חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדות של דוד זילברט, יליד Warszawa פולין 1928, על קורותיו ב-Warszawa בגטו ובצד הארי במסתור ובמרד הפולני

Testimony
null
null
null
היום יום שני. א' באדר תש"ע. 15 בפברואר 2010.
אנו מראיינים מטעם יד ושם את מר דוד זילברט
‮בביתו בבית שאן. מר זילברט הוא יליד העיר ‭Warszawa poland‬‬
15 במאי 1928. 20 שנה לפני קום המדינה.
נכון.
שאליה ב. במלחמתו למענה תרם רבות.
הוא היה שותף להקמת המדינה. דוד הוא היום בן 81.
82.
82 אפילו. ו. הוא עשה גדולות ונצורות.
אפשר להגיד ב. בחייו. סיפור הישרדות מאוד מרגש
שנשמע ממנו. יש דברים שהוא זוכר מצוין.
יש דברים שאולי נצטרך. אה. לעזוב. דוד. ספר על משפחתך .
אה. לספר על משפחתי?
כן.
אה. איך אני אגיד לך
אנחנו גרנו בגי. אה. ה. סליחה שאני.
אה. עוד. זה לא שאלה לספר על משפחתי.
בסדר נת. נתחיל עם. עם שם. שם.
תספר. אתה נולד ב-15 במאי 1928.
נכון.
אבא שלך מה שמו?
נחום.
מה הוא היה עושה?
אה. היה לנו חנ. אה. היה לנו חנות.
‮היה לנו חנות למכולת. ב. ב. ב. קודם ב - ‭Warszawa‬.‬
‮ואחר כ. קודם ב - ‭Warszawa‬. בפאביה. שגרנו בפאביה.‬
כן.
ברחוב פאביה ואחר כך עברנו משמה לאזור אחר
שגרנו שמה יותר שנים. עברנו לאזור זוליבוז'.
מרימונט זוליבוז'.
כן. ואמא?
ואמא חה. חנה.
חנה.
והיא. והיא. אה. היא הייתה ממש עקרת בית.
היינו 5 ילדים בבית.
כן. אתה זוכר את שמותיהם?
כן.
בבקשה.
כן. אז האחות הגדולה קראו לה פראניה.
כן.
פראניה. אח. אח שלי שמו. השני זה שמואל.
שלישי זה אני הייתי. זה דוד.
כן.
ו. ו.
ופרידה?
אה. לא. פרידה. אה. פרידה זה פראניה הראשונה.
אה. פרידיה. מניה?
מניה זה כבר. או. אז סתם הזכרת לי מהספר אולי. כן. מניה.
כן.
ו.
ולאה?
ולאה. נכון.
ממ-המ. יפה. אז אתם. אתם גרים. אתה זוכר איפה אתם גרים?
איפה בוורש. ב. מתי כבר שאנחנו.
כשאתה נולד איפה אתם גרים?
אה. כשאני נולדתי? גרנו. גר. ב. ב. זה אני כ.
לא זוכר כבר בדיוק אבל אני חושב שאם.
אה. זה. סיפר. אה. בספר מופיע שמה
אז יכול להיות שגרנו ברחוב. אהה. נו.
‮בסדר. לא. את. אתם בכל אופן. אתם גרים ב. ב. ב - ‭Warszawa‬?‬
כן.
ואתה זוכר בילדות שלך. אה. אתה זוכר איך. איך נראה הבית?
איך נראה הבית?
כן.
‮ב - ‭Warszawa‬ עוד? או ש.‬
‮כן. ב - ‭Warszawa‬.‬
‮ב - ‭Warszawa‬. אוי ואבוי. גרנו ממש במרתף.‬
כן.
במר. החנות הייתה גם בירידה ב. במרתף
ו. מהמדרכה ישר נכנסת בכמה מדרגות אל החנות.
ממ-המ.
זה ממש היה מרתף. ושמה מזה עשינו חנות
ומשמה. אוי ואבוי. לקיום.
ובילדות שלך. יש לך חברים שאתה משחק איתם ו.
איפה ב.
בילדות שלך?
כן.
‮ב - ‭Warszawa‬.‬
כן.
אתה הולך לחיידר?
לא.
לבית ספר?
בבית ספר בוודאי. בוודא. אבל זה כבר יותר מאוחר.
אבל זה. בית ספר היה. אה. אה. 6. 7..
כן.
הגיל.
אה ו. מה עוד. הייתי יל. הייתי ילד שובב.
איזה ילד היית?
ילד שובב.
מה זה שובב. מה היית עושה?
תראה. כל השובבות שהיא עזרה לי לשרוד בחיים.
זה לא רק ב. בעניין של קטן. הייתי. אה. יה.
הייתי הולך מכות אם יש שקוצים שרצו להרביץ לז'י. לז'יד.
להרביץ לז'יד זה מה. זה מצווה הייתה.
והז'יד הזה לא תמיד הסכים לקבל את המכות.
ותמיד ק. השתדל גם להחזיר מכות. כן?
אתה זוכר איזה אירוע מיוחד שאתה?
כן.
שהם מתנפלים עליך ואתה.
כן. כן ו. ואני. ואני מגיב בהתאם ליכולתי.
כן.
ומכות ודם ו. ו. ו. זה מזכיר לי ימים שאני. ש.
זה מה שגם החלק שהציל אותי. של ה.
האומץ והכוח. הכול ביחד לשרוד.
איך זה קרה. סיפור אחד תספר ש. אה. מתקיפים אותך?
תראה. תראה בבית ש. ו. כבר בבית ספר.
כן.
אני הגנתי על האח שלי שהוא יותר גדול ממני.
אבל במכות אני הגנתי עליו בפני ה.
לפני השקוצים שרצו להרביץ לו בכיתה.
אני הייתי מגן עליו למרות שהוא היה יותר גדול ממני.
כן.
ואני הגנתי עליו בכיתה שהיינו ב. ב. אנחנו [משובש]
מה. מה הם אמרו לכם?
[משובש] (שפה זרה) אה. אה. אמרו [משובש] (שפה זרה).
שזה?
זה [משובש] (שפה זרה). זה מכוע. לא מכוער.
יהודי מכוער?
יהודי מכוער.
כן.
אה.
ואז. ואז הוא לא הגיב ואתה הגבת?
כן.
מה אתה היית עושה?
הולך מכות. הולך מכות.
מכות ממש?
ממש מכות.
ולפעמים נפצעת?
כן. ומכות ודם וזה. זה היה לא. זה לא היה.
בגילי עכשיו אני נזכר אז זה. זה. זה. זה דבר. זה קשה.
בדם שלך.
וזה בדם. וזה ב. יותר מאוחר בוודאי שזה הציל אותי את ה.
זה הציל אותי שאני לקחתי יוזמות.
‮אה. הייתי מוכר עיתונים ו. ו. כבר ב. בג. בגטו ‭Warszawa‬.‬
כן. זה עוד נגיע לזה.
או.
שאתה מוכר עיתונים בכיכר (לא פוענח).
כן. לא רק בכיכר. אה. אני הייתי מוכר עיתונים
שהייתי קופץ מ. מטראמוואי. אתה יודע מה זה טראמוואי.
כן. מהחשמלית.
מחשמלית אחד לשנייה. אה. אני היום שאני חו.
חושב על זה איך אני עשיתי. זה. זה. זה. קשה לי.
אין לי מילים להסביר את זאת. אין לי
מ. מי כיוון אותי בכלל בחיים. מי אמר לי איזה מילה.
זה הכול בא מיוזמתי.
כן. אבל כשהיית מרביץ ל. לז'ידים.
כן. כן. לא. לא ל. לגויים. לגויים.
לגויים. הם קראו לכם ז'ידים. אז היית.
אחר כך כשהיית בא ל. בית אבא. אימא.
כן.
מה היית מספר? מה קרה.
אה. כשהיה לי סימנים הייתי צריך לספר מה שקרה זה.
אבא. אה. אבא ידע. אבא ידע שאני לא נותן לעצמי. לי.
שאני מגן על עצמי בכבוד.
כן. ו.
אם אתה. אני זוכר את זה בדיוק. להפך.
אבא גם אהב אותי בגלל זה שאני גם ל.
אה. ה. אני הגנתי על האח שלי הגדול.
למרות שהייתי יותר צעיר ממנו.
על שמואל.
כן.
ו. אמא. איך היא הגיבה?
אמא הגיבה. אה. אמא הייתה אמא טובה.
הגיבה בצורה סבירה ביותר היא לא.
היא קי. קירבה אותי אל ליבה אבל לא.
אה. לא. לא רצתה שאני אמשיך בזה.
ממ-המ.
זאת אומרת. להיות באיזה מסגרת מאוד מאוד.
מוגנת.
מוג. אה. מצומצמת ומוגנת.
זאת אומרת. מצד אחד היא הייתה גאה בך.
כן.
מצד שני. היא דאגה לך.
היא דאגה שפשוט לא יקבל את זה איזה אופי יותר.
יותר חמור מבחינת ה. אה. מכות שהיו לי.
ולפעמים הדם. דם פה. דם שמה וזה.
איזה מאכלים היו בבית?
איזה מאכלים היו בבית?
כן.
אה. בבית היו מאכלים. אה. לא. איך אומרים?
מיד. מיד לפה אבל אוכל לא מיוחד ועוד פעם.
הפרנסה הייתה קשה. הפרנסה הייתה קשה.
הייתם עניים?
מה?
הייתם עניים?
אני לא רוצה להגיד שלא. אבל היינו באיזה רמה
מאוד מאוד מצומצמת בחיים. עצם הדירה שגרנו בה
גרנו ב. גרנו על. ב (לא פוענח) הכלא.
אתה יודע מה זה הכלא.
לא.
זה. זה. מה. מה. אה. מרתף.
כן.
זה. זה ממש במ. כמרתף. ושמה גם גרנו.
גם חנות וגם גרנו שמה.
בלילה איך הייתם ישנים?
אוי ואבוי. היינו שהיו. ישנו ש. 2. או 3 ילדים במיטה.
במיטה?
כן.
ממ-המ. וההורים במיטה השנייה.
כן.
ואתה זוכר אם אמא. אה. הייתה שרה שירי ערש?
לא. לא זוכר. לא זוכר. לא זוכר.
מה אתה הכי זוכר מהבית?
מה שאני זוכר הכי הרבה? שהיה לי.
שהיה לי תפקיד מאוד חשוב. שבשבת. אה.
שביום ראשון אמא רוצה לפתוח חנות ש. שאת.
משטרה לא תבוא לנו. שלא יתפסו את החנות שהיא פתוחה.
אה בגלל שזה יום ראשון של ה.
של הגו. של הנוצרים.
כן.
נו. אז היה לי. הייתי על המשמר.
כי הייתי. אה. נו. אה. שומר.
ש. כן. לקרוא. אם. אם מישהו מתקרב.
אם מישהו מתקרב לקרוא שיסגרו את הדלתות.
כן. אבל מי. מי היה בא לקנות ביום ראשון? היהודים.
היו. היו. היו קצת יהודים גם. וגם גויים. גם גויים.
ואיך היו היחסים באמת עם הגויים?
אה. ל. מי?
לא בבית ספר. אלא ב. בבית עצמו.
בבית עצמו.
היו לכם שכנים?
תי. תראה כן. כן. אנחנו עוד פעם. איך להגיד לך. זה.
זה. זה ב. בשמי ובשם אחותי. אנחנו שנינו היה.
אחותי הייתה יותר מבוגרת ממני. אבל. אה.
שנינו ניהלנו את המשא ומתנים עם הגויים.
שהיו קצת אנטישמים. על מנת ליצור יחסי שכנות טובה.
והיו יחסי שכנות טובה?
כן. כן. כן. כן.
היה מישהו מיוחד שהיה ידיד שלך?
נו. עוד פעם. אה. אותו מייטק מרקובסקי.
שנגיע אליו יותר מאוחר אבל אתה אומר.
הוא היה ידיד. אה. מייטק מרקובסקי זה ילד פולני?
כן.
שהוא.
הם היו בעל הבתים של אותו בית שאנחנו גרנו אצלהם.
אה. הוא היה הבן של הבעל בית?
כן.
והוא היה מ. ב. כמה הוא היה מבוגר ממך?
4 שנים. 4 שנים יותר מבוגר ממני.
אה-הא. ואתם הייתם כמו אחים?
כן. היינו אחים. חברים טובים. חברים טובים. זה. אה.
היוזמה הייתה שלי כמובן. אבל היינו חברים טובים.
אה-הא. והיו לך עוד חברים ילדים?
בוודאי. הייתי שחקן כדורגל כבר אז זה.
ה. כדורגל עד ה. עד היום.
כן. אבל איפה שיחקת אז ב.
ב. בקבוצה המקומית של הבתי ספר ו. אה. בתי.
בתי ספר. ו. ואחרי. אחרי הצהריים על המגרש שמה.
על ידנו היה מגרש כדורגל.
כן.
אז ניצלנו את זה ב. ביחד. אה.
איזה תפקיד היה לך?
אה. אה. איזה תפקיד?
בכדורגל.
אה. פה. פה. אה. לא מגן.
בלם?
בלם.
בלם זה זה שב.
שלישיה. בשלישיה.
בשלישיה הוא המר. אה. הוא המרכזי?
כן.
יופי. אז ממש היית שחקן. אה. מצטיין.
לא זה. אל תקום עכשיו. אתה לא יכול לקום.
אנחנו נראה אחר כך.
את התמונות אתה. אני רוצה להראות לך את ה.
לא בתקופה ההיא. כשיחקתי כבר בישראל.
כן כן. זה אתה תראה בסוף ה. ראיון.
אבל אתה אומר כילד ואחר כך כנער היית.
אה. שחקן כדורגל ש.
כן. ו. ו. עוד פעם ה. הכדורגל הוסיף לא. לא רק כבוד.
שגר. שחייתי. אית. עם נוצרים לבד.
כל הקבוצה הייתי שמה ז'יד אחד.
ממ-המ.
אני שמה הייתי יהודי אחד ששיחק כדורגל.
והם ידעו אז שאתה יהודי?
כן בוודאי. בוודאי.
אז יש לך כדורגל. יש לך. אה. חברים. יש לך בית ספר?
כן.
איך אתה בבית ספר?
בבית ספר היה לי מצוין. מאוד. עוד פעם.
זה התחיל מזה ש. לא. לא נתתי לעצמי.
למישהו שינצל אותי שאני כאילו מפחד ממנו.
מ–המ.
זה נתן לי את הגיבוי שגם חוששו. אבל גם.
אה. אני גם עזרתי להם. שיחקנו ביחד כדורגל וכל זה ביחד.
זה חיזק אותי. אבל. אבל. אה. מי שרצה. אה.
להתחיל איתי ידע שהוא לא ייצא מזה בקלות.
כן. אתה לא מוותר.
לא מוותר. וזה עזר. זה עזר לי ובגלל זה גם כיבדו אותי.
גם כיבדו אותי בכיתה. היה לי כה. איך אומרים.
אה. הכ. כבוד היה.
היה לך מקום.
מקום.
כבוד.
מקום להשתלב בתוכם.
כן. תגיד ו. אה. איזה.
איזה מקצועות אחרים אתה אוהב. אהבת ללמוד?
איז.
איזה מקצועות לימוד אהבת ללמוד?
זה שאלה טובה. אני לא חשבתי על זה.
לא חשבת. בסדר. אבל אם אתה זוכר אתה אוהב. אה. היסטוריה.
אה.
תנ"ך.
לא. תנ"ך. אה. זה. זה. לא אהבתי.
אבל תנ״ך של בית ספר נוצרי. אה.
כן.
הוא בבית.
זה היה בית ספר כללי?
כן. ואני. אה. אנחנו לא היינו משפחה דתית.
זה רציתי לשאול.
ממש.
איזה בית אתם באמת?
אנחנו בית איך אפשר להגיד. די. די פרוגרסיבי.
אה. לא. לא. לא. אה. לא. לא. לא היה לנו גטו בתוך ה.
בתוך הב. בב. בת. בתוך הבית.
מ–המ.
אבא זה. זה. לא. אה. אבא נתנו לנו את ה.
את החופש ה. המצפוני.
וחגים.
אה.
יהודיים אתם חוגגים?
מתי. בבית?
כן.
אה. זה היה קשה. שהיה לנו חנות ששמה.
שגויים חיים בסביבתך. אז אתה רצית אפילו לשמור על. על.
אה. חיים יהודיים אבל. אה. הגוי שרצה לקנות משהו
אז הוא גם ב. ביום חג. יום ראשון הוא היה גם בא.
ובשבת?
ובשבת ב. זה. זה הייתה בעיה.
אבל זה הייתה הבעיה של ההורים שלי.
שאבא לא רצה ל. אם הוא רצה להתק. אה.
להתנתק מהם. אז הוא יכול היה לסגור את החנות
ולא למכור לו. אבל הוא לא רצה להתנתק.
אז הוא גם בשבת היה מוכר.
כן. כן. כן.
מ–המ.
כן.
ויום כיפור?
זה אני לא זוכר כבר. לא זוכר.
אתה לא זוכר.
לא זוכר. לא זוכר.
כן. אז אתה אומר אתה מרגיש ב. יש אנטישמיות ב.
מה?
בסביבה שלך יש אנטישמיות.
בוודאי שיש. אבל עוד פעם. אה. באזור שגרנו
שמה זה לא היה אזור יהודי. זה אזור נוצרי .
ושמה חיו בתוך הסביבה איזה 30 משפחות יהודיות.
אנחנו לא גר. לא גרנו בתוך ה. בתוך ה.
‮בתוך ה- ‭Warszawa‬ היהודית.‬
‮ה- ‭Warszawa‬ היהודית.‬
כי שליש.
(לא פוענח) כל זה ביחד.
‮כי שליש מ. מ- ‭Warszawa‬ באותה תקופה זה יהודים.‬
מ. ש. נכון. נכון.
קרוב ל-400 אלף.
נכון. נכון.
ואתה אומר שבשכונה שלך.
נכון.
שהיא יותר צדדית אז. אה. יש 30–40 משפחות יהודיות.
יהודיות ה.
אבל הרוב הוא.
הרוב הוא נוצרים. הרוב הוא נוצרים. אה.
הרוב הוא נוצרים. והצטרכת בהתאם להתנהג.
ש. בתוכם גם היו שיכורים.
רצית למכור להם בקבוק וודקה. ב.
מכרת ואם לא מכרת קיבל. אה. איימו עלייך. איימו עלייך.
כן. תגיד וה. השפה שהיית מדבר בה?
פולנית.
פולנית.
מה אני אדבר? דיבר. אה. עוד פעם. אה.
ידעת אבל קצת עברית או.
מה?
עברית או יידיש. ידעת?
יידיש קצת. אבל עוד פעם הכי הרבה אני דיברתי פולנית.
בבית קצת דיברנו יידיש. לפעמים שלא יבינו.
אבל ככה דיברתי פולנית פרפקט אם מותר לי להגיד לעד היום.
בהחלט. וההורים איזו שפה היו מדברים?
אמא בפולנית הייתה טובה ה. האחיות והאח. אה.
והאח הגדול. אה. היו מדב. היו מדברים טוב. פולנית.
מתי אתה מרגיש. אה. גם בבית מרגישים שעומדת.
אה. לפרוץ מלחמה?
אה. (לא פוענח).
אתה זוכר את ה. את היום שפורצת המלחמה ב-1.
ה-1 ל.
לספטמבר 39'.
ספטמבר 1939.
יום שישי.
כן. כן. אה. אני. מה נקרא אם אני זוכר.
מטושטש אבל. אה. אם אני. קשה לי בדיוק. אה.
כן. אבל אתם. אבל מתחילים. מתחי.
אי. מתחילים להרגיש מסביב יש הפגזות יש. אה.
‮כן. אה. זה. זה בווד. לא. לא. ב- ‭Warszawa‬ לא.‬
‮ב - ‭Warszawa‬ יותר מאוחר קצת.‬
‮אה. לא אבל אנחנו לא גרנו במרכז ‭Warszawa‬ .‬
אה–הא.
אה. ונגיד ש. אני לא זוכר. אה.
אם כן הפציצו משהו או לא זוכר בדיוק מה. מה. מה.
‮מה זה היה אבל שמה כל ה. כל הכיבוש ‭Poland‬.‬
אם אתה אולי זוכר יותר טוב ממני.
‮אני לא זוכר כמה זמן זה לקח שגרמנים השתלטו על ‭Poland‬.‬
זה לא לקח הרבה זמן.
שלושה. שלושה שבועות.
או. זהו. זהו. אז אני לא זוכר בדיוק.
אבל זה מה שהיה הזמן ו.
אז אתה אז ילד בן 11.
11. בן 11.
ומה קורה למשפחה?
מה?
מה קורה לכם?
מה קורה?
בוא. תספר את הסיפור שלך. אל תתעכב על תאריכים
אלא תספר איך. איך הדברים. אה. קורים.
תראה. ה. אם אני זוכר עוד פעם. אה. עכשיו אני. אה.
איך להגיד לך. כ. הלוא תבין. כשפרצה מלחמה
אז היו כאלו שניצלו את זה. הגויים.
הגויים ניצלו את זה לטובתם. הם ידעו שיהודים. אה.
יהודים יורדים מ. יורדים מהארנה המרכזית.
מנכסיהם.
מה. מנכסיהם.
מעמדם.
מעמדם. והחוצפה עוברת לכי. ל. ל. לזלזול ביהודים
וב. ב. בחוצפה לשדוד אותם ו. ל. ל. ל.
איך להגיד את זה בע. בעברית?
בסופו של דבר להרוג אותם אבל. אה. נאמר בהתחלה.
לא. לא רק זה להרוג. אה. לקח. לקחת מרכושם לי.
כן.
ל. לשדוד את רכושם. שהם ידעו שהגרמנים
לא יעשו להם כלום בזה וזה היה ככה.
חלק גדול של רכוש היהודים נשדד על ידי כל מיני פה.
על מיני קוד. כל מיני שודדים פולנים.
שהם ידעו שהמשטרה במובן זה לא יעשה.
לא יעשה להם כלום.
בבית שלכם. מה קרה בבית שלכם?
בבית ש. שלנו? תראה. אה. אני לא כש.
אחרי שגרנו שמה ב-39' בס. אנחנו כבר בסוף 40'
כבר נכנסנו לגטו. זאת אומרת שאנחנו לא גרנו בג. ב.
‮באזור המרכזי של יהדות ‭Warszawa‬.‬
כן.
אנחנו גרנו באזור נוצרי. גרנו ב. ב.
באיזור זוליבוז' מרימונטה. איזור נוצרי מובהק.
כן. וכשלוקחים אתכם לגטו?
כן. לוקחים אותנו.
איך לוקחים?
או. אבא השכיר שמה איזה עגלה והצטרכנו לסחוב את זה.
אה. היז. אה. ו. עד שמצאנו דירה. תראה.
לא היה לנו לאן ללכת ו. ו. ולאף אחד לא היה אכפת.
קיב. קיבלנו את הפקודה שחייבים לעזוב את המקום.
לא רק אני. כל היהודים שהיו גרים ב. אה. הכניסו.
במקום הזה.
הכניסו אותם לגטו. זאת אומרת. לא אכפת להם היה להם
לאן. מאיפה אתה הי. השגת כתובת ואיך נכנסת לשמה.
שום דבר. הכול היה מותר לחפש דירה ולגור.
או במדרגות או ב. אה. אה. לא. לא היה כתובת למי לפנות.
אז אנחנו. אה. אה. אנה. ההורים השכירו בית
ברחוב ואליצוב. אנחנו מצאנו בית בודד באזור ואליצוב.
ז'לזנה ואליצוב. ז'לזנה ואליצוב. ושמה. אה. בוואל.
בוואליצוב מצאנו לבית על קומה רביעית עם 5 ילדים
יחסית מאוד קטנים ו-5 ילדים היינו בבית ו.
זה היה קצת קשה לאמא וכל זה. ו. מ. נכנסנו לגטו.
זה כבר היה ב-40'. כבר ב-40' היינו בגטו.
אז אתם 5 ילדים.
כן.
אמא ואבא.
אמא ואבא. כן.
ועוד מישהו מהמשפחה?
לא. לא. לא. לא.
ואתם בחדר בקומה רביעית.
ובחדר אחד. בחדר אחד.
ואתה עוד ממשיך ללכת לבית ספר?
לא. כבר לא.
כבר לא.
מה ש. אה. לא היה כתובת.
מה אתה עושה במשך היום?
מה?
מה אתה עושה במשך היום?
מה אני עושה?
כן.
או. אה. אנחנו גרנו ב. בסביבה. ב. ב.
על יד איזה שוק שמה. שוק של הגויים.
הלכתי שמה. אה. לגנוב. ב. ג. לגנוב. לגנוב. אה. לגנ.
לגנוב. בסדר.
לגנוב מה ששמה זרקו קצת הצידה ירקות וכל זה.
אבל. אה. לא היה ממה לחיות. לא היה ממה לחיות ואני.
איך היית עושה את זה?
מה?
איך היית עושה את ה. אה. בעצם הצלת את המשפחה מצד אחד.
נכון. עוד פעם.
ואתה כאילו עובר על חוקים.
נכון.
רק איזה חוקים. אה.
או. אה. זהו ו. עוד פעם הייתי גם תופ. מקבל מכות.
מי שתפס אותי קיבלתי גם מכות וזה לא פשוט.
עם ה. עם השוק זה. זה. זה לא כמו היה.
היה. היה. היה מבית ספר עם מי ללכת מכות.
שמה יותר בריונות היא ב. בנורמה.
אבל זה כשאין ברירה אז אין ברירה זה.
ואמא אמרה: "דוד. אתה מציל". אני מציל את המשפחה ש.
אני ידעתי טוב פולנית. אני ידעתי מצוין וזה עזר לי.
אחי הגדול. אה. לא כל כך ו. אני הייתי השייגעץ.
כן. אתה היית מעיז תמיד לעשות.
אה. השייגעץ של האיש. משפחה.
מה אבא עשה?
אבא? אבא לא עשה כלום. אבא לא עשה כלום
באותו רגע שסגרנו את החנות ו. ח. נכנסנו לגטו. כלום.
כלום. טוב שהיה לו. יה. ל. לאמא.
לאמא היה. אהה. האבא שלה. של האמא
‮גרו בפמקי. ברחוב פמקי ב - ‭Warszawa‬. ו. היה לו חנות‬
אז הוא קצת עזר לאמא ולעזור לנו.
ל. אה. לעזור לה לקיים את המשפחה.
לעזור לקיים את המשפחה. ואבא לא עבד עד ש. ה.
כשכבר רצה לעבוד גם לא היה מה לעשות.
אבל. אהה. אה. אחרי איזה זמן הוא מצא עבודה ב.
אה. אצל הגרמ. אה. וגרמנים עוד גייסו אותו לעבודה ב.
לעבודות דחק. לעבודות דחק.
ואיפה זה? איפה הוא היה עובד אז.
‮בתוך. בתוך ‭Warszawa‬ כל מיני דברים ש. כל יום במקום אחר.‬
היה חוזר.
כל יום במקום אחר.
חוזר כל י. אה. כל לילה?
מה?
הוא היה חוזר כל לילה הביתה?
היה חוזר. כן. זה עוד היה שכאילו עבדו ביום.
והלילה זה לשבור לך את הראש.
ובאותה תקופה היה איזה אירוע מיוחד ש.
הגרמנים או הפולנים.
אה. תראה.
אסרו מישהו. כן.
אה. אז. אז היה ה.
הכניסה לגטו היה עם חוטי תיל. זה עוד היה טוב.
זה היה 40'. 41'. זה. עשו. גה. גידרו את הג.
גטו עם חוטי תיל. גם בזה עבדו יהודים בעצמם.
ו. היו עוד הרבה יהו. יהודים שעל מנת להתקיים
גם. אה. אה. חתכו את הגדר והיו בורחים לצד הארי.
לצד הפולני ו. ככה היו מתקיימים. ככה היו מתקיימים.
והיו עוד מפעלים שעבדו היהודים בתוך ה. אה. בתוך.
בתוך הגטו עצמו?
היו. היו. היו מפעלים שהיו בתוך הגטו.
אז מי שהיה שמה תושב ותיק אז היה כבר.
אה. אה. רגיל ללכת ה. הוא כבר היה בתוך.
בתוך הגטו הוא כבר היה (לא פוענח).
הוא ידע להסתדר קצת.
המשיך. המשיך. המשיך את היה. חיים הרגילים.
ה. כל הבעיה אלו שבאו אל הגטו. שהשאירו את הכול
מה שגרנו ב. בין הגויים. אנחנו השארנו את הכול.
באנו לגטו שלקחנו הכול. מה שיכולנו רק לקחת.
כן.
מה שיכולנו להעמיס על עגלה אחת.
את כל הרכוש שצבר. אה. ההורים צברו.
ומה עושים עם כל הסחורה שהיה בחנות?
מה עשינו? פשוט לא מכרנו. השארנו הכול והלכנו.
ולהיכנס לבית בלי כלום. בלי כלום.
קומה רביעית. בלי מעלית. בלי שום דבר.
ובלי אוכל אתה.
גם. גם בלי אוכל. בלי כלום. בלי כלום.
אז אמרתי לך טוב שה. ההורים של. של ה. של אבא.
של אמא.
אבא שיל. של אמא.
סבא וסבתא מצד אמא.
כן.
להם היה קצת יותר?
כן. כן. כן. כן.
הם לא היו בגטו?
מה?
הם לא הי. לא הגיעו לגטו?
הם. אה. לא. שה. הדירה שלהם הייתה כבר בתוך הג.
אה. בתוך הגטו.
בתוך הגטו.
כן. אז הם יכלו קצת להיות.
כי לא. אה.
במצב קצת יותר טוב.
הם לא ניסו באופן כללי. באופן יסודי.
אבל יכול להיות שהכניסו להם עוד אנשים שמה לדירה. לא?
יה. לא. אני לא. לא זוכר את זה אבל עוד פעם.
אבל עצם הדבר שהיה להם דירה משלהם. היה דירה כשיה.
נגיד שקנו אותה ב. לפני 20 שנה לפני הגטו.
אתה מבין? זה מה ש. עד כמה שאני זוכר.
ואתה זוכר איך ה. יחסים בינך לבין אבא.
כשאתה אומר אבא במצב שבעצם
אתה במידה מסוימת יותר מפרנס ממנו.
כן.
זה יוצר איזשהו. אה. תחושה שהוא פחות. אה.
לא. לא. לא. אבל עוד פעם גם הוא. גם בסוף זה ר.
זה רק הייתה כאילו אין כניסה לגטו.
אבל היה לו לחץ. תראה. אני לא רוצה להגיד שהיה בטלן.
לא.
חס וחלילה.
אני מבין.
אבל. אה. אה. הוא. חי. אחרי זה
הם פתחו לשכות כא. אה. ליש. אה.
לשכות עבודה.
לשכות עבודה והוא חיפ. אה. ו. גייסו את יהודים לעבודה
אבל מה. אבא הלך לעבודה מה הוא הרוויח?
קודם הוא קיבל שמה איזה אוכל. אה. להתקיים לאוכל.
זה כבר חשוב. ואחרי זה הוא קיבל כמה גרושים ש.
העיקר שיצא לעבודה ושיעשה מ. שעשה משהו.
כן. ואתה. איך אתה מצליח לעבור שמה את הגדר?
מה?
איך אתה מצליח לעבור את הגדר?
איך אני מצליח? תראה. לי קראו קוט.
קוט שזה.
זה ק. זה חתול.
חתול.
וכבר התחילו לבנות וזה כבר. אה. ב-41'
התחילו כבר לבנות שהיהודים לא יוכלו לברוח דרך גטו.
אה. חוטי תיל. התחילו לבנות שמה קי. קיר. קי. קירות.
כן.
בגטו. אולי ביקרת בגטו.
לא שבגטו אחרי זה גם עכשיו יש כמה מקומות.
כן. ראיתי.
שזה נשאר. אה. זיכרון.
שזה היו 3 מטר גובה של חוט של גה. אה. של.
של חומה.
אה. של חומה ש. של לבנים ו. ואבנים לא שהיו דקי.
אה. שכבה דקה. 2 לבנים ברו. ברו.
ב. ברוחב אבל ממש שלא תוכל. אה. לעקור אותם בכלל עם.
עם ידיים. אם לא פטישים של 5 קילו. אז. אה. אז. אה.
אנ. אני שמה. אני ניצלתי דבר. שלא הייתי שמן.
הייתי עוד די ילד אז הייתי מתגנב אל הגטו.
אל הגטו הייתי מתנה. מת. מתגנב דרך ה.
ש. שהמים זורמים שיורדים גשמים נו.
דרך הביוב.
לא. לא ביוב. זה ביוב. כן. אבל.
או תעלות.
הד. תעלות שאבל על פני אז. זה.על הכבישים.
כן.
שהמים יכלו לזרום.
אה-הא.
אז הם לא סגרו את כל שהמים יעמדו אז היה שמה.
אה. מ. מ. מרזבים. איך להגיד לך את זה?
אם אתה יודע למה אני מתכ.
איפה שהג. אה. שהגשם יכול לעבור איזה.
כן.
תעלות. תעלות ניקוז כאלו. נכון?
אה.
תעלות ניקוז. ודרך תעלות ניקוז אני התגנבתי.
אה. התגנבתי לצאת מהגטו ולהיכנס אל הגטו.
והיו מקרים שתפסו אותך?
כן וקיב. אז עוד גרמני. עוד פעם. אה.
אז ה. השוטרים היו. אה. אה. נו. חל.
היו יהודים גם?
לא. לא. היה משטרה יהודית. היה אבל הם לא שמרו על.
אה. על תחנות המרכזיות. הם עמדו בצד. אבל. אה.
שוטרים פולנים?
כן. שוטרים פולנים. כן. והם הרביצו מכ.
ו. אה. עוד לא ירו בהם. עוד לא ירו.
מי שרצה להתגנב או לברוח.
אבל הרביצו לך מכות?
מכות כן. מכות קיבלתי. מכות קיבלתי.
אבל הם לא ירו. לא ירו.
לא ירו עוד.
והיו לוקחים לך את. מה שהבאת היו לוקחים לך?
כן ועוד א. ועוד איך מה זה? מה זה?
אני לא יודע מה שהם עשו את זה אבל
קודם לקחו ממני את הסחורה. אם היה על ה. על גופי.
גנבתי סחורה על גופי.
כן.
אה. כאן תפרתי לי חולצה כזאת עם שרוולים כאלו
ושמה הכנסתי כל מיני דברים וזה הייתי מגניב אל הגטו
ובו. ובורח עוד פעם לצד הנוצרי לקנות ולהביא עוד פעם.
אהה. הביתה גם קצת שעל מנת שיהיה מה לאכול.
ובלילות היית בגטו או כבר היית בחוץ. אה.
לא. בלילות הייתי ב. עוד בבית.
בבית.
בבית. כן.
ו. שאר הילדים. האחים שלך?
אה. אני אגיד לך. זה. הי. זה כאב. אה.
זה כאב לי אז וכואב לי עד היום הזה.
לא כל אחד היה מסוגל לעמוד בזה. לא כל אחד.
עצם הדבר. להתחפש. לא להתחפש. להשתחל דרך ה.
דרך הב. הבורות האלו ו. ולחכות לרגע ש.
שאחד השוטרים. אה. לא. לא. לא. לא. לא התלווה. לא.
לא ש. לא שמר עליך במובן זה. רק הם. אה.
היי. אה. איך להגיד לך. הם. אה. היו. או. אס. נו. ת.
איך להגיד. הם היו פסיביים. הם היו פסיביים.
לפעמים אפילו העלימו עין.
כן. כן. לפעמים בודדים שהעלימו עין. בדיוק.
כן.
ככה. אבל היו כאלו שתפסו אותך אם קיבלת מכות רצח
קיבלת מה. אבל לא. לא. לא ירו. לא ירו.
זה הכול התחיל. והי. הירי וכל. ו. כל ה.
כל ה. כל ה. כל. אה. כל זה התחיל בסוף 41'. עם 42'.
אז זה כבר התחיל להיות יות. יותר חמור
והם כבר גמרו את החו. לגמ. לבנות את הגדר החומה
וזה מה ש. זה מה ש. זה היה עד אז.
אבל כבר ב-42'. כבר התחלתי. אה. לברוח לגמרי מהגטו
ו. הי. עזבתי את הגטו וגרתי. אוי ואבוי איפה שאני גרתי.
וקו. מה קורה למשפחה אז?
והמשפחה? טוב. תראה אני כבר. אה. אני.
אתה בן 13.
כן. אני כבר לא. לא. לא זוכר בדיוק אבל.
אה. עצם הדבר. עצם הדבר שאני אם אני זוכר.
אם אני לא זוכר בדיוק. בסוף 42'. בסוף 42'
הגרמנים התחילו כבר להוציא את היהודים אל מחנות העבודה.
מחנות הריכוז זה.
מ. מחנות הריכוז. מחנות העבודה.
כן.
מחנות הריכוז. ואז. אה. ה. ה. אני החלטתי לא להיות בגטו.
אני החלטתי. אמרתי לאח שלי. טוב. לי היה פרצוף של גוי.
היה לי פרצוף של גוי. וזה עזר לי הרבה.
שפה שלי הפולנית הייתה מצוינת. וזה מה שהציל אותי.
אבל. אני. כמו שאמרתי לך. הייתי ילד שלא נכנע.
שלא נכנע. אי. אה. ו. הייתי. בורח מהגטו ולא חו.
החלטתי שאמרתי להורים: "אני נמצא את זה.
אני לא חוזר לגטו כל יום. אני מה שאני צריך להביא אתכם.
מה שאני יכול לגנוב".
אני אביא לכם.
ולהביא לכ. אה. לגטו כשהייתי מתגנב
דרך ה. דרך ה. דרך ה.
תעלות האלה.
התעלות האלו אבל. אה. אמרתי:
"עד כמה שאני אוכל אני אביא לכם.
אבל אני לא נשאר בגטו. אני לא נשאר בגטו". מי ש.
מה אבא אמר לך?
אה?
מה אבא אמר לך?
אבא. אה. תה. מה נקרא. אבא. אם אני זוכר. אה.
הוא כבר בא. אם. אם עכשיו אני נזכר מה הוא אמר לי
השאלה מה הוא בעצמו חשב. אבל תראה. הערך של.
ערך של אדם. אם אין לו מה ל. אם אין לו מה להושיע.
אם אני אמרתי: "למה אתה לא עובד?"
הוא אומר: "אין לי איפה לעבוד". אז מה אני אעשה לו?
מה אני אעשה לו? סתם. אין ל. אין לו מה לעשות.
אם יגיד שרוצה אפילו לעבוד. אין לו איפה לעבוד
ואף אחד לא מתעניין בו. ואין לו כתובת לאן ללכת לעבוד
והגטו סגור. אתה לא יכול לעשות שום דבר לבד.
אם זה לא במאורגן אז אתה כאילו. אה.
אם יש לך כסף תגנוב ו. ותאכל מה ש. מה שאתה יכול לגנוב.
עדות של דוד זילברט, יליד Warszawa פולין 1928, על קורותיו ב-Warszawa בגטו ובצד הארי במסתור ובמרד הפולני עזיבת גטו Warszawa בסוף 1940; מכירת עיתונים; מכירת סיגריות בכיכר שלושת הצלבים; חיים במקומות מסתור בזהות בדויה ב-Warszawa בשנים 1944-1941; רצח בני המשפחה ב-Treblinka ב-1942; השתתפות במרד הפולני ב-Warszawa באוגוסט 1944; קיבוץ קואורדניאציה ב-1946; עליה לארץ-ישראל ב-1947; הגליה לקפריסין; בשורות הפלמ"ח בשנים 1948-1947; כיבוש אילת ב-1948.
מספר פריט
8670895
שם פרטי
דוד
שם משפחה
זילברט
תאריך לידה
15/05/1928
מקום לידה
Warszawa, פולין
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
15/02/2010
תקופת החומר עד
15/02/2010
מוסר החומר
זילברט דוד
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני