאת לא יודעת בדיוק מה

00:44:57.270 00:44:59.160

נסיבות הרצח שלו. למה רצחו אותו?

00:44:59.160 00:45:02.685

אמרו שהוא הלך ברחוב וירו בו.

00:45:02.685 00:45:06.525

כך אמרו. ולסבתא לא סיפרו.

00:45:06.525 00:45:09.990

אני מבינה שמבחינה כלכלית מאוד קשה. אמא בלי אבא.

00:45:09.990 00:45:10.990

מאוד קשה.

00:45:10.990 00:45:11.880

ואמא צריכה לפרנס אתכם ואת סבתא.

00:45:11.880 00:45:13.565

והיא עובדת מאוד מאוד קשה.

00:45:13.565 00:45:18.090

כן. סבתא הייתה כאילו האמא שלנו ואמא

00:45:18.090 00:45:24.060

שלי סיכנה את חייה בשביל קצת אוכל. כי צריך לאכול.

00:45:24.060 00:45:26.750

היה לכם מספיק אוכל או שאת זוכרת רעב שם?

00:45:26.750 00:45:29.120

די. אהה. לא היה מספיק.

00:45:29.120 00:45:35.580

הייתה לנו עזרה מהדוד הזה שעבד במאפייה והייתה שם ב. ה.

00:45:35.580 00:45:39.390

לאחות של אמא בת גדולה שהייתי

00:45:39.390 00:45:43.455

מאוד ביחסים איתה גם אחרי המלחמה. אהה.

00:45:43.455 00:45:49.035

שהיא ידעה קצת לבשל והייתה עושה לנו מרק ולחם.

00:45:49.035 00:45:50.970

[משובש] היה מרק שעועית.

00:45:50.970 00:45:54.765

היה שם מספיק שעועית ו.

00:45:54.765 00:45:56.505

כי אמא לא הייתה בבית.

00:45:56.505 00:46:00.120

כנראה שסבתא לא הייתה כל כך חזקה בדברים.

00:46:00.120 00:46:05.220

הייתה מבשלת ומזה חיינו כי לא היו לנו מותרות.

00:46:05.220 00:46:07.180

ואיך אתם הילדים העברתם את הזמן?

00:46:07.180 00:46:09.540

לא הייתם בבית ספר. מה עשיתם כל היום?

00:46:09.540 00:46:10.740

ישבנו מפוחדים.

00:46:10.740 00:46:12.960

זה ישב פה. זה ישב שם.

00:46:12.960 00:46:17.595

לא הייתה לנו שמחת חיים ללכת לשחק.

00:46:17.595 00:46:18.200

את זוכ.

00:46:18.200 00:46:23.520

תמיד ישבנו. מה יהיה עוד מעט? מה יהיה עוד מעט?

00:46:23.520 00:46:26.960

את זוכרת איזשהם חיי דת שם בקהילה בחרלאו?

00:46:26.960 00:46:28.170

או היהודים. א. את.

00:46:28.170 00:46:30.380

יש שם קהילה גם של יהודים פליטים כמוכם.

00:46:30.380 00:46:31.455

היו עוד הרבה פליטים.

00:46:31.455 00:46:37.695

את זוכרת איזשהם תפילות בציבור או חג או משהו שם?

00:46:37.695 00:46:39.690

כבר אחר כך לא.

00:46:39.690 00:46:42.990

הלכתי מהבית כבר לא זוכר. לא זוכרת.

00:46:42.990 00:46:47.090

אפילו אני לא זוכרת את הבר מצווה של האח שלי.

00:46:47.090 00:46:51.900

הוא היה בן 13 ואנחנו עם בר מצווה זה בן.

00:46:51.900 00:46:54.240

היינו 2 בנות והוא הבן.

00:46:54.240 00:46:56.030

לא. לא זוכרת.

00:46:56.030 00:46:59.790

אחותי אומרת שהיה משהו בבית כנסת.

00:46:59.790 00:47:02.985

הוא אמר איזה תפילה. אני לא זוכרת.

00:47:02.985 00:47:06.630

האם את. אה. זוכרת יהודים שמגיעים לאזור.

00:47:06.630 00:47:09.600

לרומניה. שבורחים מאזורים אחרים.

00:47:09.600 00:47:11.970

מפולין. מ.

00:47:11.970 00:47:13.905

אני זוכרת ש.

00:47:13.905 00:47:14.700

דרך הונגריה?

00:47:14.700 00:47:18.640

בבית דיברו שהם רצו לעבור את הפרוט.

00:47:18.640 00:47:21.220

אבל מי יכול היה להרשות לעצמו?

00:47:21.220 00:47:22.940

רק האמידים.

00:47:22.940 00:47:27.580

עשירים שנתנו כסף וזהב ובאו עם

00:47:27.580 00:47:33.005

עגלה והעמיסו להם את הרכוש ושהם עברו את הפרוט.

00:47:33.005 00:47:35.075

הם. אה. רצחו אותם.

00:47:35.075 00:47:37.755

לקחו להם את הכול ולא יכ.

00:47:37.755 00:47:40.535

לא הגיעו כבר לצד שני.

00:47:40.535 00:47:44.865

ולא יודעת. לא היה שם רדיו ולא עיתון ולא זה.

00:47:44.865 00:47:46.905

אבל השמועה עברה מאוד.

00:47:46.905 00:47:50.580

אה. אנשים סיפרו אחד לשני.

00:47:50.580 00:47:52.320

השמועה הייתה מאוד.

00:47:52.320 00:47:53.880

אה. משמעותית שם.

00:47:53.880 00:47:55.080

האם את זוכרת שמועות

00:47:55.080 00:47:58.885

ודיבורים ממש על השמדה שיטתית של יהודי אירופה?

00:47:58.885 00:48:00.545

אהה.

00:48:00.545 00:48:02.180

על רציחות המוניות?

00:48:02.180 00:48:05.400

אתם הבנתם שקורה משהו כזה או שלא היה לכם מושג?

00:48:05.400 00:48:07.060

דיברו. אבל. אה.

00:48:07.060 00:48:09.200

כנראה שילדים לא הבינו.

00:48:09.200 00:48:11.815

הם ההורים. האמא. אבא. סבתא.

00:48:11.815 00:48:16.155

דודים. הם ידעו כנראה. אבל תמיד החביאו.

00:48:16.155 00:48:20.220

הילדים ש. מתנו גם ככה מפחד.

00:48:20.220 00:48:24.120

היינו מפוחדים. ידענו שכבר אי אפשר ללמוד.

00:48:24.120 00:48:26.660

אי אפשר ללכת למקום ציבורי.

00:48:26.660 00:48:32.265

תמיד לשבת בשקט ולהיות ילדה טובה. לא. זה.

00:48:32.265 00:48:34.125

מה זה אומר להיות ילדה טובה?

00:48:34.125 00:48:37.650

לא ללכת מהבית שמא יקרה לי משהו.

00:48:37.650 00:48:39.690

זה גם אומר משהו.

00:48:39.690 00:48:42.630

תמיד. אה. להיות בקרבת ה.

00:48:42.630 00:48:45.315

איפה שאפשר לרוץ לשוחה.

00:48:45.315 00:48:47.310

היינו רעבים אז.

00:48:47.310 00:48:49.650

אה. תמיד משהו הכינו.

00:48:49.650 00:48:52.755

לא מתנו מרעב אבל היינו רעבים.

00:48:52.755 00:48:53.955

את זוכרת רעב?

00:48:53.955 00:48:56.950

אני זוכרת רעב. כן.

00:48:57.080 00:49:01.095

לא היה משהו מיוחד.

00:49:01.095 00:49:03.480

אבל. אה. לא מתנו מרעב.

00:49:03.480 00:49:06.780

אבל היינו רעבים. היינו רעבים.

00:49:06.780 00:49:08.610

כי גדלנו כבר.

00:49:08.610 00:49:11.490

עוד שנה. עוד שנה.

00:49:11.490 00:49:15.960

אה. גדלנו. שכל גדל.

00:49:15.960 00:49:20.145

כן. זה מה ש.

00:49:20.145 00:49:23.175

עכשיו אני זוכרת. אה. ק.

00:49:23.175 00:49:27.210

אחורה הרבה יותר ממה שהייתי צעירה.

00:49:27.210 00:49:29.160

אני זוכרת הכול.

00:49:29.160 00:49:33.780

אבל עכשיו זה יותר חזק אצלי השנים האחרונות.

00:49:33.780 00:49:39.900

נתתי איזה פעמים. אה. פה סיפור.

00:49:39.900 00:49:42.180

אני באיזה. אממ.

00:49:42.180 00:49:48.705

באיזה חוג ותמיד מספרים. מבקשים לספר.

00:49:48.705 00:49:53.010

השנה הראשונה בליל סדר זה היה.

00:49:53.010 00:49:57.600

אמרו ככה מאחד לשני. 22 בחורות.

00:49:57.600 00:50:01.935

ולא יודעת מאיפה שזה בא לי.

00:50:01.935 00:50:03.975

אני סיפרתי על העיירה

00:50:03.975 00:50:09.290

שלי וכולם היו קשובים וסיפרתי

00:50:09.290 00:50:14.650

על הרבי הידוע ועל השורשים שהוא נטע ביהודים.

00:50:14.650 00:50:19.230

כולם התפלל. אני עד היום מדליקה כל יום שישי נרות.

00:50:19.230 00:50:22.625

זה אמא עשתה. סבתא עשתה ואני עושה.

00:50:22.625 00:50:27.085

ואין. שאני אפילו נוסעת מהבית אני מדליקה.

00:50:27.085 00:50:30.645

זה נורא נשאר בתוך. אה.

00:50:30.645 00:50:33.090

את גאה בזה שאת ילידת שטפנשט?

00:50:33.090 00:50:34.090

כן. אני כן.

00:50:34.090 00:50:35.730

באמת. אה. זה עיירה בעלת שם.

00:50:35.730 00:50:40.440

תשאלי את הנכדים שלי. ידעו סבתא משטפנשט.

00:50:40.440 00:50:42.540

יודעים. אנחנו מ.

00:50:42.540 00:50:45.375

מה את חושבת על זה שהעיירה חוסלה לגמרי?

00:50:45.375 00:50:49.950

אז אני אספר לך ש-50 שנה לא הייתי

00:50:49.950 00:50:55.080

ברומניה ושמילאו 50 שנה לעלייה ארצה.

00:50:55.080 00:50:58.200

כל החברים שהיינו בעליית הנוער.

00:50:58.200 00:51:00.255

כולם באו מ. אה.

00:51:00.255 00:51:02.760

בוקרשט. משטפנשט.

00:51:02.760 00:51:07.035

ממוינשט. מכל המקומות הגיעו לבית יתומים בבוקרשט.

00:51:07.035 00:51:08.340

אז רגע. בואי נעשה את זה מסודר.

00:51:08.340 00:51:09.400

כן.

00:51:09.400 00:51:10.540

אנחנו קצת מדלגות.

00:51:10.540 00:51:11.540

כן. כן.

00:51:11.540 00:51:12.885

ת. תכף נדבר באמת על העלייה לארץ ו.

00:51:12.885 00:51:13.215

כן.

00:51:13.215 00:51:14.640

על הביקור שלך גם ברומניה.

00:51:14.640 00:51:15.615

כן.

00:51:15.615 00:51:20.595

יש עוד משהו שאת זוכרת מתקופת המלחמה ב. בחרלאו?

00:51:20.595 00:51:24.330

בחרלאו כבר גמרנו אבל. אה. עברנו.

00:51:24.330 00:51:24.510

אז.

00:51:24.510 00:51:25.510

לבוטושאן.

00:51:25.510 00:51:26.710

אז דיברנו על הרוסים.

00:51:26.710 00:51:27.710

כן.

00:51:27.710 00:51:28.050

הרוסים משחררים את חרלאו.

00:51:28.050 00:51:29.110

כן.

00:51:29.110 00:51:30.585

ואת אומרת גם הרוסים אתם מאוד מפחדים מהם.

00:51:30.585 00:51:31.785

מאוד. מאוד. מאוד.

00:51:31.785 00:51:33.540

הם נהגו לאנוס נשים ו.

00:51:33.540 00:51:33.990

כי הם לא היו נחמדים.

00:51:33.990 00:51:35.325

הם היו בעצמם. אה.

00:51:35.325 00:51:39.630

אבל למעשה ידענו שהרוסים הם ה. הטובים. ידענו.

00:51:39.630 00:51:41.490

זה היה ברור שזה עדיף הרוסים.

00:51:41.490 00:51:43.635

כן. ידענו שהגרמנים.

00:51:43.635 00:51:45.855

אה. עושים דברים נוראיים.

00:51:45.855 00:51:49.080

אולי ילדים לא ידעו שעל. אה.

00:51:49.080 00:51:51.000

אושוויץ. על דברים כאלו.

00:51:51.000 00:51:52.860

אולי ההורים ידעו.

00:51:52.860 00:51:55.260

כן. ואז אתם עוברים לבוטושאן.

00:51:55.260 00:51:58.995

ואז אנחנו עוברים לבוטושאן כל היהודים.

00:51:58.995 00:52:00.225

ואז אבא מגיע?

00:52:00.225 00:52:01.455

ואז. אה.

00:52:01.455 00:52:03.820

היינו תקופה עד שאבא הגיע.

00:52:03.820 00:52:09.860

גרנו בבית של גויים והיה לנו אוכל כי הם ברחו.

00:52:09.860 00:52:12.435

הם פחדו מהרוסים. הגויים.

00:52:12.435 00:52:14.235

והיה להם. אה.

00:52:14.235 00:52:16.185

בוידעם. אממ.

00:52:16.185 00:52:18.270

שהם אחסנו שמה שקים

00:52:18.270 00:52:26.715

של פקאנים ושמן וקמח ומלא אוכל. מלא. מלא.

00:52:26.715 00:52:29.010

גדוד יכול היה לאכול.

00:52:29.010 00:52:30.945

ואז היינו שמחי.

00:52:30.945 00:52:33.000

והיה להם בחצר. אה.

00:52:33.000 00:52:37.545

אממ. מקלט בנו בתוך האדמה.

00:52:37.545 00:52:40.880

ואז אנחנו חיינו כבר יותר טוב.

00:52:40.880 00:52:43.040

גם הדודים היו שמה.

00:52:43.040 00:52:45.775

את זוכרת הקלה אחרי השחרור. אחרי ש.

00:52:45.775 00:52:49.010

כן. זה ביש. משהו שהולך להיות טוב.

00:52:49.010 00:52:54.810

משהו ש. כאילו הגרמנים אינם. זאת אומרת.

00:52:54.810 00:52:56.190

איך הייתה הפגישה עם אבא?

00:52:56.190 00:52:59.355

זה. יום אחד מגיע אבא.

00:52:59.355 00:53:01.155

לא טלפן לנו.

00:53:01.155 00:53:04.785

הוא הגיע וידע לאן להגיע.

00:53:04.785 00:53:07.695

נו. נו. ש. שמחה.

00:53:07.695 00:53:11.355

3 ילדים. אמא וסבתא.

00:53:11.355 00:53:12.880

חיכינו לאבא.

00:53:12.880 00:53:18.140

זה גם לא היינו בטוחים שהוא בחיים והוא עבד עבודה מאוד קשה.

00:53:18.140 00:53:19.705

איפה הוא היה. את יודעת?

00:53:19.705 00:53:21.990

הם יודעים את השמות שמה.

00:53:21.990 00:53:23.100

מחנות עבודה ברומניה?

00:53:23.100 00:53:24.920

כן. מחנות עבודה ברומניה.

00:53:24.920 00:53:30.300

אבא שלי היה חייט והיו הרבה פעמים שהוא ניצל.

00:53:30.300 00:53:33.660

היה מגהץ לקצינים את החולצות.

00:53:33.660 00:53:36.290

הגויים ה. אהבו מאוד.

00:53:36.290 00:53:39.760

אהה. בגדים מגוהצים. מכנסיים.

00:53:39.760 00:53:43.585

בזמן שהוא היה מגהץ הוא היה מקבל קצת לחם.

00:53:43.585 00:53:45.330

משהו. עם ה.

00:53:45.330 00:53:49.800

היה עושה להם את זה מאוד יפה ואחר כך בכבישים.

00:53:49.800 00:53:52.170

עבודת כבישים. עבודת גיהוץ.

00:53:52.170 00:53:52.680

כן.

00:53:52.680 00:53:53.730

כן. כן.

00:53:53.730 00:53:57.855

אז אבא חוזר. אתם משקמים את החיים כמשפחה.

00:53:57.855 00:53:58.965

זה.

00:53:58.965 00:54:01.725

יש איזשהו רצון לחזור לשטפנשט או שזה.

00:54:01.725 00:54:02.100

אז. אה.

00:54:02.100 00:54:04.255

או שכבר לא היה לאן לחזור?

00:54:04.255 00:54:12.580

זהו שאבא חוזר ואנחנו היינו תקופה כבר לא ארוכה בבוטושאן

00:54:12.580 00:54:14.605

והיה לו אח יחיד.

00:54:14.605 00:54:18.180

אח אחד. והוא חלה מאוד קשה

00:54:18.180 00:54:23.160

בשחפת והוא שרד עד שאבא שלי חזר.

00:54:23.160 00:54:28.995

אולי שבועיים אחרי שאבא שלי חזר הוא נפטר ואז.

00:54:28.995 00:54:36.110

אה. הגיע. לא יודעת אם הוא ראה שחוזרים. כולם חוזרים.

00:54:36.110 00:54:40.630

מי שלחרלאו. מי שלשטפנשט. מי שלסוליצה.

00:54:40.630 00:54:47.490

כל אחד חוזר לעיירה שלו ואני זוכרת את עצמי חוזרת לשטפנשט.

00:54:47.490 00:54:55.485

אבל לא היה. היו קירות והתחילו לדפוק קרשים. שלא.

00:54:55.485 00:54:56.850

מה. כל הבתים היו הרוסים?

00:54:56.850 00:54:59.760

הרוסים. הרוסים לגמרי.

00:54:59.760 00:55:01.755

קרש פה. קרש שם.

00:55:01.755 00:55:03.480

דלת פה. חלון. אה.

00:55:03.480 00:55:09.190

אני יודעת ואז התחילה התקופת הציונות.

00:55:09.190 00:55:12.400

תאמרי לי. איך למשל סבתא שלך שאת אומרת היא.

00:55:12.400 00:55:13.960

היא בעצמה גדלה בבית הזה.

00:55:13.960 00:55:15.020

כן.

00:55:15.020 00:55:16.020

ילדה שם ילדים.

00:55:16.020 00:55:17.020

כן.

00:55:17.020 00:55:18.020

והיא חוזרת. אין בית. אין כלום.

00:55:18.020 00:55:19.020

אין.

00:55:19.020 00:55:20.020

איך היא התמודדה עם זה. סבתא?

00:55:20.020 00:55:22.355

מאוד קשה. כמו כל הזמן. כמו כל הזמן.

00:55:22.355 00:55:25.245

בעצם חוסלה קהילה מפוארת.

00:55:25.245 00:55:26.280

כן. כן. כן. קהילה.

00:55:26.280 00:55:28.245

בין יום אפשר לומר.

00:55:28.245 00:55:31.230

זהו. חזרנו לחורבות.

00:55:31.230 00:55:33.960

כאילו החריבו לנו את הכול.

00:55:33.960 00:55:40.305

ו. אבל את יודעת כנראה שבן אדם נולד.

00:55:40.305 00:55:41.805

אה. ו.

00:55:41.805 00:55:45.420

וסובל דברים וממשיך הלאה.

00:55:45.420 00:55:46.290

האם. אה.

00:55:46.290 00:55:47.745

לא היה בית. אה.

00:55:47.745 00:55:49.920

היו קירות. אבל.

00:55:49.920 00:55:52.140

מה. מה את יכולה לספר על התקופה של הציונות?

00:55:52.140 00:55:55.190

את אומרת ואז מתחילה תקופת הציונות. מה זאת אומרת?

00:55:55.190 00:56:00.830

אז זהו. אז באו שליחים מישראל והתחילו לדבר המון

00:56:00.830 00:56:02.210

על גורדוניה.

00:56:02.210 00:56:09.950

הקימו שמה איזה מועדון והיו הרצאות וסיפרו על ארץ ישראל.

00:56:09.950 00:56:12.275

כמה שפה טוב ופה גוד.

00:56:12.275 00:56:17.810

ויש תפוזים ותרנגולות וחיים שמחים.

00:56:17.810 00:56:21.925

שאסור לנו להישאר ברומניה הילדים.

00:56:21.925 00:56:26.595

צריכים לעזוב. להימלט לארץ המובטחת.

00:56:26.595 00:56:30.105

ודיברו ללב של אמא ואבא שלי.

00:56:30.105 00:56:32.970

אני הייתי בת 13.

00:56:32.970 00:56:34.605

אפילו יותר קטנה.

00:56:34.605 00:56:36.630

ואח שלי גדול עם מי.

00:56:36.630 00:56:41.190

עם שנתיים שישלחו אותנו לארץ ישראל.

00:56:41.190 00:56:46.370

והעוני היה כל כך גדול ולא היה כלום.

00:56:46.370 00:56:50.340

אני לא יודעת אם צלחת הייתה. משהו. כלום.

00:56:50.340 00:56:55.110

אז אמא ואבא הסכימו שאנחנו ניסע לארץ ישראל וליוו אות.

00:56:55.110 00:57:00.135

ועוד כמה ילדים משטפנשט שנסענו ביחד.

00:57:00.135 00:57:03.195

הם לקחו אותנו לבוקרשט. לאיזה מ.

00:57:03.195 00:57:04.935

מתי אתם יוצאים? באיזה שנה. אה.

00:57:04.935 00:57:09.885

זה היה שנגמרה המלחמה ממש.

00:57:09.885 00:57:12.420

מתי נגמרה? 44'?

00:57:12.420 00:57:13.215

45'.

00:57:13.215 00:57:15.000

45'.

00:57:15.000 00:57:16.680

אז אנחנו יוצאים

00:57:16.680 00:57:22.485

לבוקרשט לבית יתומים שמתאספים ילדים מכל רומניה.

00:57:22.485 00:57:28.770

והיינו תקופה של כמה חודשים וגם שמה קיבלנו ציונות.

00:57:28.770 00:57:30.640

למדנו שירים עבריים.

00:57:30.640 00:57:32.800

לא היה לך קשה להתנתק מאמא. מסבתא?

00:57:32.800 00:57:35.170

מאוד קשה. מאוד קשה.

00:57:35.170 00:57:39.630

ואמא ואבא. הילדים הכי יקרים להם.

00:57:39.630 00:57:45.425

הבן היחיד והבת אבל כאילו נתנו בה.

00:57:45.425 00:57:47.585

להם תקוות חיים.

00:57:47.585 00:57:51.895

שאנחנו ניסע לארץ ישראל נוציא אותם.

00:57:51.895 00:57:54.630

אני מניחה שבבית היתומים בבוקרשט.

00:57:54.630 00:57:55.720

כן.

00:57:55.720 00:57:56.520

את פוגשת שם ילדים באמת יתומים.

00:57:56.520 00:57:57.960

לא כמוך. את באמת לא היית יתומה.

00:57:57.960 00:57:59.895

לא. לא. לא היו יתומים.

00:57:59.895 00:58:01.050

את. ה. בית ילדים.

00:58:01.050 00:58:02.070

אז למה את אומרת אז כ.

00:58:02.070 00:58:03.360

אז ככה קראו לזה. כאילו.

00:58:03.360 00:58:07.290

בסדר. את פוגשת שם בטח ילדים אבל שעברו כל מיני דברים.

00:58:07.290 00:58:07.725

כן.

00:58:07.725 00:58:09.885

דברים גם יותר קשים ממה שאת עברת.

00:58:09.885 00:58:10.560

כן. כן.

00:58:10.560 00:58:14.685

אהה. האם הילדים מספרים אחד לשני על החוויות העבר?

00:58:14.685 00:58:16.695

בטח היו שם ילדים מטרנסניסטריה.

00:58:16.695 00:58:18.270

היו ילדים.

00:58:18.270 00:58:18.450

שעברו.

00:58:18.450 00:58:22.290

שההורים כ. שלחו אותנו כדי להציל אותנו.

00:58:22.290 00:58:25.370

כי למעשה לא ידעו כבר מה שבא עוד.

00:58:25.370 00:58:27.390

מי היה בטוח שלא יהיה עוד פעם מה.

00:58:27.390 00:58:28.590

כבר לא ידעו מה מחכה.

00:58:28.590 00:58:30.240

כבר לא היו בטוחים.

00:58:30.240 00:58:33.510

הילדים אבל אתם סיפרתם אחד לשני מה עברתם?

00:58:33.510 00:58:35.265

אחר. סיפרנו.

00:58:35.265 00:58:39.120

סיפרנו אבל. אה. לא.

00:58:39.120 00:58:46.740

לא היינו כאלו חכמים כדי להעביר את האינפורמציה.

00:58:46.740 00:58:50.730

האם את פגשת שם ילדים שממש עברו זוועות?

00:58:50.730 00:58:53.070

היו כולם עצובים.

00:58:53.070 00:58:56.350

אני לא זוכרת ילדים שמחים שם.

ילדות ב-Stefanesti; גירוש מ-Stefanesti ב-1941; שוד רכוש בידי האוכלוסייה המקומית; מעבר ל-Sulita; גירוש יהודי Sulita; העברה ל-Harlau; טלאי צהוב; הגבלת תנועה; אנטישמיות; רעב; שחרור בידי הצבא האדום ב-1944; החיים לאחר המלחמה; עלייה לארץ ישראל ב-1947; הגליה לקפריסין; עלייה חוזרת לארץ ישראל ב-1948.