Yad Vashem logo

עדותו של ציפסר צבי יליד 1930 Hanusovce Nad Toplou צ'כוסלובקיה על קורותיו ב-Hanusovce Nad Toplou, ב-Zemianska Kert וביערות

Testimony
null
null
בבקשה.
18 באפריל 2005. ט' בניסן תשס''ה.
זהו ראיון עם מר צבי ציפסר.
אתה יליד 1930.
עכשיו אם אני אומרת נכון.
‮השנושוב. ‭Hanusovce Nad Toplou‬.‬
‮‭Toplou‬.‬
בסלובקיה.
הייתי מבקש להוסיף. אם אני כבר פה.
פה אמרת את התאריך העברי אז תגידי גם שמה תר"צ.
הרבה צדיקים יש אצלך בשם ובתאריכים. אה.
אה. סליחה.
מותר לי [משובש] בשירותי בצבא. פעם. פעם.
בא לבקר הרמטכ"ל צבי צור.
אז פתאום אני מרגיש שהוא מחבק אותי. נבהלתי.
הוא אומר: "פה יש רק.
לא יודע כמה צדיקים יש.
אבל צדיקים כפולים זה רק על שנינו.
צבי צור וצבי ציפסר".
אממ. ספר לי קצת על הרקע. על המשפחה.
רקע משפחתי שאני יכול
להגיע אליהם בחיים שאני מכיר זה הסבא וסבתא מצד אבא.
וסבתא מצד אמא.
אלה היו בחיים כשאני נולדתי.
אנחנו. האבא ואמא שלי.
זאת אומרת אבא היה אחד האחים שהם
היו אפשר להגיד 4 אחים פלוס. אה. אחות אחת.
אבל עם סבא וסבתא גרו רק ההורים שלי.
כשעיסוקם העיקרי היו. היה.
היה להם מה שנקרא היום בית מרזח.
היה להם בית חרושת לסודה ולגזוז הית. אה.
היה להם בית מלון קטן.
היה להם מלונה ב. אה. בזמנו.
מה?
מלונה.
מה זאת אומרת?
בזמנו. זה מתורגם בעברית.
הכוונה היא. אהה. מעין מקום.
היות ואז התחבורה העיקרית בשנות ה-30 היו סוסים ועגלות.
אז. והיו נוסעים הרבה. אז היה לנו מ.
מקום מכוסה. גדול מאוד.
אה. מלון לסוסים?
בשביל. מלון לסוסים מעבר למלון.
אה. לאנשים לאנ.
זאת אומרת למעשה הייתה צמודה אורווה למלון.
מעבר לזה. אורווה.
אבל יש מקום גם לעגלות ולא לאחד.
אולי ל-15. 20. אני לא יודע בדיוק. אה. לזכור.
היה לנו גם חקלאות.
היה לנו שדות. היה לנו גינה יפה על יד הבית.
ומה שהיה לנו היה.
שמשחקים עם הכדור ככה.
הא. כדורת. כדורת. אה. באולינג.
כן. כדורת.
על באולינג יש לי איזשהו סיפור אם מותר להיכנס עם זה.
אהה. אני עוזב לרגע את זה ואני רוצה לספר לך.
בזמן שגמרתי את הטירונות בצה"ל. יצאנו עם המפקד.
כל אחד שובץ ליחידה.
יצאנו עם המפקד. אה.
החדש שהוא היה חדש.
אנחנו היינו חדשים. לא וזה.
אבל הוא ראיין כל אחד.
וכשהוא ראיין אותי אז הוא זכר שאמרתי לו שאני.
הוא יכול לדבר איתי ב-6 או. עד 8 שפות. אז. אה.
עשינו טיול לגליל וכשהגענו ל.
לנצרת אז הוא עצר על יד הכנסייה הקדושה
ואמר אנחנו ניכנס לראות.
פתאום. אז אני אמרתי אני בחור דתי אני לא מוכרח להיכנס.
ועמד. נעמדתי בצד.
והוא ככה ביקש. אה. אישור כניסה לכל היחידה.
היינו שנ. 2. 2. אהה.
מכוניות משא ופתאום אני שומע: "איפה צבי?"
מה אתה צריך אותי? אני מבקש שחרור מלהיכנס. "אי אפשר".
הוא אומר: "למה. למה אי אפשר?
"נתנו לנו פה כומר שהוא.
אהה. מדבר אבל אני לא מבין אותו.
אמרת לי שאתה יודע הרבה שפות אז בוא. בוא תוכיח".
טוב. אה. פקודה זה פקודה. זה פקודה צבאית.
אני ניגש לכומר. קודם כל אני אומר לו שלום.
על שלום הוא ידע לענות שלום.
אחר כך התחלתי לדבר איתו.
ניסיתי לדבר איתו. בשביל להגיע לאיזושהי שפה
ששנינו יכולים לדבר.
התחלתי ב. בגרמנית.
שזה הכי נפוץ. ששאלתי אותו: "יו. יורופאי?"
אז הוא אומר לי כן. עשה עם הראש.
אבל זה עוד לא היה שפה.
בסוף התברר. בסוף לא נאריך שהוא מסלובקיה.
אז אני שואל אותו איפה שירתת בסלובקיה?
מאיזה. "אתה לא. לא. לא תדע.
בטח לא שמעת אף פעם.
‮‭Hanusovce Nad Toplou"‬.‬
אז אני עושה את עצמי ככה מחזיק את עצמי.
"הכרת שמה יהודים?"
אז הוא אומר לי: "יהודים?
אה. לא היה לי עסק גדול עם יהודים.
אבל הייתה שמה משפחה אחת שלעולם לא אשכח אותה".
"איך קראו למשפחה הזאת. אתה עוד זוכר?
"בטח. ציפסר". טוב. ע.
עדיין שותק. אומר: "מה עשי. מה.
מה היה הקשר שלך עם. עם המשפחה זאת?"
אז הוא אומר: "כל יום ראשון אחרי הדרשה שלי ב.
ב. בכנסייה היה להם מסעדה.
הייתי בא אליהם לאכול ביום ראשון. על מנת להרגיש שזה.
כי. כומרים שמה לא נשואים אז.
והרגשתי שאני מקבל טיפול מיוחד.
ולא רק טיפול מיוחד שקיבלתי.
שלא אשכח אותו. אבל היה שם ילד קטן
שאחרי האוכל שלי היה למשפחה הזאת באולינג.
והיינו יוצאים. הייתי לוקח את
הילד הזה והיינו משחקים באולינג
והוא היה מביא לי תמיד את הכדור.
זה היה יום ראשון שלי".
אז אני אומר לו: "מה דעתך?
כשאני אגיד לך". וכבר דיברנו סלובקית.
אז אני אומר לו:
"ואם אני אגיד לך שהילד הקטן הזה עומד עכשיו לפניך?"
המפקד. ככה עומד.
מסתכל ופתאום הוא פרץ בבכי והתחיל לחבק אותי ולנשק אותי.
המפקד לא יודע מה קורה פה.
טוב. אז כבר אהה.
הרגעתי אותו ו. הוא יודע.
אתה זכרת את האירוע הזה?
לא. לא. לא. לא. לא. לא.
אבל הוא נתן לי סימנים ואחר כך הייתי.
אני צריך לתת לו סימנים. איך נראה הסבא?
איך והוא לא מוכרח להאמין לי למרות השפה.
אז זה סיפור על.
אה. שאני נכנס בתוכו שאני לא אשכח אותו.
דרך אגב. אם כבר סטינו אז למה הייתה לך בעיה.
למרות היותך אדם דתי.
למה הייתה לך בעיה להיכנס לכנסיה?
לא. לא הייתה בעיה. לא. לא רציתי.
אה. בדרך כלל יש שם הצלב והישו.
והאנה מריה. לא. לא מוכרח לראות את זה.
אפשר לחיות גם בלי זה.
ודרך אגב עם כבר סטינו את אומרת סטינו אני מוכן.
מוכן לספר לך גם על צד יהודי שקרה לי עם הזה.
כשהגעתי ל. פעם ראשונה לפראג.
אז בשבת הלכתי לבית כנסת.
אה. אלטנוישול. ודאי שמעת עליו.
ו. אה. כשבאתי כבר היה מלא.
פתאום אני רואה שבא אליי החזן הראשי.
הוא הציג את עצמו חזן ראשי.
אומר: "מאיפה היהודי?"
אז אני אומר לו אני מישראל.
הוא אומר: "אתה מוכר לי.
היום השגריר הודיע לי אתמול.
שהוא לא בא. אתן לך את המקום של השגריר. שב".
ואיתי נסע. שהוא היה איש מאוד ידוע.
זאת אומרת. באותה נסיעה שבאנו.
אולי שמעת אפילו את השם מתתיהו אדלר.
הוא היה מזכיר בר אילן.
הוא היה מזכיר את טורו קולג' בירושלים.
והוא גם כן קיבל מקום על ידי.
זאת אומרת. אני קיבלתי על ידו. זאת אומרת.
אה. לשגרירות יש שמה 4 מקומות אז. זה.
וכשהוציאו ספר תורה בשביל לקרוא בשבת.
בא אליי החזן הזה ואומר תתכונן ל. מ. הפטרה.
את יודעת מה זה. זה. אז הוא עוד צועק: "מה?
אני יליד פראג בלי נתתי מפטיר.
אה. הפטרה כשהייתי בן 13.
ופה בא בחור שאולי אפילו לא ידע עברית לד. לקרוא.
ואתה רוצה שהוא יי".
כבר מכיר אותי "ואתה רוצה שהוא י.
אה. יגיד מפטיר? אתה לא מתבייש?"
אומר לו: "ליבי אומר לי שמגיע.
מכל הבית כנסת הזה. מגיע. מגיע לו. ליבי אומר לי.
ואני מאז שראיתי את הפנים אני לא שקט.
והלב אומר לי תן לו. תן לו".
בחיים לא ראיתי את הבן אדם הזה.
בחיים הוא לא ראה אותי. טוב.
אה. טוב. אמרתי כמיטב יכולתי. אבל. אה.
שעולים לתורה גם תורמים.
אבל בשבת הרי אין כסף.
אז מוצאי שבת היה לי חבר בפראג
ולמחרת הייתי צריך לנסוע
ולא ידעתי איפה הבן אדם הזה גר. אז ניגשתי לחבר.
השארתי לו 10 דולר.
ואמרתי לו: "תן את זה. ל. לחזן. אבל תבקש ש.
ממנו את הקבלה שהוא ייתן לך.
אני מבקש ממך. תשלח לי אותו הביתה.
לא שאני לא מאמין לך או לא לא מאמין לו.
אבל זה מזכרת מאלטנוישול.
איפה שהמהר"ל מפראג התפלל שיש לי איזושהי. זה". טוב.
אה. ש. ואני נסעתי למחרת בבוקר ובצוהריים צלצלתי לחבר
והיה לי יודע משהו לבקש ממנו.
אז אני שואל אותו. דרך אגב.
ראית את ה. קראו לו פוליכט. ראית את פוליכט?
הוא אומר: "מאיפה אתה מצלצל?
אז. אז הוא אומר: "מה זה משנה?
אני מצלצל מטלפון ציבורי".
אז הוא אומר: "ת. תישען לקיר".
אז הוא מספר לי: "כשבאתי אליו ואמרתי לו.
חבר שלי שהשאיר לי 10 דולר לנדר.
זה. ככה זה נקרא. אה.
אבל את הקבלה הוא ביקש שאני אשלח".
"מה הוא חי". אז הוא אומר.
הוא התחיל לצעוק: "מה הוא חושב לו.
שאני אקח את זה לכיס?"
אז הוא הרגיע אותו. אומר: "לא.
הוא רוצה את זה מתנה". "טוב.
ניתן לך את ה. את הקבלה. איך קוראים לו?"
אז הוא אומר: "צבי ציפסר".
"איך קוראים לו?" "צבי ציפסר".
אז הוא מתאר לי בטלפון מ.
מארץ לארץ הוא.
שהוא החזיק לו לראש אומר: "איך. איך אינטואיציה עובדת?
הסבא שלו אני למדתי".
‮הוא מספר לו: "אני למדתי ב-‭Hanusovce‬ הייתה ישיבה גדולה.‬
תכף אולי נדבר על זה.
אה. ואני למדתי שמה איזה 3 שנים.
שנתיים הסבא שלו נתן לי לאכול".
וזה. אה. עוד לפני שנולדתי.
וזה הוא הרגיש שהוא חייב לי.
כשבאתי פעם הבאה לפראג.
אז כבר אחרי סיפור כזה אני צריך לבוא להציג את עצמי.
אז אני בא אליו. אז חשבתי יחבק אותי יתן לי נשיקה.
אז איך שהוא ראה אותי ואני אומר לו:
"אני הציפסר" אומר: "תסלח לי.
תסלח לי רגע. אין לי זמן כרגע. עוד 2 דקות אני חוזר".
פתאום הוא חוזר עם חמישה חומשי תורה.
אה. 5 ספרים של. של התורה.
אז חשבתי הוא צריך לתת לי מטרה.
אני צריך את המטרה שלו.
הוא אומר: "תפתח את הדף הראשון".
אה. אז אני אומר: "מה יש. אתה רוצה לבחון אותי?"
"לא. לא. לא. תפתח".
פותח הקדשה מאבא שלי שקנה לו את ה.
אומר: "זה נשאר לי את כל מלחמת העולם שנייה.
מצאתי את זה.
והנה תסתכל אם זה כתב יד שלך.
אה. לא שלך של אבא שלך".
זהו. אז ככה. פה זה נוצרי.
פה זה יהודי. עולם הוא קטן.
ה. ה. נקרא לזה הפונדק של סבא זה פחות או יותר המרכז?
כן. כן. אז. אה. כלומר גם.
גם. גם ליהודים וגם לנוצרים.
ו. אה. גם בית מרזח. אז.
אהה. הגויים היו באים לשתות גם.
היה לנו גם יין. אה. מרתף יין וגם ליהודים.
אה. זאת אומרת שיהיה כשר.
בנפרד? זאת אומרת יין רגיל. יין נסך ו.
כן. כן. יין נסך לא היה לנו.
ברגע שפתחו בשביל לתת לגויים יין אז אותו בקבוק הוא נסך.
אבל זה היה חביות של מאות ליטרים.
אז זהו. זה היה. זה אפשר להגיד. אה.
לגבי סבא וסבתא וגם אבא ו. ואמא זה היה.
‮ואני כפי שאמרתי לך נולדתי ב-‭1930 Hanusovce‬ אם.‬
אם לתאר לך מה שאני זוכר מ. מלפני.
אה. אני ל. קשה להגיד לפני היטלר כי אז הייתי.
ואם אנחנו אומרים היטלר עלה לשלטון ב-1933
אז אני לא יכול להגיד שבגיל 3 זכרתי משהו.
אלא בגיל ש.
בילדות.
קצת יותר בילדות אז אני זוכר את.
את המקום שהוא היה. אה.
חיו בשלום ולא רק בשלום אלא בידידות רבה.
גם קתולים ואוונגלים וגם יהודים.
יהודים היינו כ-60 משפחות בתוך. באותו מקום.
אהה. עם כל שירותי דת אפשריים.
מה זה נקרא כל שירותי דת?
היה בית כנסת גדול.
היה בית מדרש לימודים.
היה מה שנקרא מקווה.
ואחרי זה ל. היה הרב האחרון שהיה לו ישיבה גדולה.
מעל 100 תלמידים שבאו מכל קצות סלובקיה והונגריה ולמדו.
מה אפשר עוד. אה.
אה. לגבי הדברים. אה.
רגע. אמרת שלסבא היה הפונדק הזה.
אבא עבד.
אבא עבד איתו?
איתו?
כן. אבא עבד איתו. כן מכל הית.
יתר. אה. יתר האחים אחד היה מאוד חולה.
אז הוא כל הזמן שכב במיטה.
אבל 2 אחים. אחד היה מה שנקרא.
בשפה גרמנית [משובש] (גרמנית) זה הבדל של רב.
זאת אומרת הוא לא היה. אה. ב. בגרמניה.
וגם שירת בגרמניה.
הייתה לו קהילה. היה בגרמניה.
משמה שלחו אותו לאושוויץ ולא חזר.
והיה לנו עוד אח יותר צעיר היה לאבא כשהוא.
כשאחרי שהוא התחתן אז הוא פתח איזה.
אה. עסק לבד. מקום.
מקום לגמרי אחר. כשהיינו באים ב.
בקיץ היינו באים נופש הילדים. אה.
לך היו.
היה לנו.
אחים או אחיות?
סליחה?
לך היו אחים אחיות?
אח יש. יש לי אח בפתח תקווה.
יותר גדול?
לא יותר קטן ב-4 וחצי שנה.
אה. מה היה לנו עוד היה הבתי ספר גם כן התחלקו.
היו בתי ספר. אה. לקתולים אוונגלים ויהודים.
היה בית ספר יהודי מכיתה א' עד כיתה ה'.
וחוץ מזה היה תלמוד תורה.
בגיל 3. 4 התחילו בתלמוד תורה ללמוד א'-ב'.
ואחר כך תפילה ו. וקצת אה.
תורה וקצת אחר כך בשלב יותר מאוחר רש"י.
ובבית ספר היה לנו מורה בשם טרט. טרטנר.
ואחר כך גברת פרידמן. שאני זוכר שהם ל.
לימדו את כל המקצועות.
מה שהיה מעניין שב.
בחדר אחד היו כל הכיתות ביחד. אבל הוא לימד.
60 משפחות. אין הרבה אפשרויות.
כן. אז הוא.
והוא לימד את כולם את המקצועות הנדרשים לפי ה.
זאת אומרת כפי שהוכתב במקום.
והיות ומתחילים ללמוד בכ. אה.
בכיתה א' בגיל 6. אה.
פירושו של דבר ב-1941 כשהתחילו ממש הצרות אז.
אהה. הופסק הכל. אה.
במחתרת המשכנו ללמוד אבל הבית ספר.
אה. כאילו חוסל.
מה שהיה עוד. מה שזכור לי ב.
בשנים האלה ב-1938 צ'כיה. אה.
קיבלה פרוטקטורט של גרמניה.
וסלובקיה קיבלה עצמאות כשבראשה עמד טיסו. אה.
בתור כומר עם. והוא הזדהה.
הזדהות מוחלטת עם הנאצים.
והתחילו כל החוקים של נירנברג על היהודים.
זה התחיל מ. אה. מטלאי הצהוב וכך הלאה.
‮מה שהיה עוד ב-1941 ב-‭Hanusovce‬ ורק ב-‭Hanusovce‬ שבע.‬
ב. בליל יום כיפור.
כשבית כנסת הוא הכי מצוחצח והכי זה.
גרמני אחד הצית את הבית הכנסת עם כל ספרי תורה.
עם הכל והכל הלך.
זה ככה שהיה מראה זוועתי לראות את כל הקהל עומד בחוץ
ומתפלל יום כיפור. בלי קורת גג. ב. ב-1941.
ושם גם זה לא כמו אצלנו.
שבדרך כלל יש חמסין ביום כיפור.
אלא יש סיכוי גדול שיש גשם.
יש לפעמים גם עם גשם.
הייתה אלטרנטיבה להיכנס ל. לישיבה איפה?
כי אז הבחורים לא היו.
אבל אני זוכר שהתפילה הייתה בחוץ אולי כהפגנה ש. אה.
שהתפילה תמשיך למרות.
למרות ה. האש שפרצה.
אנחנו עוד נגיע כמובן לתקופה הזאת.
כן. כן. כן.
אני רוצה עוד רגע קצת.
כן בבקשה.
להתמקד בתקופת הילדות המוקדמת שלך.
כן.
אני מבינה שאתה בא מבית דתי.
כן.
במושגים של היום. איך היית מגדיר את הדתיות?
דתי. לא. לא חרדי בשום אופן לא חרדי.
דתי. כל. כל מה שמקובל.
אמא הייתה עם כיסוי ראש?
אה. אמא. כן. כן. אפשר להגיד שכן. עם כיסוי.
ואבא היה.
או. או. או עם פאה. אבא היה בלי זקן.
סבא היה לו זקן.
סבא היה גם עם לבוש יהודי?
לא. לא. לא.
אבל אה. כובע מיוחד. לשבתות כמו שאומרים.
והיה לו זקן קטן. יש לי תמונה אפילו ממנו פה.
ואבא לא היה לו זקן.
אבא אבל הלך עם כובע?
כן. או כיפה. אבל בדרך כלל כובע. לא.
לא הכירו שמה את המושג הזה כיפה. ללכת עם כיפה.
אנשים. אממ. דתיים שמנהלים פאב. פונדק.
איך שתקרא לזה.
כן.
אז. הרי המקום פתוח בשבת.
לא פתוח. לא היה פתוח.
אבל אנשים שבאו ללון.
אז אתה לא יכול להגיד להם בשבת אנחנו לא.
אבל רק.
נותנים לכם שום שירות?
לאלה ש. שבאו ללון והיה צריך לתת להם ארוחת בוקר.
אז גם אנחנו לא אכלנו ארוחת בוקר.
זאת לא. לא הייתה בעיה.
התנור דלק כל השבת והמים היו על הזה.
נניח לקפה או דברים כאלה.
אבל. אהה. בפונדק היה סגור והכל וכל היה סגור.
אגב. היה לכם גם גוי של שבת?
היה לנו גם גוי של שבת.
ומה שמבדיל בין גוי של שבת. המושג שאנחנו מכירים אותו פה.
שהוא אולי מזיז נר.
בדרך כלל היו נשים. אה. הגוי של שבת. ולא אי.
אישה אחת הייתה אומרת בבוקר עם הילדים.
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים "בתור גויטה.
אה. ועד כדי כך היו מעורבים ב. אה. ביהדות.
כלומר גם זה היה חלק מהחינוך שה.
הגוי של שבת היה צריך ל.
להעניק לילדים. חוץ מבית ספר וכמובן חוץ מהבית.
גם יכול להיות שהיה מצב.
שבשבת היו סוסים באורווה משהו. זאת אומרת.
היה פתוח.
היה מי שטיפל?
לא לא. לא. אף פעם לא טיפלנו.
כל אחד טיפל בעצ. בעצמו ב. בסוסים. כי.
אי אפשר היה לסגור את הז.
בסך הכל היה פתוח. אה.
השער. השער היה פתוח.
יכלו להיכנס. בלילה סגרו את השערים.
אבל. אה. עד כמה שאני זוכר בשבת היה פתוח אבל.
אה. כאילו לא שלנו.
אתה זוכר שבתות שאתה לא הולך עם אבא וסבא לבית הכנסת?
לא.
או שזה היה מובן מאליו ש.
מובן מאליו ש.
עושים בשבת?
זה מה שעושים בשבת.
מהגיל שאתה זוכר את עצמך?
מ. מהגיל שאני זוכר את עצמי כן. כן.
אף פעם לא ניסית להתמרד?
לא. לא. לא. זה לא. זה היה גם נעים.
נפגשו כולם. ו. כל הש.
כל אחד חוץ מילדים שבבית ספר נפגשו.
אז. אה. כל אחד היה לו עסק.
עסק משלו. אם במקום או לא במקום.
היו חקלאים. אז היה נעים שנפגשים פעם בשבוע.
מה הייתה שפת האם שלך?
גרמנית. בבית גרמנית.
אבל. אה. בבית ספר סלובקית.
יידיש לא דיברו אצלכם?
אה. אצלנו בבית לא. אבל אני. אני יודע יידיש.
אבל בתור שפה אפשר להגיד שאני מדבר יידיש.
אבל בבית אצלנו דיברו גרמנית ממש.
אבא וסבא למשל כשדיברו ביניהם אז גם גרמנית?
גם כן. כן. רק שרצו שאני לא אבין אז דיברו הונגרית.
כי המוצא של סבא היה מהונגריה.
אז. אה. אז אבא ואמא גם ידעו הונגרית
וכשלא רצו שהילדים יבינו. אז דיברו הונגרית.
כי כל יתר השפות אה.
הקנו לנו. את ה. את הגרמנית.
ואת ה. בבית ספר למד קצת אנגלית.
קצת רוסית. ו. אז היה להם רק את ההונגרית ש.
שאני למדתי אותה פה בארץ אחרי שהתחתנתי.
היו לך. להורים. לך חברים לא יהודים?
כן. כן.
ואני על זה מוכן. אה.
גם. גם לתת לך סיפור קטן ש. כראיה שהיה לי.
אה. אני נ. נמנעתי כל השנים להקנות לבן.
לדבר על התקופה ההיא.
קשה לי. אה. אבל אמרתי לו שאחרי שתגמור את
הצבא אני מוכן לקחת אותך ולהראות לך את כל סלובקיה.
ואת כל צ'כיה. כי אני מכיר אותם על כף יד ואני.
אני אקח אותך. וזה.
אבל בתנאי אחד. אני. ל.
הסבא שלי השני. מצד אמא.
נפטר שנה לפני שנולדתי ואני נקרא על שמו.
והיה ונמצא את הקבר אני קונה פה צבע שחור ונלך ונמ.
ונבזבז במירכאות. ונחדש את האותיות. זה היה לי חלום.
אז איך זה מתקשר?
כשהגענו למקום. אז קודם כל הראיתי לו את הבית איפה ש.
איפה שנולדתי. חוץ מאשר הראיתי לו כמובן את כל ה.
את כל ה. את כל הערים ואת כל זה.
ואמרתי נדמה לי. אם אני זוכר טוב בתור ילד לפני
המלחמה כי ילדים אסור היה לקחת לבית עלמין.
שזה צריך להיות בכיוון ההוא.
היינו בכיוון ההוא ובאמת ראיתי שיש מגודר עם גדר נקי.
אה. הבית עלמין היהודי אבל סגור.
אז אני אמרתי לבן אין לנו זמן.
בוא נקפוץ. היה לנו את הדברים.
נזרוק את הדברים.
נקפוץ זה. פתאום אחד צועק עליי.
אני שומע מרחוק: "למה לך לקפוץ?
יש מפתחות אצל המשפחה הזאת". טוב.
אז אני דופק בדלת.
אם יש מפתחות למה להיות פורץ גדר?
אז אני דופק בדלת. מי ש.
פותח לי למישהו. אז אני אומר לו.
בסלובקית: "הייתי מאוד מבקש. אם אני היית מוכן לתת לי.
את המפתחות של הבית עלמין".
ולא אמרתי לו שום סיבה ולא כלום.
אז הוא מביא לי את המפתחות.
מסתכל לי בעיניים. מחבק אותי ואומר: "בבקשה ציפסר".
אז אני אומר לו: "50 שנה לא הייתי פה.
מה. מאיפה השם הזה?"
"מה אתה לא זוכר?
כמה. כמה שעות ביום ב. שיחקנו ביחד.
ג'ולות ועוד כל מיני דברים". ו לא יהודי.
זו תשובה ועוד. ועוד כמה ש. לא.
ב. באמת לא היה. אפילו כשכבר. אה.
אחר כך. כשכבר טיסו עלה לשלטון.
אז הם נמנעו על מנת שלא לא.
לא יאשימו אותם שהם עוזרים ליהודים.
אבל עד אז. למשל אה. כשהיה.
אתה גם. זוכר את עצמך הולך אליהם הביתה?
לכמה. לא להרבה. לא להרבה.
אבל כמובן. אה. נמנענו מזה בגלל שלא.
לא נצטרך להגיד אנחנו לא. אנחנו לא רעבים.
איך באמת. איך ילד נניח עם מציעים לו משהו.
אז. אז הוא מבקש פרוסת לחם.
טעים במיוחד?
עד אז הוא מבקש פרוסת לחם עם. אה.
עם בחמאה או דברים כאלה?
לא.
אתה זוכר את עצמך גם נניח בסביבות חג המולד?
זה בטח מסקרן ילד יהודי לראות את.
את עץ האשוח ואלה דברים. אה.
לראות?
יפים ויזואלית.
לראות כן. כן. כן.
גם זאתי שעבדה אצלנו היא גם שאמרתי לך.
שאפילו מודה אני ידעה להגיד. אז אה.
ו. כמו אירוע כזה של עץ אשוח.
אז הייתה קוראת לנו בואו תראו.
אפילו הרשתה לנו להוריד ממתק מזה.
ואם נניח. אה. אפו איזה עוגה או משהו.
אז כן יכולתם לאכול?
לא. לא. ל.
א'. לא היינו זקוקים לזה. אנחנו בוודאי שלא.
אבל אני חושב שאף אחד מהיהודים לא היה זקוק. ודאי.
לא היו במצב שהיו זקוקים ל.
לקבל ממישהו אוכל. זאת אומרת.
זקוקים בטח לא.
לא. לא. כן.
אז לכן אני אומר. כן?
אני לא זוכר שאכלתי אצל גויים אבל לא.
לא. אני לא חושב שבעוגה הקפידו דברים כאלה עד כדי כך.
למרות שיש המושג הזה.
אה. לחם נוכרי כמו שאומרים.
לאבא. אמא. לסבא וסבתא.
להם היו חברים לא יהודים?
אה. אה. אפשר להגיד שכן.
זאת אומרת. היו כולם חברים.
היות וזה מקום קטן. היה יחסי.
אמנם היו 60 משפחות יהודיות אז אפשר להגיד על זה היו עוד.
עוד. איזה 140 או כמה. אהה. לא יהודיות.
אבל למשל לא מזמן קיבלתי מכתב ממישהו ש. שמשמה.
שנודע לו שאני נמצא בישראל ושאני אכתוב לו על.
על התקופה של היהודים ש. מה שאני זוכר.
והוא עוסק. הוא אומר.
עוסק אך ורק ביהדות של. של המקום.
ודרך אגב. קיבלתי השבוע מעיתון מפראג.
יוצא פעם אחת בחודש. וקוראים לו. מהקהילה.
קוראים לו ראש חודש. ואותו גוי. מה שאני מספר לך.
‮יש לו שם דף שלם שהוא כותב על ‭Hanusovce‬ ועל משפחה של.‬
‮מ-‭Hanusovce‬. מתאר אותה.‬
לא אותנו אלא.
ו. וגם. וגם. נותן איזה שיר על אותה משפחה.
אני מכיר אותה טוב.
עוד לא החלטתי אם. אה.
ואני יודע גם ש. לאותה משפחה שהוא כותב עליה שאיננה.
יש להם בן בקנדה ואני עוד לא החלטתי
אם אני אעביר לו את המ. אה. אם.
מה זה יעשה לו אם הוא יקרא. אז עדיין לא.
לא העברתי לו את העיתון ולא ביקשתי מהם שישלחו.
אבל כנראה שאני אעשה את זה.
מי שמחזיק פאב. בית מרזח. איך שנקרא לזה.
בימים ההם. לדעתי חזה לא מעט בשיכורים.
גם היה. היו הרבה מאוד שיכורים.
מהגויים.
כן. היו שם.
אתה זוכר את זה כילד?
כן. כן. כן. אני זוכר את זה. אה.
כמובן שעד כמה שאפשר היה להשפיע עליהם.
אה. אז לא קיבלו יותר. אה.
במקום לשתות. אבל. אהה.
אז תמיד אמרו אתה לא נותן.
אז אנחנו נלך לשני. כי זה לא היה בית מרזח היחי.
היחידי. אה. אבל אני זוכר שיכורים די טוב.
הייתה משט. אה. משטרה לפעמים מתערבת בזה.
היה לי בגיל די. די צעיר. טוב אנחנו נגיע לזה. גיל 13. אה.
הייתי יום יום במשטרה.
תכף אני אגיד לך את הסיבה.
זה גרם אז. אממ. לאיזשהן תקריות אנטישמיות השכרות הזאת?
לא. לא. לא.
לא. לא. שכרות לא.
אתה זוכר כילד איזשהן תקריות אנטישמיות?
אני זוכר ב. בשלב יותר מאוחר בג.
אה. בגיל 12. 13. אז.
אהה. בגיל 12 בפרט כבר לקחו את ה.
את היהודים. אז. אה.
אז לא במסגרת צ'כוסלובקיה?
אה. לא. צ'כוסלובקיה חדלה להתקיים ב-1938.
מה שאני זוכר מלפני זה.
זה פגישת הכיתה עם נשיא המדינה טומאש גאריג מסריק.
אני עוד זוכר שנבחרתי מהכי.
הכיתה ל. אה. לקבל את פניו.
אם תשאלי היום מה אמרתי אני יכול להגיד לך את זה.
כי זה שיר שאחר כך שרו ב.
בכל. לא שאני חיברתי אותו. אבל.
אה. מותר לי להגיד אותו בצ'כית. בסלובקית?
אני לא אבין. אבל אתה יכול.
[משובש] (צ'כית) בעברית.
סבא ה. הזקן שלנו. אה. יש לך שיער. שיער. אה.
זה לא ישיר אבל אני רק מנסה לתרגם.
יש לך כבר שיער שיבה.
אה. עד. עד. אה. עד ל. עד הזמן שאתה איתנו.
טוב לנו. וזה באמת היה ככה.
הייתה לכם בכלל איזושהי תחושת פטריוטיות?
זאת אומרת אתה ציינת ש.
שסבא הוא יליד הונגריה ואבא
יליד סלובקיה ואתה כבר היית יליד צ'כוסלובקיה.
כן. לא. לא. לא. לא. לא.
הייתה איזו תחושת פטריוטיות?
או שרק רק יהודים הייתם?
רק יהודים. רק יה.
לא היה שום דבר שום מיוחד לגבי ה.
שיגיד אני הונגרי. אני סלובקי וזה.
צריכים לנהוג כמנהג המקום כמו שאומרים.
היה בתקופה הזאת בבית איזשהו קשר לציונות?
היו עד כמה שאני זוכר במקום היו רק.
היו 2 תנועות. זה היה בית"ר ונדמה לי בני עקיבא.
ובשלב יותר מאוחר אגודת ישראל.
זה היה דווקא מהרב קראו לו אדלר.
והוא היה מאוד חרדי.
ולמרות שהוא. היה לו מאה. מעל 100 התלמידים.
ואם כבר הזכרתי את הרב.
אז אני רוצה להזכיר.
רב אחד קודם שהוא.
שהוא אחד הבנים שלו.
היה מאוד חבר. מאוד טוב. אה. של אבא.
הם היו ביחד ו-2 הבנים הם מאוד מוכרים בארץ.
2 ה. של הסבא הכוונה.
אחד היה עמרם בלום שהיה ה.
אפוטרופוס.
אפוטרופוס. אחיו שהיה שגריר שלנו.
יהודה בלום.
יהודה שהוא ב. בזה. היה ב.
אבל אני זוכרת אצלם מבטא הונגרי חזק לא?
מה?
לא לא אני זוכר מבטא הונגרי חזק.
לא. לא. לא.
סלובקי?
סלובקי. זאת אומרת הוא כבר נולד ב.
ב. ב. האבא לא אבא. דרך אגב אבא היה גם.
האבא שלהם היה גם עד. עד על הכתובה שלי.
ההורים אבל היה להם איזשהו קשר לציונות?
זאת אומרת זה נושא ש.
כן. כן.
נושא העסיק בבית?
העסיק בבית לא. לא היה טאבו.
קופסה כחולה של הקרן הקיימת הייתה בבית?
הייתה הייתה בבית כן וגם תרומה חד-שנתית.
עד כמה שאני זוכר.
אתה היית שם כסף בקופסה?
אה. ביום שישי. כן היו נותנים לי לשים.
הא לא מכסף שלך? דמי כיס או משהו כזה?
לא היה. לא היה מושג כזה דמי כיס.
כי ברוך השם לא היה חסר לנו כלום.
ואם הייתי אומר אני רוצה את זה.
אז היה זה או שאמרו זה לא.
אבל אני מבינה שמבחינה כלכלית לא הייתה בעיה?
לא. לא. אי אפשר להגיד שהייתה בעיה.
אמא הייתה עקרת בית או שגם עבדה?
עקרת בית. עקרת בית ואם היה צריך אז היא ידעה. ידעה לעבוד.
אה. עיקר המומחיות הייתה יותר בבית חרושת לסודה.
למי סודה ולגזוז. כי זה היה אספקה לכל האזור.
שבזה אמא עסקה?
לא. לא. אבא אבל לפעמים היה צריך. אה. עזרה.
ובמסעדה או איך שתקרא לזה שהייתה זה סבתא?
זה אמא. סבתא ואמא.
זה יותר אמא כבר משסבתא. סבתא כבר היה.
אתה למעשה גדלת בבית שההורים וסבא וסבתא.
אתם גרתם אני מבינה כולכם באותו בית?
באותו בית. כן.
זאת אומרת. אממ.
היו לך 2 זוגות של אוטוריטות או שהיה הבדל.
לא.
זאת אומרת שאמא ואבא מחנכים וסבא וסבתא מפנקים?
כן. כן. אה. אפשר להגיד את זה בצורה כזאת. כן.
בכל אופן התערבות אם הייתה צריכה להיות.
אז הייתה מההורים ולא מהסבא וסבתא.
לא שהוא נמנע מלהעיר אם ה.
אם היה צורך. אבל לא זכור לי שום.
שום תקרית ביני ובינו.
אה. מי היה הדומיננטי בבית מבחינת חינוך?
טוב החינוך. אהה. זה התחיל מהסבא.
אבל. אה. קיבלתי את זה יותר מהאבא.
ו. וכמובן שבבית. בית ספר.
ובבית ספר התחלק לשניים. כפי שאמרתי.
תלמוד תורה כמו שאומרים מצד אחד.
ובית ספר מצד שני.
זאת אומרת המקצועות הריאליים.
התלמוד תורה זה די מקביל.
מה שבמדינות אחרות היה חדר. לא?
כן. כן.
שמה קראו לזה ככה כמו שפה.
פה כל דבר זה בית כנסת.
שמה היה הבדל בין בית כנסת לבית מדרש.
איפה שלמדו זה היה בית מדרש וזה היה
בית כנסת. היה רק לתפילה.
איזה מהחגים אתה הכי זוכר מהבית?
כולם היו מעניינים. אה. אני יודע.
למשל ההכנות לפסח וההכנות.
הייתה לנו למשל בסוכות.
היה לנו סוכה קבועה לכל השנה שהיה מחסן.
אז היה צריך תמיד להוציא. ולהחליף את ה.
היינו מגדלים תירס. ואת ה. בתור סכך היה תירס.
היה צריך להחליף אותו. אהה. היו דברים מעניינים.
מי ישן בסוכה?
אף אחד. אצלנו לא.
ו. עד כמה שאני זוכר. אף אחד לא היה ישן.
אי אפשר היה לישון כי זה היה. אה. בנוי.
זה לא. אממ. רק עם סדינים.
זה ממש בנוי עם. עם גג נפתח. כדי.
איזה חג הכי אהבת?
קשה לי כרגע לענות.
אבל אני חושב ש. פ. אה. פס. פסח בגלל הכרמזלך.
בגלל אוכל של. מתפוחי אדמה שמטגנים.
אהה. מה שנקרא קוג. קוגל.
קוגל תפוחי אדמה. ו. ו.
וליל הסדר שהוא. הוא.
רגע זה לא מין לביבות כאלה?
לביבות. כן. אממ. כבר חיכיתי לזה כי בד.
באמצע השנה לא. לא כל כך עשו את זה. אבל.
אה. לבית הספר הספקת ללכת. למעשה. אהה.
אכן.
הספקת לסיים את בית הספר העממי?
א. את העממי כן.
ואז הפסקתי בכלל ללמוד עד אחרי ה.
מה אתה זוכר מבית הספר?
אני זוכר א. את. את המורים אני זוכר טוב מאוד.
ואת המורים. את המורה ואת.
ואת המורה. את המורה לא נפ. לא פגשתי.
ואת המורה פגשתי ב.
אה. ב. מקרי בלבד ב.
אחרי המלחמה. וכש. אה.
וזה באמת מקרה. אה.
פתאום. אהה. היינו בברטיסלבה.
עם אשתי. ופתאום. אהה.
מציג את עצמו מישהו. פ. בא אלינו.
ואפילו לא שאל עליי. אה. עליי. רק. אה. ישר.
ישר ניגש. הוא אומר: "אני הבן דוד השני שלך.
ואני גר פה בברטיסלבה".
ו. אהה. ו. ואז התחלנו לדבר איך.
איך זה איך. איך הקרבה והכל.
והוא: "ואני רוצה שתבוא אלינו לארוחת ערב".
ואשתו. זאת אומרת אצלם לא. לא כשר.
היא הזמינה את הרב והיא הכשירה את כל המטבח.
בשביל ערב אחד שאני אוכל ל.
ל. לאכול אצ. אצלם.
ו. ומאז אנחנו כמו. כמו בקשר. כמו שאומרים.
אני מבינה שקל לזהות אותך גם אחרי 50 שנה.
אהה. יש אנשים שכן.
ואני לא. לא תמיד אבל. אה. כנראה שכן.
יש עוד משהו מהתקופה הזאת שאתה זוכר?
מתקופת הילדות?
לא הזכרת בכלל את הסבתא מצד אמא?
אה. סבתא צד אמא לא הי. לא.
לא הייתה גרה אצלנו.
אבל הייתי מ. הולך לבקר אותה.
אני זוכר אותה רק ב.
בתור בעלת בית שגרה עם. עם. עם הבן שלה.
ולבן הזה שאיננו. שגם כן. אה. נספה בשואה. אה.
היו לו 3 ילדים ובן אחד עדיין ישנו. הוא בקנדה.
ו. שהוא הי. היה הכי פחות בבית.
והבת דודה. זאת אומרת היה להם 2 בנים ובת.
הבת דודה גם כן ניצלה.
אבל. ונסעה. היא יצאה גם לקנדה.
אבל שמה נפטרה בגיל צעיר. אה. מחיידק.
אבל הב. הבן דוד עדיין ישנו.
והיא הייתה שמה. והיא גם.
אם אני קופץ תקופה. היא גם ב-1944.
כשמזרח סלובקיה הייתה. קיבלה הוראה להיות נקיים מיהודים.
למרות אלה ש. כמו א.
כמו אבא זכרונו לברכה שקיבל. אה.
אישור להישאר ולהפעיל כל מיני דברים כלכליים. אז.
אה. באחד הימים במחנה עבודה הם באו ו.
ואז לקחו אותה לאושוויץ.
זה מה שאני זוכר מהסבתא השנייה ואין לי אפילו תמונה.
היה לי תמונה ואין לי אותה.
ואמרת שהיו כמה דודים מצד אבא שהיו אצלכם.
אהה. באזור. זאת אומרת שאתה הכרת אותם.
כן. אני הכרתי.
באופן קבוע.
ל. ל.
זאת אומרת שהייתם בקשר. אה. קבוע.
קבוע. למשל אם האחות של אבא. אהה.
אפשר להגיד עם אחות של אמא.
ה. היו להם בתים נפרדים. אבל הכל ב.
במקום. אה. ומאוד טו. מאו.
מאוד טובים. היינו ב. מאוד. אה.
ב. אה. אה. מ. מ. קשרים מאוד טובים.
והיינו תמיד. אהה. מבקרים אחד בשביל זה. את השני.
אבל. אה. רובם נספו בשואה.
העסק המשפחתי. ה. גם המפעל.
אה. סודה. גם הפונדק וכולי. היו צמודים לבית?
כן. כן. לב. לבית איפה שגרנו. כן.
זאת אומרת שאתם כנראה גם גרתם ברחוב הראשי של ה.
אהה.
עיירה או.
כן.
קרוב אליו.
כן. וגם. אה. עוד. עוד יתרון מה שהיה לנו ל.
לעומת. אה. אפילו בתי מרזח אחרים. שב.
בזמנו הייתה כמו היום. החברה דן. אה.
אם אני זוכר טוב קראו להם [משובש] (שפה זרה).
והתחנה היחידה והראשית הייתה אצלנו.
זאת אומרת. אם הם עשו הפסקה של חצי שעה.
אז באו כול. אה. כל הנוסעים להתרענן.
זה הוסיף לפרנסה קצת.
לילד זה נשמע לי די גן עדן.
זאת אומרת יש לו גזוז כמה שהוא רוצה.
כן.
בטח ממתקים גם היו שם. עוגות או.
ממתקים לא היו אבל עוגות. אה.
סבתא הייתה עושה אבל.
אה. אני לא זוכר שאני הייתי כזה.
כמו שאומרים נאשל בדברים כאלה. אהה.
את יודעת כשיש יותר מדי אז זה כבר לא מעניין. אה. אבל היה.
היית ילד טוב או.
כן.
ילד שובב?
אפשר להגיד כן. לא. לא.
לא. שובבות מ. לשמה לא. לא.
לא זכור לי שהייתי אי פעם.
הייתי רציני ורציני עם מ.
עם. עם מעשים רציניים בגיל צעיר ב.
בגיל. בגיל 13. בגיל 12. אבל.
אה. אולי נגיע לת. נ.
לתקופה הזאת. יש לי מה לספר עליה.
אתה זוכר איזשהו שינוי.
מעבר למה שהיום אתה יודע על זה.
שסלובקיה הפכה עצמאית ובובה של גרמניה וכולי.
אתה כילד התחלת להרגיש איזשהם שינויים.
כן.
באווירה?
כן. בוודאי.
כבר ב-39'?
אה. ב-38'.
כבר ב-38' הכל השתנה.
גם. גם. גם אנשים.
זאת אומרת חוץ מיהודים כן?
זאת אומרת. יחסם ליהודים השתנה.
וצצו מה שנקרא הלינקה גארדה.
והם. אהה. פעלו ו. וניסו ל. ל.
להטיל מורא על היהודים.
וזה עם. עם כל מיני דברים.
ואז התחילו כל ה. כל החוקים ה.
חוקי נירנברג מה שנקרא. ועם הטלאי הצהוב.
עם. אה. טלאי [משובש].
איך. איך אתה באופן אישי.
אממ. כלומר מה השינוי שאתה באופן אישי מרגיש?
ב. בשנים האלו?
קודם כל היחס של. אהה. זה.
נמנעו מ. מלהיפגש. בכלל.
ו-ב'. אהה. התחילו להיות חיפושים כאילו.
מחפשים כל מיני. אה. דברים ו. ו.
ולא פעם היו גם מכות רק בגלל שאתה יהודי.
אתה גם קיבלת?
כן. אפשר להגיד שכן.
החברים שאמרת שהיו לך קודם.
הלא יהודים. גם הילדים.
גם הילדים.
הפסיקו.
קיבלו.
הפסיקו.
קיב. קיבלו.
לבוא לשחק?
כן. כי ההורים. אה. השפיעו עליהם.
ואם אתה לא רוצה צרות אל תתחבר ליהודים.
וזה אומר גם שהתחילו בעיות כלכליות עם ה.
בוודאי.
עם בית המרזח?
כן ודאי. וגם. אה. ל.
לא רק שהתחילו בעיות כלכליות. ב. אה.
ב. בשלב מסוים בכלל הכניסו.
ביטלו את הרישיון.
הכנ. ביטלו את הרישיון והכניסו. עם.
אריזטור?
אריזטור מה שנקרא. ו. והוא התחיל להפעיל את הכל.
זאת אומרת.
ו. והיינו צריכים.
אממ. למעשה בעל בית. בעל בית נוצרי?
בעל בית נוצרי. כן. עד ל.
אבל.
עד לאחרי המלחמה.
הכניסו או שאבא מצא מישהו.
אבא מצא.
שיכול היה לשתף.
מצא.
לשתף איתו פעולה?
משהו. מצא מישהו. אבל. אה. זה היה נקרא ד. הכניסו.
זאת אומרת. אסור היה לדעת ש.
שיש איזשהו שיתוף פעולה ידוע בין. בין אנשים ש.
בפועל אבל היה.
בפועל כן.
זה היה מישהו.
בפועל כן.
ששיתף פעולה.
שיתף פעולה.
עם סבא.
כן. כן. ו.
זה היה איזה חבר של המשפחה?
לא. לא. אבל. אהה. כנראה ידיד כי.
מ. אהה. שום דבר למעשה לא השתנה.
הוא היה שמה כבובה.
הוא אומר: "אני לא. לא אתעסק. אני".
הכל עבר על שמו ו. ו. וזהו. עד שהתחילו.
בשלב הראשון אז אמרנו שהעסק עוד ממשיך.
ואתה ממשיך ללכת לבית הספר.
כן.
החברים הנוצרים כבר פחות בקשר.
ומה השינוי אחר כך שאתה.
אחר כך.
מתחיל להרגיש?
בכלל. אה. סגרו את הבית ספר. זה לגבי יהודים.
היה צריך ללכת עם טלאי.
טלאי צהוב ובשעות מסוימות אפילו לא ל.
לצאת החוצה ב. בטח 21:00 בערב או משהו כזה.
ופה. פה סגרו עסק. פה. שמה סגרו עסק. אהה.
ואמרתי לך ששרפו את הבית כנסת.
כל הדברים האלה הם שרשרת.
עד שהגענו לתקופה של 42'. אהה. כן. אלף. אה.
מתי סגרו את בית הספר?
אה. א. אם אני זוכר טוב ב-41'. משהו כזה.
ואז מה אתה עושה?
אני לומד בבית. מ.
תלמוד תורה. זה לא רסמי אז זה. זה המשיך להיות.
מה זאת אומרת אבל לומד בבית?
ספרים וזה. על מנת שמשהו.
לבד?
לבד. אה. או עם עזרת. של אבא או אמא.
אבל אי אפשר היה לקבל על זה תעודה. עם. אה.
מילא תעודה אבל להושיב ילד ללמוד בהתנדבות.
נו.
שהוא לא.
תראי.
חייב ואין בית.
כי.
ספר. זה.
כי אין בית ספר וכל זה.
זה משימה.
זה לא שיוצאים לשבועיים לבית ספר.
אין בית ספר. אה. ואז לומדים תורה. לומדים.
אהה. בשמה. אבל כשמגיעים הביתה אז עושים. אה.
ג. גאוגרפיה ו. לא להישאר אחורנית.
אם מותר לי לקפוץ כמה שנים אחורה רק בג.
בגלל הל. הלימוד.
קדימה.
קדימה. זאת אומרת.
היות ובזמן המלחמה הייתי מאוד פעיל ב. אצל הפרטיזנים.
אז דבר ראשון כשחזרנו. אז לגבי.
קיבלתי והפסדתי בערך. אה. 3. 4 שנים.
כן. אז. אה. אי. איך שהתייצבתי. אה.
לפני השלטונות. כמו שאומרים.
כשחזרנו. אז. אה. העניקו לי מורה עם הוראה.
לה: "את לא. או. את נמצאת איתו בלבד.
עד שאת מוכיחה שהוא עמד בבחינות של כל השנים
ויכול עם התעודות שאת מע.
שאת תעניקי או שתעמידי אותו להמשיך ללמוד".
כך היה. זאת אומרת אני ב.
במשך שנה אחת לימדה אותי 4 כיתות.
ו. והמשכתי אחר כך ללמוד. רק [משובש].
אתה קודם הסתובבת ברחובות באופן חופשי כילד?
כן.
ו.
לא רק. אהה. ב.
ברחובות אלא היות וזה הזכרתי לך שעברה שמה.
עבר שמה נהר טופלה.
אז היינו גם מתרחצים שם.
אהה. היינו הולכים להתרחץ.
וכשמשתנה האווירה אז אתה מבין שכדאי להסתובב.
מה שפחות.
פחות ברחובות?
מה שפחות. כן. מה שפחות.
והיה לנו. הייתה לנו גינה גדולה.
והיה באולינג כזה. זאת אומרת ש. היה ע.
על מה להוציא את ה.
מרץ.
את המרץ. אהה. היות ואסור היה להעסיק. אה.
את הנוצרים. אז למשל היה לנו.
והיה גם קשה. אה. אז היה לנו גם פרה או 2 אני לא זוכר.
ו. ואז הייתי הול. יוצא איתם ל.
למרעה. והייתי כל היום במרעה.
בתור רועה. באותם השנים. על מנת לא להיות.
מבחינתך זה היה כיף או.
כן. היה ד. די כיף.
אני לא הייתי לבד. ה. היו עוד כמה.
אבל. ו. מ. מבחינת המחתרת זה היה ממש. אה.
אהה. הצלה בשבילם שאני הייתי הרועה. נגיע לזה.
עד 42' אני מבינה שעוד איכשהו החיים נמשכים.
איכשהו.
לא כסדרם אבל.
כן.
עוד. אהה. יחסית.
כן.
סביר.
כן. זה התחיל ב. ב-42'.
אגב. עוד לפני כן יצאו מסלובקיה כמה עליות בלתי לגאליות.
היה למשפחה. זאת אומרת איזשהו קשר?
דיברו על העניין של.
לא רק שדיברו.
לנסות לצאת?
גם לא כל כך. אהה. אפילו לא אי לגאליות.
אני יודע ש. יש לי בן דוד. היה לי בן דוד.
אתמול היה יום זיכרון שלו. ויצא.
יצא עם. ב-1940 עדיין יצא מסלובקיה. זאת אומרת. אהה.
עם הפאטריה.
עם טרנספורט. אהה. יצא.
הגיע ארצה. הספיק אפילו להיות ב.
במלחמת השחרור בשבי בירדן.
הוא היה. היה חבר משואות.
אה. קיבוץ משואות יצחק.
אז. אה. אם הוא הגיע. אהה.
באופן לגאלי אז זה בעצם לא היה על הפאטריה.
לא על הפאטריה. אני לא זוכר על מה הוא הגיע.
אבל.
אני אומר רק. אני אומר אפילו ב. בזמן הסלובקים.
בתחילה. עוד נתנו ל. עוד נתנו לצאת.
היו אבל בבית איזשהם דיבורים על.
לאו דווקא לארץ ישראל.
אלא איכשהו לעזוב את סלובקיה?
כן. לא רק דיבורים. היו גם מעשים.
הרבה מ. קצת יותר מגילי. אה. ברחו להונגריה.
שמה בהתחלה היה הרבה יותר טוב
המצב כלפי יהודים מאשר פה.
והרבה מאוד חברים גם שנתיים. 3 מעליי.
שיכלו להיות כבר יותר עצמאיים.
ברחו להונגריה וגם ניצלו.
אצלכם למעשה ה. העסק.
בית המרזח. אה. הוא שהשאיר אתכם במקום?
אהה. גם הבית מרזח ובפרט רק הסודה וגזוז.
ואחר כך כבר היה גם הגנה של.
של המשטרה. ותכף אני אגיד לך באיזה צורה היה.
אז עד 42' אמרנו שהיה פרק ראשון.
כן.
שהיה עדיין יחסית.
כן.
סביר. ואז.
ואז התחיל.
מגיע. קודם כל אביב 42'. מרץ 42'.
כן.
שמתחילים.
מתחילים.
לאסוף.
קודם כל. קודם כל את הבנות.
יהודים.
קודם כל את הבנות.
אה. זה היה נדמה לי בפ. בפ. בפורים.
אה. בפסח את הבנים. בגיל. אהה. מגיל 20 ומ.
ש.
הרווקים כמו ש.
16. כן.
כן. כן.
16. 17.
כן. וב. בחג השבועות לקחו את כל אלה שלא.
לא חיוניים למדינה. ואז.
ואז נשארו איזה ש. 4 או 5 משפחות סך הכל.
אם אני כבר מדבר על כל התקופה הזאת.
צריך גם להזכיר שב-1940 עדיין. אהה.
גויסו יהודים לצבא הסלובקי.
ואחר כך הם היו. אה. מובדלים מה. מהם.
מהיתר. על ידי המדים.
שכל המדים היו ירוקים.
וליהודים היו מדים כחולים.
והם הועסקו יותר בעבודה.
ב. במחנות עבודה. מאשר בזה.
גם אחרי 42' היו כבר מחנות ל. ליהודים שעסקו אותם.
אבא היה [כך במקור].
בבקשה.
אבא היה מתישהו בצבא הסלובקי?
לא. בצבא לא. כמה שאני זוכר. לא.
סבא עוד היה ב.
לא יודע. לא יודע.
בצבא האוסטרו הונגרי?
זה אני לא יודע. אה. אני. אני חושב שכ.
דווקא כן. אבל. אבל אני זוכר משהו שהוא סיפר.
אבל אבא. אבא לא היה בצבא עד כ.
עד כמה שאני יודע לא היה בצבא.
אז מתחילים. אהה. מתחילים לקחת. אהה. אנשים.
מתחילים לקחת אנשים. הנ. סוגרים את הבתים.
הבתי. הנוצרים תופסים את ה. את הבתים.
זאת אומרת בח. חלוקה נעשית מסודרת אצלם.
אבל. אהה. הרכוש היהודיות נופל ליד.
אה. נו. נופל לידם.
ומה שנשאר זה אותם המשפחות שהם חיוניות ל. לכלכלת המדינה.
עכשיו. יש כאלה שבאמת היו חיוניים ו.
ו. ה. ה. השארה הזאת באה מטעם השלטון.
ויש כאלה שאיכשהו דאגו לעצמם.
הצליחו ל. להשיג לעצמם את ה. את התעודות האלו.
היו גם. היו גם כאלה.
אז מה היה המקרה שלכם?
אה. אצלנ. אה. אצלנו היה בגלל ה.
זאת אומרת. היות ו. מ. אה.
כפי שאמרתי לך. זה גם הבית חרושת לסודה גזוז.
גם היה לנו די הרבה שדות שהניבו יבול שהיה ח.
אה. שהיה חיוני. והרבה מאוד פרוטקציה גם בתוכו.
זהו. זה זה נשמע לי.
כן.
יותר פרוטקציה. משום שגם את.
את המפעל לסודה וגם את השדות יכלו גם. אהה.
כן.
גם הנוצרים.
כן. כן.
לנהל.
אבל.
זה לא הרי.
זאת. זאת.
למי נתנו נניח?
רופא שהיו צריכים.
כן.
רופאי שיניים.
כן.
בעלי מקצועות ש. ש.
כן. ש. שזה.
היו צריכים את המומחיות שלהם.
אבל. אהה. גם. גם פה. בגלל.
בגלל כל צירוף מקרים ביחד.
אני לא יכול להגיד לך שכולו פרוט.
ושזה הכל. כולו פרוטקציה.
עובדה היא שמכל. מכל המשפחה. מ.
מכל הידידים הקרובים נשארו איזה מעט.
מעט מאוד משפחות עד. עד מאי 1944.
אז למעשה מי שנשאר זה סבא וסבתא.
אבא. אמא. אתה והאח.
האח. כן.
זה 6 נפשות.
ועוד דוד אחד שהוא בקו. בקושי היה חי. היה תמיד.
תמיד שוכב. שהוא. הוא לא שייך ל.
האח. האח.
כן. אח אחד.
החולה של אבא.
אח החו. כן. כן.
כלומר הייתם 7.
כן.
נפשות.
כן.
על התעודה הזאת?
כן.
שאני אף פעם לא מצליחה לבטא אותה נכון. וינימקה?
וינימקה. וינימקה.
ויניקה?
וינימקה.
וינימקה. אוקיי.
כן.
אז זה נתן באמת הרגשת ביטחון או שהייתם. אממ.
אהה.
בחרדה תמידית?
חרדה הייתה תמידית. למ. מדוע?
כי השלטון היה פשיסטי. ואף פעם את לא.
לא יודעת מה הם. מה הם זוממים.
כי למשל. אה. לראש הממשלה.
אם אני זוכר. אה. קראו לו טוקה ול.
לשר הפנים קראו לו מאך.
אז היה מעין פתגם [משובש] (סלובקית).
זאת אומרת. אה. אלה שניים מחזיקים ביחד ו.
[משובש] (סלובקית) זאת אומרת.
אה. הוא מ. מ. מטיל אימה על היהודים.
מה אתה עושה אבל. אה. כל הזמן הזה.
שאמרנו בית ספר כבר אין עוד קודם.
כן.
ואז גם. אהה. תלמוד תורה. כבר אין כי.
כן.
כבר אין ילדים.
אהה.
יהודיים כמעט.
אני מוכרח לקפו. ב-42' קשה לי להגיד לך מה אז.
מה עשיתי מעבר לזה שאחד עזר לשני ו.
ו. ו. וכו. כולנו ביחד פחדנו.
43' התחיל מפנה.
לפחות לגבי ולגבי.
אהה. חלק לגבי אבא.
המנהל. אמ. הזכרתי לך שהייתה לינקה גארדה.
מצד שני הייתה משטרה. קראו לה אצ. אצלנו ז'נדרמריה.
ופתאום בא מפקד של הז'נדרמרי והס.
הסתודד עם סבא ועם אבא.
יותר עם אבא. והכניס.
והחרים לנו את ה.
החרים לא לנו. אלא החרים איזה 3. 3 חדרים מתוך ה.
בבית או.
בית מלון הק.
אה. במלון?
בבית מלון זה.
זה הקטן ו. ומה. מה זה היה אומר?
והוא הכניס לשמה מישהו שהוא אומר שהוא שומר יערות.
התברר שאפשר להגיד.
ואני יכול להוכיח לך את זה בתמונה.
שבאותו יום ב-1943 יסד את ההתנגדות הסלובקית לגרמנים.
אצלנו בבית. כלומר.
אה. זה שאחראי על.
זה.
המשטרה?
זה שהיה אחראי במשט.
הוא כאילו מפקד המשטרה המקומי?
מפקד המשטרה מצד אחד. מצד שני הוא.
הוא התחיל לייסד את התאים ה. ההתנגדותיים.
איפה אני נכנס פה לתמונה?
היות והייתה. הייתה האזנה לג. לגבי.
אהה. במשטר הזה. וזה היה ידוע. בכל.
לכל טלפונים כבר היה.
לא היו כל כך הרבה טלפונים.
הקשר היחיד בין שניהם.
ואז התברר שזה. היערן הזה.
הוא סגן אלוף מצבא האדום שהגיע בתור צנחן.
והוא קיבל אותו והוא הכניס אותו אצלנו.
והם. הם ייסדו את ה. את ה. את ההתנגדות.
היה צריך ל. ליצור קשר.
הקשר היחידי היה. פה נכנס גם הסודה וגזוז ו. ואני.
כל בוקר בשעה 08:00 הייתי בא עם.
עם 2 ליטר סודה. אה.
זה היה עם בקבוקי זכוכית שהיו מתמלאים באופן אוטומטי.
ובתוך הפיה היה תמיד ה. או שלו או שלו. זאת אומרת.
הפתקים. אהה.
אח. הפתקים.
הודעות.
אחד קשר לשני.
הייתי בא כל יום למשטרה. שזה היה. אה. די. די.
די פחד. כ. כשליח. לא הייתי מדבר כלום.
חוץ מלהגיד. אה. בוקר טוב.
הייתי. הייתי לוקח את הריק והייתי מביא את המלא.
הייתי מ. סליחה. הייתי מביא את המלא
והייתי לוקח את הריק. והם.
זאת אומרת.
ואז.
הם. הם נאלצו.
ואז.
לצורך העניין לשתות כל יום 2 ליטר סודה שם?
ו. או לשפוך אותם. זה אבל כבר לא משנה. ואז.
אבל רגע. א. אני רק רוצה להבין. אה.
כן.
מפקד המשטרה הזה היה מיודד עם אבא או עם סבא?
או שבגלל שהייתם יהודים ולא היה.
לא. לא.
חשש מהלשנה הוא הביא.
לא. אה. בגלל.
אותו אליכם?
בגלל שהיה לנו את החדרים. זה דבר אחד.
דבר שני הוא. הוא ידע שאין פה מקור ל.
שלא תהיה הלשנה.
להלשנה. אין. אנחנו לא.
לא מזדהים בשום מקרה עם. עם השלטון.
אבל. כלומר הוא.
הוא צירף אתכם לנושא הזה של המחתרת.
כן.
אממ. לא על סמך היכרות קודמת?
לא. המס. מפקד המשטרה הכיר אותנו.
אבל לא. לא בנושא זה.
הוא היה צריך להציג את עצמו.
מה פתאום הוא. הוא רוצה מצד אחד סודה. מצד שני לדעת ש.
ש. והוא לא היה לבד.
אחר כך הצטרף אליו. אה.
עוד. עוד בחור שהתחזה.
יהודי שהתחזה כ. כנוצרי ו. ו.
וכך הלאה זה גדל.
לא פעם. אהה. הייתי צריך באמצע הלילה.
בתור ילד. לצאת עם. עם. אהה. מה שנקרא. אה.
עם בגדים של. אה. של. אה. של הנוצרים ש.
שגרו שמה ושהיו באים.
אה. אה. היו מורידים את הצ.
את הצנחנים. צריך להלביש אותם.
ולרדת איתם למקום מסוים.
אהה. שפה לא הייתה בעיה אצלי.
ואצלם. אה. הש. היו צריכים לשתוק.
אז. אהה. כשהיו ל. לבושים כמו המ.
מקומיים אז לא הייתה שום. שום חשש לא היה.
ואם. אה. אם עבר איזה.
איזה שוטר ושאל משהו. אז תמיד אני עניתי. ו.
אתה היית עם תעודה בכיס?
או שפשוט שם כולם הכירו את כולם ו.
כולם הכירו את כולם. לא. לא.
ידעו שאתם על. אה.
נותן. כן. כן.
שיש לכם אישור.
כן.
להישאר?
כן. כן. כולם הכירו. והמשטרה בטח הכירה. אהה.
המשטרה אני מניחה גם ב.
בהתחשב בנסיבות האלה. קיבלו הוראות.
לא.
להתרחק מכם?
לא. לא. זאת אומרת. לא. הם. הוא.
הם בכלל לא ידעו עד שמישהו הלשין.
בשלב מסוים ב-1944.
אה. מישהו הלשין על. אה. על ה. אה.
על כל הנושא הזה. ובלילה אחד לקחו את.
את שלושתם. כולל את אבא שלי למחנה.
למחנה. ולא ידענו ל.
לאן. אה. וח. אבא נעלם לגמרי.
אמא ואחי במקרה באותו לילה לא היו בבית. הייתי לבד.
באו באמצע הלילה ה.
השוטרים ולקחו את אבא ואמרו לו: "אתה לא.
לא לבד. גם המפקד שלנו עצור".
לקחו גם את ה. את זה.
ולא ידענו איפה הוא.
והזכרת קודם את העיר.
אה. ב. באותו זמן גם יצא החוק
של הפינוי של כל היהודים ממזרח אירופה.
מ-המ.
ממזרח סלובקיה. כי ה.
הרוסים התקרבו יותר. הם לא רצו ש.
הם רצו עוד ל. להספיק להשמיד או ל. או לנצל אותם.
היו כמה מחנות עבודה בנ.
במערב סלובקיה. סרד. ויהנה. נובקי.
ואז יצרו עוד. אה. מחנה עבודה.
קראו לזה זמס. זמיינסקה קרט.
ושמה עבדו כולם בחקלאות.
אני באותו שנה אחרי שלקחו את אבא ב.
בניטרה היה. בכלל בסלובקיה.
הייתה מה שנקרא עד היום קבוצת עבודה. קבוצת עבודה.
אבל. רגע שנייה.
כן.
אנחנו. אנחנו קצת.
כן.
קופצים.
בבקשה.
אז 42' אמרת שאין לך איזה זיכרונות. אה. מיוחדים.
כן.
מהשנה הזאת. 43'.
עוד בלי קשר לעניין של המחתרת.
זאת שנת הבר מצווה שלך.
שנת הבר מצווה ש. לא.
עושים משהו עם זה?
לא עושים שום חגיגות.
אהה. השתדלו שיהיה.
את הלימוד של ה.
כן. לימוד.
של ההפטרה וכולי וכולי. כן?
של ההפטרה כל. כל זה כן וגם. גם הלימוד מה צריך.
גם תפילין השיגו לי באיזשהו מקום.
אבל שום. שום חגיגות לא היו.
גם לא מתנות?
גם לא מתנות. לא היה גם עם מי.
גם. גם לחשוב על. על דברים כאלה.
איך באמת. אה.
מבחינה כלכלית אתם מסתדרים בזמן הזה?
אהה.
כי בעיקרון העסק ממשיך לתפקד. יש אריזטור.
כן. אנ. אנחנו. קודם כל.
עד כמה שאני הבנתי אחר כך. אהה. מה זה אחר כך?
אחר כך כשהיינו כבר במחתרת בסוף. באר.
סוף 44'. שאמא המירה את.
את רוב הכסף לתכשיטים.
ותכשיטים יותר קל היה גם למכור אחר כך וזה החזיק אותם.
תכשיטים יותר קל. יותר סחיר מכסף?
אהה. תלוי. זאת אומרת.
אהה. לא. אהה. אפשר. אפשר להגיד שכן.
זאת אומרת. אה. את לוקחת.
את מוכרת את זה מה שאת צריכה לעכשיו.
לא מה שיהיה בעוד חודש כי את לא יודעת מה. מה קורה.
לא רוצה לקפוץ לסוף של. לסוף 44' אבל ב-43'.
אהה. היא עברה. אה.
בהרבה מאוד פחדים והרבה מאוד.
אה. זה הי. היו אצלנו ב-43' עוד אותם.
אותם הבחורים שגייסו אותם לצבא.
‮אז אצלנו ב-‭Hanusovce‬ בנו את הרכבת. היו צריכים לעשות.‬
אה. גשר. אה. אה. באורך של 50 מטר בין הר להר.
אז זה עשו הבחורים האלה.
אז. אהה. היה תמיד. היו באים אלינו לאכול.
היו באים זה. אז תמיד היה מה ל.
תמיד היה מה לעשות.
דרך אגב. אה. צריך היה. אפשר היה להגיע אליהם.
זאת אומרת המשטרה הרשתה היות והם עבדו ברצינות.
לא. אז היא הרשתה.
אה. לגשת אליהם. לדבר איתם.
ו. וכ. וככה לאט לאט עברה שנה עם ה.
בר מצווה ה. השקטה לגמרי.
עכשיו. העניין הזה של המחתרת.
מי שמגיע אליך עם ה. עם הסיפור על זה ו.
וכולי. זה אותו מפקד משטרה?
לא. זה אבא.
או ש.
אבא. אבא. אבא.
אבא? הוא סיפר לאבא.
אבא.
ואבא בא וביקש.
אבא.
ממך?
אבא ביקש.
שאל אותך.
כן.
אם אתה יכול. אם. אם אתה מוכן?
לא. הוא אמר. לא.
הוא אמר: "אתה כל יום צריך לדאוג
שלמפקד יהיה". ולא ידעתי בתחילה למה אני עושה את זה.
"כל יום בשעה 08:00 אתה אצל המפקד. ל.
לוקח את הסוד. אומר בוקר טוב.
לוקח את הבקבוק הריק ונותן בקבוק מלא".
אני מניחה ממה שאני מתרשמת שאתה בגיל
13 כבר היית מספיק בוגר ואפשר היה לסמוך עליך.
כן. זה אפ. אפשר להגיד.
זאת אומרת שעשינו הרבה מאוד דברים בגיל זה.
אני לפחות. שאני לא רואה שהיום הנ.
הנוער מגיע ל. לא להישגים.
אני לא רוצה לקרוא לזה הישגים. אבל להעזות האלה.
למשל הזכרתי לך שהייתי רועה פרות.
אמרתי לך שזה. אני אגיד לך מ. על זה עוד משהו.
זה היה גם חלק מהתפקיד המחתרתי.
אהה. למשל היו עוברים שיירות של גרמנים.
הם עצמם פחדו מהסלובקים עצמם שלא יצאו. הם עמדו.
הם נעצ. אם הם נעצרו.
אז נעצרו מ. מחוץ לעיר. וכשב.
הולך ילד עם פרה אז הוא לא חשוד בכלל.
אם הולכים עוד 2 אז כמובן שזה.
הם רועי צאן או רועי בקר ו.
אבל צריך היה לא פעם לקבל. קיבלנו הוראה.
"אתם צריכים גם לראות מה קורה. מה הם מובילים".
אז היינו צריכים גם לשחק כאילו כדורגל
ולבעוט את הכדור לתוך האוטו.
ולבקש שייתנו לנו את הכדור.
אז. אהה. לא היה משעמם.
החבר'ה האחרים שהיו איתך.
אני מניחה שהיו נוצרים?
לא. היו. היה. אה.
א'. והנוצרים לא ידעו על מה מדובר.
והיה גם ב. בחור יהודי.
אבל. אה. היחידי שידע על מה מדובר זה.
זה אני שהייתי מעורב ב. בנושא המחתרתי.
א. אתה אומר שהלכת ל.
למרעה לא לבד אלא עם עוד ילדים. וגם כל.
עם עוד.
שאר הדברים אני מבינה שהיו עם.
לא. הכיוון.
עוד ילדים.
כיוון המרעה הכתיב.
הכתיבו השיירות. זאת אומרת לגבי.
זאת אומרת על מנת שאני אוכל להתקרב ללא.
ללא חשש. ללא זה. וכמובן שאת. אה.
אף פעם לא היו לי פאות יותר ממה שיש לי היום.
ו. וכובע. הלכו כולם עם כובע ב.
כי היה די. די קריר או.
או דו. או די חם. אה.
אז איזשהו שילד כזה תמיד.
תמיד היה לכולם. אז ככה ש.
לא היה לך. למי שלא הכיר אותך.
אז לא היה לך מראה יהודי.
לא.
אופייני?
לא. לא היה לי שום. שום ד.
שום דבר כזה שצריך להעיד שזה יהודי.
למרות שאני. היינו יהודים.
אחרי איזושהי תקופה אני מבינה שאבא רואה.
שאתה עושה את הדברים כמו שצריך ואז הוא מסביר לך.
כן.
במה מדובר.
כן.
זה לדעתי לילד בן 13.
מלבד העניין שזה באמת חשוב ו. וכולי.
יש כאן הרפתקה. יש כאן אקשן.
יש כאן. אה. עוד כל מיני.
את. את.
דברים שאצל המבוגרים הם לא קיימים.
מ. טוב. אה. מה לעשות?
כשאת מ. מקבלת גם הוראה באחד.
ב-22:00 בלילה "תצא לכ.
להר הזה ותחכה. אהה. ייפלו מהשמים 2.
2 בחורים. תלביש אותם ותביא אותם".
זה גם כן היה חלק מה.
אז. אבל דבר כזה.
זה אותך יותר מרגש או יותר מפחיד כשיש משימה כזאת?
להפחיד לא. לא. הפחד לא היה. לא. לא שיחק.
אהה. אני עד ל. בעצמי.
אמרתי לעצמי. זאת אומרת. אהה.
לכל היותר יביאו אותי לפני מפקד המשטרה.
נראה מה הוא יע. נ. נראה מה הוא יעשה. כן?
אבל. אהה. אקשן. אה. אהבתי אותו.
אהבתי. זאת אומרת זה היה חלק מהזה. כן.
זאת אומרת. היה בזה איזשהו ריגוש.
כן ודאי.
עבורך?
בוודאי.
כלומר. אה. שמחת לכמה שיותר משימות?
כן. כן. כן. והיו משימות.
אז המשימה הקבועה שלך הייתה
להעביר את השדרים דרך הסודה.
כן.
בין המפקד ל. אממ. ל. לחבר'ה האלה.
אה. כן.
שהוחבאו אצלכם במלון. נכון?
המיור הזה. קוקורלי. הוא היה הראש של ה.
איך? קוקורלי?
קוקורלי. כך קראו לו.
אז זאת הייתה.
עד היום. אמרתי לך.
אני אראה לך את זה בתמונה.
שמצאתי על. אהה.
הרבה אחרי שעזבנו את המקום. אהה.
מצאתי טבלת זיכרון על הבית שפה נוסד. אה.
פה נוסדה המחתרת הסלובקית נגד גרמניה.
ופה גר קוקו. אה. זה. באחד החדרים גר קוקורלי.
אז זאת הייתה המשימה הקבועה.
כן.
משימה נוספת הייתה לצאת למרעה ובאותו.
באותה ההזדמנות לבדוק מה קורה עם הרכבות או השיירות ה.
לא רכבות. שיירות. שיירות של מכוניות.
השיירות הגרמניות.
כן. ו.
ומשימה שלישית הייתה. אהה.
לעזור לצנחנים רוסים ל. להסוות אותם כמקומיים.
מקומיים. ולהביא אותם למקום. למקום המיועד.
והיה גם קשר אחר כך עם. עם.
עם כל מיני בחורים שהסתתרו ש. יהודיים גם.
שהסתתרו. שאפשר היה לעזור להם או.
וגם אלה שעבדו.
גם כן רצו מדי פעם לשמוע או. זה היה.
ולמעשה עם מפקד המשטרה לא היה לכם קשר?
זאת אומרת הוא לא היה מגיע או משהו?
הוא היה מגיע. הוא היה. אה.
לפעמים כאילו הוא בא לבית מרזח.
אבל הוא הסתודד עם. אהה. עם המיור הזה.
והוא ידע שאתה מעודכן?
אהה. [כך במקור].
אהה. לא. לא. לא נתתי את דעתי על זה.
לא. לא החלפתם אף פעם. אה. מילה.
לא. לא. לא.
בנושא?
לא. לא.
לא. בנושא הזה לא. לא.
ועובדה שבאו. אה. הייתה איזושהי הלשנה
ואז את שלושתם. אה. לקחו אותם ב. באותו לילה.
שלושתם זה מפקד המשטרה?
מפקד המשטרה והמיור ואת. אה.
וגם את אבא לקחו ליער.
המיור הזה היה לבד אז. אהה.
אה. ב. באותו לילה הוא היה. הוא היה לבד. כן.
עכשיו עד שהייתה ההלשנה הזאת למעשה החיים שלכם.
אממ. אני יכולה אפילו להשתמש בביטוי לא רעים.
משום שמבחינה כלכלית לא הייתה לכם בעיה.
מבחינה כלכלית לא הייתה בעיה.
אהה. הייתה לכם.
מבחינה יהודית.
הייתה לכם התעודה עדיין של החיוני לכלכלה.
כן. כן.
ובנוסף לכל הייתה לכם הגנה של המשטרה.
זאת אומרת שהיה ברור לכם שהמשטרה המקומית
לא תרצה מהסיבות שעכשיו דיברנו עליהם
של המחתרת. לא תרצה שתגורשו.
לא. לא תמיד זה יכול להיות מדויק.
כי הוא היה צריך להראות מפקד המשטרה.
אפילו לפעמים יותר כלפי חוץ מאשר. אהה.
מה שזה התבקש. על מנת של.
שלא יהיה שום חשד לפעמים.
אבל לפחות על פניו בתקופה הזאת היו לכם.
אהה. תנאים. תנאי מחייה סבירים?
כן. מחייה כן. לא. לא היה שום. לא הייתה בעיה.
אימא עדיין הייתה בבית נכון?
זאת אומרת הייתה עקרת בית?
כן.
אבא היה עם סבא וסבתא ב. בעסק?
כן. אבל זה היה אותו בית. הכל היה אותו בית.
כלומר על פניו. אממ.
אה. חיי המשפחה הם המשיכו ואיך אומרים:
"חבל על דאבדין ולא משתכחין". את אלה מי שלקחו אז לא.
לא היה לנו קשר איתם.
היה לכם אז איזשהו מושג?
לא.
מה זה אומר שלקחו?
אה. מה שאני אומר שלקחו היה מושג.
כי בהתחלה הכריחו את הראשונים שלקחו
לכתוב מכתבים והיו מכתבים שרק היו צריכים לחתום.
ואלה כתבו כמה. כמה שהם מאושרים ש.
כן. אז מזה לא היה לכם.
כן.
הרבה מושג.
אבל. אה. היות והדואר.
אבל אתם לא.
היה פול. פולניה. אז. אה. ידענו שם.
אתם. אתם לא הייתם מאוד רחוקים מהגבול הפולני?
לא.
לא. לא נתקלתם בפליטים שהגיעו?
לא. שום. בשנה הזאת לא. רק אחרי המלחמה.
שאני עסקתי גם כן בהברחת פ. פליטים.
זאת אומרת שלא היה לכם למעשה שום מושג מה קורה עם.
לא. לא.
היהודים שלקחו?
לא על אושוויץ ולא על. אני לפחות. אהה.
אני ב. לפחות לא ידעתי.
ידעתי שהם במחנות. אהה. וב. במח.
עבודה? זה. זאת הייתה המחשבה?
מחנות עבודה היו. היו ב. גם בסלובקיה אז.
אז לפחות חשבנו שזה אותה ד. אותה דוגמה.
כן. אבל שם לא היו משפחות ב. במחנות.
איפה?
עבודה בסלובקיה.
כן היו.
לא לקחו לשם ילדים?
כ. כן לקחו. אני יכול להגיד לך. אהה. אני יכול?
אתן לך דוגמה. אהה.
אחרי ש. אחרי אותו יום.
אחרי שבוע בערך אחרי שלקחו את אבא
ולא ידענו בכלל איפה ומה.
ולאן. לאן זה. אם לקחו אותו לאושוויץ או ביחד איתם.
התחלתי להגיד לך שהייתה קבוצת עבודה ש.
של. אה. גיזי פליישמן ו.
כן. כן גיזי פליישמן והרב וייסמנדל.
הרב וייסמנדל.
אז הרב וייסמנדל הוא היה החתן של הרב של ניטרה
והוא השיג אצל טיסו שהיה כומר.
שהישיבה של הרב מניטרה קודם כל קיבלה שם ותיקן.
כפי שוותיקן הוא אקסטר.
אקסטריטוריאלי כך המקום הזה
היה אקסטריטוריאלי בשביל הגרטיסטים.
מי שהיה בתוך ה.
בתוך החצר הוא כאילו שמור ושמה התנהלו י.
חיים יהודיים מלאים של בחורי ישיבה וכך הלאה.
גם ביקש שאני אצטרף ל. למלא את הבטריות. אממ.
מי ביקש?
אה. היה שמה הח. החותן. זאת אומרת שתי. הרב מצ'ירץ'. אהה.
הוא היה גם כן שמה. אז. אה.
הוא ביקש את וייסמנדל שיביא. שיביא אותי.
אז. אה. הוא שלח ל. לחפש אותי ומצא אותי ו.
ואני חלק מ. חלק מהזמן הייתי בישי. בישיבת ניטרה.
באותו זמן אחרי.
לא הבנתי אבל מה. מה הקשר שלך היה ל. לרב מצ'ירץ'?
אה. הוא היה. ה. היה.
הסבא היה חבר הכי נ. הכי. לא.
לא רוצה להגיד הכי טוב.
אבל חבר טוב שלו.
כשהוא שמע על האסון שקרה שאנחנו.
וגם. אה. אימא הייתה צריכה להתפנות. אה.
אנחנו היינו צריכים להתפנות עם אימא ממזרח סלובקיה
והגענו למחנה עבודה זמיאנסקה קרט. אז הוא.
הוא לא ידע מה קורה אז והוא רצה להקל על אימא.
אז הוא ביקש שאחד מאיתנו שיבוא ל.
יבוא לשמה. אז הייתי שמה.
חלק מהזמן. אבל לא.
לא זה המ. האישיו כמו שאומרים.
הל. פנ. פניתי לוייסמנדל.
הרב וייסמנדל ביקשתי.
וסיפרתי לו את הסיפור לגבי אבא וביקשתי ממנו ל.
לפי המקורות שלו וקבוצת עבודה גם וזה היה ידוע.
שנוסע לדירות.
לאתר איפה.
לאתר. אה. לאן. לאן. לאן לקחו אותו אם.
האם למחנה עבודה יהודי?
האם למחנה. שלחו אותו חס וחלילה.
טוב. אחרי 4. 5 ימים הוא מודיע לי שהוא נמצא במחנה אסי.
אסירים פוליטיים בשם אילאבה. כך קראו למחנה.
ואין. אין שמה כניסה.
אין שמה שום דבר שמה כולם הם אויבי העם כמו שאומרים.
טוב. אחרי זה. אחרי איזה ש.
חודש. אחרי חודש כן.
הוא מודיע לי: "קיבלתי כרגע ידיעה שהעבירו את ה".
היות ולאותם. אה. מקורות שלו הוא כבר הזכיר את השם הזה.
"אז קיבלתי הו. הודעה.
שהעבירו אותו למחנה עבודה יהודי לנובקי".
אז אמרתי לו: "הרב וייס.
וייסמנדל. אולי תרשה לי שאני אבקר אותו?"
לבקר. כי תשובה שלא יכל לקבל ילדים.
אז הוא אומר: "אהה.
אני לא יכול לתת לך. אהה. אישור.
אני יכול לתת לך כ. כסף שתוכל לנסוע.
אני יכול לעשות ממך ג. אהה. ארי.
אני יכול לתת לך תעודת לידה.
יכול לתת לך. אני לא יכול לתת לך כ. אישור כניסה".
אמרתי: "תן מה שאתה יכול אני. אהה. כבר ב.
קצת בעל ניסיון נראה מה". זה היה תחילת 44' כבר במאי.
"נראה מה אני יכול לעשות".
טוב. באתי. אהה. לקחתי רכבת מניי.
מניטרה לנובקי וב. בתוך הרכבת אני.
פתאום אני רואה איזה פנים מוכרות.
אז אני שואל אותו: "תסלח לי נ.
נכון שקוראים לך כך וכך?"
"איך אתה יודע?" אמרתי: "עובדה שפגעתי. לאן אתה נוסע?"
"אני נוסע לנובקי". "מה אתה נוסע בנובקי?"
"אהה. שמה. אה. ה. האחות שלי ילדה בת.
כשלקחו אותה היא הייתה כבר בהריון".
אני אומר לו: "תעשה לי טובה תיקח ק.
קח אותי. והיום הברית". הוא אומר.
אז. אה. קיבלתי אישור להיכנס.
אז. אה. אני אומר לו: "אולי אתה מוכן. אה. אני עושה.
אז היא ילדה בן?
מה?
היא ילדה בן.
כן. כן.
לא בת?
אה. בן. בן. סליחה.
אהה. אז אני אומר לו: "אולי ת. תכניס אותי איתך?"
הוא אומר: "אני לא רוצה שיהיו לי צרות.
תצליח. תצליח. לא תצליח. לא תצליח".
טוב. באים לשער. הוא מבקש את התעודות. אה.
ואני מתחיל להיכנס אחריו.
כי הוא בדק אותו ופתאום הוא קורא לי.
חטף אותי: "מה אתה עושה פה?
מי אתה?" ובלי לשאול מוציא תעוד.
אהה. מתחיל לחפש ומוציא תעודות של. אה. של ארי.
אומר לי: "אה. גם זה יש לך?"
אה. והתחלתי לבכות.
אה. אה. לא. התחלתי לצחוק. אומר: "מה אתה צוחק?"
אני אומר: "מה אתה יכול לעשות לי?
הביאו היום את אבא שלי להנה ש.
אתמול ואני רוצה לראות אותו.
מה אתה יכול לעשות אותי. לי? להכניס אותי".
זאת אומרת כ.
כאילו להכניס אותי למחנה עבודה "וזה מה שאני רוצה.
לא ראיתי את אבא כך וכך אני. תכניס אותי".
הוא אומר: "לא. אם. אם אתה אומר את האמת".
והוא בדק ברשימות. הוא אומר. ראה שזה נכון.
למה אני מספר את הסיפור?
בג. אז הוא אומר לי ככה.
זה היה 11:15 בערך.
"תסתלק מפה. לא רוצה לראות אותך.
ב-12:00 בעוד. אתה רואה שם את השער?"
הוא מראה לי במ. במרחק גדול ממנו עוד שער.
"ב-12:00 יש שמה שיחים. תיכנס לאחד השיחים תתפשט.
תישאר רק בתחתונים".
אני אומר: "מה זה?"
אומר: "ב. ב-12:00 כל הילדים שישנם פה".
והיו. כי לקחו לשמה משפחות.
"כי מקבלים אישור ללכת להתרחץ לשעה.
אחר כך תיקח איתך את הדברים. אה.
ותיכנס איתם ב. שמה לא ישאלו אותך כי אתה כמו ילד.
כמו כל ילד רגיל".
ועוד היה כל כך טוב ולא יודע למה.
קורא בחזרה לבן אדם הזה. אומר: "תראה.
תלך לבארק הזה. יש שמה אחד בשם ציפסר.
תגיד לו שבשעה זו וזו.
ב-13:00 הוא יהיה על יד השער. אבל שלא יתקרב לבן שלו".
אז כך היה. זה כל. זה כל הסיפור רק בשביל.
רגע כל. כל זה זה גרמני. אהה.
לא.
אירגן?
לא.
מי. מי זה היה שם שישב בשער?
אהה. אחד מהגארדיסטים אני יודע מה.
סלובקי זאת אומרת?
כן. כן. עוד לא היו גרמנים.
גרמנים. עכשיו הרי אם. אם אנחנו מגיעים לשנת 44' ב.
רגע אז אני עוד.
זה היה במאי 44'.
אבל עוד רגע לפני.
כן.
אמרנו קודם ש-42' לא היו. מבחינתכם כמשפחה.
כן.
לא היו אירועים חריגים.
43' אתה מתחיל. אה. את העזרה בפעילות. אה.
כן בפעילות מחתרתית. כן.
למחתרת זה בטח ממלא לך את ה.
כן. כן.
את החיים.
עד.
עד 44'.
עד מאי 44'. עד מאי 44'.
אתה אגב היית מעודכן במה המחתרת מנסה לעשות?
כן.
מה רוצה לעשות? על הרצון.
רק מה ש.
לנתק וכולי שמעת?
רק מה ש. רק מה שנוגע לאזור שלנו.
זאת אומרת מה שקורה אחר כך בבאנסקה ביסטריצה וזה לא.
הצצת.
אני לא.
פעם בפתקים שהעברת?
לא. לא.
כי היות וזה היה בפנים ככה.
למה?
כי לא.
אבל בבקבוקים הריקים יכולת.
כן. אבל זה אני לא יודע. אני לא. אני לא הייתי צריך.
עד ששאלתי אותך עכשיו. בטח לא חשבת על זה?
לא. פ. אולי כן חשבתי אבל. אה.
לא רציתי פשוט ל. לתת איזושהי עילה שאני לא מספיק.
אהה. משתף פעולה או שלא נאמן.
מה שלא צריך לא צריך.
עם הילדים הנוצרים שם.
כי הרי אמרנו שכמעט לא היו שם יהודים.
כן.
היו לך אז קשרים?
כן אבל. ב. בשנים אלה הם כבר נמנעו ככה ל.
לשחק עם. עם בחורים יהודים.
אבל לא היו. אממ. לא הייתה איבה או.
איבה ממש לא.
אה. גילויי אנטישמיות מצידם?
לא. איב. איבה ממש אני.
אני לא זוכר. אני לא זוכר שהיה.
היה. אה. באו. באו ה.
הגדולים. הגארדיסטים. באו חיפושים.
עשו חיפושים. עשו החרמות. עשו. אבל. אהה.
גם אצלכם בבית?
כן. לא פעם אחת. אה. חוץ מ.
ניסו.
כ. כל ה. כל החוקים כדי ש. צריך היה לשמור.
ניסו לשחד אותם?
לא. עד כמה שאני זוכר.
אני לא ז. בתור ילד לא זכור לי.
מבחינתך ההליכה עם ה.
אממ. הטלאי הצהוב. זה היה עלבון?
זה היה. היות ו. שאנ. שאנחנו לא. שאנחנו מסומנים.
עלבון. אה. זה קשה להג. לדבר פה על עלבון.
זה היה חיים או מוות.
כילד. אהה.
חיים או מוות זה היה. כי בלי זה יכו.
הייתה לו סיבה לעשות. אה. יות.
יותר גרוע. אתה לא. לא מציית לחוקים.
עכשיו לא הזכרנו בכלל את ה.
את האח שלך. הוא למעשה היה כל התקופה בבית. נכון?
הוא אפילו לא הספיק להתחיל את. אהה.
כמעט. כמעט לא הספי.
את בית הספר?
אה. אולי כ. כיתה א' כן.
אני לא. כרגע לא זוכר.
הוא גר בפתח תקווה.
ברוך השם הכל בסדר.
גמר. גמר הנדסה ב. ב. בחיפה.
אבל בעיקרון כילד הוא.
הוא כל הזמן היה בבית? כלומר. אה.
הוא היה בבית. כן. כן. עד. עד 44'.
כבר פחות או יותר מאז שהוא זוכר את עצמו
זה תקופת. אהה. מלחמה?
לא לפני זה. זאת אומרת הוא נולד ב.
1934 באוקטובר. אז ככה ב-44' כבר היה ב. בן 10.
כן. אבל אני מדברת על השנים שקודם.
כן.
שדיברנו עכשיו.
לא. כן.
ב-40'. 41'. 42'.
כן. כן. כמעט. כמעט ולא. אבל.
לא. לא הייתה אבל איזושהי בעיה?
לא. לא.
קרה שהייתם צריכים רופא למשל?
אני חושב שכן. היה שמה.
נדמה לי שהרופא נשאר.
סביר להניח שהוא היה יהודי?
דוקטור גרינש. גרינשטיין. כן.
כן. גם הבית מרקחת גם היה יהודי. אלטמן.
א. אלה באמת היו חיוניים.
כן. כן.
אהה.
והם היו.
ל. למדינה. אממ.
אוקיי ואז הגענו לעניין הזה של מאי 44' שהייתה.
מאי ארב.
שהייתה הלשנה. אתם יודעים אגב מי הלשין?
לא. לא. אהה. רוצה לחזור לרגע לשנת 41'.
כשנדבר על התעודות. כשתפסו את הגרמני ש.
שהצית את הבית הכנסת.
הוא הי. אהה. הוא הודה בכתב שהוא עשה את זה.
יש לי פה את ההעת. את ההעתק של כתב ידו.
הוא. שהוא הצ. שהוא מודה שהוא הצית את ה. את הבית הכנסת.
זה. אבל זה היה ב-1941.
1944 אמרתי לך. את אבא לקחו לאילאבה ואחר כך לנובקי.
הגענו לאותו יו. ועם.
ואחי היה עם אימא ואני הייתי חלקית עם.
חלקית עם אימא וחלקית בניטרה.
ואנחנו מגיעים לאוגוסט 44'.
בניטרה לא היית הרבה זמן?
לא. לא. ול.
אהבת את זה אבל שם?
אהה. אהבתי. זה היה שונה.
זאת אומרת. אה. להכיר עוד. עוד סוג חיים.
זה מאוד שונה.
פתאום.
מאוד שונה.
מ. כן.
מ. ממה ש.
כן.
גם ממה שחיית קודם ובעיקר.
כן.
בתקופה האחרונה.
זה. זה.
שאתה מן ילד טבע.
כן.
שמסתובב בשדות.
אבל זה. זה מה. זה מה ש.
זה מה שעניין. זאת אומרת להכיר עוד. עוד סוג חיים.
ואז אנחנו מגיעים ל. לאוגוסט איפה שמ.
אבל רגע. באותו זמן גם.
הרי אמרת שפינו אותכם מהבית?
כן ו. ואז.
אז.
אה. העבירו לזמיאנסקה קרט אמרתי.
סבא וסבתא?
סבא וסבתא נכנסו לנובו מסטו [משובש] (שפה זרה) אה.
היה שמה רב פרידר הוא ייסד. אהה.
איזה רב?
פרידר.
כן.
הוא ייסד בית אבות.
מעין בית אבות ואז הם היו שמה.
זאת למעשה עיירת. אהה.
עי. עי.
עיירת נופש כזאת?
עיר. עיר. לא מכיר אותה באופן אישי.
אחיו היה בנ. ב. בנתניה. גם כן נפטר כבר.
אז סבא וסבתא נפרדים מכם ונוסעים.
כן.
לנובו מסטו?
לוקחים אותם. כן. אימא ואחי ואיתי אפשר להגיד.
לזמיאנסקה קרט ואבא אילאבה ונובקי.
אתם.
ו.
אממ. אתם מגיעים למעשה לא למקום חופשי. אלא למחנה?
לא. למחנה. למחנה עבודה
שמיד צריך לעבוד 24 שעות במשמרות הכוונה.
אבל. אה. רובם בשדה.
גם אחיך בן ה-10?
כן. אה. דברים קלים אבל היה צריך לעשות.
ואז אתה נמצא קצת עם אימא ועם האח וקצת בניטרה בישיבה?
כן. כן. ו. ואז אנחנו מגיעים.
אם את רוצה להתקדם.
למה שנקרא [משובש] (שפה זרה) שכל ה.
כל המחתרת פרצה בבאנסקה ביסטריצה.
אנחנו קוראים לזה המרד הסלובקי.
מרד הסלובקי.
ואז. אה. אבא. אה.
גם המחנות פתחו את הדלתות.
אבא הגיע לאימא ואז היינו ארבעתנו בזמיאנסקה קרט
והמרד אז. אה. בז. ב.
אחרי שהמרד התחיל להתפשט
התחילו להגיעו הג. להגיעו הגרמנים.
ואז שבת בבוקר אחד. כל אחד מאיתנו היה במקום אחר
והתחילו לצעוק במחנה כל אחד שיתפזר ו.
ו. שירוץ לאן שיכול כי אחרת ייקחו אותו.
והיינו א. ארבעתנו. כל אחד במקום אחר מקום.
חלק עבודה. חלק זה.
ופתאום. לא יודע. לא יכול להסביר לך את זה.
באותו שדה במרחק של מטר מצאנו את ה.
אה. את ארבעתנו ביחד.
כלומר כל אחד ברח לבד והגעתם לאותו מקום?
כל אחד ב. ברח ל.
מכיוון אחר וכולנו הגענו למקום הח. אה.
הזה וברוך השם ס. חלק. אה.
חלק מהזמן היינו בשדות.
אחר כך היינו ביערות וחלק מהזמן היינו אצל. אה.
נוצרים. אה. שהיו מוכנים תמורת כסף.
או תמורת משהו. אה. ל. לח.
לח. ש. להחביא אותנו. ו.
רגע. קודם כל כשהתחיל המרד אתם הייתם אופטימיים.
זאת אומרת הייתה לכם הרגשה שהנה באמת.
כן.
זהו זה המלחמה.
כן. כן. כי זה המשך של הדברים ש.
עומדת להיגמר?
ש. לא. ש. שהרוסים כאילו י.
יקיי. יגד. יקדמו את עצמם יותר מהר ו.
והגרמנים. אהה. י. י. זאת אומרת. אה. יסוגו.
זאת אומרת אתם.
ו. וזה לא היה.
אתם. אממ. הייתם.
אממ. מאוד אופטימיים לגבי המרד?
כן. בהחלט. כן.
לגבי ההצלחה שלו?
לגבי ההצלחה בהתחלה כן.
וכמובן ל. ה. היח. הי.
הראשונים מ. מהטריטוריה שלא היה מרד.
סבלו יהודים כי אז. אה. הגרמנים. אה.
כבר לא היה אכפת להם מי ומה.
כל המחנות פתחו את הדלתות.
כל אחד. חלק ברח. חלק לקחו אותם.
ואבא הגיע. זכרונו לברכה הגיע לאימא ואני גם כן עזבתי את.
אהה. את ח. את אותו חלק של ניטרה ובאתי להנה
ואז מצאנו את עצמנו ביחד.
ואז. אה. ואז מאוגוסט.
מאוגוסט או תחילת ספטמבר.
לא. תחילת ספטמבר. עד פסח 45'
נדדנו ארבעתנו ואימא כל פעם שנגמר הכסף הייתה.
היה לה לבוש. אהה. עמ.
לבוש עממי נוצרי והייתה יוצאת לעיר.
להלוהובץ כי זה היה באותו אז. באותו אזור.
איך? לוהובץ?
לוהובץ. ואז והייתה מוכר.
היה לה שמה אחד שהיה קונה זהב או תכשיטים.
הייתה תמיד מביאה קצת כסף.
אה. בשביל לתת ל. לאותו נוצרי.
אבל רגע.
כשאתם ברחתם לשדה כשפתאום ככה אמרו: "כולם תברחו".
כן.
אז הרי לא יכולתם לקחת איתכם כלום.
הייתם באמצע עבודה או משהו.
תראי. אהה.
זאת אומרת למעשה נשארתם בחוסר כל?
נשארנו זה ושאלנו את עצמנו מה לעשות?
ואז. אה. אימא אמרה: "אני חוזרת ואני אנסה ל. ל.
אם. אם הם עוד לא לקחו את הכל אני אפרוץ.
אפרוץ ל. לאותו מקום איפה שאני יודעת ואני אקח".
והיא הצליחה.
אני אתן לך דוגמה. את אומרת שכל אחד ברח לעצמו.
אני. באותו צריף. אה. גרו עוד משפחות.
אני לקחתי את הכובע הראשון ושמתי על הראש.
לא יודע של מי ולא מה. מה פתאום.
ואחר כך פתאום אני פוגש את מישהו: "אוי הצלת אותנו".
"איך הצלתי אתכם?"
"הבאת לי את הכובע".
"נו אז מה? אז אני לובש אותו".
"אתה יודע כמה כסף יש בכובע הזה?
כל הרכוש שלנו". זה נתן לך דוגמה.
אז נתת לו את הרכוש והשארת.
וודאי.
אצלך את הכובע?
לא. לא. לא. כולל הכובע.
רק אני אומר יש כל מיני.
כל מיני דברים. ואז.
איפה זה היה?
בסביבות זה. אני לא זוכר את כל הכפרים על יד.
על יד זמינס. זמיאנסקה קרט.
ומשמה הסבתא השנייה שהיא לא הייתה בנובו מסטו של.
אה. של אימא. משמה אותה לקחו. כי היא לא יכלה כבר לברוח.
למעשה הייתם זמן מאוד קצר במחנה הזה ואמרת שעבדתם שם.
ממאי עד. אה. תחילת ספטמבר.
שאצלך זה ברוטו. כי חלק מ.
כן. כן.
מהזמן הזה היית בניטרה?
כן. כן. כן.
אממ.
אבל אמ. אבל אימא הייתה כל הזמן שם.
עבדתם ב. בחקלאות שזה לא.
חקלאות.
היה מאוד זר לכם ובעייתי נכון?
אהה. תראי. למעשה כן עד כמה שאני זוכר.
כי באותו ה. באותה החווה גידלו נדמה לי טבק
וזה גידול שלצערנו לא קיים. אם אני זוכר טוב.
עוד פעם איך קראו למחנה הזה?
זמיאנסקה קרט. קרטה.
אממ. שם מי ששמר עליכם היו סלובקים?
סלובקים. כן.
שאיך.
עד לאותה השבת שנ.
נכנסו הגרמנים ואז את מי שתפסו לקחו למחנה.
איך הם התייחסו אליכם?
טוב מאוד. טוב אה.
כל אחד היה צריך לעשות את עבודתו.
אבל מי שלא עשה בעיות אז לא היו שום.
לא. לא הייתה בעיה מצידם.
היה מספיק אוכל?
כן. כן.
ומבחינת לבוש לא הייתה בעיה כי זה עוד היה קיץ?
כי אפשר היה לקחת. אהה.
מותר היה נדמה לי 40 קילו כמה לקחת ואת היתר להשאיר.
אז אתם נשארים אמרנו מחוץ למחנה.
אימא הצליחה להביא קצת.
כסף.
חפצים ו. וכסף.
תכשיטים.
ואז מה. מה קורה?
מתחילים לנדוד בין.
מחפשים. לנדוד. לנדוד.
כפרים?
בין. בין כפרים ולנסות לשכנע את ה.
את האוכלוסייה שיחבאו אותנו.
זה היה די. די מסוכן כי יכול היה לתפוס מישהו.
חלק היינו. חלק קטן מהזמן נדדנו ביערות.
אבל רוב הזמן. אה.
הצלחנו למצוא מחבוא אצל. אהה.
אם זה בגורן. אם זה ל.
לחפור. אה. בור ולכסות אותו ורק ל.
ל. להשחיל את עצמנו לתוכו.
מה שלמעשה. אהה. הייתם צריכים מהאיכרים האלה זה א'.
שירשו לכם להיות בשטח שלהם.
בוודאי.
וב' ש. אה.
שגם. אה. גם. אה.
יספקו לכם אוכל?
גם איזה מזונות. כן.
כי מבחינת מגורים זה לא שהם הכניסו אותכם הביתה
או משהו כזה?
לא. לא. לא.
לא. במחסנים שלהם או ב. ב. בגורן או. כל מיני.
זה אבל נורא מסוכן לא?
כי הרי אתם לא מכירים אותם.
אתם לא יודעים מי הם ומה הם.
נו אבל לא היית. האלטרנטיבה הייתה ל. ל.
אהה. לצאת ול. אה. אם.
אם להשתמש במילה הזאת אז להתמסר. אהה. ל.
לסכנה בשביל לצאת למחנה.
לא הייתה. לא היו הרבה ברירות או זה או זה.
לא ניסיתם באיזשהו שלב להתקרב לכיוון הבית שלכם.
לא.
כי שמה יש נוצרים.
לא. לא.
שאתם מכירים?
לא. לא. לא. אי אפשר היה גם.
אה. היה הרבה מ. הרבה מאוד מסוכן. זה גם.
על איזה מרחק אנחנו מדברים בערך?
אנחנו מדברים בערך 300 קילומטר.
זה היה מאוד. אה. למרות ש.
להגיע לאחרי המלחמה היה.
להגיע הביתה ג. גם היה לא קל.
בכל אופן בפסח. אה. 1945 נכנסו הרוסים.
מה זה נקרא מה שאתה אומר שחלק מהזמן הייתם ביערות?
פשוט. אה. להיכנס לתוך היער ולשבת.
אבל אנחנו נכנסים כבר לחורף זה כבר לא כל.
אנחנו נכנסים לחורף.
זה לא כל כך פשוט לשבת ביער.
זה לא סו. זה בכלל לא היה פשוט.
שום דבר לא היה פשוט.
לכן האלטרנטיבה היחידה הייתה למצוא מישהו ש.
שלא ימסור אותך ל.
וזה רק היה עניין של מזל כי אינפורמציה לא הייתה.
ושיהיה מוכן לקבל תמורת כסף.
מי מכם בשלב הזה נטל את הפיקוד?
אימא.
כי למעשה הרי. גם אבא. גם אימא.
גם אתה כבר. זאת אומרת הייתם עצמאיים. כל אחד דאג לעצמו.
כן אבל. אה.
קודם.
אבל היות ועל אבא הכירו יותר שהוא יכול להיות יהודי.
זאת אומרת מ. הלבוש של ה.
של הגברים לא היה כל כך אופייני כפי.
כמו הלבוש של. אה. זה.
אז לכן היא רכשה את ה.
את המדים נקרא לזה. ו.
בטח איזה מטפחת גדולה.
לא רק מטפחת.
על הראש ו.
אלא גם חולצה ו. וחצאית.
רקומה כזאת.
כן. כן. אה. כמו. כמו שהלכו ככה שלא.
לפחות מ. למראית העין שלא תהיה חשודה.
זאת אומרת ברגע שאימא פתחה את הפה בטח אפשר היה לשמוע.
לא. זה היה.
אין בסלובקיה הבדלים.
כן יש. אה.
במבטא?
כן. במבטא מאוד. מאוד. אה. זאת אומרת. אה.
מ. בין אזור לאזור.
למה.
היא יכלה להגיד שהיא באה ממזרח סלובקיה זה לא.
זה לא. זה לא היה חשוד. ההפך.
לא היה הבדל גם בין. אהה. מבטא של איכרים ועירוניים?
לא. לא. שמה לא. אצלנו כן. במזרח סלובקיה. כן.
ומעניין. אהה. מה שסיפרתי לך ש. אה.
הראש חודש יצא שה.
שה. החודש בפראג של הקהילת פראג.
אהה. כותב שמה אחד הגויים של הולשוביצה שיר על המשפחה.
אז הוא כותב את זה ב.
בסגנון של. של הדיבור של המקום.
לא. אפילו לא סלובקית.
מה שנקרא [משובש] (שפה זרה) אה. ה.
האזור המזרחי אמרתי
לך מתחלק לשריש ולזמפלין ובכל מקום מדברים אחרת.
אהה. לא רק המבטא אלא מ. ממש מילים.
ניסיתם מתישהו איכשהו ליצור איזשהו קשר עם המחתרת?
לא. בשום אופן.
כי גם. אה. גם היה מסוכן וגם זו מחתרת אחרת זה לא.
נבוא עם סיפור ששמה עשינו מזה וזה.
זה. לא היה מקום ל. לא היה מקום לזה.
אבל לא ניסיתם לחפש פרטיזנים?
אהה. אני חושב. אני חושב שלא.
זאת אומרת. אה. היו יהודים שהצטרפו לפרטיזנים.
אבל. אה. עד כמה שבמשפחות שרצו לשרוד עם.
עם ילדים. או שהיו כבר מעבר לגיל. אה. ג.
גיל של החזקת נשק אז.
אהה. זה לא. לא היה בשבילם.
ה. הנדודים האלה בין איכרים.
בין כפרים כדי לבקש מחסה. גם על זה אימא הייתה ממונה?
כן. כן.
היא עשתה את זה?
כן. כן. כן.
אתה הלכת איתה?
לא. לבד. הכל לבד.
רק אחרי שהיא אמרה למשפחה הזו היא יכולה.
מוכנה. אז. אה. הלכנו כולנו.
זה תמיד היה בתשלום?
כן. אם כבר. זה היה סכנת נפשות בשבילהם.
כי אם היו תופסים אותם אז.
אהה. היו בעיות.
בתקופה הזאת אבל. אני מניחה.
שהגרמנים כבר היו קצת פחות עסוקים בחיפושים.
הם. אהה.
היו עניינים נוספים.
אלה המחלקות.
לעסוק בהם.
לא במחלקות האלה. אה.
שבאו בשביל לדכא את המרד ול.
ולהשמיד את היהדות.
אה. זה היה העיסוק שלהם.
זה לא. הם. הם לא היו במלחמה.
הם לא היו ב. ב. בזה. בחזית.
היו ימים שאימא הייתה
באה בפנים נפולים ולא הצלחתי למצוא אף אחד ש.
לא זכור לי. לא זכור לי.
הסכים?
לא זכור לי. לא זכור לי.
כי זה לא היה ל. לילה אחד. היו חודש.
חודש וחצי ואחר כך.
אה. הייתם. אהה. במקום אחד לפעמים.
כן.
מעל חודש?
כן. כן. כן.
פשוט היום לא זוכר איך קוראים להם וכ.
כך. אפילו לא איפה שזה היה אבל.
אתה זוכר.
אבל כן.
למה עזבתם אחרי חודש?
אה. אני לא זוכר לא.
יכול להיות שהם טענו שהתגלו שמ.
מרכלים שפתאום הם קונים יותר לחם. אה.
הרי לא אכלנו בשר.
אבל אכלנו. לחם היה מוכרח לאכול.
אז. אה. פתאום. אה. קונ. קונים.
משפחה שיודעים שקונים לחם אחד. פתאום קונים 2?
בתקופה הזאת הייתם רעבים?
אני לא יכול ל. לאשר. אה. ממש רעב. אהה.
לא שבעים?
בן אדם. אהה. הסתפק במה שיש.
קצת לחם. קצת מים. לא.
תפוח אדמה לפעמים.
אבל זה כבר היה חגיגה.
או ביצה. אבל. אה.
מה. מה עושים כל היום?
מנסים להגיד תהילים אני יודע מה.
בעל פה?
בעל פה. כן.
כן. אה. אז אסור לזוז.
בלילה עוד. אה. אפשר לצאת. אה. ל.
להתיישר. אבל ביום בשום אופן לא.
אז אבא היה אומר קצת בקול רם משהו ו.
או שהאזנו או שעמדנו איתו. העיקר שיעבור הזמן.
ההורים סיפרו איזשהם סיפורים?
אה. יכול להיות שכן.
אני לא. בכל אופן לא.
לא לתקופה. על התקופה הזאת. אה. זה.
תקופות קודמות אולי.
קשה להגיע לזה ב. ב.
קשה לי ל. לזכור דברים כאלה.
עדיין היה מספיק כסף או חפצי ערך?
עד כמה שאני זוכר הבעיה הזו לא הייתה קיימת עד ס.
עד סוף ה. עד סוף המלחמה.
זאת אומרת לא עזבנו מקום בגלל שלא היה
עם מה לשלם. עד כמה שאני זוכר.
ביום ש. שהגיעו הרוסים אז.
אה. אז. אז יצאנו.
מכל אלה שהייתם אצלם.
קיבלתם מכולם יחס טוב?
אפשר להגיד שכן. אפשר להגיד שכן.
לא שאחרי זה היה לנו. עמדנו בקשר. אה.
כי זה. גם הם לא רצו כל כך אבל.
יש לך אבל איזשהו קנה מידה אצל כמה איכרים שונים הייתם?
לא. לא הייתי מסתכן בניחוש כרגע.
כי זה היה ס. אה. החשוב היה שיהיה אבל.
אה. מי. מי יהיה?
וכמה זמן יהיה?
כל יום איך אומרים. ברוך השם.
אבל. זאת אומרת. מבחינת סדרי גודל מדובר ב-5.
ב-15. אה.
לא. 15 בשום אופן לא. הרבה פחות.
הרבה פחות. אני חושב שזה לא הגיע ל-10. אפילו לא ל-10.
קרה.
כי אנחנו. אנחנו מדברים סך הכל מספטמבר עד אפריל.
כי באפריל כבר. אה. בפסח כבר הגיעו הרוסים.
אני חושבת שאפילו אחרי ספטמבר לא?
ב. בתחילת ספטמבר. אהה.
לא. ב. בסוף. ב-28 לאוגוסט פרצ. פרץ המרד.
בערך שבוע אחרי זה הגיעו הגרמנים.
אה. לדכא את המרד ולהשמיד את היהדות.
אממ. קרה באחד המקומות שהייתם.
שהיו קרובים לגלות אותכם?
אני. כביכול היינו צריכים רק להסתמך על הדברי הבעל הבית.
אה. כן. אנחנו לא דיברנו עם אף אחד. כל הזמן.
לא שמעתם גרמנים.
לא.
או.
לא. לא. לא. היינו. קודם כל הי.
גארדיסטים בסביבה?
קודם כל היינו מתחת לת. מ.
רוב הזמן. רוב המקומות היינו מתחת לאדמה.
כלומר. אהה. בור שכוסה עם קרשים ועליו אדמה ופתח קטן.
בשביל להשחיל את עצמנו.
ככה ש. ופעם ביום היו מביאים.
אה. או פעם בלילה היו מביאים קצת אוכל.
זה אומר א'. חושך. ב'. קור. ג'.
לפי דעתי חגיגת כינים?
לא היה. זה לא.
אממ?
לא. לא זכור לי שהייתה. במשך כל התקופה הכינה.
אה. להתרחץ התרחצנו ב. בלילה. כן?
איפה?
בלילה. אה. היו. היו מביאים קרה אבל. אה.
כינים אני לא. ממש לא.
לא זכור לי שהיה דבר כזה.
עדותו של ציפסר צבי יליד 1930 Hanusovce Nad Toplou צ'כוסלובקיה על קורותיו ב-Hanusovce Nad Toplou, ב-Zemianska Kert וביערות בן למשפחה דתית; ההורים בעלי בית מרזח ובית מלאכה לסודה; לימודים בבית ספר יהודי; הגבלות על יהודים כולל אריזציה של עסקי המשפחה ב-1939; הפסקת לימודים ב-1941; הינצלות מגירוש; הסתרת קצין הצבא האדום במלון המשפחה ב-1943; החיים במחתרת כולל העברת מסרים בין קצין הצבא האדום ומפקד המשטרה, שהיה איש מחתרת; דיווח על תנועות הצבא הגרמני; הלשנה; מעצר האב, מפקד המשטרה וקצין הצבא האדום; גירוש עם האם והאח ל-Zemianska Kert במאי 1944; ביקור האב ב-Novaky; פרוץ המרד הסלובקי באוגוסט 1944; בריחה לכפרים; חיפוש מסתור ומזון תמורת תשלום; החיים ביערות; שיבה לבית המשפחה; החיים במקום עד 1949; עלייה לישראל.
details.fullDetails.itemId
5416964
details.fullDetails.firstName
Zvi
צבי
details.fullDetails.lastName
זיפסר
ציפסר
details.fullDetails.dob
19/06/1930
details.fullDetails.pob
Hanusovce nad Toplou, צ'כוסלובקיה
details.fullDetails.materialType
עדות
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - עדויות יד ושם
details.fullDetails.earliestDate
18/04/05
details.fullDetails.latestDate
18/04/05
details.fullDetails.submitter
ציפסר צבי
details.fullDetails.original
כן
details.fullDetails.interviewLocation
ישראל
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - עדויות שנגבו בידי יד ושם
details.fullDetails.testimonyForm
וידאו
details.fullDetails.dedication
קומת הארכיון ע"ש מושל, אוסף ארכיון, יד ושם
banner.documents.disclaimer