Yad Vashem logo

עדותו של ילינק יוסף יליד Karlovy Vary צ'כוסלובקיה 1924 על קורותיו ב'קינדרטרנספורט' בבריטניה וכחייל בצבא הצ'כוסלובקי בצרפת ובכיבוש צ'כוסלוקיה

Testimony
היום כ"ה בניסן תשס"ה. 4 במאי 2005.
ראיון עם מר ילינק יוסף.
בבית אבות באר שבע.
בבאר שבע. רחוב דוד המלך מספר 20.
עדותו מתקבלת על ידי דב גדי.
מר ילינק. ילינק.
איפה ומתי נולדת. בבקשה?
נולדתי ב-3.5.1924 בפוטבורני.
זה בסביבות העיר היותר
גדולה הקרובה ז'אטץ.
‮בזמנו סאץ‭'. Saaz‬.‬
נולדתי להורים די אמידים.
אבא היה רופא ואמא הייתה זמרת.
היא למדה ב. בווינה. בקונסרבטוריון.
ידעה לשיר. רק היא לא הופיעה.
היות והיה לה רגל אחת יותר קצרה.
מה שמם של ההורים?
ההורים. האבא היה ארנסט או אברהם.
כשנודע לי יותר מאוחר.
והאמא הייתה אולגה.
מבית?
מבית פופר.
בפוטבורני היה להם. אה. מאפייה גדולה. וה.
לאמא. למשפחה של אמא שלך?
ל. לאמא של. ה. המשפחה של אמא ה.
המאפייה הייתה מאוד ידועה בכל העיר.
פופר פרוט היה מאוד ידוע.
המקום איפה שנולדת זה על יד איזה עיר גדולה?
זה עיר של בערך. עש.
על יד עיר. איזה עיר גדולה יותר?
ז'אטץ.
ז'אטץ.
מאיזה רקע משפחתי אתה בא?
אני מדבר. אה. על. אהה. הייתם.
אהה. יהודים. אה. מסורתיים. דתיים. ליברליים?
ה. מסירות לדת. אצלנו הייתה מאוד משונה.
אבא שלי היה מת.
מתפלל פעמיים ביום. בלי להניח תפילין.
את הבשר היינו קונים אצל ה. האטליז המקומי.
שהוא כמובן לא היה כשר.
היינו אוכלים הכל. לא היה כשר.
היל. הילדים למדו. מה שהיו צריכים ללמוד
בשיעורי התנ"ך בבית ספר. או שיעורי הדת בבית ספר.
כלומר. אה. למדת. אה. בבית ספר עממי?
רגיל לגמרי. כש. אה.
פעם בשבוע היה בא הרבי לתת שיעור ביהדות.
אני הגעתי למצב כזה שיכלתי לכתוב גרמנית באותות עבריים.
וסבא זכרונו לברכה הוא הי.
הוא ידע לקרוא עברית.
אז הייתי כותב לו מכתבים גרמנים בעברית.
כשהמכתב הראשון שכתבתי לו.
כתבתי לו גם כשכותבים גר.
אה. כמו בגרמנית מימין לשמאל.
היו לך אחים. אחיות?
היה לי אח אחד שנולד 5 שנים אחרי.
הוא נולד ב-1924. אה. 29'.
מה שמו?
רוברט.
אז בעיירה. איפה שנולדת ואיפה שלמדת.
אה. היו הרבה יהודים?
עכשיו. העיירה איפה שאנחנו חיינו היא לא הייתה פוטבורני.
אלא?
אלא הי. אלא היא הייתה יסניצה.
המשרה של אבא כרופא אזורי. הייתה ביסניצה.
אני נולדתי בבית של הסבא.
מה אתה זוכר מילדותך?
שאני הייתי שובב נוראי. שכל העיר הכירה אותי.
איזה עיר?
יסניצה. כולם הכירו אותי.
בתור?
והייתי מוכר כדוקטור הנס.
הדוקטור הנס. כי שם הלועזי שלי היה הנס.
ואני הייתי ילד שמח.
ועשיתי די הרבה. כל מיני קונצים לכל מיני אנשים.
ה. החברים שלך. הם היו יהודים או?
גויים.
גויים?
גויים כולם. גויים. כולם.
אז איפה היהודים גרו. ב. בעיירה?
אהה. בתוך העיירה היו כמה יהודים.
ואני חושב שסך הכל היו 10-12 משפחות יהודיות ב.
בכל העיירה. לא יותר מזה.
מה עשה אותך אותך. אותכם.
המשפחה שלך. יהודים?
כלומר. אהה. שמתם את הדגש על.
אה. שישי שבת על החגים?
כן. זה מה שרציתי להגיד.
זה שביום שישי היינו הולכים. אה.
אבא עם המגבעת שלו ואני גם עם כובע וזה.
היינו הולכים לבית הכנסת.
וגם בשבת היינו הולכים לבית הכנסת. אבל.
אבל 10 משפחות זה בית כנסת. אה. קטנה.
כן. קטן מאוד.
קטן מאוד. והוא היה בקומה השנייה
באיזשהו בניין. אה. למעלה.
אה. מה ש. את. לציין פה. כן.
בשביל אבי זכרונו לברכה.
שבת או חג לא היה קיים.
אם הוא היה צריך לצאת כדי להציל.
אז הוא היה יוצא. גם ביום כיפור וגם ב. בשבת.
אז אנחנו לא היינו מהדתיים ביותר. אה. שאפשר להגיד.
חגים למשל אתה זוכר?
כן. בוודאי.
כמו למשל?
שישבתי בבית הכנסת. שהייתי מוכרח לשבת בבית הכנסת.
שזה חג. איזה חג?
אהה. ראש השנה. יום כיפור.
ו.
סוכות.
וכ. ופסח למשל?
פסח היינו מקבלים את ה.
מצות. היו שולחים לנו מפראג.
מי?
הוועד. הקהילה כנראה. אני לא יודע בדיוק מי.
אתה זוכר את הסדר בבית?
סדר לא היה.
היינו אוכלים [משובש] (שפה זרה). זה כן.
אבל שהגויטה. שעבדה אצלנו. היא שחטה אותה.
זה לא היה. אה. כשר.
אנחנו היינו משפחה מתבוללת.
וזה בילדותך. ואיך אתה גדלת.
איפה אתה לומד אחרי בית ספר עממי?
איפה אתה ממשיך?
אחרי בית ספר עממי. עזבתי את הבית.
באיזה שנה?
ב. רגע. כשהייתי בן 11.
אני. אה. 5'. כן. בן 11.
זה היה ב. 35'. כן.
35' והגעתי לדודתי אחות אימי. בליטומריצה.
דרך אגב. ליטומריצה היא חצי שעה ברגל מטרזיינשטט.
רק לעשות את החשבון הזה.
אתה זוכר את ה.
את החיי תרבות של ההורים שלך?
אתה רואה את החיי תרבות של.
של. אה. בעיירה שלך?
איזה חיי תרבות היו לכם.
של ה. הוריך. ההורים שלך?
אהה.
כמו למשל אולי. אה.
איפה היו הולכים. אה.
ב. בפנאי שלכם. מה הייתם עושים?
אה. ה. הפנאי שלנו היה בעיקר בבית על יד הרדיו.
על יד העיתונים.
ופה ושם הוא היה מוכרח.
יש מה שנקרא הבלים.
יש בחורף. היו עושים את ה.
אה. משתה עם ריקודים.
היה הבל של ה. [משובש] (שפה זרה) ו. ו.
מסיבת ריקודים. בל זה מסיבת ריקודים נכון?
כן. [משובש] (שפה זרה).
מסכות.
כן. עם מסכות וזה. זה אבא ואמא היו הולכים.
כי הם היו חייבים את זה גם לגויים.
איך היו היחסים.
אה. בין הגויים.
מצוין.
הלא יהודים עם המשפחה שלך.
מצוינים. מצוינים. מצוינים.
באופן כללי עם היהודים.
איך ה. איך הכל השתלב?
אה. עד שלא בא ה.
דיבורים של היטלר וזה.
היה הכל מתנהל על מנוחות.
על מי מנוחות.
מתי אתה זוכר את ה. את הפעם הראשונה?
את הפעם ראשונה אני זוכר כשכבר לא.
אה. ב. ב-39'. בספטמבר 39' התחלתי ללמוד בפילזן.
אבל לפני כן לא שמעת. לא ברדיו.
לא. לא שמענו.
לא את ה.
לא שמענו כלום.
לא. אה. זה.
לא.
כלומר לא היו שינויים עד 39'?
עד 39' לא היו שינויים.
שזה. ב. באיזה חודש. אה. ב-39'?
ספטמבר.
כלומר כשפרצה המלחמה.
כן. אה. לא. לא. אה. סליחה. 38'. זהו.
ב-1938.
38'. כן. אני עברתי ללמוד בפילזן.
למה? ב. אה.
מתוך. אה. נוחיות. בואי נג. בואו נגיד ככה.
זה יותר קרוב לעיר שלנו.
לא צריך לנסוע 5-6 שעות עם הרכבת לי.
ליטומריצה זה 5-6 שעות לנסוע עם הרכבת.
פילזן היה 3 שעות.
ואת. כל יום הייתה נוסעת 3 שעות?
לא. לא. לא.
אז איפה היית?
הייתי גר. הייתי גר. ב. ב. ב.
פנימייה. מה?
לא. קרה. אנחנו קראנו זה.
איך קראו לזה. אהה.
נו. אחד שנותנת. אה. אכסנייה ל.
לכל מיני סטודנטים. נותנת להם אוכל וזה.
אכסת. אכסניית נוער.
כן. זה מין אכסניה כזו.
היינו שם 4-5 סטודנטים כאלה.
אחד מהם מ. מ. מהעיר שלנו אפילו.
ואז קיבלנו טלפון אחרי. אה.
שהיטלר דיבר על הנליין וזה. שרוצים להחזיר ש.
אחד מהיהודים שלנו שקיבל מכות.
ש. התקיפו אותו. ה. הנאצים התקיפו אותו.
ואז אנחנו לקחנו את הרכבת
ונסענו הביתה לראות מה שנעשה שם.
ומה נעשה שם?
סך הכל שום דבר.
אחד היהודים קיבל שם מכות. כן.
כמו שהגרמנים נכנסו ל.
ל. גרמנים נכנסו אליו ותפסו אותו והרביצו לו.
אתה זוכר את הכיבוש הגרמני של ה.?
אני לא הייתי שם. הכיבוש הגרמני של הסודטים.
אנחנו כבר לא היינו שם.
איפה הייתם?
ב-21 לספטמבר באותה שנה.
38'. בשעה 16:00-17:00 אחרי הצוהריים.
אמא תפסה אותנו: "ילדים. אנחנו עוזבים".
אתם עוזבים את?
את הבית.
את ה.?
לפראג. ואז העמסנו על. אה. אוטו טקסי.
אה. לקחנו את ה. דברי שינה וכל הדברים האלה.
כי זה היה לקראת חורף.
אז לקחנו את השמיכות הפוך וכל מיני הדברים האלה.
העמסנו על האוטו ונסענו ל.
לתחנה הקרובה שה. רכ. אקספרס לפראג. עוצר שם.
התחנה קראו לה לוז'נלישני.
אני זוכר עד היום הזה. אבל זה לא חשוב.
ומשם נסענו ב-10:00 בלילה לפראג.
אצל. איך היה מאורגן?
אצל. אהה. דודה ניטי היינו.
ושמה גרנו בעצם עד שאני עזבתי. אצל הדודנית.
איך אתם מתארגנים.
איך עבודת אביך למשל?
אבי לא עבד.
רגע. אבי נשאר עוד שם ביסניצה. עד היום האחרון.
זאת אומרת. אה. הגרמנים נכנסו לעיר שלה.
זה היה מחולק. הכניסה לסודטים הייתה מחולקת.
יום ראשון תופסים פה.
יום שני תופסים פה.
יום שלישי תופסים פה.
היום שלנו לתפוס את העיר שלנו שהיא הייתה על הגבול הצ'כי.
היה יום האחרון ב-9 לאוקטובר.
והאבא שלי עזב את העיר.
הוא היה מוכרח להישאר במקום כי הוא היה.
אה. הוא היה שייך לממשלה.
הוא עזב ביחד עם כל עובדי הממשל הצ'כי.
ב-6:00 בבוקר. בתשיעי.
ב-07:00 בבוקר הגרמנים נכנסו.
הבנת. זה היה מין. מין החלפת משמרות.
הצ'כים יצאו. הגרמנים נכנסו.
והאבא הצטרף אלינו רק ב-9 לנובמבר.
אנחנו מה-21 לאוקטובר היינו כבר בפראג.
באיזה שפה דיברתם בבית. אה?
גרמנית.
גרמנית.
כן.
ומה מוצאם של אה. משפחתך?
צ'כית. אבל מאיפה?
אהה. האמא משם.
מפוטבורני. היא נולדה שם. אה.
הסבא היה לו. אני לא יודע עד כמה זה.
זה. היה לו איזה גישה אמריקאית.
היה לו אח באמריקה.
ודרכו אני אחר כך מה שאמרתי לך שכתבתי מכתבים דרך אמריקה.
לא יודע איך זה קשור לסבא שלי. הקשר.
לא. לא מה המוצא שלהם.
איפה נולדו או למה לא דיברתם צ'כית. למשל?
אנחנו גם דיברנו צ'כית.
צ'כית.
כולנו דיברנו צ'כית.
אבל שפת הגרמנית הייתה השפת.
שפת האם הייתה גרמנית. כן.
אבא דיבר אפילו צ'כית לא כל כך.
אה. טובה. עם שגיאות.
אז אתם. אה. חזרתם ל. לפראג?
כן.
ומה. מה.
אה. מה עושה האבא אז?
כלום.
ואתה?
כלום.
כמה זמן אתם לא עושים כלום. אם אפשר לומר?
אני לא עשיתי כלום כמעט עד הסוף.
כלומר כמעט שנה?
אה. עד. אה.
שנסעתי. כן. כן.
איך?
מספטמבר עד מאי. כן.
אני הייתי הולך לקולנועים.
והייתי הולך. מסתובב הרבה בפראג.
לראות את פראג. וכן.
היה לנו. אה. פעולות מטעם התכלת לבן.
איך אתה מצטרף. אה. מצטרף לתנועת הנוער הזאת?
אני הייתי כבר רשום מתמונת הנוער.
כי גם בליטומריצה וגם בפילזן כבר הייתי בתנועה.
איך הצטרפת. אז בניעוריך?
אהה. בא פשוט מאוד מדריך.
ושאל אותנו אם היה. אם אנחנו מוכנים להצטרף.
אבל אתה. אה. חבריך. הם היו כמעט גויים. כו. כולם.
כן.
אז בכל זאת מישהו מצא יהודי בכל החבורה?
כן. אה. לא. זה הם עשו בשיעורי הדת.
כשאנחנו היינו רק יהודים ביחד.
אז הם. אה. גייסו אותנו. בוא. בואי נגיד ככה.
אז תאר בבקשה את התנועת הנוער.
אה. כחול לבן. תכלת לבן.
כן. תכלת לבן. טוב. אה.
קודם כל היינו נשבעים כל בוקר. כן.
למה?
אהה. חזק ואמץ.
ואחר כך היינו מדברים על ארץ ישראל.
חדשות על ארץ ישראל.
והיינו עושים כל מיני. אה.
הצגות לגדולים היינו משכירים.
אה. לכל מיני החגים האלה.
סוכות. אה. חנוכה ו. פורים וזה.
היינו משכירים אולמות והיינו עושים. אה. הצגות.
אני זוכר הצגה אחת על אתרוגים אחרי סוכות. קראו לזה.
אני זוכר אפילו עוד.
אהה. זה. איך הוא. איך. איך זה הולך.
[משובש] (שפה זרה).
זה הייתה איזה הצגה ש.
אהה. אחד. אה. קדוש אומר למישהו שאין לו כסף.
אחרי סוכות תיקח אתרוגים ותעמוד בשוק ותחכה.
אז הוא מחכה בשוק. ומוכר אתרוגים.
ואני אומר לו: [משובש] (שפה זרה).
אבל הקדוש הזה הלך למלך שהיה לו איזה בת שהייתה חולה וזה.
אז הוא אמר לו אתה חייב לתת לה מיץ אתרוגים.
אז מאיפה אני אמצא אתרוגים עכשיו.
אומר ה. העשיר.
אז הוא אומר לו. תלך לשוק תמצא.
אז הוא מצא והוא שילם הון תועפות.
וגם זה טוב וגם זה טוב.
אז זה אחת הצגות.
זה לומר. זה אחד ההצגות. ומה חוץ מההצגות.
איזה סוג של פעילות. אה. הייתה?
היינו הולכים לזה. פעילות.
אה. של. אה. נו. ביערות ו. מה שעושים.
אה. אה. איך קוראים להם. אלה שעושים פעילויות עם.
אה. עם. עם חוטים. עם. עם. אה. זה.
צופים.
צופים. פעילויות צופים.
וזה. זה גם בכל התקופה שגם שהייתה בפראג. ש.
כן. גם בפראג. גם בליטומריצה. גם בפילזן.
ולדעתך מתי הרגשת שהמצב. אה. הולך ו. ומחמיר?
אה.
מתכוון ש.
תשמע. לגבי זה אני הייתי די מחולק עם אבי.
באיזה נושא?
בנושא זה.
בנושא המצב מתחיל להיות קשה.
איך אתה מרגיש את זה? הרי לא.
א'.
לא נושא.
א'. אני קראתי מיין. מיין קאמפף.
אני קראתי את הספר.
ואני האמנתי שהוא מתכונן למה שהוא כותב שם.
ואני מניס. ניסיתי לשכנע את אבא עד הסוף.
לשכנע אותו למה?
לברוח.
ולאן?
לאן שניתן.
אני רציתי לארץ ישראל.
ובסופו של דבר הוא שמע לי.
אבל זה היה כבר מאוחר מדי.
כי הוא הלך והלווה ממישהו כסף.
‮אה. כדי לקנות מה שנקרא אז ‭Kapitalisten Zertifikat‬.‬
אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
אה. זה כבר לא הגיע.
הוא הכניס את הכסף כדי לקבל.
אבל זה. אה. כבר לא היה.
אז אתה חי במין עליות ומורדות באותה תקופה.
כן. כן.
עד איזה נקודה. שיש החלטה גורלית?
ההחלטה הג. גורלית הייתה שאבא אמר לי.
אני רשמתי אותך לטרנספורט ל. אנגליה.
שזה. באיזה. אה. תאריך? אם אתה זוכר.
אני לא זוכר את התאריך.
אבל שנה.
במדויק.
זה היה בסביבות מרץ אפריל.
של 39'?
39'. כן.
והוא אמר לי שזה צריך להתגשם בי. בימים הקרובים.
באיזה רגשות אתה מקבל את הידיעה הזאת?
אהה. מעורבים.
שאני יודע שאני עוזב.
והתחילו כבר להכין. אה. בגדים ו. ו. וכל מיני דברים.
ואני גם הייתי בקשר עם. אה. עליית הנוער.
היה שם בחור שהוא היה פה בארץ.
אה. בקיבוץ נאות מרדכי. בלו שפיץ.
הוא ניהל את הטרנספורט הזה.
אה. בעצם. כן.
את הטרנספורט של ה-25 איש.
ואני ידעתי שאני נוסע.
ואתה משאיר את ההורים בעצם?
כן. בוודאי. בוודאי.
שאתה יודע שאתה משאיר את ה. את ההורים שלך.
אחרי שקראת. כפי שאמרת לי. את מיין קאמפף.
ואתה יודע מה מתכוון ומה שעומד לקרות. לדעתך.
באיזו הרגשה שאתה.
אתה עוזב את ההורים שלך ולא הצלחת לשכנע אותם בעצם.
אהה.
להצטרף אליך או?
אהה. לא היה לי כבר הרגשה.
‮בשבילי זה היה ‭Fact‬ שאני נוסע והיה לי מין.‬
ח. חשבתי על מין אולי אני
‮יכול לעשות משהו לסדר ‭Permit‬ שיו.‬
ש. יו. יוכלו להיכנס לאנגליה.
אבל זה היה אוטופיה.
ואז אתה מגיע ליום המיוחל. ומה קורה?
עכשיו. היום המיוחל.
המעניין הוא דבר אחד.
שהוא יום אחרי היום הולדת ה-15 שלי.
כן. זהו.
מה יש עליך כשאתה עוזב את הבית?
אתה זוכר את הרגע שאתה עוזב את הבית?
כן. בוודאי.
תאר את זה. תאר את הרגע הזה.
קודם כל כולם ברכו אותי.
ברכו אותי בצורה העברית. כן.
עם הכיפה על הראש. ו. ו. וראש. אה. זה.
ואני ידעתי אני לא אראה אותם יותר.
אני הייתי כבר בטוח.
אתה זוכר את המילות האחרונות של. של אמא. של אבא?
מה המילה האחרונה שאבא אמר לך?
זה מה שאני אמרתי לך.
כש. כשהוא קפץ.
על ה. כשאתה על ה
אנחנו כבר ברכבת.
אבל את אמא. אז בוא נעשה בסדר.
אמא. לא אמרה שום דבר.
אמא לא אמרה כלום.
כי היא ידעה דבר אחד.
אם היא תוציא מילה אחת היא בוכה.
והיא לא רצתה לבכות.
פשוט מאוד לא רצתה לבכות.
וכל אחד. אה. ברכבת קראו את השם שלו ואז הוא הלך.
הוא. ועלה ל. קרון.
זה היה. היה אקספרס לטרזין.
ו. אנחנו הי. אני הייתי כבר ב. בקרון למעלה.
ודיברנו. הם ישבו. אה.
עמדו למטה ועוד דיברנו על הא ועל דא.
ופתאום אבא קפץ על הגלגל.
יש מרכז כזה של הגלגל.
הוא קפץ על הגלגל.
וזה פעם ראשונה שממש ראיתי את האהבה שלו בעיניים.
לפני זה הוא היה בן אדם די קר.
לא ידעתי עד כמה.
ואז אני לוחש לו באוזן. תזרוק לי את האח למעלה.
אח היה בן 10. צעיר. דרך החלון. פנימה צ'יק צ'ק וזה.
אז הוא אומר: "לא. לך אני נותן ללכת.
האח שלך יחלק את הגורל איתנו ביחד".
וזה הסוף. הרכבת יצאה. שלום. זהו.
עכשיו אתה ברכבת.
כן.
עם עוד 25 אנשים?
כן.
אז מה קורה. אז?
דבר מעניין מאוד.
כל אחד התחיל לפתוח את הסוכריות שהיה לו.
כולם. בבת אחת. התחלנו הנה קח ממני.
קח ממני. קח ממני.
רצינו. כנראה. רצינו לשכוח.
רצינו לשכוח את ה. את ה. את המראה הנוראי הזה.
ומה הייתה התר. התחנה הראשונה של ה.
אה. התחנה הסופית שלכם זה?
התחנה הסופית.
בצ'כיה אני מדבר.
אה. בצ'כיה. אה. זה לא. אה.
כלומר לאן אתם נוסעים?
ל. אה. הקרונות האלה. של הילדים.
עוד בפראג לפני שהרכבת יצאה.
אה. היו. אה. [משובש] (שפה זרה).
היו אהה. פלומבות עליהם. הם סגורות לגמרי.
‮שלא ‭S.S‬ ולא אף אחד אחר יכול להיכנס.‬
כי כל הז. כל הטרנספורט הזה של ילדים היה תחת
חסותו של ה. אנגלים.
זה כבר היה מההתחלה מיועד לאנגליה.
‮אנחנו לא ראינו. לא ‭S.S‬. לא שום דבר.‬
בדרזדן. החלפנו רכבת.
ומשם עד הוק ואן הולנד. עם רכבת אחת.
ואיפה בהולנד?
הוק ואן הולנד. זה רוטרדם. ה. ה.
הנמל.
הנמל של אמסטר. של רוטרדם. נקרא הוק ואן הולנד.
מרוטרדם אתם מגיעים לשם.
מרוטרדם. אנחנו בלילה של.
זה היה כבר אחרי 39'. אה.
אחרי ה-31. זה היה ראשון.
ראשון בערב אנחנו עלינו על האונייה.
בראשון לאיזה חודש?
1 ליוני. 39'. עלינו על האונייה.
וב-2 ליוני נחתנו. בהארוויץ'. אנגליה.
‮הארוויץ‭'. hr. harwich‬.‬
אהמ. ומשם רכבת חיכתה לנו כבר.
רכבת. אה. פרטית. ללונדון.
ובשעה. אני זוכר את זה עד היום הזה.
‮תשע וחצי. בליברפול ‭Street Station‬.‬
קיבל אותנו הנציג של ה. אה.
עליית הנוער. זה היה אורי ליכטוויץ קראו לו.
אה. היה. היה לו. נאור.
אורי נאור הוא היה שגריר.
באחד השלבים פה באפריקה. באיזשהו מקום.
האח שלו היה ד"ר נאור. מנהל.
אה. אהה. קפלן. בית חולים קפלן.
הוא. הם כבר. אני חושב. הם כבר לא חיים.
‮ומשם עם אוטובוס ישר ל- ‭Great Engine Farm‬ על יד.‬
אה. נו. דיברנו על. אש.
אשפורד. אשפורד. קנט.
אשפורד היא העיר הבירה של קנט.
ושם. אה. התחלנו לעבוד.
איך אתם. יש עוד ילדים?
אה. יש עוד נערים בגילכם או?
25.
בלבד?
איש אנחנו. אותם באותו גיל.
דרך אגב. ה. מה שאני מדבר פה זה.
זה אחד מהקינדר טרנספורטים.
שהאנגלים נתנו אישור ל-10.000 ילד.
מהארצות הכבושות להיכנס לאנגליה. עד גיל 15.
זה אחד הטרנספורטים האלה.
והגיעו אחר כך עוד טרנספורטים מ.
מגרמניה. ומכל מיני ארצות אחרות.
אבל זה אחד מהם.
ואנחנו ה-25 הגענו ישר להכשרה.
‮‭Great Engine Farm‬. ושם התחלנו.‬
מאיפה כל הנערים האלה.
מצ'כיה אבל מפראג או?
לא. לא. לא. מ. מ. מ.
מכל צ'כיה. מסלובקיה. מ. מברנו. מברין.
איך היו היחסים ביניכם. בין החברים האלה?
היחסים היו מצוינים.
אנחנו היינו כולנו ביחד.
לא הכרנו אחד את השני.
עשינו הכרה ברכבת. אה.
אתם מגיעים עכשיו ב. בקנט. במחוז קנט. כן?
כן.
איך מתנהל ה. קודם כל הקבלה שלכם.
מה אתם מקבלים. איפה אתם יושנים?
המקום. תאר את המקום.
לא. המקום היה די רחב.
היה שם. אה. בניין די גדול.
זה בניין. זה חווה זה?
‮לא. לא. לא. זה. זה חווה ‭300 Acres‬.‬
אני לא יודע בדיוק כמה זה ב.
דונמים.
דונמים. אני חושב שזה.
זה צריך להיות 3.000 דונם. משהו כזה.
אה. חווה די גדולה.
אהה. היה שם בניין בשביל 25 איש היה. מספיק זה.
מקום לילדים. ובנות לחוד. היו בנות.
ו. אבל בבניין הזה לא ישנו הרבה זמן.
אה. העבירו אותנו.
הביאו קרונות והעמידו את הקרונות בשורה באחת השדות.
ושמה היינו גרים. בתוך הקרונות האלה.
ואני התחלתי להתעניין ברפתנות. ו.
מה היו האפש. מה היו. אה.
האפשרויות ב. שהגעתם לשם? מה הציעו לכם לעשות?
אפשרויות הכל היה שחור.
לא. כלומר.
התחילו. התחלתם ללמוד אנגלית?
התחלתם. החברת הנוער התחילה.
התחלנו ללמוד עברית.
אנגלית לא כל כך שמו לב לזה.
אנגלית אני התעסקתי הרבה.
אה. לא ידעתי אנגלית. כן.
אבל התחלתי לקשקש.
כי אני הייתי קשור עם האחראים על הרפת. והם היו אנגלים.
אז לאט לאט אני התחלתי לדבר.
ואחד הדברים שעשיתי זה שהב.
הבאתי לי עוד מצ'כיה.
אה. ספרים קלים באנגלית.
הבאתי את ה-3 בסירה אחת.
וכל מיני דברים כאלה.
וככה התחלתי לקרוא אנגלית.
תאר בבקשה את הסדר יום שלך ב.
בחווה הזאת. במה זה מתחיל בזה?
בזה. מה זה מתחיל? ב-4:00 בבוקר הולכים לחלוב.
כן. אבל לפני שהגעת לרפתנות. אה.
בכל זאת יש יום ש. מה עושים.
מציעים לכם מה המטרה של שם?
אה. הראי לה. הראו לנו פחות או יותר.
אה. קמנו בבוקר. הסתדרנו כל אחד לחוד.
ולקחו אותנו לראות את החווה.
לראות. מה יש לראות?
החווה הייתה מאוד מוזנחת.
הוא קנה אותה בכוונה.
מי?
ה. הגר. האנגלי הזה. קרא.
קראו לו מיסטר לסר. עד כמה שאני זוכר.
אבל הסגל היה יהודי. היה צ'כי?
הסגל היה גרמני בעצם.
המדריכים היו גרמנים.
יהודים או?
יהודים. אחד מהם היה פה ב.
בבאר שבע. היה לו נגרייה גדולה.
הוא כבר היום לא קיים.
אבל היה פה בבאר שבע.
השני נשאר באנגליה וזה.
אבל לא. הם היו יהודים לאורך כל הקו.
ומנהל החווה מטעם. מטעמנו היה יהודי.
מיסטר שלזינגר. ידע את זה.
אה. אז זה סדר היום. אז קמים בבוקר ומה עושים?
רואים את החווה. רואים.
הראה לנו מה שאנחנו צריכים לעשות.
ש. שזה?
שזה. אה. להוריד המון. אהה.
דברים שלא צריכים להיות שם.
כמו למשל?
עצים שג. שגדלו.
‮באנגליה יש מה שנקרא. ‭Hedges‬. מין.‬
אה. שמג. מג. מגדר. גדר כזה.
אבל גדר עשוי מ. נ. מעשב.
היו חותכים ככה חתיכות של עשב.
ושמים את זה על הקיר וככה בצורה כזו בונים את הגדר.
כן. וזה הכל היה הרוס.
אחר כך. היו. אה. חורשות.
והחורשות האלה גדלו לתוך השדה.
אז היו צריכים. אה. לחתוך את העצים שם.
ולעשות את החורשות שיהיה להם.
לאן מותר להם להגיע.
השדות היו ריקים. השדות היו ב.
בור. היה צריך להתחיל לחרוש.
היה צריך קודם כל להתחיל להכין את השדות.
אז זה אני לא רציתי לעשות.
זה אין לי סבלנות לזה.
להתעסק עם פרות. עם.
עם. עם חיות איכשהו.
זה אני הייתי מוכן.
ולימודים עיו. עיוניים למשל?
עברית. בלבד.
פה ושם היינו מקבלים איזה הרצאה על אקטואליה.
מה הולך. מה. מה.
מה. מה נשמע מהשטחים.
ומה קשר עם ההורים באותם. אותם ימים?
מכתבים. מכתבים יומיים.
מה אתה שומע מההורים באותה תקופה?
לא דברים טובים.
מאז שנפרדת מהם?
לא דב. לא דברים טובים.
כמו מה למשל?
א'. אחת המכתבים קיבלתי ש.
אהה. סבא נפטר.
ו. אה. אחר כך רמזים.
דרך רמזים הבנתי הרבה דברים.
אבל. אחת המכתבים.
וזה המכתב הראשון היחידי שאני קיבלתי מאבא.
‮הוא ממש כתב. ‭S.O.S‬.‬
כתב: "אם אתה לא תוכל לעזור לנו לצאת מפה.
אנחנו כבר לא נתראה".
אז מה אתה עושה. נער בן 15?
מה או. מה אני בתור נ.
נער בן 15 יכול לעשות?
אבל בכל זאת.
התיישבתי. התיישבתי ובכיתי.
בכיתי. לא ה. לא הייתה שם אפשרות.
אנח. תראי. אה. תראה. אני הייתי במצב כזה.
שלאנגלים בכלל לא הייתה לי גישה.
אני מדבר על אנגלים שיכלו לעזור לי.
להביא רופא עם המשפחה שלו לאנגליה.
‮לקבל ‭Permit‬ לבוא לאנגליה.‬
לא הייתה לי שום אפשרות להגיע אליהם.
אני דיברתי עם הגויים האלה שאני עבדתי איתם ברפת.
פה ושם. הם צחקו.
מי היום צריך את זה.
וכשאתה. אתם. אתה. אתם. כל הקבוצה.
יש בכל זאת. אה. חיים יהודים. יהודיים.
ב. באיזשהו שלב?
אה. ציון בשבת. אה. שישי?
לא. לא. לא. מי שרצה.
היו כאלה ש. אה. היו קצת דתיים ו.
כלומר. ל. לבד פרטיים.
כן. לבד פרטי.
אבל לא בקבוצות. אה.
לא. לא. לא.
ולא השפעה של המדריכים עליכם?
אני אפילו זוכר ביום כיפור 39'.
אני הייתי עם 39 חום.
היה לי בכלל. אנגינה. ואני שכבתי בחדר בידוד.
אבל לא. לא הייתה.
אה. מבחינת דת. לא היה.
ואז פורצת מלחמה בראשון. בראשון לספטמבר.
ואז פורצת המלחמה ואנחנו. אהה.
מ. מהווים את ה. אה. ארד.
אה הא. אזעקה הראשונה.
‮עוד שם ב. זה ב-‭Great Engine Farm‬.‬
ואז באותה השבוע העבירו אותנו.
‮לחווה אחרת. שקראו לה ‭Bydown. bydown‬.‬
שזה נמצא איפה?
‮‭near‬ אקסדל.‬
דרום מערב אנגליה.
זה לא רחוק מפלימות'. שם הערים ההם.
ו. שמה התחילה מלחמה.
מלחמה בין מי למי?
בין מכבי הצעיר וה. תכלת לבן.
איך. אה. איך התנועות האלה נפגשות.
ומתנגשות. ועל מה?
על מה. רצו לתפוס את האנשים שיבואו אליהם. שיבואו אליהם.
תאר את המצב.
הנה בא מדריך שלהם.
תופס אותי: "תשמע אצלנו אתה. אה.
תרגיש יותר טוב. יהיה לך יותר טוב.
אולי תוכל לקבל. אה. עבודה בתור. אה.
מנהל רפת אצלנו ב. בחווה". כי אז דיברו כבר על.
אה. פירוד. זאת אומרת הם.
הם יהיו בחווה אחת ואנחנו בחווה השנייה.
איך אתם נוחתים או איך אתם מגיעים למין. אה.
מצב ש-2 הקבוצות האלה מגיעים. נפגשים ומיד נפרדים?
לא. זה. זה או. פה התחיל עכשיו לצאת.
או אתם ביחד בנקודה מסוימת?
לא. לא. לא. פה התחיל לצאת.
ה. מה שאתה אמרת.
הארגון של הציונות עוד מהבית.
כי עוד מהבית היו כאלה שהיו. אה.
במכבי הצעיר. ושהיו בתכלת הלבן.
מה היו הבדלים בין התנועות האלה.
שהפך. שכל אחד עמד על עמדתו?
אה.
מה היה ההבדלים? על מה ההבדל?
אתה יודע הבדל. אהה.
מכבי הצעיר היה הרבה יותר קיצוני.
במה?
לא לעשן. לא לרקוד ריקודי סלון.
לא ללכת עם. אה. עם. עם בחורות.
זה לא זה. וגם מבחינת עבודה.
הם הלכו לעבודה אחת.
אנחנו הלכ. הלכנו לעבודה אחרת.
זאת אומרת. ה. הקבוצות התפרקו.
לא הייתה שיתוף פעולה באיזשהו.
לא. לא. לא.
ואתם כחניכים.
כן.
לא כמדריכים. כחניכים.
לא הייתה איזה מין קרבת גורל ביחד או.
לא. לא ביקשתם או הרגשתם את ה.
את ההפרדה כמה?
מכת השמיים? מה?
לא.
אלא?
לא. זה.
איך ראית את ה.
ה. ה. ה.
את האנשים בקבוצה אחרת?
המ. אנחנו נפגשנו ואנחנו דיברנו.
על מה?
אבל המדריכים שמו לב שאלה יהיו פה ואלה יהיו פה.
הם פחדו מזה שאנחנו נסחוב אותם אלינו או הם יסחבו אליהם.
מה הייתה הנקודה שיכולתם. אה.
לשאוב אותה ואיזה נקודה אתם יכולתם לעבור לצד השני?
כלומר במה ה.
אני אמרתי לך.
מה. מה. אה. בנקודת מבט.
אצלנו. אצלנו החיים היה. היו יותר חופשיים.
אנחנו חיינו איך שרצינו.
ולהם. אהה. מכבי הצעיר.
מכבי הצעיר. אפילו מסטיק היה אסור להם.
ואז הגיעה הבעיה עוד לפני שהם.
אה. נפרדו מאיתנו. של עבודת. עבודה שחורה.
למה אתה מתכוון? למה אתה מתכוון?
מלמעלה. מלונדון. כן?
הגיעה הוראה לא לתת לנו ללמוד מקצועות.
למי לנו?
ה.
תכלת לבן?
ה. החניכים. כל החניכים.
מ-2 הצדדים?
מ-2 הצדדים. ו. ואז הגיע הפירוד.
הם הלכו למקום אחד.
לא זוכר איך קראו לזה.
ואנחנו נשארנו ב-ויינו [משובש].
ואז אני החלטתי.
בין כה וכה הם הלכו זה. אני הולך לבד.
איך אתה מגיע ל. להחלטה כזאת?
מה היו עליך.
המניעים. ולאן ללכת?
אני א. אני אגיד לך מה היה מניע.
דבר לגמרי פשוט. השעון התקלקל לי.
אני הייתי צריך לחכות בתור כשה.
אה. גזבר יגיד לי מתי לשלוח את השעון לתיקון.
זה הדבר הפשוט ביותר.
אז אני אמרתי. אם אני עובד מ-04:00 בבוקר עד 19:00.
20:00 בערב. כי באנגליה הלכ.
אה. חלבו אז 3 פעמים ביום. כן?
אני לא יכול לקבל גרוש לתקן את השעון שלי.
בשביל מה אני צריך את זה?
ואז מה הייתה ההחלטה שלך לעשות?
ההחלטה שלי. אני הלכתי ל.
למנהל ואני ביקשתי ממנו שימצא לי מקום.
אחר?
אחר. לבד.
אז זה. איך זה התקבל?
התקבל בלי בעיות.
אז לאן אתה עובר?
אני עובר למקום שלא רחוק מאקסטר. ש.
מקום שנקרא היילסביר [משובש].
ונהייתי רפתן.
לבד?
לבד. קם ב-04:00 בבוקר.
חולב את הפרות. עושה את העבודות שלו.
מקבל משכורת.
מקבל משכורת.
מי. מי אתה עובד. אה. אתה יש לך חדר.
יש לך. אתה חי.
לא. לא. לא.
אז. אה. למה?
זה. אה. שילמתי.
על הלינה?
‮‭lodging‬. אה. כן.‬
כן. אבל כלומר אתה. אהה.
ה. ה. יש.
חי ב. באיזשהו מקום. באכסנייה?
כן. אוכל שלי.
אני הייתי מקבל 3 שטרלינג ליום.
אבל בכל זאת היית בן 15.
אה. 3 שטרלינג לשבוע.
אתה בן 15. אה.
כן.
אתה גר באיזה חדר כמו מבוגר. אין לך.
כן. כן. כן.
דין וחשבון לאף אחד?
לאף אחד. הייתי גר אצל משפחה.
היה לי החדר שלי. היה לי כל הדברים שלי.
והעיקר זה התחלתי ללמוד.
מה?
לבגרות.
אני נרשמתי באקסטרני לבית ספר לאקסטר היי סקול.
אקסטרני. ולמדתי לבגרות.
אתה ממשיך את הקשר עם ההורים שלך?
קשר עם ההורים נמשך.
ישי. ישירות?
כן. ישירות. נמשך. בעצם ישירות נמשך עד. לא.
זה כבר לא היה ישירות כי זה כבר היה המלחמה.
זה היה כבר דרך אמריקה.
אז בעצם. כשאתה עברת ל.
לחיות לבד. מה אתה עושה?
ללמוד. אתה לומד. אה. אתה מתחבר עם עוד אנשים?
אתה מנהל חיים.
כן. בוודאי. לא. אני בעיקר התחברתי עם ה.
אה. בעל הבתים שלי. איפה שהייתי גר איתם.
היו זוג נחמד. אה. לא כל כך צעירים.
אבל המלחמה היא בעיצומה.
היא התחילה. אז מה קורה איתך?
כלום. יש התקפות. שומעים את הפצצות ועובדים.
והקשר עם ההורים שלך.
אה. הם לא. הוא. הוא לא ישיר עכשיו?
לא. לא.
אז דרך מה?
אני מקבל את המכתבים מגרמ.
מא. מאמריקה ואני כותב לאמריקה.
למי אתה כותב?
ל. זה מה שאני אמרתי לך.
ל. ל. לקרוב משפחה.
אהה. לקרובי משפחה ששמם היה הופמייר בקולומ.
קולומבוס אוהיו. זה אני עוד זוכר.
ומקבל מכתבים והם מ.
מקבלים מכתבים. ואיש.
והאימא שלי אפילו קיבלה מכתב עם. עם.
עם תמונה והיא כותבת לי: " [משובש] (שפה זרה)".
שזה אומר?
"אתה מעשן".
אני שלחתי בתמונה שאני מחזיק סיגריה ביד.
טוב. זהו.
זה דרך אגב ה. אני חושב.
אחת ה. הפעם האחרונים שאני קיבלתי מכתב.
איך אתה עוקב אחרי ההתפתחויות?
אהה. דרך העיתונות. דרך ה.
אהה. את עיתונות. חדשות כל שעה וזה.
אני זוכר עד היום הזה.
כשב-21 ליוני 41'. בא המנהל החווה שאני עבדתי אצלו
והוא אומר לי: "היטלר פלש לג. לרוסיה".
אני אמרתי לו: "עכשיו הוא איבד עצמו לדעת".
ככה אמרתי לו.
כל התקופה שאתה באנגליה. אהה.
בזמן המלחמה. איך עוברת עליך את המלחמה? כרפתן?
אה. דרך אגב.
כן. בבקשה.
אני שכחתי דבר אחד.
כל אותו זמן שהייתי כבר לבד באנגליה.
אני. אהה. התגייסתי להום גארד.
אני הייתי חבר בהום גארד.
ודווקא חבר די. אהה.
ומה היית עושה שם?
אני הייתי מתרגם.
ממה למה?
אני דיברתי 4 שפות. אני דיברתי.
היית מתרגם מה?
למי? ל.
לא. אה. הרי הה.
הום גארד הכינה את עצמה לפלישה של הגרמנים. כן?
אז הם הכינו גם. אהה. אה.
מתרגמים שיתרגמו. יתפסו גרמנים. שיתרגמו לאנגלית.
אז פה יש סיפור.
זה אני מוכרח להגיד לך.
בבקש. בבקשה.
אהה. אני באתי לבחינה לאנגלי. קצין.
קצין אנגלי הולך לבחון אותי בגרמנית.
אז הוא שואל אותי: "מאיפה אתה יודע גרמנית?"
אז אני אומר לו: "גרמנית זה שפת האם שלי".
אז הוא מנסה אותי.
נותן לי מכתב לקרוא בגרמנית וזה.
אז אני קורא לו. הוא אומר: "יפה.
הכול טוב ויפה. אתה מדבר ג. גרמנית רהוטה".
אז אני אומר לו: "רגע אחד. אבל עכשיו אני אנסה אותך".
ואני כתבתי לה מכתב בגרמנית הרוטינית.
הגרמנית ה. האמיתית שהייתה פעם. כן?
אני אומר לו: "תקרא לי את זה".
הוא אומר: "זה אני לא יודע לקרוא".
ככה. אז אני אמרתי להם: "תיקחו אנשים שיודעים גרמנית.
ש. שיודעים מה זה גרמנית".
חוץ מהעבודה.
כן.
והלימודי בגרות. מה אתה עושה עוד ב.
בחווה הזאת? קודם כול [משובש].
אני מנגן.
במה?
ב. אה. כינור.
אני קניתי לי ב-2 פאונד כינור והייתי מנגן.
ואהב. ובעיירה פעם בשבוע היינו מנגנים.
הזה שהייתי גר אצלו גם הוא ניגן בגי. כינור.
שנינו ביחד. פעם בשבוע ביום שישי
בערב היינו מנגנים ב. אה. מין.
אה. אהה. בית עם. יש להם שם ב.
בעיירות האלה. והיינו מנגנים ורוקדים.
[כך במקור] אוקיי. בבקשה.
בבקשה.
אהה. בחווה שעבדתי.
זאת הייתה בעצם חווה ש.
שהייתה שייכת לבעל אמצעים.
הייתה חווה ענקית.
עם בניינים מסביב לחצר ענקית.
והבניינים האלה. אלה היו ה.
ה. נו. איך אומרים לפרות? לא אורוות. אה.
רפת.
אה. רפתות.
ובאמצע ה. החצר הייתה ערימת הזבל. לשם אנחנו.
מה. מהרפתות מביאים את הזבל לשם.
ואת הזבל פעם בשבוע או פעם בשבועיים הב. העבירו.
עם מי אתה מטייל?
עם מי אתה. אהה. הולך לספרייה.
אם אתה קורא ספרים? עם מי אתה.
אני אגיד לך את האמת.
באנגליה בעיירות האלה.
המקום היחידי שנפגשים זה הפאב.
על כוס בירה. ויושבים ומדברים.
אין הרבה זמן לזה. אני מנסה לא.
אהה. לא לצרוך לזה יותר מדי.
אבל אם מישהו רוצה להיפגש עם מישהו. זה שם.
אני אמרתי לך שאנחנו ניגנו על כינור.
בין היתר אנחנו ניגנו כל שבת בערב בכנסייה הקתולית.
היינו מנ. אה. מנגנים את השירים הקתולים הרגילים שלהם.
הוא. ה. המ. מ. משוכנע הקתולי ואני היהודי.
עד מתי אתה המנהל שגרת חיים כזאת? עד איזה שנה?
עד שאני גומר את הלימודים.
שזה באיזה שנה?
זה. אני רציתי לגמור את הלימודים.
זה בסביבות יוני 1942. אני גומר את הבגרות.
ומה קורה אז?
ואז אני מתגייס לצבא הצ'כי.
איך?
כותב מכתב ל.
כלומר אתה עושה את זה מרצונך החופשי?
מרצוני החופשית. וזה מה שרציתי כל הזמן.
כי לפני זה לא יכלתי לעשות את זה.
כי רק אחרי גיל 18 אני יכול להתגייס.
אז ב-30 למאי היה. אני הייתי בן 18.
ואיפה אתה שולח את ה.
איפה אתה שולח את הבקשה ל. להתגייס?
את הבקשה אני שולח ל.
אהה. אממ. [משובש] (שפה זרה) נו. אממ.
למרכז גיוס איפה?
לא. לא. לא.
ל. אה. מוסדות הלאומיים הצ'כיים.
שהם נמצאים איפה?
ב. ב. ב. בלונדון.
ו. ואז אני מקבל הזמנה לבדיקה רפואית.
ומהבדיקה הרפואית. אחרי שבוע אני מקבל. אה. צו גיוס.
עכשיו. עם הצו גיוס.
או עם זה שאני כתבתי להתגייס.
הדוד שלי. האח של אבא שלי.
ראה את הכתובת שלי. והוא באנגליה.
והוא כותב לי שהוא ראה שאני מתגייס בתאריך זה וזה.
שאני אבוא 3 ימים לפני זה לפגוש אותו.
אהה. בעיירה איזושהי באנגליה. שהוא חי שם.
ואז נקשר הקשר בין הדוד שלי.
האח של אבא. ושלי.
עכשיו. הדוד שלי הוא גוי.
אשתו היא גרמנייה גויה.
אבל היחסים בינינו טובים.
ואז אני מתגייס לצבא הצ'כי.
איפה?
‮אני מתגייס ב-‭Lowestoft‬.‬
‮‭l.O.W.E.S.T.O.F.T. Lowestoft‬.‬
שזה נמצא איפה?
זה על הים הצפוני. אה.
לא רחוק מנוריץ'.
נורביץ' כותבים את זה.
ואני מתגייס. עושה את הטירונות. עושה את ה.
ואיש לא אומר לך על ה.
יהדותך מבין כל החיילים הצ'כים או.
לא.
או אתה אחד מהצ'כים ש.
אני אחד מהצ'כים שרוב ה.
בבריגדה הצ'כית. מתוך ה-7.000.
אם אני לא טועה. 5.000 הם יהודים.
זה. אין מה לעשות. הבריגדה הצ'כית היא רובה יהודית.
ואז אנחנו. בעצם. אחרי שאנחנו גומרים את ה.
טירונות.
טירונות ואת הלימודים של. אה. טנקים.
כי זה בריגדה צ'כית.
בריגדה שוריינ. משוריינת.
אנחנו מתעסקים בשמירת החופים
של אנגליה נגד פלישה גרמנית.
עד שזה. הסכנה הזאת חולפת.
אנחנו עוברים לעו.
לסקוטלנד ומתחילים לעשות אימונים לקראת. ל. לבאות.
אתה כחייל אנגלי ב. בבריגדה צ'כית. אתה כחייל.
יש חופשה. אתה הולך לבני משפחתך?
יש לך משפחה באנגליה? אמרתי לי ב. היית אצל הדוד.
הדוד.
אתה הולך. אה. אליו?
כן. כן. כן.
איך הוא מקבל אותך כחייל בריטי?
מקבל אותי טוב.
הרי אתה.
מצוין. כי בינתיים. אה. אחת הבנות שלו.
‮יש לו 3 בנות. התחתנה עם חייל של ה-‭S.A.S‬.‬
‮‭Special Air Service‬.‬
הגרמני. שהוא אנגלי.
ואנחנו מאוד התיידדנו כחברים.
ובחופשות היינו מבלים ביחד אם אפשר.
החייל הזה נהרג אחר כך במלחמה באוסנבריק. בגרמניה.
עד מתי אתה עובר מפעילות לפעילות.
ואיזה פעילות. אה.
עיקרית אתה עושה בצבא הצ'כי? בצבא [משובש]?
עיקרית. אה. פעילות.
אה. עיקרית שאני נהג טנק.
ומנקה טנק ומסדר טנק ועושה שמירות ו.
עד מתי?
הכול. מה שחייל צריך לעשות.
עד מתי?
עד שאנחנו עוברים ל. אהה. לצרפת.
זאת אומרת ל.
באיזה שנה?
ב-44' באוגוסט. אם אני לא טועה.
עכשיו. 44'.
כן.
אתה מציין את התאריך.
ידוע לך מה. אתה חיפשת. ידעת. גורל משפחתך?
אהה.
יש ידיעות מה קורה ליהודים ב. ב. בצ'כיה?
לא. לא.
אבל הדוד שלי היה בקשר עם הצלב האדום.
והצלב האדום לאורך כל הקו כתב לנו
מכתבים שהשמות של משפחת ילינק.
לא מופיעות במחנות ההשמדה.
נקודה.
זה אומר.
וזה נכון.
אה. שזה אומר מה?
שהם. אה. באיזשהו מקום כנראה עוד חיים.
והם היו באמת חיים עד ארבעים ואר. עד אוקטובר 44'.
ולהערכתך איפה הם היו חיים?
זה אנ. זה אני יודע.
איפה?
מ-41' בטרזין. בטרזיינשטט.
אבי היה. אהה. רופא הבלוק המבורג. בטרזין.
והידיעה הזאת ידועה לך דרך הצלב האדום או במקור.
לא ה.
או ממקור אחר?
הידיעה הזאת קיבלתי רק רטרואקטיבית דרך.
אה. המוזיאון של טרזין בגבעת חיים.
אחרי המלחמה?
אחרי המלחמה.
אבל הבת שלי שהייתה שם בטרזין אימדה.
אימתה את הידיעה.
כי היא מצאה ניירות עוד של אבא שלי בבלוק המבורג. בטרזין.
אז אתה ב-44' עדיין לא יודע מה קורה עם ההורים שלך?
לא.
ואתה עובר לצרפת.
מה התחנה הראשונה בצרפת?
תחנה ראשונה בצרפת זה היה ארומאנש.
ה- [משובש]. הגשר של 11 אוניות.
ואחר כך התחנה השנייה. הייתה עיירה שקראו לה.
אפינה. לא רחוק מפאלז.
משם אנחנו הגענו ל.
אם אתה יודע איפה זה וארן בצפון.
בווארן ירדנו מהטנקים והלכנו ברגל לעיירה.
שהיא על הגבול של דנקרק שקראו לה גיבלדה.
אני לא יודע אם אם אתה יודע איפה זה.
זה לא רחוק מברדין.
ושם רצינו כמה פעמים לכבוש את ד. דנקרק.
רק הנבלות הגרמניות הציפו.
אני לא יודע אם אתה זוכר את זה.
הציפו את כל הסביבה הזאת של דנקרק מסביב.
שעם טנקים אנחנו לא היינו יכולים להגיע לשם בכלל.
מה שקיבלנו פה ושם חופש ללוון. לאוסטנדה.
שזה בבלגיה.
שזה בבלגיה. כן.
והייתי בליל. טורקואן.
כל אזור הצפון הצרפתי.
כן. כל הצפון הצרפתי.
ומשם לאן אתם ממשיכים?
או אתם נשארים במקום עד?
אנחנו נשארים. אה. במקום עד ה-05.05.
עד 05.05 של?
39'.
לא.
סוף המלחמה.
עד 45'. אתה מתכוון?
אה. סליחה. 45'. כן. ברור.
ומשם אנחנו אחר כך נוסעים דרך.
אם אני לא טועה. לייז'. אאכן. אהה. אה. קולון. שזה אז.
הכול היה הרוס לגמרי.
עד שהגענו בחזרה לצ'כיה. עכשיו. בצ'.
מה. סליחה. מה ההרגשה שלך כ.
כיהודי. משחרר את. אה.
משתתף בשחרור. או מגיע על הטנקים לשחרר את צ'כיה?
אתה זוכר את ה.
אהה.
הרגשתך?
אני. על ההרגשה הזה אני תכף אספר לך.
אנחנו הגענו לפראג.
אם אני לא טועה. ב-28 או 29 למאי.
שעזבת כמה ש. אה. שנים קודם.
כן.
כבורח.
כן.
ועכשיו אתה מגיע על הטנקים.
ו.
מה ההרגשה?
הגענו לפראג והשארנו את הטנקים במקום מסוים.
כי ב-30 למאי הייתה צריכה להיות
התהלוכה של הבריגדה המערבית.
כי הייתה גם בריגדה המזרחית.
הבריגדה המערבית. תהלוכה של. דרך כל פראג.
ואני זוכר עד היום הזה.
ב-28 למאי אני הלכתי לבית.
איפה שפעם ההורים היו גרים וזה.
וכמובן שלא מצאתי שם שום דבר.
אני זוכר שאחר כך התיישבתי בבית קפה על הלטנה. למעלה ב.
בפראג. אם אתה מכיר את פראג.
ובכיתי כמו ילד קטן.
זה. אז הכול יצא ממני. בכיתי כמו ילד קטן.
והלכתי בחזרה לטנקים שלנו. איפה שהם היו.
ושם קיבלתי הודעה שחברים שלנו.
שהם היו בעצם אמריקאים.
שהיו עם ההורים שלי בטרזין.
הם חיים באיזשהו מקום בפראג.
אז הלכתי לבקר אותם.
ודרכם נודע לי שגם בת דודה אחת.
שהיא גויה. האבא שלה היה גוי. שהיא חיה.
וזהו. ב-30 למאי הייתה התהלוכה של. אה.
פראג. והדבר המעניין הוא.
ש-30 למאי היה היום הולדת ה-21 שלי. וזהו.
ו.
אחר כך עשיתי עוד כמה שטויות בצ'כיה.
שטויות נוראיות. אני לא יודע אם ממש שטויות כל כך.
אהה. אני אחר כך השתחררתי מהצבא.
באיזה שנה?
בספטמבר 45'.
ומה הכוונה שלך?
מה אתה מתכוון לעשות?
הכוונה שלי לנסוע לארץ כמובן. אבל מה?
אני הייתי חייל צ'כי עוד.
אז אני עוד במדים. וכן.
מה שעשיתי כ. תכף כשחזרתי לצ'כיה.
אני הלכתי לאנגלו.
אנגלו בנק והוצאתי משכנתא על הבית של ההורים שלי.
את הכסף הזה בזבזתי.
עד שב. עד שהגיעו מים עד נפש ונמאס לי מכל זה.
צ'כית זה שפה שאני לא אוהב אותה בכלל.
את הצ'כים אני לא אוהב.
כי. לפי דעתי. הצ'כים הם יותר אשמים בזה ש.
שאין לי הורים מה שהגרמנים.
כי הצ'כים בעצמם לא עשו שום דבר.
הם התחילו את הרבולוציה שלהם נגד הגרמנים.
יומיים אחרי גמר המלחמה.
אז. אה. בזבזתי את הכסף.
הצטרפתי ב. אהה. מאי. אהה. 46' לטרנספורט לישראל.
מה אתה מתח.
אי לגאלי.
איך. אה. למי אתה מתחבר?
מה? הלכתי לזה. ל. איך קוראים לזה?
הסוכנות? ל. ל.
ל. כן. מין סוכנות. אה. זה.
הוועד הקהילה. שמה הייתה הסוכנות גם כן.
ושמה פגשתי מישהו שאחר כך יותר ראיתי אותו.
אז.
אחד וולטר אורטנר. הוא היה המארגן.
אז בוועד. ב. בוועד הקהילה.
כן.
מה. מה קורה שם?
א. אני שאלתי: "איפה נרשמים לישראל?"
"בבקשה. מתי אתה רוצה לנסוע?"
אז. אה. אני אומר לו: "מתי יש לך טרנספורט?
אני. אין לי מה לעשות פה".
אז הוא אומר: "מחרתיים".
אמרתי: "יופי".
אז הוא אומר לי: "תביא לי תוך שעתיים ת. 2 תמונות".
אז הבאתי לו תוך שעתיים 2 תמונות. ואני הייתי בטרנספורט.
מאיפה אתה עולה ארצה?
מפראג. לא. אבל רגע.
בדרך יש עוד דבר חשוב מאוד.
בבקשה.
פגשתי את אשתי.
איפה?
בפראג. ברכבת.
שהביאו אותך לארץ?
כן. אנחנו באנו ביחד כבר לארץ.
ואתה עולה ארצה מפראג.
לאיזה כיוון אתם. אה. נוסעים?
‮אנחנו נוסעים. הרכבת שאנחנו נוסעים היא רכבת של ‭D.P‬.‬
‮‭Displaced Persons‬. לפ. לפריז.‬
ואתם. אה. נוס.
אנחנו קבוצה.
קבוצה מטעם מי?
קבוצה מטעם החלוץ.
ומגיעים לפריז. ובלילה. באותה הלילה. רכבת לבריסל.
בבריסל מחכה לנו אוטובוס ולוקח אותנו למקום.
שנקרא שאטו דה בונבל. לא רחוק מלייז'.
שאטו דה?
בונבל.
ואחרי חודש לאנטוורפן ולאונייה.
אונייה של 600 טון.
עם 650 אלף. אה. 650. אהה. דיירים על האונייה.
איזה אונייה?
אז קראו לה הוכלאגה [משובש].
כשהיא הגיעה לארץ היא הייתה החייל העברי.
האונייה האחרונה שנכנסה לארץ לפני קפריסין.
אנחנו הגענו ב-31.
ל.
ליולי.
ארבעים ו?
אהה. 46'.
ואיפה אתם מגיעים ל. בארץ? לארץ?
או. עכשיו בעיה השנייה.
אני נעצרתי על ידי האנגלים כרב חובל של האונייה.
איך זה הגיע ל.
אה. איך זה הגיע.
לתואר הזה?
לתואר הזה. בנסיעה בדרך בא אליי אחד מאנשי פלי"ם.
בדרך לנסיעה ארצה?
ארצה. הב. על האונייה כבר.
על האונייה מישהו בא ואומר: "אתה".
כן.
ש.
אנ. "יוסף בוא הנה. תשמע".
אז הוא אומר לי: "הרב חובל של האונייה באנטוורפן
קיבל רגליים קרות. והוא איננו. אין לנו רב חובל.
אנחנו מנהלים את האונייה. אבל כשנגיע לארץ.
אם יתפסו אותנו אז יחפשו.
אז אנחנו צריכים. אה.
מישהו שמדבר אנגלית ויהיה מוכן להיות רב חובל".
אז אמרנו: "אהה. מה עושים?"
אז הוא אומר: "תשמע. שמך מהיום הוא ישראל קנצינגר.
ואתה רשום בלוג של האונייה. שאתה רב חובל של האונייה".
זהו. אמרתי: "בסדר".
עכשיו. האונייה לא נתגלתה.
אבל 31 ליולי היה היום שהוכרז העוז.
עוצר הגדול על תל אביב והסביבה.
ואז עשו את החיפושים ביגור וזה.
מצ. מצאו מה שמצאו.
ואוניות כדי להוריד אותנו לא הגיע.
אז אנחנו קיבלנו הוראה: "תיכנסו ישר לנמל חיפה".
אז נכנסנו לנמל חיפה.
אז בא אחד ושואל: "תגידו. מאיפה אתם באים?"
אז אמרנו: "משם". וכך זה היה.
ואיך נעצרת בכל זאת?
רגע. אז באו האנגלים כמובן.
אונייה אי לגאלית עם 650 איש.
אז באו האנגלים: "איפה הרב חובל?
איפה הרב חובל?"
אז הפלי"מים אמרו: "יאללה תעלה מ.
למעלה ואתה רב חובל. מ. מעכשיו והלאה זה אתה".
אז לקחו אותי. עצרו אותי ולקחו אותי ביחד עם ה.
‮עם הימאים ל-‭C.I.D‬. ומה-‭C.I.D‬ לעכו.‬
אה. סליחה לא לעכו ישר. אלא לקישלה בחיפה.
ומשמה לבית המשפט ובית המשפט לעכו.
אז ישבתי בעכו עד. אם אני לא טועה. 28 לדצמבר.
זה. מתי נעצרת?
ביוני. ביו.
ב-31 ליולי.
ליו. ל. ליולי.
כן.
עד ספטמ. עד.
עד 28 לדצמבר.
ואז. כן. בינתיים היו משפטים וזה.
ה. ה. הסנגור שלי היה יעקב שמשון שפירא.
שהיה יותר מאוחר אחר כך שר המשפטים.
והוא טען דבר אחד: "הוא בן 22.
איך הוא יכול להיות רב חובל?"
אז יצאתי זכאי. עכשיו.
בינתיים אשתי הלכה עם הקבוצה לקיבוץ.
איזה?
אהה. אז זה היה געתון.
היום זה נאות מרדכי.
ואני רצתי אחריה כשהשתחררתי.
והיות ושנינו לא רוצים.
לא רצינו כל כך להיות בקיבוץ.
אז עזבנו את הקיבוץ בזמן מסוים.
רק מה. היא הייתה כבר אז בחודש שני או שלישי.
אני כבר לא זוכר.
וזהו. והגענו לראשון.
ובראשון התחלתי מחדש לחלוב פרות.
עד שבמרץ. אני חושב זה היה.
קיבלתי צו קריאה לצה"ל.
כי הייתי טנקיסט. אה. מאומן.
באיזה שנה התגייסת?
פה?
כן.
במרץ ש. 47'.
הבן שלי כבר אז היה 4 חודשים.
עכשיו. דבר אחד. זה נורא נבזי וזה כואב לי.
אני גו. גויסתי במרץ.
ועד אוקטובר אשתי לא קיבלה גרוש.
אז ממה.
מה. מה. מהמדינה.
ממה מתפרנסים?
אתה יודע מה? משכנים. משכנים. הם דאגו לה.
זה אחד הדברים שאני למדינה הזאת לא אשכח.
זהו.
ומאז עד. אהה.
רגע. 1 ליולי 1973. הייתי בצה"ל.
אני התגייסתי לצה"ל באותו.
אבל צה"ל הוא לא הייתה.
הייתה צה"ל ב-47'.
אז מה. אז במה הת. התגייסת?
לא. זה היה 48' כבר.
אה. 48'.
אה. לא. הגיוס היה ב-48'. כן?
כן. כן.
במרץ 48'. זה עוד. גם עוד לא היה צה"ל.
כן. אבל.
אבל אז היה כבר זה.
מסודר.
אהה. עד 73' הייתי בצה"ל.
גמרתי בתור. אה. סמג"ד. רב סרן. זהו.
היום יש לי 3 ילדים.
שאחד מהם הוא. אהה. גמלאי קמ"ג.
אחרי 25 שנה. השני הוא אקס.
אהה. מה. איך. איך קוראים. בשירות בתי הסוהר. אהה. אלוף.
רב גונדר. גונדר.
גונדר. הוא היה גונדר. ראש המטה.
היום הוא יועץ בענייני ביטחון.
ויש לי בת מורה בכירה.
והשארתם.
ו-6 נכדים.
והשארתם אותו שם ילינק. או עברתם את זה. אה.
אני. אני עד היום הזה. מזהיר כל כלה
שבאה אלינו וכל אחד מהילדים.
השם הזה לא ניתן להחליף.
זה שם שנשאר. אני מקווה.
אתה חזרת ל. לבית שלך אחרי.
לא בדיוק אחרי המלחמה.
כן. כן. ח.
אלא.
חזרתי. חזרתי.
התגעגעת לבית הזה?
לא. לא.
יש דבר שרצית או התגעגעת אל. אה.
התגעגעתי כן. לאוכל של האימא שלי.
זה כן. זה כן.
לעושר שהיה לנו. אתה יודע מה?
העושר מדומה שהיה לנו. כי עושר לא היה לנו.
דרך אגב. זה דבר מעניין מאוד. כשאנחנו ברחנו מהסודטים.
לאבי היה ספר של חובות.
שמה היו חובות של לפחות רבע מיליון קרונן.
אז. שהגויים היו חייבים לו.
אבל אצלו לא היה לו גרוש על הנשמה.
הוא מכר בפראג. הוא מכר את הביטוח.
אה. חיים שלו כדי שיהיה לו ממה להיות.
אחר כך. אחרי שאני כבר לא הייתי.
נודע לי שהממשלה. זאת אומר.
הם היו חייבים להם משהו. עשו ממנו.
אהה. רופא פלמב [משובש].
פלשתינה . אה. רופא. זה אני יודע. זהו.
אתה רוצה עוד להוסיף על עדותך דבר שאולי שכחת? אתה רוצה.
אני. אם. אם יש משהו.
שאתה חושב שיש איזה חור באיזשהו מקום. בבקשה.
מהרגע אז ש. לא. אז אני.
פשוט שירתת את המדינה מספיק זמן.
כדי להגיד שאתה היית ישראלי לכל דבר.
זהו.
וסי. בצבא. שהיית בצבא סיפרת מה שעבר עליך? כל ה.
לא. לא.
קרה ל. מה שקרה למשפחתך?
לא. לא. תשמע.
זה. זה הגורל. זה אין מה לעשות.
אני. דרך אגב. מאוד אפיקורוס. אני לא מאמין בכלום.
אמי. אני מאמין בעצמי.
שברוך השם אני עוד מסוגל לקיים את אשתי ועצמי.
ואם יהיה צורך נעזור לילדים.
יש לנו היום. ברוך השם. מכול וכול.
אני לא יודע אם את. אם אתם ראיתם את. אה.
בית יונה. כדאי מאוד לראות את זה.
כדאי מאוד לראות את זה.
דרך אגב. אשתי צריכה לראיין ביום שני הבא.
היא לא כל כך רוצה לבוא להנה.
אז אולי תעבירו את זה לשם.
שמה זה יותר טוב.
זה. זה כבר לא תלוי בנו. אבל.
אני יודע שלא.
אשתי גם כן היא אישה מאוד מאוד מעניינת.
3 שנים אושוויץ. מ-42' עד 45'.
זה. זה כבר.
כן. בוודאי.
אז בינתיים אני מודה לך מאוד. מר ילינק.
אין בעד מה. אין בעד מה.
על עדותך. תודה רבה.
עכשיו נצלם את התמונות. לא ש. שב.
אה. [כך במקור] זה ההורים שלי בשנת 41' בפראג.
תזכיר בבקשה את השמות שלהם.
אה. ארנסט ילינק.
אולגה ילינק. רוברט ילינק.
זה קרוב מאוד ל.
הלכו. כשהלכו לטרזין.
זה אחיך הקטן. אם אני מבין.
זה אח הקטן. אין לי אח אחר.
[כך במקור] זה אני יוסף ילינק והאח שלי.
בגיל 12. משהו כזה. 9. 12.
איפה זה צולם?
זה צולם ב- [משובש] (שפה זרה).
ב. אה. איך קוראים לזה?
סטודיו?
ס. אה. סטודיו צלמים. כן.
אבל איפה?
ביסניצה.
באיזה שנה. אתה זוכר?
אה. 12.
36'. 37'. 38'. אה.
35' בערך. משהו כזה.
[כך במקור] זה היה הבית שלנו.
הוא נבנה ב-38'. אנחנו גרנו פה.
אה. ב. סליחה.
הוא נבנה ב-28'. אנחנו גרנו פה עד 38'.
‮מ-38' עד 45' הייתה בפנים המפקדה. מפקדת ה-‭S.S‬.‬
מר ילינק. תודה רבה לך.
אין בעד מה.
עדותו של ילינק יוסף יליד Karlovy Vary צ'כוסלובקיה 1924 על קורותיו ב'קינדרטרנספורט' בבריטניה וכחייל בצבא הצ'כוסלובקי בצרפת ובשחרור צ'כוסלוקיה החיים לפני המלחמה; לימודים ב-Litoměřice; מעבר ל-Praha בעקבות סיפוח אזור הסודטים (Sudeteland) ב-1938; מעבר לבריטניה עם ה'קינדרטרנספורט' (Kindertransport); התנדבות ליחידה בצבא הצ'כוסלובקי ב-1942; העברה לצרפת ב-1944; השתתפות בשחרור צ'כוסלובקיה; שחרור מהצבא הצ'כוסלובקי ב-1945; העפלה דרך בלגיה וצרפת; מעצר ע"י הבריטים בעכו; שירות בצה"ל.
LOADING MORE ITEMS....
details.fullDetails.itemId
5417241
details.fullDetails.firstName
יוסף
details.fullDetails.lastName
ילינק
details.fullDetails.dob
30/05/1924
details.fullDetails.pob
Karlovy Vary, צ'כוסלובקיה
details.fullDetails.materialType
עדות
details.fullDetails.fileNumber
12687
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - עדויות יד ושם
details.fullDetails.earliestDate
04/05/05
details.fullDetails.latestDate
04/05/05
details.fullDetails.submitter
ילינק יוסף
details.fullDetails.original
כן
details.fullDetails.numOfPages
28
details.fullDetails.interviewLocation
ישראל
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
details.fullDetails.testimonyForm
וידאו
details.fullDetails.dedication
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
banner.documents.disclaimer