חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של בברלי מזרחי שרייר ילידת 1941 Radziwillow פולין על קורותיה במסתור אצל משפחה קתולית

Testimony
null
null
null
היום ה-11 לחודש יוני. שנת 2012.
אני דינה שפט מטעם יד ושם.
מראיינת את בברלי מזרחי. ילידת ראדיביליב.
אהה. היא הייתה ילדה.
נולדה ב-1941. אהה.
הייתה ילדה במסתור אצל.
אה. משפ.
משפחה פולנית. אה.
גם כן הייתה במחנה שהיא
לא יודעת את שמו והיא תספר לנו על חייה.
אהה. על הוריה שהיא לא הכירה בעצם.
ואנחנו נתחיל באמת ברקע המשפחתי שלך. בברלי.
הכוונה להורים או למי?
להורים. למי ש.
למי שאת יודעת על.
אהה. המשפחה שלך.
אה.
מי הם היו?
מה הם היו?
כמה שנים הם היו ב. דורי דורות בפולין?
אהה. מה שאת יודעת.
האימא שלי הייתה.
שמה בבקשה?
שמות זה חשוב.
אהה. ריבה.
כן.
אממ. הייתה. אהה.
בת 21 בערך.
אהה. כשהיא ילדה אותי.
אה. היא הייתה. אממ.
כפי שאומרים לי. חביבה מאוד.
אהה. חברותית מאוד.
אהה. ניגנה פסנתר. אממ.
מה את יודעת על.
אה. משפחתה. על הסבא וסבתא?
כן. כן. כן.
אממ. והאבא שלי היה.
אה. קראו לו דימה.
הוא היה. אהה.
רוקח בבית. אה. מרקחת משלו.
אממ. המשפחה של אימי. אהה.
הייתה משפחה גדולה.
אהה. שחיה בראדיביליב.
אממ. הייתה להם.
אממ. אהה. הרבה רכוש.
זאת. זאת הייתה.
אה. משפחה אמידה.
אממ. כשאימא שלי. אממ.
הבינה ש. אהה.
הנאצים מגיעים לעיירה. אהה.
היא מסרה אותי למשפחה.
לזוג אממ. אה. אה.
פולני קתולי צעיר. אה.
שעבדו בבית. במשק בית. אהה.
בכדי שהם יסתירו אותי עד סוף המלחמה.
אממ. אבל. אהה.
היא נהרגה. נרצחה.
זאת אומרת. עם כל בני העיירה.
אממ. היו שם כ-4.000 יהודים.
אהה. הוליכו אותם ל. אהה.
יערות שם מסביב ושם הם
חפרו בור וירו ב. אה. בהם והם. אממ. נקברו בבור. אממ.
את יודעת עוד. את יכולה עוד להרחיב קצת על המשפחה?
האם היא הייתה משפחה.
את יודעת אם היא הייתה משפחה דתית או חילונית?
אהה. אני חוש.
האם הייתה ציונית?
כן.
האם היו קרובי משפחה שהגיעו לארץ ישראל?
כן. אהה. כמה שאני יודעת.
היא לא הייתה משפחה ציונית.
אני לא יודעת ע.
על בני משפחה שהגיעו לארץ.
אממ. אה.
אני מניחה שהייתה משפחה.
אממ. שמרנית מבחינת דת.
אני לא יודעת אם הם היו.
אה. אה.
הם. אני מניחה שהם היו דתיים.
אולי לא חרדים אבל דתיים.
אממ. וכפי שאמרתי זאת משפחה גדולה.
אהה. חלק. אהה.
ממנה כן הגיע לארצות הברית.
אהה. אבל. אהה.
כל המשפחה. אהה.
נרצחה חוץ מהאח של אימי.
אה. שהוא.
אה. נשלח.
אה. על ידי.
אהה. ב.
בקרבות שהתנהלו בין הפולנים והרוסים.
הוא נשלח על ידי הרוסים לסיביר ולכן הוא ניצל.
אהה. ואותו פגשתי אחרי המלחמה בארץ.
אממ. המשפחה ש.
זאת אומרת. ה.
אה. אישה ה. ה.
הנוצרייה שלקחה אותי מאימי. אהה.
הייתה גרה עם.
אממ. בעלה. אהה. בבית.
את יודעת שמה?
לא. אהה. הייתה גרה עם בעלה.
אה. לא היו להם ילדים.
אהה. היה להם בית קטן קצת.
אה. באזור הכפרי ש.
אהה. של ראדיביליב.
אממ. הגרמנים. אהה.
חשדו שהם מסתירים אותי.
אהה. וערב אחד הם באו.
אה. זה היה באביב.
אהה. ישבנו בחוץ.
על הדשא. אכלנו ארוחת ערב. זאת אומרת.
היה בית. היה דשא ומסביב.
אה. לדשא היה גדר וישבנו בחוץ ואכלנו ארוחת ערב.
הייתה שמיכה על האדמה והאוכל שם ואנחנו
ישבנו מסביב ואכלנו.
אהה. ופתע שמענו צעדים כבדים.
אהה. שכולנו ידענו כבר שזה הגסטפו.
אהה. והייתה קבוצה שלהם.
בערך 6 והם התקרבו לבית וכשהם הגיעו לשער של הגדר.
הזוג דחף אותי תחת השמיכה בכדי שלא יראו אותי.
אממ. והראש של החבורה של הגסטפו. הנ.
הם כולם נכנסו לתוך החצר אבל
הוא ניגש לזוג ומרוב שהוא היה כועס.
אהה. אהה.
ונחוש בדעתו. הוא.
הוא דרך על השמיכה שאני הייתי מתחת. בלי להרגיש אותי.
שאל אותם אם הם מסתירים ילדה יהודייה.
הם אמרו לא.
הוא לקח אותם לתוך הבית ואחרי כמה דקות ירה.
היו יריות. אממ. והם הלכו.
ואחרי שהם הלכו נכנסתי
לבית וראיתי אותם על הרצפה שוכבים אחד ליד השני.
אה. פחדתי.
יצאתי החוצה. הת. אה.
הסתתרתי בשיחים שהיו מסביב לבית
כל הלילה ובבוקר האימא של. אממ.
האישה הצעירה שהת. הת.
האימא הייתה אישה מבוגרת עם עוד.
אה. אני חושבת 6. 8 ילדים.
אהה. היא הגיעה לבית והיא חיפשה אותי.
היא מצאה אותי. אהה.
בתוך השיחים והיא לקחה אותי איתה.
אז מי נשאר בחיים מה?
ממי?
זוג הזה?
אף אחד?
אף אחד.
כמה נרצחו שם? הזוג.
זה הזוג וזהו.
הם היו זוג שגרו לבד והם.
אהה. שמרו עליי. הם הסתירו אותי.
כ. אה.
את מתארת לך שזה הייתה הלשנה?
אני לא יודעת אם זה הייתה הלשנה או לא.
אממ. אני חושבת
שהמודיעין של הגסטפו היה מאוד יסודי.
הם ידעו בדיוק.
אהה. מה ג.
מי גר בכפר. אה.
כמה אנשים יש בכל בית.
אהה. הם ידעו ש.
אהה. יש ילדה שמישהו מסתיר. אהה.
הם חשבו שאני הילדה ושהם הזוג שמסתי.
הם הזוג שמסתיר אותי ולכן הם הגיעו אליהם.
אממ. ואז האישה המבוגרת לקחה אותי אליה.
היה לה. הייתה לה חווה.
אממ. והם גידלו חיות וירקות.
אהה. והילדים שלה עבדו בשדות במשך היום.
אהה. והיא החזיקה אותי בבית.
היא אמרה לי אף פעם לא לצאת. אה.
היא נתנה לי. אה.
צלב קטן ללבוש. אממ. לענוד.
אממ. היא נתנה לי שם פולני שאני לא זוכרת.
היא. אהה.
לימדה אותי כמה תפילות קתוליות שגם אותם אני לא זוכרת.
אממ. והיא. היא הסתירה אותי.
ואחרי תקופה מסוימת הגסטפו חשדו שהיא מסתירה אותי.
זאת אומרת. הם חיפשו כל הזמן את הילדה הזאת שמישהו מסתיר.
אממ. למה הם היו כל כך מעוניינים בי?
אני לא יודעת. אני
חושבת שאולי זה פשוט היה הנטייה לעבודה יסודית.
אממ. והם התחילו לבוא ולאיים עליה ואמרו לה שאם.
אהה. היא. אם י. אם יתברר שהיא מסתירה ילדה יהודייה.
יהרגו אותה וכל ילדיה.
וזה. זאת כבר אחרי שאיבדה בת.
אהה. ברצח הקודם.
אממ. הם באו לעיתים קרובות ויום אחד הם באו והם.
אממ. ביקשו לקחת אותי לחקירה.
אני הייתי בערך בגיל 3.
אממ. וכשיצאתי מהבית האישה המבוגרת אמרה לי: "אממ.
תגידי כן לכל מה
שהם ישאלו אותך. אם הם ישאלו אותך אם יהודי
. יהודייה. תגידי כן.
אם ישאלו אותך אם את פולנייה. תגידי כן.
ישאלו אותך אם זה השם שלך. תגידי כן.
תגידי כל דבר כן. כי אולי הם הגיעו למסקנה.
יחשבו שאת לא מבינה מה שואלים אותך ויניחו לך."
אהה. והאיש גסטפו לקח אותי לחדר.
זה היה חדר קטן.
אהה. ב. בניין.
והיית רק בת 3.
כן. אממ.
זה היה בניין קטן.
הוא הכניס אותי לחדר ריק.
לא היה שום דבר בחדר חוץ משרפרף.
אממ. הוא הושיב אותי על
השרפרף והוא התחיל לשאול אותי שאלות.
אהה. אם את יהודייה אז אמרתי כן.
אם את פולנייה. כן.
אם את יודעת תפילות. כן.
אה. ושאל אותי המון שאלות וכל דבר אמרתי כן.
הוא בא. איך הוא מצא אותך. הוא הגיע לבית?
כן. הוא הגיע לבית של האישה המבוגרת הזאת.
אז הם. הם חשדו שה. אם האם.
אה. זאת אומרת.
זה. האישה שנרצחה.
אם לא מצאו אותי שם. שבעצם הייתי שם.
הוא פשוט דרך עליי ולא הרגיש את זה.
אהה. אז מישהו צריך.
אה. להסתיר אותי.
והוא י. הם יצאו מהנחה שה.
המישהו הסביר הזה היה אימא של האותה אישה צעירה שנרצ.
שהם רצחו.
אהה. ובמשך. אה.
כל הבוקר ישבתי שם איתו על השרפרף.
אהה. ואני אמרתי כן לכל דבר שהוא שאל.
איך היה היחס שלו?
עויין מאוד ואלים. אהה.
ובשלב מסוים הוא אמר: "את יודעת מה.
אם תגידי לי את האמת.
אני אתן לך מה שאת רוצה.
מה את רוצה?"
ואמרתי: "אני רוצה ללכת לשירותים."
והוא כל כך כעס.
הוא נתן לי סטירה שהעיף אותי מה. אה.
השרפרף. אה.
זרק אותי על הקיר.
אויש.
אהה. קיבלתי מכה קשה בראש. אהה.
היו לי כאבי ראש קשים אחר כך.
אני איבדתי את הראייה בעין שמאל.
אה. אני בעצם עיוו.
כמעט עיוורת בעין שמאל.
אהה. ואחרי היום הזה הוא החזיר אותי
אליה ושוב אמר לה ש: "אם את.
אם נגלה שאת. אממ.
מחביאה י. את הילדה הזאת. אהה.
אם היא יהודייה. אהה.
אנחנו נרצח אותך ואת כל הילדים שלך."
עכשיו. לפני שאנחנו ממשיכים.
מה את יודעת ו.
זה נשמעים. ה. האנשים הנפלאים האלה.
באמת הם אנשים יוצאי דופן.
האם את יו. אה.
את יודעת איזה. איזשהו פרט עליהם?
אני.
מי הם היו?
למה הם עשו את זה?
האם בגלל חברות?
האם בגלל. כי האימא הייתה יכולה פשוט להתעלם.
נכון.
אחרי שביתה נרצחה.
נכון.
ובכל אופן היא לקחה ועשתה מעשה ולקחה אותך לביתה?
כן. כן.
אני חושבת שהמניע הייתה דתית.
אממ. אני חושבת שהם היו אנשים דתיים.
הדוק. קתולים הדוקים.
אהה. והם ראו בנאצ.
אה. ב.
אממ. בנאציזם משהו שנוגד את האמונות הדתיות שלהם.
זאת הייתה לי.
זאת הייתה התחושה שלי כל הזמן שהייתי אצלם.
אהה. שהם ראו.
אה. ב.
בתנועה נאצית משהו שהוא נוגד לישו.
נוגד לעקרונות של.
אממ. הנצרות ואני חושבת שזאת הסיבה שהם החביאו אותי.
ואחר כך גיליתי שהם גם אחרי ש. אהה.
אני נלקחתי מהם. שהם החביאו גם יהודים אחרים.
זאת אומרת. אהה.
אני חושבת שהמניע שלהם הייתה דתית אמיתית.
את יודעת. אה.
יותר על הבת ובעלה שנרצחו?
לא. רק שהם היו צעירים מאוד.
מה שאני זוכרת שאולי הם רק התחתנו בזמן הקרוב
כי הם היו צעירים וא.
אני זוכרת איזה זוג.
אה. אממ. שמח ותוסס.
ו. אממ. אהה.
מה את זוכרת עוד מ.
בעצם איפה מתחיל הזיכרון הראשון שלך?
הזיכרון הראשון מתחיל קצת עם אימי.
זאת אומרת. אני.
יש לי איזשהו זיכרון שמישהו. אה.
עם שיער כהה מחזיק אותי בזרועות ואחר כך.
אני לא זוכרת מעבר לזה.
עד שאותו יום שישבנו בחצר עם הזוג.
שישבתי עם הזוג הצעיר הזה בחצר.
אהה. ואכלנו ארוחת ערב.
אלה הם הזיכרונות שאני זוכרת בבירור מגיל מאוד צעיר.
ואחר כך הזיכרון היה מאוד. אה.
רצוף כי. אהה.
דבר הוביל לדבר. אממ.
מה את זוכרת מחייה. מח.
מהחיים שלך אצל האימא.
את זוכרת את שם האימא?
אימא שלי?
לא. את השם הגברת. האימא של האישה?
אה. האישה המבוגרת הזאת?
לא. אני זוכרת איך היא נראית.
זאת אומרת. אישה נמוכה.
אממ. בהירה.
אהה. עם מטפחת על השערות.
אממ. ואישה. אממ.
דעתנית עם חוט שידרה.
זאת אומרת. כשראיתי אותה. אהה.
בשיחות עם הגסטפו שבאו מפעם לפעם.
אה. היא הייתה מאוד. אה. נחושה.
אהה. אני אף פעם לא הרגשתי שהיא פוחדת.
מה היא אמרה להם. מי זאת ילדה?
אממ. זה. אני לא זוכרת מה היא אמרה.
אבל היא הכחישה שאני ילדה יהודייה.
אהה. ואני חושבת שהיא הייתה מאוד. מאוד עוינת כלפיהם.
זאת אומרת. זה מה שאני מרגי.
זה מה שאני זוכרת. שזה לא היה מצב שהם באו והיא פחדה ו.
וכו'. אלא שהיא מאוד.
אממ. עמדה על שלה ואני חושבת שזה מה שהציל אותה.
זאת אומרת. היא הייתה מאוד.
אממ. אממ. לוחמנית אפילו כלפיהם.
זאת אומרת. היא לא הסתירה שהיא מתנגדת להם.
שהיא לא סובלת אותם. אה.
שהיא לא מוכנה לשתף פעולה איתם. אהה.
ואולי זה מה שהשאיר אותה ק. בחיים תקופה.
מה את זוכרת מה.
מהחיי היום יום. אממ.
אהה. מחיי היום יום בב.
אהה. ב. בבית?
שלה?
כן.
אממ. אני זוכרת חיים רק בתוך הבית.
זאת אומרת. היא לא נתנה לי לצאת מהבית.
אז אני זוכרת יותר את ה.
זה היה בית קטן.
אני זוכרת את הפעילות מסביב.
מטבח ובישול. אהה. ודברים כאלה.
זאת אומרת. אה.
היות ואף פעם לא יצאתי החוצה.
אממ. לא יכולתי לזכור יותר מזה.
לא יצאת החוצה?
לא. היא לא הרשתה לי.
את או. ומה עם.
את אומרת שהיא לימדה אותך להתפלל?
היא לימדה אותי כמה תפילות.
איזה? את זוכרת.
אני לא זוכרת.
כן.
בפולנית. אהה. היא מאוד הקפידה שאענ. אענוד את הצלב.
צלב. אבל את לא ביקרת בכנסייה?
לא. לא. כי היא לא נתנה לי לצאת מהבית.
האם היו עוד ילדים איתך?
אה. בתקופה שאני הייתי.
לא היו עוד ילדים במסתור.
אהה. אני הבנתי שאחרי שאני כבר. אממ.
נלקחתי ממנה. אהה.
האחרים שהחביאה היו מבוגרים יותר.
אני לא שמעתי שהיא הסתירה עוד ילדים.
יש לך עוד איזשהם זיכרונות?
אוכל מיוחד. שיר שהיא שרה לך?
אממ.
איך. אה.
לא. הדבר היח. השיר היחידה.
אם את שואלת על שירים.
שאני מכירה זה אויפן פריפעטשיק.
נו. אולי תשירי לנו?
לא. לא. אני לא.
אבל זה ביידיש.
אה. כן. זה באמת. אה.
היא לא ידעה יידיש מדי.
לא. לא. אז כנראה שזה.
אבל זה. את יודעת. אחרי.
מבית הוריי כנראה.
כנראה.
כן. כי זה שיר ערש אז. אהה.
כן. בהחלט.
אני חושבת ש.
שזה מה שאני מכירה מבית הוריי.
זאת אומרת. זה תמיד ידעתי. את השיר הזה.
כן. אבל ממנה את לא זוכרת שיר.
לא. לא.
היא דיברה אליך בפולנית?
כן. כן.
מה. מה. את זוכרת מה עשית?
אה. מה. מה. כל היום?
אני זוכרת שישבתי ככה על ידה ב. במטבח.
זאת אומרת. ככה.
כן.
הסתובבתי בתוך הבית. במטבח בעיקר.
יצאת לגינה?
היא לא הרשתה לי.
מה היא הסבירה לך?
אממ. אני חושבת שהיא לא הסבירה.
אני חושבת שהיא. משום מה היא יצאה מהנחה שאני יודעת.
שאני מבינה מה מתרחש.
אהה. היא.
אני לא זוכרת.
אנ. הדבר היחידי שאני כן זוכרת עליה.
כשהיא באה לקחת אותי מהבית של ביתה שמצאה אותם.
אהה. מתים. אהה.
שהיא הייתה מאוד כועסת. זה אני זוכרת.
היא מאוד כעסה. אהה.
לא עליי אלא על הגסטפו והנאצים.
אממ. ולכן אני אומרת.
אני זוכרת אותה כאישה נחושה.
אהה. לוחמנית.
אממ. דעתנית. אהה.
ומאוד ומאוד משוכנעת שהיא עושה את הדבר הנכון.
ש.
זאת אומרת. היה לה איזה אמו.
אמונ. אמונה פנימית.
זאת אומרת. ששאלות לא עלו.
זאת אומרת. זה לא היה. אה.
סיבה או לא הייתה הזדמנות. אהה.
לעלות לשאול אותה שאלות והיא לא הסבירה.
זאת אומרת. היא שידרה ש. אהה.
היא לגמרי בטוחה שהיא עושה את הדבר הנכון. שאין לה ספקות.
זאת אומרת. אף פעם לא הרגשתי.
אממ. התלבטות. אה. אה.
כן כדאי לי להמשיך להחזיק את הילדה הזאת.
לא כדאי לי.
מה יקרה. הגסטפו חוזרים כל הזמן.
לעיתים קרובות יותר ויותר.
אממ. היא הייתה נחושה.
‮ושבאמת הגיעו הביקורים האלה. ‭So called‬.‬
ביקורים במרכא. של אנשי הגסטפו.
אהה. היא החביאה אותך? היא.
לא. לא. כי היא רצתה להציג אותי כילדה
נוצרייה. זאת אומרת.
כן.
לא הייתה לה סיבה להחביא אותי.
זאת אומרת. אהה.
היא הציגה אותי כילדה נוצרייה.
אז מה. הם היו. אה. אה.
את יכולה לתאר לי את הביקורים האלה?
אני לא זוכרת אותם חוץ משהם היו מאוחר בערב.
מ-המ.
והם היו קצרים. זאת אומרת. אה.
היה לי את הרושם שהם נכנסים ככה.
מסתכלים מסביב לראות מי ישנו. אהה.
ו. ושואלים אותה.
אה. כמה שאלות.
הם מאיימים עליה בעיקר. אהה. והולכים.
את לא מזכירה בעל?
אני לא חושבת שהיה לה בעל.
אני חושבת שהיא הייתה אלמנה.
והיו לה את הילדים שלה שעזרו לה במשק.
אהה. אה.
החקלאי. בשדות. בעבודה.
אותה. את זה אני זוכרת.
שהם היו יוצאים בבוקר לעבוד בשדות
והם היו חוזרים בערב. לקראת ערב.
הם ידעו על קיומך?
אני בטוחה. אני בטוחה.
זאת אומרת. אה.
לא הייתה דרך להסתיר אותי מהם.
מה עם ארוחות?
את זוכרת איזושהי ארוחה איתה?
לא. לא.
אוכל מסוים?
לא. לא. חוץ מזה
שהיינו במטבח ושאני זוכרת את עצמי כל הזמן במטבח.
אני לא זוכרת אוכל.
את זוכרת רעב?
שם לא. שם לא.
אחר כך כן.
במחנות כן. בבריחה מהמחנות כן.
ואז?
אממ. ה. אממ.
פרטיזנים שהם. אה.
היו חברים של הוריי היו באים לבקר.
רגע. אז זה באמת. כאן אנחנו צריכים לברר איך.
איך הם ידעו שאת אצלה?
האם הם סידרו את זה?
לא. הם לא סידרו את זה.
כי את אמרת שהיא עבדה אצל.
הבת שלה עבדה.
הבת עבדה.
איך הם ידעו. הפרטיזנים היהודים.
היהודים.
א'. מה. מה שם משפחתם?
יש אחד שטרנברג.
כן.
אחד. אממ.
דוניק. אחד פלדמן.
אממ. אחרים אני לא זוכרת בשמם.
והם הגיעו. ו?
הם היו באים לראות שאני בסדר.
אהה. ככל שהזמן עבר
והביקורים של הגסטפו היו תכופים יותר. אהה.
רגע. כשהם ביקרו.
הם באו לבקר.
הם באו.
הביאו לך משהו?
אהה. לא. לא.
הם רק באו לראות שאני בסדר.
אהה. ושהאישה בסדר.
אממ. חו.
והם היו באים לביקורים מאוד חטופים ומיד. אהה. נעלמים.
אבל הם הרגישו עם הזמן ש.
הם חששו אם האישה תוכל לעמוד. אממ. באיומים של הגסטפו.
זאת אומרת. כמה זמן היא תוכל להחזיק מעמד אם באמת.
אה. יתחילו לרצוח את הילדים שלה אחד אחד.
אממ. והם החליטו ש. אממ.
זה לא מוסרי להשאיר אותה במ. במצב כזה.
אממ. כפי שאמרתי.
הם פחדו שהיא לא תוכל.
אה. לעמוד נגד האיומים של הגסטפו. אממ.
והם פחדו שאם היא לא תוכל לעמוד באיומים של הגסטפו.
היא תירצח אבל גם אני ארצח.
ולילה אחד הם באו ולקחו אותי ממנה.
אהה. ונכנ.
כל החברים האלה היו חב. אה. היו בפרטיזנים?
כן. הם היו. כן. כן.
והם היו חברים של אימי.
ולכן הם ס.
איך הם הכירו את אימך.
את יודעת קצת.
אה. הם גדלו ביחד.
הם היו חברים מהכפר. מבית ספר.
זאת אומרת. שהם.
אה. היו.
עברו באופן חופשי ממקום למקום.
אממ. במגבלות של האור.
זאת אומרת. אני ראיתי אותם רק בלילות.
אממ. אבל ההרגשה שלי הייתה שהם ככה שוטטו בתוך היערות ו.
ו. ו.
אממ. הסתתרו בתוך היערות.
אז הם יום אחד הגיעו. כן.
יום אחד הגיעו. לקחו אותי ממנה.
זה היה בלילה. אהה. חזרנו ליערות.
אממ. ומהר מאוד.
מהר מאוד ה.
הנאצים תפסו אותנו. העלו אותנו לרכבות ונ. נשלחנו למחנה.
רק רגע. לפני זה קצת ש.
את זוכרת פרידה מהגברת הזאת?
לא.
לא. זה לא.
לא. לא. זה היה מאוד חטוף.
זאת אומרת. מאוד. אהה.
נזהרו לא להישאר שם זמן עד שמישהו ימצא אותם.
מה את זוכרת מהיערות. את זוכרת משהו?
חושך. הרבה עצים. זה בעיקר.
ו. והתחושה הזאת שצריכים
כל הזמן להיות בתנועה. זאת אומרת.
צריכים לבוא מהר ממקום למקום.
צריכים להיות שקטים. אממ.
זה הכול.
זאת אומרת.
את היית ילדה היחידה בין הפרטיזנים?
או היית.
בזמן. בזמן שאני הייתי איתם.
כן. אני הייתי הילדה היחידה.
ואתם נתפסתם בתוך היער?
כן.
מה את זוכרת?
מה. איך זה היה?
זה היה מהר מאוד.
הם פתאום. אה.
הופי. זה.
הנאצים פתאום הופיעו מתוך ה. בין העצים.
לקחו את כולנו. מהר מאוד העלו אותנו על רכ. על הרכבות.
אהה. אני זוכרת את הרכבות. אממ.
מה את זוכרת מהרכבת?
היה מאוד צפוף. היה מאוד צפוף.
היו המון אנשים ברכבת.
אממ. לא היה מקום לשבת.
אממ. היו.
אנשים מתו בתוך הרכבת.
אהה. הייתה אישה שילדה בתוך הרכבת.
אהה. ופעם ביום הם היו פותחים את הדלתות.
אממ. זורקים את הגופות החוצה.
אהה. וסוגרים את הדלתות ונוסעים הלאה.
את זוכרת בכי ברכבת?
אה.
לא. אני זוכרת בעיקר.
אממ. אממ.
תחושה של. אממ.
אה. חרדה לגבי העתיד.
השיחות בין האנשים. לאן אנחנו הולכים. מה יקרה לנו.
אממ. אבל אני חושבת.
גם תדהמה. אני חושב שאנשים פשוט לא האמינו שמה שקורה קורה.
זאת אומרת. הם.
בשלב זה אף אחד לא ידע לאן אנחנו.
לאן לוקחים אותנו ומה יקרה שנגיע.
כמה זמן ארכה הנסיעה בערך?
כי את לא יודעת את שם המחנה.
לא. לא.
אז אולי ככה אנחנו.
אין.
כמה זמן?
אממ. כמה ימים.
אולי יומיים. 3. משהו כזה.
אני זוכרת שכל פעם היו פותחים את הדלתות
וזורקים את הגופות החוצה.
אהה. היה יותר מקום ברכבת.
זאת אומרת. הם לא עלו אנשים חדשים.
הם. הם לקחו אותנו.
שמצאו אותנו וישר למחנה וכל פעם ש.
כל יום שפתחו את הדלתות.
היו זורקים את המתים.
המפגש הזה. בעצם את פגשת. אה.
נפגשת עם המוות כבר.
אה. בגיל מאוד מאוד צעיר.
נכון.
מאוד. את ראית את הגופות של.
נכון. של הזוג הצעיר.
של הזוג הצעיר. איך.
אה. כילדה.
כ. את זוכרת משהו.
זה פחד. זה.
אממ. לא. א.
אני חושבת. אהה.
שכמו כל ילד.
את מסתגלת למה ש.
למצב שאת גודלת בו.
זאת אומרת. זה לא. אני לא ידעתי משהו אחר.
אני לא הייתי כמו ניצולי השואה
המבוגרים יותר שהיו להם חיים לפני
השואה והיו יכולים לעשות
איזושהי השוואה בין מה שהיה קודם לבין
מה שקורה בשואה.
אני. אני נולדתי לתוך זה.
אני לא ידעתי משהו אחר.
זאת אומרת. זה היה נראה לי מאוד טבעי.
אה. מה. מה שאני רואה או מה שקורה מסביב.
גם במפגש הראשוני שלך?
אה. כן. כן.
זאת אומרת. אני זוכרת את היריות.
אני זוכרת שנכנסתי. הם היו על הרצפה.
הבית היה ריק. זאת אומרת.
הגסטפו לקחו אותו.
כל מה שהיה בתוך הבית.
אהה. אני זוכרת שאחד שכב עם יד למעלה.
האח. השני יש.
אה. שכב ככה מיד בצורה כזו מעל הראש.
אממ. ויצאתי החוצה.
זאת אומרת. אני כנראה הרגשתי שמשהו.
אממ. יוצא דופן קורה כאן.
אבל המוות בפני עצמה. אממ.
לא הפתיע אותי כי זה מה שהכרתי.
זאת אומרת. זה היה נראה לי שככה העולם מתנהג.
ו?
אממ. הגענו למחנה.
אממ. פתחו את הדלתות. הורידו אותנו.
אממ. היו קצינים שם. קצינים של הגסטפו.
אממ. אחד.
לא היו הי.
הרבה ילדים. זו. אני לא זוכרת.
אני מניחה שעוד היו. אב.
שהיו עוד אבל אני לא זוכרת את ה. שהיו ילדים.
אממ. והורד.
ירדנו מהרכבת. אהה.
ואחד מהקצינים ניגש אליי והוא אמר: "אני רוצה אותה."
אז אמרו לו: "תיקח אותה.". אהה.
והתברר שהוא רצה אותי והוא חשב שאני חמודה.
אממ. הוא רצה שאני אעבוד אצלו.
אז מה זה נקרא לעבוד אצלו?
אה. אני אצחצח לו את
המגפיים כל יום ושאני אנקה את השירותים.
אז זה מה שעשיתי.
אממ. ואז אני כן זוכרת.
אממ. רעב.
קור. אהה. פחד.
זאת אומרת. אז התחילה תחושה
הזאת שמתרחש כאן משהו שצריכים לפחד ממנו.
אהה. ואלה הם הרגשות שיש לי מהילדות.
זאת אומרת. ה.
ה. הקור. הרעב והפחד.
איפה ישנת?
איך ישנת?
באיזה תנאים?
אהה. ישנתי.
אהה. אני חושבת.
אני לא חושבת שישנתי אצלו. אני חושבת.
אה. בשלב מסוים אחרי שהגעתי הייתה שם אישה.
אהה. שהיא הייתה מ. אהה. ברלין.
זאת האישה שסיפרתי לך עליה.
אממ. בברלין היה לה בעל והייתה לה ילדה והיא. אממ.
חשבה שאני מאוד דומה לילדה שהייתה
לה והיא לקחה אותי תחת. אהה.
חסותה.
חסותה.
אבל. אהה.
מה. אה. אה.
יחסו של אותו גרמני כלפייך?
הוא היה.
שעבדת אצלו.
כן.
כי הוא בחר בך. אה.
השאלה אם הוא בחר בך לעבודה כדי לעזור לך.
להציל אותך או.
אהה. לא. אני לא חושבת שהוא חשב על זה שהוא מציל אותי.
אני חושבת שהוא חשב על זה שהוא צריך מישהו לעזור לו.
אבל היית ילדה קטנטונת.
בת כמה היית כבר?
הייתי בת 3 ומשהו.
נו מה ילדה בת 3 יכולה לעשות?
בדיוק מה שהוא רצה.
זאת אומרת. הוא לא רצה מעבר לזה.
אז מה. מה. מה.
לצחצח את המגפיים ולנקות את ה.
את האסלה. זאת אומרת.
זה ילדה בת 3 יכולה לעשות.
למה הוא בחר דווקא בי?
אהה. אני לא יודעת אבל
אני מניחה שאת האנשים המבוגרים יותר.
אהה. הם רצו.
אהה. לעבודות אחרות.
זאת אומרת. הייתה לי. את.
אני לא זוכרת שזאת הייתה מ. אה.
מחנה השמדה. אני חושבת שזאת הייתה מחנה עבודה.
כי אני לא זוכרת.
אה. סצנות של. אהה.
אממ. בחירת אנשים. ה.
ה. אממ.
אממ. השמדת אנשים.
אני זוכרת שאנשים עבדו ואני חושבת ש. אהה.
מה הם עשו שם? אה. אה. מה.
אני לא זוכרת. אני לא זוכרת.
אני רק זוכרת אנשים הסתובבו. אממ.
ואני לא זוכרת שהיו אנשים שנעלמו.
זאת אומרת. ש. אממ.
ראיתי אותו יום אחד ואחר כך למחרת כבר לא ראיתי אותם יותר.
אהה. זאת אומרת.
לכן אני מניחה שזאת לא הייתה מחנה של השמדה.
את ילדה בת 3 כמו.
אה. אה. מ.
מסתובבת במחנה.
מנקה את השירותים אצל הגרמני הזה. בביתו. כן?
אהה. כן. כן.
הייתה לו אישה. היו לו ילדים?
לא זוכרת אישה. לא זוכרת ילדים.
אני זוכרת. אה.
חדר קטן. אממ.
והוא היה מאוד ענייני.
זאת אומרת. כל עוד שעשיתי מה שהוא רצה.
הוא היה מרוצה.
עזב אותי. הוא לא הציק לי באיזשהו צורה.
הוא לא התנכל לי באיזשהו צורה.
האם הוא נתן לך לפעמים אוכל?
לא. לא. לא.
מה שקיבלתי לאכול כשקיבל.
כ. כשהיה אוכל. קיבלתי מהאישה.
מה היה. את זוכרת איזה אוכל?
אולי תפוח אדמה?
משהו כזה.
זאת אומרת. לא ארוחה. ארוחה.
מה אותה אישה עשתה שם?
מי היא הייתה.
את זוכרת את שמה?
לא. לא.
אני זוכרת איך היא נראית.
אהה. היה לה שיער שחור קצר.
אממ. אני זוכרת אותה כמישהו נעים.
אהה. ואחרי תקופה מסוימת.
אהה. היא החליטה. אהה.
שהיא רוצה לחזור לברלין. אה.
לחפש את הבת שלה ואת הבעל שלה ושהיא תיקח אותי איתה.
אהה. והיא מצאה איזשהו דרך לצאת מהמחנה.
אהה. אני גם לא זוכרת שה.
אהה. שמירה שם הייתה קפדנית ביו. במיוחד.
אממ. ואני זוכרת כשהיא דיברה על
זה שאנחנו נברח או נצא מהמחנה.
אממ. היא דיברה על זה כ.
לא כמשהו שיהיה מאוד קשה לעשות.
איך התחיל הקשר?
זה בכל אופן קשר מעניין בין אישה מבוגרת יותר.
בת כמה היא הייתה בערך?
בדיעבד אולי.
גרמניה לבין.
יהודייה.
היא. היא הייתה יהודייה?
כן. כן.
זה הבדל.
מגרמניה. היא הייתה יהודייה מגרמניה.
היא הייתה יהודייה.
כן.
מה את יכולה לספר.
ולכן ה. ה.
הפרידו בינה לבין בעלה.
כן.
וילדה שלה.
אממ. אני חושבת שמה שאני זוכרת.
אממ. שח. היא חיבבה אותי.
אממ. אממ. ר.
רגע אני. אה. אה.
[כך במקור] בבקשה.
אממ. את שאלת. אה.
לגבי הפרטיזנים שתפסו.
אה. אותם איתי.
אהה. העלו אותם גם על הרכבות אבל.
אממ. איבדתי קשר איתם.
אהה. זאת אומרת.
אני לא יודעת אם.
אהה. כאשר הגענו
לתחנה סופית. אם. אהה. שלחו אותם למקום אחר.
אני זוכרת שבתקופה שהייתי במחנה לא ראיתי אותם.
אהה. אני לא ידעתי מה קרה להם.
אני רק פגשתי אותם שוב אחרי המלחמה.
אממ. את שאלת לגבי.
ל. אני שאלתי לגבי הקשר שלך.
אה.
עם הייתה אישה יהודייה?
אהה.
איך הוא התחיל?
הוא התחיל בזה שהיא פנתה אליי.
אהה. והיא לקחה אותי איתה. אהה.
ו. היא יש.
את ישנת על ידה. את היית איתה?
כן. אני הייתי.
כי איפה ישנת.
ישנת במקום שזה הופרד לילדים?
לא. לא. לא.
ישנ.
ישנתי איתה. הייתי איתה כל הזמן.
אני לא זוכרת.
אממ. עוד ילדים במחנה.
זאת אומרת. אני לא יודעת למה.
אהה. אם הם היו במקום אחר במחנה.
אם לא הי.
אם לא נהגו להביא ילדים לאותה מחנה.
כי הרושם שלי היה.
אהה. שזאת מחנה עבודה.
אז יכול להיות שלא שלחו ילדים לשם.
שאני איכשהו. במקרה הגעתי לשם.
אממ. הייתי איתה בתוך המחנה.
אממ. ואת שאלת אם כל הפרידות שחוויתי.
אממ. השפיע עליי.
אממ. הם לא השפיעו עליי באותו
זמן אבל הייתה להם כן השפעה מצטברת.
אהה. זאת אומרת. אממ.
המשך אני אספר על הפרידה הקשה ביותר.
אהה. וזאת הרגשתי שזאת.
אהה. אה. פרידה טראומטית.
זאת אומרת. זה שינה אותי.
וזה היה מהגברת הגרמנייה מברלין?
לא. זאת הייתה מ.
אממ. אחרי ש.
אנ. אני אספר אולי בצורה כרונולוגית יותר.
כן.
אממ. כשיצאתי מהמחנה עם האישה הזאת
שהחליטה שהיא רוצה לחזור לברלין לחפש את המשפחה שלה.
זה היה בסוף המלחמה?
כנראה שזה היה בסוף המלחמה כי כשהגענו
כבר לברלין המלחמה כבר נגמרה. הסתיימה.
אהה. אבל כל התקופה הזאת שהלכנו מהמחנה עד שהגענו.
אה. לברלין. היה חורף.
היה הרבה שלג.
אני חושבת שאולי זאת הייתה אחת מהסיבות
שהיה קל באופן יחסי לברוח מהמחנה.
כי הם לא ציפו שמישהו יברח ויישאר בחיים.
זאת אומרת. לא היה שום דבר.
המחנה היה באמצע כלום.
לא היה שום דבר חוץ משדות עם שלג. אה.
איפה אכלתם?
מה. איפה ישנתם?
אהה. אנחנו.
עם איזה בגדים.
איזה בגדים היו לך אז?
היו לי את הבגדים שלבשתי.
את זוכרת איזה בגדים?
שמלה. איזשהו שמלה. איזשהו נעליים.
אה. לא היה לי סוודר.
לא היה לי מעיל.
אממ. אנחנו הלכנו. אממ.
ואני זוכרת רעב עצום.
אהה. לפעמים מצאנו. אהה.
תפוח אדמה או מצאנו בצל או מצאנו משהו אחר.
מה שאני כן אני זוכרת שאכלנו. אהה.
זה מה ש. אה.
קוראים [משובש] (יידיש). זאת אומרת.
הם. אה. מין.
אה. אה. תותים ה.
כנראה. אני לא יודעת איך. איך להגדיר אותם.
הם קטנים. עגולים ואדומים ומאוד חמוצים.
אבל הם צמחו שם גם בחורף ואת זה אני זוכרת אכלנו.
אממ. ואני זוכרת אותם. אהה.
כי זה היה רוב האוכל שהיה לנו ואף פעם לא ר.
ראיתי אותם עוד.
אהה. עד לפני
כמה שנים שביקרתי במילאנו ועברתי
בשוק ירקות ופתאום ראיתי אותם.
והיה לי מאוד ברור שאלה הם ה. אהה.
יר. ה.
צמחים. הכד.
התותים. אממ.
שאכל. שאכלנו אז.
אממ. ואנחנו הסתתרנו. אהה.
אממ. בתוך היערות שהלכנו.
אה. אולי מישהו מפעם לפעם נתן לנו אוכל.
אבל. אה.
לא גרנו באף מקום.
הלכנו כל הזמן כי היא הייתה מאוד נחושה להגיע לברלין.
אה. למצוא את המשפחה שלה.
אממ. בסוף הגענו לברלין.
זה כבר היה סוף החורף.
מישהו עזר לכם?
לא. לא.
עברתם דרך כפרים?
אממ. נ. לא נכנסנו לכפרים.
עברנו לכפרים בדרך אבל לא נכנסנו לאף כפר.
זאת אומרת. חוץ מהאדמוניות האלה.
כן. כן.
האם. האם לא אכלתם שום דבר מזה?
מה שתיתם?
אני לא זוכרת ששתינו.
טוב. זה לא יכול להיות שלא שתיתם. אולי מהשלג?
כן. יכול להיות מהשלג.
אני זוכרת יער.
אני זוכרת הרבה שלג.
הרבה צמחייה. אהה. פראית.
אהה. ואני זוכרת שבצד.
זה במרחק ראינו בתים של כפרים אבל לא העזנו להיכנס.
האם ב. בדרך הקשה הזאת היו כאלה ש. אנשים טובים בדרך?
אנחנו לא התקרבנו לאנשים.
נ. היא. היא כנראה פחדה להתקרב לאנשים.
אולי היו אנשים שנתנו לנו אוכל מפעם לפעם בדרך.
אבל. אממ.
ממש. אהה.
היא ניסתה. אה.
להימנע ממגע עם אנשים אחרים.
אני חושבת שהיא פשוט. אה. אה. חשדה.
היא לא ידעה אם הם יעזרו.
אם הם ימסרו אותנו לגרמנים. אהה.
אז היא התרחקה. היא לא העיזה להתקרב לאף אחד מהכפרים בדרך.
אהה. וכשהגענו.
בסוף הגענו לברלין. אהה.
וזה היה אביב כי אני זוכרת שבניגוד לקור הקודם.
אהה. זה כבר היה.
המזג אוויר היה טוב יותר.
אהה. ולא ידענו שהמלחמה הסתיימה.
אבל כנראה שהסתיימה כי בברלין היה
מין גדר שהפריד בין החלקים של ברלין.
אממ. והיו שם שומרים.
אהה. והיה לילה והיה ירח מלא.
והיא כל כך התרגשה שהיא הגיעה לברלין והיא חשבה שהנה היא
כבר תפגוש את הבעל
שלה ואת הילדה שלה שהיא פתאום קמה והירח.
אהה. האיר אותה.
אהה. והשומרים על הג.
על יד הגדר. אממ.
ירו בה והם הרגו אותה במקום.
ואני זוכרת ש.
רגע. את הוסתרת על ידה?
אה. אני הייתי על ידה אבל
היה חושך ואני זוכרת שאחד מהם אמר: "אממ.
אה. היא בטח לבד.
אז אנ. נ.
נחנו ניקח את הגופה בבוקר."
זאת אומרת.
רגע. אה. זה היה אחרי המלחמה?
למה רצחו את השומרים האלה?
כי כנראה שהיה אסור לעבור מהאזור אחד בברלין לאזור השני.
זאת אומרת. אהה.
חילקו את ברלין בסופו של דבר ובשלב הזה
זה היה מין חלוקה אולי לא
קבועה אבל היה אסור לעבור מאזור לאזור.
אממ. ול.
היא נשארה שם וכשהשוטרים.
שהשומרים. אה.
עברו קצת אני חפרתי תחת לגדר ואז הגעתי לחלק ה.
כנראה ה. ה. המערבי. האמריקאי.
באיזה חלק זה היה?
אתם הייתם בחלק.
איזה. של הרוסים?
אממ. כנראה של הרוסים. כן.
כי אני יודעת שהמעבר היה חס.
אז הרצח הזה.
כן.
התבצע על ידי חייל רוסי.
אה. או חייל רוסי או חייל אמריקאי שעמד
שם והיה גם אמור למנוע מאנשים ל.
אה. להיכנס לחלק הזה של ברלין.
זאת אומרת. אני לא יודעת מי היה החייל.
אם הוא היה רוסי. הוא היה. אה.
אבל את יודעת שזה היה החלק המזרחי.
כן. זאת אומרת.. אהה. אהה.
ואני זוכרת שהיא מאוד רצתה להגיע
לצד השני של הגדר והיא כל כך
התרגשה שהיא קמה ואז ראו אותה וירו בה.
אממ. והסתתרתי שם עד הבוקר.
שם זה איפה?
זה מ. מסביב הגדר.
אהה. ואז בבוקר. אממ.
כבר הייתי בחלק האמריקאי של ה. אממ. של העיר.
זאת אומרת. שהחלק של בנות הברית.
כי היו שם לא רק אמריקאים.
אני זוכרת שהיו שם.
אני חושבת שאני זוכרת בריטים. אני זוכרת אחרים.
אממ. ואז זה כבר היה משהו אחר.
אהה. הייתה הרבה תנועה בחלק הזה של ברלין.
אממ. ארגונים יהודים הקימו.
אממ. מין מרכזים לזיהוי.
זאת אומרת.
שכל אחד שסבל את המלחמה היה יכול להגיע לשם.
היה יכול ל. להירשם. אהה.
ולבדוק אם אחרים מהמשפחה שלו הגיעו וגם הם נרשמו.
זאת אומרת. זה היה דרך.
אהה. אממ.
לזהות אנשים ולהפגיש משפחות וכולי.
אממ. אבל מי שלא גר בבית או מי ש.
ילדים שלא באו עם.
אה. מבוגרים.
בעצם הפכו לכנופיות רחוב.
זאת אומרת. לא היה לנו איפה לגור.
אממ. לא היה לנו אוכל.
אז הסתובבנו ככנופיות ברחוב ולפעמים. אהה.
אנשים נתנו לנו אוכל.
אהה. לפעמים גנ.
רגע. כשאתם מגיעים לאזור האמריקאי.
האמריקאים בעצמם רואים ילדה.
הם לא. לא.
אף אחד ל.
אף אחד לא שם לב.
זה. ה.
הייתה מהומה. זאת אומרת.
כן.
הייתה הרבה תנועה. היו הרבה אנשים.
הרבה אנשים ששוטטו.
אנשים שהלכו מ. אממ.
שולחן אחד לזיהוי לשולחן אחר.
אממ. זה היה.
אממ. מצד אחד משמח. אה.
כי היו שם אנשים ששרדו.
מצד שני זה היה עצוב.
זאת אומרת. זה היה מין אוסף של אנשים ששוטטו. אה.
שחיפשו אחרים. תשושים מאוד. אממ.
אה. הרבה ילדים לבד.
אהה. בגילים שונים.
אני חוש. אני הצטרפתי לאיזה חבורת רחוב
שאני ועוד איזה ילד היו הצעירים יותר. והיו.
יהודים. כולם היו?
אהה. אני חושבת שכן כי הם היו ילדים ש.
כמוני. ששרדו את המלחמה באיזשהו צורה.
אממ. ואני זוכרת שהיינו ישנים בשדות או בחצרות של הבתים.
אהה. ולילה אחד.
הילד שהיה בערך בגילי.
היה לו שיער ג'ינג'י והיה לו מטפחה מסביב לראש. אה.
היה לו כאב שיניים וכנראה שמישהו חשב שזה יעזור
לו ועשה לו מין תחבושת כזאת מסביב לראש.
אהה. הלכנו לישון ובאחד מהבקרים הוא לא התעורר.
זאת אומרת. הוא נפטר.
אממ. והסתובבנו ככה.
מי סיפק לכם מזון?
אהה. אז כפי שאמרתי. או שאנחנו.
או שאנשים נתנו לנו או שגנבנו.
אהה. אני זוכרת בעיקר גנבנו.
ממה. מחנו. מאיפה היה.
לא. מ. מהבתים מהס.
הלוא היה די רעב אז גם עוד.
נכון.
אה. מאיפה היה לגנוב?
בחוץ. בחוץ.
זאת אומרת. אהה.
אם היו תפ. אה.
תפוח אדמה שצמחו בחוץ.
אם אנשים זרקו אוכל שהם לא רצו. אממ.
תמיד היה אוכל זרוק באיזשהו מקום
ופשוט הלכנו מחצר לחצר למצוא אותם.
כמובן לא אכלנו מספיק.
הייתי מאוד רזה. אממ.
היו לי כינים בראש.
אממ. הייתי רעבה כל הזמן.
אממ. ואז בתוך השוטטות הזאת. אהה.
גם החברים הפרטיזנים שלקחו אותי.
שהיו חברים של הוריי
ואז לקחו אותי מהאישה הפולנייה המבוגרת.
גם הם הגיעו לשם והם זיהו אותי.
אהה. ואז. אממ.
לפעמים גרתי אצלם. לפעמים.
איפה הם גרו?
אה. בתוך האזור הזה. האמריקאי. המשוחרר.
ואני זוכרת שאחד מהם עסק בשוק שחור.
הוא היה בלילות. אהה.
מתגנב לחלק הרוסי של העיר
ומביא בחזרה כל מיני מוצרים. אהה.
ישנת איתם? הם [משובש].
אהה. לפעמים כן. לפעמים לא.
זאת אומרת. הם לא גרו ביחד וגם התנאים שלהם היו מאוד.
אהה. בסיסיים וקשים.
אממ. אז כשהיה להם מה לתת.
אה. לי.
הם נתנו. אבל הם גם סיפקו איזשהו רצף.
אה. להיסטוריה שלי.
זאת אומרת. הכול התחבר.
רגע. הם התחילו לספר לך מי את ומה את? מה?
אהה. לא.
הם פנו אליי והם זיהו אותי
והם דיברו על דברים שעוד אז זכרתי.
זאת אומרת. אהה.
זכרתי אותם. זכרתי.
אהה. את. אהה.
את המפגשים שלי איתם לפני המחנה.
זאת אומרת. היה איזה רצף שנוצר. אממ.
וזה היה. אממ. מאוד טוב בשבילי.
זאת אומרת. זה.
אני חושבת שזה עזר לי לשמור על
הזהות שלי כי בין מה שאני זכרתי לבין מה שהם יכלו לספר.
אממ. היה לי מקום בעולם הזה.
זאת אומרת. ידעתי מה ההיסטוריה שלי.
ידעתי מה קרה מאז שהפגש. אה.
שנפרדתי מהם. מה קרה עכשיו שנפגשנו שוב.
אממ. ואני חושבת שאולי.
אה. לא ב.
לא חושבת. אני בטוחה שזה הקל עליי.
מ-המ.
כי זה נתן לי איזה תחושה של זהות. אה.
ידעתי מאיפה אני באתי.
ידעתי מה קרה.
אממ. זכרתי אנשים. אנשים זכרו אותי.
מה הם סיפרו לך על אימא שלך?
על אבא שלך למשל?
האא. אממ. לא הרבה.
הם היו. מה שאני זוכרת יותר.
הם היו אומרים האימא שלך. האבא שלך.
את דומה לאימא שלך. אממ.
אימא שלך היא ניגנה סנתר. פסנתר.
אממ. אבא שלך היה כזה. אממ.
מה זה כזה?
אהה. נחמד. אהה.
מצליח בתוך הבית מרקחת שלו.
שהם היו זוג. אממ.
שהיה טוב להם ביחד.
זאת אומרת. זה התחושה שקיבלתי.
אממ. אבל. אממ.
בעיקר אני חושבת.
מה שהם נתנו לי.
זה התחושה הזאת של.
אממ. זהות. של שייכות.
אהה. ידעתי למקם את ה.
לקשור את כל הקצוות ביחד.
ליצור איזשהו היסטוריה רצופה.
אממ. והם תכננו להגיע לארצות הברית.
זאת אומרת. הם חיכו לוויזות לארצות הברית.
הם אף פעם לא חשבו לבוא לכאן.
אהה. אבל בשלב מסוים.
אממ. הנשיא של ארצות הברית יזם איזשהו. אה.
תוכנית. אהה.
שהיא מחווה. אה.
של נשיא מארצות הברית.
של ארצות הברית.
עושה אחרי כל מלחמה.
הוא החליט להביא ל. אממ.
ארצות הברית. אממ.
25 יתומים. אה.
שהיו להם את החוויות הכי קשות במלחמה. אה.
על מנת שמשפחות אמריקאיות יאמצו אותם
בתוך שנה ומי שלא יאמצו בתוך שנה יחזירו אותם לארץ המוצא.
זאת אומרת. זה היה מאוד חשוב למצוא משפחות מהר לכולנו.
אהה. וה. אהה.
תנאי נוסף היה שכולנו נעבור את בדיקות הרפואה.
אה. של הצבא האמריקאי.
זאת אומרת. היינו צריכים לקבל אישור. אהה.
שאנחנו בריאים. שאנחנו לא מביאים איתנו מחלות מדבקות וכולי.
אהה. ומי שקיבל על
‮עצמו את האיסוף הילדים היה ה-‭United States Committee‬.‬
אה. והאישה שהייתה צריכה ל. לבחור אותנו.
לבחור בנו לתוכנית הזאת.
קראו לה ג'יין סת'רלנד.
אממ. הייתה אישה צעירה.
אהה. היא אספה.
אהה. את ה-25.
אה. היינו צריכים גם להיות עד גיל 15.
אף אחד לא מעל גיל 15.
אממ. היא חיפשה. ניסתה י.
לבחור ילדים שלא היו רק ילדים
מפולניה או מגרמניה אבל ילדים מ.
א. ארצות אחרות. יהודי.
יהודים שאיכשהו הגיע לברלין.
אממ. הגיעו לברלין.
אממ. והיא עשתה.
היא התחילה את תהליך האיסוף.
אה. ותהליך האיסוף לקח כמעט שנה. אם אני זוכרת.
אהה. והבעיה העיקרית הייתה באמת לקבל אישור.
אה. רפואי על כולנו.
אממ. אז.
ובינתיים. אה.
אה. אה. איפה.
היינו ברחוב כמו שהיינו כל הזמן.
הייתם. המשכתם כל הזמן.
כן.
לחיות ברחוב.
כן. בכנופיות רחוב.
אממ. ובדיקות הרפואיות שלי.
אני לא עברתי אותם בפעם הראשונה.
אהה. הייתה לי כנראה שחפת שלא ידעתי.
אממ. אבל היא הייתה חייבת לקבל
אישור של הראש השירותים הרפואיים של הצבא האמריקאי בברלין.
אה. והיא לקחה את הצילומים שלי אליו והוא אמר: "היא חולה.
אני. אנח. אני לא יכול לאשר את זה."
ואני זוכרת שהיא אמרה: "אם אני אביא לך צילום נקי.
אם תאשר את זה."
רק רגע. אנחנו צריכים להחליף קלטת.
עדות של בברלי מזרחי שרייר ילידת 1941 Radziwillow פולין על קורותיה במסתור אצל משפחה קתולית המשפחה; מסירת התינוקת לעובדת פולניה; רצח הפולניה ובעלה בידי הגסטפו; הברחת התינוקת המוסתרת; החזרה למשפחה המסתירה; בריחה לכיוון Berlin עם אסירה יהודיה בידי חייל רוסי באזור הרוסי; בריחה לאזור האמריקני הצטרפות לחבורת רחוב; הגירה לארצות הברית; התאקלמות.
מספר פריט
9967184
שם פרטי
בברלי
שם משפחה
מזרחי
שם נעורים
שרייר
תאריך לידה
02/10/1941
מקום לידה
Radziwillow, פולין
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
11/06/2012
תקופת החומר עד
11/06/2012
מוסר החומר
מזרחי שרייר בברלי
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני