חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של הוס זמל גולדה ילידת 1924 Horodenka, פולין על בריחה לברית המועצות; נדודים עד טגי'קיסטן, גיוס לצבא האדום ושירות בתור אחות בחזית המלחמה

Testimony
null
null
null
28 במאי 2012. ז' באייר תשע"ב.
זהו ריאיון עם גברת גולדה הוס לבית זמל.
את. אה. ילידת הורודנקה.
כשאת נולדת זה היה פולין.
כי נולדת ב-1924. היום זה אוקראינה.
כן.
ספרי לי קצת על הרקע של המשפחה שאת באה ממנה.
אה. אהה. המשפחה של אימי.
אה. אהה. גרה בהורודנקה.
אה. כל הזמן.
אבא שלי הגיע דווקא מסקולה.
סקולה זה קרוב ס. על יד סטרי.
על יד סטרי. גם בפולניה.
והוא הגיע לעיר שלנו.
וכמובן הוא הכיר את אמא שלי ב.
אה. כי. אממ. נגיד. אה.
סבא שלי היה לו.
מה להגיד לך. אולי זה קצ.
אורקסטרה. והם ניגנו ב.
ב. במקומות שב. בילוי. כן?
ש. אה.
אז אבא שלי ואמא שלי.
אהה. הכירו שם.
אמא שלי הייתה הולכת עם ה.
עם. עם ה. אה. סבא שלי.
עם האבא שלו. שלה.
עם האורקסטרה. ושמה רקדו וזהו.
ואבא שלי בא לשם והכיר את אמא שלי. וככה הם.
אה. הם הת. אהה.
אממ. התחתנו בהורודנקה.
זאת הייתה תזמורת של. אה. כלי נשי.
תזמורת של א. של סבא שלי.
כלי נשיפה?
אבל כלי נשיפה או.
כן. כ. אהה.
זאת אומרת. סבא שלי על.
אהה. כינור וכלי נשיפה. ו. אה.
ודודים. הדוד שלי שהראיתי לאורי.
על. אה. זה. עם.
אקורדיון?
על אקורדיון וגם ב. על.
אה. אה. [משובש] (שפה זרה) ו. אממ.
מה?
אוקרסטרה גדולה.
מה. מה אמרת לפני? לא הבנתי.
מה?
אמרת משהו עם [משובש] (שפה זרה). מה זה?
‮‭Piano‬.‬
אה. אה. פסנת. אהה.
פסנתר? או שזה אורגן?
לא. לא. [משובש] (שפה זרה).
אוקיי. אז. אהה.
אז ל. לסבא.
ו.
הייתה תזמורת?
כן. והם הכירו שמה והתחתנו.
זאת אומרת שזה לא היה שידוך.
לא. לא. לא.
הם פשוט הכירו.
זה לא היה שידוך.
ומצאו חן אחד בעיני השני.
אמא שלה. שלי הייתה צעירה מאוד ואבא שלי אני לא יודע.
אה. יודעת אם. אם היה עוד בן 20.
הכירו והתחתנו. והתחילו את החיים משותפים.
אה. זה היה קשה מאוד.
איך קראו לאמא?
ברטה.
ומהבית?
למי?
אמא מהבית. איך קראו לה?
שכטר.
ולאבא איך קראו?
אייזיק זמל.
ולמה היה. למה היה קשה?
לא הייתה פרנסה?
כן. כי היו ח. צריכים.
צריכים. אה. ל. איך אומרים?
לעבוד ולהתחיל את החיים.
ואבא שלי היה עושה.
אה. מה אני אגיד לך.
באותם הזמנים. ה.
הנ. הנעליים. הלמעלה. אה.
החלק העליון של הנעליים.
הח. הח. הח.
זה..
החלק העליון של נעליים של. של.
אהה. אה.
נו. גבוהים.
מגפיים.
של מגפיים וכל מיני. הוא היה עושה.
והיו צריכים לקנות מכונו. מכו. מכו. מכונות.
זאת אומרת. היה לו בית מלאכה ל.
כן. אה. התחיל לעשות בית מלאכה.
לייצור נעליים.
כן. התחיל לעשות.
ומהתחלה. אה. עבדו יחד עם אמא.
אחר כך הם.
אה. התרחבו.
ולאבא שלי היה בית מלאכה.
והיו לה אנשים. אנשים שעבדו אצלו.
אז. אה.
והיו להם מכונות ו.
כמו. כמו בית מלאכה.
אז זה נשמע ש.
שהם הסתדרו מבחינה כלכלית.
אה. במשך הזמן.
במשך הזמן. לאט לאט.
את הכרת את המשפחה של אבא?
כן.
הייתם נוסעים לשם או שהם באו אליכם?
היינו נוסעים. נוסעים לבלות.
כי זה היה. אה.
זה היה עיר ק.
קיט. אה. ש.
שהיו נוסעים לשם ל.
ל. לבל.
אה. נו. ב. בחופשים.
אז הייתם נוסעים בקיץ ל.
בקיץ. ב.
למשפחה של אבא?
בקיץ למשפחה של אבא.
את הכרת עוד את ה. את סבא וסבתא?
את סבא ואת סבתא ואת כל הדודים.
לאבא שלי היו 6 אחים. הוא היה שביעי.
אה. הוא היה הכי קטן?
את כולם אני מכירה.
אבא היה הכי קטן?
לא. אבא היה הכי גדול.
אז. אהה. אז כשאת. אה.
כשאת היית ילדה עוד.
אה. כולם היו בבית.
כולם היו.
אתה הסבא וסבתא?
לא. לא כולם. לא כולם.
אבל אני כ. הכרתי את כולם.
והמשפחה של אמא כולם היו בהורודנקה?
כן. כן.
גם. אהה. גם היו ס. אה. סבא וסבתא.
גם סבא וסבתא.
והאחים ואחיות?
ו. אה. 2 אחים ואחות.
אתם הייתם משפחה דתית?
לא.
ו. לא דתית זה אומר מסורתית או בכלל. אה.
מסורתית כן. כי באותו ז.
באותם זמנים כולם.
אהה. כ. אה. אהה.
לכולם הי. זה. זה מסורתי.
כולם. אה. אה.
היו חגים חגים. הכול. אה. ז.
זה. אני לא יודעת.
אני מ. אני חושבת שהיינו מסורתיים.
כשר היה בבית והכל כמו ש. כמו שבאותם זמנים.
סבא הופיע רק באירועים של יהודים?
לא. הוא גם בחתונות של גויים מסביב.
אז.
מסביב היו גרים אוקראינים. ו. ו. ו.
אז. אה. רגע. אז.
אז החתונות היו רק בימי ראשון או שלפעמים גם בשבתות?
החתונות של הגויים?
אה. מתי ש.
אה. שהיו ז. מזמ.
מזמינים אותם ל. אה.
זאת אומרת שיכול להיות שסבא גם עבד בשבת כשהיה צריך?
לא. לא. לא. הוא גם נ.
הוא גם נ. הם גם ניגנו בבאלים הגדולים.
את יודעת. ב.
באולמות.
באולמות. כן.
ואני הייתי ילדה קטנה.
אני זוכרת שאני הייתי בת 5.
הייתי רוצה נורא להיות גם בבאל הזה. והיית. היינו.
היו מלבישים לי ש.
שמלה יפה ואני יו.
ישבתי שמה איפה שהם ניגנו. יחד איתם.
כלומר. אה.
והסתכלתי. והסתכלתי איך רקדו.
היית על הבמה למעשה?
אני הייתי. הייתי את הבמה.
ואבא שלי ואמא שלי רקדו למטה.
אמא גם ידעה לנגן?
לא. לא.
אמא היחידה שלא נ.
שלא ניגנה ממשפחה הזאת.
ואבא?
דו. דודה ניגנה ב.
הנה. הנה דודה שלי שמה. אה. עם הפסנתר.
היא ניגנה בפסנתר. והדודים ב.
אחד ב. אממ. בזה. נו.
כינור?
בכינור ואחד ב. אה.
אקורדיון.
באקורדיון.
ואבא ידע לנגן?
לא.
זאת אומרת שאתם לא הייתם בית מוזיקלי.
למרות שאצל סבא.
ל. נכון.
חיו מוזיקה.
נ. נכון ש. אה. ח. ש.
שהיה מלאת מוזיקה.
אבל אנחנו לא מוזיקלי. נכון.
את גם לא למדת נגינה.
אממ.
כילדה?
אה. כל אחד ניסה.
אבל. אה. ב.
בגלל שהם כולם ידעו.
אז כל אחד ניסה וזה לא הלך.
ניסו ללמד אותך?
רק. אה. הם ניסו. אבל רק. אה.
אחותי הקטנה היא למדה.
אה. ב. נ. נגינה בפסנתר.
את למעשה לא. לא נמשכת לזה?
אה. נמשכתי אבל.
אהה. לא כל כך.
והיה לכם. אהה. פטיפון בבית?
או איך שקראו לו אז. גרמופון?
אהה. אממ. אה.
ה. אממ.
הזה. ה.
הפסנתר של דודה שלי עמד אצלנו בבית.
בגלל שלה לא היה מקום בבית שלה אז היא.
הם שמו את הבת. את זה והיה אצלנו בבית.
ול. ו. אממ. לא היה.
רדיו היה לנו. אני זוכרת. אבל.
אהה. אני לא זוכרת אם היו תקליטים או משהו.
אולי. לא יו. לא זוכרת.
רדיו. רדיו כן היה?
היה רדיו. כן. היה. כן.
ו. אז הדודה כשרצתה לנגן הייתה באה אליכם לנגן?
כן.
היא גרה קרוב?
כן. אממ. אה. ל.
אנשים גרו בדרך כלל לא כל כך רחוק. אה. משפחות.
כמה ילדים אתם הייתם?
אנחנו היינו ב. אממ.
ב. אממ.
אנחנו היינו 5.
שנ. 2. אה.
מתו לנו ממחלות ילדים. ונשארנו 3 בנות.
את הגדולה?
אח. אני הגדולה.
מי אחרייך?
לאה ורוזה.
והילדים שנפטרו זה היה בגיל ממש. אה. צעיר.
בגיל ממש צעיר.
כתינוקות?
כן. כן.
זאת אומרת שגדלתם.
אה. 3 בנות.
בנות. כן.
אלה שנפטרו הם היו בנים?
אה. בן אחת ובת ועוד ילדה.
זאת אומרת. ילד וילדה.
את זוכרת בת כמה בערך היית כשזה קרה?
אני חושבת שילדה הייתה בת 2.
אה. שנתיים. והילד.
שכבר כל כך הרבה חיכינו שיהיה ילד.
אז. אהה.
אז הוא נפטר אחרי ברית. נדמה לי.
אה. ממש. אהה.
ממש אחרי.
ממש.
הברית הוא חלה ו.
בן כמה שבועות הוא היה רק?
ולא ה. כן. אה. כ.
וה.
אחר כך. ממש כמה שבועות.
ה. הבית התנהל בצורה רגילה או שהייתה בו.
אה. תחושה כזאת של אבל כל הזמן?
לא. לא. לא. נ.
זה באמת כאב.
אבל. אבל. אה.
המשכנו י. אה. הלאה.
את למדת בבית ספר. אה.
אני למדתי בבית ספר פולני.
כללי או יהודי?
בבית ספר פולני בבוקר.
ואחרי צוהריים הלכתי לבית ספר יידיש.
היו לי 2 תיקים.
אחד בבוקר. אחד אחרי צוהריים.
למה הלכת לבית הספר ביידיש גם?
כי. אהה.
כי. אממ. ככה רצו.
רצו ל. לדעת יידיש. אה. פ.
לכתוב ו. ולקרוא וכל זה. למה לא?
מה הייתה שפת האם שלך?
יידיש.
בבית רק יידיש.
בבית.
דיברתם?
כן.
ופולנית בבית הספר?
בית הספר וב. בר. רחוב.
וברחוב.
כן.
ברחוב לא אוקראינית יותר?
אה. לא. אוקראינית אנחנו דווקא למדנו רק.
אה. אני חושבת. אה.
שיעור אחת. אהה.
אני לא יודעת אם כל יום.
אבל. אה. ל. רק למדנו מעט.
אבל ידעת. אה.
לקרוא ולכתוב את ה.
כן. כן.
כתב הקירילי.
כן. ידעתי. ידעתי לכתוב אוקראינית ו.
וזה עזר לי בחיים.
כילדה את היית כזאת.
אממ. ילדה טובה שיושבת רוב היום בבית או.
אני הייתי.
מאלה שמתרוצצות בחוץ?
לא. לא מתרוצצות.
ילדה שאוהבת ללמוד. לקרוא.
התחביב העיקרי שלך היה קריאה?
קריאה.
לא. לא הייתם. אה.
משחקים בחוץ. הילדים?
אני פשוט. אני לא זוכרת את זה.
אני לא זוכרת כל כך רחוק.
נניח את. אה.
את זוכרת שהייתם בקיץ. אה.
הולכים לשחות. או בחורף. אה. מחליקים.
אה.
על הקרח?
אממ. לשחות לא.
אבל היה לנו כזה.
כזה משהו כמו.
אה. כמו.
כמו נהר והיינו הולכים לשמה.
אבא שלי הי. היה שוחה ואנחנו היינו שמה מבלים. לשחות לא.
לא לימדו אותך לשחות אז?
לא. לא. אה.
אני לא יודעת. נדמה לי שהייתי פחדנית.
איך נראתה שבת בבית?
שבת הייתה שבת שבת.
יום שישי. את יודעת.
אה. הלכו לבית כנסת.
אבא הלך תמיד לבד?
מה הוא?
אבא הלך לבד תמיד או שמישהי.
אבי כן. ב. אבא הלך לבד.
מישהי מכן. אה. הלכה איתו?
אב. אב. אבא הלך לבד כמובן.
שם פגש את אנשים. כן.
וכשהוא חזר מבית הכנסת?
אז זה. עש. עשה ק. אה.
היה קידוש וכל זה.
כמו אצל כל ה.
היהודים שגרו ב. באותם זמנים בפולניה.
ארוחת. אה.
ליל שבת הייתה כל שבוע אותו דבר?
אני חושבת.
אני חושבת.
הייתם שרים גם.
אה. זמירות ליד השולחן?
לא. לא במיוחד. לא.
לא במיוחד. אני לא זוכרת את זה.
או שירים? זאת אומרת. אתם הייתם משפחה.
לא.
שמאוד קרובה למוזיקה.
אל. אבל לא. לא. לא.
מוזיקה ז. אה. ריקודים.
זה לא מ. מוזיקה דתית.
לא. לא רק דתית. בכלל. לא.
לא הייתם. אה. משפחה ששרה?
לא במיוחד. באמת שלא.
ולרקוד את למדת כילדה?
כמובן. אני ידעתי לרקוד מקטן.
ריקודים. אה.
קלאסים. מה שאנחנו קוראים להם. אהה.
קלאסים. קלאסים. כן.
סלונים. היום. מה שקוראים.
נכון. נכון. נכון.
היו. אהה. היו שיעורים לזה?
לא. לא. י. היו.
אבל. אה. אני.
אני לא למדתי לרקוד. אבל היו. היו.
היו כאלה מקומות שלימדו לרקוד.
כי את אמרת שמגיל מאוד צעיר את ראית את ההורים רוקדים.
נכון.
אז למדת גם. אה.
למדתי גם.
מהם בטח.
כן. למדתי.
אני זוכרת שפעם.
אה. אה. היה איזשהו אירוע.
אולי הייתי 12. 13.
ורקדתי עם אבא שלי ואלס כזה. שזה.
כן. י. רקדתי טוב.
איזה. איזה ריקוד הכי אהבת לרקוד?
ואלס.
כשלמדת ב. בבית הספר הפולני.
אז בשבתות גם למדתם?
לא.
לא הלכתם או שלא היו לימודים?
לא. יהודים לא לימדו. אה. למדו בשבת.
זאת אומרת שאתם פשוט לא הלכתם לבית הספר.
נכון. נכון.
אבל אחר כך.
כשכבר היית בכיתות יותר גבוהות?
גם לא.
אז לא הלכתם בלי לכתוב?
לא הלכתי. לא הלכנו. אח. אחר כך.
אתם אבל פחות הקפדת.
אחר כך כבר. כבר שיותר.
כ. כיתות גבוהות זאת אומרת.
אחרי בית ספר. אה. עממי.
אז כבר הלכנו לבית.
בתי ספר. אה. פרטיים.
אבל אתם. את אומרת.
לא הייתם ממש. אה.
משפחה דתית. ובכל זאת היה חשוב לכם בשבת.
אבל ככה זה היה.
לא ללכת?
זה היה נהוג. זה היה נהוג.
בשבת אבא היה חוזר מבית הכנסת ו.
אממ. הייתם אוכלים צוהריים.
זאת אומרת. א. איך הסתדרתם?
אז הרי לא הייתה פלטה חשמלית. אז איך הסתדרו?
אז הסתדרנו. היה. היה.
אממ. אממ.
כ. כאלה ש. את.
את זוכרת שזה אז היו כאלה.
אה. עושים.
נו. איך להגיד לך?
היו לוקחים את הסיר למאפייה.
לא.
אצלכם?
לא.
בתנור בבית?
זה הי. היו בונים. בונים בתים יחד עם כאלה.
מין תנורים כאלה.
‮תנורים כאלה. והתנורים האלה היה להם כזה ‭Oven‬.‬
‮וב-‭Oven‬ הזה היו שמים אוכל לשבת.‬
וזה החזיק כל השבת.
זה מיוחד עשו ככה וזה.
זה. זה היה ככה.
היה לכם בבית.
אה. חשמל? מים זורמים?
אהה. מים זורמים לא.
אבל חשמל היה לנו בבית של שלנו. שאנחנו בנינו.
אז.
היה כבר לנו חש. חשמל. כן.
אז היה איזשהו גוי של שבת שהיה
בא לכבות או להדליק את החשמל או.
אני פשוט לא.
או להוסיף חימום בשבת?
אני פשוט לא. לא יכולה להגיד לך את זה כי אני לא זוכרת.
כל שבת אבל.
אה. אכלתם צ'ולנט?
לא רק צ'ולנט. מה שעשו.
אמא הייתה זאת שבישלה?
אמא הייתה זאת שבישלה.
הייתה בבית גם. אה. עוזרת?
היה. הייתה. לא עוזרת יום יום. אבל היא הייתה באה.
זאת אומרת לא שגרה אצלכם?
לא. הייתה באה. אה.
לעשות כביסות ולעשות את הבית.
בית המלאכה של אבא היה בתוך הבית?
כן.
בחלק הקדמי?
הקדמי.
זאת אומרת ש. אה.
כל פעם שרצית משהו מאבא יכולת פשוט לגשת אליו.
נכון.
ואני יכולה לדמיין שאחד
מריחות הילדות החזקים שלך זה ריח של דבק מגע?
זה נכון. זה גם נכון.
זאת אומרת.
השתמשו בדבק מגע שהיו צריכים לעשות את הקנטים האלה.
אז עד היום כשאת מריחה דבק מגע זה.
זה מזכיר לך את בית המלאכה?
לפעמים. נזכרת לפעמים.
לפעמים נזכרת.
מי היה יותר דומיננטי בחינוך שלך. אמא או אבא?
אבא. אבא היה איש אינטליגנטי מאוד.
היה. היה ספוג ש.
שפות. אני לא יודעת מאיפה.
בכל זאת צ. בחור צעיר שהוא ידע.
הוא ידע רוסית. הוא היה נ.
הונגרית. הוא היה. אה.
שמה הם גרו. אה. ב.
בכ. בכ. אה. גבול הונגריה סקולה.
זה היה גבול.
אז הוא עבר להונגריה ושמה היה נדמה לי שנתיים.
היו יכולים שמה לעבור.
והוא למד הונגרית.
הוא ידע הונגרית יופי.
וגם פולנית וגם יידיש. גם אוקראינית.
המשפחה של אבא הייתה יותר דתית מהמשפחה.
כן.
של אמא?
כן. אבא שלו היה ממש דתי ואימא שלו גם.
אבל לא. כל הבנים.
אף אחד לא היה דתי.
7 בנים. אף אחד לא היה דתי.
רק בנים היו שם או גם בנות?
רק בנים.
7 בנים?
7 בנים.
וכשהייתם נוסעים לשם בקיץ זה היה לסבא וסבתא?
אנחנו. כן. אנחנו נסענו לשמה והיינו אצל.
אה. זאת אומרת.
לא גרנו שמה.
כי היו. אה.
דירות שלקחנו בשביל הקיץ וזהו.
אהבת את הנסיעות האלה?
בטח. בטח. איך לא?
כל שנה הייתם נוסעים?
לא. לא כל שנה.
אני לא יכולה להגיד שכל שנה.
אני יוד. אה. אני זוכרת.
לפני המלחמה גם היינו בסקולה.
לפני. שנה לפני.
ו.
ב. בחופש היינו בסקולה.
בחגים אצלכם הייתם חוגגים את זה יחד עם הדודים.
או סבא וסבתא מצד אמא.
או כל משפחה לעצמה?
סבא וסבתא ודודה וכל ג.
אה. כן. חוגגים יחד. בהורודנקה.
איזה חג את הכי אהבת כילדה?
פסח.
למרות שבטח הייתה לפני החג הרבה עבודה.
הר. הר. הרב. הרבה עבודה.
אבל אני. אני לא עשיתי כלום.
לא היית צריכה לעזור בבית.
לא.
לנקות. להכין?
לא.
איך זה?
אף פעם לא עזרתי בבית.
אני תמיד למדתי וקראתי.
אז לא. לא ביקשו ממך. רק מהאחיות הצעירות?
אצלנו. אצלנו סבתא הסתובבה אצלנו בבית גם.
והם. עם אמא שלי הם עשו את הכול.
את היית המלומדת שלא. לא מפריעים לה?
זה נכון שאני הייתי. נ.
נכון. מלומדת במשפחה.
גם. אפילו אמא לא לימדה אותך לבשל? לא לימדה אותך. אה.
לא. אה.
במטבח כלום?
לא. חוץ מזה. ילדה בת ח.
18 שאני. שאני הייתי בזמן המנוסה. כן?
אז זה ילדה קטנה עוד ב. ב. ב.
אבל בדרך כלל.
באותם מובנים.
אבל בדרך כלל בגיל 18 כבר כן. אהה.
לימדו. אימא לימדה כל מיני
דברים בבית כי כבר התחתנו אז בגיל. אה.
אבל לא אצל.
18. 20. אה.
לא אצלנו בבית. אצלי.
את האחיות שלך כן לימדו? ו.
לא. אצלי אחיות היו יותר קטנים.
אבל אולי הן יותר התעניינו ממך.
לא. גם לא. גם לא.
מה את היית קוראת כל הזמן?
אממ. אה. מה שרציתי.
שפת הקריאה שלך הייתה פולנית?
ג. גם. אהבתי מאוד פולנית.
באיזו עוד שפה קראת אז?
ק. קראתי כבר יידיש.
את שלום עליכם וכולי?
כן. את כל האלה. אה. זאת אומרת.
לא רק של. את כל הסיפורים שלהם.
של. אה. זה.
אבל גם. אממ.
את הספרים ה.
הבין לאומיים את קראת מתורגמים
ליידיש או מתורגמים לפולנית? נניח את. אה. וי.
ישר ביידיש.
נניח. אה. ויקטור הוגו או.
את זה. זה. זה בפולנית.
סופרים אנגליים.
א. אלה דברים. אה.
התעניינתי דווקא בספרים מתורגמים מצרפתית ל.
לפולני. זה אהבתי.
אז גם היית. אני מניחה.
טובה בלימודים בבית הספר.
כן. הייתי גם טובה בלימודים.
תכננת.
ואולי זה. אולי זה עזר לי ד. אה. בחיים.
תכננת אבל להמשיך.
אה. ללמוד.
לא תכננתי שום דבר.
את למדת אבל בתיכון.
כן. זאת אומרת. עוד לא גמרתי אותו.
אבל תיכון זה. אז לבנות זה.
מקצועי. ואני מוכרחה להגיד.
למה?
למה? שככה יצא.
אבל שמה למדתי את הכול.
רק את המקצוע לא אהבתי.
שזה היה מה?
שהמקצוע תפירה של כל מיני מינים.
את יודעת. כמו. כמו.
אה. כמו עכשיו המודה.
מודה. ואני לא אהבתי את זה במיוחד.
זה לא ממש עניין אותך.
לא עניין אותי. רק הלימודים עניינו אותי.
אנגלית וכל עניין. אה.
את יודעת. של לימודים.
גיאוגרפיה. היסטוריה וכל זה.
היה בבית איזשהו קשר לציונות כשהייתי ילדה?
אהה. קשר לציונות לא היה. אולי בכלל לא.
אבל מה. אני הייתי בגורדוניה בגלל שהחברות שלי הלכו שמה.
ואני הייתי הולכת גם בשבתות ל. איך אומרים?
לפגישות של ה.
לפגישות.
פעולות של התנועה.
לפגישות של התנועה ולריקודים. הורה.
באיזה גיל?
אה. בגיל. אה. 13. 14.
אהבת את זה?
אהבתי.
אבל בדרך. כשאת אומנם הלכת.
לא. שום דרך.
לא. אני. מה שאני שואלת זה. אממ.
את אומנם הלכת בשביל החבר'ה ובשביל הריקודים.
בשביל החבר'ה. בשביל להיות.
אבל. אבל בדרך לא.
לא נתפסת קצת גם בעניין הציוני?
לא. לא. למרות ש.
ששמה. אה. כמה.
כמה מדריכים וכל אלה נסעו לארץ ישראל.
קיבלו סרטיפיקטים ונסעו.
בבית הספר הפולני את.
אהה. את למדת גם עם ילדים לא יהודים. נכון?
אה. כו. בטח.
אה. פולנים ורוס. ואו. ואוקראינים.
איך היו היחסים איתם?
טובים. טובים. לפ.
לא הי.
ל. לפעמים. את יודעת.
קורה ש. שמקבלים.
אה. [משובש] (שפה זרה).
שזה משהו כמו יהודייה מלוכלכת.
כן. אבל. אה.
לא. יכולנו לחיות איתם.
את לא זוכרת ממש אנטישמיות?
אה. הייתה אנטישמיות. אבל לא.
אנחנו ל. אני לא יודעת.
לא. היו אנדקים.
את יודעת. ה. אה.
כן. הפולנים הלאומנים.
הפ. הפולנים. כן. הלאומנים היו.
אבל אני. אה.
לא הרגשנו במיוחד ככה. ל. בהורודנקה.
היו לך אבל חברות לא יהודיות?
היו לי חברות ש.
שגם. אה.
יכולתי להתחבר איתם. לא יהודיות.
ושנניח היית הולכת אליהם הביתה ו. ממש חברות טובות?
הייתי הולכת אליהם הביתה. כן. ו.
רואה איך הם חיים. כן. כן.
אגב. אה. אם הלכת נניח
לחברה כזאת הביתה אז יכולת לאכול אצלה?
לא. לא אכלתי.
על זה. על זה הקפדתם.
אני לא אכל. אה. הפס. אה. אממ.
לא הפסדתי שום דבר כי לא אכלתי שם.
בגלל שאנחנו היינו. אה.
אוכלים ב. וידענו ששמה יש אוכל שזה לא שלנו.
אף פעם לא סיקרן אותך.
אהה. מה יש אצלם?
איך אומרים? אה. ל.
לא. לא היה לי צורך בזה.
את היית. אה.
נפגשת הרבה עם חברות או שיותר יושבת. אה. לקרוא?
הייתי. הייתי נ. אה.
נפגשת עם חברות גם. גם.
גם.
נו. ואח.
א. אז.
ה. רגע. ה. החוג החברתי של ה.
אה. של המשפחה שלכם זה היה בעיקר המשפחה של אמא?
זאת אומרת. איתם הייתם נפגשים בסופי שבוע. בחגים וכולי?
אממ. אני לא יודעת.
אממ. בדרך כלל אנחנו בילינו בס. ב. ב.
ב. במשפחה. אבל.
אממ. אני לא יודעת מיוחד.
אם אנחנו כל כך. אה.
אבא שלי תמיד היה עסוק.
אמא שלי תמיד בישלה.
כי כל האנשים שעבדו אצלנו גם אכלו אצלנו.
הפועלים של אבא?
ו. העובדים של אבא.
הם לא היו פועלים של אבא.
כי עבד אצל אח של האמא שלי.
אח של אבא שלי. שגם. אה.
היה ב. בתזמורת מתופף. הוא גם עב. עב. עב.
האח של אבא?
האח של אבא.
הוא עבד אצלנו.
וגם היה בתזמורת הזאת.
המשפחתית הזאת. הוא היה מתופף על ה.
את יודעת. על כל הדברים האלה.
את היית הולכת הרבה להופעות של התזמורת של סבא?
אה. כ. הייתי אוהבת. הייתי אוהבת ללכת.
הם גרו קרוב אליכם. סבא וסבתא?
אה. לא רחוק.
את היית הנכדה הבכורה?
למה?
היית הנכדה הבכורה?
הייתי הנכדה הבכורה. נכון.
אז היית מפונקת?
אני מפונקת?
אצל. אה. סבא וסבתא?
אני לא הייתי מפונקת.
אבל. אממ.
אה. להגיד את האמת.
אני נורא אהבתי את סבא וסבתא.
היית הולכת לשם הרבה?
כן. נורא אהבתי אותם.
הם היו נשמות טובות.
גם. אה. כשהיית הולכת לשם אז היו.
היו הרבה מנגנים בתוך הבית?
זאת אומרת. עושים חזרות או משהו כזה?
אה. כ. לפעמים. לפעמים.
כן. לפעמים שאני הייתי באה אז. אה. היו.
כן.
אחר כך כבר בבית לקחו את הפסנתר ודודה ניגנה בבית שלה. ו.
אתם גרתם אבל. אני מבינה.
לא רחוק אחד מהשני.
לא רחוק. הלכנו ברגל. כמו.
אה. סבא וסבתא והדודים.
כמובן ברגל. כולם הלכו ברגל.
אבל זה היה גם די קרוב.
זה היה די קרוב. כן. כן.
לבית הכנסת את היית הולכת רק בחגים הגדולים?
למי?
לבית הכנסת.
ראש השנה. אהה.
כן. זה נכון.
הילדים בח. בחגים הילדים הלכו גם בבית הכנסת.
את יודעת מה. רצו במדרגות.
או שהיו משחקים בחוץ.
או שמשחקים בחוץ. כן.
מלמעלה למטה. את יודעת. שהנשים.
אה. התפללו למעלה והגברים למטה.
אמרת שאבא היה ככה יותר דומיננטי ב. בחינוך שלך.
כן.
אבא זה שהיה מתעניין מה קורה איתך עם הלימודים?
כ. הכל הכל. כן.
הוא גם זה שהלך לאסיפות הורים בבית הספר?
אני. פףף. אני חושבת שכן.
אני חושבת שכן.
האחיות שלך גם היו תלמידות טובות כמוך?
גם היו תלמידות טובות.
תשמעי. אחות שלי ה.
ה. לאה.
היא הלכה לב. את.
אה. לא תאמיני.
לבית. אהה.
נו. איך קוראים. אה. דתי.
בית יעקב.
לבית יעקב.
למה? זה כ.
שם היו גם כמה חברות וזה וזה וזה.
והיא הלכה. רוצה ללכת בית אבות.
מה? אבא שלי ה.
הבכלל לא דתי. הכלו.
כלום אף פעם.
אז הוא אומר: "אם היא רוצה ללכת. שתלך.
שתלך." אבל אצלי בבית אנחנו כ.
אה. חיים כמו שחיים. אה.
אבל זה לא שאתם הייתם לא דתיים. אתם הייתם מסורתיים.
היינו מסורתיים. אבל של.
שלא תעשה בבית. אהה.
את המנהגים של. אה.
דתיים דתיים. אין דבר כזה.
את רוצה ללכת?
בבקשה. אה.
דלת פתוחה. את יכולה ללכת לבית ספר הזה.
והקטנה. היל.
הב. ה.
אחותי הקטנה. היא הלכה לבית ספר עברי. מה את אומרת?
היה נ. לנו בית ספר פרטי ש.
כמו. משהו.
עם.
כמו תרבות?
כמו. כמו עברי.
אה. ל. זאת אומרת. בס. בית ספר עברי.
אבל למדו הכל שמה.
גם פולנית וגם כל ה.
כל השפו. אה.
כל הדברים. כל.
אבל שפ.
היסטוריה. גיאוגרפיה וכל.
שפת הלימוד הייתה עברית?
אממ. כן. הייתה. אה. עברית. כן.
ככה היא רצתה. ואת יודעת.
זאת אומרת. הייתה אצלכם דמוקרטיה.
הייתה ד. מה זה דמוקרטיה?
ועוד איך. והיה לנו ב. אבא צעיר.
אז איך זה שאת הגעת לתיכון מקצועי ולא לתיכון כמו שאת רצית?
אהה. פףף.
זה. זה גם סיפור.
אבא שלי עם ה. עם ה.
עם ה. אה. בבית מלאכה שלו.
אז את יודעת מה.
הוא היה. אה.
גם תלוי ב.
באוקראינים של הסביבה. שנגיד ב.
אממ. שהם ב.
באים גם לעשות את. את העבודה אצלו.
את יודעת. ואבא.
זה היה סזונים. סזו.
עונות. כן. לפי עונות.
כן. עונות. וג.
מתי שהיו עונות הוא הרוויח.
אבל מתי שהיה עונ.
עו. אה. אה. ח. אה. חורף.
מתי שהיה חורף. אז. אה.
עונה מתה. איך שאומרים.
הם לא יכלו ל.
להגיע מהכפרים ב.
בשביל. אה. אה. ב.
לעבוד אצל אבא שלי. את מב.
אז לא היה לנו כל כך כסף.
ובגימנסיה פולנית. ושאני רציתי מאוד ללכת. כן?
אז היו צריכים לשלם הרבה כסף.
ואבא שלי אומר: "אני לא יכול ל.
להתחייב לשלם כל כך הרבה כסף שיש לי עונה מתה.
שאני צריכה ל. אה. צ.
צריך להתקיים עם המשפחה מהעונה.
עונות ה. ה. ה. האחרות.
את מבינה? אז בגלל זה הייתי. אה. אה.
אה. הלכתי לב. לבית ספר מקצועי.
לא היו אצלכם.
אה. מלגות לתלמידים מצטיינים?
לא. לא. זה רק כסף גדול.
זה היה פרטי. זה כסף גדול.
בגלל זה ככה זה קרה. וזה.
ב. בסך הכל אבל את מתארת.
אה. ילדות רגועה.
רגועה וטובה ונחמדה.
ואז הגיעו. הגעתי לככה.
16 וחצי ככה.
אני לא יודעת בדיוק.
ופתאום נכנסו אצלנו הסובייטים.
רגע. אבל קודם פרצה המלחמה.
זה. זה לא.
ו.
לא פרצה מלחמה. ב.
ב-39' כבשו אותנו הסב. הסובייטים.
לפני הסובייטים. אבל לכמה שבועות לא נכנסו גרמנים?
אה. הם אח.
אולי את זוכרת מההיסטוריה ש. אה. התחלקו.
כן. הס.
שגרמנים לקחו.
הסכם ריבנטרופ מולוטוב. אבל.
ג. אה. את. את. את.
גרמנים לקחו את. את ה.
החלק של ורשה וכל מי.
אה. כל העניינים האלה.
והר. הו. הרוסים.
הסובייטים לקחו את החלק שלנו עם או. אוקראינה.
נכון. אבל בהתחלה בהרבה מקומות היו.
הגרמנים היו שבועיים.
3. ואז הם עזבו.
לא. לא אצלנו.
הם לא נכנסו בכלל?
לא. אצלנו לא היו שום גרמנים.
רק באו. כבשו אותנו.
ב-39'. נדמה לי בספטמבר.
נכנסו הרוסים. הטנקים הרוסיים. וכבשו אותנו.
שאצלכם זה. זה התקבל.
אני.
בבית בשמחה או בפחד?
אהה. בשמחה כמובן שלא.
ובפחד לא כל כך גדול.
אני לא יודעת. לא יודעת.
כי ל.
כי נגיד הסבא שלי היה במלחמת ה.
מלחמה ראשונה. מלחמת העולם הראשונה הוא היה בצבא.
ושמה. אה.
הוא ראה את ה. הצב. הצב.
הצבא הרוסי. הוא אמר: "אוי ואבוי.
הרוסים יעשו לכם בעיות." סבא שלי.
הסבא שכטר?
כן. סבא שכטר. כן.
ומצד שני. בית המלאכה של אבא לא היה מספיק גדול כדי שהוא.
שאבא ייחשב קפיטליסט. אני מניחה.
בצד אחד לא ובצד אחד כן. את מבינה?
בטח לא קפיטליסט. אבל כאילו הוא היה.
אממ. אה. נו.
כאילו אנשים אצלו
עבדו והוא התקיים האנשים האלה. את יודעת מה.
זה גם לא היה טוב.
אפילו ככה. ואת ה.
הם לקחו. כשנכנסו הרוסים הם לקחו את בית המלאכה של אבא?
איך ש. איך שנכנסו.
כן? הכל נהיה אחרת.
הכל היה. אהה. אין.
אין. אין. הכל היה אותו דבר.
אותו דבר. את. אה.
לכולם.
לקחו את ה. לקחו את הבתי המלאכה.
לקחו את החנויות. לקחו הכול.
הכול. הכול. אין דבר כזה.
יש קואופרטיבים וגמרנו.
וצריך לעמוד בתור בשביל לקבל כל דבר.
התחילו התורים. ככה.
ככה חיינו כמו.
אה. כמו. אה. איך אומרים?
אנשי. היו חנויות.
כן. היינו קונים וכל זה.
והיינו חיים כמו שצריך.
אבל כשבאנו. באו רוסים הם עש.
הם עשו קואופרטיבים.
ורק בקואופרטיבים אפשר לקנות.
ואז התחילו ה.
אהה. עמ. עמדו בתור בשביל לקנות לחם ו.
אה. ו. ו. וסוכר ו. ו.
ו. והכול. הכול. הכול.
קיבלו. את יודע.
אם היה היו רצים בשביל לקנות.
היום יש לח. יש. אהה.
ח. יש. אה.
סוכר. מחר יש זה. מחר יש זה.
הייתם מקבלים תלושים?
לא. עוד לא. עוד לא.
זה עוד לא היה. עוד לא היה.
בתקופה הזאת גם. אממ.
באים הרבה פליטים להורודנקה.
מהאזורים של פולין.
ב.
שהגרמנים כבשו.
לא. לא. את.
את לא. את לא תאמיני. באו.
באו מ. אה. טרנ.
טרנסילבניה. זה.
זה. זה ברומניה.
אני לא יודעת. כאילו אלה. אה.
מקומות ש. אה.
כאילו הם שייכים לאוקראינה. והיו.
ו. ו. ופתאום. אה.
האנשים האלה מטרנסלבניה.
חלק שכאילו הם היו שייכים לאוקראינה. באו.
אהה. זאת אומרת.
גירשו אותנו והם הלכו מעיר שלנו.
ראינו כל כך הרבה אנשים.
עוד ב-39'. 40'. את מבינה?
לא הבנו מה.
מה. מה קורה שמה.
הם אבל לא נשארו אצלכם?
לא. לא. הם. אה. הם עברו ו.
באיזשהם מקומות וכמובן.
א. אבל מפולין לא הגיעו אליכם. אה. פליטים?
אה. לא. לא.
אבל נגיד ב.
בלבוב היו באים אנשים.
וכבר אמרו. אממ: "יהיה מלחמה. יהיה מלחמה."
את יודעת. כבר.
האנשים שלנו שהיו ג. אה.
עובדים בלבוב וזה.
היו באים ואומרים: "או.
תהיה מלחמה. תהיה מלחמה."
אנחנו חיינו את השנתיים האלה ככה.
מה. אז מה קרה?
שלקחו אצל אבא שלי. אה.
כל המכונות וכל הזה לקואופרטיב.
אבא שלי הלך לעבוד בקואופרטיב והוא עבד בתק. קואופרטיב.
ואצלנו בבית הלימודים. הלימודים של. של הבתים ה.
של הבית ספר הפרטיים כמובן נסגרו.
בגלל ש. אה.
לא היה כסף. לא היה ב. בתי ספר פרטיים.
אה. אז נשארנו ככה.
לא כאן. לא שם. כן.
בית הספר.
בבית הספר.
שלך גם היה פרטי?
כן. גם היה פרטי. כן.
ו. אה. ואני נשארתי ככה בגיל 16 וחצי.
ו. ופתאום אני.
אני רואה בבית לא טוב.
אבא לא מקבל את הכסף.
הוא מחכה לכסף הזה בשביל.
חודשים בשביל לקבל. אה. אה. אה.
משכורת. משהו. לא יודעת מה.
אז. אה. דודה שלי.
דודה שלי אמרה: "את יודעת מה.
מחפשים אנשים בשביל שעושים עכשיו.
אה. אה. תעודות זהות.
תעודות זהות עושים. ואני.
ביקשו ממני." דודה שלי אמרה: "ביקשו
ממני שאני אלך שמה ל. לעשות.
לת. לכתוב את התעודת זהות שמה במשרדים רוסיים." אוק. אה.
אמא. אמא עבדה במשהו בתקופה הזאת?
אמא לא. אמא לא עבדה.
ו. אה.
סבא עם התזמורת. בתקופת הרוסים המשיכו?
לא. לא. לא. גם לא. אני.
בזה אני כבר לא יכולה להגיד לך כל כך.
כל הח. אה. כ.
כי לא כל כך התעניינתי שהיה לי
עניינים שלי. אה. אה. בבית.
אז הדודה שלי אומרת: "בואי.
אולי גם את רוצה לעבוד?"
אני אמרתי: "אני רק 16 וחצי כמעט."
"אז. אה. יקבלו אותך."
קיבלו אותי. ואני עבדתי אצל.
שמה גם כתבתי. אה.
את התעודות זהות באוקראינית כמובן. כן.
וזה לקח. אני לא יודעת. אולי שנה.
עד שכולם קיבלו ו. את יודעת.
כל מיני הכנות. אחר כך.
אה. לכתוב. אחר כך לחלק וכל זה.
היו כאלה שלא רצו לקבל את ה. את התעודות האלה?
כולם היו מוכרחים לקבל.
אין דבר כזה לא רצו. כן.
זאת אומרת. גם לכם היו תעודות. אה. אוקראיניות.
כמובן. לכל אחד.
ומתי ש.
מתי שגמרו את התעודות אז אני גם עוד נשארתי לעבוד במשרד.
ואת יודעת מה.
ואמרו לי ש.
שאני את. אה. אה.
אעבוד על מכונת כתיבה.
ואני עבדתי על המכונת כתיבה.
ואני לא יודעת איך י.
איך שישבתי. עבדתי.
והרווחת קצ. אה.
והרווחתי כסף.
קצת כסף בעבודות האלה?
והרווחתי כסף והבאתי את הכסף הזה לאבא שלי.
אני זוכרת שהרווחתי 450 רובל.
שמה אפשר נניח היה לקנות בזה אז?
היה ל. אה. אפשר היה לקנות.
אהה. זה.
מצרכים. מצרכים בשביל לחיות.
זאת אומרת. זאת הייתה עזרה משמעותית בבית.
אה. הייתה עזרה משמ. משמעותית. כן.
האחיות שלך המשיכו ללמוד?
אני כ. מ. ממש לא זוכרת.
אני לא זוכרת. אבל.
כי.
אני לא זוכרת.
אומרים. אומרים על הרוסים הרבה דברים.
אבל בחינוך הם השקיעו.
בסדר. אבל זה היה. זה היה ק.
ק. אממ. זמן קצר מאוד.
זה היה ק. זמן קצר מאוד.
יכול להיות שהבת ש.
אה. ה. א. אח. א.
אחותי הקטנה כן הלכה לבית ספר.
אני זוכרת. יכול להיות. כן.
אני לא זוכרת הרבה. ואני הייתי טרודה עם. עם. עם. אה.
עם. עם עבודה.
שצריכים. אה. צריכים כסף בבית.
ה. אממ. אה. מפגשים עם גורדוניה נפסקו עוד לפני המלחמה?
אין דבר כזה. מה פתאום? אס.
אבל עוד לפני המלחמה.
אסור היה אפילו לדבר על זה.
אבל עוד ל. לפני שנכנסו הרוסים עוד הייתם נפגשים?
כן. עוד נפגשים.
כי זה היה גם. זה.
זה היה. אממ. אה.
לא ידענו שזה יקרה כזה דבר. פשוט לא הרגשנו.
זאת אומרת. מבחינתך גורדוניה.
ב-3. 4 שנים שהיית שם.
זה היה מין מועדון חברתי?
זה היה מועדון ה. ב. ב. חברתי.
לא. לא העניין הפוליטי של הציונות.
לא. לא.
והעלייה לארץ.
לא. לא. ואת יו. את יודעת מה?
אני פגשתי כאן את ה. המדריכים שלנו.
ה. הייתה לכם אבל איזושהי פטריוטיות. או פולנית.
לא.
או אוקראינית. או.
לא. לא. ל. או.
בגלל שהיה אוקראינים וגם פולנים.
אז זה לא היה כל כך פטריוטיות גדולה.
אז אתם הייתם רק יהודים.
רק יהודים. זה באמת היה.
אה. אממ. היינו. יהודים.
אה. עם. אה. אממ. ס.
סביב יהודים וכל זה. ולא רע.
ה. ההורים דיברו.
חוץ מיידיש הם גם ידעו פולנית?
ידעו אוקראינית?
בטח שידעו. כמובן שכן.
כמובן. ואצלנו היו באים. אה.
האוקראינים מכל ה.
מכל הסביבה ל. ל.
לעשות את העבודה. הם דיברו אוקראינית.
אתם ה. הבנות.
ביניכם לבין עצמכם או עם החברות. דיברתם יידיש.
יידיש. יידיש.
או פולנית?
יידיש.
הם.
רק בחוץ. רק כשנפ. כ.
ב. נפגשנו עם.
רק בבית ספר אסור היה לדבר כמובן. רק פולנית. כן.
פולנית הייתה השפה בעיקר.
הש.
של בית הספר?
כן. ו. אה. הפולנית הייתה.
וב. בחוץ יידיש או אוקראינית?
פולנית הייתה שפה.
שפה של פולניה.
שפה ה.
אבל הרי רוב האוכלוסייה מסביבכם.
האוכלוסייה הלא יהודית הייתה אוקראינית.
פולנים זה היו רק. אה.
נגיד נציגי השלטון בעיקר.
כ. השלטון היה פולני.
כן. כן. כן.
זהו. ופול. פ. פולנית זה היה שפת.
איך אומרים? אה.
שפת המדינה.
שפת המדינה.
בתקופת הרוסים את.
אה. את נחשפת קצת לתעמולה הקומוניסטית?
לא.
כי את היית בדיוק בגיל שככה נוח להתרשם מהדברים האלה.
שבן אדם צריך לש. ל.
לח. לחשוב מ.
מה שהוא יאכל.
הוא לא כל. חושב כל כך על ה.
על הדברים האלה.
הוא לא מתעניין כל כך.
את לא הצטרפת לקומסומול?
לא.
איך אני יכולה להצטרף לקומסומול
שאבא שלי היה [משובש] (שפה זרה).
איך אומרים את זה?
מה זה?
שהוא. שהוא ניצל את האנשים.
אה. אה. מנצל את ה. את העובדים.
את העובדים.
אה. הוא היה אבל ב.
הוא נכנס לרשימה השחורה של הרוסים?
הוא לא. אה. אה. לא במיוחד.
אבל לא כל כך. את יודעת מה?
חוץ מהעניין הזה של הפרנסה ושל התורים.
איך. אממ.
איך היו הרוסים ב. ככה ביום יום?
בסדר. בסדר. הי.
היינו חיים. כן.
היינו חיים. כן.
כמה. כמה זמן?
מ. מספטמבר.
אה. 39' עד.
אני יצאתי מהבית ב-1 ליולי 41'.
יש לך אבל איזשהם
זיכרונות עוד מה. מתקופת השלטון הסובייטי?
אה. ש.
שבאיזשהו. ש.
שעבדתי עוד ב.
במשרד. אז באיזשהו ז.
מקום פיטרו אותי. כן?
ו. ואני הייתי שואלת למה פיטרו אותי. מה?
"קודם כל אבא שלך היה.
אה. [משובש] (שפה זרה) וניצל אנשים."
אני אומרת: "איזה מין [משובש] (שפה זרה)?
עבדו אצלו. אה.
אחים שלו. ו.
ומה. אני לא.
לא מבינה איך. אה."
איך אמרת ש. [משובש] (שפה זרה)?
[משובש] (שפה זרה). איך אומרים?
אני לא יודעת איך קוראים.
נצלן. ב.
נצלן. נצלן.
שהוא ניצל אנשים. כן.
כן. אז ו.
ושנית. אני לא יודעת אז אמרו לי ככה ש.
אהה. אמרו לי הרו. ה. ה. ה.
כן. הרוסים. אה.
שהיהודים שלנו אמרו שאבא שלי.
אה. היה.
היה ניצל את האנשים וזהו זה.
שהיה לו בית מלאכה וש.
לנ. מ. וזהו. מה את אומרת?
אה. י. "היהודים שלכם." אמרו לי.
אז כ. אה. ל.
אז לפני המלחמה עוד נשארתי בלי עבודה גם.
נניח קרה שהלכת לקולנוע.
ואז היו היומנים לפני הסרט על. אה.
על סטלין ושמש העמים וכל מה שקשור בזה?
בסדר. אבל אנחנו עוד לא היינו רגילים לזה.
עוד לא התרגלנו לדברים כאלה.
עוד לא תפסנו את זה.
אנחנו לא היינו ב.
לא. לא התרשמתם מה.
לא. עוד לא.
מהעניין הקומוניסטי.
עוד לא התרשמנו.
עוד לא התרשמנו.
ולהגיד את האמת. אני.
אה. לא התרשמתי ע. עד הסוף.
לא התרשמתי עד הסוף. כן. ו.
היו אנשים שהוציאו אותם. אהה.
ברכבות. ככה פתאום מהבית. לפני שהגרמנים נכנסו?
זאת אומרת שהוציאו לסיביר?
עכשיו. עכשיו זה ככה.
מתי שהתחילה מלחמה.
לפני. לא. אני שואלת קודם על לפני המלחמה. אם.
אם הוציאו רכבות של. אה.
מה שנקרא מתנגדי המשטר. שהרוסים הוציאו לסיביר?
כן. כן. כן.
היו אנשים בעיר שלנו שהיה להם.
אה. חנויות. אה.
לא משהו מיוחד כזה. והח. הק. א.
אלה אנשים הם ניצלו בגלל שהרוסים.
אה. אה. שלחו אותם לסיביר. זה נכון.
זה נכון. היו. היו.
לא הרבה. אבל היו.
ואז אנחנו מגיעים ל-22 ביוני.
ביוני.
41'.
כן.
באופן פתאומי לגמרי.
פתאומי לגמרי.
פורצת המלחמה.
פתאומים לגמרי. כן.
אצלכם היו הפצצות?
היו אצלנו. אבל לא כל כך הרבה.
אבל. אה.
שהתחילה המלחמה
לא נכנסו אצלנו רוסים אלא הונגרים. הונגרים.
זאת אומרת. לא הגרמנים נכנסו אלא ההונגרים.
או. סליחה.
אבל.
לא הגרמנים. אה.
אבל.
אה.
אם אני לא טועה.
נדמה לי שההונגרים נכנסו ב-3 ביולי.
ואת אמרת שאת ב-1 ביולי כבר. אה. ברחת.
אני. אה. לא.
את עוד הספקת לראות את הגרמ. את ההונגרים?
אהה. את צו. את צודקת.
ש. שאני.
שאנחנו היינו ב.
עד 1 ליוני. אה.
יולי. עוד לא.
עוד היינו עם. עם הרוסים.
עוד לא היה.
מה. ל.
עוד לא היו הגרמנים ולא. אה. אה.
הם עוד לא היו. אבל.
עוד לא.
האוקראינים. האוקראינים אז
המקומיים ככה התחילו לעשות. אהה.
אהה.
בלגנים.
אה.
אה. קצת.
אפשר להגיד. מין. אה. פוגרום.
אה. להגי. להגיד את האמת.
עוד לא הרגשנו את זה.
את השבועיים האלה עוד לא הרגשנו את זה.
וזה נכון ש. מה שאת אומרת.
מתי שאנחנו יצאנו מ.
ב-1 לחודש אז נכנסו.
כי אנחנו רצנו יחד עם הא.
עם ארמייה הסובייטית. הם.
אנ. אנחנו זה מי?
אה. מ. מהעיר שלנו.
א. איך זה אבל. ת.
תנסי לתאר לי מה קורה.
כשפורצת המלחמה.
עכשיו אני את.
רגע. קודם כול.
אני אתאר.
כשפורצת המלחמה. מה קורה בבית?
על מה מדברים? איך.
ב.
איך רואים את זה אז?
שקורצת המלחמה היה. זה.
זה נורא עצוב והיה נורא קשה.
וא. אנ. אני.
כולם ישבו וכל הזמן ל. אה.
לא ידעו מה יהיה. ו. ו. ו.
אז התחילו לחפש מה.
שיהיה קצת אוכל בבית.
את יודעת. התחילו להתרוצץ. ל.
ל. לארגן לימים קשים.
לארגן משהו. וא.
אולי חשבו שיהיה ארוך.
אולי חשבו לא ארוך. לא ידעו.
הש. אה. ה. אממ.
השבועיים האלה עד ש. זאת אומרת הז. כ.
הזמן הזה. אז. אה. קור.
הרוסים אמרו: "זה לא ייקח זמן.
זה לא ייקח זמן.
אנחנו חזקים. אנחנו. אנחנו נ. נ.
אממ. נ.
אה. נילחם ו-1. 2 זה יעבור."
רק שבימים האלה. בהתחלה הרוסים פשוט ברחו.
הם אפילו לא נלחמו חזרה.
אז זה. זה. אני רוצה.
הם פשוט ברחו לעומק.
נכון. אז אני רוצה להגיד לך משהו.
פתאום. אה.
ב. אה.
ופתאום אנחנו ראינו איך שאומרים. אהה.
שרוסים מתחילים ל.
ל. ל. להתחיל לזוז.
לזוז. וחשבנו מה.
מה יהיה איתנו. מה יהיה איתנו. זה וזה.
פתאום. אה. אה.
התחילו לדבר ש. ה.
ה. ה. יותר טוב אלה כ. אלה כ.
שעבדו אצל הרוסים. אלה שיברחו. שיברחו.
שלא יקרה שום דבר להורים שלהם.
למשפחה שלהם. אז הדודה שלי.
לא. לא הבנתי. עוד פעם.
שהתחילו. שהתקרבו כאילו.
כי. אה. שהרוסים. אה.
מתחילים לזוז. התחילו לדבר מה יהיה עם אנשים.
מה יהיה עם אנשים שיישארו כאן.
היהודים. מה יהיה?
מה יהיה? כי כבר היה.
היו שמועות לא טובות. כן?
אז אמרו שאלה שעבדו אצל הרוסים.
אנחנו עבדנו אצל רוסים. כן?
שיותר טוב שהם י.
יצאו מהעיר הזה.
בגלל. בגלל. בגללם ה.
ה. יסבלו המשפחות.
א. את מבינה את זה?
זאת אומרת שאלה שעבדו.
שלצאת עם הרוסים.
אלה שעבדו עם הרוסים.
שאנחנו נצא עם הרוסים.
אלה שעבדו עם הרוסים.
הגרמנים יתנקמו בהם יותר.
נכון.
זאת הייתה השמועה.
ש. אה. ייכנסו הגרמנים אז ה. אה.
יתנכלו בהו. ב.
במשפחות. אז יותר טוב שאנחנו נצא.
אז הדודה שלי. הדודה שלי. כן?
גם עבדה אצל רוסים כמובן. והיא קיבלה.
אה. נו.
אה. עג. עגלה עם סוסים.
וכ. אה. ו.
והיא אומרת שהיא נו. היא. ת.
אה. אה. הולכת.
ולא רק אני. הרבה. הרבה עזבו.
הרבה עזבו. קיבלו.
אה. עגלות עם סוסים. וה. כ.
אלה שעבדו אצל הרוסים.
כמעט כו. כולם ברחו.
בבית. כשאת באה ואומרת. אומרים.
אני לא אומרת שו.
שעבד אצל הרוסים. אה.
כן.
יתנקמו. אז.
אז ההורים אמרו לך: "תברחי"?
לא אמרו כלום. כלום.
אבל אני אמרתי לדודה שלי: "תראי אני עבר.
עבדתי אצל רוסים גם.
ו. ובאי.
חס וחלילה יתנקמו וההורים שלי וב. וב.
אה. באחיות שלי.
אנ." אז היא אומרת: "אם את רוצה. בואי גם."
ואני לא כל כך רציתי. בגלל שאני.
אני הייתי ילדה של הבית. של ההורים.
אני. אני. אני לא רציתי. מ. לאן?
אז רוסים אומרים: "אנחנו הולכ.
אה. אה. אממ.
הולכים מכאן. וזה ייקח כמה שבועות ו.
ואתם ת. אה. אה.
באי. תבואו בחזרה הביתה."
אז ה. היו. עש. עשו.
נו. אמא שלי עשתה לי רוקזק. את יודעת מה זה רוקזק?
תרמיל. תרמיל גב.
כן. רק עם תרמיל על הגב. דברים לא הרבה.
ו. ו. ו.
וישבנו על העגלה.
אני זוכרת כמו היום.
זה. את היית עם הדודה ומי עוד?
ואני הייתי עם הדודה. אנחנו יושבים.
הדודה אז הייתה נשואה?
לא. לא. ואנחנו יושבים ככה. אני יושבת.
אני זוכרת כמו היום.
עם הראש למטה ולא מסתכלת על כולם. לא מסתכלת.
ואבא שלי הרי גם עבד אצל. בקואופרטיב.
אז גם הוא רצה. אה.
אה. לברוח. אני לא. לא יודעת מה.
אבל. אממ.
אה. אה. אבל. אה. אה.
הם התחילו כל כך לבכות.
כל כך בכו כולם מסביב. שזה היה נורא.
אז. אז אני אומרת: "אתם נשארים
ואני נוסעת עם דודה. וזהו זה."
ילדות במשפחה מסורתית; לימודים בבית ספר פולני; לימודים ביידיש בבית ספר יהודי אחרי הצהריים; לימודים בתיכון מקצועי; פרוץ המלחמה ב-1939; כניסת הרוסים; חיים בצמצום; פרוץ המלחמה ביוני 1941; בריחה; נדודים ברכבות לאסיה התיכונה; מעבר לדגסטן, אזרבייג'ן, טורקמיניסטן, קירגיזסטן; הגעה לטג'יקיסטן, לעיירה סמוכה לבירה Stalinabad (כיום Dushanbe); גיוס לצבא לליווי חיילים לחזית; יציאה לחזית בגבול רוסיה-אוקראינה בסתיו 1943; חזרה ל-Stalinabad כעבור מספר שבועות; החיים במקום עד 1945; חזרה לפולין; חיים ב-Liegnitz עד העלייה לישראל ב-1957; החיים בישראל.
מספר פריט
9918109
שם פרטי
גולדה
שם משפחה
הוס
שם נעורים
זמל
תאריך לידה
24/04/1924
מקום לידה
Horodenka, פולין
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
28/05/2012
תקופת החומר עד
28/05/2012
מוסר החומר
הוס זמל גולדה
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני