חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

עדותו של פיש אביגדור יליד 1925 Oswiecim, פולין על קורותיו במאסר במנזר ב-Jaroslaw, ב-Auschwitz, בגטו Sosnowiec, ב-Gleiwitz ועוד

Testimony
null
null
null
שלום. היום יום חמישי.
י' תמוז תשס"ו. 6 ביולי 2006.
שמי רותי גיל. ואני מראיינת את ויקטור אביגדור פיש.
‮יליד ‭Oswiecim‬ פולין. 1925.‬
הריאיון מתקיים בבית העיתונאים בחיפה. בשפה העברית.
בוקר טוב לך. ויקטור.
בוקר טוב.
‮אתה נולדת במקום מאוד מאוד מפורסם. ‭Oswiecim‬.‬
כן.
כן.
‮נולדתי ב-‭Oswiecim‬. וגדלתי בבית אוהב.‬
עם אמא בעלת השכ. השכלה.
אה. תיכון וסמינר למורים.
דאגה לילדים. היו לי.
איך קראו לה? איך קראו לה?
אה. רגינה. גניה. גניה.
‮רגינה מלקישר מהבית. היא נולדה ב-‭Tarnów‬.‬
כן.
תמיד הייתי גאה בסבא שלי. אבא של אימי.
שהיה באותו תקופה מנהל בית ספר גימנסיה
עברית של ברון הירש.
‮ב-‭Tarnów‬.‬
כן.
השם. ה. ה.
השם של גימנזיום הייתה ביידיש שפה ברורה.
כן. זה היה מטעם הברון רוטשילד?
מטעם. בר. ברון הירש.
אה. ברון הירש. כן.
אבא שלי היה מכונאי. אה. מכונות תפירה.
וגם כן היה לו מכוניות של פירמה זינגר.
שמכר לכל הסביבה.
מכונות תפירה.
גם כן ליהודים.
וגם כן לנוצרים.
היה איש חרוץ.
איך קראו לו?
היו לו. קראו לו שלמה.
או בעצם סלומון ארתור פיש.
כן.
אה. לפעמים הוא לא היה כמה ימים בבית.
ונסע לכל מיני מקומות סביב ל-שלזיה הפולנית.
ומכר את המכוניות זינגר.
שהיו אז מפורס. מפורסמות.
איך. איך הוא היה לוקח את זה איתם? [משובש].
הוא לא לוקח לפי תצלומי..
אה-הא.
ה. אה. קליינטים שלו הזמינו.
נתנו איזשהו העברה.
מ. מקדמה? מקדמה?
מקדמה. וא. אחרי תקופה של שבועיים או שבוע.
או קצת יותר. קיבלו את המכונה שהזמינו.
בדואר?
ב. על ידי. אה.
כרכרה. או על ידי. אה. מכוניות.
שאז לא היו כל כך מפורסמות.
ו. ו.
ואי אפשר היה להשיג כל פעם מכונית.
רק של טטרה וסקודה. וכולי.
ואיך אבא שלך הגיע ממקום למקום? באיזה תחבורה?
הוא. או ברכב..
כן.
אבא שלי הגיע. או.
‮אם זה היה קרוב ל-‭Oswiecim‬.‬
בכל המקומות קרובים של עד 20-25 קילומטר.
הגיע עם כרכרה עם סוסים.
כן.
על ידי עגלון או דומה לזה.
כן.
אה. עד לתקופה מסוימת הייתה לנו נערה או בחורה נוצרייה.
שהייתה אצלנו בבית. בישלה וכולי וכולי.
רק שאמא רצתה איזשהו בישול מיוחד.
היא ביש. בישלה את זה לבד.
עכשיו. אמא שלך ה. הייתה עסוקה כמורה?
אמא שלי לא הייתה עסוקה כמורה.
כל מיני חוגים. כל מיני ת.
אה. תפירה. כל מיני.
אה. מפות. על הזה.
עשתה כל מיני דברי..
עבודות [משובש]?
היה לנו תמיד כלב קטן או 2.
היא לקחה את החגורה עם כלב והלכה לחברות שלה.
מ-המ. זאת אומרת. היא לא עבדה לפרנסת המשפחה?
לא. לא. לא.
היי. הייתה מספיק פרנסה ממה שאבא עבד?
הייתה. עד לשנתיים לפני מלחמ..
כן.
המצב שלה היה. אה. פחות או יותר.
עד 37' בערך?
עד 37'. אחר כך. זה היה כבר.
רגע. רגע. אז סיפרת על ההורים שלך.
עכשיו בוא נשמע קצת עליך.
לפני המלחמה. איפה למדת?
אני למדתי בבית ספר עממי.
ב-2. 2 בתי ספר.
גם כן. בבית ספר.
בהתחלה ב. אה.
‮לפני הגשר. זה היה ב-‭Oswiecim‬.‬
זה היה השם זסולה.
זה היה בית ספר פולני?
זה. פולני. ובכיתה שלי היו 3 או 4 יהודים.
כן. ואיך היו היחסים בין היהודים.
יח. יחסי..
והפולנים ויהודים?
היו פחות או יותר קורקטיים.
לפעמים. לפעמים לא כל כך קורקטיים.
למשל?
אני זוכר איזשהו מקרה.
שהמרשל הפולני פילסודסקי מת.
והיה צריך שיר שמישהו כתב על כמה. הרבה שורות.
כן.
ובא ה. בא המורה ואמר לי: "שמע. ויקטור.
אתה יכול ללמוד את זה במשך שבוע. יש.
יבואו פה הרבה אנשים.
ואני רוצה ש.
שאתה תדקלם את זה בלי..
בעל פה.
"בעל פה".
בעל פה.
אמרתי אני אשתדל.
ואני. "לא להשתדל.
אתה צריך לדעת לעשות את זה". אמרתי: "בסדר".
בינתיים. היה לי חבר ששיחקתי איתו כדורגל. נוצרי.
הוא בא עם טרוניה למורה הזה. ויחד.
יחד עם אבא שלו באו. למה יהודי.
זה היה הכינוי ז'יד.
אומר על מרשל פולני.
פילסודסקי. שהוא היה
סימבול של פולין אז באותו תקופה. הוא. ול..
ילד פולני.
ה. יליד פולני.
מ-המ.
אז הוא. המורה הזה אמר: "איך אתה אומר ז'יד עליו?
הוא פולני. רק ה.
אה. הדוד שלו. של משה".
זאת אומרת. הו..
פולני.
מבחינה לאומית. הוא פולני.
פולני.
ומבחינה דתית הוא יהודי.
דתית. משה. אה.
הזמין את אבא שלו.
ואבא שלו בא גם כן עם טרוני. טרוניה ל.
למורה הזה. ושאל אותו המורה: "תגיד.
הבן שלך יוזף".
השם שלו היה יוזף מנדרלה.
כן.
"אתה יכול ללמוד את זה במשך שבוע ימים.
את הכל השורות כל כך הרבה?"
אז הוא אומר: "לא". "אז למה אתה בא ל. עם טענות?
אז תן לו זה".
אבא של הנער הזה.
נתן לו סטירה על יד.
על יד מורה ומורה התרעם.
אומר: "איך אתה מחנך את הילד שלך?
אתה לא מסכים. תעזוב את זה. ותלכו הביתה".
ואני עוד זוכר איזה כמה מילים מהשיר הזה.
שהעיניים שלך כחולות. ראו פולין חופשית.
כן.
זה אפיזודה קטנה.
והצלחת ללמוד את כל השיר בעל פה?
הצלחתי. ואמרתי זה בעל פה.
ואף אחד לא אמר שאני יהודי או לא יהודי.
כן.
אה. טוב. אני מפה. אה. מפליג לילדות.
‮שמה על יד ‭Oswiecim‬.‬
לא רחוק ממחנה ריכוז שהקימו הגרמנים ב-39'.
סוף. התחלה 40'.
הייתה. היה מחנה צבאי פולני עם 2 חטיבות.
כן.
חטיבה. אה. רגלים.
וחטיבה פרשים קלים עם תותחים. אה. קלים.
כן.
שמה. אני. עם החברים שלי.
עוד יהודי אחד ואיזה כמה נוצרים. הלכנו לדוג דגים.
והבאנו הביתה כמה קילוגרם דגים. פעמיים בחודש.
אה. הייתי בתקופה מסוימת תלמיד טוב.
אחר כך שקצת התבג. בגרתי.
והבנתי שאני שייך לעם יהודי. והיסטוריה פולנית.
זה אמנם חשובה. שאני גר בפולין.
אבל אני רוצה להכיר את היסטוריה ציונית יהודית.
והתחלתי להתחקות אחרי אירועים.
אה. קראתי את פינסקר.
את נורדאו. אחד העם. את. א..
באיזה שפה קראת אותם?
בפולנית. ב. אה.
את המשפט דרייפוס. את הרצל ב. ב.
ב. במרפסת ב. בצרפת.
או בווינה. את אמיל זולא ו.
אני מאשים. מאשים.
ואז נפתח אשנב חדש ל. אה.
לפי אירועים כרונולוגים והיסטורים. ועוד הר.
ועוד קודם. את המלחמות. ושמשון. אה. הסיפור.
אחר כך קראתי. יותר מאוחר כבר.
שמשון של זאב ז'בוטינסקי.
ז'בוטינסקי. כן.
..
את התנ"ך. באיזה שפה קראת?
את התנ"ך. ת. קראתי בס.
ב. ב.
בעברית. ובתרגום יידיש.
ביידיש. אבל לא שלטתי טוב ביידיש.
כן. עכשיו. איפה. איפה רכשת את העברית. ויקטור?
את העברית רכשתי פה בארץ.
אה-הא. אבל אתה מדבר על זה שאתה.
אממ. נכנסת יותר ויותר להיסטוריה של העם היהודי.
מת. באיזה גיל התחלת להתעניין בזה?
זה התחלתי להתעניין בגיל 1..
מ-המ.
משהו כזה.
כן.
ו.
אז כבר ידעת עברית?
אה. רק מילים בודדות.
כן.
והגעתי ל. אה. תנועה ציונית..
באיזה גיל התחלת עם הפעילות?
בש. 12.
בגיל 12.
12 או פחות. ו. אהה.
באיזה תנועה?
תנועה בני עקיבא א'.
אבל זה הייתה אומנם דתי. דתי..
כן.
אבל לא קיצונית. כמו שהיום בני עקיבא.
ועונג שבת. וכל הפעילויות.
וכל הסיפורים. ו.
ואז קרץ לי את ה. את העבר.
לא כל כך עבר כמו ה. ה.
הקשר בתור. בחור יהודי.
דבר שלנו. של מאות או אלפים שנה חזרה.
כן. עכשיו. איך
ההורים שלך קיבלו את ההתעניינות הזאת. ואת הפעילות הזאת?
הם קיבלו את זה בהבנה.
גם הם הייתה להם. אה. נטייה לציונות?
היה להם נטייה לציונות. אבל אימ.
אימי גמרה איזשהו בית ספר בתור מורה.
ב. או בגרמניה.
אני לא יודע עד היום. או באוסטריה.
ותמיד סיפרה לי על פראטר בווינה.
על גלגל גדול. וכולי וכולי.
היא. היא הייתה. התעניינה בכל מה שקורה בעולם. גם כן אבא.
אם היה לו איזשהו דברים לסדר אצל עורכי דין או משהו כזה.
אז הוא כתב קודם כל את התביעות.
שאם אנשים לא שילמו במכונית.
במכונת תפירה או משהו כזה.
ואחר כך רק ניגש לבית משפט והגיש את זה.
בדרך כלל הרוויח את התביעות.
שהם היו תמיד צודקות.
מ-המ.
אה. באר. ב-39..
כן. עכשיו ככה. אנחנו לאט לאט נגיע.
אתה היית בן יחיד או שהיו לך אחים?
אני הייתי. והיית.
הייתה לי אחות בשנתיים יותר צעירה.
כן.
והיה לי עוד.
ב-5 שנים צעיר יותר ממני.
אח. גוסטב. גבריאל.
זאת אומרת. הייתם 3 ילדים במשפחה.
כן.
ו. אה.
כשאתה התחלת להתעניין בהיסטוריה של. אה.
של עם ישראל. אה.
זה הביא אותך לאיזשהם מחשבות גם.
אה. לעשות משהו באופן מעשי?
או. זה נשאר ב. בתיאוריה.
זה נשאר בתיאוריה.
ואז אני.
אף אחד לא ידע מה יביא היום.
ולא תיארתי לי שאני אצטרך אה.
להשתמש בידע שלי בבוא העת.
הייתי כמו כל ילד אחר.
חוץ מזה שהתעניינתי עכשיו. בעם שלי. ובעברו.
בעברו. עכשיו. אתה מספר על אבא שלך.
שהוא היה איש שמאוד התעניין גם כן במה שקורה.
היה לכם רדיו בבית?
היה לנו רדיו בבית.
מאוד פרימיטיבי. מאוד פשוט.
אפשר הי..
זה היה. אפשר היה לשמוע רק באוז. אוזניות.
אה. באוזניות. ועיתון באופן קבוע.
הייתם מקבלים באופן סדיר?
לא ב. לא. לא באופן קבוע.
שאף אחד לא היה מעוניין או התעניין בכל דברים מה שקורים.
כן.
או שתפסנו איזשהו ידיעות מפה או שמה.
אבא לא היה בבית. כל הז. לא כל הזמן.
אמא. היה לה התעסוקות של..
כן.
ככה ש. ואנחנו.
היה לנו בית ספר. ושיעורים.
וחוגים. וגם כן התנועה הציונית שלי. בני עקיבא.
כן. אבל אתה מספר שאבא שלך היה איש שהיה מאוד מתעניין.
אה. במה שקורה.
כן. הוא.
אתה. אתה יודע אם הוא היה. אה.
מודע למה שמתרחש נגיד בגרמניה. ואחר כך באוסטריה?
הוא היה מודע.
שב-38'.
כן.
דיברתי איתו. כל היהודים שהיה להם.
אחרי שהיטלר הגיע לשלטון ב-33'. א.
אחרי הפוש בתוך הפרלמנט שמה. אה.
הגיעו ארצה יהודים שהיה להם אזרחות פולנית.
‮לעיירה ששמה ‭Zbąszyń‬. ואבא..‬
זאת אומרת. אתם. אתם פגשתם את הפליטים שחזרו מגרמניה?
אני כמה של פליטים כאלה פגשתי.
כן.
והם תמיד בציפיות שלהם.
עוד קיוו לחזור חזרה לתעסוקה שלהם.
בגרמניה?
לגרמניה.
הם סיפרו מה שקורה בגרמניה?
אנחנו יד..
על החוקים נגד יהודים.
וכ. וכך הלאה?
אה. סיפרו. וגם כן ידענו מעיתונות או מרדי..
מ-המ.
שסוגרים את העסק. עסקים יהו.
יהודים בגרמניה. בליל בדולח. ב-38..
שמעתם על זה?
כן. ואת השיר [משובש] (גרמנית). אה.
שבשפה גרמנית שרו אותו.
עם אדם יהודי מתיז או נוזל מתחת לסכין.
אז הולך זה עוד פעם כל כך טוב. ואנ..
אתה הבנת גרמנית?
כן. [משובש] (גרמנית).
כן.
אה. אפרופו לפני מלחמה הייתי כבר בכיתה. בגימנסיה עברי.
בכיתה ראשונה. ואז התחלתי.
יותר באינטנסיביות. ללמוד קצת עברית.
כן. עכשיו. איך. האם הידיעות האלה במ.
על מה שקורה בגרמניה.
והפגישות עם הפליטים שגירשו אותם מגרמניה.
זה השפיע באיזושהי צורה על החיים שלכם.
או על המחשבות שלכם. מה יקרה בעתיד?
בשלב הזה עוד לא מש.
לא השפיע. שאף אחד לא תיאר לעצמו.
שזה יהיה שואה יהודית ואחרת.
ולא ידעו את הכוונות של ה. אה.
המטורף היטלר. לכבוש ולספח את
אוסטריה וצ'כוסלובקיה. ולפלוש לפולין.
מ-המ.
הוא רוצה את ה.
אה. היציאה לים. למרות שהיה. אה.
‮אה. משותף עם פולין וגרמניה. ‭Gdańsk‬.‬
‮הוא רוצה עוד מקום יחידי שהיה נמל פולני. ‭Gdynia‬.‬
כן.
ואז. לא תיארנו לעצמנו שהמטורף הזה יפלוש.
והמצ. מצבנו יהיה כל כך גרוע. נוסף לזה.
עכש. עכשיו. על ה.
על הברית שלו עם. אה. ברית המועצות?
כן. אז הריבנטרוב. ושר החוץ..
מולוטו..
ומולוטוב. אה. רוסי.
הגיעו להסכם. לפירוק פולין.
כן. איך זה.
זה השפיע עליכם.
הידיעות האלה?
האינפורמציה הזאת השפיעה?
היה. היו ב.
‮ב-‭Oswiecim‬. איפה שגרנו.‬
אה. מספר גדול של יהודים.
אני לא יכול להעריך עכשיו מה מספר מד. מ. מדויק.
כן.
אף אחד בינתיים לא זז משמה.
ובן אדם מושפע מהסביבה.
מ-המ.
ומה שעיניים שלו רואות. נוסף לז..
כלומר זה לא השפיע.
נוסף לזה. לא ידענו
איפה אנחנו יכולים לזוז. סרטיפיקטים לא היו.
ולא. בינתיים זה לא בא לתודעה של משפחתי.
של אבא ואימי. לעזוב את פולין.
יכול להיות שגם כן לא הייתה באפשרותנו.
מ-המ.
שזה אז זה הייתה תקופה קצת יותר קשה.
כן.
אה. אני הלאה הלכתי ל.
לתנועות. לתנועה בני עקיבא. ועוד קודם.
הייתי בטיול לפני כמה. אה.
כמה חודשים. בהרים. אה.
הרים בפולין. ב.
‮‭Zywiec‬. קראו את ה. את העיר.‬
ושמה ביליתי עם ה. אה. חברים.
פחות או יותר בגיל שלי.
והרבה יותר מבוגרים. בטיולים.
ועל. בנהר הררי כזה.
עם הצמיגים וכולי וכולי. רכיבה על סוסים.
אפרופו. רכבתי על סוס בלי אוכף והוא זרק אותי.
וזה הייתה פעם ראשונה היכרות שלי עם סוסים.
לא בצורה כל כך טובה ומעודנת.
אה. היה לי גם כן.
כמה חברים מבית ספר וחברות.
ו. האם נמשכו הלאה כמו שעד עכשיו?
זאת אומרת. שום דבר לא השתנה בחיים.
לא השתנה עד שיום
אחד בהיר הגרמנים פלשו לפולין. ופה משתנה הכל.
כן. אתה זוכר את היום הזה שהם נכנסו?
אנ..
‮ל. ל. ל-‭Oswiecim‬?‬
קודם נכנסו לשלזיה הפולנית.
איפה שהיה בול עץ גדול.
וזה. הם הסיטו את העץ של כמה מטרים. ופלשו לפולין.
פולנים אמרו שום דבר.
אנחנו נתגבר עליהם.
הטנקים שלהם זה מקרטון.
זה היה סברה באוכלוסייה הפולנית.
אולי בצבא כ. גם כן.
אז פירקו את.
איזה כמה אווירונים שהיה להם בדיוק לתיקון.
פולין היה מ. מלאה עם אנשים ש.
שייכו. או היו בוגדים למען גרמניה.
אלה הגיעו. א..
זה היו פולנים. או זה היה פולקסדויטשה?
פולקס. פולנים ופולקסדויטשה. זה.
אתה לא יכול לדעת איך זה.
פולקסדויטשה זה גם כן היו פולנים.
נכון. אבל ממוצא גרמני שישבו שמה.
לכן. הם. לא בדיוק. הם סיגלו
לעצמם לפי קוניוקטורה ואינטרסים שזה יכול להועיל להם.
וגם כן שנאה ליהודים וכולי וכולי.
הביאה אותם למצב. מה שאחר כך התרחש.
כן.
אנ..
אז. עכשיו. לגבי. לגבי הנושא של היחס שלהם ליהודים.
זה דבר שהתעורר עכשיו.
אחרי שהגרמנים נכנסו. או.
או זה יחס שהיה בעצם כל הזמן?
ה. הסטודנטים פולנים.
אה. ה. קראו את עצמם.
או קראו להם אנדקים.
אלה היו שונאי ישראל.
ואלה לחמו כל הזמן.
ועשו כל מיני הפגנות ופוגרומים נגד יהודים.
אני זוכר איזשהו מקרה..
כל הזמן. זה ממתי?
זה גם לפני שהגרמנים פלשו?
לפני שגרמנים פלשו.
הרבה לפני שהגרמנים פלשו.
האנשים בעלי עגלות וסבלים בוורשה.
לחמו נגד הסטודנטים והאנדקים.
ורק משטרה התערבה. מתי שה.
כל האנדקים האלה. הסטודנטים והאחרים.
קיבלו מכות מיהודים בעלי. בעלי הזרוע.
עכשיו. ככה. האנדקים הם היו סטודנטים?
סטודנטים.
והיה להם גם נשק?
היו להם אלו..
נשק קר.
אה. היה. היה לה..
לא נשק חם?
כל. נשק קר.
מ-המ. כן.
עד. עד כמה שאני זוכר.
יכול להיות שפה ושם היה להם איזשהו נשק.
לא יודע אם השתמשו בהם.
כן. עכשיו. המריבות או ה.
אה. תגרות האל..
‮זה היה ב-‭Warszaw‬..‬
הם התעוררו ב.
בגלל איזושהי פרובוקציה. או סתם?
סתם. אה. הגיעו לאיזשהו מקום.
או קבעו שיהודים שולטים.
אפילו אמרו שהרחובות זה. אלה הם שלנו.
האנדקים אמרו. והבתים מ.
הגדולים ויפים זה ש.
של. שלכם. של יהודים.
מ-המ.
א..
זאת אומרת. הייתה פה איזה קנאה כלכלית?
זה הייתה קנ. לא רק קנאה כלכלית.
נניח. תראי. כל היהודים.
כל המסחר נניח.
‮גם כן ב-‭Oswiecim‬.‬
כזה עיירה קטנה. היה בידי. ידי יהודים.
מאפיות. אה. חייטים. אה.
ש. שענים. אה.
סנדלרים. אהה. בעלי מקצועות אחרות היו בידי יהודים.
אלה היהודים לא עבדו בבתי חרושת.
לא יודע מאיזה סיבה.
אבל יכול להיות שלא נתנו להם דריסת רג..
מ-המ.
או שיהודים העדיפו את המקצועו..
להיות עצמאיים.
עצמאיים.
לא להיות שכירים של פולנים.
כן. כן. אה.
ה. אני. כשפרצה המלחמה.
עוד לא הבנתי את הגישה.
ואת האיום גרמני יחד.
לא הבנתי שהיחסים האלה עוד יחריפו.
וזה יהיה שיתוף פעולה
בין אחוז מסוים של האוכלוסייה הפולנית. וגרמנית.
ויקטור. עד כה סיפרת על אבא שלך.
על אמא שלך. ועל עצמך.
אבל היו עוד. א..
כן.
2 ילדים במשפחה.
כן. כן. כן.
נכון?
כן.
אממ. ככה. אולי..
כן.
משפט אחד. כן? ה..
א. אבל. אהה.
הם. הם כבר. אה. למדו?
למדו בבית ספר פה ושמ..
כן.
ב. אה. בינתיים עממי.
בינתיים בית ספר עממי?
עמ. עממי.
כן.
אה. רגע. רק רוצה לחזור עוד..
בבקשה. בבקשה.
אה. איזה כמה משפטי..
אוקיי.
על קוריוז מסוים.
בבקשה. בבקשה.
עד כדי כך אני הייתי בין פטיש וסדן.
בין ידע שלי ולימוד עבר בתנועה הציונית. ועוד קודם.
בתור. בזמן ה.
ה. המלכ.
מלכ. מלכי..
כן. אה. בתקופת התנ"ך. אתה מתכוון. כן.
כן. כך. ובזמן שלמה.
דוד. הורדוס. וכולי וכולי.
כן.
ובכל זאת נשארתי עוד.
אפשר להגיד. פטריוט פולני.
מ-המ.
אני. פתאום אני שומע. שהם כבר היו.
פלשו. אה. לפולין.
‮והיו כבר לא רחוק מ-‭Oswiecim‬.‬
הגרמנים?
גרמנים. ואז אספו סוסים.
‮והיה צריך להביא אותם על ידי מתנדבים. ל-‭Krakow‬.‬
‮‭Krakow. Krakow 54‬ קילומטר מ-‭Oswiecim‬.‬
כן.
בדיוק. ואני. עם כמה חברים שלי.
גויים. החלטנו להעביר את הסוסים.
ל. ל. כל אחד על סוס או 2.
ואיזה 2 סוסים אחריו.
כן.
ניסיון שלי לא היה מי יודע מה עם סוס.
שנפלתי מהסוס הזה בלי אוכף. שמה.
‮בטיול התנועה הציונית ב-‭Zywiec‬.‬
כן.
פתאום אני שומע אימי קוראת לי.
בבית קראו לי ויקטור.
אבל לפעמים אמא הקטינה על זה.
עשתה את זה יותר ויקוש.
כן.
ויקוש. ויקוש ויקוש. איפה אתה?
אז אמרתי: "אמא. אין לי זמן. תעשי לי סנדוויצ'ים.
‮אני צריך להעביר את הסוסים ל-‭Krakow"‬.‬
‮"בן אדם. איזה ‭Krakow‬?‬
אתה לא יודע לרכב על הסוסים.
הרי נפלת שמה מסוס. מאוכף".
אני שכחתי שניסיון שלי.
‮של סוסים. זה היה אחד פעמים שמה ב-‭Zywiec‬.‬
והיה לי עוד זכרונות מרים מהנפילה. מהסוס הזה.
זה בנוגע לגיש..
ליחס שלך לפולין?
יחס לפולי..
כן.
איפה שאני גדלתי. ואיפה שאני חשבתי שאני שייך.
יכול להיות שזה לא היה אמיתי.
גם כן מצידי. וגם כן מצידם.
מכל מקום. בסופו של דבר..
בסופו ש..
אתה העברת את הסוסים?
לא.
לא? זאת אומרת לא עשית את זה.
לא עשיתי את זה על ידי לחץ.
אה. לחץ של אימ..
אמא.
ובסוף הדבר הבנתי שזה לא אקטואל..
כן.
שזה סתם חלום. אה. של ילד קטן.
כן.
למרות שחשבתי שאני כבר גדול.
כן.
עכשיו. אם נחזור למשפחתי.
אחותי. שהייתה צעירה ממני בשנתיים.
הייתה אז נערה. ואח שלי.
שהיה באיזה 5 שנים יותר צעיר ממני.
גם כן היה לו חברים.
ולה היו. היו חברים וחברות.
פולנים?
אה. יהודים ופולנים. לא משנה.
כן.
אה. היחס היה טוב.
אהבנו אחד את שני. ואם.
אה. איזשהו דברים קטנים במש.
במשפחה. פעם אני רציתי את זה.
פעם היא רצתה את זה.
פעם היא רצתה איזה מעיל שלי.
שהיה לי חדש או משהו כזה.
כדי להבריק או משהו כזה. היא קיבלה.
ועד לרגע שהכל נגמר. ואנחנו.
‮הגרמנים באו ל-‭Oswiecim‬.‬
ואנחנו החלטנו לברוח.
כמו הרוב אוכלוסייה של כל מיני מקומות וערים
. לכיוון. לרוסיה.
כן.
ברכבות מש..
כן.
אה. עם כמה.
עם חבילות אין סוף.
שחשבנו שאנחנו נהיה זקוקים להם. הלכנו לתחנת רכבת.
עלינו על רכבת משא עם גג.
‮ונסענו בכיוון. ל-‭Krakow‬. ואחר כך הלאה.‬
יחד איתנו הייתה כלבה.
שמה רוזטקה שהייתה בהריון מתקדם.
‮הגענו ל-‭Krakow‬ עד ל.‬
אחרי 3 ימים. נסענו שעתיים. ו-8 שעות עמדנו.
ואחר כך שוב פעם שעה.
ושוב פעם 4 שעות עמדנו.
את ה-54 קילומטר. עשינו יומיים-יומיים וחצי.
הכלבה. רוזטקה הזאתי.
שאני הבאתי אותה פעם בחורף של שלג חצי מטר עומד. הביתה.
אי אפשר היה לתת לה לאכול.
לא היה מה לתת לה לשתות.
והגורים שהיא המליטה. בלי ברירה.
בלי שום אפשרות אחרת.
זרקתי מה. מהרכבת החוצה.
כולם. כל ה.
אה. אחות ואחות בכו.
אמרתי: "אין ברירה.
זה מה שמוכרחים לעשות.
שאנחנו לא נוכל להחזיק את ה.
את זה". גם כן אנשים סביבם. אמרו: "מה זה?".
כן.
"היהודים האלה הביאו פה גם כ..
כלבים.
כלבים.
כן. לכם היה מה לאכול?
רגע. אני. כשהרכבת עמדה.
אף פעם. אתה לא יכולת לדעת כמה זמן היא עומדת ומתי מתחיל..
לנסוע.
לנסוע או לזוז.
בלתי אפשרי היה.
אה. לתכנן את זה מראש.
קפצתי מרכבת. ורצתי לסביבה של קילומטר או 2.
איפה שהיה איזשהו חווה ומשהו כזה.
ופה הבאתי איזשהו כיכר לחם בעד כסף פה.
חצי כיכר. בלי ל.
בלי כסף. ופה איזה דבר אחר.
ופה איזה מים. וכולי וכולי [משובש].
‮זאת אומרת. כשאתם יצאתם מ-‭Oswieci‬..‬
היה לנו מה שהיה לנו. במשך..
ה. לקחתם איתכם אוכל.
כן. במשך 3 ימים. ארבע ימי..
ואחר כך נגמר.
נגמר.
כמה זמן זה לקח בכלל. כל הנסיעה הזאת?
דקה. הנסיעה הזאתי לקחה כמעט שבועיים.
אבל רגע. קודם עו..
כן.
‮הגעתי. הגענו ל-‭Tarnów‬.‬
כן.
‮ב-‭Tarnów‬ הייתה גרה. אהה.‬
סבתא שלי. ס.
אמא של אבא.
וסבא. אהה.
סבא שלי. גם כן אב של אימי.
הגענו אליהם. יחד עם כלבה.
בקושי הלכה. הם החליטו שהם לא יכולים ללכת.
שהם לא מצטרפים אליכם לאוסטריה לנסיע..
שלא מצטרפים אלינו. שהם נשארים במקום.
כן.
הגענו חזרה אחרי מספר שעות לרכבת.
שוב פעם רכבת אחרת.
שוב פעם עם קרון משא.
והתברר לי שהכלבה איננה.
חזרתי חזרה כמה קילומטרים.
ומצאתי את הכלבה שהלכה אחרי עקבות. לכיוון. לרכבת.
ל. לקחנו אות..
כן.
ו.
חזרנו לקרון.
התחלנו לנסוע.
עכשיו. בקרונות האלה. אה.
מי היו האנשים שברחו?
רק יהודים או גם פולנים.
כולם. כל מיני.
גם פולנים?
פולנים. יהודים. צעירים. מבוגרים.
בקושי הולכו. כן הולכו.
לא הולכו. כל.
והרכבת הזאת הייתה רכבת רוסית. פולנית?
לא. פולנית.
פולנית.
והיו כאלה רכבות. עשרות. עשרות.
בעד זה אי אפשר היה לנסוע.
שכל הפסים היו.
תפוסים.
עמוסים ברכבות. בלי תוכנית.
כן.
בלי שום דבר.
כן.
אה. עוד פעם עשיתי גיחה החוצה.
ו. לחווה מסוימת.
וקיבלתי שמה מאיכריות.
2 בקבוקים גדולים של.
בזכוכית. של חלב חמוץ.
בחזרי חזרה לרכבת. באו אווירונים גרמנים.
מנמיכי טוס והתחילו.
להפציץ?
ל. אה. אה. לירות ממכונות ירייה מאווירונים.
כן.
אני נשכבתי בצורה אימפולסיבית
על הרצפה ושברתי אחד מהבקבוק. בקבוקים החלב חמוץ.
לא נפגעתי. אבל הרבה בסביבי נפגעו.
אי אפשר היה לטפל בהם.
שזה כל הזמן אווירונים חזרו וקצרו.
רצתי בכיוון לעץ הסתתרתי.
אחר. ואחר כך חזרתי לקרון שאנשים כולם שכבו מתחת ל.
אה. או בפנים בתוך הקרונות.
כדי שהמפ. מפציצים או אווירונים.
לא יפגעו בהם.
לא יפגעו בהם. אה. נסענו הלאה.
הגעתי ל. לא רק אני.
‮כל האנשים הגיעו עד לעיירה או עיר ‭Przeworsk‬.‬
ששמה היו. הייתה. היה בית חרושת לסוכר.
כן.
ראיתי שק סוכר. אה. קוביות.
שפכתי את הקוביות על מצע איזשהו.
לקחתי איזה 10 או 15 קילו לשק אחר והולכתי.
קצת כמה קילומטר הלאה שנסע.
נסעה. ה. הרכבת הלאה.
ראיתי קרון ואנשים פתחו את המנעולים של קרון.
בפנים היו סיגריות. מלא.
ידעתי שאבא שלי. הוא מעשן בצורה. אה.
מעשן כבד.
כבד. לא. הולכתי ומילאתי את השק עם כל הסיגריות.
שהשמם היה גיבסקה ופסקה. זה מ.
שם מאגיפט או מאיפשהו.
סיגריות טובות. וחזרתי לקרון. כאלה.
זאת אומרת בעצם אתה לקחת על עצמך את האחריות לדאוג ל.
לאוכל ול. ולשתייה.
ואפילו גם לסיגריות של כל המשפחה.
כן. כן. כן.
כן?
כן.
אה. ההורים שלך.
באותו זמן שאתה היית.
אה. מנסה למצוא מזון.
היו.
הם נשארו בתוך הקרון?
כן. אמרתי. אבא.
גם אבא וגם אימא נשארו?
גם כן אבא. אתה אומנם החזק ואתה
לא כל כך מבוגר ואתה יכול להסתדר פי 10.
אבל אני נראה כמו פולני.
מ-המ.
פחות או יותר אז. כנראה היום לא כל כך.
אני איכשהו יסתדר.
שולט בשפה על בוריה.
והוא לא ידע גם כן.
אבל אל תזוז. ת. תש.
זאת אומרת. זה הייתה יוזמה שלך.
כן. כן. תי.
שאתה לקחת על עצמך את התפקיד.
תישאר בקרון ותשמור על משפחתנו.
מ-המ.
ב. אה. הגענו.
הגעתי עוד אחרי עיירה קטנה וראיתי שאין לנו אוכל.
השגתי איזשהו כיכר לחם בעד הרבה כסף.
והלכתי בבתים שהיו נטושות.
מצאתי תרנגול הודו שקרקר ורץ בתוך החצר.
תפסתי אותו והורדתי לו את הראש.
ואת התרנגול הודו מצאתי.
לוקחתי בתוך השקית. ובדרך למקום אחר.
מצאתי דוד קטן להדחת כביסה.
הבאתי את זה לקרון.
והחלטתי בתוך הקרון שהיה גליל בין האנשים.
לשים פח בקרון. ולהבעיר מדורה ולבשל בתוך הדוד את ה.
את התרנגול.
את התרנגול. אחרי שניקיתי.
ואימי גם כן ניקתה את הנוצות וכל הדברים אלה וכל הפנימית.
השאריות וה. לא.
שאי אפשר לאכול אותם.
הבערתי את המדורה.
אבל בינתיים הפח היה דק והרצפה של קרון התחילה לבעור.
מחוסר ברירה. מהמים של תרנגול.
שהיו ועוד אחרי זה כיבינו את ה. את המדורה.
כן.
ולקחתי את התרנגול. חצי מבושל.
באורך של פסי רכבת.
הגעתי לקטר. שאז היה מופעל על הפחם באותו תקופה.
המכונאי שאל אותי: "מה יש לך שמה?"
אמרתי: "יש לי תרנגול הודו חצי מבושל.
אולי אני יכול להחליף איתך על משהו?"
הוא אומר: "כן. יש לי שתי קופסאות קונסרבים.
כל אחד 2 קילו.
אני יכול לתת לך 2 קופסאות קונסרבים בעד זה."
אמרתי: "זה לא מספיק." "זה מספיק ועוד איך.
שזה רק בשר פה."
לא הסתכלתי אם זה כשר.
לא כשר. לקחתי את ה-2 קופסאות.
קונסרבים. חזרתי עם לחם.
לזה. והיה להם ארוחה.
‮הגענו. קרוב ל-‭Jaroslau‬ ב-‭Jaroslau‬. לא רחוק.‬
הגיע טור גרמנים. עם האופנועים.
אה. עם סירות בצד.
והתחילו לירות לתוך ה.
קרון.
קרונות. לא רחוק מאבא שלי.
עבר כדור. עבר את.
את הקרון. כמה סנטימטר.
והוא אמר שהרגיש את החום.
ירדנו מקצת הלאה. שאלה נעלמו. כנ.
כנראה שרצו להפחיד אותנו או משהו כזה.
‮שלא נמשיך הלאה. והגענו ל-‭Jaroslau‬.‬
בדרך. ב. ברגל.
‮הגענו ל-‭Jaroslau‬. שמה תפסו אותנו גרמנים.‬
וסגרו אותנו. לא רק אותנו.
עוד מספר רב של אנשים.
אולי התקרב לכמה מאות.
בתוך המנזר. אה. פולני.
כעבור קצת זמן.
הגיע קצין.
אז לא. אה.
היה לי ברור איזה דרגה.
אבל זה גם כן לא משנה.
ואמר מי שיש לו סוכר.
סחב שמה. ומי שיש לו סיגריות.
בעוד חצי שעה אנחנו עושים בדיקה.
ואם מוצאים עוד סוכר.
או סיגריות אצל מישהו. אנחנו יורים בו.
כל הדברים. אם יש כאלה שיש להם לשים באמצע.
זה היה כבר במנזר שעשו [משובש]?
במנזר. כן.
זאת אומרת. ואתם ירדתם מהקרון?
לקחתם את כל מה שהיה לכם.
קרון. כל מה שהיה לנו. עם כל ה.
כן.
האלה שהיה. אה. האחים שלי ואחיות.
כן. האחות. ואימא ואבא ואני וסחבנו את הדברים שם.
כן.
עשינו הערכת מצב. ולא יודע מי היה בעד להחזיר את זה.
מי לא. לא זוכר היום.
החלטנו להחזיק את זה ברשותנו.
לא להחזיר.
לא להחזיר. אימא יצאה.
לקחה איזשהו 2 קופסאות.
2 קרטונים כאלה.
של סיגריות?
של 5 או 6 או 8 או 10.
לא זוכר כמה. של סיגריות היו שמה עשרות. עשרות.
והביאה לחם והביאה חלב. בבקבוקים.
איפה היא החליפה את זה?
בתוך העיר. קרוב למנזר.
אה. זאת אומרת אפשר היה לצאת? אפשר היה לצאת מהמנזר?
היא הייתה לה אפשרות הגרמנית שלה הייתה.
טובה.
טובה מאוד.
והרשו לה לצאת.
והיא יצאה.
מ-המ.
בלילה החלטנו אנחנו יוצאים כולם.
בורחים מהמנזר?
בורחים משמה.
כן.
איכשהו הסתדר לנו. אני לא יודע באיזה צורה.
עד היום אני לא זוכר. ברחנו כ.
כולנו מהמנזר הזו. זה. והגענו לסמטה.
‮אה. בתוך ה-‭Jaroslau‬.‬
מישהו. אימא שאלה על מישהו. פה.
גרים פה יהודים ופה ושמה.
מישהו שמע. לא. לא זוכר בדיוק.
הוא אמר שיש פה יהודי שמת.
ויש אשתו אלמנה גרה פה. דפקנו שמה.
איך. איך היא דיברה עם האנשים שמה ברוסיה?
ב. היא ידעה רוסית?
‮זה לא רוסיה. זה פולין. ‭Jaroslau‬.‬
‮‭Jaroslau‬ זה עדיין פולין?‬
‮זה פולין. עד ‭Przemyśl‬ והלאה זה פולין.‬
מ-המ.
והתברר שהאלמנה הזאתי. זה אלמנה של רב שמת.
כן.
במשא ומתן. לא ארוך מדי.
השכרנו. ש.
שכרנו חדר אחד ורשות לבשל במטבח.
על מחרת. בש.
אימא שמה את הבקבוק חלב לתוך הסיר. שהיה לנו.
בין כל המטלטלים. ומשום מה.
חלב גלש על ה. על המטבח.
זאתי אלמנה של רב.
התחילה לצעוק שאנחנו לא יהודים.
שאנחנו גויים. שזה היה צריך לשמור שלא יגלוש.
זה הכל. זה היה למחרת כבר. כן?
כן.
אימא הביאה איזה 2 אבנים גדולות ופה ושמה הוציאה את ה.
את ה. את העיגולים של המטבח. של ה.
כריים.
ברזל כריים.
כן.
וניסתה את זה. אה.
איך אומרים את זה? אה. לעשות.
לנקות.
לא. שיהיה כ. כשר.
אה-הא.
עם מים חמים.
להכשיר את זה. כן.
עם זה פה ושמה ואת האבן.
עם חול.
עם חול וכל.
כל הזמן היא הייתה לפי דעתי.
אישה מרה שלא פלא שהבעלה לא היה איתה.
לא היה מבן משפחתה אף אחד שמה.
היה להם כמה חדרים. 2. 3 חדרים.
‮היו עוד יהודים ב-‭Jaroslau‬?‬
היו עוד. אבל אנחנו לא רצינו להסתובב שם.
אה-הא.
את מבינה? בסוף הדבר החלטנו.
לא יכולים להישאר פה.
פה יהיה ריב ומדון.
כל הזמן.
כל הזמן. היא רוצה רק
לפי תורה לפי דברים מחמירים ביותר ש.
כן.
ה. המציאות לא נתנה.
לא איפשרה את זה.
לא איפשרה את זה.
כן.
החלטנו לעבור את ה.
‮‭Jaroslau‬ ב-‭Przeworsk‬. לצד הרוסי.‬
שרוסים כבר היו מצד שני.
זאת אומרת. זה פולין. אבל בשליטה רוסית.
לא. לא. איפה שפה.
פולין. בשליטה גרמנית.
כן. אבל החלטתם לעבור לפולין בשליטה רוסית.
אבל מצד שני שליטה רוסית.
כן.
בלתי אפשרי היה לצלוח את הסאן. ואת הזה.
זה 2 מטר עומק מים וכולי. ואין סירות.
‮אין שום דבר. החלטנו לחזור ל-‭Oswiecim‬.‬
מ-המ.
אותו דבר החזירו הרבה.
‮החליטו הרבה אנשים לחזור ל-‭Oswiecim‬.‬
שוב פעם ברכבות. ושוב פעם בין פולנים.
ועכשיו קיבלו פולנים חוצפה. משום מה.
אחותי היה לה שיער חלק.
אבל פה איפשהו בקצה היה איזה קרזול.
אז מישהו נטפל שזה יהודייה.
על אבא שלי. אי אפשר היה לדעת.
אז באותה תקופה גם אני.
זאת אומרת. אתם בעצם.
‮כשאתם חזרתם ל-‭Oswiecim‬.‬
עוד לא החזרנו.
לא. אבל התכוונתם. אז אתם התחזתם לפולנים?
לא אמרנו שום דבר.
אנחנו דיברנו פולנית.
ה. היו לכם תעודות. אבל?
לא יודע. אי אפשר להגיד לך.
אם היה לנו תעודות.
יכול להיות שהיו אצל אבא ואימא.
מ-המ.
אצלי ואצל אחיותיי. אח.
אחותי. אה. ואחי לא היו תעודות.
אה. אחרי ש.
שכנוע. מה פתאום איזה יהודים ופה ושמה.
ומישהו שמה אמר. ישו כריסטוס.
או משהו אחד מאיתנו.
כן.
הם החליטו שאנחנו נוצרים כשרים.
מ-המ.
‮אחרי תלאות. הגענו שוב פעם ל-‭Oswiecim‬.‬
כן.
‮הגענו ל-‭Oswiecim‬.‬
גרנו ברחוב ראשי על יד מנזר. אני לא זוכר את הרחוב.
לא חזר. לא חזרתם לדירה שלכם.
בקשה?
לא חזרתם לדירה שלכם?
לדירה שלנו.
אה. כן. חזרתם?
כן. כן.
אף אחד לא נכנס.
אף אחד לא תפס אותה?
אף אחד שמה על יד.
היה שכן יהודי.
כן.
עם בת שלו. שנשארו שלא ברחו.
מ-המ.
והוא קיבל אותנו בשמחה ואומר שמע.
רצינו. רציתי לשבור את הזכוכית.
שדרכו אפשר היה לראות את הקנרי
שלכם שלפני יומיים נפח נשמתו.
מ-המ.
. ולא ידעתי אם לשבור או לא.
החלטתי לא לשבור והוא איננו.
מ-המ.
חזרנו לפולין.
והתחלנו לדאוג לאוכל.
כעבור איזשהו כמה ימים או שבוע.
לאבא היה עוד ראש של מכונת זינגר חדשה.
החליף אצל גוי בסביבה.
על שק. או 2 שקים תפוחי אדמה.
שעועית. קמח וכל מיני דברים.
ואומר בהזדמנות. אם הוא נוסע עם חלב ושמנת.
הוא כל יום הביא לנו ליטר חלב ואיזה חצי ליטר או ליטר שמנת.
כן. מה. מה היה המצב בעיר?
היו. אה.
במצב בעיר?
היו חיילים גרמנים?
היו חיילים גרמנים. היו.
היו. משתפי פעולה.
פולנים?
פולנים או. או אחרים.
משתפי פעולה. מה זאת אומרת? שהם הלשינו?
שהם הלשינו. שהם רדפו.
שהם גזלו מיהודים.
אה. יותר עשירים. את מבינה?
כל מיני דברים.
והתחילה אדמיניסטרציה גרמנית בעזרת פולנים ויהודים.
כמו. כמו [משובש] (שפה
זרה) או משהו כזה. לעבוד. כבר לעבוד.
זאת אומרת כבר היו יודנראט?
היו כמה שבועות.
היה יודנראט?
עוד לא. עוד לא ראיתי אותם. אבל היה.
ומשטרה יהודית?
בבקשה?
משטרה יהודית הייתה?
[כך במקור] אה.
משתפי פעולה?
משתפי פעולה.
פולנים ויהודים.
יהודים. אימא הייתה צריכה לצאת.
ואמרה אל תלך אתה ולא אבא.
[משובש] תישארו ב. גרנו ברחוב.
די 3. 4 קומות.
לא רחוק. קומה אחת. אחרי. למעלה.
הייתה. אה. יציאה ל.
ל. בצד לגג מוסתר.
ושמה אמרתי. ואבא גם כן לבד.
סולם שאנחנו לקחנו אותו.
והוא הוציא שמה כמה לוחות כאלה.
וישב שמה למעלה בזה. ואני.
זאת אומרת בעצם התחבאתם?
התחבאנו.
‮ב-‭Oswiecim‬.‬
אה. שמה ידעו שפה מישהו גר.
כן.
אם הוא היה פותח את הדלת או דופק.
כן.
אבל הייתה אימא ואני ואח ואחות.
ואימא הלכה עם כלבה.
כדי לעשות את הצרכה. כן?
בדרך פגשה חייל גרמני.
‮וורמאכט. זה לא ‭SS‬ או משהו כזה.‬
והוא אומר. הת.
התפלל מכל. כלבה.
והוא ניגש לאימי ואומר שמע. איזה כלבה. בגרמנית.
כן.
אימא שלטה בגרמנית על בוריה. אז ענתה לו.
איזה גרמנית. מאיפה את יודעת? פה ושמה.
כן.
אומר שמע. זה כלבה. משהו.
וכלבה נעמדה על 2 רגליים והתחילה לבקש איזשהו אוכל.
הוא אומר: "איפה אתם גרים?"
אז אימא אומרת: "הנה פה למעלה".
וזה היה כבר רע.
לא היינו בטוחים מה יקרה פה. מה יוליד היום.
מ-המ.
אבא ירד משמה. שלא רצה. להס.
להסתתר. והוא בא עם כל מיני אוכל. הוא בא עם לחם.
הגרמני.
הגרמני. וורמאכט גרמני.
הוא הביא לחם וחתיכות נקניק.
ושנינצלים וכל מה דברים אלה.
ואומר זה בשביל כלבה.
אבל זה לא היה רק בשביל כלבה. את מבינה?
והוא בא פעמיים בשבוע.
ודיברו על כל מיני דברים.
רק לא על פוליטיקה.
מ-המ.
אבא ואימא ופה ושמה. וזה נמשך.
אני אחר כך אחזור חזרה על משהו.
כן.
איזה חודשיים. ו.
זה מרוב סנטימנט לכלבה.
לכלבה. והוא הביא את האוכל.
והוא יודע שזה האוכל הזה לא בשביל כלבה. רק.
מ-המ.
גם כן בשביל כלבה.
אבל גם כן בשבילנו.
יום אחד. האיש וורמאכט הזה.
בן 40. פחות או יותר.
אולי בגיל של אבא שלי קצת.
מ-המ.
קצת פחות. קצת יותר.
לא יכול להעריך. אני לא יודע בדיוק.
למרות שהיה פה איפשהו.
את ה. את ה. לא חשוב.
ה. הוא החליט הוא לוקח את הכלבה איתו.
הוא נוסע לגבול רוסיה ואת הכלבה שלו.
הוא נתן לה לאכול במשך חודשיים. אם לא הוא.
אז כלבה הייתה מתה ויכול להיות עוד משהו.
והוא חשב אולי עלינו או משהו כזה.
אני התחלתי לבכות ופה ושמה. ואמרתי: "מה זה?
אני מצאתי את הכלבה.
שהייתה איזה 3 חודשים בשלג של כמה זה.
כן.
והבאתי אותו. אני מחזיק אותו כבר כמה זמן.
איך אתה יכול לקחת את הכלבה?"
בגרמנית. הוא אומר: "שמע. הגרמנית שלך.
השת. השתפרה. ממתי שאני פה".
אמרתי: "אבל אני לא מתווכח איתכם.
אבל אתה שומע את השפה".
הוא בא. לקח חגורה שלנו.
לקח את הכלבה. וכבר המח.
המשאיות היו מוכנות. לפני המנזר שהיו שמה. אה.
הגרמנים. בכיוון מעירה.
מ-המ.
אני הלכתי קרוב למכוניות האלה.
שהמכונית האחרונה ישב ה.
הגרמני הזה והחזיק רצועה ביד עם הכלבה.
איך ש. ה.
המכונית לפניו. היו כמה.
התחילה להזיז. לזוז. זה גם כן.
התחילה לזוז. נתתי שריקה חדה. הכלבה.
קפצה?
קפצה משכה אותו. כמעט נפל גם כן יחד איתה.
ובא ואנ. ואני התחלתי לברוח בכיוון הזה. וכלבה אחריי.
המכוניות נעלמו.
לא שמענו יותר מהגרמני. משום דבר.
בינתיים קיבלנו צו לעבודה כפייה בתוך העיר.
‮ב-‭Oswiecim‬.‬
‮ב-‭Oswiecim‬.‬
איזה עבודות?
רגע. דקה. אבא קיבל על שם שלו עבודה
לניקוי אשפה
בחביות של נפט.
מולחמים 2 אוזניים מברזל ב-2 הצדדים.
צריך מצד אחד בן אדם מצד אחד.
ושלישי מרים את זה על עגלה עם שתי סוסים.
עגלון פולני. עובד. אה.
‮עיריית ‭Oswiecim‬ כבר מזמן.‬
זה לא רק אשפה. זה.
זה אפר כבד מפחם ששורפים בבית.
וגם כן אשפה כללית של. של זה.
הולכים רחובות. יכול להיות שהיה עוד עגלה כזו או שתיים.
‮ב-‭Oswiecim‬ אני לא ראיתי אותם.‬
ואנחנו נוסעים לאיסוף האשפה.
מרוקנים את ה.
רגע. אתה הצטרפת לאבא שלך?
אני אמרתי. סליחה. אני אמרתי לאבא תראה.
לא כדאי שתלך. שאני
ראיתי כמה מחזות לא מרננים כאלה. אני אלך במקומך.
מ-המ.
מה פתאום. אתה לא הולך. אני הולך.
כן.
אמרתי לא. התחלנו להתווכח. אמרתי אני הולך.
איך שקראו את השם של אבא שלי.
לא הסתכלו על הגיל. על זה. על שמה.
אני יצאתי ואני הצטרפתי ואני
קיבלתי את העבודה באיסוף האשפה הזו.
זה אוזן אחת.
כן. והיית אז בן כמה?
פה אוזן שנייה.
בן 13?
זה חבית של 180.
כן.
מה?
בן כמה היית אז בן. אה. 15. 16?
14.
14.
14. 15. 14.
כן.
זה שלוש. זה התחלה 39' סוף.
כן.
נולדתי ב-25'.
אז היית בן 15 בערך.
עוד לא הייתי בן.
כן.
שזה. לא הייתי שזה.
נולדתי ב-18/1. אה. אה. 25'.
כן.
וזה היה 39'.
מ-המ.
14 ומשהו.
כן.
הבאתי. דחפתי את זה.
סחבתי את זה פעם.
פעם הייתי מצד זה.
פעם זה. מצד זה.
פעם הרמתי מזה. אבל מה?
אחת. היו 3 יהודים.
והגוי פולני הזה צולע.
צולע. עקב איזה תאונה או משהו כזה.
עם זוג סוסים צעירות. צעירים.
בני. בני שנתיים וחצי או משהו כזה.
היה צריך תמיד להחזיק אותם שהם לא יפרצו קדימה.
אחד מאיתנו. זה היה אחד מאיתנו משלושתנו שמה.
בחור אחד. הוא הלך ב.
בגמר של בניין. של 3 קומות או 2 או קומה.
תלוי לפי רחובות.
דפק בדלת ופ. והכניס. הוצאנו אשפה.
אנשים היו רחמנים. ומכל.
לפי אפשרויות של אנשים.
תרמו. אולי ברצון. אולי לא ברצון. לא יודע.
איזה כמה פניגים. שאז זה כבר היה כסף גרמני. מארקים פניגים.
כן.
הבחור הזה שהלך איתנו.
שהוא אסף את הכסף.
הוא אמר חצי שלי. חצי שלו.
היו לו 2 כיסים.
פה שלשל כמה גרושים.
ופה שלשל כמה גרושים.
ויום אחד שהוא הוציא מהכיס. כדי ל.
לחלק את זה. להתחלק בין ארבעתנו. שלושה לגוי.
סוסים לא היו צריכים כסף.
אז הוא טעה. והוציא מפה איזשהו כסף. אה.
אה. נייר. ופה הכניס חזרה. והוציא. הוציא מטבעות.
ואז הגוי הזה תפס אותו עם השוט.
הכניס לו כמה מכות.
הוא אומר שמע. ידענו שזה לא יכול להיות.
שזה קודם היה יותר הרבה יותר.
אתה פה מרמה אותנו כל הזמן פה ושמה. הכניס לו טוב.
הוציא מ-2 כיסים את הכסף.
הוא לא קיבל שום דבר. התחלקנו שלושתנו.
עכשיו. הדילמה.
מי ילך לאסוף את הכסף אחרי גמר
הוצאת האשפה מבניין זה או בניין אחר.
הסתכלו אחד על השני.
אני באופן אינסטיקטיבי הורדתי את הראש.
הם קבעו שאני צריך ללכת.
ואני בשום פנים ואופן לא רציתי ללכת.
הייתה לי איזשהו גאווה שלא היה.
לא היה לה בסיס אולי באותו תקופה.
ואולי קצת בושה. אולי משהו מזמנים אחרים.
הם החליטו כולם שזה עבודה שלי.
לא היה לי ברירה. הלכתי.
ודפקתי בדלת. לא בקול רם או בתוקפנות או משהו כזה.
או בתוקף. הוצאנו אשפה.
הסתכלה. הסתכלה או הסתכל. בקשה.
כמה שהיה להם. לא היה הרבה.
את מבינה? יום אחד.
זאת אומרת קיבלתם בעצם תשלום
‮מיהודים ומפולנים שגרו ב-‭Oswiecim‬?‬
מ. מפולנים.
כמעט שלא נתנו. אה. זה. יהודים נתנו.
מ-המ.
את מבינה? אבל מה.
זה לא תשלום. זה מין בקשיש כזה. את מבינה?
תרומה?
תרו. אה. לא יודע אם זה תרומה.
תרומה. ב. באונס.
אז את מבינה. בסוף הדבר.
דפקתי שמה בדלת אחת בקומה שלישית.
והם בינתיים ניקו שמה קרח וכולי וכולי.
זה היה כבר בחורף.
כן.
ואז פתחה לי נערה.
ואני הייתי איתה בתיכון וישבתי על אותו ספסל.
לרצות. לא לרצות. התחילו דמעות מעיניים.
אז היא אומרת שמע.
זה לא נורא. אתה.
אנחנו מכירים אותך. אתה מכיר אותי.
אל תעשה מזה פאניקה.
כל הכבוד שאתה עובד בזה.
שום דבר. זה לא.
זה לא בושה. אנחנו כולם באותו מטבע ופה ושמה.
ורצה הביאה מטבעות נייר.
לא מטבעות. אה.
כסף. אה.
כסף נייר.
שטרות.
שטרות. והביאה סנדוויץ'.
ואומרת לו תשב פה את הסנדוויץ' תגמור שעוד מעט תצטרך
להתחלק שמה גם כן. ועם הכסף תתחלק.
ואני הייתי אבוד עצות.
לא מצאתי את המקום.
זה לא רק שזה הייתה נערה או פה ושמה.
רק הבושה הזאתי אכלה אותי.
לא יודע אם זה בושה אמיתית או לא אמיתית. את מבינה?
אנשים אחרים. אה. בתקופה הזאת.
גם כן היו צריכים לעבוד בכל מיני עבודות?
בכל מיני עבודות.
היו שמה 200.
300 איש. והלכו בכל מיני עבודות.
יחד עם אחראי יהודי או 2.
מן. זה לא היה קאפו עוד.
אז לא היה קאפו וקאפו נולד.
קאפו זה היה רק במחנות.
במחנות ריכוז.
בדיוק. בדיוק.
זה היה. אה.
זה היה.
משהו שקשור ליודנראט או למשטרה היהודית?
זה היה קשור שיהודי יעשה את העבודה של גרמנים. לא לטובה.
זה מין אונס יהודי ולעשות ממנו.
שוטר לא דווקא טוב. את מבינה?
עכשיו. מי מינה את האנשים האלה? הגרמנים?
ג. לא.
זה הררכיה שלמה. גרמנים.
אז.
פקידים גרמנים.
זאת אומרת. הפקידים הגרמנים הם בחרו
מבין היהודים אנשים שיפקחו על העבודות ויחלקו אותם?
או פקידים גרמנים או משטרה גרמנית.
או עוזרי. עוזרים של משטרה.
הררכיה גרמנית. כל הקבוצה הזאתי ש.
‮וזה היה גרמנים ‭SS‬ או ורמאכט?‬
‮זה היה. ‭SA‬ אה. ‭SS‬.‬
‮‭SS‬ היה עוד מעט. אבל היו.‬
כן.
וורמאכט ואחרים. וכל מיני.
כן. עכשיו. אה.
האנשים האלה שהיו צריכים לצאת לעבודות.
אה. כל מיני עבודות. כן? כפייה.
חזרו הביתה חזרה.
הם קיבלו איזשהו שכר על זה?
לא. שום דבר.
או אוכל או תלושים?
שום דבר. שום דבר. תלושים קיבלו
כל היהודים. אז באותה תקופה.
כן. מי מהם קיבלו את התלושים?
תלושים מאינסטנציות של. אה.
של העירייה?
של קהילה.
של קהילה?
של עירייה.
כן.
קיבלו תלושים. בשר שכן קיבל.
לא קיבלת לחם חלב או משהו קצת אורז. זה הכל.
ב. אה.
ב. אה. מנות קטנות ו.
כן. עכשיו. את.
את האוכל. איפה קיבלתם?
באיזה חנויות. או במחסנים?
זה.
כי אתה אומר ש.
חנויות.
חנויות.
שקבעו שהחנות הזה משרת פה את.
אה. האזור הזה והחנות אזור הזה. והחנות באזור הזה.
אוקיי. עכשיו. בעלי החנויות היו עוד יהודים?
חלק היו יהודים.
כן. עוד היה אפשר?
עוד אפשר.
להיות בעל חנות יהודית.
לא. זה אלה שנשארו.
כן.
ואלה שמינו אותם.
כן.
וחלק היו. אה. אה.
אה. נוצרים או אחרים.
מ-המ.
ובעד כסף שלך קיבלת את המנה מה שהיה מגיע לך.
העיקר. אני הולך יום אחד אחרי עבודה.
וחוזרת קבוצה או הולכת לאיזשהו עבודה.
אני לא יודע. איזה 200 איש.
כן.
‮בצדדים. ‭SS-man‬-ים.‬
ובצד עומד איזשהו יהודי שהוא ממונה על יהודים אלה.
אני לא יודע מה היה.
היה מנהל עבודה. פה או שמה.
לא יודע. כנראה.
או מדרבן את היהודים.
הגרמני נתן איזשהו פקודה.
אני עמדתי בצד באיזשהו. אה. בין העצים.
כן.
לא ראו אותי.
ושמה היה זרם מים
של איזה תעלה שזרם ושלג ו.
וקרח היה. היו על. על המים האלה.
ומעבר מכמה קרשים עשו מין גשרון כזה. והיהודי הזה.
תפס את היהודי. דחף אותו מתחת לגשרון הזה.
ועם ראש. ע. עם.
עם הרגל החזיק לו את הצוואר מתחת לצ. צוואר.
מתחת למים.
מתחת למים.
אחרי קצת זמן.
הבן אדם הפסיק לזוז.
הוא לא היה יכול לצ.
לצאת שהקרשים של גשרון החזיקו לו את הכתפיים. נפח את נשמתו.
אמרתי זהו. ככה הם יעשו איתנו עם כולם ככה. זה כנראה השיטה.
לא יודע מה הלאה.
ברחתי משמה. ואחרי כמה ימים.
מישהו קבע שאני הולך
‮ועובד במחנה הצבאי ב-‭Auschwitz‬.‬
עוזב את העבודה פה.
את ה. את האשפה וכל הדברים האלה.
כמה זמן עבדת עם הנושא של האשפה?
בערך? כמה חודשים?
איזה.
איזה חודשיים.
חודשיים.
חודש וחצי. חודשיים. לא יודע בדיוק.
כן.
הגעתי. הגעתי לאושוויץ. אושווינצ'ים.
למחנה. מחנה צבאי פולני.
כן.
2. 2 חטיבות.
ויכול להיות שהמחנה הזה היה עוד בזמן אוסטרו-הונגריה.
כן.
אה. מחנה איפה שאת רואה.
לבנים אדומות. ארבייט מאכט פריי. זה המחנה.
זה האורגינלי?
אורגינלי.
כן.
אחר כך הצטר. הצ.
למחנה הזה הצטרפו שטחים של.
שהיו. אה. מיושבים על ידי אוכלוסיה הפולנית.
רק כל מיני משקי עזר.
כל מיני איכרים וכולי וכולי.
כמו בז'ז'ינקה. שזה. הם נתנו אחר כך שם בירקנאו. שהרחיבו.
הוציאו את הפולנים משמה.
ובנו מחנה הרבה יותר גדול.
ו. ובנו שמה קרמטוריום.
זה על יד נהר סווה שנשפכת שמה רחב מאוד.
כן.
וז.
עכשיו כש. אממ.
אמרו לך שאתה צריך. אה.
לעבור למקום עבודה באושוויץ. אה.
שוב פעם עם כמה.
עם. עם קבוצה אנשים.
אבל עוד מישהו מהמשפחה הצטרף אליך?
לא.
רק אתה.
רק אני. ואבא שוב פעם הסתתר למעלה.
זאת אומרת. אביך לא יצא לעבודה?
לא יצא לעבודה.
אני באתי לאושוויץ שמה.
כן.
התחלתי. אה. לעבוד בכל מיני בטונים. ב.
בכל מיני תוספות. אה. של שבירים.
ואחר כך בשלב יותר מאוחר.
בהכנסת עמודים שאת רואה עמוד מבטון.
ככה. ו.
עמודי שמירה?
ע. עמודי. אה.
אה. עמודי גדר. גדר. עמודים.
הא.
גדר שהכניסו אחר כך.
ואני גם כן משכתי את הגדר.
את החוט תיל. על ידי חריץ עם ברזל.
על ידי עמוד. משכנו את זה.
מתחנו את זה. אחד קשר.
ובשלב הרבה יותר מאוחר. הכניסו.
אה. איזולטורום של. של פורצלן. ו.
זרם חשמלי.
זרם חשמלי.
עכשיו. אה. מי היה אחראי על העבודה שלכם. מי פיקח עליכם?
שום פעם היו אחראי. אה.
יהודי אחד שהיה אחראי מן מנהל עבודה.
אני לא יודע אם היה לו קישורים או לא.
אוקיי.
ואנשים במקום.
כמו אנשים שאיישו כבר את מחנה אושווינצ'ים. קאפו. קאפו.
זאת אומרת. היו שם כבר אנשים?
קאפו. אבל לא מאושוויצים.
מדכאו או ממחנות אחרות.
בוכנוואלד או איפשהו. אני.
הביאו אסירים שכבר היו.
שהיו.
והם הפכו להיות קאפו באושוויץ.
ק. קאפו ואחרים. נניח.
אני אחר כך עבדתי בהכנת מטבח עצום. בצריף אחד.
עם האסירים של 60 סנטימטר גובה.
ונפח של 60 או 70 סנטימטר.
מאלומיניום. וכיריים. מ. מטבח מ.
כן. כשאתה עשית למשל.
עסקת בגדרות האלה וחשמלת אותם.
לא. אני לא חשמלתי.
לא. אבל. אבל ראית שהולכים לקראת זה?
לקראת זה. לא הבנתי.
י. ידעתם מה אתם עושים?
לא. לא ידענו.
לא ידענו.
לא.
וכשאתם נפגשתם עם אנשים.
אה. מ. מדכאו. או מבוכנוואלד.
אבל זה היהודים. לא סיפרו.
סי. לא סיפרו לכם.
לא סיפרו.
מה עבר עליהם במחנות ה. הקודמים?
לא. זה. נניח. אני נפגשתי עם בן אדם מדכאו.
כן.
זה היה גרמני. שהיה חסר לו חלק של היד.
מ-המ.
או שמאלי. או. או ימיני.
אני לא זוכר. וה.
ה. הוא היה אחראי על.
על. על מתקני מטבח.
דיבר איתי כל מיני דברים.
ברפרוף. בגרמנית. ששלטתי פחות או יותר.
אבל לא סיפר על מה שעבר עליו?
לא סיפר שום דבר.
הוא היה אסיר פוליטי. קומוניסט?
היה. אה. היה אסיר פושע מקצועי.
הא. הוא היה ממש קרמינל?
קרימינל. והוא התייחס אליי בצורה נאותה ביותר.
מ-המ.
והוא קרא לי. הביא צלחת מ. מרק סמיכה.
הוא ידע שאתה א. יהודי?
כן. והוא הביא לי את הצלחת ואומר לי: "תאכל.".
עכשיו.
הביתה שהגעתי.
היית חוזר כל יום הביתה?
הביתה. הוא נותן לי כיכר לחם.
מ-המ. איך חזרת. ברגל?
חזרנו ברגל לאושווינצ'ים. כן.
מ-המ.
חזרנו ברגל. שוב פעם.
וסיפרת מה אתה עושה שמה?
אמרתי פה ושמה. ולא סיפרתי הרבה.
מ-המ.
לא סיפרתי.
למה. כי אמרו לכם לא לספר?
לא. שלא רציתי. אה. לעשות.
אה. לא רציתי להרגיז או.
או. להדאיג את משפחתי.
מה עניין ולא הבנתי מה קורה פה. לא הבנו בכלל.
לא הבנו לאיזה מטרה. מי יהיה פה.
אנחנו היינו כל כך נאיבים.
שלא הבנו שפה זה הולך לפתרון סופי.
וגם כן ידיעות על זה.
לא האמנו. פשוט בלתי אפשרי היה להאמין.
איזה. איזה ידיעות ששמעתם?
מה?
איזה. אתה אומר ידיעות.
איפה שמעת. שמעתם?
שמענו ידיעות שפה. ופה יהודים.
שהרביצו להם שהכניסו להם.
שבבית הסוהר. זה היה הכל.
אף אחד לא דיבר בדיוק על המצב.
אף אחד לא תיאר לעצמו שזה פתרון סופי.
שזה פה מוות וגוויות.
ואונס. ורצח. ושוד.
אבל ראיתם. ראיתם שאתם.
אה. לא יכולים יותר לעבוד.
לא יכולים להתפרנס. עובדים ולא מקבלים שום. אה. שכר.
אף אחד לא יודע כמה זמן כל ה. ה.
אבל מה. מה. מה אנשים תיארו לעצמם?
שהם. הם כבר לא חיים בצורה נורמלית כבר איזשהו זמן.
אף אחד לא. תמיד היה.
מה יקרה להם?
[משובש] בלב
שמה?
שזה ייגמר. שזה התקופה הזאתי ש. ש.
שה. הגרמנים יעזבו?
שזה ישתנה לגמרי. לא הבנו.
מה חשבתם? מה יכול להשתנות?
מה שהרוסים יבואו ויכבשו או מה? מה חשבתם?
לא. נכנסנו לזה. כל אחד.
היו אנשים שנסעו לקרקוב.
מאושווינצ'ים. עם אבנים למ.
מציתים. וכל מיני דברים. או עם.
אה. עם. עם. אה.
סכרין או עם דברים כאלה.
אף אחד לא תיאר.
הרצון לחיות. ונוסף לזה.
לא היה לך שום אפשרות לברוח לשום כיוון.
את היית עבד באזור מסוים.
שאין לך אפשרות לזוז קצת.
לא תעודות. וכמו שצריך. לא שום דבר.
אה. בלתי אפשרי. תסתכלי. מ.
מהיסטוריה. אחר כך אנחנו לומדים על צנחים ישראלים.
חנה סנש ואחרים.
נעזוב את זה. זה.
אני עכשיו רוצה לשמוע עליכם.
שאתם נמצאים בסיטואציה מסוימת.
לא הבנו.
והחיים שלכם לגמרי השתנו.
אי אפשר היה לעשות. אין לך ברירה.
אין לכם שום מידע? לא ידעתם?
אין לנו שום ברירה.
אין לנו שום מידע.
אין לנו איפה ללכת.
אנחנו מוכרחים להישאר במצב כזה. איפה תברחי?
אם תברחי ליער. הרי לא תישארי שמה. את מבינה?
אמנם בשלב יותר.
לא היו אנשים שברחו ליער?
לא בסביבה הזו. יותר רחוק.
יותר רחוק לגבול רוסי.
עם עזרה של. של. אה. אה.
פרטיזנים או של יערות.
או של הסתתרו. כמו שה.
גיסי. אה. יאנק.
אה. בעל של. אה.
אחותי שהסתתר
בבור קרוב לאיכר שהכיר אותם.
ב. בסביבת קוצק. והוא שרד שמה.
כמה שנים הוא היה בבור?
בתוך הבור היה תקופה של איזה שנה או יותר.
ואחר כך ברח לפרטיזנים.
אחרי עבודה במחנה אושווינצ'ים.
שעוד לא היה כתוב ארבייט מאכט פריי. ואני.
מתי. מתי אתה זוכר ששמו שם את השלט הזה?
לא זוכר. לא זוכר.
אתה לא זוכר?
אחרי שהיו שמה כבר אסירים פולנים ואחרים.
ויהודים. וכל מיני דברים.
רק אז כתבו ארבייט מאכט פריי.
מ-המ.
אני חוזר כל יום הביתה. עם כיכר לחם.
כן.
של איזה קילו ומשהו. כמו צבאי.
כן.
ואימא שואלת אותי: "ויקוש שאתה רוצה משהו לאכול.
עוד פרוסת לחם פה מה שמה?"
אמרתי להם: "לא. אני אכלתי.
אין לי מקום כבר בקיבה. מה את רוצה?"
אבל זה לא היה נכון.
אבל ידעתי ששמה 4 אנשים.
שיש להם קצת אוכל.
שעוד מה שנשאר וכולי וכולי.
בינתיים. לא זוכר בדיוק את התאריך.
יום אחד. כל היהודים מקבלים פקודה לאסוף את הדברים שלהם.
ברכבת. ו
היהודים באושווינצ'ים?
באושווינצ'ים. כן. כל היהודים.
כן.
ל. עוברים לסוסנוביץ.
מ-המ.
עוברים לסוסנוביץ. בסוסנוביץ.
זה היה בשנת 40' אולי?
זה היה ב. בשנת 40' כבר. התחלה.
כן.
וב. אבא הכיר שמה מישהו.
איזה פחח. ואומר לו שמע. ל.
איפה. בסוסנוביץ?
סוסנוביץ.
כן.
אתה תלמד את פחחות.
אולי יהיה לך איזה. אה. ביטוח.
זאת אומרת. אתה הפסקת את העבודה שלך באושוויץ.
כולם. כל היהודים.
והצטרפת.
עוברים משמה.
הצטרפת למשפחה. כולכם?
ל. נסענו ל. לסוסנוביץ.
נסעתם ברכבות משא לסוסנוביץ?
כן. כן. לסוסנוביץ.
עברנו כל הדברים. אלה.
מה שהיה לנו. מה שאפשר היה לסחוב וכולי וכולי.
עברנו לסוסנוביץ.
והתחלת לעבוד שם אצל פחח?
והייתי צריך ללכת לפחח.
הגעתי לפחח הזה. והוא אומר לי: "תראה.
תתחיל את זה בעוד שבוע.
אני פה אסדר פה שולחן ופה
כל הדברים האלה." הוא לא היה לו הרבה עבודה.
איפה גרתם בסוסנוביץ?
הגענו לסוסנוביץ לאיזשהו רחוב.
שזה היה מרתף. או חצי מרתף. אנשים שעברו.
ברחוב.
ברחוב על מדרכה.
עברו.
ראיתי להם את הנעליים ואת הגרביים.
מ-המ.
אה. אבא שוב פעם לא יצא.
ופה. ובינתיים קיבלנו שוב פעם.
אימא שלך יצאה לעבוד?
לא.
זאת אומרת. אתה.
עוד לא היה. באותה תקופה.
כן.
עוד לא היה.
אתה היחיד שבעצם. אה. יצאת.
ללמוד מקצוע. לפרנס את המשפחה?
עוד לא יצאתי. עוד לא יצאתי ללמוד מקצוע. את מבינה?
אני רק קיבלתי הבטחה מ.
הפחח.
הפחח הזה. שבעוד שבוע אני מתחיל אצלו לעבוד.
בינתיים מה אוכלים?
בינתיים. קיבלנו איזשהו צו שצריך ללכת לעבודה יזומה. יזומה.
הלכתי שמה למקום הזה.
אחרי יומיים. ובמקום הייתה מריצה.
אה. אה. מגרפה.
כן.
אה. מכוש. ו. ואיזה עץ.
והתחלנו ליישר איזה שטח עירוני.
אה. שיפויים וכולי. וני.
ניקיון. ואז איסוף פסולת.
וסידור איזשהו ערוגת. אה.
שלא היו בה פרחים.
וכל מיני דברים.
בגמר העבודה.
מי פיקח עליכם?
גרמנים ויהודים.
משטרה יהודית?
משטרה יהודית. בגמר עבודה באיזה 16:00.
או משהו כזה. ב-15:00. 16:00.
‮פתאום הופיעו עשרות ‭S.S‬מנים ו-‭S.A‬.‬
במקום איפה שהחזרנו לתוך המגרש.
לתוך ה. לתוך ה.
איפה שהיו מיועדים את כל הכלים.
מסביב היו. היה מגודר עם גדר תיל.
את כל הקולומנות של.
את כל הקבוצה של יהודים.
כמה היו בערך? כמה הייתם?
איזה.
כמה.
200.
200 יהודים.
כן.
עסקו בפעולות האלה?
כן. לא רק בפה.
איפה שאני הייתי בכל שטח של.
של סוסנוביץ.
של סוסנוביץ.
כן.
אה. אה. עתיקה אולי. שזה היה.
נדמה לי שקראו את השטח הזה שרדולה.
נדמה לי ככה. אני לא בטוח שזה הרבה שנים.
כן.
אני ראיתי שהם סוגרים את הקשרים מגדר תיל ואת הרשת.
כן.
ברזל. קפצתי על הרשת פנימי ורציתי לעבור לצד שני. לקפוץ.
‮בינתיים בא איזה ‭S.S‬מן. עם אקדוח.‬
ועם קת. נתן לי מ.
מכה בגב. ואני נפלתי בפנים.
ראיתי אין אפשרות פה לברוח.
גם כן מצד שני ישנו.
היו לך איזה מחשבות מה הם הולכים לעשות?
אה. זה היה. זה היה אי ידיעה מוחלטת. לא ידעתי.
אבל בכל זאת ברחת. אז אתה חששת.
רציתי לברוח.
חששת ממשהו?
חששתי שפה הם מכניסים אותנו לאיזשהו צרה. או משהו כזה.
מלכודת.
ו. מלכודת. כן.
לא הצלחתי. ואף אחד לא הצליח.
העבירו אותנו לבית ספר לא רחוק. בשמירה צמודה ביותר.
מ-2 הצדדים. ושמה בבית ספר תיכון. ישבתי.
משום מה. אני לא יודע איך.
נודע זה ברבים כנראה.
אימי הגיעה לבית ספר שמה עם מעיל עור ישן.
מין ז'קט כזה. ורוצה להיכנס.
‮מצאה שמה איזה ‭S‬.‬
‮‭S.S‬. במקרה היה אוסטרי.‬
והיא דיברה איתו גרמנית.
הוא אומר איזה גרמנית יש לך.
מאיפה ה. ה. הזה?
את יודעת מה. תיכנסי. אל תפחדי.
תיכנסי. תתני לו את המעיל.
תתני לו שלום. נשיקה ותחזרי חזרה.
אני אתן לך לצאת.
הבנים שלנו. שלנו. והאבות שלנו הולכות. הולכים לעבודה.
אל תדאגי. הוא הולך לעבוד בגרמניה.
הם כולם חוזרים אחרי זמן מה.
אין לך מה לדאוג. אין לך שום דבר.
לא צריכה לבכות ושום דבר.
ואל תבכי על ידו וזה ושם.
זה היה הפעם אחרונה שדיברתי עם אימי.
ושמעתי את הסיפור ממנה.
משמה נסעתי לגרמניה.
זאת אומרת. כל ה-200 איש שהיו עובדים.
חילקו אותם כנראה לאיזשהו מקומות.
אין לי ביסוס על זה.
אבל אני מתאר לי.
כן.
שלא ראיתי הרבה. איפה שאני הייתי עשרות שמה.
איפה אני נסעתי למחנה.
ברכבת?
ברכבת עבודה.
ובשלב זה. זה. שמו גינדטסדורף.
גינדלסדורף?
גינטר. סדורף.
זה. זה היה השם של המחנה?
כן. גינטר. גינטר זה שם.
דורף זה כפר. כפר של גינטר.
כן.
הגינטרסדורף הזה הו. הוציאו עצים עתיקים. מחט ואחרים.
והשאירו שטח כנראה לאוטוסטרדה.
כנראה שגם כן אני עבדתי ב.
הרכבתי פסי רכבת. קלה לעבודה.
ואת האדנים מעץ שמתי כל כמה סנטימטר מתחת.
מתחת לזה היה חצץ מו. מוהדק.
ורלצים מ-2 צדדים. פסי רכבת.
ועם פטיש של 5 או 6 קילו.
דפקתי את המסמרים עם ראש רחב למטה כדי לתפוס את ה.
לתפוס את הפסי הרכבת.
את האדנים.
תקופה מסוימת. אחרי זה עבדתי. שירתתי.
איפה ישנתם?
ישנו במחנה. שמה.
מה זה היה שם. צריפים?
צריפים. במחנה היו. היה מזרונים מקש עוד.
ואני שכבתי שמה.
ועם דמעות בעיניים. עם דאגה ל.
למשפחתי. לקרובים שלי. לדודים. לדודות.
ולא כל כך בכיתי על מר גורלי.
כמו על דאגה לקרובים.
בבוקר התעוררתי לפעמים אחרי אפס שינה. והלכתי לעבודה.
מה קיבלתם לאכול?
קיבלנו איזשהו מרק. צלחת מרק.
לחם קיבלנו איזה 25. 30 דקו.
לחם. ועוד חתיכה מרגרינה.
ולפעמים חתיכה נקניק. אה. נקניקיה קטנה.
אה. זה לא היה מספיק.
אבל לא יכולת. אבל י.
הבן אדם יכול היה את הנשמה להחזיק בקירבו.
מ-המ.
ו.
מי. מי פיקח על העבודה?
‮פיקח על העבודה. מסביב גר. גרמנים ‭S.A‬.‬
‮או משטרה אחרת. לא ראיתי הרבה ‭S.S‬.‬
בודדים. ומנ. מנהלי עבודה אזרחים.
מ-המ. איך. איך הם התייחסו לאסירים?
אה. לא קיבלתי שמה מכות. אה.
הראו לי פעם פעמיים איך להפעיל את הגנרטור.
איך להגביר את הזרם וכולי וכולי.
עבדתי שמה איזה תקופה קצרה.
ונסענו שמה. יום אחד ברכבת שוב פעם למחנה אחר. רוגאו.
רוגאו?
רוגאו.
ויקטור. אחרי כמה. איזשהו זמן.
כמה שבועות שעבדתם בגינטרסדורף עברתם ל.
לא. זה כמה חודשים היה.
כמה חודשים.
חודשיים. 3.
כן. אז עברתם לרוגאו.
רוגאו.
כן. כן?
ברוגאו היה נהר.
ושמה ניקינו את ה.
את השיפולים. שיפולי הנהר.
ואותי שלחו לטפס על העמודי לטלגרף או לחשמל.
עץ עם המכשיר שאת תוקעת את זה בתוך ה. בתוך עמוד.
עד למעלה. ושמה הרכבתי.
אה. איזולטורים. בתוך ה.
מבודדים. כן?
בתוך העמודים למעלה.
מ-המ.
אה.
זה הייתה עבו.
של מס.
הייתה אגודה מסוכנת?
כן. עם חגורה. היה לי מסביב. לעמוד.
כן.
עם תפס מיוחד של חגורה מ.
מברזנט או ממשהו כזה. עם.
עם. עם כמה תפסים של עור. ועליתי למעלה. סגרתי.
הרכבתי את הזה לפי מרחק מסוים.
איזה 3. 4 איזולטורים. או יותר. ו.
מ-2 הצדדים. או בצד.
ואחר כך לעמוד שני.
ושלישי. רביעי.
ושמה עד שגמרתי את הכל העמודים.
כן.
כנראה שהם בחרו אותי.
שהייתי זריז. וידעתי שאין לי פה שום אפשרות. צריך לעבוד.
כן. עכשיו. מבחינת התנאים.
המגורים זה היה דומה ל.
היה דומה לזה. לשני.
מחנה הקודם?
אבל זה היה מחנה יותר ותיק.
מ-המ.
יותר מבוסס.
היו גם. אה. אה.
אסירים. לא יהודים שם שעבדו?
לא. רק יהודים.
רק יהודים.
רק יהודים. היו בעלי מקצוע לא יהודים.
כן.
שעבדו בכל מיני עבודות כמו מנופים של.
של. אה. מנוף. של. אה.
על ידי כף גדולה שנכנס למים. אה.
לסדר איזשהו אפיק.
או איזשהו סתימה. או איזשהו ניקיון.
בנהר?
כן.
עכשיו. אותם. אה. אה. בעלי מקצוע.
שהם לא היו. אה.
אנשי צבא או משטרה. נכון?
אז. אז.
איך הם התייחסו לאסירים?
לא היה לי אז קשר איתם.
אה-הא.
כמעט שלא היה לי קשר.
חוץ מממונה אחד.
אבל בלי קרבה יתרה.
מ-המ.
בלי דיבורים. בלי שום דבר.
גם כן מצידי וגם כן מצידם.
לא ידעתי עוד איך להתייחס לעניין הזה.
כמה זמן זה יימשך.
מה תלוי בזה. מה יביא ה. הזמן או גורל.
כן. עכשיו. ברוגאו כמה זמן נשארת?
שוב פעם כמה חודשים.
כן.
ברוגאו.
וב. בפרק הזמן הזה.
אה. הייתה לך אפשרות לשמוע או לדעת.
שום דבר.
או להבין. מה מתרחש באירופה?
לא.
מי מצליח? מי מפסיד?
שום דבר. לגמרי אטום.
זאת אומרת הייתם בחוסר ידיעה מוחלטת?
קיר אטום לגמרי. בלי שום ידע מה קורה בעולם הרחב.
כן.
אפילו את לא יכולת לדעת
בדיוק מה קורה באותו מחנה שאת נמצאת.
זה היה. אה. לגמרי. אה.
מנותק.
מנותק מכל העולם.
היו ניסיונות לברוח?
לא בשלב הזה. לא בשלב הזה ואני עוד לא יודע על זה.
מ-המ. כן.
משמה. אחרי כמה חודשים. בדיוק.
אני לא זוכרת בדיוק פעם איפה שהוא כתבתי.
אני לא יודע איפה זה.
כן.
אולי יש לי בבית איפשהו. אני לא יודע.
מרוגאו נסענו עם רכבת למחנה מבוסס. אנבק.
אנ?
אנה ברק. אנה זה שם. ברק זה הר.
הר. כן. מה.
כשאתה אומר מחנה מבוסס.
למה אתה מתכוון? מחנה עבודה?
מחנה. לא רק עבודה.
זה מחנה עבודה כביכול.
אבל שמה היו כבר יהודים מאושווינצ'ים שהגיעו.
אולי לפני סוסנוביץ.
מ-המ. זאת אומרת הם היו כבר יותר משנה?
כן. התברר ששמה היו יהודים בעלי שררה.
שהיו להם תפקידים?
שהיה להם תפקידים. לא רק מאושווינצ'ים.
כן. למשל. תן לי דוגמה.
למשל. למשל. אני.
קיבלנו אוהל סטנדרטי. שוב פעם כמה מאות גרם לחם. מרק.
מרגרינה. איזשהו נקניקיה.
איזה מרק עם כרוב. עם. עם.
עם איזשהו תוכן. איזשהו. אה.
אה. גריסים. אני לא יודע מה זה פה ושמה.
אף אחד לא. לא התעמק על זה.
כן. עכשיו. המגורים היו אותו נוסח?
אותו נוסח.
צריפים.
אבל יותר צפופים.
מ-המ.
וראית צריפים הרבה יותר ישנים.
כן.
והרבה יותר משו. משומשים.
אה. היו מיטות? דרגשים?
דרגשים. דרגשים.
וקיבלתם שמיכות?
דרגשים. אני חושב שקיבלנו איזה שמיכה עלובה. אחת.
כן.
אני שמה.
הייתה אפשרות להתרחץ?
היה אפשרות להתרחץ.
כל כמה זמן?
אה.
פעם בשבוע.
בגמר עבודה.
הא. כל יום?
כן. כל יום. במקלחת עם כמה טושים. אה. לא.
מגבת. מגבת?
מה?
מגבת. סבון?
סבון היה שלך. אם השגת. אה.
סבון. או קיבלת מבית.
עוד אפשר היה לקבל מבית.
מסוסנוביץ. או משהו.
אה-הא.
כמה. איזשהו דברים.
חבילה.
חבילה.
כן.
אני הייתי צעיר. ראיתי שחבר'ה משחקים פינג פונג.
מה זאת אומרת. אחרי העבודה?
אחרי העבודה יש שולחן פינג פונג. ועם מטקות.
והחבר'ה אתה מתכוון. אסירים?
אסירים.
כן.
חשבתי. אולי אני יחזיר
לי את הידע שפעם היה לי קצת על פינג פונג.
כן.
רציתי לש.
היה כוח לעבוד אחרי העבודה?
לא חשבתי על זה.
מ-המ.
לא חשבתי על זה. על 15.
או משהו כזה. את לא חושבת על ה. על הדברים. את.
רק לפי אימפולס.
לפי. לפי רצון רגעי.
מ-המ.
ואם הייתי חושבת על זה. כל הזמן.
אז החיים היו לגמרי יותר אכזרים.
ובכלל אי אפשר היה לצאת מזה.
זאת אומרת. הייתם הולכים קצת כמו אוטומטים?
כמו אוטומטים לקיר. עם ראש לקיר. שום דבר.
אז. אה. מה שיהיה יהיה.
אני רציתי לשחק שמה את הפינג פונג.
בינתיים אחד מהאסירים שהיה מאושווינצ'ים.
ידעו שהוא פושע כזה.
לא. לא מקצועי. אבל אלים.
הוא אומר לי בפולנית: "איך אתה רוצה לשחק פה?
אתה ביקשת רשות?"
ממי היית צריך לבקש רשות?
הוא חשב שממנו.
מ-המ.
אמרתי: "מה זאת אומרת רשות?
יש פה מטקה. ואני רוצה לשחק." "אתה רוצה?"
הוא בא אליי ורצה להכניס לי איזה אגרוף. חבר'ה שמה.
אחרים שהכירו אותו. ואותי.
ידעו שאני מאושווינצ'ים גם כן.
כן.
עצרו אותו. ו: "לך. לך.
תסתלק מהר. מהר תסתלק.
לפני שלא. יהיה מאוחר."
אז רגע. אלה שעזרו לך. הם היו יהודים?
היו יהודים. כולם היו יהודים.
ולא פחדו ממנו?
לא. אלה היו חברים שלו.
אלה היו חברים שהוא.
זאת אומרת. אלה היו אסירים. אסירים ותיקים?
אסירים ותיקים. והוא. אחר.
אחר כך ניגש אלי אומר: "שמע. אתה לא תהיה פה."
"מה זאת אומרת לא תהיה?"
"אתה לא תהיה לא פה.
בשום מקום לא תהיה.
מה אתה עושה? אתה לא יודע מה?"
אמרתי לא. "שתוק. אל תתקרב אליו."
מ-המ.
מצאנו בתוך הצריפים מסביב.
כן.
שלדים של אנשים.
שהוא הרג אותם?
לא. שזה היו רוסים.
שלא היה להם מה.
לאכול?
שבויים. לאכול. ואו.
אכלו אחד את שני.
ככה אמרו חבר'ה. אני לא.
כן.
זה לא מבוסס על.
על חקר מעמיק.
או על עובדות. אה. של 1.000%.
[משובש]
(גרמנית)
עזבתי את.
את אנברג.
כן.
נסעתי למחנה גרינהיידה. גרין. זה ירוק.
ירוק.
היידה זה. זה כנראה.
אה. לא יודע. היידה זה כנראה. זה.
כר דשא?
כר דשא או משהו.
או ירק. או משהו.
אני לא יודע בדיוק.
כן.
גרינהיידה.
גם מחנה עבודה?
‮גם כן מחנה עבודה. עם ‭S.A‬.‬
‮שומרים ‭S.A‬. עם יודן אלטסטה. עם צריפים.‬
בלוק אלטסטה.
בלוק אלטסטה. אה. לא.
עם בלוק אלט. בלוק אלטסטה. מעט. אבל יודנאלטסטה.
כן. שהם היו יהודים?
י. יהודים. רק יהודים. עם אררכיה.
היהודים האלה שאתה פגשת.
אז ב. במחנה הראשון הם היו מפולין. מאושוויצ'ים.
כן.
וכאן. בגרינ.
גם כן.
כולם פולנים היו?
גם כן רוב היו פולנים. כמעט.
היו גם מארצות אחרות שפגשת?
פה. פה פחות. פה עוד לא פגשתי.
פה פגשתי רק יהודים. אה. מפולין.
מפולין.
קרקוב. טרנוב. אושווינצ'ים. בנדין. סוסנוביץ.
זאת אומרת. אותם היהודים שהיה להם תפקידים.
בלוק אלטסטה. או מנהל עבודה.
כולם היו יהודים מפולין?
כולם היו יהודים מפולין.
פה. פה שלחו אותי לאוטוסטרדה.
וכמה קילומטרים ללכת.
כן.
ברגל.
זאת אומרת. כל יום ללכת ולחזור?
ללכת ולחזור.
ומה העבודה?
ועבודה. שיפויים.
אה.
יישור הכביש.
יישור הכביש. גינות.
לא רק יישור הכביש. סביבת הכביש.
מ-המ.
ותוספת 2 מטר לאוטוסטרדה קיימת. מבטון.
מ-המ.
בטון. בא מכונת בטון.
ושופכת את הבטון. אנחנו מקבלים במסגרות של 2 מטר. ו.
וממלאים את זה.
מיישרים. וזה באה מכונה רחבה.
מהדקת כזאתי. גם כן מהדקת וגם כן מחליקה את הבטון.
אחת מצד זה. עם ידיות.
כן.
ואחד מצד שני. 2 מטר.
בתוך הפורמה כזו של קרשים.
של דיקט. ובאמצע כמה מטרים דיקט.
איפה. איפה זה היה בגרמניה?
באיזה חלק של גרמניה?
זה היה גרמניה. קרוב ל.
ל. לאוברשלזין.
אני חושב ככה. אבל אל תרשמי שאני לא בטוח.
מ-המ.
אז שמה. בגרינהיידה הזו.
היה מנהל עבודה אזרחי. די מבוגר.
גרמני?
גרמני. גרמני.
כן.
דיבר כמה מילים פולניות.
אולי דיבר יותר רק לא רוצה להראות את זה.
מ-המ.
הוא אמר לי: "תראה.
אתה תקבל על הברכיים.
אה. מין מגינים."
היו לכם בגדים שלכם או בגדים של אסירים?
ש. אה. שלנו.
של. אה. כל מיני. אה. זה.
מ. מצבא.
מצבא. איזשהו. או שוטרים גרמנים.
אה. פה ישן. משהו.
חלק היה לנו שלנו עוד שנשאר או משהו.
כל מיני דברים היה.
אבל בכל אופן לא היו מדים אחידים לאסירים?
לא. לא. לא.
אי אפשר היה לזהות אתכם לפי מדים?
אפשר היה לזהות אותנו.
שזה לא היו מודרנים ולא.
אה. בגדים שאתה יכול לצאת עירה.
פה היה שרוול קצר.
פה היה. אה. איזשהו סמרטוט.
פה היה איזה. תכף ראו שזה אתה לא שייך ל. אצלנו אז.
כן.
ה. שמה בגרינהיידה הזה.
הוא אומר לי: "מגינים כאלה מעור פה.
ומתחת לזה פילץ. אתה לובש את זה פה.
עם חגורה ופה. ואתה כל כמה מטרים.
ישנו קרש באורך של 2.
אה. ברוחב של 2 מטר.
זה. שזה קצת מתייבש.
אתה מוציא את הקרש.
פה מצד. זה אחד. שמה מצד שני.
אם אתה חותך עם איזה משהו ותופס פה עם וו כזה.
אתה מוציא לאט לאט. בחוץ.
ואתה מאבד את הרווח. את הפוגה.
וזה הייתה 2 סנטימטר או משהו כזה. ושמה. במועד.
אנחנו נשפוך שמה זפת שלא יתפוצץ הכל הכביש.
שזה לא ימשוך אחד בשני."
כן.
ואני הייתי שוכב עם כף ארוכה.
[כך במקור] שלום.
שלום.
היום אנחנו ממשיכים את הראיון שלנו.
לצערנו במקום קצת שונה.
לכן התפאורה קצת שונה.
בוקר טוב לך ויקטור.
בוקר טוב.
המקום האחרון שאתה סיפרת עליו.
היה מח. המחנה.
לחובנה.
לחובנה. ואחרי המחנה הזה. לאן עברת?
אחרי בלחובניה. שזה היה פרק קצר משהייה במקום.
אה. כנראה
שהנאצים מיצו את עצמם ולא היה להם תוכניות מפורטות.
עברתי למחנה. ישן. חדש ישן. אנברג.
זה פעם שנייה שביקרתי ב.
וש. שחיתי במחנה אנאברג.
כמה זמן?
באנאברג הייתי איזה חודשיים. 3 חודשים.
כן.
עבדתי בנקיונות ואחזקה במחנה.
וגם כן בבית חרושת שיצרו דברים כימיים.
הלאה. בבטונים. מדרכות וכולי.
באנאברג לא השתנה הרבה.
האוכלוסייה של ש.
אה. שבויים. של.
אה. אנשים נדונים למאסר או ל.
או לשהיה בו. התחלפו כל הזמן.
ראיתי פנים חדשות לגמרי.
היו שמה רק יהודים או.
רק יהודים היו אז באותה תקופה.
מ-המ.
יום אחד. אה. בא. אה. נאצי.
בעל קצין גבוה. אה.
מקביל לדרגה של אייכמן.
ודיבר עם מפקד המחנה.
כעבור כמה ימים. עלינו על
הרכבות. ונסענו לגבול פולין.
לא הכרתי את השטח שזה היה בפולין.
ופתאום אני רואה את
עצמי ברכבת עם כל האנשים שהיו במחנה.
אולי 2 רכבות. באושוויץ.
זאת אומרת. מגרמניה חזרתם לאושוויץ?
לאושוויץ. הגענו לאושוויץ למחנה. ולבירקנאו.
בירקנאו זה כפר על יד אושוויץ.
זה. אה.
כמה זמן נמשך המסע הזה?
זה. חצי יום או יותר. או שלושת רבעי יום.
ובאיזה סוג רכבת נסעתם?
רכבת. אה. עם דלתות סגורות עם מנעולים.
רכבות משא?
רכבות משא.
רכבות משא.
הגענו לאושוויץ בלילה. וה.
הריח שלה לא מוכר לי. התפשט באוויר.
חנק את גרון.
הדמעות. ו.
נו. אה. דמעות היו בעיניים. מעשן. ומ
מהריח.
ומהריח.
הגענו ל.
מתי זה היה. אתה זוכר?
זה היה ב-1944. או יוני.
הא.
אני חושב שבסביבות יוני.
רק לא זוכר את התאריך.
מ-המ.
אה. הת. התחלנו לצאת מהקרונות.
‮הגרמנים. ‭S.S‬. נאצים.‬
היו בכל מקום עם כלבים מגזע זאב.
פה קיבל מישהו נשיכה.
שמה קיבל איזשהו נשיכה.
כן.
והגענו לרחבה.
אמרו לנו להתפשט לגמרי. ונכנסנו למקלחות.
ואחרי.
אחרי שנים רבות התברר שהיו מקלחות כאלה שהיה.
שהיה ב. במקום מים. גז.
אבל פה ל. אה.
ל. אבל פה אנשים באמת התרחצו במים קרים.
מ-המ.
אה. הגשנו.
סליחה. ויקטור. בין האנשים.
זה היה מעורב. גברים ונשים או רק גברים?
היו.
אלה שהגיעו ברכבות לאושוויץ.
היו רק גברים. המיעוט היו נשים.
הא. היו גם נשים.
היו כמה נשים.
ובמקלחות?
במקלחות רק גברים היו.
ו. אה. אחרי מקלחת. אה.
היו אלה ששירתו את הנאצים
עם בגדים שנותנו או רשמו מספרים על היד.
כן.
גם כן. אני. התור שלי הגיע.
ועם עט. דמוי עט עם דיו.
עם טוש בפנים. עשה לי קעקוע.
אתה יכול להראות לנו בבקשה?
‮ו. וקיבלתי מספר ‭B10790‬.‬
הנאצי ממונה על המשלוח של רכבות.
לפי שבועה של יודן אלטסטה. של אנאברג.
הבטיח לו שהם כולם אנשים שיכולים לעבוד.
ואף אחד לא ישלחו.
או לא יעבירו לקרמטוריום.
מ-המ.
קיבלנו בגדים. לא כל כך תו. תאומים. ואיזשהו נעליים.
את החליפות עם הפסים?
עם ה. חליפות עם הפסים. וקיבלנו.
אה. מקום זמני לשינה.
ב. בצריף?
בצריף.
כמה אנשים הייתם בצריף בערך?
זה היה צריף מאוד גדול.
אני חושב ששמה היה מעל 1.000 איש. בצריף הזה.
מעל 1.000 איש.
1.000 איש.
כן.
והיו שמה דרגשים ב-3.
4 שורות. ב-3 קומות.
אני בחרתי את הקומה העליונה.
חשבתי ששמה יהיה לי יותר שקט וכולי.
קיבלתם. אה. שמיכות. מזרונים?
לא קיבלנו שום שמיכות ולא מזרונים.
שמה היה איזשהו קש. או משהו כזה.
ואחרי זמן התחיל לגרד גוף.
לא שקודם לא היה לנו מזיקים כמו כינים ודברים האלה.
עשו איזשהו טיפול נגד הכינים?
עשו אחר כך דזיפקציה.
כן.
טיפול נגד כינים.
אבל לא בשלב הזה.
מ-המ.
משמה עברתי לבירקנאו.
בירקנאו. זה.
כמה זמן היית בצריף הענק הזה?
בצריף הזה. הייתי כמה ימים.
אה-הא.
עם איזשהו אוכל. מעט מאוד.
איזה כף אוכל לצהריים ואיזשהו פרוסה לחם.
ו. אה. העבירו אותי לבירקנאו.
כן.
והייתי בבלוק מספר 11.
כן.
בבירקנאו. ה.
מה היה המרחק בין הצריף שלך ובין בירקנאו?
אה. אה. אולי 2 קילומטר. אולי פחות.
מ-המ.
זה. כל האזור הזה זה היה. היו מחנות.
כן.
את האוכלוסייה הפולנית הוציאו ממקום. אה.
נתנו להם אולי משהו במקום.
וכל האזור הזה ברדיוס של כמה קילומטרים. היו מחנות.
כן.
מפוזרות.
כן.
בשביל. שמה באזור אושוויץ היו. היה. אה.
אה. מחנה נשים. מחנה צוענים שעבר.
שחיסלו אותם גם כן.
מ-המ.
אה. בית חולים. קרנק לאגר. הם קראו את זה.
ו. אה. כל מיני.
אה. מתפרה. סנדלריה. שסנדלריה.
בתי מלאכה.
עבדה בשביל. בשביל הגרמנים. בשביל נעליים לחיילים.
כן.
מהנעליים. מערימות שלמות של נעליים.
כן.
שהיו כמו הר. אולי מונט אוורסט.
שמה הם פירקו את הנעליים וסוליות.
ותיקנו את הנעליים לחיילים בחזית.
אה. ויקטור. איך. איך קרה המעבר הזה מאושוויץ לבירקנאו?
מי החליט על זה?
פנו לאנשים וביקשו או שאלו?
לא. לא. זה. בשו.
בת. אה. בשלישיות הלכנו.
כן.
העבירו אותנו.
מ-המ.
אחד פה. אחד לבלוק הזה.
אחד לבלוק הזה. לא יודע אם זה היה.
אני חושב שזה לא היה מתוכנן מראש. זה. אה. מקרי.
זאת אומרת.
אה. הקבוצה הזו עברה פה.
קבוצה הזו פה ושמה.
לא. לא באו ושאלו. מי רוצה לעבוד פה. מי רוצה.
לא. לא. שום. שום משאלה ושום בחירה.
הכל היה מתוכנן. או לא מתוכנן מראש.
בצורה אקראית בצ. בצורה מקרית.
כן.
אני. לא היה לי עבודה שמה.
שום דבר לא עשיתי חוץ יציאה לספירה. לאפל. וחזרה לבלוק.
אוכל היה זעום ביותר.
גם בבירקנאו?
גם כן בבירקנאו. אה.
התברר שבלוק אלטסטה אחראי על ה. על ה.
על הצריף הגדול הזה.
קראו לו בלוק. היה יהודי.
בעבר היה יהודי פולני. שככה סיפרו לי.
נסע לצרפת. ומצרפת גרמנים הביאו אותו פה לבל.
אה. לצריף הזה. לבלוק אלטסטה.
כן.
שמו היה פנחס.
מ-המ.
היה לו משרת בחורצ'יק צעיר.
כן.
שהיה ממוקם בהפרדה בתוך הצריף הגדול הזה.
של 1.000 או. או יותר אנשים.
רגע. אני חשבתי שאתה כבר מדבר על בירקנאו.
על בירקנאו.
הא. גם. בבירקנאו היה צריף כל כך גדול?
כן. כן. כל. צריפים עצומים.
אוקיי.
כל המחנה זה היה. היו צריפים.
אחד על יד שני.
כמה מטרים מרוחקים אחד בין שני.
כן.
שורות שורות.
מ-המ.
הבחור הזה היה במקרה מפולין בסביבת בנדין. זה עיר בפולין.
יום אחד הוא ניגש אליי.
הנער הזה ששירת את פנחס.
לא יודע בתור משרת.
אולי עוד מטרה הייתה. אה.
ב. בשהייה שלו ב. בקרבת הפנחס.
הפנחס זה היה כמו שור. הראש שלו.
כמו שור עבה. לא. אה.
משהו עדין. אה. אה.
ממו. אה. עם. עם.
עם רגשות של אנשים.
הוא. הנער הזה אמר לי: "שמע.
אתה רוצה להרוויח מנת לחם?" אמרתי: "כן."
"אתה יכול לכבס בפנחס 5 חולצות?"
אז אמרתי: "כן. איפה אני אכבס?
איפה יש לי סבון?"
"סבון. אתה תחליף חצי מן הלחם על סבון.
ועם סבון הזה תכבס את החולצות.
אתה יודע גם כן לגהץ?"
אמרתי: "איפה יש לי מגהץ.
איפה יש לי." "בסדר.
רק תכבס את זה."
החלפתי את ה.
לחם בסבון.
‮לחם בסבון. על הסבון היה כתוב ‭R.E.F ref‬.‬
‮‭ref‬. אחר כך התברר לי שראשי שמות ריין. יודן. פאט.‬
עשוי משומן יהודים.
כיבסתי את החולצות. אה.
תליתי על איזשהו חוט מברזל נקי מגולוון.
ושמרתי כמה שעות. שמישהו
לא יבקש לקחת את החולצות מפנחס ומהנער שלו.
כן. זאת אומרת. בבירקנאו בעצם לא הייתה לך עבודה?
רגע.
נכון?
רגע. דקה.
כן.
סליחה. עכשיו. הבאתי את החולצות.
אחרי כמה שעות לנער של הפנחס.
והוא אומר: "בסדר.
תקבל את המנת לחם."
עובר יום. יומיים. 3.
אני רואה את המשרת.
נער של פנחס. ואני אומר לו: "מה עם לחם. מנה לחם?"
אז הוא אומר: "תקבל."
פתאום יוצא פנחס מהפרדה שלו.
מן. בתוך הצריף הגדול.
היה לו חדר כזה הפרדה.
הוא אומר במילים גסות.
שואל את הנער שלו. מה הוא רוצה?
אין. בהקלטה לא כדאי להשתמש במילה הזו מה שהוא אומר לי.
אומר: "בוא הנה.
אני אתן לך לחם."
הוא הלך. ותמיד היה לו מקל מדובדבנים.
מ. מקל. הליכה.
מעץ. מעץ דובדבן?
מעץ דובדבן.
כן.
בכל האורך של הצריף הזה
היה הגבהה של איזה 80 או 90 סנטימטר.
מין ארובה בשכיבה.
והארובה הזו נגמרה בקצה של הצריף.
ושמה היו צריכים להדליק את העץ.
אבל אף פעם לא הדליקו.
קודם זה עוד לא היה חורף.
נוסף לזה. חבל היה לעץ
בשביל אנשים שהיו סגורים בתוך הצריפים האלה.
הוא אמר לי לשכב על ההגבהה הזו.
וקיבלתי 15. פעם. פעם.
פעמים עם המקל הזה.
עם הדובדבן. פשוט חתך אותי עד זוב דם.
בקושי יכולתי ללכת.
הוא אומר: "הנה יש לך לחם."
א. אחרי תקופה מסוימת. הלכתי.
שזה כבר יכולתי לזוז קצת.
הלכתי למקום איפה שספרו את הנוכחות של האנשים.
מסדר.
את המפקד. ופתאום.
אה. התחילו לתפוס איזשהו אנשים. אנשים בלבן.
חשבתי שזה אחים. התברר שזה.
הם קראו את עצמם. אחים.
2 כאלה אחים. תפסו אותי.
והביאו אותי לצריף יותר קטן בת. בסביבה.
ואמרתי: "מה קרה?"
הוא אומר: "יש לך סימני זקן. וזה מאוד מסוכן.
הסימני זקן אלה מ.
מביאים לאפידמיה או למחלות קשות.
ואנחנו צריכים לטפל בזה."
שמר. שאלתי: "מה זה? איך קוראים את זה?"
אז הוא אומר לי: "זה ברט פלכטה."
סימני זקן. ברט זה זקן.
פלכטה זה יכול להיות בגרמנית ש.
כתמים כאלה.
כתמים.
כן.
ש. הלכתי לראי. לא לראי.
לחלון. אבל אי אפשר ל.
להבחין ב. ב. בכתמים.
שאלתי אנשים. אין לך שום דבר.
זה שני. שלישי. "אל תנדנד. אין לך שום דבר."
אמרו לי ברק פלכטה.
השני: "מה יש לך?"
היו שמה כמה אנשים. עשרות.
שני יש לו גרדת. בין האצבעות.
הסתכלתי על האצבעות של שני. אין לו שום דבר.
שלישי יש לו זה.
רביעי יש לו א.
איזשהו פצעים בראש. לא יער ולא דובים.
זאת אומרת. זה היה מין כאילו בית חולים או.
זה לא היה בית חולים.
זה היה צריף עני שבינתיים ריכזו אותנו.
הסגר כזה?
הסגר כזה. כדאי שאנחנו לא נברח.
מ-המ.
משמה העבירו אותנו בבירקנאו ל.
כברת דרך. למחנה. על יד זה תכף. לבית חולים.
נכנסתי לבית חולים שמה עם רישום ברט פלכטה.
שכבתי במיטה צרה. בכותונת לילה.
בלי בגדים. בלי שום דבר.
עם עוד בחור שהיה לו גרדת בין אצבעות. בסטאדיון די מתקדם.
הוא באמת היה לו גרדת.
אני עם ראש בכיוון אחד.
והוא עם ראש בכיוון שני.
שמיכה דלה מטונפת הייתה צריכה לכסות אותנו.
שאני משכתי את השמיכה בכיוון עליי.
הוא היה חצי גוף שלו היה.
ערום. שהוא משך את השמיכה. אני הייתי.
התחיל כבר. הלילות היו כבר קרים.
שכבתי שמה איזה שבועיים מרחו לי על הפנים חומר.
כמו יוד. אבל.
אבל הרבה יותר חריף.
והוציאו עם פינצטה באותו מקום.
אה. שערות של זקן ופנים. של.
אה. נער של 16 או משהו כזה. אה. או 17.
אה. לא היה לי אפשרות לבדוק את זה.
מה קורה ושום דבר.
כל כמה פעמים ביום עשו את הפעולה.
עם פינצטה. הוציאו את השערות ואת היוד.
יום אחד בערב הסתובבתי בתוך ה.
בית חולים. צריף הזה.
ועל יד ערימה של כל מיני דברים.
מצאתי תער. תער לא תקין.
מ-המ.
לקחתי את התער והשחזתי על אבן את התער.
ואחר כך על סוליה של נעל ישנה.
וניסיתי את זה על יד.
זה גילח את השערות.
מ-המ.
הטמנתי את זה בפינה על יד מיטות. על מחרת בבוקר.
ב-06:00 או משהו כזה.
לא היו שמה אנשים.
חיילים נאצים לא היו רק את ה.
את האחים מדומים ששמרו עלינו.
לקחתי חומר ש.
רחיצה. אה. נועד לרחיצה רצפות. סודה.
סודה כזו. אין לה קצף.
המסתי את זה בתוך המים. מרחתי על הפנים.
וגילחתי את כל הפנים בתוך החלון.
בתור זכוכית של החלון.
עם הפצעים ועם ה. כל החומר.
מצאתי שמה טלק בלי תוספת.
אה. אה. ריח וכולי.
מרחתי על הפרצוף ועם איזה סמרטוט
ניגבתי את הפנים. והלכתי מתחת לשמיכה.
כעבור שעתיים. שעה וחצי.
שומעים צעקה. ממיטות חוצה.
להתפשט. לא היה מה להתפשט.
רק את הכותונת מסכנה.
ואנחנו עומדים ברחבה באורך של.
של ה. בין המיטות. עד לקצה.
איפה שיש קצה של הארובה הזאתי ששכבה על הרצפה.
והייתה בנויה על הרצפה.
ושמה ברקע. באופק. הי.
הייתה חבורה של קצינים גרמנים. ואחים מדומים.
מ-המ.
עם כל מיני גיליונות נייר.
אני מתקדם יחד עם כולם.
אחת שמאלה. אחד ימינה.
לא הבנתי הרבה מה קורה.
הגיע התור שלי.
עמד שמה מנגלה.
ה. הכינוי ש. שלו.
לא זוכר אם זה היה באותו תקופה או יותר מאוחר.
מלאך המוות של אושוויץ.
והוא היה רופא עם גיליון נייר.
עם מקל או שוט נוגע בלחי שמאלה ימינה.
ואחד מהרופאים או אחים.
או. לך תדע מה זה.
אם בכלל היו. מספר לו ומס.
ואומר לו שזה ברט פלכטה סטדיום כזה וכזה.
הוא אומר הפנים שלו.
בגרמנית. לבנים וטיפשים. אבל הוא עוד יכול לעבוד.
מ-המ.
ועד היום אני. נדמה לי שהוא אמר לי ימינה.
ופה אני פה לפניכם ומספר את הסיפור.
זאת אומרת. מי שהלך שמאלה זה היה?
מי שהלך שמאלה. אז לא ידענו.
כן.
אז לא ראינו אותו יותר.
מ-המ. אז למה. איפה עבדת אחרי הסלקציה הזו?
אחרי סלקציה הזו. שוב פעם הייתי.
לא היה לי עבודה מתאימה. היות שנולדתי באושווינצ'ים.
על החולצה שלי היה סימן מיוחד.
אני כבר לא זוכר משהו על הגב תפור.
שאני מסביבה. לא יצאתי לעבודות בחוץ למחנה.
ה. הכרתי בהתכנסויות אלה של האפלים האלה.
איזשהו בחור יותר מבוגר בכמה שנים ממני. יהודי.
שהוא. היה לו אופי טוב.
רק הוא לא למד בבית ספר.
רק אולי כיתות מועטות מאוד.
מ-המ.
היה. היה תמים מאוד.
בן כמה הוא היה בערך?
היה בן 22. ו-3. משהו כזה.
כן.
והוא אומר: "שמע. ויקטור. מחפשים סנדלרים.
אתה. בוא איתי."
הוא עבד בתור סנדלר.
הוא היה סנדלר.
לא הרבה. אבל שנה וחצי או משהו כזה.
כן.
אולי שנתיים. אמרתי: "אבל אני לא סנדלר."
"בוא הנה רגע. תספר לי.
אימא שלך לא ש.
לא שלחה אותך פעם לסנדלר?"
אמרתי: "כן. סנדלרה אותי הרבה פעמים."
"תספר לי מה ראית."
אמרתי לו: "מכניסים את הפורמה לנעל.
שמים רצועה. עור מתחת ל.
על ה. על הנעל. מתחת לנעל שלי.
רגל. ובצורה כזו מיישרים.
מורידים את הסוליה.
אה. לא טובה. פגועה.
ומיישרים עם איזשהו חתיכה עור או סוליה.
מכניסים מסמרים קטנים של מתכת.
3. 4. ומתקנים את הנעל."
כן.
"בזה." אז הוא אומר: "אתה סנדלר מבטן ולידה.
אתה יכול ללכת איתי." אבל מה?
הגעתי לסנדלריה. שהיו עשרות סנדלרים.
פולנים יהודים או אחרים שעבדו לחיילים.
בסנדלריה. למען חיילים.
אה. ויקטור. החבר המבוגר שלך לקח אותך לסנדלריה.
יחד איתו.
כן. כמה זמן עבדת בסנדלריה?
אה. זה הניסיון בתור סנדלר לעבוד.
לא היה ארוך ביותר. זה.
כמה זמן עבדת שם?
איזה חודשיים וחצי.
מ-המ.
או אולי קצת יותר.
אבל לא בתור סנדלר.
אלא.
אני עכשיו אני.
בתור מה עבדת שם?
מס. סנדלריה. עברתי לאחראי.
קודם על. עושה ניקיון בסנדלריה ומנקה וכולי. אחרי.
עבודות ניקיון.
ניקיון והעברת חומרים מנעליים. אה.
של קורבנות. אם אפשר היה להשתמש בחומר
הזה. לתיקון נעליים צבאיות.
אוקיי. ואחרי זה. אחרי חודשיים וחצי לאן עברת?
אחרי חודשיים וחצי עזבנו את.
את אושוויץ. אבל עוד קודם.
יש לי נקודה מעניינת.
לפי דעתי. לא יודע.
לא יודע אם זה תורמת ל. אה. ל.
מה קרה? מה קרה?
אה. ישבתי עם סנדלרים.
בכל שולחן היו 3.
4 סנדלרים. יהודים. פולנים ואחרים.
אני התחלתי לתקן נעל של חייל.
אה. בחזית או משהו כזה. או למען חזית.
השארתי את הסוליה. את ה.
מתחת לסוליה הכנסתי טקסים.
והתחלתי לעבוד על סוליה.
אה. כדאי לחזק אותה לנעל.
אבל. אבל פה הייתה הפתעה.
גם כן הפתעה מצדי.
וגם כן אי ידיעה עבודות בסנדלרות.
היה לי מרצע שתקעתי בסוליה.
והמרצע יותר מידי עמוק. נכנס.
וכדי לשחרר אותה הייתי צריך להזיז
אותה בכמה כיוונים שמאלה ימינה.
אבל את זה לא ידעתי.
הרמתי את המרצע והרמתי יחד עם נעל.
ויחד עם רגל והחגורה.
בסביבה לא רחוקה. בהגבהה. מן פודיום.
עמד אוברקאפו. מעל הקאפו.
ממוצא גרמני. אמרו שהוא פושע מקצועי.
הוא היה אחראי על סנדלרייה שמה כלפי ממונים עליו.
הוא שאל אותי: "הלו. אתה. אתה סנדלר?"
התחלתי לגמגם שידעתי שאני לא סנדלר פה ושם.
"כמה זמן הייתה סנדלר?"
אמרתי: "הייתי תקופה מאוד קצרה."
"מה עשית שמה בסנדלרייה?"
אה. אצל סנדלר.
אז אמרתי לו: "תראה." ידעתי שאני נפלתי בפח פה.
וצריך איכשהו לצאת את זה.
לא תיארתי שזה יהיה התגובה מאוחרת אחר כך.
אמרתי לו. היה לו משפחה לסנדלר. והיה לו ילדים.
"מה עשית שמה?
ניקית אחרי יציאה לסיר?"
אמרתי: "כן."
אמרתי אני צריך להשפיל את עצמי כדי לצאת מהסבך שנכנסתי
במו ידי. במו מחשבה.
כן.
אז הוא אמר לי: "טוב. בוא הנה."
היו לו כפפות לבנות.
והוא אומר: "הנה. יש לך בעד סנדלר."
ונתן לי מכה פעם ועוד פעם ועוד פעם. פצע אותי.
ה. הדם התחיל ל. ל.
אה. ללכת. ל. לזרום מאף. מהשיניים.
לא ראיתי על עיניים.
הוא הרביץ לי כמה דקות טובות. ואני עמדתי.
אלה הסנדלרים שמה עם מילים.
מילים לא כל כך מעודנות. גסות.
אמרו: "אתה מטומטם.
תיפול. ת. תלקק לו את המגפיים שלך. הוא יהרוג אותך."
בפולנית אמרו לי.
ואני אמרתי לעצמי.
הוא יהרוג אותי ואני לא יוריד את הכבוד כדאי לעשות את זה.
אחרי שכבר לא היה לו כוח.
זרק את הכפפות לבנות מל.
ספוגות דם על הפרצוף ש.
שלי ועזב. ואז רק התמוטטתי.
הייתי שמה בתוך הסנדלריה. נדמה לי ככה.
עד היום אני לא יודע בדיוק.
יומיים או 3.
עד שיכולתי לראות על עיניים.
קצת. ועד שקמתי קצת ל.
מישהו עזר לך? מישהו נכנס.
באו. באו. באו מהסנדלרים האלה הביאו קצת מים.
לא יכולתי לשתות. רק הרטיבו לי את השפתיים.
ופה ושמה קיללו אותי.
אומרים. הוא לא יהודי.
יהודי לא יכול לעשות דבר כזה. הוא משלנו פולני.
זה קצת. אה. לא עשה לי טוב על נשמה.
שאני חשבתי שאני בתור יהודי צריך
להראות גם כן את הכבוד אבוד.
מ-המ.
אחרי 3. 4 ימים הוא פוגש אותי.
הוא אומר: "אתה עוד חי?"
הקאפו הזה. אוברקאפו. מעל הקאפו.
ואומר: "תראה. אני.
אתה לא תעזוב אותנו כל כך מהר.
אתה תהיה פה. אח.
אתה מנקה פה את הכל הסנדלריה."
עצומה. גדולה.
והוא ניגש ל. אה. מנורה על.
אה. מעל השולחנות עבודה היו 2. נוגע בה.
אומר: "אם זה יהיה פה קצת לכלוך. כמו שפה.
הכפפות שלי." הלך בכפפות.
אני לא יודע למה. כבוד או משהו.
אז הוא אומר: "אז יהיה לך עוד מנה כזו. כמו שקיבלת."
כעבור תקופה קצרה. הגיעו.
עוד קודם. ועכשיו גם כן.
הגיעו להגיע יהודים מהונגריה.
ואני פתאום רואה 3 נערים יותר צעירים ממני.
בני 15 פלוס. ובא.
האוברקאפו אומר: "שמע.
אתה לבד לא מספיק פה.
יש לך פה 3. אלה חבר'ה.
הם לא מדברים גרמנית.
אבל תמצא איזה שפה. איזה שאתה רוצה.
ואתם מנקים את הרצפות. את השולחנות.
ואתם. שזה יהיה איזשהו פנים לסנדלריה הזו שיהיה ניקיון."
אלה עם רזרבה מסוימת אליי.
בתור פולני. נוסף לזה.
הם לא יכלו להבין איך אני משנות 40 במחנות.
ואני מחזיק עוד מעמד.
היו מפונקים. ולא אהבו את האלה שעברו על בשרם את הכל הצרות.
כן.
למדתי כמה מילים הונגריות ופה ושמה. אה.
בין אלה לא מחביא ליהודי פולני.
אה. [משובש] (הונגרית) יהודי פולני מלוכלך.
אבל אני הסברתי להם.
אתם יכולים לחשוב מה שאתם רוצים.
אבל אנחנו באותו קלחת. ואתם. אחים שלי.
כן.
אה. פעם בא סנדלר
אחד אליי ואומר לי: "שאתה נותן את הנעליים לסנדלרים.
תכניס יד." את הנעליים של קורבנות.
שהם צריכים להוריד משמה את הסוליות או משהו.
לתקן את ה.
"תכניס יד לנעל או תבדוק את הסוליות. או את העקבים.
אולי זה משהו מוברג.
אולי מתחת יש. ישנו איזשהו כסף.
דולרים או איזה יהלומים או משהו כזה."
אמרתי: "אז מה זה שווה פה?
אגורה לא." אז הוא אומר: "לא נכון. זה שווה.
אתה תיתן את זה לבחורים או לבחור שיוצא מחוץ למחנה.
ותדרוש ממנו לחם. אורז. אה. חתיכה נקניק."
מצאת פעם איזה אוצר בתוך נעל?
מצאתי פעם.
כן.
אה. אה. אה.
זוג עגילים עם יהלום או משהו כזה.
לא יודע בדיוק. עד היום.
נתתי את זה לבחור שיוצא לעיר. לאושוויצ'ים. אושוויץ.
וביקשתי ממנו שיביא איזה אורז.
איזה ש. חתיכה לחם.
ו. אה. וודקה.
לפי הנחיות של הסנדלר. המבוגר הזה.
הוא הביא לך?
הוא הביא לי בקבוק קטן של וודקה.
והביא לי את האורז.
והביא לי נקניק.
ועוד איזשהו לחם נדמה לי.
מ-המ.
את ה. לפי ההנחיות של סנדלר הזה המבוגר.
את הוודקה נתתי לאחראי על מטבח.
ואנחנו. אני ו-3 נערים אלה הלכנו להביא חביות ממטבח עם מרק.
ובמקום איקס ליטרים מרק.
בעד וודקה הזה הוא הוסיף עוד
20 או 30 ליטר מרק שהיה מספיק דליל.
די דליל. אבל בכל זאת יכולתי לחלק את האוכל.
מ-המ.
לסנדלרים שמה.
אה. הגיע זמן.
בעצם לא ידעתי עוד שזה זמן הגיע.
יום אחד אני הולך לאחר של נעליים אלה.
ואני מסתכל על הערימה נעליים.
ואני רואה נעלי סקי.
מרובעים. עם. מרובעות.
עם סוליה עבה עם חגורה שתופסת באמצע.
ועוד זוג נעליים כמו חדשות.
אולי מיהדות צרפת. הולנד.
או בלגיה. אולי גם כן פולין.
ומשום מה התלבטתי. רציתי לקחת את הנעליים בשבילי.
לא יודע מה. מה דחף אותי. איזשהו כוח עליון.
ולקחתי נעל ימיני עם חגורה באמצע מרובע.
סוליה מרובע. ונעל שמאלי.
בלי חגורה. עם מבנה חצי עגול.
שניהם היה להם סוליות עצומות.
וככה לבשתי אותם והלכתי איתם.
התקרב. התקרב תאריך 18 לינואר 45'.
זה יום המולדת שלי.
בבוקר קיבלנו פקודה עם החולצה פסים.
והספקתי לקחת שמיכה דקה שהיה לי.
עם קופסה קונסרבים של איזה קילו. לצאת מבירקנאו.
אמרו לכם לאן?
לא. לא אמרו לנו לאן.
ועקב. עקב זה ש.
אתם ידעתם בינואר 45'.
היה לכם איזשהו. אה.
מושג מה קורה מסביב לאושוויץ?
אם איזה צבא מתקרב. אם.
ידענו.
מה ידעתם?
ידענו קצת שאווירונים הרוסים עברו את האושוויץ.
ואת הפסי רכבת.
ואף פצצה לא נפלה.
ויצאנו באמצע יום מחוץ לצריפים.
הזקיפים והחיילים נאצים. הריצו אותנו חזרה לצריפים.
ולגב. להגיף את. לסגור את הדלתות.
היה לכם מושג.
לא ידענו כמה זמן.
מה המצב של. של הכוחות?
לא ידענו.
מי מנצח. מי מתקדם?
לא ידענו.
שום כלום?
אולי היו יחידים שהיה להם מקורות או משהו כזה שעבדו בעיר.
ואתם בסנדלריה לא ידעתם כלום?
לא ידענו שום דבר.
אבל התחלנו. ה.
התחלנו לצעוד בשלג ל. לעבר.
ל. לגבול גרמניה-פולין.
מ-המ.
הישן.
כן.
אה. אחרי ימים רב. רבים.
כמה זמן בערך צעדתם?
צ. צעדנו יכול להיות איזה 8.
מעל שבוע? מעל.
שבוע. ואחר כך.
איפה. איפה ישנתם בלילה. אה. ויקטור?
לא ישנו.
מה הלכתם ביום ובלילה?
הלכנו ביום ולילה. היינו באיזשהו.
לא עשיתם הפסקה?
היינו הפסקה על יד איזשהו יער.
על יד. על יד חורשה.
על יד אנשים. חלק לא הגיעו לשום מקום.
מתו. אה. לא היה להם מאסיפות כוחות.
זאת אומרת. תחת כיפת השמיים?
כ. כיפת השמיים. עד שהגענו לגלייביץ.
כן. כמה זמן הייתם בגלייביץ?
בגלייביץ זה מחנה קטן.
ישבנו שמה לילה אחד.
מ-המ.
ו. לילה אחד היינו אחד בין השני.
בין הרגליים. שורות שורות.
כנראה שבכמה מחנות. אה. אה.
צריפים כאלה. והתחלנו שוב פעם ללכת.
בדרך. מהשלג שנמס ומהמים.
מהעליות. לא כל כך תלולות בסביבה.
אנשים. לא היה להם נעליים.
בדרך. אה. מ. קצינים. אה.
חיילים נאצים. ראו נעל אחד מצד זה.
או צד זה. אמרו: "תראה.
תראה איזה נעליים יש לו.
איך כזה יש לו נעליים ולנו אין.
בוא הנה פה. תוציא את הנעל."
ואז התחלתי להסתובב כמו טווס.
שמאלה ימינה שיראה את הנעל השני.
"מה? זה לא זוג?
חתיכת טמבל. איך אתה לובש לא זוג?"
והוא עזב אותי.
אחר כך קאפו על אותו דבר.
ואחר כך עוד חייל. אותו דבר.
עד היום אין לי מושג מה דחף אותי.
ומה הייתה המחשבה.
שתיקח זוג לא תואם.
שאני אקח 2 זוגות שאני אפריד
ואלבש ימין מזוג הזה ושמאל מ. זה הציל אותי.
את כל הדרך עד ל.
כשהגענו לגלייביץ. ואחר כך.
גליי. אחרי גלייביץ.
שוב פעם. דרך בלי סוף.
מה הייתה התחנה אחרי גלייביץ?
אחרי גלייביץ עלינו על הרכבת משא עם דלתות נעולות.
פתחו אותם רק מבחוץ.
כן.
והגענו אחרי מסע אינסופי של 10 ימים.
ו-11 לילות. או 11 לילות. ו-10 ימים.
כן.
הגענו לאיזשהו מקום. עמדנו איזשהו כמה שעות.
ושוב פעם. יכול להיות שחיפשו בשביל רכבת שלמה.
או 2 רכבות. אין לי מושג.
אם זה היו 2 רכבות או ת.
עם 2. אה.
אה. קטרים. ב.
בשלג. בשלגים. למחנה אורניינבורג.
‮ב-‭Oranienburg‬. ועל יד זה‬
‮גם כן המחנה השני. ‭Sachsenhausen‬.‬
‮אז רגע. הייתם ב-‭Oranienburg‬ או שרק עברתם?‬
‮היינו בר. ‭Oranienburg‬. ושמה היינו כמה ימים.‬
מ-המ.
אני התגלגלתי מה. מהפסי רכבת שהיו גבוהים מאוד.
והכוח לא היה לי לרדת. אה. ב.
בכוחות עצמי. לא רציתי להתגלגל.
אבל פשוט איבדתי את השיווי משקל.
כן. ומשם.
ו.
‮מ-‭Oranienburg‬ הגעת ל-‭Sachsenburg‬?‬
‮מ-‭Oranienburg‬ נתנו ל. ‭Oranienburg‬.‬
כן.
קיבלתי זוג נעליים. 2.
3 מספרים יותר קטנים מה שרגל ה. הזה.
נעליים לחיילים גרמנים.
כדי להרחיב אותם. עם גרביים נקיות.
וככה הלכתי איתם.
גם כן בזמן השינה לא נתנו להוריד אותם. יומיים. 3.
‮ב-‭Oranienburg‬ עבדתי קצת בניקיון אחר כך.‬
‮ועברנו ל. על יד זה. ‭Sachsenhausen‬.‬
‮ל-‭Sachsenhausen‬. גם כן עבדתי במחנה.‬
גם כן כמה ימים. ניקיון.
כל מיני דברים. לא קרו שום דברים.
אבל שמה פעם ראשונה קיבלנו קצת מרק חם ואיזשהו פרוסה לחם.
[כך במקור] משנה.
משמה העבירו אותי ועוד קבוצה של אלה שהיו ב-2 מחנות.
‮‭Oranienburg‬ ו-‭Sachsenhausen‬. ל-‭Flossenbirch‬.‬
‮‭Flossenbirch‬ זה מחנה עתיק.‬
ותיק. שיש אומרים שזה עוד היטלר הקים אותו.
היה שמה מחצבה גדולה.
שאנשים איבדו את החיים שלהם עקב
עבודות קשות ותנאים אל אנושיים.
‮כמה זמן הייתם ב-‭Flossenbirch‬?‬
‮ב-‭Flossenbirch‬ הייתי חודש ימים. עבדתי במחצבה.‬
ו. ועבדתי גם כן ב.
אה. ניקיונות סביב למחנה.
על יד מחנה ו. וכולי.
שמה הכרתי. ראיתי בן אדם כהה עור. אה.
כושי?
כושי. מאוד כהה אור. ואני.
הוא היה שייך לצבא האמריקאי?
לא. ואני. היה לי.
התפלאתי שהיו שמה. רוב היו שמה יהודים.
מ-המ.
אז. אה. ניגשתי אליו.
התברר שהוא מדבר גרמנית.
שהוא מלוב. מל. מלוב.
ואיך הוא הגיע למחנה?
והוא אמר לי שהוא יהודי.
לא יוד. לא שאלתי אותו איך. פה ושמה.
לא רציתי ל.
להוריד לו את הכבוד.
ו. והוא אמר שהגיע עם צוללת.
מתחת למים. והוא בלוב.
מ-המ.
זה כבר התחיל להיות קר.
אומר לי: "אין לך פה שום דבר?
אני אביא לך איזה סוודר. מתחת לחולצה פסים."
הוא הביא לי את הסוודר כזה. דק.
אני לבשתי את זה ועמדתי בשורה במסדר.
במס. במסדר. כן.
חייל נאצי הגיע. ופתאום רואה משהו מבצבץ מחולצה.
הוא פתח את הכפתורים בבת אחת ואומר: "תראה.
תראה. תראה. הוא עם סוודר פה.
מאיפה יש לך את הסוודר?"
אמרתי לו: "מצאתי פה. על יד מקלחת."
הכניס לי כמה מכות טובות והוריד את הס. אה.
הורדתי את הסוודר. ולא אמרתי מי נתן לי ופה ושמה.
שזה חבל היה לי על ה. וזה. "מצאתי אותו."
כן. כן.
מי. אה. אה.
‮גמרנו עם הניקיונות ועם ה-‭Flossenbirch‬.‬
כן.
‮‭Flossenbirch‬.‬
כן.
‮[כך במקור] משמה הגעתי למחנה ‭Buchenwald‬.‬
‮ב-‭Buchenwald‬ אותו ריטואל.‬
שוב פעם אין עבודות ממשיות.
רק ניקיונות וטיפול בצ'.
ב. ב. בשבילים.
בטונים. כל מיני דברים. אה.
אה. תיקון איזה.
איזה צריפים. דברים שהיו.
של אחזקה.
ש.
עבודות אחזקה.
אחזקה. שלפי דעתי היו מיותרים לגמרי.
‮כמה זמן היית ב-‭Buchenwald‬?‬
‮שבועיים הייתי ב-‭Buchenwald‬.‬
מ-המ.
או 3 שבועות.
כן.
‮ושמה הג. הגעתי ל-‭Dachau‬.‬
‮‭Dachau‬. כן.‬
‮אחרי תקופה מסוימת. ל-‭Dachau‬.‬
‮‭Dachau‬. שום דבר. אותו דבר.‬
ניקיונות. טיפול בדברים שלא חשובים לפי דעתי.
כן.
כדי להעביר זמן.
שוב פעם שבועיים או כ. כדומה.
‮וקיבלתם. אה. אוכל ב-‭Buchenwald‬ וב-‭Dachau‬?‬
‮קיבלנו אוכל מ-‭Buchenwald‬.‬
איזה חצי ליטר מרק.
איזשהו חתיכה לחם קטנה.
היינו רעבים עד למוות. רעב תמידי.
אה. ה. ה.
העיניים שלך היו רק.
אה. המבט היה. אה.
במרחקים. וחשבת שיכול להיות שאיזשהו כיכר לחם נופל מהשמיים.
אבל זה לא קרה.
אה.
כן.
מה. מה?
אז. אממ. הייתם ב.
‮ב-‭Dachau‬ בערך שבועיים.‬
כן.
נכון?
כן.
ומשמה.
‮‭Buchenwald‬?‬
‮‭Buchenwald‬ כבר דיברנו.‬
כן.
כן. ו- [משובש].
‮‭Plattling‬.‬
כן. כן.
‮מ-‭Buchenwald‬.‬
זאת הייתה התחנה האחרונה שלכם? פלטי.
‮‭Plattling‬.‬
‮‭Plattling‬.‬
אבל לא. זה לא הייתה האחרונה.
‮‭Plattling‬. הגענו ל-‭Plattling‬.‬
‮ב-‭Plattling‬. ב-‭Plattling‬ עבדתי בחוץ למחנה.‬
עבודות חקלאיות?
עובדות חפירה ל.
לביוב ל. בעיר.
חפירה. לא.
אה. מקצועית. רק חפירה.
שגם כן הייתה כרוכה ב. אה.
חיזוק הדפנות של אדמה שלא יתמוטטו והוא ל. די עמוק.
‮כן. עכשיו. איזה סוג מחנה זה היה. ‭Plattling‬?‬
‮ה-‭Plattling‬ היה.‬
מחנה גדול. קטן?
מחנה קטן. שבעבר זה הייתה.
זה היה ב. בבוואריה.
כן.
בעבר הייתה. היה שמה בית חרושת ללבנים.
מ-המ.
ואנחנו היינו. היינו על ה.
על התנור הגדול ששרף את הלבנים האדומות או אחרות.
היו שמה דרגשים שבנו.
וברקע הייתה ארובה עצומה.
גדולה. של בית חרושת.
‮ב-‭Plattling‬ אני עבדתי בתוך החפירות. וממונה אלינו היה.‬
חוץ מהשומרים. חיילים נאצים.
היו. היה גם כן קאפו גרמני.
הקאפו גרמני פעם ניגש אליי
ואומר לי: "אתה בן אדם נבון."
אמרתי: "לא יודע. משתדל."
"אתה עובד. ואתה רעב.
ואתה עושה את העבודה שלך. רק מה?
אני רוצה ממך דבר אחד.
יש פה 2 קבוצות.
יש פה קבוצה." לא במחנה הזה היו. "רוסית.
שהם עושים עבודה מעל ומעבר.
ואתם. שהעבודה שלכם ירודה.
ואנחנו צריכים לגמור את זה.
אולי אתה תיקח עליך לארגן את החבר'ה יהודים.
כדי לדרבן אותם. ויהיה לכם תועלת בזמן האוכל.
או משהו כזה. חלוקה הרבה יותר."
אמרתי לו: "אני מצטער מאוד.
אני לא מתאים לזה.
אין לי השפעה. יותר מדי צעיר."
אני ידעתי לאן הוא רוצה ל. להגיע איתי.
"אני לא מתאים לזה בכלל.
הם יצחקו ממני.
הם רעבים ואני רעב. אין להם כוח.
אלה. או חיילים משוחררים או משהו כזה. הרוסים.
והם. יש להם תועלת [משובש].
כלכלה. הכל מעל ומעבר."
מ-המ.
אה.
זאת אומרת. היה הבדל ביחס של השלטונות של המחנה.
זה לא היה במחנה הזה כנראה.
הם. לא ראיתי שהם יצאו.
לא.
ממחנה הזה. הרוסים.
‮אה. ב-‭Plattling‬ לא היו רוסים?‬
אה. לא. אה. אני ראיתי רק יהודים.
מ-המ.
‮ב-‭Plattling‬ הזה. פתאום הוא אומר לי: "תגיד לי. מה עשית?"‬
אמרתי: "בעבר הייתי מין בנאי קטן."
"כן? בוא הנה.
פה יש לתקן מדרגות אצל." זה היה בעיר.
"אצל תושב. אה. תושב גרמני."
כן.
"בוא איתי. אולי אתה יכול לעשות את זה."
התברר ששמה חסר כמה לבנים אדומות שעומדות ב.
בגובה. ב.
לא על שכיבה. למטה שכיבה.
כן.
יחד זה בערך 17 או 18 סנטימטר.
ועם פוגות כאלה. ואני אמרתי: "כן. אני יכול לעשות."
"תעשה." פירקתי את הלא טובים.
ועשיתי לו את זה.
בא התושב. מקומי.
גרמני. הוא אומר: "זה יפה מאוד. מה שאתה עושה."
אמרתי לו: "אבל גם כן מעקה לא טוב."
גם כן היה בשיפוע.
גם כן עשיתי את המעקה לו.
הוא נתן לו לחם.
לקאפו. ונתן לו.
אה. חתיכה נקניק. ופה ושמה.
והוא חתך מנקניק הזה ומלחם ונתן לי.
וזה התחיל ריטואל.
הוא חיפש את העבודה.
ואני עבדתי כל מיני דברים. מ.
מחוץ למחנה?
מחוץ למח. אה. זה. זה.
אצל אנשים פרטיים.
זה ה. ה. היינו בעיר. מחוץ למח.
כן.
עשינו צריפים חדשים.
בנינו. והצריפים האלה היו צריכים לשמש.
לפי אנשים שדיברתי איתם.
ליהודים אמריקאים. שאחרי ניצחון של רייך.
יהודים אמריקאים יבואו פה ויעבירו את ה.
את החשבון בנק שלהם. לא ב. אה.
מי. מי אמר? מי.
מאיפה הייתה לך את האינפורמציה הזאת?
ה.
מי אמר לך את זה?
מקומיים שמה. אחד או 2.
אמרו: "הצריפים אלה בונים בשביל יהדות אמריקה."
זאת אומרת. זה גרמנים שגרו שמה ב.
שגרו שמה.
ב. זה היה כפר בבוואריה או.
‮זה היה. פלט. ‭Plattling‬ זה היה עיר.‬
זאת אומרת. זה היה גם שם של מחנה וגם שם של עיר?
‮פלט. ‭Plattling‬ זה היה.‬
את הבית חרושת היה.
כן.
בצד. לגמרי.
‮אבל. אבל לעיר קראו ‭Plattling‬?‬
‮‭Plattling‬. כן.‬
ואנשים מהעיר אמרו לך ש.
ש. שכ.
הצריפים האלה מיועדים ל.
הצריפים בשביל יהדות אמ. אמריקאית.
ובבוא הניצחון של זה. ככה כולם טוענים.
הם יעבירו בצורה וולונטרי. אז. אה.
עם רצון את הכספים.
שלא יהיה לכם פה.
כדי שיקבלו תנאים יותר מועדפים. זאת.
מ. מתי זה קרה? מתי זה. אמרו לך את זה?
זה היה כבר 45'.
45'?
זה היה כבר 45'. בפברואר. מרץ.
זאת אומרת. זה היה ממש לקראת סוף המלחמה.
כן. פברואר מרץ. ואלה.
כן.
אלה יבואו פה. שלא יהיה להם. ניצחון הוא.
כן.
יהיה של רייך.
ואנחנו נארח אותם פה.
אם לא ירצו. אז יהיה להם תנאים קשים.
אם יעבירו את החשבונות שלהם.
אז זה בשביל יהדות אמריקה.
לא יודע. ככה סיפרו לי. ככה קניתי.
לא יודע אם זה.
יש בזה אחיזה ממשית או לא.
בכל כמה ימים הלכתי לאחר.
[כך במקור] אה.
‮היינו ב-‭Plattling‬.‬
חזרנו חזרה למחנה.
במחנה האוכל היה לא בשפע.
[כך במקור] אוכל ה.
‮לא היה בשפע במחנה ‭Plattling‬.‬
בכל זאת. לפעמים הסתדר לי משהו
מבחוץ לקבל מהקאפו שהוא.
שעבדתם עבודות חוץ.
שהוא. שהוא זכר שאני
עבדתי בצריפים והשתמש בי לעבודות אחרות.
כן.
יום אחד. אני ראיתי שלג חזק.
בחוץ גבעה עם אדמה.
הבנתי תכף שזה לא סתם.
שזה. מ. מ.
מאחסנת. אה. ת. אה.
תפוח אדמה מכוסה עם קש ועם אדמה.
מ-המ.
הלכתי עוד פעם או פעמיים. לא.
הלכתי עוד כל הזמן ל.
לעירה לעבוד בצריפים האלה.
בדרך מצאתי. אה.
דוד להדחת הכביסה. לא גדול.
הבאתי את זה למחנה. בין ה-5.
ואחר כך עלינו על מכוניות משא והגענו למחנה.
ואז צץ רעיון לעשות
מין תנור פשוט ולחבר את זה לארובה עצומה הזאתי של.
של הבית חרושת ללבנים.
של. של בית חרושת ללבנים.
כן.
שכ. שכבתי לא רחוק מארובה עגולה שלא פעלה.
אספתי לבנים שהיו בשפע.
עם מלט שהיה במחנה וחול ו. וחמרה.
ועשית תנור?
ועשיתי תנור. לא במתכונת.
מי יודע מה. אבל בער.
כן.
חיברתי את זה לת. לארובה הזאתי.
בלילה עשיתי גיחה מעבר לחוטי תיל שלא היו מחושמלים.
וחפרתי בתוך האדמה. הורדתי את הקש הצידה והבאתי.
תפוחי אדמה.
תפוחי אדמה. הדוד שלם עם תפוח אדמה.
רחצתי זה למעלה.
מים היו. והדלקתי את התנור.
כל האלה שהיו בתוך המחנה שמה.
שישבו על היציאה על יד ארובה מעל התנור.
התקבצו וליקקו את השפתיים.
עוד לא. במשך תקופה קצ.
אה. זמן קצר. תפוחים כבר היו ר. רכים.
אנשים התקבצו סביבי. וכל אחד קיבל תפוח או 2.
מ-המ.
חלק אכלו זה עם קליפות.
חלק קילפו את הקליפה ואכלו.
זה היה בערב.
פתאום רעש. קאפו עולה למעלה.
הוא לא היה סמכות יחידה.
היו שמה יותר גדולים.
כן.
הוא בא. הוא אומר: "מה זה? מי עשה את זה?"
אין פה שום אפשרות להתחמק.
מי עשה את זה או משהו כזה.
שהוא ישר הסתכל עליי.
ידע מי עושה את זה. אמרתי: "אני."
"אתה יודע מה אתה עושה?
אתה מכין לך גזר דין מוות.
ברגע שזקיפים יראו את העשן מהארובה הזו.
הם מחסלים אותך במקום.
פה עשית כמה פשעים.
גנבת את התפוח אדמה. שמחוץ למחנה.
עברת מצד שני. אה.
בנית את התנור. אפית.
אה. בישלת את התפוח אדמה.
פה. מה אתה בסדר.
או משהו קרה לך?
אתה. משהו פה לא בסדר איתך.
אתה יודע מה אתה עושה?"
ומה.
"מה עשית?"
מה קרה לך?
כעבור חצי שעה.
הוא מביא מין לבבות עם.
מ. מקמח.
גריס עם סוכר.
ופה ושמה. שאני אבשל עם הנער שלו.
כל אחד כאלה מקאפו היה לו נער שליח כזה או משהו אחר.
הוא הביא את זה. הוא אומר: "הקאפו מבקש שאתה.
שזה. תבשל את זה."
מ-המ.
"במחבת. ואחד תיקח לך."
עשיתי כמו שהוא אמר. הוא אכל.
עם זה הפרשה בינתיים נגמרה.
הלכנו לעבודה למחרת.
אני בינתיים. עם כל מיני קרשים פה.
כיסיתי את זה. את התנור פרימיטיבי. עם. אה.
עם ברזלים במקום פלטות למעלה. עם.
אה. או. אה.
איסוף אפר וכולי וכולי.
והוא אומר: "אתה יודע מה?
אתה תעשה.
אתה תעשה תנור.
איך שאתה יכול.
נוסף לזה. אני מחר מביא פרוספקט לבית חולים מאולתר שבמחנה."
[כך במקור] הקאפו הזה הביא פרוספקט.
והתחלתי לבנות את התנור בבית חולים ארי שהיה במחנה.
כמעט גמרתי אותו. היה איזשהו כמה פריטים קטנים.
ופתאום חליתי בטיפוס בטן.
מ-המ.
אהה. החום היה 40 פלוס.
[כך במקור] כן.
רגע. ה. לא היה.
אשפזו אותי בבית חולים השדה.
הזה ה. של מחנה. והחום עולה.
הקאפו הזה נכנס. והרופא אומר לו.
לא יודע מאיזה מוצא.
או בלגי או הולנדי.
או משהו כזה. אולי יהודי.
אומר לו שיש לי טיפוס.
וזה מתפשט וזה.
מדבק.
מדבק. הוא אומר לו: "אסור לכם להגיד שיש לו טיפוס.
שיחסלו אותו במיטות בתוך ה."
מ-המ.
"בית חולים הש. השדה הזה."
כן.
"בשום פנים ואופן."
מ-המ.
"אז מה נגיד לו?" "תמצא משהו אחר.
אם אתה. אתם אומרים את זה. אתם על הכוונת."
2 רופאים אלה.
כן.
וכולי. הם דיברו בינ.
בינם וקבעו שיגידו שיש לי דלקת ריאות.
מ-המ.
וככה הייתי שמה 3 ימים. 4 ימים.
ובלילה הלכתי למטבח שדה.
ואת ה. אה.
מה שנשאר מאבקה דמ.
דמויה קפה. אכלתי את זה.
ואיכשהו קצת הטיב עם היציאות תכופות.
כן.
הוא אמר לי: "אי אפשר שתישאר במקום.
אתה צריך ללכת מחר בבוקר למכונית.
ושמה לבוא לבניית הצריפים אלה.
אני אסגור אותך בצריף אחד ואתה תשכב שמה על שמיכה.
אני אתן לך איזשהו אוכל ואת כל הדברים.
אם לא יחסלו אותך."
מ-המ.
וככה זה היו 3.
4 ימים. עד שקצת התחזקתי.
כל יום. בין 5. חמישייה שהלכה למכונית.
עושה כל מיני קומבינציות שיעזרו לעלות על
המכונית ופה ושמה. וניצלתי.
כן.
אחרי זה.
יום אחד החליטו נאצים שהמחנה מיצה את עצמו.
שאין טעם יותר. "אנחנו זזים משמה."
מ-המ.
התחלנו ללכת ברגל. אני אחרי טיפוס.
בקושי אני הולך.
עשרות קילומטרים. עד
לאיזשהו גורן נטוש או משהו. ושמה שכבנו.
אולי היינו 350. 400 איש.
והלכנו והלכנו והלכנו. ושוב פעם הלכנו ושוב פעם.
ואני ראיתי שכל האלה ממונים. כמו קאפו.
פתאום מופיע אצלם איזשהו תלבושת בלי פסים.
מ. אה. השיגו. אה.
הם. אה. החליפו את ה.
הש. הש.
בגדים שלהם.
השיגו מכנסיים. השיגו איזשהו. אה. אה.
מעילים. וכולי וכולי. בסביבה אצל גרמנים.
כן.
אה. הלכו אלה שהשפה שלחמה הייתה שגורה ב.
בגרמנית. הלכו בבתים מה.
אה. שורות אינסופיות של.
של אנשים שהיו במחנות.
שהצטרפו בינתיים. טורים ארוכים. והשיגו ב.
זאת אומרת. לאנשים שלכם הצטרפו.
אה. אסירים ממחנות אחרים.
מחנות אחרות. עם רווחים מסוימים.
כן.
ואלה. אנשי שררה כב.
כביכול. קאפו ואחרים.
השיגו בגדים ואוכל.
ביצים וזה. קשות.
ו. אה. הגרמנ.
ממי הם השיגו את זה. מהכפריים?
מכפריים בס.
שבדרך.
ב. בסביב. סביבה.
כן.
זה כבר היה סוף מרץ. אפריל. 45'.
כן.
אה. אנשים נפלו מ.
מ. מ. מחוסר כו.
כוחות להמשיך. אהה. לא יכלו.
ירו בהם. עם קתים הרגו אותם. וכולי וכולי.
היינו חמישייה ב. אה.
‮סביבת כפרית של ‭Traunstein‬. עיר בבוואריה.‬
אה. חמישייה שלישית.
רביעית לפניי. מצאו סלק סוכר רקוב בתוך השלג עם מים.
התנפלו על הסלק הזה.
כל אחד רצה לתפוס.
בינתיים החיילים נאצים עם
קתות התחילו להכות בהם מ-2 צ. צדדים.
התפנה מרווח בדיוק.
כביש. אה. עם.
אה. עם סיבוב חד.
ככה שהחלטתי שאם זה לא הזמן עכשיו.
אז אף פעם לא.
אני צריך לברוח מפה.
מ-המ.
ניצלתי את ההזדמנות וקפצתי 3. 4 צעדים.
ובין העצים. אה. נמוכים בהתחלה.
והתחלתי לזחול כלפי מעלה בין ה.
היית לבד? היית לבד?
לבד. לבד.
לא הסתכלתי שמאלה. לא הסתכלתי ימינה.
באתי ל. אה.
גבעה מסוימת ש.
ששמה התפתל עוד שביל אחד צר בין הזרמים של מים ושלג.
מ-המ.
שכבתי שמה. וכל המים ושלג עברו דר. ד. דרכי.
אה. מספר דקות.
לי. היה נדמה לי זה שעות. והחלטתי לקום.
ראיתי שה. הקבוצות עברו.
אבל לא חשבתי שאחרי הטור
הזה צועד עוד חייל נאצי עם כלב צמוד אליו.
מ-המ.
פתאום הרגשתי הדף של כדור על יד אוזן.
ונפלתי על הגב כלפי מטה.
הסתכלתי מה קורה פה.
וראיתי שהיה ל.
‮‭S.S‬ נאצי רוצה להתקדם לעברי עם הכלב.‬
עושה תנועה ביטול עם יד.
והמשיך דרכו אחרי הטורים אין סופיים.
עוד שכבתי שמה קצת. והחלטתי להתקדם הלאה.
אני בא. כעבור איזה 10.
15 דקות הליכה. היה לי נדמה לי שזה שעות. להצטלבות דרכים.
בהצטלבות דרכים ישנו חייל נאצי עם אופנוע.
עם שכמייה. ומסתכל ישר עליי.
אני אמרתי. זהו.
זה סופי. עכשיו אני לא אתחמק יותר.
אבל אמרתי. טוב.
אני בא ובגרמנית אני פונה אליו ומבקש ממנו סיגריה.
הוא אומר לי: "מה אתה עושה פה?"
אמרתי לו. דרגה אוברשארפיהרר.
זה מין דרגה צ. צבאית.
כן.
‮אה. ‭S.S‬. שחרר אותנו.‬
אמר שהאמריקאים קרובים.
מ-המ.
והדרכים. אה. אה.
חתומות. אי אפשר להמשיך הלאה.
שכל אחד ילך בכיוון איפה שהוא רוצה.
מ-המ.
הוא לא חיכה לתשובה או לתגובה.
התניע אופנוע ודהר הלאה.
אני בחרתי את הכיוון שני.
עד שהגעתי לבית.
בית ראשון דפקתי.
בדרך. עוד בדרך מצאתי סלק.
לא סוכר. בשביל פרות.
מילאתי את החולצה.
עם חבל. עם.
מלא עם סלק. בבוא העת שאני אוכל לאכול את זה.
האישה שפתחה לי את הדלת עושה.
אה. צלב על המצח שלה.
נבהלה וס. טרקה את הדלת לפני אף.
הלכתי לבית שני. בית שני קרה לי אותו דבר.
הלאה. 300 מטר. בית שלישי.
אותו דבר קרה לי.
בית רביעי או חמישי. נדמה לי חמישי.
אמרתי לא. הנעליים אלה שלא זוגיות. שלא ז.
שלא זוג. אני תוקע את העקב בדלת שהיא לא תוכל לסגור לי.
שרוב היו נשים אז.
כן.
בבית. פתחה לי את הדלת.
היא אומרת: "מה זה? מי אתה?
מה?" היה לי פה שביל.
שהם קראו את זה שביל כינים. מגולח באמצע הראש.
ו. "מי אתה? מה אתה?"
אני סיפרתי לה שאני.
שחררו אותי ממחנה. לא ממחנה.
מצעדה. ואמרו.
כל אחד יל. יחפש את דרכו.
אז היא שואלת: "מי אתה?"
אז לא ידעתי מה.
סיפרתי לה סיפור.
שאבא שלי נדמה לי פולני ואמא יהודייה. וכולי וכולי.
היא אמרה: "תיכנס בפנים."
בפנים. בתוך המטבח גדול.
עם תנור דולק. רחב מ. ממדים.
עם חלון משקיף על כביש ראשי של הכפר הזה.
זה לא כפר. זה מין יישוב מפוזר.
ביצים וגבינה. וכולי וכולי.
הכל על השולחן. והיא אומרת: "חכה.
תישאר פה. אני תכף באה."
פחדתי שאם אני אשאר.
אני הכל אזלול בלי. אה. בלי.
בלי ביקורת.
בלי ביקורת. בלי שום דבר.
ואמרתי: "לא. אני קודם צריך להתרחץ."
אז היא אומרת: "בסדר."
הוציאה מתנור הזה.
שהיה לו דוד כזה עם מים חמים.
אה. דלי גדול.
ואומרת: "בוא לגורן."
הביא. הביאה זה לגורן.
והביאה סכין גילוח.
וחולצה היטלר יוגנד ומכנסי קורדורוי ו. וכובע עם נוצה.
נעליים היה לי. הורדתי את הכובע עם נוצה ואת ההיטלר יוגנד.
רק את ה- [משובש] הורדתי ולבשתי את זה.
אחרי שהביאה לי גם כן איזשהו חומר דמוי קופרקס ל.
ל. אה. ה.
אה. נגד כינים. וכולי וכולי.
גילחתי את הראש. גילחתי את זה ושמה.
אז היא אומר: "הא. עכשיו אתה נראה אחרת." ובאתי לאכול.
אכלתי כמה מנות שמה.
היא פתחה את העיניים. נדהמת.
איפה זה נכנס לבן אדם.
ילד רזה או. או נער.
כן.
אה. פתאום אני דרך חלון. והיא.
‮רואים ‭2 S.S‬-מנים עם. אה. אה.‬
עם. אה. כלי ירייה.
ואיזה 200 מטר או פחות. או 150.
ויורים ב-2 בחורים באמצע הכביש. הורגים אותם.
היא רצה. תופסת אותי ומביאה אותי לחדר מדרגות.
למעלה הייתה. היה חדר אחד. מדרגות עץ.
משכיבה אותי בתוך המיטה.
ועל המיטה שמה מצעים ושמיכות עד לתקרה.
רק בטיפשותי. או בטעותי.
השארתי את הנעליים לא זוגיות.
לא זוג. מתחת למיטה.
אבל שמה הייתה מזוודה.
היא אוזרת. 1. 2.
תפסה את הנעל. נעליים. שמה במזוודה.
כעבור כמה דקות. לא יודע אם מיטה זזה או לא.
שומע. אה. אה.
קולות. ו.
אה. ומישהו עולה על המדרגות ושואל ב.
בש. בג.
שפה גרמנית אם ישנם פה יהודים.
היא אומרת: "איזה יהודים?
מה יהודים? אני פה."
ולה היה. אה. אישור והיה ב.
באישור שהיא ק.
היה לצרפתיים לעזרה במשק.
מ-המ.
אה. אני פחדתי ממנו יותר מאשר ממנה.
גם כן. אה. אמא שלה ח.
[משובש] גר באותו בית.
אותו בית. אה. כמה חדרים.
מ-המ.
היא סיפרה לי שהיא רוצה למכור את הבית הזה.
אמא חירשת. והיא רוצה לנסוע.
‮הוא צרפתי. או ‭Marseille‬ או משהו כזה. סביבה של ‭Marseille‬.‬
מה אני אומר? אמרתי ש. פחדתי.
לא יכולתי להגיד. ידעתי שזה לא נכון.
שהוא לא בן אדם חיובי.
אבל אמרתי: "כן."
כמה זמן היית אצל האישה הזאת?
הייתי אצלה. אצלה עם.
הלכתי עם 2 פרות ו.
אה. טיפלתי בעצים.
וכולי וכולי. איזה קרוב לשבועיים.
מ-המ.
ואז באו אמריקאים.
מ-המ.
האמריקאים באו ובא רב אמריקאי.
ואני מספר לו את הסיפור.
הוא לוקח עם הג'יפ.
בדיוק שהייתי עם פרות שמה.
הוא לוקח. אה. קונסרבים ו. ו. ו.
וקופסאות גדולות. וקפה וחמאה.
וכל מיני דברים. מה שחיילים ה. ה. ה.
היו בתוך ה.
ומביא לה שמה.
ואומר: "הצלת את אח שלי."
אז היא אומרת: "מה זאת אומ. אח שלך?"
"יהודי." ואחר כך משמה.
משם. משם לאן הגעת?
משמה הגעתי לבריגדה יהודית.
‮ועברתי. דרך לא דרך. ל-‭Villach‬. אוסטריה.‬
משמה עיב. עברתי ל. לאיטליה.
באיטליה הייתי במחנות של ג'וינט או של אונרר"א.
כן.
עקורים וכולי וכולי. לתקופה מסוימת.
ו. ומתי הגעת לארץ?
‮והכרתי. הייתי ב-‭Modena‬ וב-‭Bologna‬ וב-‭Bari‬.‬
‮וב-‭Bari‬ הכרתי איזשהו בחור שהתחבר אליי והתחבב עליי.‬
ולו הייתה מטרה. הוא היה מאצ"ל.
מ-המ.
כל האלה. ארגונים וכולי.
פלמ"ח. אצ"ל ואחרים.
הם. אה. חיפשו אנשים כדי ש.
לגייס אותם.
בבקשה?
כדי לגייס אותם.
לגייס אותם ופה ושמה.
לי בדיוק אמר. אה.
לא הייתי. אה. מ.
מהגוף הזה או אחר.
רציתי לבנות את מ. מדינת ישראל.
זאת אומרת. ב. ב. בשלב הזה כבר ידעת שאתה עולה לישראל?
ש. כן.
כן.
‮ולא רציתי את הבני דודים שהיו ב-‭Los Angeles‬.‬
חלק. 3 שנשארו מכל הפ. אה. משפחה.
מ-המ.
חוץ מאחותי שלא ידעתי שהיא חיה.
כן.
והגעתי לסוף. אה.
‮ל. אה. ‭Santa Maria‬ בקצה של איטליה.‬
מתי. אה. מתי עלית לישראל. ויקטור?
קודם הייתי עוד שנתיים באיטליה.
עשיתי כל מיני פעולות נגד הבריטים. כתיבה.
ופה ושמה. עם טוש.
עם כל מיני עבודות.
ואז. אה. אה. אמרו לי: "אתה יודע מה?
‮בוא. אנחנו נוסעים ל-‭Genova. Genova‬.‬
כן. אבל.
אה.
בוא נ.
אה. ד. ד. כבר.
כן.
‮ב-‭Genova‬. עליתי על אונייה שהייתה אונייה אלטלנה.‬
ועם אונייה אלטלנה הזה.
השאירו אותי בתור ימאי.
‮ביקרתי בצרפת. ב-‭Marseille‬.‬
בפורט. ב. בליא.
‮‭Lyon. Genova. Casablanca‬.‬
כל מיני מקומות. חודשים.
עד שהגיע הזמן ש.
והייתי ימאי על האונייה הזו.
עד שהגיע הזמן להגיע לארץ ישראל. הגענו.
ב. מתי הגעתם לישראל? באיזה שנה?
ב-48'.
מ-המ.
ב. נדמה לי. יוני. נדמה לי.
כן.
ואני לא ידעתי על הסכמים בין בן גוריון. בין זה.
בא איזשהו הפוגה.
[כך במקור]
אם כן. אחרי כל מה שקרה באלטלנה.
מתי ירדת ליבשה. מתי הגעת לארץ?
[כך
במקור]
ויקטור.
אתה שירתת ב. בצה"ל?
ש. שירתי בצה"ל.
כמה זמן?
מעל השנה. אה. אה.
מעל שנה. ואחרי ששירתת בצה"ל.
איך. אה. איך. אה.
אה. מה עשית? התחתנת?
ל. עוד בשלב הזה לא.
אה. אה. פתאום.
מתי התחתנת?
גיסי הלך לרשויות צה"ל.
והם כ. מצאו אותי ב.
אה. מחנה ברמלה.
כן. עכשיו אני הייתי רוצה קצת
לשמוע על המשפחה שאתה הקמת בארץ.
כן.
מתי התחתנת. ויקטור?
התחתנתי בהתחלה 1950.
איך קוראים לאשתך?
אשתי קוראים שרה.
שרה. נולדו לכם ילדים?
נתנו לנו ילדים. 3.
אחת זה. אה.
יותר מבוגר. הוא חבר עין גב.
קוראים לו?
רמי.
רמי.
והשני הוא תושב נהריה.
שק. [כך במקור] הבן שלך.
ר. רמ.
רמי. מה.
רמי אחראי על הרפת.
כן.
רפתן ראשי.
מ-המ.
וגם כן על גידול עג. עגלים בעמק הירדן.
כן. והבן השני בנהריה?
בן שני. אילן.
הוא נהג אוטובוס. אבל לא של אגד.
מ-המ.
וה. רוני.
היא עובדת כל מיני בעבודות. הפסיד את ה.
את העבודה בתור. אה.
התכנון פנים של.
אה. רהיטים וכולי וכולי.
סגרו את המפעל.
והיא עכשיו במקום אחר עובדת.
כן. עכשיו. ממה אתה התפרנסת?
התפרנסתי. עבדתי בנעמן.
כן. כמה שנים?
של צלחות. 36 שנים.
כן.
ובניתי תנורים תעשייתים בנעמן. ולא רק בנעמן.
איפה שנעמן. בקיבוץ גזית.
בנינו תנור לתעש.
כן.
לפוצלנה.
כן.
שלא החזיק מעמד. שלא היה להם.
אה. אפשרות ל.
לעשות כלים. אה.
עבדת רק בנעמן.
או שעבדת בעוד מקומות?
עבדתי 99% בנעמן.
כן.
עבדתי עוד במקומות אחרות. אה.
אבל זה ארעי וזה זמנים מאוד קצרים וקצובים.
אה-הא. כן. אממ. ויקטור.
היום. איך עובר עליך היום?
מה סדר היום שלך?
אז זהו. לדאבוני.
אשתי אם אירוע מוחי. ואני טרוד.
אתה מטפל בה?
מטפל בה. גם כן בת שלי.
אה. אישה הייתה מדהימה.
גם כן עכשיו. אבל ה.
הפגיעה של אירוע מוחי פגעה בקשות.
מ-המ.
וגם כן קניות וגם כן כל מיני דברים.
אתה מטפל בנושאים האלה.
מטפל בזה.
יש לך עוד איזה עיסוקים?
איזשהם תחביבים שאתה.
יש לי עיסוקים. תחביב. אהה.
משהו. עשיתי כל מיני דברים מקרמיקה.
או איזשהו דברים. או מאבן או מ.
או מ. עציצים.
זה. כל פעם משהו חדש.
עבודות של פיסול. עבודות של פיסול.
פיסול ודברים. לא משהו. מפסל.
אה. עולמי. אבל בכל זאת זה.
זה מעסיק אותך.
איזשהו מעסיק אותי.
כן. ויקטור. רציתי מאוד להודות לך.
אני מודה לך מאוד.
שבאת פעם ועוד פעם אחת.
ושיתפת אותנו.
ועכשיו אנחנו נצלם את התמונות שהבאת. התמונות ה.
כן.
משפחתיות.
אני מודה לך מאוד.
אז כל טוב.
גם כן ליאת. ושיהיה לנו טוב.
אמן. אמן.
[כך במקור] כן.
‮סבא שלי לפני מלחמה בבית ספר ב-‭Tarnów‬.‬
גימנסיום של ברון הירש. עם כל הילדים.
[כך במקור] אמא שלי רגינה פיש.
בגטו. תמונה בגטו.
[כך במקור] תמונה אחרי שחרור מגרמניה.
3. 4 חודשים אחרי שחרור.
[כך במקור] אחותי ובעלה.
חברים בעין המפרץ.
[כך במקור] תמונה מול לטרון.
במלחמת השחרור.
[כך במקור] אשתי שרה פיש ואני.
בתמונת כלולות.
[כך במקור] תמונה באירוע משפחתי.
שרה ואנוכי.
[כך במקור] אילן.
אשתו ו-2 ילדים קטנים.
[כך במקור] בתי. אנוכי ונכדים.
[כך במקור] אשתי
שרה ואנוכי
. בימים יותר מאושרים.
עדותו של פיש אביגדור יליד 1925 Oswiecim, פולין על קורותיו במאסר במנזר ב-Jaroslaw, ב-Auschwitz, בגטו Sosnowiec, ב-Gleiwitz ועוד החיים לפני המלחמה; הסב מנהל גימנסיה עברית ב-Tarnow "שפה ברורה" מטעם הברון הירש; האם מורה; האב מכונאי; פעילות בתנועת בני עקיבא; מפגש עם פליטים יהודים שגורשו מגרמניה; לימודים בגימנסיה העברית; פרוץ המלחמה ב-1939; גילויי אנטישמיות; בריחה לברית המועצות; שיבה ל-Tarnow; הפגזות של הצבא הגרמני; בריחה ל-Jaroslaw; מאסר במנזר; בריחה ל-Oswiecim; החיים במחבוא בעליית גג; לכידה ועבודת כפייה בפינוי אשפה; גירוש ל-Auschwitz; החיים במחנה כולל עבודות בנייה והקמת מחנה צבאי; גירוש ל-Sosnowiec בשנת 1940; החיים בגטו כולל עבודות ניקיון; המשטרה היהודית; העברה ל-Guntersdorf; העברה ל-Annaberg; העברה ל-Buchenwald; ל-Rogau; החיים במחנות כולל עבודה בכריתת עצים, בסלילת פסי רכבת, בעבודות בידוד של עמודי חשמל וטלגרף; מפגש עם שבויי מלחמה סובייטים; תופעת קניבליזם; חגים יהודיים במחנות; יחסם של אנשי ס"ס ושל מפקחים יהודים; עבודה בסנדלרייה, בבניית תנורים ובניקיון; מפגש עם יהודי הונגריה; העברה בשנית ל-Auschwitz; החיים במחנה; צעדת מוות ל-Gleiwitz בינואר 1945 ; העברה למחנות בגרמניה; בריחה מצעדת מוות; שחרור בידי צבא ארצות הברית; עלייה לישראל באונייה אלטלנה ב-1948.
LOADING MORE ITEMS....
מספר פריט
5747402
שם פרטי
אביגדור
ויקטור
שם משפחה
פיש
תאריך לידה
18/01/1925
מקום לידה
Oświęcim, פולין
אופי החומר
עדות
שפה
Hebrew
חטיבה ארכיונית
O.3 - עדויות יד ושם
תקופת החומר מ
05/09/06
תקופת החומר עד
05/09/06
מוסר החומר
פיש אביגדור
מקור
כן
מקום מסירת העדות
ישראל
קשור לפריט
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
סוג עדות
וידאו
הקדשה
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
תמלול עדות זו התאפשר בסיוע ועידת התביעות בחסות הקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" ובתמיכת משרד האוצר הפדרלי הגרמני