אני יכולתי לגלח בן אדם איך שהוא יושב ברכבת על הכיסא את הבגדים והכל
00:32:57.600 00:33:00.500
.
00:33:04.600 00:33:06.200
בשנים ההם בברית המועצות
00:33:08.100 00:33:10.220
היה לכם מושג מה קורה בפולין?
00:33:10.220 00:33:13.800
שום דבר. היו מחשבות?
00:33:13.800 00:33:23.200
שום דבר. אנחנו קראנו את העיתון ברוסית רק ידענו שהורגים והתווכחנו על מלחמה. על המלחמה
00:33:23.200 00:33:32.960
והסתכלנו כל יום שהתחילו הרוסים התחילו להתקדם לפולין לדפוק את הגרמנים אז פתאום ראית בעיתון
00:33:32.960 00:33:37.170
את העיר שלנו אז הרוסים נכנסו כבר גם כן.
00:33:37.170 00:33:39.600
ואחר כך זה ב - 46.
00:33:39.600 00:33:48.500
-46 בהתחלה אמרו שאנחנו משוחררים. לקחו אותנו מילאו טופסים והכל. כבר היינו אזרחים פולנים.
00:33:48.500 00:33:56.900
ולקחו אותנו ושלחו אותנו לחזרה לפולין. לא לפולין. שלחו אותנו לגרמניה. זה קוראים לזה
00:33:56.900 00:34:01.600
שלזיה. שהשלזיה הפולנים לקחו אצל הגרמנים.
00:34:01.600 00:34:06.300
לאיזה עיר בשלזיה הגעתם.ל ולבז'יך?
00:34:08.100 00:34:12.550
על יד ולבז'יך. קאמיינא גורה איך?
00:34:12.550 00:34:15.900
קאמיינא גורה.
00:34:15.900 00:34:20.900
שעל ההר. נו. לא רחוק מולבז'יך. 30 קילמטר מולבז'יך. ונכנסתם לדירה. אני מקיר את המקום.
00:34:20.900 00:34:28.000
ולקחו אותנו בעגלה. היו סוס. סוס ועגלה באו לקחו אותנו מהרכבות ולקחו אותנו לאיזה עיירה
00:34:28.300 00:34:37.150
והפולנים גרשו את הגרמנים. נכנסנו. היינו משוגעים. לא יודענו איזה ארמון. איזה בגדים.
00:34:37.150 00:34:39.000
האוכל השאירו לנו הכל אמרנו. איפה אנחנו חיים.
00:34:39.000 00:34:42.400
ואני הייתי ילד לא ידעתי מה לקחת.
00:34:42.400 00:34:47.900
דברים כאלה. אז החלום שלי היה אופניים והיה מלא אופניים. היה אופניים ומה לא.
00:34:47.900 00:34:56.500
ואחרי כמה זמן התחיל שמה בשלזיה והכל. לעשות קיבוצים.
00:34:58.200 00:35:05.200
ולרשום מישהו רוצה לארץ לנסוע. אז יש כאלה. הקיבוצים האלה באו לארץ. התיישבו פה בארץ
00:35:05.200 00:35:11.400
ואנחנו לא רוצינו לנסוע לארץ. אז אנחנו. לקחו אותנו לגרמניה.
00:35:11.400 00:35:14.100
ההורים שלך לא רצו לעלות ארצה.
00:35:14.100 00:35:16.300
אבא לא.
00:35:16.300 00:35:22.660
אבא.מה הוא רצה? עשה ביזנס בגרניה. הוא רצה להישאר בגרמניה גם אני לא רציתי לבוא לארץ.
00:35:22.660 00:35:25.800
את הפולין הם עזבו. הם לא רצו להישאר בפולין.
00:35:25.800 00:35:32.900
אנחנו אחרי המלחמה שהיינו כבר בגרמניה גרים והיה לנו טוב. רצינו לנסוע לראות את העיר
00:35:32.900 00:35:37.300
שלנו. את העיירה אז הרכבות היו מלא. אי אפשר להגיע לרכבת.
00:35:37.300 00:35:42.280
זאת אומרת. למעשה בשלב ההוא לא חזרתם לפרושניץ.
00:35:42.500 00:35:45.720
רק אחרי שנים חזרת.
00:35:45.720 00:35:48.200
רק שהגעתי. שאני גר פה.
00:35:48.200 00:35:53.900
באיזה שנה עליתם ארצה? ב- 49.
00:35:53.900 00:35:56.550
למה בסופו של דבר עליתם ארצה?
00:35:56.550 00:35:59.400
מה? למה. בסופו של דבר. עליתם ארצה?
00:35:59.400 00:36:02.100
אמרת שאבא רצה לעשות ביזנס.
00:36:02.100 00:36:11.800
שאחותי הכירה חבר והם רצו להתחתן אז היא סחבה אותנו. אז
00:36:11.800 00:36:14.340
אמרנו. ההורים לא רצו לעזוב אותה אז באנו לארץ.
00:36:14.400 00:36:18.800
יש לך היום ילדים?
00:36:18.800 00:36:20.400
בן אחד.
00:36:20.400 00:36:24.000
הוא רוצה לדעת מה שקרה לך בזמן המלחמה?
00:36:24.000 00:36:25.040
בטח הוא רוצה לדעת.
00:36:25.040 00:36:27.700
אתה מספר לפעמים?
00:36:27.700 00:36:35.700
אני. בפולין עוד לא היה. ככה בעולם הוא היה בכל מקום ושאני נוסע לגרמניה אז קחתי לגרמניה.
00:36:35.700 00:36:38.800
לדכאו. אז דכאו הוא ראה.
00:36:39.800 00:36:41.900
במה התעסקת כל השנים?
00:36:41.900 00:36:43.200
מה המקצוע שלך?
00:36:43.200 00:36:45.200
בארץ. חברת חשמל.
00:36:45.200 00:36:46.900
אני פנסיונר מחברת חשמל.
00:36:48.900 00:36:54.400
הבנתי ממך שנסעת כבר כמה פעמים לפולין. למה בעצם?
00:36:56.100 00:36:58.900
זה מושך אותי. בוא תסביר לי.
00:37:01.500 00:37:10.700
אני לקחתי מונית. פעם ראשונה ונסעתי לעיירה איפה נולדנ. איפה גרנו עם taxi. בבית מלון.
00:37:10.700 00:37:16.300
ואני אומר לנהג טיסע וזהו. אומא אני יודע איפה העיירה הזאת.
00:37:16.300 00:37:23.100
אנחנו באים לעיירה ולפני העיירה אמרתי תעצור פה. פה סבא שלי היה גר.
00:37:23.100 00:37:26.100
אז הוא אומר: איך אתה זוכר שסבא שלך היה פה גר?
00:37:26.300 00:37:29.000
זיכרון כזה בתור ילד היה לך?
00:37:29.000 00:37:31.900
לא חשוב. אחר כך באים לעיר שלי
00:37:33.100 00:37:40.570
אז אם אני אומר לו בוא תראה את הבית שלי והכל. ואת המקום איפה הלכנו הסתובבנו בתור ילד.
00:37:40.570 00:37:44.500
הוא אומר כזה זיכרון. הוא סיפר לאשתו לגויים הם לא האמינו.
00:37:44.500 00:37:51.700
ובכל זאת מה מושך אותך לחזור לפרושניץ?
00:37:53.000 00:37:55.800
שזה נולדתי. דור דור. אני מכיר כל אבן.
00:37:55.800 00:37:58.900
מה הרגשת כשנכנסת לבית הקברות היהודי?
00:38:00.000 00:38:07.500
יש לי תמונות בזה. תמונות שאני צילמתי. הבית קברות. יש שמה עוד יהודים בפרושניץ?
00:38:07.500 00:38:09.870
בפולין בכלל אין יהודים.
00:38:09.870 00:38:11.200
אני יודעת אבל.
00:38:11.200 00:38:21.100
חוץ מוורשה יש עוד כמה. אבל בערים הגדולות. ורוצלב. כאלה. קרקאו עוד כאלה
00:38:21.100 00:38:23.000
קומות יש עוד כמה. ככה זה הכל...
00:38:23.000 00:38:32.900
אז אין. אז אני. נניח. אני מסביר להם הכל אז באה על יד הבית שמה הרבה
00:38:32.900 00:38:41.300
גויים ז אמרו: אנחנו זוכרים שלקחו אתכם עם מכוניות וזרקו אתכם מכאן.
00:38:42.700 00:38:50.330
אז אני מדבר איתם ואני אומר אתם הרגתם את הזה: "וי בגדוולה די ז'ידי" שאין הרבה שיודעים לדבר
00:38:50.330 00:38:54.500
פולנית. יהודים. יהודים כמעט 80% לא יודעים פולנית לדבר בפולין. רק יידיש.
00:38:57.400 00:39:02.230
ואני נוסע איתם ואני אומר כל הדרך בכל מקום שהייתי. בכל העיירות הייתי בפולין.
00:39:02.230 00:39:09.200
ז' אני אומר לנהג: ת'רואה פה. איפה אתה נוסע. אתם רצחתם את היהודים פה.
00:39:09.200 00:39:10.670
אני לא פחדתי מהם.
00:39:10.670 00:39:18.100
לא פוחד מהם. בארץ. כשאתה עבדתה כל השנים בחברת החשמל.
00:39:18.300 00:39:20.300
חברים שלך.
00:39:20.300 00:39:28.100
באתי לארצה. הלכתי לצבא. אני שואלת. הייתי בגיל 15 בארץ. במשך השנים הבוגרות שלך כשעבדת
00:39:28.100 00:39:32.400
בחברת החשמל. אנשים סביבך ידעו שאתה ניצול שואה?
00:39:32.700 00:39:37.200
בטח. זאת אומרת היית מדבר על זה שהיינו כמה פולנים.
00:39:39.300 00:39:44.100
למה אמרת בהתחלה. הרגשתי שיש לך הרבה כעס על היהודים.
00:39:44.480 00:39:47.300
אז אני אגיד לך עוד פעם את המשפט.
00:39:51.400 00:39:53.900
שאת מ...ירושלים. איך קוראים למקום הזה?
00:39:53.900 00:39:55.300
- יד ושם.
00:39:55.300 00:39:58.200
יד ושם.ויש פה של הקיבוצים גם כן. פה.
00:39:58.200 00:40:05.690
זה תדעי לך. אני אומר שהרבה לא יגיד את זה והרבה לא יודעים שום דבר על פולין.
00:40:05.690 00:40:15.100
הרוב בפולין היו אלפביתים. הרוב היו סנדלרים. סבלים. כל מיני עבודות. בכל עיירה היו יותר
00:40:15.100 00:40:16.500
יהודים מאשר גויים.
00:40:17.700 00:40:27.300
ורשה. קרקוב. לודז' ועוד כמה אלה. ערים כאלה היו מפעלים שהיהודים. כל יהודי הרוב היה
00:40:27.300 00:40:30.000
חייט. סנדלר
00:40:31.600 00:40:33.400
לבקש נדבה
00:40:34.800 00:40:38.300
הרבה ילדים לא בגדים
00:40:39.500 00:40:46.400
לא שפה 80% בעם היהודי לא יודע פולנית.
00:40:46.400 00:40:49.900
מה שאני מספר לך הכל אמת.
00:40:49.900 00:40:55.300
אוקיי. אני רוצה לחזור אליך. נשים עכשיו את השאר בצד.
00:40:56.900 00:41:00.300
במשך השנים היה לך צורך לספר על מה שעבר עליך במלחמה?
00:41:01.000 00:41:03.200
כל הזמן. לאשתך אתה מספר?
00:41:03.200 00:41:04.700
כל הזמן.
00:41:04.700 00:41:05.900
לבן. אתה מספר? לנכדים לבן הכל.
00:41:05.900 00:41:08.090
הנכדים רוצים לדעת?
00:41:08.090 00:41:11.100
בטח. אני שלחתי אותם לפולין.
00:41:11.100 00:41:19.100
ואני יוצאת הבטן הגדולה לקחת שאלה שלוקחים אותם לבית ספר לפולין זה "בלוף" איך זה יכול
00:41:19.100 00:41:24.200
להיות דבר כזה. שנוסעים זה עולה 1500$. לפולין זה כלום וכלום.
00:41:24.200 00:41:29.100
ומה לוקחים אותם לראות אושוויץ זה לא נשאר כלום. זה סתם.
00:41:29.100 00:41:30.360
מה אתה. אוקיי.
00:41:30.360 00:41:34.600
מה אתה היית רוצה שהם יראו בפולין?
00:41:34.600 00:41:40.400
מה חשב... מה שנשאר בפולין משהו יש לראות בפולין זה מקום אחד- מיידנק.
00:41:41.700 00:41:43.700
היתר אין שום דבר בפולין לראות.
00:41:43.700 00:41:45.940
אתה היית במיידנק?
00:41:45.940 00:41:47.830
הייתי בכל מקום.
00:41:47.830 00:41:55.100
או שלוקחים את הישראלים. גם כן. זקופנה. לוקחים אותם.מה זה. לפני המלחמה זה היה בית
00:41:55.100 00:41:58.000
הבראה והיום זה בית הבראה. יערות.זה המקום הכי יפה.
00:41:58.200 00:41:59.700
ובשביל מה נוסעים שמה לראות?
00:41:59.700 00:42:09.400
עוד 20. 30 שנה יהיו מעט ניצולי שואה. אם בכלל. מה היית רוצה. מה. מה בעיינך חשוב מאוד.
00:42:09.400 00:42:15.900
איך. איך חשוב בעיניך שישראל תשמור על. אתה יודע. על הנצחת השואה?
00:42:15.900 00:42:17.300
איך איך איך?
00:42:17.300 00:42:22.500
מה? היהודים לא שומרים על השואה היהודים שומרים על הכסף.
00:42:26.300 00:42:28.500
להם לא מעניין את השואה. לא כלום.
00:42:29.500 00:42:36.100
קודם כל עוד כמה שנים את ההיסטוריה הילדים של בבית ספר לא ידעו בכלל שישה מיליון.
00:42:36.100 00:42:42.700
היית רוצה שיהיה לך דרכון פולני? אני יכלתי לקבל. אני יכל לקבל אזרחות פולנית מתי שאני
00:42:42.700 00:42:49.400
רוצה. ואתה רוצה? לא. אין לי מה לעשות עם זה. אמרת קודם שאמרת לאיזה גוי - אתם הרגתם את
00:42:49.400 00:42:50.530
היהודים. כן. יש לך טינה לפולנים.
00:42:50.530 00:42:51.700
אני לא יכל לראות אותם.
00:42:51.700 00:43:00.900
בכל מקום שאני עומד. יושב. במסעדות. בתי מלון אני אומר: אתם עשיתם את זה.
00:43:02.700 00:43:07.600
לא מפחד מהם. איך אתה רוצה לסיים את הראיון?
00:43:07.600 00:43:13.500
מה אתה רוצה להגיד? ככה לסיום. תבחר. תחשוב מה חשוב לך להגיד.
00:43:13.500 00:43:17.100
אז אני אגיד לך מה
00:43:18.500 00:43:26.800
הלכנו. עם. שעברנו הרבה דברים בהיסטוריה. שאי אפשר לכתוב בהיסטוריה. והיום צריכים לתקן את
00:43:26.800 00:43:34.100
ההיסטוריה. את יודעת מה שהם. איפה זה קורה באירופה בכל מקום שביתה בית ספר לילדים יותר
00:43:34.100 00:43:38.500
מחודש? אני בג'ונגלים הולכים לבית ספר. פה בשביל שביתות.
00:43:40.200 00:43:48.700
עד כדי כך. תשאלי איזה ילד. אני את הנכדים יושב מדבר איתם והם אומרים. סבא תספר לנו. איזה ילד.
00:43:48.700 00:43:53.610
הם לא יודעים מי זה היה בן גוריון אפילו. הם לא יודעים מי זה עזר ויצמן. כל השטויות האלה.
00:43:53.610 00:43:54.800
מה הם הולכים לבית ספר?
00:43:54.800 00:43:56.500
מה אתה רוצה להגיד להם?
00:43:56.500 00:44:00.500
אני אומר להם! מה חשוב בעיניך?
00:44:00.500 00:44:05.400
שהמורה זה מורה. פה בארץ היא עובדת והולכת חודשיים. שלושה חודשים. מורה?
00:44:07.900 00:44:11.400
איך אני הלכתי לחדר בפולין בתור ילד קטן
00:44:12.900 00:44:14.000
אותי
00:44:15.900 00:44:25.700
קראו בבית כנסת הגדול בעיר לתורה. בתור ילד שהייתי אולי בן 4. 3. שאני ידעתי כל החומש
00:44:25.700 00:44:28.600
ותורה כמעט בעל פה. הזיכרון עד היום יש לי.
00:44:28.600 00:44:38.500
ופתחו לי את התורה והאבא וכולם ישבו למעלה. הנשים למעלה והגברים למטה והרב פתח
00:44:38.500 00:44:41.700
את התורה הוא בא לפה להגיד בתורה כמה מילים.
00:44:41.700 00:44:43.400
אמרתי את זה - בעל פה!
00:44:43.400 00:44:51.400
אז קיבלתי את זה עד היום אני זוכר- תפוז. תפוז בפולין היה זהב.
00:44:52.100 00:44:58.900
אני לא ידעתי מה זה תפוז בכלל. אבל פה אין חינוך בארץ. אנחנו לא עם.
00:44:58.900 00:45:08.300
איך זה יכול להיות. אני הנכדה. איך נוסעים לפולין להוקחים בית ספר עם אוטובוסים
00:45:08.300 00:45:15.100
הילדים רצים ברחובות. מכות. סיגריות והכל לא מסבירים כלום שהם לא יודעים את השפה הפולנית.
00:45:15.100 00:45:22.000
צריכים לעת השפה הפולנית. צריכים מה זה היה אושוויץ. מה זה היה מיידנק. טרבלינקה. כל
00:45:22.000 00:45:26.000
המחנות. תקפו את הבתי קברות בדרכים והכל.
00:45:26.000 00:45:33.700
אבל גם אם זה לא לא בדיוק כמו שהיית רוצה עצם זה שהנכדים נוסעים לפולין זה חשוב
00:45:37.300 00:45:40.000
צריכים שפה. כן. אבל צריכים לדעת את השפה. מה אתה מאחל לעצמך בשנים הבאות?
00:45:41.200 00:45:45.000
בבקשה? מה אתה מברך את עצמך בשנים הבאות?
00:45:45.000 00:45:47.300
איך אתה. איזה ברכות אתה מברך את עצמך?
00:45:47.300 00:45:55.000
אני מברך שיהיה מדינה. שעם יהודי. עם נורמלי
00:45:56.300 00:45:58.100
וכל הפשע והכל זה
00:46:00.100 00:46:03.400
ולי. לבן שלי ולי לא חסר כלום.
00:46:05.000 00:46:07.900
אני לא. יש לי מספיק לחיות לכל החיים ולבן.
00:46:10.100 00:46:14.200
ושיהיה לנו תוב. זה הכלב ושל. שנהיה עם נורמלי אנחנו.
00:46:14.400 00:46:23.410
אנחנו עברנו שואה כזאת. כל פולין. שאנשים נוסעים לא יודעים בשביל מה. כל פולין זה דם.
00:46:23.410 00:46:26.300
כל אבן זה דם כל כפר כפר וכל כביש זה בית קברות יהודי.
00:46:27.000 00:46:28.900
זה צריכים לבכות.
00:46:28.900 00:46:30.900
עושים צעקות לא בוכים כלום.
00:46:30.900 00:46:38.500
שאני. אשתי נוסעת. היא צברית אשתי. היא מרגישה. במונית. שאני נוסע איך אני רועד.
00:46:43.100 00:46:44.200
למה אתה רועד
00:46:45.200 00:46:53.580
שאני נזכר פה הלכתי. ופה ראיתי את המתים. כל המתים בתעלות לשכב ומקל על ידם. זקנים והכל.
00:46:53.580 00:46:58.570
כמו היום. כמו עכשיו שאני מספר לך את זה.
00:46:58.570 00:47:01.500
מהעיר שלנו. הייתי ילד קטן.
00:47:01.500 00:47:05.000
כמה יהודים נשארו בחיים מפרושניץ?
00:47:07.600 00:47:09.000
על האצבעות
00:47:10.200 00:47:13.400
אין שום בכלל יהודים.
00:47:13.400 00:47:15.500
היו הזה
00:47:17.500 00:47:24.870
בקרקוב זה היה עיר יהודית כמעט. לודז' גרמנים רצו להפוך עיר הבירה של וורשה.
00:47:24.870 00:47:33.800
בלודז' היו איזה 400 אלף יהודים.הם עבדו עד הרגע האחרון. היו חייטים ותפרו את הדברים כן.
00:47:33.800 00:47:35.200
מה נשאר שמה?
00:47:35.200 00:47:36.600
בסוף זרקו אותם לאושוויץ.
00:47:36.600 00:47:40.300
יהודה. אני מאוד מודה לך על הרעיון הזה.
00:47:40.300 00:47:41.900
את הקלטת את זה?
00:47:41.900 00:47:50.100
תודה רבה. ותמסרי את זה הלאה. של יש דברים שאת הולכת. אנשים לא יודעים מה שמדברים. הוא לא
00:47:50.100 00:47:52.300
יודע פולנית. לא יודע איך קוראים לו. שום דבר. כלום.
00:47:52.700 00:48:00.930
שאני בחברת חשמל. זה חברה גדולה. כן. היינו יושבים ככה. אני עובד בחוץ כל הזמן. לא הייתי
00:48:00.930 00:48:04.100
כמעט בבית. היינו מספרים והכל. היו כמה פולנים. אבל ככה אין. בתי קפה בבית היינו
00:48:04.100 00:48:09.100
מספרים מה קורה you call the מה קרה אין פה היה רופא שיניים על ידינו
00:48:09.900 00:48:11.400
הוא היה מוילנה. מליטא
00:48:14.000 00:48:18.900
אז אדם יותר מבוגר ממני אומר ש 80% מעם היהודי בפולין...
00:48:22.500 00:48:23.600
אנאלפבתים
00:48:25.400 00:48:33.000
לא עבודה סבלנות והכל. בקושי היו כמה לימודים כל אחד בוורשה עיר הבירה. עיר הבירה וורשה.
00:48:33.000 00:48:37.300
חנויות. סבלות...
00:48:42.000 00:48:43.200
זה אני וזה אחותי
00:48:46.500 00:48:50.400
שמחה ופרידה
00:48:51.600 00:48:54.700
מי איפה?
00:48:54.700 00:48:55.900
מי בתמונה?
00:48:55.900 00:49:03.600
אני אחותי ואבא ואמא.
00:49:06.800 00:49:09.100
זה אני
00:49:11.700 00:49:13.400
איפה? בגרמניה.
00:49:19.700 00:49:22.500
זה הבן שלי ושני נכדות.
00:49:30.600 00:49:31.750
בוא תגיד את השמות שלהם.
00:49:31.750 00:49:33.400
- ילין.
00:49:35.900 00:49:40.600
זה השמות: ירון ונועם והשם: ילין.
00:49:44.900 00:49:50.600
בבקשה. זה אני. יהודה ומרים. אשתי. ואני הבעל.
עדותו של ילין יהודה יליד 1932 Przasnysz פולין על קורותיו כילד ב-Przasnysz, ב-Bialystok, ב-Vladivostok וב-Kuybyshev
החיים לפני המלחמה; בן למשפחה אמידה; לימודים ב"חדר"; בריחה עם הרב בספטמבר 1939; בריחה חזרה ל-Przasnysz; גירוש עם יהודים מהבתים; בריחה לבית בני משפחה; גירוש יהודים ממקומות באזור; גופות נרצחים יהודים בצידי דרך; בריחה ל-Bialystok; החיים במקום בריכוזי פליטים; מילוי טופס לצורך הגירה לארצות הברית; גירוש עם המשפחה ל-Vladivostok; החיים במחנה; פרוץ מלחמת גרמניה-ברית המועצות; שחרור בקיץ 1941; החיים ב-Kuybyshev; קבלת עזרה מסובוטניק; שיבה לפולין ב-1946; עלייה לישראל ב-1949.