חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של ארבל ננשי ורה רחל ילידת 1926 Baktaloranthaza, הונגריה על גרוש למחנות Auschwitz-Birkenau, ל-Plaszow ול-Reichenbach

Testimony
null
null
null
היום יום שלישי. ח' סיון תשע"ב 29 במאי 2012.
שמי רותי גיל ואני מראיינת מטעם יד ושם
את הגברת ארבל ננשי ורה רחל.
ילידת בקטלוראנטהאזה הונגריה. 1926.
על אושוויץ ופלאשוב.
בוקר טוב לך ורה.
מה את זוכרת מהמקום שבו את נולדת?
הרבה.
כן. בבקשה. איך זה. איך זה נראה המקום?
כפר גדול.
כן. גרו הרבה. היו שם הרבה משפחות יהודיות?
בכפר היו 150 יהודים.
כן. 150 יהודים?
לא 150 משפחות. כן. ובמה הם עסקו רוב היהודים?
כמו תמיד. חנוונים.
במסחר. כן. היו יהודים שהיו גם חקלאים?
איכרים שהיו להם אדמות?
אהה. היו להם אדמות אבל הם לא היו איכרים.
הם היו בעלי אדמות.
אה. והם היו משכירים את זה לאיכרים הונגרים?
לא. הם היו בעלי אדמות.
ישבו באחוזות. לא יודעת איך קוראים לזה ככה.
כן.
משהו כזה.
כן.
אבל הם לא. לא היו איכרים.
לא היו איכרים. לא היו יהודים שממש עבדו את
האדמה או שעבדו ב. במשק?
לא. זה היו האיכרים הגויים. מה שנקרא.
ההונגרים.
כן.
זאת אומרת. השכנים שלכם היו הונגרים?
גם וגם. אנחנו. אבא שלי היה רואה חשבונות.
כן. כן.
איך קראו לאבא שלך?
נפתלי.
כן.
באחוזה מאוד גדולה שזה היה חלק עצמאי של הכפר.
באחוזה הזאת היו.
בקשה.
מפעלים שהיה שייך לחקלאות.
מפעל לאלכוהול. לחומץ. לשמן. לחמניות.
כן.
ל. הייתה רפת גדולה. מטעים ענקיים.
ולמי זה כל ה. הכל היה שייך?
לכל. היה שייך ליהודי אחד.
כן.
שאני עד היום לא יודעת איך הוא ב.
עד 44' החזיק אחוזה כזאת.
כן.
בשנים האחרונות. אולי
מ-42' היה מה שנקרא. איך אומרים את זה בעברית?
תכף אני אגיד לך.
קצין הונגרי שכאילו הוא נתן את השם שלו.
אה-הא.
ותחת השם שלו. שילמו לו.
כן?
ותחת השם שלו היה ה.
הבעלים. מעין אריזציה.
כן. רגע. איך קוראים לזה?
טוב. יש איזה ביטוי.
כן.
זה היה ממש מיליונר היהודי הזה. כן?
מ-המ. ואת. את יודעת. אהה.
אם. אם המשפחה שלו גרה בכפר הזה כמה דורות?
גרה בחצ. לא. לא כמה דורות.
זה היה העשירים הדור הראשון.
אה-הא.
לא כמה דורות.
אחרי מלחמת העולם הראשונה הם התעשרו.
בין לבין. כן.
כן. הם התעשרו.
ואבא שלך עבד אצלו בתור רואה חשבון. כן.
אז. אהה. היה הבדל גדול במעמד הכלכלי
בין יהודים ולא יהודים.
היה כל מיני. רוב היהודים היו לא עשירים.
כן.
חנ. מה שאמרתי לך.
חנוונים. אה.
סוחרים קטנים.
אהה. חנויות מכולת. אה.
מ-המ.
חנות לבשר. כל הדבר הזה.
הם לא היו ממש עניים אבל הם לא היו עשירים.
כן. והייתה קהילה מסודרת. היה בית כנסת?
היה מסו. מסודר.
היה. הייתה בית כנסת.
היה שוחט שהוא היה גם. גם המלמד.
כן.
כמו שכתוב בכל הספרים.
כן. היה. היה חדר?
חדר שהילדים היו הולכים?
אצלו. אצל השוחט.
מגיל צעיר.
מגיל 3.
מגיל 3. רק בנים?
רק. רק בנים למדו ללמו. אה. לקרוא מגיל 3.
כן. ו. זאת הייתה קהילה אורתודוקסית?
אהה. אורתודוקסית.
כן. אבל לא פנאטית.
מ-המ. לא חסידים.
לא. לא. לא.
את כל השבוע איך אומרים?
עבדו את המלך.
בשבת את אלוהים.
לא. הם לא היו אנשים פנאטים.
איך היו לבושים?
רגיל.
רגיל. כמו כולם.
ממש כמו כולם. לא.
זאת אומרת. לפי הלבוש אי אפשר היה להכיר.
שזה יהודי או לא יהודי.
לא. לא כמו נניח בירושלים או משהו. ממש לא.
כן.
אנשים עבדו. הם לא.
ושמרו את החגים?
שמרו את החגים. שמרו כשרות.
כן. והייתה אפשרות.
למשל. לסגור את החנויות בשבתות?
בטח. אהה.
סגרו.
גם סגרו.
סגרו.
כן.
ומ. מה עם בית ספר? ביקרו?
לא היה בית ספר יהודי.
אני 3 שנים למדתי בבית ספר יהודי כמו בסיפורים. כן?
כן.
אהה. חדר אחד. כאילו 6 כיתות ומורה אחד.
אה. זאת אומרת המורה היה מתחלק בין הקבוצות השונות.
המורה שיחק.
2 כיתות היו בחוץ. הגדולים. אה. הכתיבו עם הקטנים.
מ-המ.
אבל בכל זאת למדנו לקרוא ולכתוב.
כן? עברית?
לא עברית. לא.
זה היה בהונגרית הבית ספר.
אהה.
זה לא היה יהו. זה היה יהודי אבל לא עברי.
המורה היה יהודי. בואי נגיד את זה ככה.
כן. כן. אבל לא.
לא למדתם שום מקצוע ספציפי ליהודים?
לא.
לימודי דת?
זה רק בתיכון היה.
אה- הא.
וכאן למדו מעורב בנים ובנות יחד בבית ספר הזה?
כן.
בכיתה אחת. כן. ו. באיזה גיל התחלת ללמוד.
אהה. בבית ספר? 6? 7?
6.
6. אהבת ללמוד בבית ספר?
כן. אהה. הבאתי לך זה. זה אבל זה מהתיכון.
אה-הא. זה תעודה?
תעודה. תראי. זה תעודת הבגרות.
כן.
רגע. אני אראה לך משהו שכדי שתביני.
זה הגימנסיה הלותרנית.
אה-הא. כן.
עם 10 תלמידות יהודיות בכיתה אחת.
כן.
ותלמידות מצטיינות. היו כותבים את השם שלהם בהדגשה.
כן.
עכשיו תראי. כתוב אצל כל אחד גם הדת. זה לא היה.
אז מה? הבנות היהודיות היו המצטיינות?
תסתכלי. את. אה. תראי את זה.
קודם כל כתוב הדת [משובש] (שפה זרה) כן?
כן.
כן? הנה.
כן. כן. אני רואה. כן.
כן. ומה זה אומר 1?
זה הכי טוב. זה המצטיין.
אה-הא.
זה הלך הפוך. כן?
כן. אז היה 1. 2 ו-3.
ותראי כמה מהבנות היהודיות בתיכון הלותרני היו מצטיינות.
כן. אני רואה. יפה. ידעו ללמוד.
אם כן את. אהה. התחלת ללמוד בגיל 6
ו-3 שנים למדת בבית ספר יהודי אבל לימודים הונגרים.
כן. כן.
נכון? למדתם היסטוריה של העם ההונגרי.
אני יודעת. אהה. בגיל הכיתה א'. ב'.
אני לא זוכרת בדיוק.
כן.
ואחר כך בתיכון למדתי לא בכפר.
אלא מה שכתוב רק נירג'האזה. כן?
כן.
זה היה עיר המחוז.
אה-הא. שם למדת בתיכון. ומה היה המרחק?
היית צריכה לנסוע לשם?
כל יום. לא נורא. 12 קילומטר.
הייתה שם. אהה. רכבת מיוחדת.
אה-הא. [משובש].
שקראו לזה. רכבת. אה.
הקטנה שזה הביא למחוז תלמידים והאיכרים לשוק.
אה-הא.
פשוט.
ו.
כל יום נסענו.
איך. איך היו היחסים בין הילדים היהודים ולא יהודים?
תראי. אני לא יודעת. אה.
אצל הבנים זה תמיד קצת אחרת.
לא. את מספרת רק על אצלך.
אצלי.
אהה. על עצמך.
טוב מאוד. חוץ מזה שמהכפר שלי אני היי.
הייתי היחידה שלמדה תיכון.
חוץ מהבת של הכומר הפרמוסלבי.
מ-המ.
תיכון זה היה סיפור. המון כסף.
זה היה מאוד יקר.
זה היה יקר ו.
איך היה המצב. אהה.
הכלכלי של המשפחה שלך?
אנחנו לא היינו עשירים.
לא היה לנו בית.
איפה גרתם. בדירה?
מה שקיבלנו מבעל האחוזה.
אה-הא. מין מקום מגורים.
כן.
זאת אומרת. גרתם בגבולות של האחוזה.
כן. כן. כן.
כן. אבל. אה. כנראה שהיה חשוב להורים שלך
שתהיו משכילים. שיהיה לכם חינוך.
כן. שנלמד את כל הדברים.
שהשום דבר בחיים לא צריכים מהם. כן?
לכן אי אפשר לדעת.
ככה זה היה.
כן. מה למשל?
מה זה? תראי מה זה גימנסיה.
קראו לזה גימנסיה הומוניסטית.
מ-המ.
קודם כל. 3 שפות.
לטינית למדתם?
לטינית. גרמנית וצרפתית.
אה-הא.
מכל זה למדנו ספרות.
לא לבקש כוס מים אלא עוב. אול. לומדים ספרות.
חוץ מזה כמובן. אהה. היסטוריה.
מה. מה למדתם? ספרות צרפתית וגם גרמנית?
גם גרמנית. ספרות קלאסית ממש. לא סתם.
מה. מה למשל בגרמנית. איזה?
[משובש] (גרמנית).
אה-הא. תומאס מאן?
בגלל זה אני אומרת שזה בית ספר שאין מה לעשות עם זה.
הדבר הי. היחיד שזה נתן. כניסה לאוניברסיטה.
מ-המ.
לכל התחומים.
כן.
הבית ספר הזה.
היו לך שאיפות ללמוד באוניברסיטה?
אה. לא יודעת. מדי פעם זרקתי משהו אבל.
אה. לא ממש רציני. אחר כך המלחמה גם.
חשבת על איזשהו מקצוע או מה?
ממש לא כל כך. אני אומרת לך.
אב. ומה שחשוב באמת שבכיתה השישית נכנסתי לתנועה.
אה-הא.
השישית בגימנסיה.
כן.
אז כי זאת אומרת כיתה י'. כן?
כן. איך. אהה. זה פעל אצלכם בכפר?
לא. לא. לא. בעיר אז. אני. ה.
אה.
הכל קרה בנירג'האזה.
כן. ואיך. איך זה התגלגל?
אני אגיד לך מה. בהונגריה היה איסור מוחלט. אה.
להפעיל תנועות נוער חוץ מהצופים.
מ-המ.
והיו גם צופים יהודים דרך אגב.
כן.
ואז ב-42' אני. קשה להאמין את זה.
אבל כנראה שרצו להפעיל תנועות נוער פאשיסטיות גם ו.
ולא רצו לחתוך את זה שהגויים כן.
היהודים לא. משהו כזה.
מ-המ.
ואז כבר הגיעו אנשים מהתנועה. מבודפשט וארגנו אותנו.
כן. זאת אומרת החל מ-42'.
אני בתנועה.
כן.
וזה היה מאוד חשוב. אני אגיד לך למה.
אה. כמו שאמרתי לך ב.
בכפר לא הייתה לי כל כך חברה. היו לי קצת.
כי אני אומרת הבנות לא למדו.
גם אחרי גיל 14 שלחו ללמוד את הבנות לתפור או להיות מורה.
כן.
ו. ואז נתן לי חברה.
גם חברה. כן?
לא רק ציונות וזה.
לא רק אידיאולוגיה.
פשוט חברה.
כן.
ה. הפעולות של התנועה היו תמיד ביום ראשון.
שזה היה יום חופשי מבית ספר ואז היו הפגישות. היו אז.
אז היית שוב נוסעת גם ביום ראשון?
כן.
ל. לעיר?
כן. אבל זה היה שלושת רבע שעה. זה.
אה-הא.
תראי. בעיר גדולה נוסעים בחשמלית שלושת רבעי שעה.
כן.
אז.
ו. ואיך ההורים שלך קיבלו את הפעילות הזאת?
אהה. ההורים שלי קיבלו.
אבל ה. הסביבה לא כל כך קיבלה.
אמרו: "זה מסוכן. זה זה".
אה. אה. בעצמי אני.
למה לא הלכתי לשומר הצעיר למשל?
כי שם הבנות היו צריכות להסתפר קצר.
ת. תאמיני לי.
כמו שעכשיו זה שיא המודה. כן?
הבנות מהשומר הצעיר הלכו כמו הבנים ואנחנו
בקושי גידלנו איזה זנב סוס. אז לא רצינו.
אז היה לכם חבל.
לא רצינו לוותר על זה.
כן.
לא. גם השומר הצעיר עם כל החוסר גמישות שלהם.
עם כל הדרישות.
כן.
אז. אהה. את יודעת.
וגם. אהה. היה איזשהו קונפליקט בין.
בין התנועה. האידיאולוגיה שלה. ובין החיים הדתיים. לא?
החיים הדתיים?
אני לא הייתי דתייה.
תראי. אהה.
את לא היית דתית מאיזה גיל?
בכלל לא.
אבל גדלת.
עכשיו אני לא יכולה להסביר לך.
בהונגריה זה היה מאוד. מאוד גמיש.
אנחנו הלכנו לשוחט לשחוט את ההי.
לאווז. ומצלחות נייר אכלנו שינקן ו. את מבינה?
הכל היה. הכל היה אבל זה הכול.
זאת אומרת. עדיין במסגרת כשהיית בבית?
כן.
וההורים קיבלו את זה?
לא הייתה בעיה עם זה?
לא. ממש לא. תראי.
אבא שלי היה הבורר של הקהילה וידעו
שאלינו לא שולחים ישיבה בוחר לשבת.
מ-המ.
ידעו את זה. גם כל כך לא הצטערנו.
אהה. כי לא הייתם.
100 אחוז כשר.
כשר.
כן.
כן.
אבל. אהה. החגים זה היה חגים.
זה לא. זה. לא יודעת איך להסביר לך.
ככה זה היה בהונגריה.
כן.
כל אחד יכול לספר לך.
לא כל אחד. אבל. אה.
כן.
רוב ההונגרים.
לא. אבל בהונגריה יש גם את החסידים הפנאטיים.
אוקיי. אנחנו לא ראינו אותם. זה לא.
אתם לא נפגשתם איתם.
אה. לא שלא נפגשנו.
קודם כל. הם היו באזורים אחרים.
מ-המ.
לא ולא כל כך בערים הגדולות.
אולי בבודפשט היה איזה רחוב או לא יודעת מה.
אבל הסיפורי חסידים נניח של.
אהה. אפלפלד. מכירה את הספרים שלו?
יש אצלו ספר שלם על הקרפטים. כן?
נכון.
שהולכים לרבי.
כן.
לא חשוב. להיכנס להריון וזה.
וזה כאילו בהונגריה. אבל זה בעצם. זה לא זה.
יותר רומניה.
כן.
אפלפלד זה רומניה.
נכון. זה לא.
אנח. בכל אופן אנחנו לא היינו נחשבים לדתיים.
כן.
אני הייתי מוזמנת לחג המולד לחברות שלי.
לא בערב הראשון רק ולמחרת. כן.
כן.
שלא. ככה זה הלך והם אמרו שהדבר הכי
טוב בעולם בפסחא לאכול מצות עם שינקן.
אז הכל הסתדר. לא.
היה. היה דו קיום.
כן.
גם. גם בכפר זאת אומרת לא רק בבית ספר.
בבית ספר את סיפרת ש.
גם בכפר. בטח.
לא הייתה בעיה. אהה. בחגים כשאכלו יותר?
שתו יותר?
לא. תראי.
לא. לא היו דיבורים נגד יהודים?
אולי היו אבל זה לא.
עם החברים שאנחנו היינו חברים לא.
ולא.
גם ככה שהתחיל משטר יותר פשיסטי?
תראי. למשל אני בבית ספר הזה שלמדתי.
הייתי משוחררת בשבת מכתיבה.
אה-הא.
תראי מה זה וזה נקרא ארץ מפגרת. כן?
בכל זאת. היו חוקים. הייתה התחשבות.
כמובן גם בחגים הגדולים.
וזה. זה המשיך גם אחרי 39'?
כן.
ההתחשבות הזאת?
תראי. אני בתיכון למדתי אחרי 39' עד 44'.
מ-המ.
כן.
זאת אומרת ל. ל. לכל האירועים שהתרחשו מסביב לא הייתה להם
השפעה אצלכם בכפר? בבית ספר?
אני לא יכולה להגיד לך כו. כל האירועים.
כי כל האירועים התרחשו בעצם במרוכז רק מ-44'.
היו חוקים נגד יהודים.
היו חוקים.
היה נומרוס קלאוזוס. היה.
היו. היה גיוס למחנות עבודה.
רגע. עכשיו אבא שלי.
היה לו איזה אות הצטיינות ממלחמת העולם הראשונה. כמובן.
אה-הא. כן.
אז הוא לא התגייס למחנות עבודה. כן?
אה-הא. ויתרו לו.
זה היה חוקי.
לא שוויתרו לו.
כן. כן.
היה לו איזה צלב. אני יודעת מה. משהו.
כן.
אהה. זה לא נעים להגיד.
אבל בשנות המלחמה.
הרי הונגריה עד 44' היה רק הספק של הצבא הגרמני. כן?
לא נלחמו בתוך הונגריה. כן?
לא. בתוך הונגריה לא.
בסדר.
אבל. אבל. אהה. חיילים הונגרים נלחמו.
נכון.
ביחד עם.
נכון.
ברוסיה. למשל.
נכון. אבל מ. ז. רוב זה שהם היו ספקים
‮של הצבא הענק הייתה ‭prosperity‬.‬
זה לא יפה להגיד. אבל ככה זה במלחמה.
עד שלא מפסידים.
מי שמפסיד. יש מי שמפסיד ויש מי ש.
לא. אבל עד שלא מפסידים הצבא צריך לשלם. נכון?
מ-המ.
הרבה מאוד אנשים וגם יהודים.
התעשרו.
הרוויחו אז הרבה כסף.
מ-המ.
כי כל דבר שאפשר היה לאכול.
ללבוש. לנעול. זה הלך לצבא.
מ-המ.
אז הייתה איזה מין. אהה.
מין מצב כזה. מצב די מוזר.
הרי כל הזמן באו אלינו בטענות הפולנים.
"למה לא ברחתם? למה לא עשיתם?"
קודם כל. המשכנו את החיים.
הם גם אמרו: "למה ישבתם בבית קפה?"
לא משנה. כן?
אבל זה לא היה ממש. ממש במקום.
וגם כנראה היו לנו אשליות.
הרוסים כבר בקרפטים. מה פתאום שעכשיו.
אה. יעשו משהו?
ה. המלחמה עוד מעט נגמרת.
זה כבר היה אחרי סטלינגרד. אחרי.
נכון.
אבל עוד מעט המלחמה נגמרת.
אז זה אומר שבטח לא יקרה לנו כבר כלום. כן?
אתם הייתם. אה. מודעים?
למה שקרה?
כן.
מעט מאוד. מעט מאוד.
היו. אהה. מעט עדים מסלובקיה.
כן. שברחו מסלובקיה והגיעו ל.
שברחו ל. שברחו מ. להונגריה.
הרבה סלובקים היו בהונגריה.
אבל אני לא חושבת שאנחנו האמנו להם.
אני אומרת את זה בכל הרצינות.
קודם כל. אני לא חושבת שהם.
אה. דיברו על אושוויץ. באמת לא.
הם דיברו על הגטאות או דברים כאלה.
היו. היו 2 שדיברו. אלה שברחו.
טוב. אבל.
כן.
תאמיני לי שאני לא פגשתי אותם. כן?
את בוודאי שלא אבל. אה.
זה לא רק אני. גם מי שפגש אותם.
לא כולם הבי. זה היה מאוחר גם.
כשהם הצליחו ל. לברוח מאושוויץ.
נכון.
למסור עדות? זה.
כן.
זה לא. לא. אני לא יודעת.
אבל למשל. בגרמניה ובאוסטריה
וגם בצ'כיה זה התחיל הרבה קודם.
היו. ב. במשך שנות ה-30 היו מחנות.
לא שמעתם למשל על דכאו?
לא. לא.
לא שמעתם ועל האנשלוס לא הגיעו אליכם?
בזה כן.
לא הגיעו לכם פליטים מאוסטריה וסיפרו?
כן. אני לא חושבת שפליטים הגיעו. פליטים.
אם הגיעו אז הגיעו לבודפשט.
אבל על האנשלוס ידענו. בטח. זה.
אהה. זה עשה איזשהו זעזוע. החדשות האלה?
אני אומרת לך שאני לא. אני לא יודעת.
אני עוד עד 19 באפריל שנכנסו הגרמנים לבודפשט.
אני ישבתי הרי בגימנסיה.
כן.
לא יום אחד לפני זה.
ופליטים מ. מפולין לא עברו דרככם?
אהה.
לא פגשתם?
לא. אבל זה יכול להיות גם מקרה. כן?
זה לא ש. נניח אני גם לא. אני לא יודעת.
אני זוכרת שהיו באים.
אממ. לבקש כסף. נדבה.
את ב. מכירה מהספרות שיהודי אף פעם
הוא לא בא לבקש נדבה כי הוא רעב.
הוא צריך נדוניה לכלה.
הוא צריך. אהה. מצאו עילוי. צריך לשלוח אותו לרבי מסאטמר.
כן.
לא סתם באים רעבים.
אז בתו. תוקופה ההיא. היו מופיעים מין דמויות כאלה
ומה שאני זוכרת. שלא היו נכנסים הביתה.
אלא קוראים לאבא החוצה.
מ-המ.
ומדברים איתו יידיש.
כן. נכון.
הונגרית אף אחד בטח לא ידע לדבר.
ואנחנו תמיד שאלנו: "מה הוא אמר?
מה הוא אמר?" אף פעם לא אמרו לנו.
לא. לא. לא הבנתם יידיש? לא דיברו אצלכם?
לא. שפת.
שפת האם הייתה הונגרית?
כן. אף מילה יידיש אנחנו לא ידענו.
לא יודעים.
לא.
ומאין ידעו ההורים את השפה?
אה. אמא שלי לא ידעה.
‮אבא שלי קודם כל ידע גרמנית ‭perfect‬.‬
אה-הא.
והוא ידע גם מהבית יידיש.
אמא שלי לא ידעה מילה יידיש.
את יודעת הוא מאין הגיע להונגריה?
אבא שלי?
כן.
לא חושבת.
הוא נולד בהונגריה?
בטח.
אה-הא. וההורים שלו מאין הגיעו?
לא יודעת. אני לא הכרתי כבר את ההורים שלו.
מ-המ.
לא. אבל הוא נולד בהונגריה.
הוא היה ב. בצבא ההונגרי. לחם באיטליה.
מ-המ. אז אתם בעצם הייתם במעין בועה
וכשכבר סיפרו את האמת. לא האמינו לה.
נכון.
נכון.
תשמעי. לא מזמן אני שמעתי ברדיו.
אהה. איזה מישהי עשתה דוקטורט.
את בטח יודעת מי זאת.
אני פשוט. אה. ככה.
עבר על יד האוזן שלי.
על נשים בלאגר. נכון?
כן.
את יודעת מי זאת?
אהה. יש לי את הספר בבית אבל אני לא זוכרת את השם שלה.
אהה. יש לך הספר בבית?
כן. כן.
תאמיני לי. אני פשוט רציתי ל.
לפגוש את האישה הזאת ולנער אותה.
הרי היא מתארת מצב על.
דווקא על יהודי הונגריה. כן?
שהגיעו לבירקנאו. ואיך היא. איך ציטטו [משובש].
הרי כבר ידעו מה קורה ומסרו את הילדים.
אף אחד לא ידע כלום.
על. על. על תופעת המחנות ידעתם.
שמעתם את השם אושוויץ?
לא.
לא שמעתם?
לא.
כשיהודים פולנים הגיעו הם לא סיפרו
שיש גטאות. מחנות? מחנות השמדה?
אלינו לא הגיעו.
מ-המ.
הנה. למשל לבעל ש.
הבעל שלי היה גם בתנועה.
אבל הוא היה בבודפשט ולשם כן הגיעו.
אלינו לא הגיעו. וגם הם אמרו.
הציבור הגיב. "זה לא יכול להיות".
מי זאת שכתבה את הדוקטורט הזה?
כן.
למה זה כל כך כ. כי תי.
היא מתארת מצב.
כאילו על אנשים הייתה עליהם האחריות ההחלטה.
איזה. איזה אחריות? איזה החלטה?
כן.
מי יודע מה הוא עושה ומה קורה מזה. כן? אף אחד.
תראי. במח. אהה. טרנספורטים הראשונים שלנו.
אף אחד לא ידע כלום. אף אחד.
תאמרי לי בבקשה ורה. אה.
אתם הייתם מקשיבים לרדיו?
היה לכם רדיו?
בטח.
‮ל. לשידורים של ה ‭B‬.‬
‮‭B. C‬?‬
פעם. ב-22:00 בערב. כן.
כן? כי הם מפעם לפעם דיברו על הפשעים של הגרמנים
והזכירו אותם.
תראי. קודם כל זה היה אסור.
נכון.
לשמוע.
נכון. היה צריך למסור את הרדיו.
לא רק. אנחנו לא חושבת ש [משובש] .
אבל היה אסור לש. לשמוע תחנות חוץ לארץ.
כן.
‮לא אמרו בדיוק ה-‭B‬.‬
‮‭B. C‬ אבל כמובן שהיהודים מאוד השתדלו לשמוע את ה-‭B‬.‬
‮‭B. C‬. וזה נתן להם בטחון שהאנגלים יבואו ויעשו לנו.‬
לא הרוסים יבואו. הם לא רצו. כן?
כן.
האנגלים יבואו.
מ-המ.
האנגלים האינטליגנטים המנומסים.
זה הם יבואו ולא יודעת מה יעשו כי.
כי זה שהרוסים יבואו. לא כל כך. לא כל כך.
לא כל כך שימח אותכם.
אהה. אותי. אותי כן שימח.
הייתה ל. הייתה לרוסים תדמית.
אהה. שלילית בקרב הציבור?
תראי. אהה.
או שהפרופגנדה עשתה אותם ככה?
גם וגם. אני אומרת לך. אהה.
היו עוד הרבה אנשים ממלחמת העולם הראשונה. כן?
אה-הא.
אחר כך היו שבויים רוסיים.
שחזרו אחרי מלחמת העולם הראשונה.
כן.
אחר כך. תראי. כשאומרים מסך הברזל.
אז לא יודעים מה זה.
בין שתי המלחמות כמעט לא יצא ספר מרוסיה.
מ-המ.
לא. אז לא בדיוק ידעו מה.
אבל. אהה. והייתה פרופגנדה נוראית.
אבל על סטלינגרד שמעתם. על סטלינגרד שמעתם?
נו. ר. רגע אחד וכו.
כולם ידעו מה סטלין עשה? לא ידעו.
לא. על סטלינגרד אני מדברת.
זה היה קרב.
כן.
ש.
זה ידעו.
נלחמו.
אז.
ניצחו את הגרמנים.
כן. אז על זה גם בנו שאוטוטו הרוסים מנצחים.
כן.
הייתה פרופגנדה אנטי סובייטית נוראית בהונגריה.
אנטי קומוניסטית.
אנטי קומוניסטית. אהה.
לא סתם כי למקומות שהצבא ההונגרי הגיע.
לאן שהגיעו. כן?
עשו שם דברים נוראים. אכזריות נוראית.
ככה שהפרופגנדה לא הייתה. סתם.
אני זוכרת פלקטים אדומים.
חיילים רוסים שמבוססים בדם בתולות. כן?
הכל היה מאוד. אה. קיצוני ככה.
מ-המ.
אבל אנחנו המשכנו את החיים כאילו הכל.
לא יכולה להגיד כאילו לא קרה כלום.
כן.
אבל הכל איכשהו הסתדר.
אבל עדיין ב. בהונגריה היה משטר פאשיסטי.
נכון.
והיו הגבלות על יהודים.
לא. מה. מה זה הגבלות?
אז דיברנו. היה נומרוס קלאוזוס. נכון?
נכון.
היה. אהה. הורטי לא היה בדיוק פאשיסט.
גם מבחינה כלכלית.
גם מבחינה כלכלית היו. היו הגבלות.
זאת אומרת. היו צריכים למסור את בתי העסק.
את המפעלים לידיים אריות.
עכשיו. אני אמרתי לך על האחוזה שאני ראיתי במו עיניי.
כן. כן.
שעד 42' בעל אחוזה. הוא היה בעל אחוזה.
אבל ב-42' היה.
נכון. לקחו שטרומן. קראו לזה שטרומן. איש הקש. נו.
אז איש. אז שילמו לו והכל. אה. עבד.
אני לא אומרת שבכל מקום זה הצליח ככה.
חוץ מזה. באמת המון. אה.
יהודים. אה. לקחו למחנות עבודה.
בדיוק. גייסו אותם.
נכון.
אתם שמעתם על התופעה הזאת.
בטח.
אצלכם. אה. בכפר לא גייסו אנשים לגדודי עבודה?
גייסו יותר צעירים. כן.
והם חזרו?
בזמן שאנ. הרי אני לא הייתי שם בזמן המלחמה ממש.
כן.
כן? אז אני. אה.
אבל בתקופה הזאת מ. מ-42' עד 44' הם חזרו?
לא.
לא חזרו. זאת אומרת אתם אפילו לא ידעתם לאן לקחו אותם.
אהה. מה הם עושים?
נשארו בחיים? לא נשארו בחיים?
היה. היה ב-42' לפני הקרב הגדול ב.
על יד הדון. כן?
זה נקרא. יום אחד הייתה איזה מודעה. הודעה.
אף אחד לא יודע איפה זה צמח. שאפשר ללכת.
נשים יכולות ללכת להיפרד מהחיילים בעיירה זאת וזאת.
זה היה במזרח הונגריה וזה היה כבר ברור
שמשם הולכים מזרחה. כן?
לרוסיה.
זה היה ברור. כן?
כן.
ו. אז לי היה דוד באמת שהיה שם. ו.
שגייסו אותו.
כן. גייסו אלפים על אלפים על
אלפים וכל הנשים נסעו להיפרד
והביאו המון בגדי חורף והכל.
שהחיילים ההונגרים את הכל לקחו. לפני שעברו את הגבול. כן?
ושם עשרות אלפים. אה. אבל אנחנו.
זה כבר. אנחנו כבר לא היינו בבית שזה נודע.
מ-המ.
את מבינה?
זה לא נודע לפני זה.
אתם הייתם בגטו?
10 ימים.
אה-הא. כן.
[משובש].
אז עכשיו ככה. ב. אצל. במשפחה שלך הפרטית.
המשפחה המצומצמת. אהה.
שנות המלחמה מ-39' עד 44'. לא קרה שום שינוי בחיים שלכם?
אתם המשכתם באותו אופן?
תראי.
את המשכת בתיכון?
אני המשכתי בתיכון. אחותי בתיכון.
כן.
ה. אבא שלי.
המשיך בעבודה שלו?
המשיך ב. רואה חשבונות. כן?
כן. זאת אומרת. אהה. אותו ארי שקיבל את האחוזה.
הוא המשיך להעסיק אותו ולתת לו משכורת?
הוא. הוא היה דבר ממש סמלי.
כן. פיקטיבי.
משהו שהוא.
כן. אבל. הוא קיבל על זה משכורת. כמובן.
כן. אבל אביך המשיך להיות מועסק וקיבל משכורת.
עד היום האחרון שהיה [משובש].
אמא שלך הייתה. אהה. עסוקה מחוץ לבית?
לא.
היא רק הייתה בבית.
כן.
זאת אומרת. לא הרגשתם שום. אה.
שינוי. שום חסר?
החיים המשיכו בשבילכם באותו אופן.
חסר ממש לא.
תראי. את יודעת. אהה. כפר זה מבחינת הצרכים זה.
יש לך הכל. כן?
יש לך את הכל. אבל למשל כשנסעת ברכבת.
לא נתקלת ב. בעוינות?
לא נתקלת ביחס גרוע?
לא. תראי. ברכבת המצחיקה הזאת שאני נסעתי.
כן.
היה קרון מיוחד לתלמידים ולתלמידות.
אה-הא.
קודם כל. שלא התערבו חס וחלילה ובתוך
הקרון של הבנות היה לכל אחד מקום קבוע.
מ-המ.
נניח שאני לא. באתי סתם אני אומרת.
לא ישבו על המקום שלי. כי זה היה שלי.
היה היררכיה מוחלטת.
כן.
אז אנחנו לא היינו.
לא התערבבנו עם כל הנוסעים או לא יודעת מה.
עכשיו. כל אירופה כמעט הייתה כבר כבושה על ידי הגרמנים.
היו איזשהם רגעים או זמנים. שאתם חשבתם.
אולי גם אתם יהיה לכם אותו גורל?
הרי מסביב הכל רתח.
כן. אבל אנחנו קודם כל היינו.
כסף לא היה לנו סתם אני אומרת.
היו כאלה שבהרבה כסף השיגו דרכונים.
מעט מאוד. כן?
מ-המ.
או נסעו לחוץ לארץ.
לנו אז זה לא היה בחשבון בכלל כי לא היה לנו הרבה כסף.
לא היה אקטואלי?
לא.
גם. גם לא דרך תנועת הנוער?
לא. מה. אז. מה פתאום?
מישהו מהמשפחה שלכם עזב את הונגריה?
עד המלחמה?
כן.
לא.
זאת אומרת. כשאת אומרת מלחמה את מתכוונת למ. ל-44'?
44'. אה. נכון מאוד.
כן.
לא.
לא עזב.
אף אחד.
כולם נשארו.
כן. תראי. גם כל הזה ל. בהונגריה אין אפילו יער.
סתם אני אומרת פרטיזנים והסיפורים.
אין שם לאן ללכת. זה שטוח לגמרי.
כן.
אין. אין. אהה. אה.
גם אני לא יודעת אם מישהו החליט להתחיל להסתתר ב.
אז איפה הסתתרו?
רק בבודפשט.
כן?
רק ב. בטח.
טוב. היו גם מקרים שב.
עזבו את בודפשט ועברו לכפרים כדי.
מעט.
להימלט מההפצצות.
מעט. אה. זה כבר סיפור אחר.
כן.
וזה. זה כבר היה ממש בימים האחרונים של המלחמה.
כן.
כן. אבל הבריחה הייתה לבודפשט.
איכשהו כולם קיוו שעיר גדולה ו.
זה אפשר למצוא איזה מקום.
מסתור.
להסתתר.
עכשיו. המשפחה שלכם לא עזבה את הכפר.
לא. אנחנו כולנו היינו יחד בגטו.
כן.
ואחד. אחר כך באושוויץ. כולנו.
כן.
ואבא שלי. בזכות הידע שלו בגרמנית.
כן.
הוא עבד ב. כל השנה במשרד בגרמניה.
מ-המ. אהה. זאת אומרת. הוא לא.
זה מה שהוא ניצל. כן? הוא לא.
לא היה.
עבד בעבודות פיזיות. לא יודעת מה.
והוא לא היה אתכם באושוויץ?
הוא היה עד בירקנאו. אה. לא היו גברים.
אה-הא.
ונשים ביחד.
ברור. אבל הוא לא גורש אתכם?
הוא כן גורש איתנו.
אה. אבל אז הוא עבד ב. ב. בעבודה משרדית.
ו. כל השנה הוא עבד בעבודה משרדית.
כן. מ-המ.
כן.
עכשיו. אה. איך. איך זה היה הגירוש לגטו?
מי? מי זה? מי. אהה. היה ה.
המארגן?
שארגנו. שתפעלו את זה?
ה. הז'נדרמרי ההונגרי.
מ-המ.
את יודעת מה זה? זה המשטרה הכפרית.
אה-הא.
הכי נוראית.
צלב החץ.
אהה. וה. הם ביצעו את העבודה המלוכלכת. מה שנקרא.
כן.
הרי הם עכשיו כל הזמן מה. מנפנפים שהם לא אחראים.
אני מודיעה לך שאנחנו לא ראינו גרמני.
הכל עבד בלי הגרמנים.
כן.
הם ביצעו את זה לבד.
ואת יכולה קצת. אהה. לפרט איך הם התייחסו ל.
ליהודים? איך התייחסו ל?
תראי.
לפליטים.
אהה. אמרתי לך שהיה בעל אחוזה זה איפה שאבא שלי עבד.
הוא אז כבר קודם גר בנירג'האזה.
הוא לא. לא עד הסוף גר באחוזה.
מ-המ.
המפקד המשטרה של נירג'האזה היה בן כפר שלנו.
לא היה בדרגה גבוהה מאוד.
עכשיו הבעל האחוזה הזה הלך אליו.
אני מתארת לי שהלך עם כסף
ואמר שהוא רוצה שאת היהודים שלו.
הוא היה ה. הראש הקהילה של הכפר גם.
כן.
בין כל היתר. הוא רוצה את היהודים שלו. כי צופפו.
כל מש. משפחה קיבל פינה בחדר.
כן.
את מבינה אותי?
בגטו?
בגטו. הוא אמר שהוא רוצה את הכפר שלו אליו.
אה-הא.
ואנחנו. גם אנחנו.
לקחו אותנו לבית שלו בעיר.
כן.
שהיה בית מאוד מפואר.
מאוד יפה ומכיוון שלנו הייתה פרוטקציה. אז. אה.
קיבלנו לא פינה אלא כניסה צדדית.
סגרו 3 דלתות ולנו היה מין חדר כזה. אה.
ששני מזרונים אפשר היה לשים.
אבל אז אי אפשר היה לפתוח את הדלת.
וביו. יום. אמא שלי קיפלה מזרון על מזרון והייתה ספה.
כן.
ובגטו. בניגוד להרבה מקומות.
הייתה התארגנות מיידית. מטבח משותף למשל.
אבל זאת הייתה לא איזה יוזמה מלמעלה.
קודם כל. מהכפר הו. הופיע כמה עגלות והביאו לנו אוכל.
מ-המ.
שהם עשו מהבתים יה. יהודים. כמובן.
רגע. זה ההונגרים עשו?
כן. כן.
ההונגרים שגרו אתכם.
בכפר.
איך. איך הם. אה?
איך הם הגיבו. את זוכרת. אה. ורה?
כשאתם הייתם צריכים לעזוב את הכפר.
ל. לגטו. הם עמדו?
הם. הם נפרדו מכם?
הם אמרו משהו?
היו מעטים שנפרדו. ידידים ממש.
מ-המ.
אהה. היו כאלה שפחדו וגם הם באו באמת לגטו
שזה לא היה פשוט.
כי לגטו אפשר היה להיכנס. לצאת. לא תמיד.
זה היה סגור.
זה היה סגור וגם שם.
תדעי לך. אנחנו לא ראינו גרמנים. רק המשטרה ההונגרית.
מ-המ.
ואז באמת הייתה התארגנות מיידית עם מטבח משותף.
סך הכל היה איזה שבועיים. נדמה לי.
כן.
היה מעט מאוד זמן.
ויכולתם. אה. לקחת אתכם משהו?
יכולנו לקחת אתכם.
הייתה רשימה מדויקת.
מה למשל?
אני כבר לא יכולה. לא זוכרת.
כך וכך כלים נניח. סכו"ם כך וכך וכלים כך וכך.
ובגדים. אה. מה עוד לקחנו?
כלי מיטה לקחנו.
את לקחת. למשל.
משהו מאוד אישי שלא רצית להיפרד? תמונות?
לא לקחנו תמונות.
או מזכרת?
לא לקחנו. אני.
ספר זכרונות מבית ספר?
לא.
לא?
לא. וגם כל פעם שעברתי איזה מקום.
נהיה פחות ופחות דברים את.
כן.
את מבינה את זה? זה. זה. נהיה כל הזמן פחות.
אז מה? סגרתם את הבית כשעזבתם?
כן והם היו. עשו רשימות. הרי תם. בכל מקום.
כן. הם עשו רשימות. מה. מה נשאר בבית?
מה נשאר בבית.
כאילו מישהו אחר כך היה אחראי על זה. לא משנה.
אבל כש. כשנגמרה המלחמה ואת. את חזרת לכפר שלך?
כן.
מצאת את הבית?
את הדירה עם הדברים?
ריקה.
ריקה? הכל ל. הכל לקחו?
הכל לקחו.
ולא החזירו?
לא החזירו שום דבר. לא החזירו.
למרות שהיו כאלה שידעו מי ההוא.
ההוא. מה הוא לקח. כן?
כן?
אבל לא הוא בעצמו. כן. זה לא.
לא החזירו.
כן.
עכשיו. כשאת היית במסגרת של הגטו אצל.
רגע. לכם לא קר. חם?
- ילדות לפני המלחמה; דו קיום; פרוץ המלחמה; הגבלות על יהודים; הכיבוש הגרמני במרץ 1944; גירוש לגטו; עזרה הדדית; שוד רכוש; נישואין פיקטיביים למטרת הצלה; גירוש ל-Auschwitz Birkenau; העברה ל-Plaszow; העברה למחנה מוגן; שיפור במזון ובתנאי החיים; החזרה ל-Auschwitz Birkenau; העברה לגרמניה לעבודות חקלאיות ולעבודה במפעל לייצור מטוסים; שחרור בידי הרוסים; שיקום החיים לאחר המלחמה; עליה לישראל ב-1949.
LOADING MORE ITEMS....
מספר פריט
9918117
שם פרטי
ורה
רחל
שם משפחה
ארבל
שם נעורים
ננשי
תאריך לידה
1926
מקום לידה
Baktaloranthaza, הונגריה
אופי החומר
עדות
מספר תיק
13703
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
29/05/2012
תקופת החומר עד
29/05/2012
מוסר החומר
ארבל ננשי ורה רחל
מקור
כן
מספר העמודים/מסגרות
45
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני