חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדותה של בלה ברקוביץ (פרידמן) ילידת Berehovo צ'כוסלובקיה 1926 בגטו Berehovo , ב-Auschwitz , ב-Braunschweig , ב-Bendorf וב-Bergen Belsen

Testimony
היום יום רביעי. כ"ט אדר.
תשס"ט. 25 במרץ 2009.
שמי רותי גיל.
ואני מראיינת מטעם יד ושם את הגברת ברקוביץ' בלה פרידמן.
‮ילידת ‭Berehovo‬. צ'כוסלובקיה.‬
1926. על קורותותה.
‮אה. בגטו ‭Berehovo‬.‬
‮ב-‭Auschwitz‬ ובמחנות אחרים. מהשנים 1944 עד 1945.‬
בוקר טוב לך. בלה.
‮את נולדת בצ'כוסלובקיה ב‭Berehovo‬.‬
כן.
מה. מה את זוכרת מהמקום שבו נולדת?
אהה. אה.
קיבלנו. היחס הצ'כים היה מאוד טוב.
הכל היה. אה. אהה.
לא הרגשתי אנטיסמיתיות או משהו כזה.
היה לנו קשר עם הסביבה.
והיה לנו טוב מאוד.
כשאת אומרת קשר עם הסביבה.
את יכולה קצת לפרט?
כן. השכנים. אה. שיחקנו ביחד עם ה. אה.
גויים. והם באו אלינו הביתה. אנחנו הלכנו אליהם.
בית ספר. אה. ביחד ו.
הייתם בבית ספר משותף?
כן.
אה. כמה שנים למדת בבית הספר?
אה. זה. תיכון. אה.
אבל לא גמרתי את התיכון. שבאו ה.
כן.
הונגרים ו. אה.
התחילו לעשות בעיות ו.
אז כמ. כמה שנים למדת. אה. בלה?
אה. זה כמו.
אה. 4 ו. ו.
4 בית ספר יסודי.
יסודי. ו-4.
אבל לא גמרתי את השנה האחרונה.
לא. לא גמרתי את השנה השמינית.
לא. בגלל שאז כבר. אה. היה מאוד. אה.
כן.
לא סימפתי המ. ה.
כן. וזה היה בית ספר משותף.
גם בנות. גם בנים?
לא.
רק בנות?
לא. רק בנות.
בנות יהודיות ולא יהודיות?
כן.
והיו לך גם חברות לא יהודיות.
כן.
נכון?
כן.
את. אה. הזכרת שהייתם משחקים ביחד.
את יכולה אולי לפרט באיזה משחקים שיחקתם?
אהה. אממ.
בילדות?
אה. אני יודעת.
אה. כמה ילדים. ו.
למשל.
זה לא היה עיר גדול.
אז היה לא רחוק מאיתנו שדה.
אז שיחקנו מחבואים. עם כדורים.
‮‭Volleyball‬. אה. ז.‬
זה. אופניים. כרגיל.
כן. בבית ספר. אה.
גם. אה. היו לכם שיעורי ספורט?
כן.
כן? אהבת. אה.
לי. ל. לעסוק בספורט?
אהה. כן. כן.
כן?
כן.
ועסקת בספורט.
לא. לא.לא.
באיזשהו סוג ספורט?
לא. בבית.
שחי.
היה לנו. אה. בית בודד.
והיה לנו סיד. אה.
‮היה מסודר לשחק כדור. ‭Volleyball‬. אני.‬
כן.
אה.
כדורעף?
כדורעף. כן.
כדורעף.
כן.
ואת שיחקת בכדורעף?
כן. אה. זה. כן. אבל אמא קצת.
כן.
התנגדה בגלל שהיה לנו פרחים וזה.
אה. אז הייתם. אה. משחיתים קצת את הפרחים.
כן.
כן. ובחורף. למשל.
החלטתם על הש. אה.
על השלג. על הקרח?
או. כן. אז. אה.
אמא לא נתנה לי [משובש]. אה. ת.
להחליק?
כן. אבל. אה.
שיחקנו עם השלג וזה.
כן? ושחיתם גם?
אה.
היה.
לא היה. אצלנו היה רק.
לא?
אה. אממ. אה.
מים לא. היו צריכים לנסוע. ו.
אה-הא.
הייתי עוד לא כל כך גדולה לנסוע לבד.
כן.
אז הלכנו. היה.
לא היה מקובל. אה.
בחופש. בקיץ. לנסוע?
אה. נסענו לסבתא.
אה-הא.
להרים.
אה-הא. כל. אה.
כל המשפחה? גם ההורים נסעו?
לא. לא. לא.
רק הילדים?
רק. אה. אני עם אחותי.
אה-הא. הייתן 2 בנות במשפחה?
אהה. בבית. זה קצת מסובך.
בגלל שאבא שלי היה אלמן.
ואמא הייתה אלמנה והם התחתנו.
אז נולדה אחותי ואחר כך אני.
אה-הא.
אבל. אה. היינו עוד משפחה.
קשורים?
כן.
קשורים.
ו. אממ. הרוב המשפחה גרו בהרים.
ובאו. זה היה מרכז. באו כולם אלינו.
אליכם.
אמא שלי אהבה מאוד לקבל.
ומאוד אהבו אותה. ככה שהיה לנו תמיד משפחה מ.
תמיד היו אורחים.
כן. היו אורחים. כן.
וההורים. אהה. את יודעת אם
‮גם הסבא והסבתא נולדו ב-‭Berehovo‬?‬
אה. לא. אהה.
אני הייתי אולי בת 4 שסבא נפטר.
מ-המ.
וסבתא. היא הייתה גרה ב. בהרים.
היה להם. אה. הרבה אדמות. ועבדו אצלהם.
אה. אנשים. והבנים. אה.
הם היו 9 ילדים.
היו אנשים אמידים?
אבל הם לא היו בבית. רק 2.
מ-המ.
אה. גם כן נשואים. אבל גרו.
כן.
עם הסבתא.
מ-המ.
והיה מקום. שווייץ. ממש שווייץ.
כן? אז הייתם נוסעים לשם הרבה?
כן. בזה. ל.
כן.
או שנסעתי לאחות של אבא.
בעצם משם גם לקחו אותי ל.
כן.
אה. זה סיפור.
אז זה אנחנו תכף נשמע.
איך קראו לאמא שלך. בלה?
אטל.
אטל. כן. במה אבא שלך עסק?
אהה. אבא מהבית היה מאוד עשיר.
היה להם הרבה אדמות. ו.
אה. המ.
הוא היה בן יחיד עם כמה בנות.
מ-המ.
אבל ההורים מתו והם נשארו לבד. ו. אה.
אבא התחתן ונולדו לו 3 ילדים. והתאלמן.
ואמא הייתה נשואה. ובמלחמה.
אה. בעלה נהרג.
במלחמת העולם הראשונה?
נ. כן. נהרג ונשאר בן.
וז. אז היה שידוכים כמו היום.
אה. ו.
הם היו משפחה דתית?
אממ. אה. דתי.
לא חרדי. אבל. אה.
מסורתי?
מסורתי.
מסורתי. כן.
ו. אה. אמא שלי. אה.
לא רצתה להישאר בכפר.
אז הם מכרו דברים ובאו.
כן.
‮והם קנו את הבית ב-‭Beregszász. Berehovo‬.‬
זאת אומרת. הבית שבו גרתם הוא היה שייך לכם?
כן. י.
כן.
היה לנו עוד בית אחד.
אה. והילדים מהנישואים. אה. הקודמים.
הם היו גדולים. אה. הם הי.
אה. הם כבר לא היו איתכם?
אבא היה יותר מבוגר הרבה מאמא.
אה-הא. אז הם כבר לא גרו איתכם?
לא. אבל הקשר. היה קשר.
היה קשר.
‮אז אח אחד היה גר ב-‭Košice‬.‬
‮‭Košice‬.‬
אה. ס. כן.
כן.
ואחות התחתנה. והם נסעו לבלגיה.
מ-המ.
אבל. אה. אני לא זוכרת אותה.
כן.
שאני אני הייתי בת שנה שהתחתנה.
כן.
וקראו לה. אה. קנו לה בית.
ואת הבית שהיא עזבה לא מכרנו. זה נשאר שלנו.
כן.
ככה שהיה לנו 2 בתים. ואבא.
‮ו. אה. הכל ב-‭Berehovo‬?‬
כן. אבל ה.
אה. הנכס הזה זה היה בהרים.
כן.
ואבא התעסק כל מיני דברים.
וביתר כל פעם מכר חתיכת אדמה או משהו.
מ-המ. והוא ב.
אה. לא היה לנו. אבל היה מצב.
אבל. אממ. הוא. הוא התעסק במשהו?
הוא היה חקלאי או משהו אחר?
לא. לא. לא. הוא לא היה חקלאי.
הוא עשה [משובש] (יידיש) פה שם.
סוחר?
כן.
עסקאות?
כן.
כן. וכ. כמה שפות הוא היה מדבר?
אה. יידיש קודם כל. ואוקראינית. רוסית.
מ-המ.
זהו.
צ'כית לא?
איך?
צ'כית?
לא. אה. זה. ק. קודם כל זה היה דומה לס.
זה סלבית. זה.
כן. שפות דומות.
שפה משהו דומה. כן.
כן.
הוא לא כל כך. הוא היה איש בשביל עצמו. שקט כזה.
מ-המ.
ו.
והשפה שבה דיברתם בבית.
שפת האם שלך הייתה יידיש?
אה. זה הסיפור. אה. אה. אני.
בתור ילדה. תמיד אמא אמרה:
"את נראית כמו שיקסע. ואת תישארי שיקסע."
אני לא רציתי לדבר יידיש. אני דיברתי.
למה?
לא יודעת. לא אהבתי.
אף פעם לא משכתי.
כן.
ו. אממ. אה.
ב. ו.
אבא דיבר אליי יידיש ואני.
אה. אה. עניתי לו הונגרית.
הונגרית דווקא?
כן. הונגרית.
מ-המ.
בגלל שזה כבר היה. אה.
זה בכלל היה על הגבול הונגריה.
מ-המ.
אז אנשים היו פעם. אה.
זאת אומרת. דיברו הונגרית ולא דיברו צ'כית?
אה. ה.
הגויים. היו כאלה שדיברו הונגרית.
מ-המ.
היו. אה. צ'כים. הם באו מצ'כיה.
ובבית ספר. באיזה שפה לימדו?
אני דיברתי ב.
בהונגרית. למדתי בבית ספר הונגרית כבר.
אה. בבית ספר הונגרית.
זאת אומרת. עוד לפני
שההונגרים כבשו כבר היה בית ספר הונגרי?
כן. כן. כן. בגלל שזה היה קרוב.
מ-המ.
אהה. קרוב הבית ספר.
כן.
ולא היה תחבורה ו.
והיו עוד. אה. בנות יהודיות שלמדו יחד איתך?
בוודאי. כן.
כן. מ-המ.
אחר כך היה בית ספר. אה.
יהודי שרק. אה. דיב. אה. ל.
למדו. אה. צ'כית ו.
מת. ואת. אה.
לא. אני לא הלכתי.
לא למדת.
לא. לא. לא.
לא למדת.
זה היה רחוק ו.
אה הא. זאת אומרת.
את. את הלימודים שלך את התחלת.
אני. אה.לא ג. לא ג.
וסיימת. או לא כל כך סיימת.
כן.
בבית ספר שדיברו בו הונגרית.
כן.
עכשיו. אם דיברו הונגרית. גם.
אה. אה. נתנו. אה.
שיעורים בהיסטוריה של ההונגרים?
אה. בתרבות הונגרית?
תראי. כללית למדנו.
כללית. אה. היסטוריה מה.
כן.
לא יכולה להגיד לך.
לא ספציפי. לא ספציפי.
ואמא שלך. במה התעסקה?
בבית.
מ-המ.
היא.
הייתה לה עזרה?
איך?
הייתה לה עזרה. עוזרת?
אה. היה. פעמיים בשבוע בא. אהה. באו.
כן.
היא מאוד. אה. הייתה בלבוסטה.
היא מאוד אהבה את הגינה.
רואים ש.
לא.
נשאר.
אה.
המורשת נשארה.
פרחים. הרבה פרחים.
כן.
ו. אממ. עם.
עם השכ. באו המשפחה ו.
היא הייתה מארחת?
אה. היא לא. לא עבדה בחוץ. לא.
לא עבדה. ובאיזה שפות היא דיברה. אמא שלך?
אמא דיברה. אה. הונגרית. אה.
רוסית. קצת צ'כית. אממ.
אז איתה דיברת הונגרית.
כן.
היא דיברה אלייך וענית לה בהונגרית.
כן. כן.
לא הייתה בעיה. עכשיו. אה.
את אמרת שלא הייתם מאוד דתיים. לא הייתם קיצוניים.
אה. אבא היה מבקר בבית כנסת מפעם לפעם?
בוודאי. בוודאי. כן.
בחגים או כל יום?
כל יום. כל יום ו.
כל יום?
אה. כל יום. אני לא. לא יודעת.
מ-המ.
אבל בשבתות. בחגים. אבל בבית.
והוא היה תלמיד. אה.
אה. ה.
חכם? הוא היה לומד?
המשפחה היו. אה. ל.
אה. אה. תראי.
הם למדו. אהה.
הוא למד בישיבה?
אה. אני לא יודעת.
מ-המ.
אבל היה לנו ספרים.
כן.
מה ש. אממ. היה.
ספרי קודש?
אה. מ. אה. מעור.
כן. עם כריכתו.
אבל הבית שלנו נשרף. לא בזמני.
כן.
וזה נשאר עוד.
אז היה לנו ארון ובזה היו הספרים.
ספ. ספרי קודש.
אבל אני לא. אה. לא הבנתי בזה.
אני לא התעסקתי עם הדברים האלה.
אבל מה. למ. ל.
לקחו לנו מורה הביתה.
כן?
ולימדו אותנו. אהה.
להתפלל ולקרוא עברית. והיה בית ציוני.
אה. היה אח הגדול הזה.
מה שהרגו אותו.
כן.
אז הוא דיבר עברית.
זה היה הבן של אבא?
של אמא.
אה. של האמא.
‮של אבא. אה. ב-‭Košice‬ היה לו.‬
אה. חנות דליקטס.
כן.
דברים כאלה.
מעדניה.
אה. כן. והקט.
הצעיר. הוא בא לארץ בתור חלוץ.
הוא היה. הוא נפטר כאן.
הוא. לפני כמה שנים.
מתי הוא הגיע?
אממ. לפני המלחמה.
אבל אני לא. לא יכולה.
את התאריכים אני לא יודעת.
לפני שפרצה המלחמה.
כן.
עכשיו.
הוא היה לו מ. הוא עבד ביהלומים.
כן.
ו. לבריאות.
ו. זאת אומרת.
הבית היה ציוני.
שאנחנו רצינו להגיע לארץ.
אבל. אה. ל. אי אפשר היה.
זאת אומרת.
ו.
היו תוכניות לעלות לארץ ישראל?
כן. כן. כן. אז האח הזה של אמא.
הוא היה בבית. והוא היה. אה.
אינטליגנט יוצא מן הכלל.
והיה לו שם. אה. עולמי. משהו.
הוא. הוא דיבר עברית.
הוא קיבל את העיתון מ.
איפה. איפה הוא רכש את העברית?
‮אממ. הוא היה ‭scout‬. אממ.‬
צופ. אה. ב. ב.
היה בצופים. כן.
אה. בתנועת הצופים.
הוא היה אחד מהמפקדים.
ואת היית. אה. חברה באיזושהי תנועת נוער?
אממ. לא כ.
לא נתנו. זה היה אסור.
למה?
ש. אה. אה.
מבחינה דתית או.
לא. לא. לא. ההונגרים.
אה. זאת אומרת. כשההונגרים. אה.
כבשו. אבל לפני 38'?
נו. זה.
לא היית. אה.
נו. אני הייתי קטנה.
מ-המ. ואבא שלך היה חבר מפלגה ציונית?
לא. לא. אנחנו לא היינו במפלגה.
אה-הא.
רק הוא. הוא היה מה.
הוא היה ה- [משובש] (שפה זרה). האח הזה. בעיר.
גם הגויים אהבו אותו.
היה לו חבר. הוא עבד.
ש. אממ.
הוא רכש. שלא היה יכול ללכת ללמוד.
אז. אה. הוא היה עובד ב.
אממ. אה. נו.
את העיתונים שעושים. נו. אה. ב.
בבית דפוס?
בית דפוס.
כן.
והיה לו. אממ. חבר.
היה. היה עיתון עברי? בעברית?
לא.
לא.
הונגרית.
מ-המ.
והיה לו חבר. לפני. אה.
שבאו ההונגרים. היה לו חבר שהוא נעשה ראש העיר. וש.
מה. יהודי?
לא. גוי.
צ'כי?
אהה. הונגרי.
אה-הא.
ושבאו ההונגרים וסגרו את הדפוס.
בית דפוס?
אז הוא הלך אליו ש.
לבקש. אה.
אה. זה. עבודה.
אז הוא ענה לו: "אני מצטער.
את. אתה יהודי. אתה לא יכול."
אה-הא.
"לקבל." הוא בא הביתה.
ואני זוכרת. הוא בא. היה לנו ספה.
והיה לו קשר עם אמא. מאוד היו חברים.
ישב ו. ובכה. ש.
זה היה.
שהחבר כ. מה ש.
הח. החבר דחה אותו.
לא היה לו. ש. אממ.
שהצ'כים היו. הוא עבד.
הוא נתן לו לחם.
הוא נתן לו עבודה.
מ-המ. כן.
ושהסתובב המצב.
כן.
הוא בא אליו שת.
אז הוא אמר: "אני לא יכול לעשות כלום."
כן.
"אתה יהודי." והוא בכה.
זאת אומרת. אה. ה.
הוא בכ.
הפרצוף האמיתי התגלה.
אז הוא בכה.
כן.
ואז הוא נסע לחפש עבודה.
אחיך?
כן.
כן. איפה?
הוא הלך ו. אה.
לעיר בהונגריה. ושם הכיר.
אה. אה. בחורה שהייתה.
‮היא ב. מ-‭Budapest‬ היא הייתה.‬
‮שאבא היה חזן ב-‭Budapest‬.‬
והיא למדה בעיר הזה.
אה. להיות. אה. בסמינר למורות.
מ-המ.
ושהיא גמרה שם את הלימודים.
‮אז היא ביקשה שהוא יעבור ל-‭Budapest‬.‬
‮והוא בא ל-‭Budapest‬. וש.‬
שם תפסו אותו והכניסו אותו לבית סוהר.
בתור ציוני?
אה. מה היה?
הם. כשההונגרים באו. אז ביקשו מאיתנו את התעודת. אה.
זהות.
זהות הונגרי. אבל אנחנו אמרנו: "אנחנו צ'כים."
כן.
ולא היינו הונגרים.
מ-המ.
אז ההורים. כל ש.
כל שבוע היו צריכים ללכת במשטרה להתייצב.
מ-המ.
‮ואותו ב-‭Budapest‬.‬
כן.
תפסו ו. אז ישב שם כמה זמן.
‮ואחד. עיתונאי מ-‭Budapest‬. בחור יהודי.‬
הוא באיזה פרוטקציה הוציא אותו.
ואחרי כמה זמן לקחו אותו למחנה עבודה [משובש].
כן.
הוא. ואחר כך.
כבר פה בארץ שמעתי שאמ.
כולם אמרו שארי.
קראו לו ארי.
שהוא הגיע לישראל. שהיה לו הסרטיפיקט.
אה-הא.
‮באותו היום שהוא היה צריך לנסוע ל-‭Praha‬.‬
‮אז היטלר נכנס ל-‭Praha‬.‬
אה-הא.
אז כבר הוא. לא הגיע לו.
זאת אומרת. בעצם 2 אחים היו אמורים לעלות לארץ.
כן.
אחד הצליח.
והיה לי 2 דודים.
א. אחד הצליח.
אחים.
ואחד לא הצליח.
אחיש. אחים של.
אה. של אמא.
כן.
2 באו בתור חלוצים.
כן.
השלישי בא ב-39'. שיהיה עד 120.
הוא בן 94. ועוד מתפקד קצת ו. בחנות שלו בירושלים.
ואת פגשת את האנשים האלה מהמשפחה.
כשהגעת לארץ. פגשת אותם והיית איתם בקשר?
עם. אה. עם הדודים?
עם הדודים ועם האח?
בוודאי. עד היום.
כן. כן.
אנחנו משפחה מאוד. אה.
מלוכדת.
כן.
אז אנחנו עוד נשמע על זה.
עכשיו נחזור קצת אלייך.
את אומרת שהיה לך מורה פרטי שלימד אותך תפילה.
כן. כן.
וקצת יהדות.
ואת למדת אצלו גם עברית? אצל המורה הזה?
אה. זה בעצם. אהה.
היה. אה. עברית.
אה. אני לא יודעת.
אכנזית?
אשכנזית כזה.
אה-הא. והעברית הזאת שאת מדברת עכשיו.
למדת בארץ או בקפריסין?
אני. בקפריסין היה לי בעיה.
היה לי מה. אה.
שינוי מזג אוויר. היה לי.
אה. גרדת.
כן.
וקיבלתי טיפול.
‮הייתי שם ב-‭Famagusta‬.‬
כן.
בבית חולים כמה זמן.
ולא יכולתי ללכת לשיעורים.
לא למדת.
בעצם. את הלימודים.
אז אתה העברית בעצם רכשת בארץ?
את העברית. אני באתי לאח שלי.
כן.
שהוא גר בצפון תל אביב.
מ-המ.
והיה לו 2 חדרים.
ואחד היה מושכר ואחד הוא גר עם אשתו. עם.
כן.
עם ילד.
מ-המ.
ואני במטבח. זה היה [משובש] (שפה זרה).
כן. אבל. בלה.
אנחנו עוד נשמע על. על התקופה הזאת.
אני עכשיו רוצה רק קצת להתמקד בנושא של העברית.
כן.
העברית הזאת שאת מדברת.
אז אני התגייסתי. התגייסתי לצבא.
אז בצבא את קיבלת את הידע שלך?
בד. ב. אה. דיברתי קצת כבר בגלל ש.
כן.
אהה. בדרך למדנו.
כן.
פה שם.
מ-המ.
אבל. אה. אני התגייסתי.
ושמה.
וש.
שיפרת את העברית שלך?
כן. אני הייתי מ.
כן.
מש"קית.
כן.
בחיל אוויר.
כן.
ועברתי קורס בכרמל. ומהשמיעה ו.
כן.
ה. השפה שלי לא כל כך. אבל. אה.
לא. לא. היא בסדר גמור.
לא היה לי אפשרות.
כן.
היינו מוכרחים לרוץ אחרי הפיאסטרים.
כן. עכשיו אנחנו חוזרים קצת עוד לתקופה שלפני המלחמה. אה.
בזמן שאת היית תלמידה.
האם היו לך איזשהם תחביבים.
איזשהם עיסוקים. מחוץ ללימודים של בית הספר?
לא היה מצב כזה.
לא.
לא. את כל רגע פחדת שירביצו לך.
לא. לא. לא. אני מדברת עוד לפני המלחמה.
לא.
אה. כשהיה.
זה. הייתי קטנה. לא.
לא. ו. אה.
מה. אה. איך היו מבלים את הזמן הפנוי?
נניח ב. ביום ראשון.
כשלא היו לימודים. הייתם הולכים לקולנוע. או לשמוע מוזיקה?
לא. מה פתאום? לא. לא. לא.
אופרה? בלט?
איך?
ריק. בלט או משהו כזה?
לא. לא. לא.
‮לא היה. אה. ב-‭Berehovo‬.‬
דווקא מאוד אהבתי לרקוד.
כן.
והיה לי. אה. הייתי.
את רקדת?
הייתי. היה לי גוף טוב. והיי.
א. את רקדת לפני.
איך?
זאת אומרת. בתור נערה.
את רקדת באיזשהו מקום?
אממ. אני. אה.
זה מעניין. הייתי ב.
בצבא. ושם עשו לנו ערב. אה. ריקודים.
אז באה מורה והיא שאלה אם למדתי לרקוד.
אה-הא.
אז אמרתי: "לא." אז היא אמרה: "חבל מאוד.
בגלל שיש לך נטייה."
אבל. אה. לא הייתי במצב כזה.
זאת אומרת. את לא.
לא.
לא רקדת.
לא.
אז מה. מה היו החיים?
רק ללמוד בבית ספר ולחזור הביתה?
כן.
ואחרי הצהריים לשחק עם החברים. עם החברות.
לשחק. אה. היה לנו בית ו.
אה. חברות ו. אני לא יודעת.
אה. היה לנו חצר יפה. פרחים.
מה אהבת לעשות. אה.
חוץ מאשר ללמוד בבית ספר? היו לך.
על אופניים נסעתי.
לרכב על אופניים?
ו. אני יודעת. ל.
לקרוא ספרים?
כן. לא כל כך. לא.
אני לא הייתי תלמידה טובה.
מ-המ.
לא היה לי [משובש].
והיום את קוראת?
אהה. עכשיו לא כל כך.
בגלל שהעיניים. יש בעיות.
מ-המ.
אבל עכשיו אני.
אה. את המוח קצת. אה.
ע. עם. עם תשבצים. עם סודוקו?
אה. אה. ל. תשבצים עם. אה. מספרים.
אה-הא.
זה אני עכשיו מתעסקת.
כן. זה את מתעסקת.
אה. כן.
עכשיו. אה. את.
תראי. אני חייתי תמיד עם פחד.
אני בלילות לא ישנתי.
תמיד עם פחד. בגלל ש.
אה. היו ב. אה.
נכנסו בעיר שלנו ה.
ה. אממ.
את מדברת.
‮כמו ‭S.S‬-ים. אה. כזה.‬
את מדברת על 38'?
רק אחרי.
כשההונגרים.
כן. כן. כן.
כן.
אה. מלפני זה אני לא זוכרת.
כן. אבל אני עד.
עדיין רוצה קצת. אה.
לשמוע גם מה שקרה קודם.
את מספרת שהייתם משפחה מאוד. אה. אמידה. עשירה.
לא היינו עשירים.
לא?
לא.
את. אה.
לא.
סיפרת שאבא שלך בא ממשפחה.
כן. אבל זה לא.
אני לא. אה. עשירים היה אחרת.
מ-המ.
היה לנו אדמות. אבל.
אה. זה היה בהרים.
כן.
אז. אה. הוא.
אה. אה. תראי. למשל שם.
אה. עץ מאוד. אה. זה.
אז אני יודעת. הוא. היה לו שם. אה.
על האדמה שלו עץ.
אולי זה מכר.
כל פעם מכר משהו.
מ-המ.
והוא. היה בבנק.
זאת אומרת. זה התפרנסו?
ובבנק היה.
מ. מזה שמפעם לפעם היו מוכרים חלק מהאדמות.
כן. כן. כן.
ואת היבול. את התוצרת.
כן.
מכל מקום. אה. היה לכם בבית.
תראי. אני יודעת שעד 38' לא היה בעיות.
איך. מה. אני לא יודעת.
כן.
היה בבית אוכל נורמלי.
מלובשים. אה.
חגים. בגדים חדשים. הכל.
כן.
אה. אני לא יודעת מה.
עשיר או לא עשיר.
לי לא היה חסר כלום.
את. את החגים אתם הייתם חוגגים.
אה. במסגרת רחבה יותר?
זאת אומרת. אה. הגיעו עוד בני
משפחה לשבת איתכם ליד השולחן. או שרק אתם?
לא. תמיד היה לנו אנשים ומשפחה זרים.
אורחים.
כן. כן.
כן.
כן.
ובמקום עצמו. היו למשל אופים את המצות?
לא. אה. קנו.
ה.
לא. אה.
היו מביאים אותם?
אה. קנינו את זה. כן.
אה-הא. ושחיטה ש. כשרה הייתה במקום?
כן. כן. בטח.
כן.
כן. כן.
ומי למשל היה מוזמן?
אה. האחים החורגים. אה. דודים. דודות?
לא. אה. זה. לא היו מוזמנים.
אבל אם באו לסדר משהו.
זה עיר. אה. היה.
שמה היו המשרדים. הכל.
אז. אה. קניות ו.
כן.
היה פעם בשבוע.
יריד?
אהה. שוק.
יריד.
אז באו.
כן.
אה.
לקנות. אבל. אה.
בחגים עצמם. למשל בפסח.
בראש השנה. ב.
בשבועות. הייתם. אה. חוגגים את זה?
אממ. היינו לבד.
או שבא בן דוד.
אהה. זה לא.
לא. לא הייתם. אהה.
לא כמו שהיום. זה לא. לא.
שולחן כל כך גדול.
לא.
כן. ושמרו על כל הדברים ששייכים לכל חג.
מבחינת. אה. התפריט של הארוחות?
כן. כן. כן.
כן?
כן.
טלפון היה לכם בבית?
לא.
רדיו?
אה. לא כל כך. לא. היה אסור.
אבל את מדברת. היה אסור כשהג.
הונגרים הגיעו. אבל לפני זה?
כן. אז לפני. אני לא זוכרת.
לא זוכרת.
אני זוכרת שה. ב.
אצל השכנים לא היה חשמל.
רק. אה. אבל אצלנו היה חשמל.
היה חשמל. ומים זורמים בבית?
לא. לא. לא היה. מ.
בחצר היו?
תראי. זה בית לא היה כל כך מונדרי.
מ-המ.
היה לנו כסף בבנק לבנות.
היה להם תוכנית לבנות על המגרש הזה בית. אה. בשביל.
אה. היה שם. אה.
שכנים גויים. ואמא שלי הייתה מאוד ביחסים טובים.
שם היו 2 בנות.
והם בנו. אז הם רצו אותו דבר לעשות.
אה-הא.
2 בתים. וגם לזקנים.
אה. זה היה התוכנית.
[משובש]. כן.
כן. אבל. אה.
זה לא הסתדר.
היה לנו עוד בית.
כן.
אז רצו למכור את זה וביחד.
ו.
לעשו לעשות משהו ו. ו.
ול. לבנות בית מודרני.
תאמרי לי בבקשה. אה. בלה.
אבא שלך היה נוהג לקרוא עיתון באופן קבוע?
לא.
לא.
לא.
מכל מקום. אה. את היית עדיין מאוד צעירה. אה.
ב-38'. אבל משהו ממה שקורה בעולם הגיע גם אליכם?
אה. שהיה. אה. אה.
היה. אממ. המלחמה עכשיו. אה.
שההונגרים התקרבו. אז היה בגבול.
היה יריות. אני זוכרת.
אחי הוריד אותי למטה מהמיטה.
מ-המ.
לשכב על הרצפה.
זאת אומרת. כשההונגרים.
זה לא. לא הרבה זמן. אחר כך.
כשההונגרים נכנסו. אז.
אה. הרגשתם שזו מלחמה?
זה לא היה. זה.
היו יריות. הפגזות?
אני לא יודעת. אהה. אה.
זה לא כמו שהיום.
זה. אממ. אני לא יודעת.
אני יודעת שהיה בעיה והי.
היה יריות. אבל.
מ-המ.
איך שב. נכנסו ההונגרים.
עשו. קיבלו אותם מאוד יפה בעיר.
כן.
ואנחנו מהבית ספר היינו צריכים ללכת לקבל את החיילים.
ול. באותו הלילה.
אה. אבא קיבל מכות.
אבא היה עם זקן.
ותפסו בזקן. ואחר כך נכנסו.
ברחוב?
לבית שלנו שהיה.
תפסו אותו ברחוב או שנכנסו לבית?
ברחוב.
כן.
אבל. אה. באו בעיר שלנו ההיטלריסטים.
והם כבשו לנו.
לנו היה. אה. 4 חדרים.
ואנחנו היינו בבית 4.
אז השאירו לנו חדר אחד ואת הח.
זה. זה קרה מיד?
איך?
מיד כשהעיר. אה. נכבשה?
כן. ההונגרי. כן.
כן.
והם גרו אצלנו. והם היו. אני זוכרת ש.
הז'נדרמים ההונגרים?
מה?
הז'נדרמים ההונגרים גרו אצלכם?
הם גרו. אה. זה היה ככה.
היה לנו. אממ. מרפסת סגור. זה כניסה.
מ-המ.
ומטבח גדול. והיה חדר שינה.
ומהמ. במרפסת היה עוד חדר.
ומהמטבח היה עוד.
אה. חדר ודלת.
אבל על הדלת שם היה הספר. אה.
אממ. ארון עם הספרים.
ככה שזה היה סגור.
כן.
ושם היה חדר ועוד חדר.
מ-המ.
אז הם הכניסו אותם.
אה. לא שאלו אותנו. הכניסו. ו.
כמה זמן גרתם יחד עם הז'נדרמים?
תשמעי מה שאני רוצה להגיד לך.
כן.
אז היו 2 שהם כל ער. אה. הוא.
הם באו ונכנסו אלינו.
והם ביקשו את זה ואת זה. ואמא נתנה להם.
והם התחילו לספר מה הם עשו אותו היום.
אה. נסעו לכפרים.
ואחד סיפר שאיך שהוא לקח ילד יהודי והוריד לו את האוזן.
חתך לו את האוזן.
ואני שמעתי את זה.
אז נורא התחלתי לבכות.
רצתי בחדר שינה ונורא בכיתי.
ובא השני. אז הוא התחיל ללטף אותי.
הוא אמר: "לא. הוא משקר וזה לא נכון."
אבל זה היה כן נכון.
כן.
אבל מה. הם אמרו ש. לחברים.
שאת הבית הזה שלא ייגעו. שאנחנו אנשים טובים.
אז אמא אמרה.
וזה היה אחרי שהרביצו לאבא שלך?
כן. זה היה.
את אבא קי. קיבל מכה.
מ-המ.
יום הראשון ש.
כן.
נכנסו.
ו. ו.
ולמה הם בעצם היה להם אינטרס.
אה. לשמור על המשפחה?
איזה סיבה הייתה להם?
אה. אה. כל גוי יש לו יהו. יהודי אחד טוב.
אה-הא. זאת אומרת. הם הרגישו טוב אצלכם בבית? אה.
כן. בטח. אמא נתנה.
הם אכלו איתכם?
כן. לא. ל. לא אכלו.
כן.
אה. אמא נתנה להם.
כן. זה. אה.
זה היו המפקדים של החיילים?
של השוטרים?
לא.
אלה.
זה לא שוטרים.
אה.
זה היו פושעים. פשוט מאוד.
היו להם.
הם התפצלו.
אבל היו להם מדים?
היו להם מדים?
הם לבשו מדים?
אהה. לא כל כך.
אז איך הם התלבשו?
היה להם. אה.
מגפיים?
עם מגפיים כזה. אני.
כובעים עם נוצה?
אהה. כבר לא זוכרת.
מ-המ. כמה זמן הם גרו אצלכם?
היה הרבה זמן. היה.
חצי שנה?
יותר.
יותר מחצי שנה?
אז היה לכם איזה מין דו קיום כזה.
איזה דו קיום? לא. אם לא שילמו לנו בשביל ה.
לא. אבל בכל אופן.
אתם גרתם והם גרו.
ולא היו חיכוכים ביניכם.
הם כל היום לא היו. הם באו.
באו.
בלילה. הם הלכו.
באו לישון?
לכפרים לעש. להרביץ את היהודים.
מ-המ. באו לישון?
כן. ולשדוד אותם ו.
מ-המ. פחדתם מהם?
בתקופה הזאת.
אנחנו מדברים על 38'.
הגיעו פליטים יהודים ממקומות אחרים?
כן.
מאין?
מ. מ. מסלובקיה.
כן.
ומפולין.
כן.
אבל זה היה.
אה. לא רסמי.
שתפסו יהודים שמחזיקים אותם. אז הרגו אותם.
ו. והיה יום.
זאת אומרת. אם מישהו. אה. עזר.
או החביא יהודים מפולין או מסלובקיה.
כן.
וההונגרים שמעו על זה.
כן.
הרגו אותו?
כן. אהה. ש. עשו לו.
היה.
או חרם. או לקחו אותם.
בגלל שסחבו. אה.
מי ש. שבאו ההונגרים.
אז הם ביקשו את התעודת זהות הונגרית.
כן.
ו. אה. אנחנו צ'כים. היינו צ'כים.
היו אנשים שהיו להם?
אז היינו צריכים להתייצב כל יום.
וכל פעם. אני לא זוכרת.
כל שבוע?
כל שבוע. כל יום.
כן.
למשטרה.
אה-הא.
אני. שבחופ.
רציתי לנסוע לסבתא. אז רק עם אישור של המשטרה.
אם אני רציתי להישאר שבועיים.
לא נתנו. רק 4 ימי [משובש] הייתי צריכה לבוא הביתה.
אנחנו ישבנו על המזוודות. שכל רגע.
אבל היה עדיין מותר. אה. לנסוע ברכבת?
אז רגו. רגע.
אז גם כן לא. אבל אני הייתי נראית כמו שיקסע רוסיה.
מ-המ.
עם פנים עגולים. בלונדינים עם עיניים כחולות.
חוץ מזה. גרו אצלנו תמיד.
אממ. אנחנו גר.
אה. הבית שלנו. 2 בתים.
אחד היה ברחוב השני.
זה היה יותר קרוב לרכבת.
מה שעלה להרים. והיה רכבת.
מה שנסע בהרי. ב.
בכל העולם. זאת אומרת. הראשי.
בין לאומית. רכבת.
בין לאומי.
בין לאומית.
כן. ותמיד היו גרים אצלנו.
אה. מי שעבדו ברכבת.
אה-הא.
את מבינה? אז אחד שהוא היה.
אממ. אהה.
נהג. אה. הקטר.
קטר.
אז הוא לקח ל. על עצמו.
שאני נסעתי. אז לקח.
אהה. על. אה. אח. אה. היו לו. כן.
זאת אומרת. הוא שמר עלייך?
היה. המצב היה קשה מאוד.
מ-המ.
מאוד קשה עם הנסיעות.
זאת אומרת שכשאת נסעת זה היה יוצא דופן.
יהודים אחרים כבר לא נסעו ברכבת?
אה. לא כל כך. לא.
אה. לא כ. לא כל כך.
זה רק כי הנהג הקטר לקח אותך.
כן.
אליו ו.
לא אליו. אה. היה ככה.
שבאו ה. באו.
אה. הייתה בת דודה מה.
מיישוב אחד. אה. הייתה אצלנו.
והיא רצתה לנסוע הביתה.
וכבר אי אפשר היה בכלל לנסוע.
זאת אומרת. זאת הייתה ממש פקודה.
חוק. שליהודים אסור.
כן.
אה.
כן.
לנסוע ברכבת.
אז. כן. אז היא רצתה לנסוע הביתה.
זה היה לפני פסח.
ואמא אמרה. היא דיברה עם ה.
אממ. זה. עם הנהג הזה.
שהיא שולחת אותי עם הבת דודה ושהיא תדע. אה. לטפל בזה.
ושאמא אמרה לי: "שאת נוסעת עם
‮סורי ל-‭Ilonca‬." אז נורא בכיתי. ואני אמרתי: "אמא."‬
פחדת?
"אני לא רוצה לנסוע.
בגלל שאני מרגישה.
אם אני עוזב אתכם.
יותר אנחנו לא. לא ניפגש."
מ-המ.
אז אמא צעקה עליי והיא אמרה
: "איך ילדה יהודייה יכול ככה לדבר?"
אבל זה לא היה כמו שהיום זה: "אני לא רוצה."
אמא אומרת. אז צריכים ללכת.
ואת.
והלכתי ו.
ואת הרגשת.
[משובש].
שזה. שזה ה. שזה הסוף?
אני. זה היה כבר מצב מאוד קשה. מאוד מאוד קשה.
מה. מה. למשל.
בזמן שאת אמרת את.
את הדברים האלה. מה.
מה ידעת על מה שקורה ליהודים במקומות אחרים?
ידענו. ידענו שלוק.
לקחו את ה. למשל בבית השני.
כן.
לפני שנכנסו גם כן הפושעים האלה. אז.
אממ. היה שם משפחה פולנים עם 2 או 3 ילדים.
פולנים או יהודים מפולניה?
יהודים פולנים.
כן. ומה הם סיפרו?
ו. אה. לא סיפרו. באו ולקחו אותם.
הכל השאירו. ולקחו אותם. ודיברו שהורגים אותם.
אה-הא.
ידענו.
ואת.
ידענו 100%. אבל.
אבל את. את שמעת מאיזשהו פליט מה שקורה.
אה. כשהגרמנים כובשים את המקום?
את דיברת עם מישהו? לא דיברת.
[כך במקור] בכל אופן. בלה.
תראי. אני. מה שרוצה להגיד לך.
כן. בבקשה.
הפולנים שב-39'.
היהודים מפולין.
ב-39' ברחו. גם פולנים. אני לא יודעת.
אוקיי.
דרך העיר שלנו.
כן.
ואחותי הייתה בחברה. עם חברים בעיר.
ומצאה בחורים פולנים. יהודים שברחו.
וזה היה יום כיפור. יום כיפור.
כן.
וכל אחד נת.
זאת אומרת. הם הגיעו לבית כנסת?
אה. הביאו. לא.
הם. אה.
היה שם על יד הבית הכנסת הגדול.
שמה החבר'ה הם נפגשו. אני יודעת?
כן.
ו. אהה. היא הביאה 2
בחורים הביתה. שהם צמו.
ואחותי אמרה לאמא: "אמא. הבאתי 2 אורחים."
ואמא הסתירה אותם.
3. ה-2 היו ב.
אצלנו ואחד אצל חברה.
מ-המ.
אפילו אחד קוראים. אה. צוקרמן. אני זוכרת.
כן. ולא דיברתם איתם?
והיו.
לא שאלתם: "מ.
מדוע ברחתם? מה קרה?"
תראי. ידעו. אהה. ברחו. ברחו.
מה. מה. אבל מה. מה ידעו?
זאת השאלה הגדולה.
תראי. את אמרת לאמא שלך דבר מאוד מאוד קשה.
ידענו שהורגים אותם. ידענו שהורגים אותם.
הם סיפרו לכם?
זה אני לא יודעת.
מ. מאין. מאין הגיעו כל השמועות האלה?
הם. הם. הם. אה. מבית. הו.
הולכים חבר'ה גדולים. יותר גדולים.
זאת אומרת. זה לא מעיתון.
זה לא מרדיו. זה אחד ש.
כן. יכול להיות מרדיו. היו כאלה.
לא. אבל אם את מספר לשני.
היה מי שהיה רדיו במוסתר או זה.
אה-הא. זאת אומרת. אבל ה.
העניין הרציני ש.
אני חושבת.
מה עושים הגרמנים ליהודים. זה.
אני חושבת שכמה זמן היה לנו גם רדיו.
כן?
אני לא זוכרת.
מכל מקום. אתם הבנתם שהגרמנים. יש להם.
הורגים. כן.
כוונה לרצוח יהודים?
נכון. נכון.
זה אתם ידעתם.
כן.
כבר מתי? ב-38'. 39'?
אמרתי. תאריכים אל תשאלי.
מתי את נסעת.
כשאת אמרת לאמא שלך שאולי לא תיפגשו יותר? מתי זה היה?
זה היה ב-43'.
43'.
כן.
ואז אתם כבר ידעתם.
אה. הייתם מעודכנים.
אז כבר יד. ש. ידענו ש.
שהגרמנים כמעט כבשו את כל אירופה?
לקחו כבר את הנ. המ.
הבחורים לקחו למחנה עבודה.
אה-הא.
ו. והיה מצב מאוד. מאוד.
מתי. מתי מאצלכם לקחו את הגברים למחנות עבודה?
אני חושבת. אה. ב-41'. ארב. אני לא יודעת.
41'.
זה.
כן.
לא. לא יודעת. תאריכים אל תשאלי כבר.
כן.
אה. ה [משובש] הזהו.
אז אחי. היה אז עוד בבודפשט.
והוא סידר להם. והם עלו לבודפשט.
ומשם הם באו לארץ.
אה-הא.
ומעניין.
רגע. אותם ה. הבחורים.
ה-2 בחורים.
שהסתרתם אותם.
כן.
ביום כיפור.
כן.
כן.
אה. אני.
הם הגיעו לארץ.
אני בתור חיילת.
נסעתי בטרמפים. לא היה תחבורה כמו שהיום.
אני מדברת חיילת בארץ?
כן. תפסתי טרמפים.
אה. עם טנדר. אני חושבת.
מ-המ.
והנהג מתחיל לשאול אותי: "מאיפה את?".
ואני. והמספר על היד.
כן.
אז. אה. מתחילה שמהקרפטים.
אז אני רואה שהוא.
העיניים מלא דמעות. אז הוא אומר: "את יודעת מה.
אני הייתי בעיר שלכם".
ואני אומרת: "כן".
ואני מתחילה לספר שהיה 2 בחורים.
אז הוא אומר: "אחד.
הוא נמצא ב. בתל אביב.
יש לו חנות. ואני אספר לו.
שפגשתי חיילת. וכך ו".
והוא השני?
אבל הוא לא. לא.
לא. לא נוצר קשר?
כן. מכל מקום. למרות שהייתם עיר קטנה.
אז את מספרת. וזה בוודאות.
שב-43' כבר ידעתם שהורגים יהודים.
כן.
לא היו לכם אשליות בקשר לגרמנים?
לא חשבנו שמגיע. חשבנו שהרוסים מתקדמים. וא.
אה-הא.
אנחנו כבר לא ניפול בידיים.
אה-הא.
של ה. אה.
זאת אומרת.
של ה.
זא. זאת הייתה התקווה שלכם. שהרוסים.
נס.
י. יגיעו?
נס. שנס יהיה.
אבל היה איזשהו זמן שאתם אולי שקלתם לעזוב את המקום.
לא יכול.
לברוח לאנשהו?
היה אסור. הרי כל יום [משובש] יצא.
כל יום או כל. אה.
כמה זמן. להתיי.
כל יום. למשטרה להתייצב.
אה-הא.
סגרו לך ידיים ורגליים לא לעבוד.
לחם לא קיבלת.
כן.
לנו.
מי.
היה.
ממתי היה אסור לעבוד. אה. בלה?
אל תישאלי אותי. לא. אני לא זוכרת.
כן.
[משובש].
זאת אומרת. זה תקופה קצרה אחרי שההונגרי..
לא קצרה. לא קצרה.
ל. זה לקח זמן?
לחם אם לא מ. אה. למשל.
לחם היה כרטיס. לא נ..
תלושים? היו תלושים?
התלושים.
כן.
אז זה היה כמו בוץ. לא לח..
מ-המ.
שאי אפשר היה לאכול.
כן.
אז הגויים. הנהג הזה. למש..
של הקטר.
הוא נסע בכפ..
כן.
הוא קנה לו קמח.
אז היה לו את הלחם. הוא נתן לנו.
אה-הא.
אז מהלחם הזה. אמא חלק..
חתכה?
יו..
חילקה?
חתכה. היא לקחה עוד שיהיה להם ביום שישי
בערך. להגיד ברכ..
א..
על הלחם.
ל. לעשות קידוש.
קידוש.
מה עוד את זוכרת
שהיה אסור ליהודים לעשות בתקופה של ההונגרים?
לא לנסוע ברכבת. לא לעבו..
כלום. כלום. לא לעבוד.
לא ללמוד.
לא ללמוד. כלום.
זאת אומרת. והיה עוצר.
אז מה? ישבתם בבית?
נו. אז מה?
כל כ. זה. זה כמה שנים טובות. ישבתם בבית?
לא. בבית. ב.
בעיר הלכת. אבל עם פחד.
כן.
לא יודעת מאיזה מקום. א..
כן. זאת אומרת. אה. היי.
הייתה אפשרות שמישהו ילך ברחוב.
ובלי שום סיבה לפגוש ז'נדרם או חייל ולא יחזור הביתה?
נכון.
היו דברים כאלה.
נכון. נכון.
נכון?
והמחסור הזה באוכל.
זה גם כן היה הדבר הדרגתי.
או שמיד הרגשתם שאין לכם זה.
וחסר לכם ככה. שהיה אסור לקנות בחנויות?
לא. בחנויות את יכולת לקנות.
כן.
אם היה לך כסף.
אה-הא.
וירקות. אה. לנו היה גינה. אז אמא.
אז גדלתם ירקות?
כן.
כן.
אבל. אממ.
היה מצב. אה. לא.
את לא היית בתור.
אה. אה.
חושב בתור בן אדם.
אתה היית יהודי.
כן. עכשיו. אותם השכנים שאתם הייתם איתם ביחסים טובים.
ואת שיחקת עם הילדים של השכנים.
איך הם התייחס..
התהפכו.
הו. הייתי רוצה מ.
בבקשה לשמוע מה. מה השתנה?
איך. איך הם השתנו?
מה. מה קרה ליחס שלהם כלפיכם?
למשל. הייתה לנו שכנים.
איש מבוג. אה. אה. אנ.
זוג מבוגר מאוד.
והיא הייתה ש. אה. אנטישמית.
הוא. הזקן. לא. הוא.
הוא היה. אז. אה.
היא באה והתחילה ל.
וכל פעם באה לשבת אצל אמא.
והיא התחילה ככה לדבר.
אז אמא אמרה: "הו.
הזמן רץ. עכשיו בא המוות". אז היא ברחה.
את יודעת. ככה אמא הפסיקה. הם היו אנטישמים.
זאת אומרת. מה שלא קרה קוד..
יש לי שכנ..
עכשיו. עכשיו התב. התגלה?
בבית. אה. ז..
כן.
השכנה. היא. יש לי בתמונה.
אז היא הייתה גם כן ילדה.
היא. היא. אמא הייתה אלמנה.
והיה לה אח. את האח הרגו.
הוא היה פושע. והיא.
אחרי המלחמה. אחותי הייתה שם.
והיא אמרה שהם פחדו וזה.
אבל זה לא בדיוק ככה.
מה זאת אומרת?
שהם. אה. עשו מה שעשו.
בגלל שפחדו מהגר. מה.
אה-הא. זאת אומרת. א..
מהזה. כן.
אבל את אומרת שזאת הייתה יוזמה שלהם.
אה..
שגם בל..
תראי. יוזמה. זה.
עידוד של הגרמני..
זה היה אווירה כזו. עם. א..
נגד יהודים. היו גם. אה.
תופעות הפוכות. זאת אומרת.
חוץ מהנהג של הקטר שאת מספרת שהוא עזר לכ..
פחדו. פחדו.
פחדו?
פחדו. היה שם אחד.
אה. מה שמנקה את הארובה.
כן.
אז הוא היה בשכירות. היה גר ב.
אצל השכנים. אז הוא היה קומוניסט.
כן.
אז הוא ככה עם אמא.
אבא איש היה שקט כזה. אמ..
כן.
הייתה יותר [משובש].
יות..
אז. א..
ידידותית?
כן. אז הוא. אה.
היה. אה. נגד [משובש].
הוא היה נגד הפשיסטים?
כן. אב..
אבל הוא גם. הייתה לו אפשרות לעזור. באופן ממשי?
לא. לא. ל..
לא?
הם פחדו.
עכשי..
ז..
ב..
אה. שמה את יודעת.
בשביל. אחד שגנב.
אה. ש. כמה ליטר יין.
אז הרגו אותו. תלו אותו.
מ-המ.
ל..
זאת אומר..
אז. אה. לא היה ז..
האנשים היו מאוד קשים.
האנשים היו קשים.
ואת הקומוניסטים.
אה. לא רדפו. לא אסרו אותם?
לא. ב. בסודית.
אה. הסתירו שהם קומוניסטית.
אה-הא. לא ידעו?
לא.
היו גם הלשנות?
זאת אומרת. אה.
אנשים שהלשינו ואמרו.
להם יש כסף או דברים מהסוג הזה?
לא הבנתי.
אנש. היו גם שכנים שהיו מלשינים שאמרו.
ליהודי הזה. יש לו כסף. א..
בוודאי. בוודאי.
כן? את זוכרת איזשהו מקרה כזה?
תראי. אה. יהודים עשו.
אה. ביזנס שחור. כמו שאומרי..
שוק שחור.
שוק שחור.
כן.
אבל. אה. לא אצלנו.
אנחנו די סבלנו בגלל שסגרו את הבנק.
ואי אפשר היה להוציא כסף.
מ-המ.
והכסף נשאר ש..
החרימו את כל ה.
את. את החשבונות של היהודים.
אז היה. אז אחותי כבר תפרה...
כן?
היא. אה. הרוויחה קצת.
ו. אה.
אמא הייתה מאוד בלבוסטה.
מאוד ידעה להסתדר. אז ככה..
מ-המ. אבל היא הייתה רק בבית.
ואבא שלך. אה. היה מגויס לאיזשהם עבודות?
לא. הוא היה מבוגר כבר. לא.
הוא היה מבוגר. אז גם הוא ישב בבית? גם הו..
כן. כן.
ישב בבית.
כן.
מה הוא עשה? למד?
מה. בבית. אה. את יודעת שיש בית.
אה. בודד. אז תמיד יש פה. זה. לעשו..
זאת אומרת תחזוקה. דברים מהסוג הזה?
או שהוא קרא ב. בספר. א..
ספ. ספרי הקודש.
ספר. אה. כן.
כן. מכל מקום.
ה. המ.
הימים עברו עליכם בלי איזושהי תעסוקה מסודרת.
מאורגנת? לא היי.
פחד. פחד. כל יום פחד.
כן.
כל יום פחד.
ואת ה. את החוקים נגד היהודים.
איך הם פרסמו אותם? עם פלקטים?
זה היה בתוך האוויר.
לא. אבל נניח. הם. אה. אם.
אם הם אסרו על יהודים. נאמר. לנסוע ברכבת.
הם היו. אה. שמים איזושהי מודעה כזאת.
ליהודים אסור כך וכך.
אני. אה. כבר לא זוכרת.
מ-המ.
בוודאי היה.
כן. ומה שנתן לכם תקווה זה.
שהרוסים אולי יגיעו. וישחררו אתכם?
אמרו שלוקחים לעבודה. לא אמרו ש.
ידענו שאנחנו הולכים לעבודה.
מ-המ. מתי?
ב-44'.
אה-הא. אבל. ב. ב. הי.
הייתה לכם גם תקופה שהייתם בגטו. נכון?
זה היה. אה..
זמן קצר?
אני הייתי בגטו. אז זהו.
אני לא חזרתי הביתה. אני היית..
לאן נסעת?
אצל הדוד.
לאן נסעת?
אני נסעתי בכפ. אה.
ל. עם הבת דודה. הבית..
כן. אב. אבל לאן?
זה בהרים.
מ-המ.
שם בקרפטים.
לכפר?
כן.
כן.
וזה היה יותר מכפר.
קצת. אה. יותר מפותח.
עיירה?
כן. ובאו ואמרו שבאים הגרמנים.
באים לקחת את היהודים.
יום אחד. ה.
זאת אומרת. זה כבר היה אחרי שהגרמנים נכנסו?
במרץ 44'?
אה. א..
זאת אומר..
זה הק. זה היה הכל כבר.
אה. אה. נאצי. הכל אוויר.
אז זאת אומרת. זה כבר היה 44'.
כן.
שהגרמנים נכנסו וכבשו את המקו..
זה לא הגרמנים. זה ה. ה..
..
סאלושי. קראו אותם. סאלושי.
אה-הא.
זה. אמ..
פשיסטים הונגרים?
פשיסטים. אה. כן.
כן.
אז. אה. כבר לא יכולתי ללכת הביתה. וזהו.
אז. אה. הדוד. אה.
הדוד דיבר עם גוי אחד.
שהוא יסתיר אותי ואת הבת דודה.
ועוד ילדה אחת. הוא היה גר ביער.
כן.
בחוץ. זה. ושהוא יסתיר אותנו.
ובא הבן דוד שלי ולקח אותנו בלילה.
ורצנו לפני ש.
והגענו לגוי. והוא הכניס אותנו ב.
על הבוידעם. הכניס אותנ..
כן.
ב. אה. בקש.
כן.
שאותו יום היו צריכים לבוא לקחת את זה.
אז זאת אומרת. ידעתם שבאותו יו..
ח..
יגיעו. א..
כן. כן.
לאסוף יהודים?
כן. והיינו לילה אחד. ובכינו.
ו. ולמחרת אני אמרתי אני לא אכפת לי.
אני הולכת הביתה. אני הולכת להורים.
אני לא. לא רוצה.
מ-המ.
אב..
ואי..
למחרת ב..
איך. אה. היית חוזרת אם. אה.
רק מחרת ב..
אסור?
למחרת בא..
נהג הקטן?
הבת. אה. הבן דו..
מ-המ.
והוא אמר תחזרו הביתה.
שדחו את זה לשבועיים.
את האיסוף של היהודים?
את ה. את ה. לקחת אותנו.
כן.
למה? שהיה יהודי. הוא היה קצת משפחה שלנו.
הוא היה מאוד מכובד בכל הז. אזור.
והוא סידר שהעיירה הזו עם טיפוס.
אה-הא.
אז הם לא. לא באו שבועיים.
אה-הא.
וזה היה בדיוק לפני פסח.
מ-המ.
בערב פסח. הם.
זאת אומרת. את חזרת להורים?
לא.
לא?
אני בכפר.
אה-הא.
ובערב חג. ואיך אנחנו. ככה. החוצה.
מי. מ..
ק. הביאו אותנו לבית ספר אחד.
מי. מי הגיע?
הונגרים או גרמנים?
הח. אה. ההונגרים. ה. הפשיסטים.
פשיסטים.
והביאו אותנו לבית ספר.
כן.
את כולם שם. האא. ו.
לקחתם אתכ..
זה..
לקחתם איתכם משהו?
כלום.
לא אוכל? לא בגדים? שום דבר?
הם נכנסו עם אצבע בתוך ה. חיפשו זהב.
באברים אינטימיים?
כן.
מ-המ.
והיה צפוף. אה.
ו. ו. ו.
ואחר כך בא.
בב. הבית ספר היה בעיירה?
כן. כן. כן.
והביאו יהודים מכל הסביבה?
כן. כן. כן. ובא רכב.
אה. לקחו אותנו ל. לעיר שלנו.
‮ל-‭Berehove‬?‬
הי. היה שם. אה. יהודי.
היה לו. שהוא ג.
גידל שם. לא גידל. ייבש את הטבק.
כן. ייבש את..
זה. א..
כן.
היו הז..
כן.
והביאו אותנו שם. לא איפה שההורים. ההורים כבר.
אני קיבלתי מכתב דרך הנ. אה.
הנהג הזה שלא ללכת לאף מקום.
בגלל שהם כבר בגטו.
זאת אומרת. בזמ..
שאין לי כבר הביתה ללכת.
אה-הא. זאת אומרת. בזמן שהיית בעיירה הז..
כן.
בערי..
כן.
את ההורים כבר לקחו לגטו?
כן. ואני הלכתי לתחנה.
ידעתי שהוא בא. ככה התכתבנ..
כן.
הוא היה כתוב שלא ללכת.
שהרי הם כבר בגטו.
מ-המ.
ולקחו אותנו. ו.
אה. לקחו בעיר. ושם היינ..
אז גם אתכם הכניסו לגטו?
נו. כן. אבל ל..
כן.
איפה. ההורים היו בגטו של.
אה. אה. בית חרושת של. א..
לבנים.
לבנים.
לבנים.
ואותנו. את הכפר הזה.
לקחו ל. אה.
היה לו. זה. אממ.
שטח ענק. ושם. אה. הביאו אותנו.
זאת אומרת. שטח פתוח? לא בתים?
לא. זה היה. אמ..
מחסן?
צריף כזה.
מחסן כזה.
לא. מחסן.
כן.
וככה. כמ..
דרגשים? היו דרגשים בשביל. א..
לא. על הרצפ..
א..
על הרצפ..
אה-הא.
ככ..
כן.
ילדים גדולים. גברים. אהה. נשים.
בצריף אחד כולם?
כולם. זה היה. אה. ארוך.
כן.
אה. זה. את יודעת. אה. את הטבק.
כן.
זה עלים. מייבשים את זה. ו.
זאת אומרת. זה היה מ. א..
כן. זה היה בית חרו.
מפעל כז..
כן.
מעין בית חרושת כזה.
וטבק. שמה אספו אתכם?
כן. אספו ש.
שם. אה. אה. הכניס..
כן.
אותנו.
עכשיו. אה. ה. היה שמה מים.
היו שמה מים? אה. שירותים?
מה? לא שירותים. לא מים.
הלכת לשדה שם. שם.
מ-המ.
על יד..
ו. ולש. לש.
על יד כל אח..
לשטוף את עצמכם או מה?
את לא היית בתור בן אדם.
אה-הא.
הם לא קיבלו אתכ.
אותך בתור בן אדם.
ואוכל קיבלתם שם?
אני כבר לא זוכרת בדיוק איך היה.
כמה זמן הייתם בבית חרושת?
אני. אה. 3 שבועות. 4 שבועו..
3 שבועו..
משהו ככה.
כן.
כבר לא זוכרת.
והייתה איז..
ומשם באו ולקח..
איזה מסגרת. משהו לעבוד?
הוציאו אתכם לעבודה?
מה? איזה עבודה?
עשו מסדרים?
לא. כלום.
היית..
א..
בתוך הצריף.
אז היה שם שוטר אחד.
כן.
ימח שמו. שהאחיות שלו. הם ה.
הם הביאו לנו. אה.
אמא קנתה מהם. אה.
תרנגולות ודברים כאלה. הם הביאו מהז..
מהכפר.
ו. כן. הביאו א..
כן.
משפחה דווקא טובה.
כן.
אבל הוא היה פושע.
מ-המ.
גם. אה. הרגו אותו אחר כך.
כן.
והוא ראה אותי. ואני הייתי בתור ילדה.
היה לי שיער יפ..
כן.
עיניים יפות.
אולי לא הייתי כל כך יפה. אבל.
אה. אה. אז הוא אומר: "ילדונת.
מה את עושה כאן?
למה את לא עם ההורים?".
מ-המ.
אז הוא אומר: "אין דבר.
עוד מעט את תגיעי להורים". זה הוא אמר.
כן.
ו. אממ. הביאו אותנו לאושוויץ.
עכשי..
..
אז ה. הייתם במקום הזה בין 3 ל-4 שבועות.
מ-המ.
ואת אומרת שלא היו תנאים.
כלום. כר. לא. את לא ה..
ל..
את לא היית בתור בנאד..
לא היו לכם. א..
לא. כלום. לא פרטיות. לא.
אה. מצעים. א..
לא. לא. ל..
שמיכה?
לא. ישנת א.
על יד בן אדם זר. ככה.
ואת לא. את לא זוכרת אם קיבלתם משהו לאכול? מרק?
לא. מה פתאום?
לחם?
לא. לא.
לחם?
לא. לא. מה שלקחו מה.
לא יודעת מה שנתנו. לא יו.
לא זוכרת. אה. אני לא זוכרת.
היו אנשים שהיה להם משהו איתם?
איזשהו אוכל שהם הביאו?
אני כבר לא זוכרת.
מ-המ.
לא ראית. אה. לא היית צריכה אוכל.
לא. אה. את היית צריכה פיפי?
במקום הכל.
לא היה גבר. איש..
הי..
כלום.
היו מחלות בגטו הזה?
היו אנשים שחלו. קיבלו מחלות?
נו בוודאי. לא. לא היה טיפול. לא היה.
והמעניין שאחות.
ההורים היו צריכים לבוא מהטרנספורט הראשון.
אבל אמא אמרה אולי אני אגיע שם.
אה-הא.
אז היא ל. באו ל. עם הטרנספורט השני.
ואני הלכתי. פגשתי את הטרנספורט הראשו..
אה-הא.
מהגטו הזה.
כן.
..
ואתם ידעתם. אה. מה הולכים לעשות איתכם?
היה לכם איזשהו מושג?
מה יעשו איתכם? לאן ייקחו אתכם?
אה. לא. אמרו שלוקחים אותנו לעבודה.
אבל כבר ראינו שלא. תראי.
אין לך זכות. אין לך כלום.
את לא בן אדם.
כן.
את לא בן אדם.
והמקום הזה היה. אה.
סגור עם איזה גדר תיל או מה?
היה מלא שוטרים. אה. אה. ז'נדרים.
כן.
והמקום היה מאוד יפה שם. אצלנו.
ובדיוק היה א..
אביב.
אביב. וה. יש הפרח אחת.
אה. ר. עץ כזה שנותן פרחים ורי..
כן.
משגע.
כן.
ואת יודעת. את יודעת שאת הולכת למוות.
זאת אומר..
ראית שאת הולכת למוות...
זאת אומרת. כשאת היית בגטו.
את כבר הבנת..
בוודאי.
הכל זה דיבורים.
בוודאי.
הבנת את הכוונה של הגרמנים?
כן. בטח.
גם אחרים הבינו את זה ככה?
כן. בטח. בטח.
לא היו אשליות.
לא נתנו מים. לא. לא אוויר.
את היית. הכניסו אותך בב.
הקרונות סגרו את הד.
את ה. אה. אה.
דלת ואין לך א. א.
אוויר עם המון אנשים.
אחד על ה. על השני.
היו חלונות בצריף הזה?
סגרו את החלונות. לא. תשמעי. ז..
כן. ו.
את לא היית ב. בתור בן אדם.
את לא היית. אה. מה להגיד לך?
כן.
הגעתי לאושוויץ.
אני רוצה לשאול אותך שאלה בלה.
את באת ממשפחה דתית. נכון?
כן.
שמרתם חגים.
כן.
את קיבלת שיעורים. אה.
על. על ה. על הסידור.
על יהדות. הלכת.
האבא שלך הלך לבית כנסת.
כשהתרחש הדבר הזה. את ניסית.
אה. לחשוב איך זה קורה?
למה זה קורה?
אני לא הייתי. את יודעת.
אף פעם לא אהבתי את הדת.
זאת אומרת. גם בתו..
אנ..
ילדה לא היית. אה.דתית?
לא. לא אהבתי את הדת.
ואת עזבת את הדת אחרי מה שקרה?
לא. אנ..
במלחמה?
אספר לך. אני עם אחותי.
אז אני הייתי הקטנה והיא הגדולה.
מ-המ.
ולה יש חוש.
היא חזרה בת. אה...
בתשובה?
בתשובה. זאת אומרת.
היא הייתה דתייה. אבל עכשיו היא עוד יותר.
עוד יותר חרדית.
ואנ..
והיום את מנהלת. אה. אורח חיים דתי?
אהה. אני משתדלת כשר.
כן.
אה. ז..
לשמור על המסורת?
ה. כ. אה. אה. כן. א..
כן.
לבית הכנסת. אה.
לא הולך. יום שישי בערב אנחנו עושים קידוש.
מ-המ.
גם הנכדים. אה. רוצים את זה.
אז אנחנו ביחד עם הבן.
עם הבת היא גרה קצת רחוק. אז לא כל כך.
אהה. מה להגיד לך?
ואת ח. את. את חושבת שהייתה השפעה על.
אה. מה שעבר עליכם.
על. על הנושא של הדת היום?
אני אומרת לך. אני אף פעם לא אהבתי את הדת.
מ-המ.
ועכשיו אני. כמו שאמרתי. אמרתי.
אחותי כועסת. שהיא רצתה שאני.
אה. אלך ל. לפי היא מתנהג..
לפי הדרך שלה?
אז אני אמרתי. אז היא אמרה: "כן.
את לא מאמינה באלוהים".
אז אמרתי. שרה.
אני לא אומרת שאני לא מאמינה.
אבל אם יש אלוהים.
אז אני לא רוצה אותו.
מ-המ.
אני לא רוצה אות..
כן.
שהוא. אנשים כמו אמא שלי.
אני אומרת. אבא היה איש שקט.
אבל אמא אהבה לעזור.
איפה שהיא ידעה שחסר משהו.
לא היה לנו בשפע.
אבל את הקטן הזה הוא.
היא חילקה. היא עשתה הרבה מצוות.
זה היה מגיע לה מוות כזה?
או שילדים שנולדו. שנה.
שנתיים. זה היה. זה אלוהים?
אני לא רוצה אותו.
מ-המ. מה ה.
מה הפרש הגילים בינך לבין אחותך? כמ..
3 וחצי.
3 וחצי. כן. אם כן.
באו לאסוף אתכם לרכבת.
את זוכרת מי. מי הביאו אתכם לרכבת?
נו. כן. הז'נדרים.
ה. ההונגרים?
כן.
לא גרמנים?
אה. אה. הם עבדו ביחד.
מ-המ. היו גם גרמנים בסצנה הזאת?
אני לא זוכרת.
מ-המ. ומה את יכולה לספר על ההתנהגות של ההונגרים כלפי ה.
שמחו. הם צרחו ככה.
והם. הם מאוד. אה.
היו מרוצים. נכנסו לדירות. ולקחו מה שרצו.
לא גילו איזשהי אמפטיה.
למה שקור. עובר על היהודים?
לא פגשתי אותם. ול..
לא פגשת?
הלכתי. ואני הייתי באירופה. לא הלכתי שם.
לא חזרת? לא חזרת למקום שאת. א..
לא. לא.
גרת?
אחותי הלכה.
כן.
ו. אה.
ליום אחד. והיא נעמדה על יד הבית שלנו.
הכניסו שם צוענים. והבית היה הרוס.
והשכנה עוד ע. עד היום ישנה.
יש לי בתמונה גם.
והיא אומרת שהם בבית בכו.
אבל זה לא בדיוק ככה היה. לא חשוב.
ו. אה. אחר כך הלכה לבית השני.
ושם היא נעמדה. היא אומרת.
היא הרגישה לא יכולה להיכנס לחצר.
בא איזה גוי. אז הוא שאל.
אה. "גברת. את רוצה משהו?
את מחפשת. אה. מיש". אז היא אומרת לו.
זה היה הבית שלנו. ואחותי ברחה.
מ-המ.
היא אומרת: "העיר הרוס לגמרי". האינטליגנצי..
עזבה?
עזבה. ה. מי שהתעסק עם הגרמנים. הרגו אותם.
כן.
והיהודים אינם.
אז נכנסו מהכפר. אה. א..
אוכלוסייה אחרת?
אחרת. רעב יש. אין עבודה.
מ-המ. באיזה שנה היא הייתה? היא הייתה שמה?
אני ל. לא. לפני.
בתקופה של הקומוניזם. או אחרי?
לא. לא. אז לא נתנו.
הקומוניסטים לא נתנו להיכנס.
מ-המ. כן. אם כן.
אספו אתכם. סידרו אתכם בשורות. או מה?
הגענו ל. הגענו לאושוויץ.
לא. אבל כשבאתם לרכבת.
לא. א..
זה לא היה מאורגן? זה לא היה מסודר?
לא הכל כמו בהמות.
כן. וכמה ימים נסעתם בלה?
לא יודעת.
זכור לך משהו מה.
מהנסיעה הזאת?
את זוכרת משהו?
כן. אה. שאחד על יד השני. עם אנשי..
צפופי..
זרים כולם.
קיבלתם מים תוך כדי נסיעה?
מה פתאום?
לא. יצאתם החוצה?
לא. לא. ל..
מפעם לפע..
לא. לא. ל..
לעשות את הצרכים?
עד האושוויץ לא.
לא ל. לא היה. לא היו הפסקות.
לא. לא. לא.
נסעתם. וידעתם לאן לוקחים אתכם?
ידעתם לפחות שאתם. אה. נכנסים לפולין?
אף. לא ידעו? מ-המ. עכשיו. את ה.
את השם אושוויץ הכרת לפני שהגעת?
זה הפעם הראשונה ששמעת את השם הזה?
אושוויץ בירקנאו.
ו. והיה לך מושג מה זה אומר?
לא. כשאתם ירדתם מהרכבת.
אה. פגשתם אסירים של המחנה.
אבל הם דו. אסור להם דיד. לדבר.
א. אף אח..
ל..
ל..
לא. לא דיבר.
רמז. לא אמר שום דבר?
לא. לא רק לקחו את הצעירים מצד אחד.
כן.
את הזקנים עם ילדים לצד שני.
סלקציה. כן.
עכשיו. זה שחילקו ועשו סלקציה.
זה העיר איזשהם. אה. נורות אדומות?
מה זה? מה. מה המשמעות של זה?
הצעירים מצד אחד. ילדים וזקנים מצד שני?
שהגעת. נתנו לך לשתות.
מ-המ. כן.
זה היה ברום.
ברום. אז. זה טשטש אתכם?
ושאלנו מה זה שם?
כן.
אז אמר..
הארובה.
"ההורים שלכם".
מ-המ. אתם האמנתם?
אמרנו שאנשים רעים. סתם מדברים.
כן.
הם היו כבר יהודים. בו. אה.
מסלובקיה. מ. אממ.
הם. הם ב. היו הראשונים. הם בנ..
את אושוויץ.
איתם בנו את ה. א..
כן.
בירקנאו.
אז הם קיבלו אתכם? הם קיבלו אתכם?
הם. אה. הג. גברים.
כן.
והביאו אותנו ל. שה.
רואים באושוויץ את הזה.
ושם היה מנגלה. ושם.
אמרו לך שזה מנגלה?
לא.
מתי ידעת שזה הוא? אחר כך?
אל תישאלי. ותכף גזרו לנו את השערות.
כן.
לי לא. לי גזרו לקט. ל..
ל..
לא עשו לי קרח..
לא קרחת.
לא.
כן.
..
קיבלת מספר בלה?
זה היה אחרי כמה ימים.
כן. את יכולה בבקשה להראות?
גם כן עמדנו. אחותי.
ו-3 אחיות מה ש. אה.
לאחו. אה. האח שלהם היה חבר של אחותי.
מ-המ.
אז. אה. היה לנו קשר ככה. עמדנ..
ואת פגש..
אנחנו עברנו כולנ..
הכל ביחד.
לקבל את המספר.
כן. עכשיו. את אחותך את פגשת באושוויץ?
עם אחותי היה קיצ. ככה.
שהגעתי באושוויץ. בבלוק.
כן.
אז. אה. לשירותים.
אה. רק בקבוצה אפשר היה ללכת.
כן.
וזה היה לטרינה. קראו את..
כן.
וטרנספורט אחד הלך.
ושחזרו. אמרו שפגשו את אחותי.
אה-הא. כי בגט..
והם אמרו שאני נמצא..
כי בגטו לא היית איתה.
אי אפשר. מה?
בגטו לא היית איתה?
לא.
לא. אז פגשת אותה באושוויץ.
היא באה עם הטרנספורט אחר.
כן.
אז. אה. אה. אממ. רגע.
אני קיבלתי 9 אנשים על ה [משובש].
והייתה שם אחד. קראו לה שרה פרייליך.
ולה היה בת דודה בבלוק. איפה שאחותי הייתה.
כן.
ולאחותי אמרו שאני נמצאת בבלוק. אבל היא.
את לא יכולת לצאת.
אז את לא יכולת להיפגש.
היא הלכה לבלוק אלטסטה.
כן.
את יודעת מה זה בלוק אלטס?
כן.
והיא אמרה שאחותי נמצאת בבלוק שני. שתעשה משהו..
תהיו ביחד.
ש. לא. שניפגש.
כן.
אז. אה. הי..
הבלוק אלטסטה הזו הייתה יהודייה?
יהודייה. כן.
מ-המ.
אבל את יודעת שהם היו יבשים.
המצב עשה אותם בלי רגש.
כן.
ושאני קיבלתי את. אה.
הלכתי לגויה. אני הייתי אש. לא יכולתי.
לא היה לי [משובש]. אז. אה.
שהיו צריכים משהו לעשות.
אני התנדבתי לעשות. אמ..
מה למשל?
אה. הביאו את הלחם.
אה-הא. אה.
ז..
כל מיני עבודו..
היו צריכי..
שירו..
כן. כן.
כן.
אז הכירו אותי קצ..
אה-הא.
וגם היה לי שערות.
שיער. וזה היה יוצא דופן?
בנות אחרות היו לגמרי. אה. מגולחות.
ק. קרחת.
כן.
לאחותי היה שיער כל כך יפה.
עם בקבוקים ופתאום. אה.
לא ה. ההיא אמרה שבצל אפל.
שאני אתקרב יותר לבלוק השנ..
אה-הא.
אולי ניפגש.
במסדר. כן.
אבל. אה. איך. אה.
טוב. אז היא הגיעה אלי.
והבחורה הזאתי. שישנה על.
על ידי. היא הלכה שם.
מ-המ.
את מבינה?
התחלפתם.
כן. וככה היינו ביחד.
וככה נפגשתם?
כן.
זאת אומרת. הבלוק אלטסטה.
בכל זאת באה לקראתכם.
מי? הב. היא. כן.
בלוק אלטסטה היא הרשת..
זהו. הם הכירו אותנו. ואחותי. היא.
זה. היא ה. תשמעי. אה.
הייתה שם אחד. קראו לה לונצי פרידמ..
כן.
לונצי. אני חושבת. סלובקיה אחד.
אז היא. למשל. היא הייתה בת.
אה. 15. אם אני לא. לא זוכרת בדיו..
אוקי.
לקחו אותה לחיילים.
בחורה יפה?
אה. אה. שאני.
לא. כבר לא יכולה להגיד לה.
והיא א. אמרה לנו שנספר קצת מהחיים.
שהיא הייתה כבר שנה וחצי או כמה שם.
מ-המ.
והתחברנו ככ..
כן.
אז. אה. כבר קיבלנו.
במקום 11 איש. 9.
ישנו על ה [משובש].
ואחר כך התחיל..
כן.
אפשר?
כן.
התחילו. אה. ל.
אה. אה.
לעבוד. לקחת לעבודה.
כן.
אז. אה. לקחו. אה.
קודם היה סלקציה למספר.
אז היינו. עברנו כל 5. אבל מה?
עשה לי אחותי קצת עם. אה. סל..
שיהיה לך. א..
..
אודם בלחיים.
שיהיה לי אדום. כן.
בלה. איך קראו לאחותך?
שרה.
שרה. כן. תמשיכי בבקשה.
אהה. אז. אה. אחר כך. אה. לעבודה.
כן.
אז היה. קראו ל.
את זה. ב. [משובש].
מה זה [?ברז'ינקה?]?
שם הגיע ה.
זה היה בין 3 קרמטוריום.
הבלוק שלנו בכלל היה על יד קרמטוריום.
שאת שמעת ש.
כל מה שקורה?
מה שקורה.
כן. מ-המ.
[?וברז'ינקה?]. זה היה איפה שרואים בטלוויזיה.
איפה שכתוב. אה.
[משובש] (גרמנית).
כן. אז זה שם בסביבה.
כן.
הרכבת הביאה את ה.
את האוצר. כל מיני.
כן.
אז אנחנו עשינו סלקציה בבגדים. חבילות.
את. את היית בקומנדו קנדה?
זה כמו קנדה. כן.
רגע. הייתי גם שם.
כן.
[?וברז'ינקה?]. זה אותו דבר.
אה-הא.
ושם עבדנו בלילות.
אתם מיינתם את החפצים של ה.
כן. כן.
אנשים שהגיעו לאושוויץ?
כן. היו מחסנים כאלה.
מ-המ.
אה. איך קוראים את זה?
מ-המ. ארוכים.
ארוכים.
ששם הייתם שמים. ממיינים את ה.
כן.
מה למשל. אה. את זוכרת.
ילדים.
משהו?
בגדים. ילדים.
כן.
חנויות שלמות הביאו.
מ-המ. מזוודות.
אז מה ש. עשינו סבוטאז'. איך?
שר. מי שהיה על יד הדלת.
כן.
‮ראה שבא ה-‭S.S‬ קונטרול.‬
אז אמרו אש אש. וזה הלך הלאה.
כל פעם סימן. אז ידענו.
אבל ככה עשינו. קרענו כמה שהיינו יכולים.
אה. קלקלתם את הדברים?
כן. דולרים. ניגבנו את הטוסיק.
ככה דולרים.
כן. היו לפעמים. אה.
מצבים שמצאתם. אה.
דברים בלתי צפויים בתוך המזוודות?
זה. מה זה ב.
משהו. משהו שלא חשבתם שתמצאו.
למשל בגדים. ידעתם. אה.
זהב היה.
זהב. תכשיטים.
אבל. עשו לנו קונטרול. כל יום.
אה-הא.
שחזרנו לעבודה.
כן.
אז חיפשו. אם לא מצ.
חיפש. חיפשו עליכם. עשו חיפוש.
זאת אומרת. לא היה מצב לצאת עם ה. עם משהו.
איפה לצאת?
בשביל אחר כך. אה.
איפה לצ.
לא. אה. אה.
אחר כך למכור את זה בשביל עוד אוכל. או מה?
לא היה. לא הייתה אפשרות.
אולי. אנחנו לא.
גיליתם למשל. לפעמים אוכל בתוך המזוודות?
לא.
לא מצאתם?
שמה לא. לא. ושם עבדנו.
היה לנו מטפחת לבן עם. אה.
בגד אפור. אה.
הבגד עם הפסים?
לא.
לא?
זה בקנדה.
אה-הא.
אז שם הפס.
פה. פה קיבלתם. אה. בגדים אחרים?
אז כבר התחי.
הפסיקו לבוא הטרנספורטים.
משלוחים. כן.
אז. אה. אחר כך לקחו אותנו לקנדה.
כן.
ושם. זה היה באושוויץ.
שם היה. אה. מחנה לדוגמה.
שבאו מחו. חוץ לארץ.
הרי לקחו שם רק בחורות יפות או.
איפה? בקנדה?
אה. לא ב. אה. שם במחנה הזה.
כן.
זה היה מחנה בדוגמה. ושם היה.
היה לו. היה לו שם. בלה?
ממ?
היה. היה למחנה הזה שם?
קראו לו באיזשהו שם?
קנדה.
אה. זה היה השם. כן.
ושם היה מחסן. ששם פעם היה ה.
אה. שם. אה. שמו את הגז.
כן.
הרגו עם גז.
את המיכלים של הגז.
ושם. אה. את הבגדים.
שמו ל. אה.
לשים ב. שהתולעים והכל.
לנקות. לחט.
אה. דיזנפקציה. לעשות.
כן. הלכנו ברגל.
ובדרך פגשנו. אה. טרנספורט.
כן. אסירים חדשים.
אז אני זוכרת ב. תפסו. אה. פרטיזנים.
והם שאלו ככה.
פרטיזנים. איזה? פולנים רוסים?
אני לא יודעת.
באיזה שפה דיברתם איתם?
לא דיברנו.
אה. לא דיברתם?
אה. רק הם עברו.
כן.
אז ידענו שלוקחים אותם ישר לגז.
כן.
שהורגים אותם. אבל. אה. ואחר כך מצ.
פגשנו. אה. שם מחנה. לפני.
לפני שאנחנו עבדנו. היה שם גם כן מחנה. וראינו שם גברים.
אז. אה. ככה שאלנו.
שהחייל לא היה על ידי.
שאלנו: "מאיפה אתם?"
‮אז אחד אומר: "מ-‭Sevľuš"‬.‬
ושם היה לי אח של אמא.
כן.
אז אני אומר: "אולי יש ביניכם".
הוא אומר: "כן. הוא כאן. עם הבן".
מ-המ.
אז למחרת. אני אמרתי שיהיה מחרת. שאנחנו נעבור.
אז מה. מהמנה
שלי עשיתי סנדוויץ'.
ואני לא הסתכלתי. ורצתי.
והוא היה שם.
וזרקתי לו את הלחם.
ל. זה הדוד שלך?
הדוד שלי.
כן.
עברתי את זה בשלום. הוא לא חזר.
מ-המ.
אחרי כמה ימים. אנ.
אנחנו הגענו ל. לעבוד בערב.
לפנות ערב. ולא נכ.
לא מכניסים אותנו. ורו. רואים.
לקנדה? לקנדה?
כן. רואים שהנאצים רצים עם בגדים. ומה.
עמדנו הרבה זמן בחוץ.
ושלחו אותנו לחזרה לבירקנאו. למחנה.
מה מתברר? שאת הזונדרקומנדו.
אחרי 6 שבועות.
הורגים?
הורגים. והם ידעו שהגיע הזמן שלהם.
אה-הא. למות.
למות. והם לא.
הם עשו מרד?
לא עשו מ. באמת.
שהיה מרד. הייתי בדיוק.
כן?
אה. על יד הזה.
ראינו איך שרצים ה. זה גם כן סיפור.
כן.
אה. קודם אני אספר את זה.
אממ. חזרנו למחנה.
ואז נודע לנו שזה היה מלא עם בגדים.
הוציאו את הבגדים. וש.
לפני שגמרו. הם הכניסו אותם ושמו עליהם את הג. אהה. גז.
ומח. למחרת מצאו.
זאת אומרת. הרגו את הזונדרקומנדו?
כן. כן. ועם הדם עוד כתבו.
אה. זה. את השם או משהו.
היה שם מפקד פו.
גרמני שהוא לא הסכים לזה.
הוא אמר שהוא עובד ככה וככה זמן.
והוא לא מוכן לזה.
אז לקחו אותו והרגו אותו.
זאת אומרת. הוא לא מוכן שיהרגו את הזונדרקומנדו.
כן. כן.
אחרי זמן מסוים?
כן.
אז גם אותו הרגו.
אז אותו הרגו. שהוא היה נגד.
כן.
את מבינה? זה. אה.
סגרו לך את ה.
ב. אנחנו חזרנו למחנה ב.
הייתה שם חברה שלי עם אמא שלה.
אפרופו היא נפטרה עכשיו.
אולי לפני שנה. 113 משהו ככה. היא נפטרה באמריקה.
אז היא. באנו למחנה חזרה.
והיא באה ומנשקת אותנו.
והיא בוכה: "חשבנו שאתם גם כן הרגו אתכם".
אה-הא.
הם באיזה מקום כבר ידעו שזה קרה.
מ-המ.
אחר כך כבר לא הלכנו שם לעבוד.
לקחו אותנו ל. לשדה. לעבוד.
בחקלאות?
חקלאות. אה. תפוחי אדמה להוציא מה.
כן.
מהאדמה. והיה.
אהה. היה. אה.
איך קוראים את זה?
סלים?
לא סל. 2.
אה. תופסים פה ו-2 ככה.
אה. מריצה כזאת?
מריצה.
מריצה כזאת.
אבל לא עם. לא עם.
אה. זה. סחבת את זה.
בלי גלגלים?
בלי גלגלים. ואם את שמת את זה על הרצפה.
‮אז כבר היה שמה ‭S.S‬ עם המקל. וכאן [משובש].‬
כן.
ושמה הייתה לי חברה ש. חברה טובה.
שהיא נשברה. היא רזתה.
והיא הייתה כבר מוזלמן. ככה קראו.
כן.
את שמעת את המילה?
בוודאי.
ואנחנו הסתרנו אותה. ל.
לא היה כח. הסתרנו אותה בבית ש.
אני. שהיא תישאר בחיים.
אבל מה. בסלקציה לקחו אותה וזה.
כן.
ויום אחד. ל.
יום אחד בא אחת.
היא אמרה: "חבר'ה. אנחנו.
בין כך לא נשארים בחיים.
אנחנו לא נצא לעבודה".
עם הכלבים. עם.
עם. אה. זה היה נורא.
אם משהו. אז תכף כלב [משובש] אלייך.
אז אמרנו מה. למה אנחנו. לא נלך.
בא ה. אני זוכרת.
חייל עם שחור.
‮ה. ה-‭S.S. S.S‬ הזה.‬
עם מדים.
והוא התחיל לדבר אלינו.
של. למה אנחנו לא הולכים לעבודה והם יהרגו אותנו.
מ-המ.
אז הבחורה אמרה: "זה יהיה בין כך.
זה הסוף שלנו. אנחנו לא יוצאים".
והיה ככה כמה זמן. כמה שעות עמדנו.
ואז עשו עוד פעם סלקציה.
ואז לקחו אותנו לטרנספורט.
לאן?
עמדנו. תחכי. עמדנו שם.
רואים את המגרש בטלוויזיה.
זה היה כבר אוקטובר.
זה היה כבר אוקטובר. כן.
ג. שלג בחוץ. קור בחוץ.
והורידו לנו. והיה לנו מלא. היו כינים.
כן.
לקחו את הבגדים שלנו. וערומים.
לגמרי ערומים השאירו אותנו בחוץ.
שלג בפולין. מה עשינו?
תמיד לקחנו אחד.
אה. גוף את השני.
חיממנו. והחלפנו מי שהיה זה.
מי שהיה בחוץ נכנס בפנים?
בסוף כבר קיבלנו את הבגדים. תחתונים לא נתנו.
למשל אני קיבלתי שמלה שחורה עם פרווה קטן כזה. ב.
ב. בלי גופייה.
בלי תחתונים. בלי מעיל.
משהו. אה. שמיכה. סוודר?
כלום.
כלום.
כלום. סליחה. גופייה.
גופייה בלי תחתונים. גופייה אפורה ו. וחולצה שחורה.
כן.
ו.
אחותך הייתה איתך?
כן. כן. ולקחו אותנו.
‮והגענו לברג. ‭Bergen Belsen‬.‬
איך. ברכבת?
איך?
ב. באיזה אופן הגעתם? ברכבות?
ברכ. עם רכ. עם. אה.
קרונות. כן.
הגענו. זה גשם.
וזה קור. זה רוח. באוהלים.
והאו. האו.
הרוח לקח לנו. נשארנו.
זאת אומרת. הרוח העיפה את האוהל?
פתאום אחותי קיבלה חום גבוה. אה.
כשנראה היה לה טיפוס.
הייתה מאוד חולה. אז היא נ.
היא נשארה יחד איתכם?
או שהיא נכנסה לרוויר.
אחותך. כשהיא קיב.
הייתה ביחד איתנו.
בת. ביחד איתכם.
היא אומרת לי ככה: "בלה.
אני רואה שאני הולכת. שתהיי חזקה".
אז אני אומרת: "שרה.
אנחנו צריכים להישאר בחיים.
שארי יחזור הביתה. שיודעים שההורים אינם.
והוא צריך למצוא אותנו".
מ-המ. זאת אומרת ב. ב. בש.
זה נתן לנו כוח כל הדרך להישאר בחיים.
זה היה המטרה. ארי יבוא הביתה.
זאת אומרת. בשלב הזה.
כבר ידעתם שההורים לא חיים?
רגע. תכף אמרו לי.
כן?
אמרו לנו. הארובה.
עד שהגעתם לאושוויץ?
כן. אמרו שזה.
מ-המ.
ומשם לקחו אותנו ל.
‮כמה זמן הייתם ב-‭Bergen Belsen‬?‬
6 שבועות.
6 שב. עבדתם שמה?
הייתם רק באוהלים שעפו?
לא. אחר כך הכניסו אותנו בבלוקים.
בבלוקים. כן. ואת זוכרת מה.
מה קיבלתם שם לאכול?
מה היה? ה. הלחם הזה.
ו [משובש] (שפה זרה) איזה משהו. זה הכל ותה.
כן.
ומרק. אה. אה. מרק. אממ.
אממ. כ. של הפרות. נו.
אה. לא סלק. אה. אה.
חציר?
אממ. זה כמו סלק.
אבל. אה. לבן.
לבן. כן.
לפת.
לפת. כן.
וזה היה מ. מלא עם חול.
‮כן. פגשתם. אה. ב-‭Bergen Belsen‬ גם. אה. קבוצות אחרות?‬
לא.
מחנה אחר של. אה.
אה. רגע. קודם הגענו. לא.
לא. לא. לא מצאנו אף אחד. לא.
צוענים. או יהודים שהגיעו ממקומות אחרים?
לא. לא. שום דבר.
לא. ריק. לא. לא.
אלה מהרכבת של. אה. קסטנר?
לא. לא. לא.
לא פגשתם?
זה לא. לא. אנ.
הייתם מבודדים?
הרי את לא יכולת להסתובב.
לא נתנו. לא.
לא? זאת אומרת. נשארתם רק בבלוק שלכם?
בדיוק.
היו גם מסדרים שם? מסדרים.
בטח. כן.
היו.
‮בטח. ואחרי 6 שבועות לקחו אותנו ל-‭Braunschweig‬.‬
כן.
‮‭Braunschweig‬. הביאו אותנו לאורווה.‬
כן.
שהיה מלא. אממ. אה.
קש. שישנו על זה.
אה. הפט. אממ. שבויים.
א. אס. שבויים.
אה. רוסים.
מלא עם כינים.
כן.
הלכו ה. ה.
כן.
ולי. אני קיבלתי דלקת בחניכיים.
כן.
והיה לי חום.
ושמה היה אסור להגיד שאת חולה.
אם את חולה. אז. שכחתי לספר.
שבאושוויץ. שהייתי.
והנעליים מהבית עשה לי פצע וזה לא התרפא.
ובאה. אה.
לאגר אחד. אה. פולנייה. אה. נוצרייה.
היא הייתה. זה. אה. פוליטי.
אסירה פוליטית.
‮אס. והיא הייתה גרוע כמו ‭S.S‬.‬
קאפו?
‮היא עבדה עם ה-‭S.S‬.‬
קאפו?
קאפו. והיא באה עם חיוך.
עם. לבלוק. ושאל למי יש תלונה. משהו.
אה-הא.
אז אני אמרתי שיש לי פצע ברגל.
וזה היה מוגלתי. וזה.
כן.
ועוד כמה. היא הלכה.
ובאה הבלוק-אלטסטה. והיא נתנה לי על הראש.
היא אומרת: "בהמה". ככה אליי.
"אמרתי שאסור להגיד שאתם חולים".
את 4 לקחו ואותי שכחו.
ועד שזה מתרפא ו.
כן. והנעליים האלה נשארו איתך כל התקופה?
או ש.
מה פתאום?
אני קיבלתי מגפיים.
אה. נעליים טובים כי לקחו את ה.
כן.
תכף. אה. אה.
קיבלתי מגפיים פולני. אבל בלי סוליה.
מ-המ. בלי סוליה?
היה. אחר כך.
אז איך. אה. איך הסתדרת ב.
עם שלג ועם.
איך? שמתי את הקש.
שמת משהו? אה-הא.
קש. וקשרתי.
ואחר כך ביקשתי ונתנו לי.
במקו. לקחו את זה. ונתנו לי מעץ.
כפכפים.
כפכפים כזה. עד היום.
כן.
עברתי ניתוח ב-2 רגליים.
כן.
וב. בבירק.
אה. בזה. ב.
‮‭Braunschweig‬?‬
‮‭Braunschweig‬.‬
כן.
אז הגענו באורווה.
בלה. את מספרת שהיית בערך כ-3 חודשים.
בערך. במחנה הזה. באורווה.
אז הלכנו ברגל.
כן.
לעבודה. גרנו בחוץ העיר.
ואיזה עבודות עשיתם?
אהה. הבתים היו הרוסים.
מ-המ. פינוי הרי. הריסות?
שם מהלכלוך. מ. בלי אוכל. וכל.
כל התנאים. משך הזמן הזה מתו יותר מ-300 איש.
היו לט. לטרינות. נפלו בתוך.
מתוך כמה? כמה הייתם בהתחלה?
אה. אנחנו 700. משהו ככה.
זאת אומרת. כמעט חמ. 40%? כן.
ו.
את. את היית.
אה. אומרת שהמקום הזה.
מבחינת התנאים. היה המקום הכי קשה שהייתם?
אפשר להגיד.
יותר. יותר ממקומות אחרים?
היה ברז אחד.
כן.
אה. האוכל היה מתחת כל ביקורת.
מ-המ. [כך במקור]
אממ. ל. לדבר?
כן.
היה לי מוגלה ועם חום.
כן.
ולי לא היה מעיל. אז. אה.
כל פעם. מי שהיה חולה כבר לקחו ממנה ונתנו לי.
כן.
והלכנו שעה וחצי ברגל.
זאת אומרת. למקום שבו.
למקום עבודה.
הייתם צריכים לעבוד.
כן. והם שם. הוורמאכים שמרו עלינו.
כן.
כל קבוצה היה חייל ורמאכט.
כן.
והוא. הם היו קצת.
יותר אנושיים?
[משובש].
‮יותר אנושיים ממה שה-‭S.S‬?‬
כן. בטח.
ואני הלכתי ובכיתי. כאב לי.
אז. אה. הש.
הוורמאכט שאל למה אני בוכה?
אז. אה. אחותי מראה את הפה שלי שזה.
אז הוא. שהגענו למקום.
הוא עשה אש. והוא אמר שאני לא אעבוד.
אני אעמוד על יד האש. להתחמם.
וכל פעם באו כמה והת. החליפו. כן?
כן.
‮פתאום מופיע מפקד של ה-‭S.S‬.‬
עם בחורה מרשימה.
אני רואה על ידי.
את רואה את הפרצוף שלה.
למה אני לא עובדת?
מ-המ.
אז הוורמאכט אומר: "תראה.
איך היא יכולה לעבוד עם פה כזה?"
אז היא אמרה שאנחנו אוכלים כל מיני [משובש] (שפה זרה).
ו. ו.
דרכה עם הרגל.
כן.
ופיזרה את האש. שנלך לעבוד.
מ-המ.
כן.
הם הלכו. הוורמאכט נתן. אה. קללה.
פתאום בא המפקד של הוורמאכט.
והוא מספר את הסיפור.
אז הוא אומר: "תעשה שוב פעם את זה ושאני אתחמם".
בערב שהגענו. אז עושים צלאפל.
אז המפקד הזה. הוורמאכט.
הוא מחפש איפה ההפטלינג.
מה שיש לה בעיה עם הפה.
פה.
אז נורא נבהלנו.
כן.
אה. פחדתי ללכת.
להת. להתקרב אליו.
כן.
אז. אה. אבל צריכים ללכת.
אני מגיעה. אז הוא מו.
מוציא כדור. אפשר לדבר?
כן. בוודאי.
עש. חשבתי שאת עושה.
לא. לא.
הוציא כדור. ויטמין. אני יודעת מה.
הוא אמר: "שתקחי את זה".
כן.
אה. טוב.
זה היה. אה. מאוד יוצא דופן? או שהיו.
בטח.
לא. בתקופה הזאת.
שזה כבר היה לקראת סיום המלחמה.
זה עוד לא היה סיום המלחמה.
היו. היו עוד אנשים שעזרו לאסירים באיזשהו אופן?
הייתה. את זה.
אני לא מבינה עד היום.
כן.
‮הייתה שם ‭S.S‬-ית קטנה.‬
כן.
כל יום היא באה.
‮איפה. ב-‭Braunschweig‬?‬
כן. באה והורידה התחתונים שלה ונתנה למישהי אחר.
ויום אחד באה עם רופא.
היא נכנסה בתוך האורווה.
כן.
דמעות יצא לה.
היא אמרה: "איך אפשר.
לתת לאנשים ככה בתנאים כאלה?"
‮לא יודעת איך היא הגיעה להיות ‭S.S‬-ית. זהו.‬
‮אחר כך. משם לקחו אותנו ל-‭Bendorf‬.‬
‮‭Bendorf‬ זה. זה.‬
לא ראינו את העיירה.
רק הביאו אותנו למרתף.
כמה הייתם עכשיו?
אה. זאת אומרת.
אה. ה-700 פחות 400 שמתו?
משהו.
כן.
והורידו אותנו עם. אה. מעלית.
פעמיים בתוך האדמה.
וזה היה מלח. אהה.
מכרות מלח.
סליחה?
מכרות מלח.
ושם היה בית חרושת של אווירונים.
ושם שאלו כל אחד איזה השכלה יש.
ועשו לנו. אה. מבחן.
אה. פסיכוטכני. משהו כזה.
מי. מי שמר שמה?
שהיה שם. אה.
‮‭S.S‬ או ורמאכט?‬
‮נו. ‭S.S‬. הוא היה ורמאכט.‬
אני לא יודעת. לא. אה.
ושם היו. אהה. גרמניות עבדו.
שעבדו במפעל הזה.
גרמנים וגרמניות.
כן.
והיה להם סרט לבן.
אז להם היה מותר לדבר איתנו.
רק עם ה.
כל אחד קיבל איתנו אחד.
זה. אני לא יכולתי לדבר עם השני. רק איתו.
היה אחד קצין שהוא עשה מבחן.
והוציא אותנו 40. 40 או כמה. לא זוכרת.
ועברנו. אה. איזה קורס.
אממ. חשבון.
מתמטיקה. משהו כזה.
כן.
ואז ה.
גם בתוך הבונקר הזה?
בתוך. זה לא בונקר. זה.
כן.
זה עיר שלם שם בפנים.
כן. אבל מתחת. אה. לפני האדמה.
ונתנו לנו לעבוד קונטרול. חלקים.
אה-הא. ביקורת על. אה.
ביקורת.
ביקורת על חלקים.
כן. אבל היה על ידך גרמניה.
הוא. זה. מה שהוא עבר את הקורס.
הוא שאל אותנו: אני לא מבין.
איך זה שאתם כולם.
עברתם איזה בית ספר.
למה המתמטיקה שלכם חלש?"
היו בחורות שלמדו כבר באוניברסיטה.
כן.
אז אחותי אמרה: "אדוני. אנחנו קיבלנו ברום.
מ-המ.
הוא כל יום.
את האוכל. מה שחילקו לנו. ל. להם.
לעובדים. הוא לא אכל את זה.
בשקט הוא נתן למישהי.
מה. מה היה התפקיד שלו בבית חרושת?
הוא היה ה.
אחראי?
המנהל שם.
אה-הא.
את הבית חרושת.
כן.
ב. את החלק או מה. אני לא יודעת.
הוא [משובש].
אבל מה. באו איזה צ.
היו לו גם מדים של צבא למנהל הזה?
לא. לא. לא.
הוא היה ציוויל?
אני חושבת. אה. לא. לא זוכרת.
מ-המ.
לא זוכרת.
כן.
רק. אה. אממ. מה רציתי?
את דיברת על זה שהוא נתן את האוכל שלו.
אה.
לאסירים.
‮אז בא. באו קונטרול ‭S.S‬-ים.‬
כן.
באו כל הזמן זה.
לבדוק.
לבדוק. ומי שהיה נרדם על יד הזה.
מכונה?
מים קרים שפך. אה. על הזה.
אה. היה נורא נורא.
ושם. אה. את האוכל.
הוא לא אכל את זה.
הוא הביא לו לאיזה מקום.
הוא נתן כל פעם למישהו אחר.
למישהו אחר.
כן.
ואיך הייתם לבושים שמה?
בטח היה קר מאוד ב.
בבונקר הזה? נתנו לכם בגדים?
והמלח לא אכל אותנו?
מ-המ.
את.
נתנו לכם איזה בגדים נקיים אחרי דיזינפקציה?
לא.
שהכינים לא יעברו למטוסים?
לא.
לא?
לא. לא.
נשארתם עם אותם הבגדים?
אותו הבגדים.
אנחנו. כל יום.
זה כל פעם שהיה לנו הזדמנות.
אנחנו טיפלנו בכמה שהיה אפשר.
אבל היה גופות שנכנס להם בתוך הבשר.
ובימי ראשון גם כן הייתם עובדים?
לא. אז אותו יום עשינו.
אז ניקיתם את הבגדים?
אה. כן. כן.
היה שמה איזשהו מקום ל.
לרחוץ את הבגדים? ל. לייבש אותם?
איזה ב. איזה? מה לרחוץ?
פעם ביובל לקחו אותנו ל.
לדיזינפקציה?
כן. הרימו אותנו.
אז מה. ישבתם והוצאתם את הכינים?
לי לא היה. לי היה גוף מאוד. אפילו.
2 בחורות עמדו על ידי שעמדתי והתרחצתי קצת עם הבר.
כן.
אז. אממ. שם היו יותר ברזים כנראה.
בברד. ב.
אז. אז הוא.
‮‭Bendorf‬?‬
אה?
‮ב-‭Bendorf‬?‬
כן.
כן.
אז. אה. אחת אומרת לשנייה.
תראי. איזה עור יפה יש לה.
מ-המ.
לא. אנחנו מאוד טיפלנו. אחותי כל הזמן.
ו. אממ. שם היינו.
זאת אומרת. היה אפשר גם בחוסר תנאים האלה.
לשמור על קצת הגיינה?
לא. בשום אופן.
אז איך. אז איך.
אז לבד ככה חיפשנו.
ראינו. ל. זרקנו.
אה-הא.
לא היה.
כן.
אה. שם כבר.
לרחוץ. נתנו סבון.
כן?
את יודעת איזה סבון?
מה שעשו מה.
כן.
והיו שמה מקלחות בלה?
לא. פעם ביובל לקחו אותנו ל.
בית מרחץ כזה?
כן.
מ-המ. עכשיו. היה לכם איזשהו מושג לגבי המהלך של המלחמה?
אתם. אה. באתם.
אתם ראיתם את ה. אה.
הערים הגרמניות מופצצות. מופגזות.
הריסות. אה. בונים מטוסים מתחת.
אה. לפני האדמה. כדי שלא יפציצו אותם. נכון?
זה נתן לכם איזה אינדיקציה ש.
תשמעי.
הגרמנים לא כל כך כבר.
תשמעי.
מנצחים?
אה. לפני זה. תזכירי לי.
אבל אני שכחתי לספר.
בבקשה.
‮שב-‭Braunschweig‬. שהיה לי החי.‬
חניכיים מודלקות.
ולא יכולתי לעבוד. וכאב לי והסתובבתי.
אה. ח. אה. היו כאלה שהלכו לחפש בפח אשפה.
מ-המ.
אז 2 בחורות הלכו. והסתכלו ככה מרחוק.
והבנו שהם הכניסו איזה משהו בפח.
אז מצאנו סנדוויץ'. להם גם כן לא היה כל כך.
כן.
אחר כך עברה אישה.
בגלל שהיה. זה בין הבתים.
כן.
אהה. אישה אחת זקנה הלכה.
היא הלכה על ידי.
ולי הדמעות. זה כאבים איומים.
אז היא אומרת: "ילדתי.
אל תבכי. המלחמה עוד מעט נגמרת".
וזו הייתה גרמנייה?
אה. כן. והיא אומרת: אה. "תבואי כאן שם.
איפה שאת רואה".
אה. כמו חנות. דלת.
כן.
"תעמדי. אני אתן לך".
אז הוציאה קצת לחם. אה. זהו.
‮והמי ששמר עליכם. ה-‭S.S‬. או הוורמאכט.‬
אז הם.
ראו את זה?
איך?
ראו שאת קיבלת. אה.
הוא לא. לא ראה את זה.
והוא אם ראה. אז הוא סגר עיניים.
אה-הא.
הוא נתן לנו יחס קצת.
כן.
‮אה. עכשיו. זה היה עוד ב-‭Braunschweig‬.‬
עכשיו. הביר. אה. בבר.
אה. ב.
‮‭Bendorf‬.‬
‮‭Bendorf‬. לילה אחד באנו ל.‬
מהעבודה. ועומדים בתור לקבל את המנה הלחם.
מה היה? לאט לאט. מצאו באיזה מיטה.
אחד עם השלשול. אני יודעת. מצאו משהו מלוכלך.
אז כולנו קיבלנו עם מקל. 5 על הטוסיק.
זאת אומרת. עשו ביקורת על הניקיון.
כן.
של המיטות.
כן.
ואם זה לא היה מסודר או נקי אז קיבלתם.
במיטה אחת.
כן.
אז כולנו.
כן.
קיבלנו. אני. כמה זמן לא יכולתי לשבת על הישבן.
בגלל שהשתחררתי עם 28 קילו. אז מה היה?
אז. אה. יום אחד שומעים שהרוסים מתקרבים.
ולוקחים אותנו ומהר מהר.
ונוסעים. נוסעים ו.
עם מה.
לא מקבלים.
עם מה נסעתם. אה.
עם. אה. פתוח. אה.
עם משאיות?
קרון פתוח.
אה. קרונות. אה. רכבת.
כן. פתוח.
פתוחים.
והיה איתנו פושעים וזונות נוצריות גם.
מ-המ.
אז הם לקחו לעצמם.
הלכו לשכב. ואנחנו אחד לשני.
צפופים.
אין לא אוכל. לא מים.
לא פיפי. לא כלום. כלום.
כמה זמן?
ואנשים. 5 ימים.
ואנשים השתגעו כבר.
היו. וידענו. זה עש. אה.
והביאו אותנו לאיזה מגרש.
ושם היה תותח. ועמדו להרוג אותנו.
‮ופתאום רואים ש. ‭S.S‬-ים.‬
אבל יותר. השחורים ה.
ה. הכי הכי הכי.
כן.
זה. לא יודעת איך קראו להם. ה.
בצבא. אה. זה. אממ.
‮‭S.S‬?‬
אה. יותר גרוע אפילו.
זה המוות. הם היו ה. ובאו עם אופנוע.
כן.
ואז. אה. אמרו.
‮אה. זה היה על יד ‭Buchenwald‬.‬
‮הביאו אותנו על יד ‭Buchenwald‬.‬
‮זאת אומרת. מ-‭Bendorf‬ הביאו אותכם ל-‭Buchenwald‬?‬
כן. לא במחנה. שם בחוץ.
על יד.
שם רצו. שם הרגו.
‮את ‭Buchenwald‬. הרגו את האנשים שם.‬
מ-המ.
לא היה כבר אף אחד שם.
כן.
ו.
אה. עמדנו שם. אהה.
וידענו לא לאכול.
ולא לשתות. ולא כלום. כלום. כלום.
אז פתאום לחזרה. ללכת לזה.
אבל. שם כבר אנשים כמו זבובים.
כבר מתו. כבר. כבר לא.
כן.
והביאו אותנו ל.
על יד המבורג.
אם אני זוכרת טוב.
איזה מחנה קטנה.
שזה היה ריק.
הביאו לנו. אותנו.
ומי שמצא. היה שם חול.
ובחול היה איזה דגים קטנים כאלה.
ואנחנו הוצאנו את זה.
וזה אכלנו. וזה.
לא. דגים. ככה חיים?
לא חיים. זה היה.
מתים?
מתים.
אה-הא. ואכלתם אותם נא?
לא. לא חיממתם? לא.
כלום. הוצאנו מהזה.
ועשב. לקחנו עשב ואכלנו.
ושם ממש. כמו תרנגולות שחולים.
ככה הם. אהה. נשארו. המון.
ויום אחד. אחד. מה שהוא הרג. אה.
הוא היה. אה. זה רוצח. רוצחת.
היא אומרת: "תדעו שאתם
הולכים לחופש."
בלה. את היית עם אחותך לאורך כל התקופה הקשה.
והזכרת קודם לכן. שאתם.
אחת את השנייה חיזקתם ועודדתם.
100%.
את רוצה לדבר קצת על הנושא הזה?
אנחנו היינו אחד בשביל השני ואנחנו גוף אחד. כמו שאומרים.
וזה מה שנשאר לי.
כן.
וזה עד היום היא יקרה לי.
כן. ואת יכולה אולי. אהה. אה.
לספר איזשהי אנקדוטה. אהה.
של התנהגות שלך כלפיה.
של התנהגות שלה כלפייך.
בתקופות עוד יותר קשות של מחלות. של משברים.
איך להגיד לך? אה.
היינו אחד בשביל השני. 100%.
אהה. אה. האפשרות לא היה כל כך.
אהה. אה. אבל.
כן.
היו אחיות שגנבו מ.
מהאחות את האוכל.
אנחנו לא. אנחנו הכל.
בגלל שמה היה שמה?
האוכל זה. לא היה אוכל.
אבל זה מה שהחזיק אותנו.
כן.
ו.
את. את היית יכולה. אה.
לומר ב. אה.
בצו. ב. בביטחון.
שהעובדה שאתם הייתם יחד לאורך כל התקופה.
עזרה לשתיכן להחזיק מעמד ולשרוד?
בדיוק ככה. בדיוק ככה.
למשל. אני הייתי מפורסמת.
שלא הייתי. לא. אנחנו לא אכ. היינו אכלנים טובים.
כן.
ואני עשיתי בעיות עם האוכל.
ואני זוכרת שאמא שלי פעם אמרה לי: "את תאכלי את האבן.
רק. אהה. שיהיה לך."
אז. אה. במחנה כל הזמן צלצל לי באוזן.
ואני נשבעתי. אם אני אשתחרר אני אוכל הכל.
אני לא אעשה. מה שעשיתי בעיות.
‮ופגשתי את אחותי במחנה. ב-‭Auschwitz‬. כשנפגשנו.‬
כן.
אז היא אמרה: "בלה.
רק דבר אחד אני מבקשת.
שתאכלי הכל מה ש."
נותנים.
מ-המ.
נתנו שם איזה גבינה [משובש]. מסריח.
זרקו אנשים. לא זרקתי.
אמרתי: "אני אוכל את זה."
מחר כבר הם חיפשו גם.
כן.
בגלל שהיה עוד. אהה.
מהבית קצת. אבל אחר כך.
כן.
שהגענו ל-28 קילו אז מה. מה להגיד?
לא היו רזרבות.
כן.
לא היו.
לא. [משובש] הזה. אנחנו היינו 100% בסדר.
כן. היה עוד איזשהי.
הייתה עוד איזשהי אנקדוטה.
‮אה. מ-‭Auschwitz‬ שאמרת שנזכרת בה.‬
שאת ואחותך. אהה.
ראיתם באחת הפעמים. את הקבר אחים.
זה לא היה קבר אחים.
הם עשו בורות.
כן.
ולא היה להם מספיק גז. מקום בקרמטוריום.
מ-המ.
אז זרקו אנשים חיים בתוך הבור ושרפו אותם.
וזה היה בין היער. והריח של האורן.
והריח של העץ. הבשר.
זה ריח איום. איום.
עד היום אני מרגישה את זה ב.
ב. בחוש שלי. אין. לא יכולה.
לא יודעת איך להסביר את זה.
כן. זאת אומרת. זה חוזר אלייך?
כן.
אה-הא.
והסבון זה היה ירוק.
אני זוכרת. ירוק כזה.
ירוק לא חום כזה.
וכמו שלקחת חול. הכנסת בתוכו ושפשפת את הגוף.
זאת אומרת. הוא היה מחוספס?
כן.
כן.
והאוכל היה. מה שכבר נתנו.
זה היה מ. מלא עם חול.
כן.
מה נתנו. אה. זה. אממ.
לפת וקצת תפוחי אדמה.
לא. אבל הקליפה של התפוחי אדמה.
כן.
זה כמו של בהמות.
כן. זה מה שנתנו.
וגם לא נתנו מספיק.
כן. אבל מפעם לפעם. אהה.
את סיפרת שהיה איזשהו מפקד שריחם.
או מישהו מהשומרים.
‮זה. זה כבר לא היה ב-‭Auschwitz‬. זה לא היה.‬
זה היו במחנות בגרמניה?
‮אה. ב-‭Auschwitz‬. ב-‭Auschwitz‬ הביאו עם. אה.‬
כדים את האוכל ו.
אה. היה איזה.
קערה כזאת?
צל. אהה.
קערה כזאת מפח?
לא יודעת מה. אפילו.
אפילו כפית לא. כף לא. לא נתנו.
כן.
ככה. ו. אהה.
התנאים היה. למשל. אה.
אה. אתה לא יכולת ללכת.
‮אה. ב-‭Auschwitz‬ לשירותים.‬
לבד. רק עם טרנספורט.
ובלילה בכלל. היה על יד הדלת חבית.
ותסלחי לי. זה.
זה היו השירותים.
שירותים. ובבוקר לקחו את זה ל. לטרידה.
זה היה. אממ. זה אי אפשר להסביר. אהה.
את ה. זה חיות.
אה. חיות אנחנו מכבדים.
ו. והייתה תורנות?
כל פעם מישהו אחר.
אהה. לוקח את ה.
אהה. תפסו.
קערה הזאת?
אה. אה. תפסו והחלי.
אה. היו. אממ.
הקאפו הייתה מחליטה?
אה. לא ה. הקאפו.
היה בלוק. בלוק.
בלוק אלטסטה? היא הייתה נותנת את התפקיד הזה?
כן. אבל. אהה. כן.
והיו. אה. עוד עוזרות.
כן.
מה ש. כל כך הרבה אנשים. אהה.
כן.
היה צריך מי ש.
מי שיעשה את זה.
מי שייתן את הפקודות ו.
כן.
אז. אהה. אנשים.
אהה. כעסו בגלל.
אבל להם לא היה ברירה. הם היו צריכים.
אהה. דרשו מהם.
אהה. להחזיק את המחנה.
נכון. עכשיו. הבלוק אלטסטה הייתה.
מה שאני רוצה לספר.
כן.
שאני מאוד מתפלאה שלא כל כך שמעתי על זה.
בזמני שהייתי ב.
‮שם ב-‭Auschwitz‬. אהה. שהיה.‬
אממ. יום אחד יש.
אהה. אה. כל יום יש. אה. צל. אפל.
מסדרים.
מסדרים. וסופרים אותנו.
סופרים ועומדים שעות ולא יודעים למה.
ועוד פעם סופרים. ואת מרגישה שמשהו קרה.
מתח.
מתח. מה קרה?
הייתה אחת מסלובקיה. שהיא הייתה אלופרין.
כן.
[משובש] אלופרין שלה היה מותר ללכת למחנה השני ו.
כן.
ניירות. אהה. לא יודעת.
מן שליחה כזאתי.
כן.
מעבירה מו. הודעות.
‮והיא גם יצאה ל-‭Auschwitz‬.‬
ויום אחד היא לא חזרה.
לא מצאו אותה. חיפשו. חיפשו. מה מתברר?
שהיא עם בחור אחד.
מה שנפגשו בסידורים. איך?
מה? אני לא יודעת אם. אה.
‮לבשו מדים ‭S.S‬ וברחו. ומצאו אותם.‬
הביאו לחזרה. את הבחור.
אני לא יודעת. אבל את הבחורה מצאו.
מ-המ.
והביאו אותה לחזרה.
היא הייתה יהודייה?
לא. המ.
היא הייתה יהודייה?
כן. כן.
מסלובקיה?
מסלובקיה.
והיא השפיטו אותה ואמרו שמה היא עשתה.
ורצו. אהה. שבאמצע.
נת. היא דיברה ואמרה.
עשיתי את זה. רציתי שהעולם תדע.
מה קורה. ולא יודעת איך.
את היית במסדר הזה כשהיא הייתה?
לא. רק. רק.
שמעת?
את הוותיקים. לא אותנו.
אה-הא.
רק את הוותיקים.
מ-המ.
והיא לקחה.
‮אבל זה היה. כשאת היית ב-‭Auschwitz‬ זה קרה?‬
כן. אני הייתי שם.
ב-44'?
לא רחוק. רק.
כן.
אותנו לא. לא.
זאת אומרת. זה היה מסדר שלקחו רק את הוותיקים של.
נכון.
‮‭Auschwitz‬. שיראו את זה?‬
כן.
ואת החדשים לא.
לא. לא. לא.
לא הזמינו?
ואת זה אני לא יודעת. אם היא חתכה את הזה או שרצה.
בכל אופן. אה.
שם. אהה. החליטו.
אני לא יודעת איך. ולא הרגו אותה. לקחו אותה לקרמטוריום.
אז. אהה. בדרך היא דיברה ואמרה: "שתהיו חזקים.
אולי אתם תצאו לעולם.
ואתם תספרו מה ש."
מ-המ.
קרה פה.
כן.
אף פעם אני לא שמעתי על זה. לא דיברו.
ככה אני זוכרת שהבנות האלה באו. ואת יודעת.
הם היו כבר כמו.
את שם פתאום את כמו אבן.
אין לך כבר. אה. רגש. אין לך.
כן.
אה. הרגו לך את האנושות שלך.
אה. זה את כבר 0. את.
כן.
והם כל כך בכו כל כך. אני.
את יודעת שהיה סרט על.
אהה. המקרה הזה?
כן?
כן. בחורה מאוד יפה.
נכון.
והבחור היה פולני. לא היה יהודי.
זה אני לא יודעת.
כן.
היו שם גם.
והם כמעט הגיעו לגבול. כמעט הגיעו לגבול.
נכון.
כן. ותפסו אותה.
כן?
כן.
טוב. זאת אומרת. זה לא סיפור מה.
כן. כן. והיא באמת.
חתכה?
את הוורידים.
כן.
כי היא אמרה שהיא תחליט איך היא מתה. ולא הם יחליטו.
כן.
אז הם. מיהרו לקחת אותה.
זה אני כבר לא זוכרת. כן.
כן.
‮וזה היה. אחר כך היה ב-‭Auschwitz‬ ש.‬
ה. ה. השאלה היא. אירוע כזה.
שזה היה חד פעמי. נכון?
זה היה חד פעמי.
האם העובדה שבחורה אחת צעירה.
העיזה לעשות את זה.
זה נתן לאנשים אחרים את ה.
את היכולת לחשוב שאולי גם הם ישתחררו או להפך?
בגלל שתפסו אותה. הם התייאשו עוד יותר?
אני לא זוכרת. תראי.
את לא זוכרת איך זה השפיע?
לא. לא. לא. אני.
אה. תראי. הראש לא פעל כמו ש.
כן.
אהה. את ר. רק.
כן.
אה. חלמת לאכול את המנה.
או להשאיר שיהיה. אה.
כמה שיותר זמן ש.
שלא תי. לא יהיו הפסקות בין. אהה. ארוחה לארוחה.
כן ולא. לא.
פעם באו שנכתוב. אהה. מכתבים ששולחים.
ואמרו נהיה. שלא כדאי.
שלוקחים. ושם באים ותופסים.
אה. ולוקחים אנשים מיד.
אה-הא. זאת אומרת. מי שבא לקבל את המכתב תופסים אותו וגם.
אהה. אה.
אז לא. לא כתבת?
‮לא כתבת. כי היו אנשים שקיבלו מכתבים מ-‭Auschwitz‬.‬
לא. למי היה לי?
לא היה למי לכתוב.
כן.
ל. לקחו את כולם.
כן.
אהה. היה מקרה ש. אה.
לא יצאנו לעבודה ועל יד הבלוק.
אה. ניקינו שם. אני יודעת.
אהה. סתם.
‮ופתאום ‭alarm‬. אהה. אזעקה.‬
אזעקה.
ורואים שמה. בגלל שגרנו על יד הקרמטוריום.
רצים חיילים. ועם ה. אממ.
מדים?
מדים. הפסים. ומה היה?
אהה. שהקומנדו.
מי שהלכו החוצה לעבוד הם באו וסיפרו.
ככה נודע לנו ש. אהה.
הפרטיזנים. אהה. עשו. אהה.
סבוטאז'?
הם עשו תוכנית.
ופיצצו את הקרמטוריום. וחתכו את ה.
אה. את ה.
חוטי.
את הגדר חשמל.
כן.
והתחילו לברוח.
אה-הא.
והחיילים ב. אלו שהיה ה.
על המגדלים?
המגדלים. התחילו לירות. והיה מלחמה.
וברחו. אה. זונדר. הזונדרקומנדו.
קומנדו. הזונדרקומנדו ברחו?
אה. אבל לא. לא הצליחו.
לא? תפסו אותם?
בדרך.
ירו בהם.
אחד. אה. דווקא היהודי. אה. ליטאי.
מ-המ.
אה. הוא. אה.
אה. היה ה.
הגורם. הוא סיפר.
זאת אומרת. הוא היה המפקד? הוא.
לא. לא.
הוא היה.
הוא היה ה.
המנהיג של המרד?
הוא סיפר. אה. את התוכנית הזה.
אה. הוא גילה להם.
למי? ל.
ל. ל.
לגרמנים?
לגרמנים.
מ-המ.
הוא גילה את התוכנית.
אז לא הצליחו לברוח.
אז אף אחד לא הצליח לברוח?
לא יודעת.
כן.
לא יודעת. אבל זה היה. ועמד. אה.
שמרו עלינו כלבים. זה בכלל.
כלבים השחורים האלה. שמרו עלינו.
כן.
אה. אחר כך.
בלילות את שמעת ש.
אה. היה שם מחנה עצ. אה. הצוענים.
צוענים.
איזה צרחות.
כן.
איזה צרחות. בכי.
כשלקחו אותם ל. לקרמטוריום.
‮לקחו אותם. כן. יום אחד הגיע טרנספורט מ-‭Theresienstadt‬.‬
כן. של יהודים? או.
מה להגיד?
של יהודים?
גם יהודים. וגם נוצרים.
אני לא יודעת. זה היה.
באו עם שמלות מנשף.
ציפורנים אדומות. ממש מהנשף הביאו אותם.
ובחורות. אימהות.
בכלל הצ'כים היו מאוד יפים. הבחורות. נשים.
מה להגיד לך? טרנספורט.
אחת יותר יפה מהשנייה.
ונתנו להם. אה.
את הלחם. ואת המנה.
יום אחד. למחרת את כולם לקחו לגז. ניקו.
את כל המחנה. אתם. אה.
‮שמעתם שב-‭Auschwitz‬ עושים גם. אה. ניסויים רפואיים?‬
מה עושים?
היו שמה בלוקים שהיו עושים ניסויים רפואיים?
כן. בטח. את התאומים.
כן?
תאומות. בטח.
ידעתם על זה?
מה?
ידעתם על זה?
ראיתם. פגשתם את הילדים האלה?
לא. אף פעם לא פגשנו.
שם לא היה פגישות.
לא. אני יודעת. אולי במסדרים?
לא. לא. את לא יכולת לצאת מהבלוק שלך.
אה-הא.
זה.
כן. זאת אומרת. המסדר.
זה היה רק של הבלוק הזה?
שק. אה. כן. כל בלוק היה מסדר שלו עם חיילים.
עם. אה. ספרו. וספרו. וספרו.
ועמדת שעות.
ולא היה ל. לבית שימוש לא.
כן.
יכולת ללכת.
אז איך שמעת על הניסויים הרפואיים? זאת אומרת.
זה.
סיפרו?
אני כבר. שמענו אחרי המלחמה.
אה-הא.
רק ידענו שהתאומות הלכו לחוד. עם האימהות.
כן.
הם לא.
‮אה-הא. זאת אומרת. אבל תוך כדי שהייתם ב-‭Auschwitz‬ לא.‬
לא נתקלתם. ולא שמעת.
לא ידענו שום דבר.
שום דבר.
לא. שום דבר.
מעניין
שהייתי.
אהה. הייתי מאוד מיואשת.
ואמרתי לאחותי: "שרה.
אין לי כוח כבר.
זה. אנחנו לא נצא מכאן."
אני לא יודעת. אז היא אמרה: "בלה. תשמעי."
‮זה היה ב-‭Auschwitz‬?‬
כן.
כן.
אחותי אמרה. אבל תשמעי את זה.
היא אמרה: "תשמעי בלה. יש בעולם.
איפה שאין מלחמה.
‮וה-‭rotes kreuz‬." ה. אממ.‬
הצלב האדום.
אה. כן. "הם יעשו הסכם באיזה מקו.
צורה. ואנחנו נשתחרר."
ואיך שהיא סיפרה.
ככה אנחנו השתחררנו. בחיי.
ואיך היא בכלל ידעה על דבר כזה?
לא יודעת. היא הי. אחותי.
היום היא כבר יותר מבוגרת ממני.
וגם כן הראש כבר לא כמו ש.
כן. אבל.
אבל יש לה עוד. היא.
זה היה דבר מאוד יוצא דופן.
איך היא בכלל עלתה על הרעיון הזה?
היא מאוד הייתה פיקחית. מאוד.
וככה היא סי. ככה היא סיפרה.
מ-המ.
ואנחנו צריכים לחיות שאריה יבוא. שאנחנו נפגוש אותו.
כן.
מאוד אהבנו אותו. הוא היה.
מ-המ.
הוא היה עם. אה. ש.
12. 13.
שנה יותר גדול ממני.
כן. ואת האמנת לה ו.
ו. וזה נתן לך כוח?
כן. וזה נתן.
להתגבר על הייאוש.
ידענו שאנחנו צריכים להישאר בחיים.
כן.
שההורים כבר אינם. אבל אין במשפחה.
אבל הוא. הוא.
כן.
זה. זה.
וזה באמת ככה קרה?
והיה לו שם מאוד טוב. הוא.
כן.
הכירו את אחי. אז כולם מי שבאו לארץ.
הם כולם חשבו שאריה הזה הוא בארץ.
הוא היה ציוני שנ.
והוא היה אחד מהמפקדים.
והוא היה סמל של העיר.
גם הגויים אהבו אותו.
כן.
הוא היה משהו יוצא מן הכלל.
וידענו שיש לו סרטיפיקט. והוא בחור בריא.
צעיר. לא ידענו.
ואיך שנים. אחר כך. בצ'כיה היה רוסיה.
כן. רוסים.
ולא. לא ידענו איך להתעניין. כלום.
כן.
והיה בצ'כיה בחור. הוא עורך דין היה כבר.
והוא חי ב. בפר.
אני לא זוכרת איפה.
והגיסה הייתה ב. בירושלים.
ודרכה ידענו שהגיס.
הוא היה עם אחי.
והוא סיפר?
ולא ידענו להגיע אליו.
יש לי פה חברה שהיינו גם כן ביחד במחנה ריכוז.
ולה יש. אה. קרו.
קרוב משפחה ופגשתי אותו כאן. פעם.
והוא סיפר שהוא היה עם אחי. ו.
אממ. הקבוצה איפה שהוא היה ב. אז עשו.
אה. ספירה. כל 10 ירו והוא היה אחד ש.
ככה נודע לנו שהוא בחיים.
שנרצח.
כן.
[כך במקור].
כן.
[כך במקור].
בלה. עכשיו אנחנו נחזור לאותו מחנה.
שהגעת אליו לקראת סוף המלחמה.
על יד המבורג. נכון?
אז תספרי לנו בבקשה על המחנה הזה.
אהה. שהביא.
אה. באנו. אהה. שם.
זה על יד המבורג.
והיו שם. אה. גם. אה. נוצריות. אה.
זונות ו. ופושעים ו. אהה.
זאת אומרת. אה. פליליים?
כן. כן. ו. ולסבים. מאוד. אה.
ואיזה. אחרי כמה ימים.
אז סיפרתי שהיה שם מה שאכלנו.
דשא ו. ו. והדגים האלה.
כן. כן.
שם בהתחלה כבר לא קיבלנו לאכול.
כבר אנשים כמו זבובים.
נפטרו.
ופתאום באים ואומרים שכל היהודים יוצאים.
כן.
להשאיר ה. את השמיכות. הכל.
ואמרנו: "עכשיו מ. הסוף שלנו."
אחותי אומרת. והיו עוד. אהה. בנות.
אה. מהעיר שלנו שהיינו ככה. ביחד.
היא אומרת. אחותי.
ככה: "אנחנו הולכים.
מה שיהיה יהיה.
אנחנו נעמוד ב." היינו צריכים לעמוד 5.
כן. שורות של 5.
פתאום התחיל הגשם.
אז אחותי אומרת: "ילדים. זה סימן טוב.
הגשם זה סימן טוב."
טוב. אנחנו.
בא ה. שעומדים שם.
בא אחד מהדווקא. היא הייתה רוצחת.
אה. בגלל זה היא הייתה שם.
והיא אומרת לנו: "אל תפחדו.
אתם יוצאים לחופש.
אתם. משחררים אתכם.
אותנו לוקחים. לא יודעת איפה. אבל אתם."
אז אנחנו עוד. אה.
אמרנו: "עושה צחוק מאיתנו."
כן.
פתאום באה אז אס. אסית. אה.
לא אחד. הולכים. הולכים.
הולכים בעיר. ברגל. וכבר היה ח.
בהמבורג? בהמבורג הל. צעדתם?
כן.
מהמבורג?
כן.
ואיך את זוכרת את העיר?
היא הייתה מופגזת?
מופצצת? הריסות?
לא זוכרת.
לא?
רק הביאו אותנו לרכבת.
מ-המ.
ושם פתאום מצאנו קבוצה שהיו איתנו.
אבל חילקו אותנו לכמה מחנות.
כן.
והם רואים שהאס. אסית.
אחד הולכת. שלנו ושלהם. הולכים לקנות כרטיסים.
בא רכבת. נורמלי. מכניסים אותנו.
כן.
לא ידענו מה זה צריך להיות.
כן.
אז כבר ראינו. שפה משהו.
שונה.
שונה.
ו.
אבל לא זוכרת.
נתנו לכם אוכל לקראת הנסיעה או בגדים אחרים?
בגדים לא. אבל. אה.
אהה. אוכל נתנו ברכבת כבר.
כן.
נתנו לנו סנדוויצ'ים.
אבל בהמבורג עוד לא.
נסענו ואיך היה?
אני כבר לא זוכרת.
אה. שנסענו עם הרכבת ו.
אבל לפני זה נסענו ב.
נסענו לאיזה מ.
אני לא זוכרת לאיפה ו.
זה. פה אני מבולבלת קצת.
הגענו לאיזה מקום. ואז הוא נתן לנו.
בגרמניה? בגרמניה זה היה עדיין?
זה. ב. בהמבורג. שם. בסביבה.
באזור של המבורג?
כן. אז לקחו אותנו ב.
שוב פעם בקרונות. ונסענו לד. לדנמרק.
לדנמרק?
לדנמרק. ואנחנו עוד ב.
זה היה ב-1 למאי. ר. באפריל.
כן.
1 לאפריל. אהה.
45'.
הייתה. אהה.
הגענו לאיזה מקום וה.
זה היה על יד כפר או מה.
ונודע להם שבא טרנספורט.
והם הביאו קצת אוכל. זרקו לנו.
הדנים?
הדנים. זה. אני חושבת שזה היו הדנים. זה היה.
לא. לא השוודים?
זה. לשוודיה לא.
אז אני. אני אספר לך.
אה-הא. זה. זה מאוחר יותר?
זה. אחרי זה.
כן.
הגענו דנמרק לאיזה מקום.
ושם. אה.
בחורה אחת שמעה שהחיילים דיברו ביניהם. שהיטלר קאפוט.
‮כן. וזה היו חיילי ‭S.S‬ עדיין?‬
ה. הזה. מה שהם הביאו אותנו ממקום אחר.
הביאו אתכם. כן.
עכשיו. אני לא זוכרת בדיוק איך.
רק הגענו לדנמרק.
‮למקום שה. ה-‭rotes kreuz‬.‬
אה. אה.
צלב האדום.
צלב אדום. עשה שם אוהלים.
הוא עשה. הקים מחנה?
אה. מחנה כזה.
כן.
וקיבלו אותנו. באו דנים. בחורים צעירים.
והם היו יוצא מן הכלל.
אנחנו היינו מסריחות. מה.
מהכל. ומוזלמן.
כן.
קראו לנו.
כן.
והם. היה האוהלים.
זה היה. לא יודעת. אה.
אממ. קש אבל. אה. טרי.
טרי.
שמו לנו ו.
ו. ושמיכות טובות.
כן.
ושמי שרצה ללכת לשירותים אז עזרו.
שם עשו שולחן.
ועשו דייסה. והיו שם אחיות.
אה. אה.
כן.
מתנדבים.
כן.
ואחת דיברה מאוד יפה ש.
באיזה שפה היא דיברה איתכם?
היא דיברה. אני חושבת גרמנית.
מ-המ.
שהיה אסון. ועכשיו אנחנו יוצאים לחופש.
והיא דיברה מאוד יפה.
ולהיזהר ש. לאכול. שהגוף כבר זה.
חלש.
הם קיבלו אותנו מאוד. מאוד יפה.
למחרת לקחו אותנו לרכבת.
זאת אומרת. הייתם שם לילה אחד במחנה אוהלים?
איך?
הייתם לילה אחד במחנה אוהלים?
כן.
רק לישון ו.
ולמחרת לקחו אותנו.
כן.
לאונייה.
מ-המ.
נסענו. אה. רגע.
אבל גם נסענו עם הרכבת ב.
נו. העיר הבירה של.
אה. דניה. נו. אה. אה.
קו. אה. קופנהגן?
קופנהגן. אני עוד זוכרת.
איך שהרכבת נעמד בקופנהגן.
כן.
ובחור אחד אמר שלום.
ושם נתנו לנו סנדוויצ'ים ברכבת ו.
ואיך זה היה פתאום לראות עיר ש.
לא ראינו את העיר.
הא. לא ראית את העיר היפה הזאת?
הגענו ל. לאונייה.
וזה היה מאוד מרגש.
שהמלך של דנ. דניה.
כן.
עמד בסירה. ואנחנו באונייה.
ואת זה אני לא יודעת איך. היה זוג.
מי זה הם היו באונייה שלנו. לא.
לא מהמחנה. מלובשים. ועמדו ובכו.
זה היה. תשמעי. אהה.
אני לא יודעת איך לספר לך. זה היה.
מאוד מרגש. מאוד נוגע ללב.
מאו. לא מרגש. אבל. אה.
והמלך דיבר מאוד יפה.
בדיוק כבר אני לא זוכרת.
גם בגרמנית?
גם בגרמנית וגם. אה.
לא יודעת איך הוא דיבר אבל.
אה. נתנו לנו להבין.
כן.
ושאנחנו הולכים לחופש. וכבר לא זוכרת.
ומשם הביאו אותנו לשוודיה. למאלמו.
כן.
ואני רוצה רק להגיד.
שמאוד מתפלאה שאני שומעת היום שהשוודים נגד היהודים.
שהם היו כל כך בסדר.
הם כל כך טיפלו בנו.
אה. זה אי אפשר להבין.
גם הדנים. אני לא יודעת מה קרה.
כן.
ובמאלמו הביאו אותנו למקום שזה היה.
כשנראה. אה. מרחצה.
כן.
שהיה בזי. אה. זה.
בריכה?
בריכה. ומסביב היו בגדים.
לכל אחד קיבל בן אדם.
הורידו לך הכל. הכניסו בשק נייר.
ונ. עשו [משובש] וזה ו.
ורחצו אותנו. ונתנו לנו בגדים.
מנעליים עם גרביים. הכל. הכל. הכל חדש.
כן. הצלב האדום גם פה היה בשוודיה.
או שזה היה השוודים?
אני לא יודעת.
מ-המ.
‮אני לא יודעת. ושם לקחו אותנו ל-‭Carentan‬.‬
עכשיו. היו צ'כים. רומנים.
וכל אחד. כל קונסול את שלו.
כן.
אז אני זוכרת ש.
אז איזה קונסול דאג לכם?
צ'כי.
הצ'כי?
קוצ'רה. קראו לו קוצ'רה.
מ-המ.
ה. ולקחו אותנו.
אהה. לכיוון נורווגיה.
במקום איפה שלא היה לילה.
היה. לא היה חושך.
כן.
היה יום. וגרנו שם בבית של. אה. אה.
לא בית. זה כנסייה. אה.
של האוונ. אה.
אה. אוונגליסטים.
כן. פרוטסטנטים.
פרוטסטנטים.
כן.
לא היה. אהה.
קישוטים כמו אצל קתולים.
קישוטים. כן. ושם היה מיטות.
והכל מנייר. לא. ואחר כך זרקו את זה.
חד פעמי. כן.
‮היינו 6 שבועות ב-‭Carentan‬.‬
כן.
וכל יום. לא היה שם מטבח. המטבח היה רחוק.
וכל בוקר. ובצהריים.
וערב לקחו אותנו שם ב.
מ-המ.
שורה.
וב. במחנה הזה היו רק.
אהה. יהודיות או גם עמים אחרים?
לא. זה יהודי. זה כבר רק יהודים.
רק יהודים?
אנחנו כבר. לשוודיה באנו רק.
כן.
יהודיות.
ו. וחילקו אתכם לחדרים?
לפי מה? לפי גילאים או משפחות?
אז שמה היה. לא.
שמה היה איזה אולם.
אה-הא.
ובזה. לא היינו.
אולם גדול?
אה. כן. באולם.
כמה הייתם בערך? כמה בנות?
אז חילקו אותנו. רק הצ'כים היינו 30. 40.
אה-הא.
ו. אהה. היה לנו.
הוא היה איזה קצין שוודי.
משהו. הוא היה במדים.
הוא היה מפקח.
כן.
הוא בא איתנו תמיד.
והיו שמה גם רופאים? אחיות?
בדקו אותנו כל הזמן. בדקו ו.
כן.
את החולים שלחו לבית חולים ו.
אהה. אממ. ומהאוכל.
שקיבלנו אוכל מאוד. אה. מזין. אהה.
כן.
אז לפני שקיבלנו את האוכל.
נתנו לנו שמן. אממ. אה. ויטמינים.
אה-הא.
היה שורה. ואת לא יכולת לקבל
את האוכל לפני שאת לקחת את השמן.
שמן דגים. שמן דגים.
דגים.
שמחזק.
כן.
כן.
ונתנו אוכל. ככה. אממ.
אהה. עשיר. ו.
[משובש]?
והבגדים נעשו.
אנש.
נעשו קטנים.
הבגדים נעשו קטנים.
ו. ו.
אנשים התחילו לקבל במשקל.
והם היו. הרוב היו בחורות.
אה. מהונגריה.
מ-המ.
ואנחנו כמה צ'כיות.
ולא בא אלינו אף אחד.
וכבר לא יכולנו ללבוש את הבגדים.
מ-המ.
אז אחותי כתבה מכתב לקונסול הצ'כי.
שאנחנו. לא זוכרת כמה בנות.
כן.
ואף אחד לא בא לבקר אותנו.
אה-הא.
אז הוא בא והוא מאוד היה מודה לאחותי.
שאנחנו כ. היה חסר.
לא ידעו איפה אנחנו.
אה-הא.
בטעות שלחו אותנו עם ההונגרים.
אה-הא.
אז ה. אה.
אז באו ולקחו אותנו משם.
כן.
‮והגענו ל-‭Värnamo‬.‬
כן.
‮ב-‭Värnamo‬. אה.‬
ב- [משובש]. אה.
עוד שהיינו בקרנטין.
אז באו אנשים ל. לראות. אה.
אי אפשר היה להתקרב.
אבל. והביאו לנו שוקולד וכל מיני דברים.
והיה זוג שהם נורא רצו לאמץ אותי.
ואחותי אמרה לו שאנחנו.
ביחד.
אנחנו ביחד. ואנחנו יהודים. ולא.
כן. ו. והם היו שוודים?
שוודים.
שוודים לא.
כן. זוג.
שוודים נוצרים?
זוג צעירים.
כן.
‮ואחר כך. אה. היינו ב. ב-‭Värnamo‬.‬
זה היה עיר. אה.
ושם אחותי עבדה בבית חולים.
אה. אבל. אה. לא הרבה זמן היא.
בתור מה?
אממ.
בתור מה היא עבדה?
אה. לנקות. אהה.
אה. עבודות שירות?
כן. עבודות שירות.
כן.
ב. בשוודיה.
זה לא בושה שם.
אה. אה. העבודה.
אה. זה לא חשוב איזה עבודה.
כן.
זה. ואני עשיתי משהו ש.
אני שנשבעתי שאני אוכל הכל.
אז יום אחד הם נתנו. אממ.
שומן חזיר. חתיכות.
עם. אה. אפונה.
כן.
מרק כזה. וזה מאוד הגעיל אותי.
אבל אני אמרתי שאני נשבעתי ואני מוכרחה לאכול את זה
. ואכלתי את זה.
וגם אחותך אכלה את זה?
כן.
ב. אף. למרות שהיא הייתה דתית?
אז היא. אה.
היא עוד לא הייתה כל כך?
היא עוד לא חשבה על זה.
אבל היא הפסיקה. היא לא. לא אכלה.
אה-הא.
היא לא. לא.
כן.
אכלה את זה.
זאת אומרת. ה.
החזרה בתשובה שלה הייתה מאוחרת יותר.
היא. תראי. אה. היה אצלנו כשר. אנחנו.
כן.
לא אכלנו חזיר.
כן.
אז היא לא אכלה את זה.
אה-הא.
אבל אני. בתור שזה.
נשבעת.
נשבעתי. אכלתי.
ובלילה הרגשתי נורא לא טוב.
והיה לנו. אנחנו גרנו בחדר.
ה. השוודים הם.
יש להם מעץ. הבתים.
כן.
וזה היה. אה. בקומה למעלה.
אהה. 2 מיטות כפולות.
כן.
ב. מתחתיי ישנה האחות.
מה שהיא הייתה אחראית עלינו. עם ה.
כן.
היא שמעה שמישהי מקיאה.
מ-המ.
היא באה למעלה. ואני הרגשתי לא טוב.
לקחו אותי לבית חולים.
ל- [משובש] (שפה זרה). ושם.
[כך במקור] שהתאשפזת בבית חולים. בגלל הארוחה.
כן.
הזאת עם השפק.
ושם הייתי ועשו לי בדיקה ו.
אני לא זוכרת כמה.
שבוע. או כמה ל.
הייתי בבית חולים. אני לא יודעת.
ובינתיים רצינו. אה.
חיפשנו את. אה. אחי.
כן.
לא זכרנו באיזה מקום הוא.
מ-המ.
והוא אז היה גר ב.
אממ. כפר יונה. ולא זכרנו.
אה-הא.
ובינתיים הם חיפשו.
אז מה. התחלתם לכתוב מכתבים או מה? חיפוש קרובים?
לא. חיפשנו. אה. היה רשימה.
אה. הייתה רשימה.
אבל הם. המשפחה.
היה לי פה 2 דודים.
כן. ו.
אחים של אמא.
ואח.
ואחי. והם גרו ב.
אני אומרת לך. אנחנו.
קרוב.
היינו מאוד.
כן.
אהה.
משפחה קרובה.
משפחה. אח והדודים זה לא היה.
הוא היה אח מאמא אחרת.
אח חורג.
אבל. אבל אנחנו.
הייתם מלוכדים.
כן. אז גרו בצפון תל אביב.
רסקו בנה בתים. אהה.
2 חדרים ומטבח. וזה היה אז לוקסוס.
והם קנו. גם אחי וגם הדוד.
והם חיפשו אותנו ברשימה ומצאו אותנו ברשימה.
כן.
וככה קיבלנו את הקשר.
כן.
אה. בינתיים באו המפלגות לקחת את ה. וש.
אז מה. אה. באו נציגים של כל מפלגה.
כן.
ו.
בשוודיה. כן.
כן.
ואנחנו שהיינו מסורתיים.
אז. אה. אחותי אמרה: "אנחנו צריכים ללכת."
המזרחי?
"כיוון ההורים."
ואנחנו הולכים עם אמא.
זה קראו לה מ. אממ.
אז הבח"ד. פועל מזרחי.
הפו. כן.
והם השכירו. אה.
בית של ברון. את המקום. מאוד מאוד יפה.
גם בשוודיה?
ב. זה בשוודיה.
כן.
ומצאו עבודה. ל.
אממ. איך קראו את המקום?
זה היה עיירה. ושמה היה בית חרושת יונקס.
אממ. אממ. מעילים.
אממ. נו. אה.
מעיל גשם ובגדים. אה.
כן.
תפרו שם.
בגדי ספורט יותר.
כן.
נכון?
זה היה.
כן.
ושם. אה. אבל מה?
אחותי ומהעיר שלנו. החברו.
כבר היינו חברות.
כן.
כולם הלכו ביחד.
אבל אני הייתי עוד בטיפול.
אז אני נשארתי עוד שם.
כן.
ואני.
זאת אומרת. אה. זה.
זה הפעם הראשונה שנפרדת מאחותך.
נפרדנו. כן. אהה.
לשבועיים או לחודש.
אה-הא. כן.
אני כבר לא זוכרת.
ואחר כך. אה.
אני גמרתי את הטיפול.
אז אני הצטרפתי אליהם. ושם חיכינו לעלייה.
כן.
ואני. ועבדו. וזה היה קולקטיב כזה. שם היו בחורים ו.
ו. וקיבלו משכורת? קיבלו משכורת?
בחורים ובחורות.
כן. קיבלנו משכורת.
אבל זה הלך קולקטיבי.
ושם אחר כך. אה.
באו שליחים. והיו בחורות.
אחותי הייתה בוועד.
והיא אמרה שיש בינינו בחורות שרוצ.
הם צריכות להתחתן.
כן.
ולא רוצים עם גויים.
אז. אה. שייתנו להם סרטיפיקט.
אז. אה. אז. אה.
לא יודעת אם את יודעת ש.
איך היה בזמנים. עם הסרטיפיקט. עם הכל.
אז לקחו כמה בחורות.
ולקחו אותם ל.
דרך בלגיה ושם ניתקו.
לא יודעת איך שזה.
עלייה ב'.
ואנחנו באנו עם. אה. עם. אה.
[משובש].
עליית. אהה.
עלייה ב'.
עליית ב'.
כן.
זה. אה. היה מפקד.
אליאב. [משובש] אליאב.
איש אלוהי. מקסים של בן אדם. אין מילים.
הוא עדיין.
נכון.
עדיין הוא פעיל.
נכון. אבל. אה. לא מעריכים אותו.
לא מעריכים אותו.
הוא היה נפלא.
כן.
‮ועלינו על אונייה ב-‭Trelleborg‬.‬
זה היה הנמל. [משובש].
כן.
אז אני זוכרת את אליאב.
הוא היה כמו ליצן. עם. אה.
אדום פנים. אה. אה. פחדנו. לא.
והתחלנו לנסוע. והיה לנו ניירות משוודיה לצאת. אממ. ל.
ל. נו. לקובה. אני חושבת.
כן.
לקובה. ובדרך.
עשו סוויץ'.
סוויץ'. ותפסו אותנו הגרמ. ה.
האנגלים.
אנגלים. והיה לנו. עם מה היה הנשק שלנו? קופסאות.
שימורים.
שימורים. והיה מלחמה.
את. את היית שלמה עם ההחלטה שאתם עולים לארץ ישראל?
בווד.
זאת אומרת. לא הייתה לך שום.
אני. אנחנו. מהבית אנחנו.
ציונים.
ציו.
לא הייתה לך אף פעם מחשבה להגיע למקום אחר?
לא. לא. לא. עד היום.
זאת הייתה הדרך.
גם הילדים שלי לא. לא. לא.
כן.
והם עלו. בסוף הם. אה.
כן.
הביאו אותנו בבת גלים.
משם העבירו אותנו לאונייה אחרת.
ושבוע. תל אביב. חיפה.
נסענו. ובערב ראינו את ישראל.
[משובש].
עם הזה. וידענו שאנ. לוקחים אותנו לקפריסין.
כן.
ולי.
זה היה. ז.
זה היה טראומטי מאוד?
מאוד. מאוד. מאוד. בגלל ש.
תראי. אחי. הוא תמיד.
בשבת הוא לקח אותנו.
החדר שינה. 2 מיטות.
במיטה אחת הוא.
במיטה שני אחותי ואני.
והוא סיפר לנו מארץ ישראל כל פעם.
מ-המ.
הוא קרא והיה לו.
כן.
אה. ידע. ככה שזה. אצלנו זה.
מה. הוא סיפר על הערים.
על המושבות. על. על ההתפתחות?
אני כבר לא זוכרת.
אבל. אה.
הוא נתן לנו את ה.
את ה.
דרך.
כן.
לאהוב את ה.
את המדינה.
זה. וידענו שזה המדינה שלנו וזה העתיד שלנו.
זה. זה הבית וזה הכל.
אהה. מה. אה.
שכחתי לספר. שהיינו בקרנטין ב.
על יד נורווג. אה. אה.
כן.
על יד גבול נורווגיה.
בא יום אח. אה. בא.
הלכנו לאכול. והלכנו לאכול.
שחזרנו. אז הוא ביקש שכולם להיכנס באולם.
שנכנסנו. אז הוא אומר:
מי זה הוא?
"יש."
מי זה הוא?
המפקד.
של המחנה?
של המקום הזה.
כן.
והוא אומר. עכשיו הוא רוצה להודיע לנו.
אה. אממ. שמחה משהו.
משהו שמח.
שמח.
בשורה משמחת.
"מעכשיו אתם חופשיים.
אתם לא בקרנטין.
אתם יכולים ללכת איפה שאתם רוצים."
אז פרצה בכי. איפה ללכת?
לאן ללכת? לא ידענו שנשאר עוד מישהו במשפחה.
כן.
לא ידענו איפה להתחיל. שום דבר.
את כמו בים. באמצע הים. לא יודעת.
ובכינו. והתחילו.
אז היו כאלה שנסעו לצ'כיה.
אבל שם הרוסים נכנסו.
נכון.
והיה בלגן.
היינו צריכים לקחת.
הייתם צריכים להחליט.
אה הי. זה בידינו.
כן.
לעשות.
הייתם צריכים להחליט.
ואנחנו אמרנו: "אנחנו.
הדרך שלנו. ישראל."
לארץ ישראל.
זהו.
כן.
ואז אנחנו. עד שקיבלנו את הקשר וזה.
כשאתם הייתם. אהה.
אה. בדניה. בשוודיה.
אממ. היה לכ.
הייתה לכם אינפורמציה על מה שמתרחש באירופה.
את אומרת שידעתם שהרוסים בצ'כוסלובקיה. אה.
כן. אה.
ידעתם את זה.
אז כבר כן. היינו חופשיים.
כן.
אבל את השפה לא ידעת.
מ-המ.
ו. אממ.
אהה. היה.
היה אפשר להקשיב לרדיו? היו שמה.
הכל היה מותר.
עיתונים? כן.
הכל היה מותר. כן.
אה. איפה שגרנו.
ב. ב.
אצל ה. הברון.
כן.
אז. אה. היא.
הם עשו לנו כל שבת בערב מסיבה.
עם תזמורת. עם עוגה.
עם קפה. הביאו אורחים.
הב. לברונית. היא הייתה אלמנה והיה לה בן.
כן.
והבן היה כזה.
בזה. ב. אממ. צבא. צבאי.
כן.
בחור צעיר. הוא הביא בחורים. ורקדנו והיה.
הייתה אווירה ב.
ועוד משהו. הוא הביא אותנו. ה.
ה. ה.
‮ראש העיר. הוא היה ראש העיר של ‭Värnamo‬.‬
כן.
והוא היה אחראי.
ה. אה. הבוס הגדול.
והוא מצא את המקום בשבילנו ב.
על יד אגם. ב.
ביער. זה.
אין שם. אה.
פה בית. שם בית.
כן.
זה בחלום רואים דבר כזה.
והתחלנו לבכות: "מה. שוב פעם?
אנחנו רוצים לחיות. רוצים לגור בעיר. ללכת."
כן.
ה. הקונסול הצ'כי.
כן.
נתן לנו 5 קרונות ל-10 ימים. אני חושבת.
כל 10 ימים קיבלנו 5 קרונות.
לקנות שוקולד. דברים ככה.
דמי כיס.
כן.
והוא אמר ככה: "אין לי בינתיים בעיר מקום לאכסן אתכם."
לאכסן אותם.
"אממ. אם יהיה לי אפשרות. אני אעשה את זה."
מ-המ.
אבל בינתיים יש לכם פרייבט עם נהג.
אם מי שרוצה להיכנס בעיר.
לקנות משהו. יש לכם."
ולחזור.
אני אומרת לך. הם היו נהדרים.
כן.
נהדרים.
כן.
הייתה בחורה. קארין קראו לה.
היא הייתה בת יחידה.
אצל שוודים. נוצרייה.
הייתה לה מחלת. אה. נפילה.
הייתה בחורה בת 22.
23.
והיא התנדבה.
לעבוד איתכם?
לעבוד איתנו.
ובסוף היא אמרה.
היא הלכה אחר כך לצ'כיה ושם היא הייתה מזכירה.
היא מאוד התקשרה עם הצ'כים. עם. איתנו.
כן.
והיא. כמה זמן.
אבל שמענו שאחר כך אבא נפטר והיא חזרה.
נהדרת. נהדרת.
אפילו אני זוכרת שיום אחד היא באה.
היא קוראת לי והיא אומרת: "אני מבקשת אותך.
תבואי איתי ב. באוטו.
אל תפחדי. יהיה קצת. אה.
זה. רק תחזיקי לי את היד."
ואז היה לה התקפה.
מ-המ.
זה עבר לה מהר.
כן. כל. כל החוויה הזאת של. אה.
השהייה בדנמרק ובשוודיה.
ומפגש עם אנשים עם הרבה הרבה רצון טוב.
זה. זה קצת החזירו אות.
לכם את האמונה ב.
כן. שאנחנו בני אדם. נכון.
בעולם. באנושי. באנושות. באנושיות?
כן. כן. נכון. הא.
יש לי תמונות שאני רקדתי.
כן.
עשינו הצגה.
מ-המ.
זה שם. ועשו לנו מסיבות. והברונית.
היא מאוד רצתה. היה לה חברה.
גראף. גראפית. אה.
[משובש]. אשת אצולה.
כן.
כן.
והיא רצתה שאני אלך אליה.
ואחותי ילך. יישאר י. אצלה.
כן.
ובתור. אממ. משק בית. כביכול.
כן. סוכנות.
אבל.
אה. סוכנת משק בית.
תראי. שמה סטודנטים בחופש.
כן.
היו צריכים לעבוד במשק בית.
כן.
ובאדמה. למשל. אה. יום אחד היה.
אה. היה להם בעיה. היו צריכים בשדה.
אני כבר לא זוכרת מה.
ולא היה. אממ.
עובדים. אז באו אלינו.
שאולי אנחנו מוכנים.
לעבוד.
לעבוד. אז אני ארגנתי.
הייתי. אה. אמרתי: "בואו נלך. מה יכול להיות?"
כן.
הביאו לנו פרייבטים. הביאו אותנו למקום.
היה שם שולחן מכל טוב.
‮הם אכלו. אממ. ‭Lunch‬. אממ.‬
מין ארוחת צהריים קלה.
כן.
כן.
כל מיני סטייקים ו.
ו. וזה. וכל מיני דברים.
כן.
אה. דליקטסים.
ובירה. שם. אה.
שתינו בירה שחורה. נתנו בירה שחורה.
ועבדנו קצת. ובא עיתונאי.
אפילו היינו בעיתון ש.
ר. ראיין אתכם?
אה. אה. היינו בני אדם.
כן. חזרתם מ.
חזרנו. כן.
חזרתם לחיים.
כן.
כן.
כן.
עכשיו. אממ.
בלה. בקפריסין. כמה זמן היית?
שנה.
שנה. ובדרך כלל. אה.
ה. היה שמה איזשהו ארגון. אה. סדר יום?
עשיתם משהו? למדתם. עבדתם?
עכשיו ככה. אני. אה.
היה לנו גם כן. אה.
צריף מפח. וזה היה.
לא היה עץ אחד. השמש חם.
כן. חול.
מים לא היה.
מ-המ.
אוכל.
לא היה טוב?
מאוד חלש. מאוד חלש.
אני קיבלתי גרדת מהשינוי מזג אוויר.
כן.
ועור לבן. והשתגעתי יום ולילה.
גירד אותי. וזה יצא כבר מוגלתי.
לא היה שמה טיפול רפואי?
כרגע.
אחיות. רופ.
ותור גדול.
מ-המ.
והרופאים נתנו. אממ.
‮שלחו אותי בבית חולים ב-‭Famagusta‬.‬
כן.
ושם מרחו אותי עם איזה.
כמו גרדת. אה. כזה מסריח.
אחרי 3 ימים זה יצ.
אה. לא. יצא לי מוגלתי יותר.
וחזרתי ואמרו שאני צריכה. אה.
‮ויטמן ש. ‭B12‬.‬
כן.
והחליפו לי את ה.
משחה?
את הדם.
אה.
הוציאו לי דם.
אה-הא.
והכניסו.
עירוי דם.
ו. כן. אז. אה. הבנות הלכו ללמוד.
היה קורסים שם לעברית.
אבל אני עמדתי בתור. אהה.
אז את לא למדת שם עברית?
מעט מאוד. מעט מאוד.
ותעסוקה אחרת. אה.
אז. אה. זהו.
הייתה לך שם?
אז עכשיו. באו שם. ילדים.
הביאו טרנספורטים. אהה. היו ילדים קטנים.
יתומים?
יתומים. אז. אה. אני.
זה ירשתי מאמא שלי.
לעזור. לעזור ל.
אה-הא. אז את.
אז אני ארגנתי.
טיפלת ב. בילדים?
אבל היו. יש פה הבחור. יש לי התמונות.
כן. אוקיי. אנחנו.
בחורות.
עוד מעט נצלם.
והם לא היו כזה מ. אה.
מהכפר. מה. לא. איך להגיד?
לא היה.
אנשים פשוטים פשוטים.
כן.
ולא אהבו לעבוד.
רק שנתנו.
שהג'וינט נתן. אז הם.
אה. היו הראשונים. אבל לעבוד.
אבל הצלחתי עם כמה בנות.
והלכנו ולקחנו הבגדים שלהם.
של הילדים. וכיבסנו להם. עשינו. אחר כך.
זאת אומרת. זאת הייתה מעין תעסוקה בשבילך לטפל בילדים.
כן. בינתיים אחותי התחתנה בקפריסין עם בחור פולני. משהו.
איש נחמד. דיבר עברית.
אינטליגנט. והוא ארגן.
הנעל. אה. נקרעו הבגדים.
מה שהבאנו באונייה. היינו צריכים לזרוק בים.
אה-הא.
שבאיטליה לקחנו עוד אנשים.
אה-הא. שלא יראה עו.
אה. משקל עודף.
אז הגענו. מה שהיה אלינו.
בלי. בלי שהוציאו.
ועוד ח. עוד. אה. זהו.
מה.
נתנו. נתנו לנו.
כן. כן.
לאט.
סליחה. נתנו לנו. אה. אה.
בד ערבי. כרית וסדין. ולכל אחד.
אז אחותי ידעה לתפור.
אז היא תפרה מ.
מכרית 2 חולצות. שיהיה לנו.
להחליף.
להחליף.
כן.
ו. אהה.
וישנו במיטה אחת. אז כזה.
מ-המ.
ונעליים נקרעו. אז הגיס שלי. עם השליחים.
עשה עסק. והם הביאו חומר.
והיו שם סנדלרים. הוא עשה ממש בית חרושת של נעליים.
סנדלרייה.
עכשיו. היו כאלה שהיה להם דולרים.
אז הם שילמו. ומה.
מה שנשאר הכסף. עשו לאלה מה ש.
לא היה להם.
לא היה להם.
כן.
אהה. אני. אה.
פתאום. אה. עשו.
אה. הגנה. אה.
זאת אומרת. מחנה. אה. אימונים.
אימונים.
אז אני הלכתי.
כן.
3 שבועות היינו במחנה.
אימונים. כן.
ולמדנו. אה.
[משובש] ועברי. אה. כל מיני.
כן.
הכנות. ואז באה גולדה מאיר.
היינו צריכים לצאת כבר.
הגיע התור שלנו לצאת.
כן.
אבל הוא דחה עוד לחודש.
חודשיים. אני לא יודעת.
כן.
עד שאנחנו יצאנו.
יצאת.
קיבלנו את האישור.
להגיע לארץ.
לארץ. ובדיוק היה מלחמת השחרור.
כן.
והבחורים הצעירים לא ידעו לקחת רובה ביד.
מסכנים. הם.
כן.
נהרגו המון.
נכון.
ו.
וא. איך הייתה ההרגשה שלך סוף סוף להיות בארץ? את זוכרת?
הגעתי כאן בקריית שמואל.
מ-המ.
זה היה. אה.
אה. 10 [משובש] פורים.
עוד הלכנו לשמוע את המגילה.
כן.
למחרת. רציתי ללכת להכיר את ה.
את אחי ואת הדודים שלי.
ונתנו אוטו אחד. והיינו המון.
כן.
זהו. בכל אופן. אה.
הגעתי ונסעתי לתל אביב.
ושעליתי על האוטו לנסוע לצפון תל אביב.
אני אומרת לנהג: "לא יודעת
ו." אז הוא אומר: "ילדה. תדברי הונגרית איתי."
והוא הסביר לי. ה.
הגעתי. אחי לא היה בבית.
היה לי גיסה נהדרת.
אישה יפה. אינטליגנטית. נחמדה מאוד.
כן.
אז היה להם 2 חדרים.
בחדר אחד הם השכירו.
בחדר השני עם בן.
והיה פינת אוכל. אה. ב. אממ.
כניסה. מטבח כמו כאן.
כן.
וזה היה הלוקסוס. עכשיו. אה.
הבית חלוצות היה מלא.
בתל אביב?
בית. אהה.
כן.
כן. והיו בנות שקיבלו ברמת גן.
ולי. אותי רצו לשלוח.
אני לא יודעת איפה. ולא רציתי לקבל.
כן.
שאחי שמע שאני רוצה ללכת.
אז הוא אמר: "לא."
אז א. אחי ודוד גרו דלת בדלת.
להם היה אותו דבר.
עם 2 ילדים. אבל להם לא היה מושכר זה.
אה-הא.
הדוד היה בעמדה. היה לו.
כן.
הוא עבד ב.
הוא היה שותף. אה.
בבית חרושת מרגרינה של. אה.
מטע?
מטע.
מטע. כן.
והדודה שלי הייתה כבר סברה.
גם כן אישה נחמדה.
ושאני באתי וגיסתי היא קיבלה אותי מאוד מאוד יפה.
ואני זוכרת שאחי בא וראה אותי.
התחיל. נעשה לו כחול כאן ו.
כן.
והייתי אצלם. היא אמרה: "את.
אה. לא הולכת לאף מקום."
מ-המ. אז גרת אצלם.
הדוד אמר: "אני אשן עם הבנות."
מ-המ.
"ואני יהיה ב-2 מקומות."
כן.
אבל אחי היה חולה.
היה לו אולקוס. וזה כל פעם נפתח לו.
ומצב כלכלי היה קשה.
נכנסו ל. אה.
משכנתא עם השיכון וזה.
ובינתיים הגיעה עוד בת דודה.
מ-המ.
אז היא גם כן הייתה.
אז היא כבר ישנה אצל הדודה.
כן.
ואני ישנתי אצל אחי במטבח.
לא היה להם כסף לעשות את הארון מטבח.
מ-המ.
רק השיש.
והיה להם אלונקה כזה. וזה פתחנו.
ומהסוכנות קיבלתי שמיכה אחד אפורה.
ועם זה התכסיתי.
ולמטה אני כבר לא זוכרת. לא היה.
היה לי קר. לא היה נוח.
ואיך שאני הסתובבתי. קיבלתי מכה מהשיש.
ו. מה. מהשיש. כן.
בינתיים אני התחלתי לעבוד.
מה עשית? אה.
אה. בבית חרושת. חברה אחת. היא.
מ-המ.
עבדה שם והיא.
של מה?
אה. קודם הייתה. אה. בבית.
זה היה 4 קומות.
3 קומות. זה.
בחורה שהיא עבדה בבית חולים אסותא.
כן.
באסותא?
בתל אביב?
לא. אה. או ב. אני לא זוכרת.
והיא סידרה אותי גם כן.
אז נתנו לי לעבוד.
לנקות חדר איפה שהיה לידה.
שאני ראיתי את הדם והכל.
התחלתי להקיא. ואמרתי: "זה לא בשבילי."
למחרת. אפילו בשביל הכסף לא הלכתי. עזבתי.
מ-המ.
ואז חברה מצאה לי עבודה
בחנות בתל אביב. אממ. אה. קונפקציה.
מ-המ. כמה זמן עבדת שמה. בלה?
אממ. אני לא יודעת.
בינתיים. אהה. עשו.
תקופה יותר ממושכת?
לא. זה היה באותו הזמן.
אה.
אה. היו צריכים להתגייס.
אה-הא. אז התגייסת?
ואני. אה. לא הלכתי. וכ. לא הלכנו.
כן.
ותפסו אותנו. הביאו אותנו ביפו.
אז שם החזיקו אותנו.
את הבת דודה. היא הייתה עם הריאות בבית חולים.
כן.
אה. בשוודיה. אז שחררו אותה.
בחורה שנייה גם כן. ואותי השאירו.
ו. ואת נשארת חיילת.
נשארתי. אז אני.
כמה זמן היית חיילת?
ג. שנתיים.
שנתיים.
אז. אה. אמרתי ל.
שם לקצינה שאני רוצה לדבר איתה.
אז. אהה. היא הייתה קצת עסוקה והיא אמרה: "אחר כך."
אחר כך באמת היא קיבלה אותי ואמרתי: "תראי.
אני עכשיו עולה חדשה.
ואני כל הזמן הייתי במקום.
אני צעירה. אני רוצה קצת לחיות."
לחיות.
אז. אה. היא נתנה לי להתייצב כל חודש. אני לא יודעת.
מ-המ.
ואז עבדתי בחנות.
כן.
ו. אממ.
שהרווחתי. אז. אה.
כי לא היה לי בגדים.
לא היה. אז. אה.
גיסתי אמרה: "מהכסף את הולכת לקנות לך מעיל.
את בחורה צעירה. את צריכה להתלבש."
כן.
וקניתי לי.
כן? מה קנית לך?
קניתי מעיל. והמעיל היה משהו.
שהלכתי בתל אביב הסתובבו אחריי.
יפה.
זה היה אפור. אממ.
כמו העור. אה. הפרווה של הגמל.
כן.
זה היה. אני.
אני זוכרת. שילמתי 40.
הרווחתי 43 לירות וזה עלה 30 ומשהו. הלכתי.
יקר.
וזה לא. אחר כך עו. התגייסתי.
כן. כן.
אז. [כך במקור]
בלה. אם כן. היית חיילת בצבא
הגנה לישראל שנתיים. ומתי התחתנת?
אה. איך שהשתחררתי באוגוסט. ובפברואר התחתנתי.
בפברואר התחתנת.
שם בעלך?
יהודה.
יהודה. אה. את המשכת לעבוד אחרי שהתחתנת?
אהה. אה. בוודאי. אני.
המשכת.
השתחררתי מהצבא.
כן.
אז. אה. לא היה לי איפה לגור.
אה-הא.
לא היה לי איפה.
[משובש].
אז הקצינה. היא הייתה. אה. ב.
אחר כך היא קיבלה דרגה והיא הייתה מפקחת ח"ן של חיל אוויר.
כן.
ואנחנו היינו חברות. עבדתי איתה.
כן.
כמה זמן.
אה-הא.
ואחר כך אני קיבלתי מפקדת חדשה והיא עלתה בדרגה.
כן.
והיא באה איתי לחיפה.
והלכנו לבית חלוצות על יד אגד הישן.
כן.
איפה שיש הבית חולים איטלקי. שם בסביבה.
מ-המ. כן.
והיא אמרה שיש לה בחורה מיוחדת והיא מבקשת ש.
אז קיבלתי. היה שם בית מלון שחיילים הלכו לחופש לכמה ימים.
מ-המ.
אז קיבלו שם לינה.
כן.
אז שם קיבלתי מקום עד שמתפנה.
בבית חלוצות.
של בית חלוצות.
כן.
שם היה.
כן.
אה.
וכשאת התחתנת. איפה גרתם? בחיפה?
אה. לא. אני. אה.
שם. אהה. מה. אממ.
כן.
מהבית חלוצות הזה. שלחו אותי לנשר.
מ-המ.
לקבל עבודה.
כן.
ל. אה. בכלל. לקבל עבודה.
אז הלכתי לאיזה גננת.
גן פרטי. אבל היא לא הייתה יכולה לשלם.
שאני אוכל להחזיק. לשלם.
מ-המ.
את השכר דירה ואוכל. היה הכל צנע.
והמליצו לי לעבוד עם
2 ילדים שההורים היה להם מסעדה בנשר בבית חרושת.
להיות מטפלת?
מטפלת. כן. לתת. אה.
כן.
אה. ללמד איתם.
ו. ולקחת.
את השיעורים.
לקחת את ה.
ולתת אוכל.
כן.
ולטפל בהם.
כן.
שההורים כל היום לא היו בבית.
ברור.
ושם הייתה שכנה. ראתה
אותי והיא אמרה: "תגידי. יש לך חבר?"
אמרתי: "יש לי חבר.
אבל לא ל. בשביל חתונה."
מ-המ.
אז אומרת: "את רוצה להכיר בחור רציני?"
אמרתי: "כן." אז. אהה. סידרה אותנו [משובש].
היא הכירה לך את. אה. בעלך.
כן.
כן.
הכרתי אותו. ראיתי שבן אדם שאני יכולה לסמוך עליו.
בן אדם רציני. יש לו מקום עבודה.
דירה לא היה לו בגלל שהוא היה גם כן בקיבוץ.
אבל הוא לקח את ההורים.
מ-המ.
לארץ. ושם בנשר גרו בצריפ. צריפים.
כן.
אז. אה. הוא היה שם איזה צריף.
אבל זה סיפור ארוך.
אוקיי.
אז אני לא רוצה.
עכשיו. אתם. אה. התחתנתם והקמתם משפחה.
כן.
אה. מי נולדו לכם. אה. בלה?
כ. הבן הבכור.
שמו?
אה. יוסי.
ומה העיסוק שלו. במה הוא עוסק היום?
אה. עכשיו הוא מנהל בבית חרושת.
אממ. צבעים. ג. נירלט.
אה-הא.
בנתניה.
כן. ויש לך עוד ילדים?
יש לי עוד בת.
בת. שמה?
אה. נורית.
ומה.
שמידה.
ומה היא עושה?
היא. בעלה. אה.
היה צבא. בצבא. הוא.
כן.
השתחרר. אה. אלוף משנה.
הוא. אחרי כמה שנים שהתחתנו.
הוא איבד רגל ברמת הגולן.
אבל הוא המשיך את ה. תפקידו.
מ-המ.
ו.
והיא.
שמ.
והיא למדה?
היא.
יש לה מקצוע?
אז היא. אה. הלכה והיא עברה.
אהה. קורס. אה.
הוא לא היה בבית.
ולא היה משתלם ללכת לעבוד ולשלם לילדים.
מ-המ.
ש.
כן.
אז. אה. היא לא עבדה ו.
אז היא.
היא עברה. אממ. פדיקור מניקור.
אבל היא רצתה עוד ילד.
וזה לא כל כך הלך והיא עשתה טיפול קשה.
כן. מכל מקום.
ויש להם 3 בנים.
כן. מכל מקום.
ו. כן. עכשיו.
עקרת בית.
כן.
ו. אממ. כשאת. אה. היית כבר נשואה.
עוד המשכת לעבוד או.
או שהיית בבית יותר?
אהה. אני. אממ. במחנה. שנסענו ברכבת.
מ-המ.
אז. אה. אה.
קיבלתי מכה מ.
אה. מהזונות האלה בחזה.
מ-המ.
וכאב לי. ושהתחתנתי. אז במשפחה.
המשפחה. אממ.
היה אחד עם סרטן ב. בחזה.
אז נזכרתי. בגלל שאני שכבתי בתל השומר.
מ-המ.
מטעם הצבא 6 שבועות.
כן.
שם הייתי מאוד רזה.
ולא ידעו ממה. אז חיפשו.
היה לי גם אמבות.
כן.
זה גם כן סיפור. והם חיפשו למה אני כל כך רזה.
ובינתיים מצאו לי את הגוש בחזה.
מ-המ.
והייתי במעקב.
ושנזכרתי בחזה.
אז הלכתי לרופא. והוא נורא הבהיל אותי.
ו. אממ.
היה שכן והוא עבד בעירייה.
והוא שידך אותי לעבוד שם.
מ-המ.
אהה. עבדתי ב. עוזרת לגננת.
מ-המ. כן.
ואחר כך. אה. עבדתי.
אה. חילקתי תה ב.
היה מפתן. אז נתתי אוכל.
מ-המ.
ובסוף.
זאת אומרת. היו עוד ש. שנים שאת עזרת ב.
בסוף. עכשיו אני מקבלת את הפנסיה.
כן.
בתור ל. מחלקת תה בעיריית נשר.
בעיריית נשר.
אז עוד לא היה עיר.
כן.
עדותה של בלה ברקוביץ (פרידמן) ילידת Berehovo צ'כוסלובקיה 1926 בגטו Berehovo , ב-Auschwitz , ב-Braunschweig , ב-Bendorf וב-Bergen Belsen בת למשפחה אורתודכסית אמידה ; ילדות; כישלון ניסיון עלייה לארץ ישראל בשנות השלושים ; סיפוח להונגריה ב-1938 ; הגבלות על היהודים ; עוצר ; הפסקת לימודים ; גילויי אנטישמיות של השכנים ; פרוץ המלחמה ב-1939 ; מידע על גורל היהודים בארצות הכבושות ; מפגש עם פליטים [יהודים] מפולין וסלובקיה ; החרמת חשבונות הבנקים ; פעילות בשוק השחור ; החיים במסתור בעיירה בהרים ; אקציה בערב פסח 1944 ; גירוש לגטו בבית חרושת לטבק ; גירוש ל-Auschwitz ; רצח ההורים ; סלקציה ; עבודה בקרמטוריום עם האחות ובקומנדו קנדה ; העברה ל-Bergen-Belsen ; העברה ל-Braunschweig ; החיים במחנה ; העברה ל-Bendorf ; החיים במחנה ובכללם עבודה בבית חרושת לייצור חלקי מטוסים ; [העברה ל-Bergen Belsen]; [שחרור ב] עסקת חליפין [עם שבויים גרמנים]; מעבר לדנמרק; מעבר לשוודיה ; העפלה לארץ ישראל ב-1947 ; הגליה לקפריסין ; עלייה לישראל ב-1948.
מספר פריט
7785720
שם פרטי
Bella
בלה
שם משפחה
Berkovits
ברקוביץ
שם נעורים
פרידמן
תאריך לידה
1926
מקום לידה
Berehovo, צ'כוסלובקיה
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
26/03/09
תקופת החומר עד
26/03/09
מוסר החומר
ברקוביץ בלה
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני