בית >
אוספים >
מסמכים >
עדותו של קרמר אלכסנדר יליד 1928 Wilno פולין על קורותיו בגטו Wilno, ב-Ponary ובמחבוא במחנה עבודה >
עדותו של קרמר אלכסנדר יליד 1928 Wilno פולין על קורותיו בגטו Wilno, ב-Ponary ובמחבוא במחנה עבודה

עדותו של קרמר אלכסנדר יליד 1928 Wilno פולין על קורותיו בגטו Wilno, ב-Ponary ובמחבוא במחנה עבודה

Testimony

00:01:11.360 00:01:22.410

היום יום ב'. י"ז אדר ב' תשס"ה. 28 במרץ 2005.

00:01:22.410 00:01:23.520

שמי משה שיקלר.

00:01:23.520 00:01:28.530

אני עורך ריאיון עם הניצול מר קרמר אלכסנדר.

00:01:28.530 00:01:33.885

יליד וילנה. ליטא. 1928.

00:01:33.885 00:01:38.775

היום הריאיון נערך בבית ווהלין ושפת הריאיון עברית.

00:01:38.775 00:01:44.250

בראיונו יספר מר קרמר על ילדותו בבית הוריו.

00:01:44.250 00:01:47.465

על החיים לפני המלחמה.

00:01:47.465 00:01:56.790

על הכיבוש הגרמני. על המעבר לגטו ווילנה עד 1943.

00:01:56.790 00:02:00.150

עת הועבר למחנה לעבודת כפייה.

00:02:00.150 00:02:06.260

עד לשחררו על ידי הצבא האדום ב-1944.

00:02:06.260 00:02:12.195

עלה ארצה באוניית אלטלנה בשנת 1948.

00:02:12.195 00:02:15.340

שלום מר קרמר.

00:02:16.010 00:02:17.200

ש.

00:02:17.200 00:02:24.690

מר. מר קרמר. ברשותך נתחיל בתיאור הילדות שלך.

00:02:24.690 00:02:27.705

החיים לפני המלחמה.

00:02:27.705 00:02:31.940

על המשפחה. רקע כללי.

00:02:31.940 00:02:37.175

אנא ספר על בית אימא ואבא.

00:02:37.175 00:02:40.890

שמותיהם. אחים. אחיות.

00:02:40.890 00:02:43.455

סבא וסבתא מ-2 הצדדים.

00:02:43.455 00:02:45.435

בבקשה מר קרמר.

00:02:45.435 00:02:48.540

אה. אני נולדתי בווילנה.

00:02:48.540 00:02:56.440

כפי שתקופה. לפחות. אה. תקופה. אה.

00:02:57.560 00:03:02.400

אה. עד. עד. אה. גיל מסוים. אה.

00:03:02.400 00:03:05.115

אני בדיוק לא זוכר. אבל.

00:03:05.115 00:03:08.805

אה. אני אתחיל לבית ספר עממי.

00:03:08.805 00:03:13.605

איפה שלמדתי ב. בר. בית.

00:03:13.605 00:03:17.445

בית ספר עממי תרבות ברחוב. אה.

00:03:17.445 00:03:25.335

זבלנה. ושמה הלכתי. שם התחלתי ללמוד.

00:03:25.335 00:03:31.560

ההורים שקדו. אה. שאני אלמד בבית ספר עברי.

00:03:31.560 00:03:36.210

אפ. ל. ל. לעומת אחותי שהיא הלכה לע.

00:03:36.210 00:03:41.685

אה. ללמוד בבית ספר ב. שלימדו בשפה יידיש.

00:03:41.685 00:03:44.820

מר קרמר. שמות ההורים שלך?

00:03:44.820 00:03:51.180

שם האבא שלי עובדיה והאימא לאה. אבא.

00:03:51.180 00:03:53.100

אחים. אחים. אחיות?

00:03:53.100 00:03:56.025

אחות אחת שמה מלכה.

00:03:56.025 00:04:01.115

היא נמצאת עכשיו. מסכנה. היא נמצאת בשוודיה.

00:04:01.115 00:04:05.620

סובלת כבר אולי 20 שנה מטרשת נפוצה.

00:04:05.620 00:04:10.370

רתוקה שם בבית אבות כזה.

00:04:10.460 00:04:16.245

זה. זה. זה המשפחה. חוץ מדודים ו.

00:04:16.245 00:04:17.850

סבא וסבתא מ-2.

00:04:17.850 00:04:18.150

סבתא. סבתא כבר.

00:04:18.150 00:04:19.560

הצדדים. אתה זוכר את שמותיהם?

00:04:19.560 00:04:25.305

סבתא. סבתא. אז אני על שמו של סבתא.

00:04:25.305 00:04:28.860

סבא סנדר קראו לס.

00:04:28.860 00:04:31.605

אני לא. לא ראיתי אותה אף פעם.

00:04:31.605 00:04:33.960

כן? אה. גם אב.

00:04:33.960 00:04:35.115

מצד אבא?

00:04:35.115 00:04:36.030

בבקשה?

00:04:36.030 00:04:37.500

סבא מצד אבא?

00:04:37.500 00:04:40.185

כן. מצ. אימא אני לא זו.

00:04:40.185 00:04:43.110

לא יודע מכיוון שאימא היא ב.

00:04:43.110 00:04:45.285

היא לא נולדה בווילנה. היא יל.

00:04:45.285 00:04:50.135

היא. היא נולדה ב. בפולניה.

00:04:50.135 00:04:52.860

לא יודע באיזה צורה הם נפגשו.

00:04:52.860 00:04:55.755

בכל אופן. אבא היה ב.

00:04:55.755 00:05:01.020

בזמן המלחמה. לא בזמן המלחמה אולי הראשונה. ברוסיה.

00:05:01.020 00:05:04.785

באוקראינה שם. עם. עם הרב הגדול.

00:05:04.785 00:05:10.155

וכפי שהוא סיפר לי. הוא בא כאזרח נת. פולני.

00:05:10.155 00:05:15.655

אה. אה. נתנו להם. לכל אלה שהיו אזרחים פולנים.

00:05:15.655 00:05:17.835

לעז. לעזוב את. אה.

00:05:17.835 00:05:22.275

רוסיה ולהגיע. אה. ל. ל. לפולניה.

00:05:22.275 00:05:25.020

ואז הוא בא. אה. עם.

00:05:25.020 00:05:28.135

עם. אה. אימא. כפי שזה סופר.

00:05:28.135 00:05:31.620

היה לו חיים מאוד קשים.

00:05:31.620 00:05:34.385

כפי שהוא סיפר לי. שם ב.

00:05:34.385 00:05:37.160

ברוסיה. כפי ש. מתו אנשים.

00:05:37.160 00:05:39.735

כפי שסיפר לי. מונחים.

00:05:39.735 00:05:41.595

אה. גוויות על הרחוב.

00:05:41.595 00:05:44.490

אה. הוא עבד באיזה טחנת קמח.

00:05:44.490 00:05:47.595

היה מביא הביתה את השקים.

00:05:47.595 00:05:51.045

אז אימא הייתה מנערת את ה.

00:05:51.045 00:05:54.765

מה שנשאר בשק. והוא היה מביא גם.

00:05:54.765 00:05:56.700

ככה סיפר לי בכל אופן.

00:05:56.700 00:06:00.300

היה מביא שמן מהמכונות קצת.

00:06:00.300 00:06:04.095

ואז הייתה. היו. הייתה מטגנת קציצות.

00:06:04.095 00:06:06.270

ושהייתה נכנסת איזה שכנה.

00:06:06.270 00:06:10.800

הייתה חוטפת מהמחבת. ממהר לה.

00:06:10.800 00:06:13.870

לה. שלא ייקחו ממנה חזרה.

00:06:13.870 00:06:19.670

ואז כשהוא עם הרכבת האחרונה מרוסיה הגיע ל.

00:06:19.670 00:06:24.905

לפולניה ושם בא מהג'וינט או ממשהו דומה לזה.

00:06:24.905 00:06:27.640

אה. מג'וינט אני חושב או.

00:06:27.640 00:06:30.900

וקיבלו את היהודים וזה.

00:06:30.900 00:06:35.670

ואז אנשים. כפי שהוא סיפר לי. התנפלו על האוכל.

00:06:35.670 00:06:39.015

תפסו אורז וזה ל. לכיסים.

00:06:39.015 00:06:43.005

ומחצית מכל האנשים האלה שבאו מרוסיה.

00:06:43.005 00:06:46.080

שהתנפלו על האוכל. מתו.

00:06:46.080 00:06:49.080

ואז הוא בא לווילנה.

00:06:49.080 00:06:52.815

שם הוא נולד. ה. המשפחה.

00:06:52.815 00:06:56.130

לסבתא הייתה שם. אה.

00:06:56.130 00:06:58.065

חנות מכולת. כפי ש.

00:06:58.065 00:07:04.635

וס. כב. כפי שסיפר. והסבא למד ב.

00:07:04.635 00:07:08.310

למד. הוא לא. הוא לא עבד.

00:07:08.310 00:07:11.460

ואז הוא. קשה היה לקבל עבודה.

00:07:11.460 00:07:15.885

הוא הלך וקיבל עבודה בטחנת קמח.

00:07:15.885 00:07:18.300

ואז הוא סחב. סיפר לי.

00:07:18.300 00:07:22.500

סחב את השקי קמח על הכתפיים.

00:07:22.500 00:07:27.975

וזה הייתה. זה היה מעבר הראשון אחר כך.

00:07:27.975 00:07:33.840

אהה. לא יודע איך הוא למד.

00:07:33.840 00:07:36.840

אה. חר. חרט עץ.

00:07:36.840 00:07:42.090

ואז באיזשהו שלב מסוים הוא.

00:07:42.090 00:07:47.055

הוא רכש מכונה או ח. מכונה חרטות.

00:07:47.055 00:07:49.485

אבל לא עם מנוע.

00:07:49.485 00:07:51.900

אלא. כפי שסיפר לי.

00:07:51.900 00:07:55.020

עם הפדלים כמו מכונת תפירה.

00:07:55.020 00:07:58.650

ואז הוא הפעיל אותה וככה הוא עבד.

00:07:58.650 00:08:04.170

וזכור לי איפה שאני נולדתי.

00:08:04.170 00:08:05.850

בכל אופן סיפרו לי שם.

00:08:05.850 00:08:08.250

הייתה שם. לא זוכר.

00:08:09.450 00:08:11.990

את הרחוב אני לא זוכר.

00:08:11.990 00:08:16.230

אני רק זוכר שלא היו. כפי שסופר לי.

00:08:16.230 00:08:20.565

לא היו שם חלונות ושם היו.

00:08:20.565 00:08:23.525

כל הקירות בחורף היו רטובים.

00:08:23.525 00:08:25.260

אה. למה זכור לי?

00:08:25.260 00:08:30.600

מכיוון שאחרי שאנחנו עברנו ואחר כך.

00:08:30.600 00:08:35.565

אה. היו. אה. התחלתי לסבול מ.

00:08:35.565 00:08:40.395

אה. כאבים בפר. בפרקים ברגליים עם.

00:08:40.395 00:08:42.225

אממ. אה. עם. אה. נורות.

00:08:42.225 00:08:46.620

נורות חשמל. היו לוקחים אותי מ. מ.

00:08:46.620 00:08:48.810

כז. כזה נ. נורות.

00:08:48.810 00:08:52.065

אה. ירוקות או משהו דומה לזה.

00:08:52.065 00:08:56.965

ואז אנ. אנחנו עברנו לרחוב קונסקה.

00:08:56.965 00:09:02.040

קונסקה. זה היה. אה.

00:09:02.490 00:09:11.075

חנות כזו שאבא חילק אותה עם דיקטים.

00:09:11.075 00:09:13.835

חילק אותה למחצ. לחצי.

00:09:13.835 00:09:17.990

חצי זה היה הבית מלאכה.

00:09:17.990 00:09:20.390

הוא כבר רכש מכונה.

00:09:20.390 00:09:24.055

אה. מחרטה עם מנוע.

00:09:24.055 00:09:27.850

ואנחנו גרנו בחצי השני.

00:09:27.850 00:09:30.365

כשאני כבר התחלתי ל. ל.

00:09:30.365 00:09:33.850

ו. אז הייתה לי נטייה. הייתי עושה.

00:09:33.850 00:09:35.640

אבא לא נתן לי ל.

00:09:35.640 00:09:39.825

להיכנס לבית המלאכה. אבל אני עשיתי חורים בדי.

00:09:39.825 00:09:45.270

בדיקטים והנסורת מהזה הייתה נכנסת לי.

00:09:45.270 00:09:50.860

נ. נכנסת ל. אה. למק. מקום איפה שאנחנו גרנו.

00:09:53.000 00:10:00.030

ואני. אז משם אני זוכר שהתחלתי. אה. העבי.

00:10:00.030 00:10:03.945

מסרו אותי ל. זאת אומרת שאני אלמד בבית ספר.

00:10:03.945 00:10:07.935

אה. תרבות ברחוב זבלנה. שם.

00:10:07.935 00:10:13.950

גם היה שם המדרי. ה. המחנך שלי.

00:10:13.950 00:10:17.460

זכרתי אותו. מורה מאוד נחמ.

00:10:17.460 00:10:21.330

ידוע. אוליצקי. אוליצקי.

00:10:21.330 00:10:27.825

והמחנך של הכיתה היה אריה שפטל. שהוא בז.

00:10:27.825 00:10:30.420

פה בארץ פגשתי אותו.

00:10:30.420 00:10:33.015

הוא המליץ גם עליי.

00:10:33.015 00:10:36.210

שהתקבלתי פה לעבודה אז הוא המליץ שהוא.

00:10:36.210 00:10:39.850

שהוא הכיר אותי ואת ההורים שלי.

00:10:41.090 00:10:45.675

ובבית הספר אז הייתי הולכים.

00:10:45.675 00:10:47.310

אה. בית ספר שם.

00:10:47.310 00:10:51.980

בבית ספר זה גם כן היה לא כל כך עשירים שם.

00:10:51.980 00:10:59.450

היו אוכלים בהפסקה קציצות קטנות של בשר ואוכל.

00:10:59.450 00:11:08.755

ואני למדתי שם ובד בבד התחלתי לעזור גם לאבא בעבודה.

00:11:08.755 00:11:14.190

איזה עבודה? אה. היה מייצרים לוטו.

00:11:14.190 00:11:21.730

קוביות כאלה. ואז היה צריך לשים על הקוביות את המספרים.

00:11:21.730 00:11:23.750

ואז אני ישבתי.

00:11:23.750 00:11:29.575

כמובן סיכמתי עם אבא שאני אקבל תמורה עבור העבודה הזו.

00:11:29.575 00:11:33.630

ואז עבדתי במהירות עצומה עם ה.

00:11:33.630 00:11:36.960

עם ה. על הקוביות האלה.

00:11:36.960 00:11:37.985

בקבלנות.

00:11:37.985 00:11:40.020

בקבלנות.

00:11:40.200 00:11:45.700

מר קרמר. נחזור עוד לבית הוריך.

00:11:45.700 00:11:51.925

כפי שתיארת. הדירה הייתה קטנה.

00:11:51.925 00:11:53.150

לא דירה.

00:11:53.150 00:11:55.965

החדר. החצי חדר.

00:11:55.965 00:12:02.115

יחד עם זאת. אתה זוכר זיכרונות מיוחדים מחגים בבית?

00:12:02.115 00:12:06.660

לדוגמה. מפסח. מסדר פסח.

00:12:06.660 00:12:10.755

חגים אחרים. ראש השנה. יום כיפור.

00:12:10.755 00:12:13.785

איזה זיכרונות אתה נושא איתך?

00:12:13.785 00:12:16.815

אהה. בשבת.

00:12:16.815 00:12:25.750

אה. בשבת אבא היה הולך לבית הכנסת.

00:12:26.990 00:12:32.775

היה עושה. אימא הייתה מבשלת דג ממולא. את זה אני זוכר.

00:12:32.775 00:12:37.710

אבא היה תמיד בבוקר קצת וודקה קצ.

00:12:37.710 00:12:42.300

ל. קצ. לשתות עם הדג. עם הדג הממולא.

00:12:42.300 00:12:47.790

אה. בפס. אה. ב. ב. אצלנו בבית. אה.

00:12:47.790 00:12:54.120

הייתה בעיה עם אימא שהיא סבלה ממחלת קיבה והיא.

00:12:54.120 00:12:56.490

והיא הייתה בדיאטה.

00:12:56.490 00:12:59.760

אז הכול היה מה שנקנה מב.

00:12:59.760 00:13:01.860

הכול בישלו את זה.

00:13:01.860 00:13:05.805

בזמן החגים. אה. פסח. אה.

00:13:05.805 00:13:09.315

בפסח. אה. אז מובן היה. אה.

00:13:09.315 00:13:11.970

תופרים. אה. לפעמים.

00:13:11.970 00:13:16.065

אה. רצ. לא היה לקנות בגדים חדשים.

00:13:16.065 00:13:22.815

אז אני זוכר שהיו הופכים לי את המעיל מצד אחד מ.

00:13:22.815 00:13:24.510

הוא היה משופשף.

00:13:24.510 00:13:30.030

אז היו הופכים את זה לצד הש. לצד השני.

00:13:30.030 00:13:33.225

וזה היה כאילו. אה.

00:13:33.225 00:13:37.630

בגד חדש ונעליים היו קונים.

00:13:37.760 00:13:42.075

בח. בפס. ב. ב. בשבתות היו.

00:13:42.075 00:13:45.390

אבא היה שם ב. לא רחוק שם.

00:13:45.390 00:13:47.730

שכחתי את ה. אה. לא. ב.

00:13:47.730 00:13:51.150

שם היה מאפייה. אז היו מ.

00:13:51.150 00:13:57.090

שמים ביום שישי סיר כזה גדול עם צ'ולנט.

00:13:57.090 00:14:01.560

עם צ'ולנט. ובשבת היו לוקחים.

00:14:01.560 00:14:04.245

היו רו. לא רק אנחנו. אה.

00:14:04.245 00:14:06.120

אפשר היה לראות ברחוב.

00:14:06.120 00:14:08.745

שם היה אזור שגרו הרבה יהודים.

00:14:08.745 00:14:13.350

שלוק. סוחבים את הסירים של הצ'ולנט.

00:14:13.350 00:14:20.715

אה. אבא. אה. זה היה ב.

00:14:20.715 00:14:25.905

ב. ב. ביום ש. ביום שבת. תמיד. אה.

00:14:25.905 00:14:31.620

אימא דאגה בכל אופן לקנות רוזנקעס.

00:14:31.620 00:14:36.015

ואחרי האוכל היינו. אה. זה ככה בכו.

00:14:36.015 00:14:40.050

בכוסות ו. ושותים את ה.

00:14:40.050 00:14:42.360

מרק פירות זה נקרא. כן?

00:14:42.360 00:14:44.340

עם שזיפים. עם רוזנקעס.

00:14:44.340 00:14:46.845

עם תפוחי עץ מיובשים.

00:14:46.845 00:14:47.970

מיט מאנדלען?

00:14:47.970 00:14:49.620

מאנדלען לא ב.

00:14:49.620 00:14:54.615

לא במרק הפירות. כן.

00:14:54.615 00:14:57.345

עכשיו זה היה ביום שבת.

00:14:57.345 00:15:01.110

בש. ביום כיפור הייתי הולך עם אבא.

00:15:01.110 00:15:04.990

שם היה אזור דייצ'ה.

00:15:05.260 00:15:09.000

לא זוכר את השם.

00:15:09.000 00:15:13.100

ששם היו כל הבתי הכנסת.

00:15:13.100 00:15:14.655

ואבא היה ל.

00:15:14.655 00:15:16.305

הייתי הולך עם אבא.

00:15:16.305 00:15:19.120

שם קשה היה. אני לא.

00:15:19.120 00:15:22.540

כמעט שלא נכנסתי לבית. בית הכנסת.

00:15:22.540 00:15:24.490

הייתי ש. עומד שם.

00:15:24.490 00:15:28.650

אבא נכנס שם ואני הייתי בחצר.

00:15:28.650 00:15:32.895

שם היו ב. באותו החצר כמה בתי כנסת.

00:15:32.895 00:15:39.540

לפעמים היינו הולכים. בזבלנה הייתה שם.

00:15:39.540 00:15:43.020

היה בית. הבית הכ.

00:15:43.020 00:15:48.030

בית הכנסת הגדול המפואר בקורשול.

00:15:48.030 00:15:55.420

אה. זה עם כיפה עגולה. מיוחד.

00:15:55.640 00:16:00.285

אה. גם שם זה היה מפואר להיכנס. אבל. אה.

00:16:00.285 00:16:03.000

לאבא לא היה כסף שם לקנות.

00:16:03.000 00:16:05.115

אה. מקום. אז.

00:16:05.115 00:16:08.520

אה. זה ב. בת. אה. בחגים.

00:16:08.520 00:16:10.875

ביום כיפור וזה בעמידה.

00:16:10.875 00:16:15.430

היו עומד שם ו. ומתפללים.

00:16:17.720 00:16:23.440

זה היה ביום כיפור. בפסח.

00:16:23.750 00:16:28.485

ב. בבית הספר. אה.

00:16:28.485 00:16:34.875

למדתי עם זה. למרות שעבדתי חצאי יום ב.

00:16:34.875 00:16:39.870

עזרתי לאבא. אני הייתי מצטיין מאוד.

00:16:39.870 00:16:43.890

אני זוכר שהמורה שפטל.

00:16:43.890 00:16:48.975

המחנך. סובב לי את האוזניים.

00:16:48.975 00:16:51.810

למה הוא סובב לי את האוזניים?

00:16:51.810 00:16:56.600

מכיוון שאני היחיד בכיתה.

00:16:56.600 00:17:01.110

שנתנו לו רשות לכתוב במחברות בדיו.

00:17:01.110 00:17:05.655

בפיזיקה. מכיוון שהייתי כל כך מסודר.

00:17:05.655 00:17:10.530

והוא היה מורה של. בתנ"ך.

00:17:10.530 00:17:12.930

וגם היה. הייתי צריך.

00:17:12.930 00:17:16.965

או בתנ"ך או גם במתמטיקה. לא זוכר.

00:17:16.965 00:17:23.220

ואני הייתי מחבר פתרונות במתמטיקה.

00:17:23.220 00:17:26.310

שאלות. ואז הוא אמר: "עכשיו תש.

00:17:26.310 00:17:30.180

תראו איך ש. אה. קר. אה.

00:17:30.180 00:17:34.700

אלכסנדר קרמר יקריא לכם את ה.

00:17:34.700 00:17:37.655

את העבודת בית שהוא עשה".

00:17:37.655 00:17:39.980

ואני זוכר עוד עד היום.

00:17:39.980 00:17:42.175

הרי אני לא עשיתי את השיעורים.

00:17:42.175 00:17:45.450

אני קראתי מהספר. ו.

00:17:45.450 00:17:50.385

ואז הוא נכנס לתוך השורה של הספסלים.

00:17:50.385 00:17:53.745

היו. היה ספסלים. ספסלים מעץ.

00:17:53.745 00:17:57.270

ואז הוא ראה שהמחברת שלי היא ריקה.

00:17:57.270 00:18:01.560

ואני הקראתי את התשובות וזה ב.

00:18:01.560 00:18:03.870

ואז הוא סובב לי את ה.

00:18:03.870 00:18:09.330

את האוזן ונתן לי פתק שאבא יחתום.

00:18:09.330 00:18:11.370

אבל הוא לא היה בסדר. אה.

00:18:11.370 00:18:14.235

אה. אד. אדון שפ. הר. אה.

00:18:14.235 00:18:16.810

זיכרונו לברכה. מכיוון שהוא

00:18:16.810 00:18:20.445

כתב שכאילו דיברתי דברים לא יפים בכיתה.

00:18:20.445 00:18:24.585

אחר כך לא הייתי בכיתה ד' או משהו דומה לזה.

00:18:24.585 00:18:28.650

ואז חזרתי הביתה ופחדתי מאבא.

00:18:28.650 00:18:31.560

אבא עבד במחרטה.

00:18:31.560 00:18:34.500

והתחלתי להגיד לו: "תשמע.

00:18:34.500 00:18:36.885

אני לא מרגיש טוב".

00:18:36.885 00:18:40.050

"ש. למה אתה לא הולך לבית הספר?"

00:18:40.050 00:18:42.105

"אני לא מרגיש טוב".

00:18:42.105 00:18:44.640

ואבא כבר הכיר את ה.

00:18:44.640 00:18:46.980

את. אותי טוב כנראה.

00:18:46.980 00:18:50.620

ואז הוצאתי את הפתק שהוא יחתום.

00:18:51.260 00:18:57.210

והוא תפס את החגורה מהמכנסיים שלו והתחי.

00:18:57.210 00:19:00.480

אה. ניסה. רצה ל. להרביץ לי.

00:19:00.480 00:19:05.310

אז נכנסתי בק. בחלק השני של הדירה.

00:19:05.310 00:19:10.095

מתחת ל. למיטה והתחבאתי בפינה.

00:19:10.095 00:19:16.125

וזכור לי שאימ. האימא שלי צעקה: "אתה דוח.

00:19:16.125 00:19:21.735

או ש. עם החגורה אתה תוציא לו את העיניים".

00:19:21.735 00:19:23.955

למה בעיניים?

00:19:23.955 00:19:29.385

מכיוון שאבא. ככה בכל אופן זה אני יודע.

00:19:29.385 00:19:32.955

הוא על עין אחד לא ראה.

00:19:32.955 00:19:39.330

שהוא היה ילד. אז הוא נתלה בעגלון מאחור

00:19:39.330 00:19:44.955

והעגלון נתן לו עם ה- [משובש] (שפה זרה).

00:19:44.955 00:19:48.885

נתן לו. זה בדיוק פג. פגע בו בעין.

00:19:48.885 00:19:55.110

בגלל זה אימא צעקה: "אתה תוציא לו את ה". ואז הוא.

00:19:55.110 00:19:56.505

הפסיק.

00:19:56.505 00:20:00.240

אבל אבא היה גאון בעבודה.

00:20:00.240 00:20:04.050

שאני. שאני. והוא ני. כן.

00:20:04.050 00:20:09.600

ואני ניסיתי למעשה עבודה מעניינת.

00:20:09.600 00:20:14.940

זה מעניינת מאוד מכיוון שזה לא חרטות מתכת אלא מת.

00:20:14.940 00:20:17.400

מת. אה. חרטות עץ.

00:20:17.400 00:20:20.325

והמהירות של הסיבובים של ה.

00:20:20.325 00:20:22.115

זה מהירות עצומה.

00:20:22.115 00:20:26.090

זה 300 סיבובים ב. מ. משהו בדקה.

00:20:26.090 00:20:29.765

ואני זוכר. נורא ר.

00:20:29.765 00:20:36.275

אבא היה מין בולי עץ גדולים שם על המ.

00:20:36.275 00:20:42.030

ואני ניסיתי. שהוא היה הולך אז ניסיתי

00:20:42.030 00:20:49.415

להפעיל את השטקר שם ולנסות ללמוד חרטות.

00:20:49.415 00:20:52.030

ואז אבא תפס אותי.

00:20:52.030 00:20:55.620

ואז שהוא היה יוצא עם אימא.

00:20:55.620 00:21:00.460

ניסה להוציא את הפקקים של החשמל.

00:21:00.460 00:21:03.930

אבל אני ידעתי גם איך להכניס את הפקקים.

00:21:03.930 00:21:05.625

אז הוא אמר לב.

00:21:05.625 00:21:09.285

לאחותי שהיא תשמור עליי שלא את.

00:21:09.285 00:21:13.640

אבל למעשה התכונה הזו שאני רציתי ללמוד.

00:21:13.640 00:21:18.830

שלמדתי קצת מזה. אחד הדברים שאולי הצילה אותי.

00:21:18.830 00:21:20.985

בשלב מ. מאוחר יותר.

00:21:20.985 00:21:23.925

ב. אחרי חיסול הגטו במחנה.

00:21:23.925 00:21:28.650

הייתה שם מחר. מחרטה ושם אני עבדתי.

00:21:28.650 00:21:31.635

ואני אתאר שם בדיוק הסלקציה שהייתה.

00:21:31.635 00:21:36.390

שבאו לקחת [משובש] . עכשיו זה.

00:21:36.390 00:21:36.550

אה.

00:21:36.550 00:21:40.080

זה הסיפור של הזה.

00:21:40.080 00:21:43.335

הייתי תלמיד מצטיין.

00:21:43.335 00:21:47.595

היו שם. אה. תלמידים. תלמיד. ת.

00:21:47.595 00:21:53.310

כמה תלמידים. אולי זה כבר ב. בגימנסיה. ב.

00:21:53.310 00:22:03.000

בכיתה השישית. שלמרות שלעשות שיעורים אצלי בבית

00:22:03.000 00:22:06.750

והרעש של 2 המחרטות.

00:22:06.750 00:22:13.100

ההורים שלהם ניסו בכל כוחם לשכנע את הילדים.

00:22:13.100 00:22:17.500

שיבואו לעשות איתי שיעורים.

00:22:17.720 00:22:24.605

מזה אני. זכור לי בכל אופן שהיה בבית הספר תמיד מין.

00:22:24.605 00:22:28.670

אה. איך ל. לומר את זה.

00:22:28.670 00:22:38.565

אה. ניש. אה. מי ש. מי ש. מש. מ.

00:22:38.565 00:22:42.180

עושה חשבון מהר איך זה נקרא. אני לא זוכר.

00:22:42.180 00:22:46.580

ואז לפי הסטופר היא הייתה מסתכלת.

00:22:46.580 00:22:51.860

מי שעושה הכי מהר בכיתה. אני הייתי השני.

00:22:51.890 00:22:56.530

ואז. אה. באו. אני זוכר מ. ביום.

00:22:56.530 00:23:01.300

ביום. במוצאי שבת. באו תלמידים. תלמידות.

00:23:01.300 00:23:06.120

באו אליי לדירה גם באמצע השבוע.

00:23:06.120 00:23:08.670

למרות שהיה רעש של המחרטות.

00:23:08.670 00:23:11.610

שיעשו איתי את השיעורים.

00:23:11.610 00:23:16.815

אדון קרמר. מה הייתה שפת האם בבית?

00:23:16.815 00:23:19.755

יידיש. יידיש.

00:23:19.755 00:23:26.595

אהה. תמיד. אה. תמיד. אה.

00:23:26.595 00:23:29.145

האימא שלי לא ידעה. אה.

00:23:29.145 00:23:32.475

בווילנה זה יידיש מיוחדת.

00:23:32.475 00:23:43.185

בפולניה כן יו. אה. אומרים יו ובווילנה אומרים יה.

00:23:43.185 00:23:47.820

ואז אני כל הזמן צעקתי לאימא: "יו יו. יו יו".

00:23:47.820 00:23:50.895

כל הזמן צעקת. ת.

00:23:50.895 00:23:54.060

טוב. זה שהיא רצה ב.

00:23:54.060 00:23:58.770

אחריי שאני אשתה חלב. אז תמיד הייתה.

00:23:58.770 00:24:02.350

"אם את. את רוצה שאני אשתה חלב אז צריך

00:24:02.350 00:24:07.140

לקבל 5 גרושים שאני אוכל לקנות שוקולד".

00:24:07.140 00:24:09.690

אז עם הכוס חלב אימ.

00:24:09.690 00:24:12.900

אימא הייתה רצה אחריי.

00:24:12.900 00:24:14.760

אני עוד אחזור.

00:24:14.760 00:24:20.175

איפה שבאותו הבניין. איפה שאנחנו.

00:24:20.175 00:24:24.390

הדי. המ. זה היה קונסקי 3 אני חושב.

00:24:24.390 00:24:30.795

שם היה מין. אה. ה. הבית מלאכה של אבא.

00:24:30.795 00:24:34.635

ממול שם היו חנויות של רהיטים.

00:24:34.635 00:24:40.650

והבניין איפה שה. הדיר. הדירה הזו.

00:24:40.650 00:24:41.670

איפה ש. לא דירה.

00:24:41.670 00:24:47.100

היה חנות. היא הייתה מבחוץ של הבניין.

00:24:47.100 00:24:53.790

הבניין הזה הוא היה שייך ליהודי שהוא היה ב. פה בארץ.

00:24:53.790 00:24:56.550

ומישהו ניהל את כל הבתים.

00:24:56.550 00:25:01.710

זה היה קומפלקס של 3. 3. אה. חצרות.

00:25:01.710 00:25:10.635

ושם ב. בקטע אחד הייתה הגימנסיה הריאלית ביידיש.

00:25:10.635 00:25:12.720

למרות שזה היה באותו חצר.

00:25:12.720 00:25:15.030

אבל אני הלכתי לרחוב. אה.

00:25:15.030 00:25:15.930

בית ספר תרבות?

00:25:15.930 00:25:24.660

אה. תרבות. ושם היה בחצר הזה מין. אה.

00:25:24.660 00:25:28.485

מגודר כזה. חצר. לא ח.

00:25:28.485 00:25:33.945

בתוך החצר היה ככה מברזל כאלה גינו.

00:25:33.945 00:25:37.785

גינה. וגם היו שם כמה עצים.

00:25:37.785 00:25:43.110

ה. הבית הזה. במרוצה שאני אספר.

00:25:43.110 00:25:49.095

הוא נכנס גם לגטו שהגרמנים נכנסו.

00:25:49.095 00:25:52.140

תפסו. התאכסנו ב.

00:25:52.140 00:25:55.140

ב. בגימנסיה. כן?

00:25:55.140 00:25:59.475

ואנחנו גרנו. ואני גרנו שם.

00:25:59.475 00:26:02.115

אחר כך גרנו גם בגטו.

00:26:02.115 00:26:04.830

וכל הסיפור עם ה.

00:26:04.830 00:26:07.155

עם המפקד של הגטו גנס.

00:26:07.155 00:26:10.920

עם המשטרה. עם המפקד של ה.

00:26:10.920 00:26:13.740

המשטרה של דצלר קראו לו.

00:26:13.740 00:26:16.020

הכול זה במרוצה של זה.

00:26:16.020 00:26:17.880

אבל אני אחזור.

00:26:17.880 00:26:24.030

זהו. מר קרמר. נחזור עוד לבית. אה. ההורים שלך.

00:26:24.030 00:26:26.490

לאותה תקופה לפני המלחמה.

00:26:26.490 00:26:27.300

כן.

00:26:27.300 00:26:29.565

מה היית יכול. אה.

00:26:29.565 00:26:35.430

לספר על וילנה היהודית?

00:26:35.430 00:26:38.340

על מוסדותיה. על התרבות.

00:26:38.340 00:26:40.005

מה היית יכול להוסיף?

00:26:40.005 00:26:41.880

אומנם היית ילד.

00:26:41.880 00:26:47.950

אבל דברים שזכורים לך והיית יכול לספר על כך.

00:26:49.250 00:26:54.555

אהה. מה שבכל אופן עד גילי.

00:26:54.555 00:26:59.580

אז דיברנו. דיב. אה. נזכר. אמרנו. אמ.

00:26:59.580 00:27:02.100

זאת אומרת נזכרתי. הזכרתי.

00:27:02.100 00:27:08.750

זה עם הבית קורשול שהייתי שם בא. הולך עם אבא.

00:27:08.750 00:27:12.600

על יד. מול קורשול היה בית חולים של יהודי.

00:27:12.600 00:27:17.130

שכחתי את הג. את ה. את הרחוב.

00:27:17.130 00:27:23.820

אהה. כל הכוונה שלי. אה.

00:27:23.820 00:27:29.670

כוונה של ההורים שלי הייתה שאני אגמור פה את תרבות.

00:27:29.670 00:27:31.855

את הבית ספר עממי.

00:27:31.855 00:27:38.495

ובנוסף לזה היה שם בית ספר תיכון תרבות.

00:27:38.495 00:27:41.290

זאת אומרת. אבא יועד.

00:27:41.290 00:27:44.955

אבא אני יועדתי לפי שיחסוך כסף.

00:27:44.955 00:27:50.115

שם היה כבר עולה הרבה כסף בזה. ששם אני אלמד.

00:27:50.115 00:27:59.910

עכשיו. אה. כל יום הייתי מחליף ספר.

00:27:59.910 00:28:03.705

שכחתי את ה. היד. י.

00:28:03.705 00:28:08.400

ידוע ה. הספרייה הזו נכנסה גם ב.

00:28:08.400 00:28:11.685

ברחוב הזה נכנס לגטו. הייתי.

00:28:11.685 00:28:16.330

ספרייה יהודית. ושם הייתי מחליף כל יום.

00:28:16.330 00:28:18.850

כל יום הייתי מחליף ספרים.

00:28:18.850 00:28:21.400

זה ספרייה גדולה מאוד. שכחתי.

00:28:21.400 00:28:22.690

ספרים ביידיש?

00:28:22.690 00:28:25.090

ביידיש. כן. בעברית. בייד.

00:28:25.090 00:28:28.080

אני חושב ש. חושב שגם לקח.

00:28:28.080 00:28:30.810

לקחתי. ביידיש או בעברית.

00:28:30.810 00:28:32.220

שם גם בפולנית.

00:28:32.220 00:28:35.130

ב. ספרייה מאוד גדולה.

00:28:35.130 00:28:40.275

זכור לך משהו ב. משהו מחיי התרבות?

00:28:40.275 00:28:44.440

תיאטרון? עיתונות?

00:28:44.960 00:28:49.725

הייתי הולך. היה שם. אהה.

00:28:49.725 00:28:56.170

היו לוקחים. הייתי הולך עם ההורים לתיאטרון אף פה.

00:28:56.360 00:29:02.190

זהו. אני על יד. על יד השוק.

00:29:02.190 00:29:08.290

השוק של ה. שוק ששם היה עלייה.

00:29:09.110 00:29:14.340

היה שם בית. אה. תיאטרון ביידיש. כן.

00:29:14.340 00:29:19.545

אני חושב ששם הייתה אידה קמינסקה. משהו דומה לזה.

00:29:19.545 00:29:24.510

שם הייתי זוכר שפעמיים 3 הלכתי להור.

00:29:24.510 00:29:30.940

עם ההורים שם. ברחה לי השם של הרחוב הזה.

00:29:34.940 00:29:41.040

וזה היה. זה היה עם התיאטרון.

00:29:41.040 00:29:49.920

מר קרמר. מה באשר לפעילות ציונית שהייתה גדולה בווילנה?

00:29:49.920 00:29:56.880

האם. אה. אתה השתתפת לקראת סוף שנות ה-30'

00:29:56.880 00:30:00.110

באיזושהי פעילות ציונית?

00:30:00.110 00:30:04.395

האם בבית בכלל דיברו על ארץ י.

00:30:04.395 00:30:08.740

ישראל. על אפשרות לעלייה?

00:30:08.900 00:30:14.325

אני. כל המטרה של אבא שלי שהוא.

00:30:14.325 00:30:19.140

שנשלחתי לבית ספר עממי. עברי. תרבות.

00:30:19.140 00:30:24.740

זה היה המטרה שבבוא העת שנוכל ל.

00:30:24.740 00:30:30.020

לנסוע לארץ ישראל.

00:30:30.020 00:30:32.970

עד גיל ש. אתה. אה. אה.

00:30:33.020 00:30:41.280

כשפרצה המלחמה ב-39' הייתי סך הכול 11.

00:30:41.280 00:30:49.455

חוץ מ. שאבא היה עובד מהבוקר עד הערב. אה.

00:30:49.455 00:30:54.405

לא יודע אם היה לו רגע אחד מנוחה.

00:30:54.405 00:31:02.400

ו. והוא. הוא. הוא התקדם כל הזמן בעבודה שלו. רכש.

00:31:02.400 00:31:09.345

וזה גם שאני אגיע ל. שפרצה המלחמה.

00:31:09.345 00:31:13.005

הסיפור הזה של הרכושנות.

00:31:13.005 00:31:17.460

של הקופסאות צבע שהוא קנה.

00:31:17.460 00:31:22.185

אגר. זה אולי חרץ את הגורל.

00:31:22.185 00:31:27.450

אבל זה. זה בסוף אגיע לזה.

00:31:27.450 00:31:32.610

אהה. הוא עבד קשה. עבו.

00:31:32.610 00:31:35.700

עבדו שם 2 עובדים.

00:31:35.700 00:31:39.765

לאט לאט הוא התקדם. התקדם. עבודה.

00:31:39.765 00:31:45.610

הוא היה קונה בבוקר. היה. הייתי חוסך כסף.

00:31:45.610 00:31:49.680

והוא היה תמיד לוקח ממני את הלוואה שלא החזיר.

00:31:49.680 00:31:52.430

איך אני החבאתי את הכסף?

00:31:52.430 00:31:57.690

בשולחן. עשיתי מחבוא וכיסיתי.

00:31:57.690 00:32:01.555

וזה היה מכוסה ושם הייתי מכניס כסף עבור.

00:32:01.555 00:32:04.140

קיבלתי הרי שאני אוכל.

00:32:04.140 00:32:06.000

אז קיבלתי תשלום.

00:32:06.000 00:32:09.980

וכל הזמן. וגם הכוננית הייתה.

00:32:09.980 00:32:12.320

אז הייתה מין מגירה.

00:32:12.320 00:32:14.035

היה צריך להוציא אותה.

00:32:14.035 00:32:17.810

אז אבא היה בא ומוציא את הכסף שאני חסכתי.

00:32:17.810 00:32:22.710

אז שמתי 2 חוטי. 2 ברזלים מ-2 הצד.

00:32:22.710 00:32:25.350

שהוא רצה למשוך את המגירה

00:32:25.350 00:32:28.080

הוא לא יכול היה להוציא מכיוון ש. 2 זה.

00:32:28.080 00:32:31.675

ואז הוא היה מוציא כן את הכסף.

00:32:31.675 00:32:34.665

והוא לחם בשביל הקיום.

00:32:34.665 00:32:38.895

האיכרים היו גונבים עצים ביערות.

00:32:38.895 00:32:44.235

והוא היה קונה. מביאים את העצים.

00:32:44.235 00:32:46.620

הוא היה קונה אצל ה.

00:32:46.620 00:32:49.605

אצל האיכרים ואז הוא היה.

00:32:49.605 00:32:51.495

שם היה מרתפים גם.

00:32:51.495 00:32:56.235

כשנכנס לגטו לקחו את כל העצים. לא חשוב.

00:32:56.235 00:32:59.490

מר קרמר. עוד לפני המלחמה.

00:32:59.490 00:33:05.790

האם זכור לך. כאשר המשפחה המורחבת יותר הייתה

00:33:05.790 00:33:10.305

מתכנסת מדי פעם לאירועים מיוחדים.

00:33:10.305 00:33:19.815

לחגים. לחגיגות. ל. למפגשים משפחתיים.

00:33:19.815 00:33:22.800

איזו אווירה הייתה אז?

00:33:22.800 00:33:31.650

אה. לאבא. ל. לאבא הייתה אחות.

00:33:31.650 00:33:39.660

שהיא כנראה ירשה את החנות מכולת מהסבתא.

00:33:39.660 00:33:44.145

ואנחנו היינו שם תמיד באים.

00:33:44.145 00:33:46.905

היא הייתה אישה בודדה.

00:33:46.905 00:33:49.620

זאת אומרת 2 ילדים פרנסה.

00:33:49.620 00:33:55.005

והיינו באים שם וחוגגים יחד אצלה.

00:33:55.005 00:33:57.855

והיא מכיוון שהייתה לה בעלת. אה.

00:33:57.855 00:34:00.270

מכולת אז תמיד היא הייתה.

00:34:00.270 00:34:05.160

אגוזים. אגוזים. אה. עם שקיות וזה.

00:34:05.160 00:34:07.440

בחגים. בפסח. זה אני זוכר.

00:34:07.440 00:34:09.225

אבא היה מביא את.

00:34:09.225 00:34:11.295

קונה אגוזים ואנחנו.

00:34:11.295 00:34:16.590

הייתי משחק עם אבא עם האגוזים. מי שזוכה.

00:34:16.590 00:34:18.625

לא יודע אם אתה.

00:34:18.625 00:34:21.550

אם זה משחק ש.

00:34:21.550 00:34:25.200

מורידים את האגוז. ואם הוא פוגע באגוז.

00:34:25.200 00:34:28.020

אז לוקחים את האגוז שנפגע. כן?

00:34:28.020 00:34:32.355

וככה הייתי. הייתי משחק עם אבא.

00:34:32.355 00:34:37.110

זה היה בחגים.

00:34:37.110 00:34:42.785

בחגים היינו הולכים לאחותו של אבא. אה.

00:34:42.785 00:34:46.560

במיו. ב. להתפלל ביום כיפור.

00:34:46.560 00:34:49.360

ביום שבת הוא היה הולך.

00:34:49.460 00:34:53.445

בקיץ היינו נוסעים.

00:34:53.445 00:34:56.445

שזה אפשר לו כבר.

00:34:56.445 00:35:00.315

לשכור דירה מחוץ ל.

00:35:00.315 00:35:03.690

מחוץ ל. אה. עיר.

00:35:03.690 00:35:08.235

זה נקרא שם פוספישקי ולוקומפיה.

00:35:08.235 00:35:10.515

ושם בתקופת ה.

00:35:10.515 00:35:15.195

הקיץ שמהחופשה מהבית ספר הייתי שם.

00:35:15.195 00:35:19.425

היינו שם א. אני ו. אה. ו.

00:35:19.425 00:35:23.475

ואחותי ואימא. ואבא היה נשאר ב.

00:35:23.475 00:35:25.575

בעיר. וביום שבת.

00:35:25.575 00:35:30.850

ביום שישי היינו. הייתי הולך לאוטובוס לפגוש אותו.

00:35:30.850 00:35:34.485

גם מביא כל מיני דברים. ונשאר בשבת.

00:35:34.485 00:35:40.180

וביום ראשון בבוקר הוא כבר היה הולך חזרה לעבודה.

00:35:40.800 00:35:48.620

מה זכור לך לפני המלחמה על האנטישמיות?

00:35:49.070 00:36:01.315

אהה. היו שם חנויות בפינת רחוב שלנו.

00:36:01.315 00:36:07.770

קונסקה וברייטה. ככה קת. קראו. ברייטה.

00:36:07.770 00:36:11.040

היו שם כמה חנויות.

00:36:11.040 00:36:15.390

חנות אחת של שוקולדים וזה.

00:36:15.390 00:36:17.160

זה היה יהודי.

00:36:17.160 00:36:23.325

ועל יד זה היו שם חנויות. חנויות עם שלט.

00:36:23.325 00:36:26.520

מה היה כתוב בשלט?

00:36:26.520 00:36:32.475

עסק נוצרי. עסק נוצרי. אני חושב.

00:36:32.475 00:36:35.590

בפולנית מה היה כתוב?

00:36:35.810 00:36:40.395

שהעסק הוא. אה.

00:36:40.395 00:36:45.480

שייך לפולנים ולא ליהודים.

00:36:45.480 00:36:50.035

על יד ה. החנויות הפו. היהודיות הם עמדו.

00:36:50.035 00:36:52.655

קראו להם אנדקס.

00:36:52.655 00:36:58.170

והם לא נתנו להיכנס לפולנים. לחנויות.

00:36:58.170 00:37:02.100

לאותם ה. הרחובות.

00:37:02.100 00:37:07.800

גם איפה שהתיאטרון שהיה. והייתה שם עוד.

00:37:07.800 00:37:12.015

עוד רחוב יפה פוה. פוהולנקה.

00:37:12.015 00:37:20.040

אחרי בערב היהודים היה מסוכן להסתובב שם.

00:37:20.040 00:37:23.985

האנדקס היו שמים עם. אה.

00:37:23.985 00:37:28.965

תוקעים. אה. סכין בגב ליהודים.

00:37:28.965 00:37:36.040

במיוחד שהיהודים התבלטו עם הקיצוניות שלהם.

00:37:36.530 00:37:39.790

זה היה.

00:37:40.730 00:37:42.765

לפני המלחמה.

00:37:42.765 00:37:44.625

זה היה לפני המלחמה.

00:37:44.625 00:37:49.590

לפני 39'. לפני 38' זה הגיע לשיא.

00:37:49.590 00:37:55.360

למרות איפה שאנחנו היינו בקיץ.

00:37:55.490 00:38:00.645

הם גם כן היו קשיי יום האלה שמסרו לה.

00:38:00.645 00:38:05.175

לנו את הדירה שלהם והתגוררו הנוצרים. כן?

00:38:05.175 00:38:10.880

ואנחנו שכרנו כאילו. אה. כאילו זה לקיץ. כן?

00:38:10.880 00:38:16.195

ושם היינו. אבל הם היו פה ושם ס.

00:38:16.195 00:38:20.835

חצי סולידים. חוץ מפה ושם הם הת.

00:38:20.835 00:38:23.370

אה. קיבלו כסף עבור הדירה.

00:38:23.370 00:38:32.380

אם הייתי שואל אותך מה היה האינצידנט אנטישמי הראשון

00:38:32.380 00:38:35.500

שאתה עצמך חווית?

00:38:41.630 00:38:45.740

זה היה. אני לא.

00:38:45.740 00:38:48.665

אני חושב שזה בדיוק זה היה ככה.

00:38:48.665 00:38:51.140

אבא לא היה בבית.

00:38:51.140 00:38:56.885

ואבא אנח. עשה לרונה יו-יו.

00:38:56.885 00:39:00.440

זה מעצים. מעץ.

00:39:00.440 00:39:07.810

יו-יו עם חוט. והוא מילא שק.

00:39:07.810 00:39:15.275

זה היה בכניסה של הבית מלאכה וזה היה במוצאי שבת.

00:39:15.275 00:39:18.050

אני הייתי בבית. לא יודע עם ה.

00:39:18.050 00:39:20.750

אחותי לא הייתה. אבל אימא הייתה.

00:39:20.750 00:39:28.140

ו. אה. תכף נגיע גם לדלת.

00:39:28.140 00:39:32.620

ומשום מה היא לא סגרה את הדלת.

00:39:32.860 00:39:35.880

היא לא סגרה את הדלת.

00:39:35.880 00:39:41.940

ואז התפרצה כנופייה של בריונים.

00:39:42.190 00:39:50.155

ולתוך היה פתוח ושדדו את כל ה. היו-יו מהשק.

00:39:50.155 00:40:01.485

עכשיו. זה אני נזכר מה אבא סידר עם הדלת. שפחדו מפוגרומים.

00:40:01.485 00:40:07.375

אז קודם היה. אה. התריס.

00:40:07.375 00:40:11.860

זה היה תריס מוגן של החלון. ב. כל ה.

00:40:11.860 00:40:17.115

כל התריס. כ. מבחוץ זה היה ס. ס. סגור.

00:40:17.115 00:40:22.660

אבל מה הוא עשה עם ה. עם הדלת?

00:40:23.110 00:40:28.490

אנחנו פחדנו שיתפרצו הבריונים הפולנים.

00:40:28.490 00:40:35.175

אז הוא הוריד האוזן של הדלת מבחוץ.

00:40:35.175 00:40:36.945

מה זה אומר?

00:40:36.945 00:40:44.460

שאפשר היה לשים ברזל לאורך של הדלת ולהיכנס.

00:40:44.460 00:40:51.665

אבל מבחוץ היה נראה שכאילו סגור. ואנחנו היינו בפנים.

00:40:51.665 00:40:57.475

וכשהיו דופקים. דופקים. התפ.

00:40:57.475 00:41:01.965

אה. דופקים בדלת. זאת אומרת.

00:41:01.965 00:41:04.470

אם מישהו היה נ. מנסה.

00:41:04.470 00:41:10.615

מכיוון שהחנות הזו הייתה בלי יציאה לחצר.

00:41:10.615 00:41:14.150

אז אנחנו היינו כאילו במלכוד.

00:41:14.150 00:41:16.885

אז אבא זה מה שעשה עם הדלת.

00:41:16.885 00:41:18.880

אבל אני זוכר אז.

00:41:18.880 00:41:22.970

לא זוכר בדיוק באיזה יום זה היה.

00:41:22.970 00:41:27.075

הפוגרומים וזה. אז אבא.

00:41:27.075 00:41:29.715

והתחילו לדפוק על ה.

00:41:29.715 00:41:32.505

על הדלת. על זה.

00:41:32.505 00:41:36.675

ואבא לקח ברזל ו.

00:41:36.675 00:41:43.770

וניסה לפרוץ קיר שיצא בדיוק לחצר.

00:41:43.770 00:41:52.345

אם הם יצליחו לפרוץ את הדלת מבחוץ נוכל להימלט לחצר.

00:41:52.345 00:41:57.760

אז הוא פרץ פתח שזה יצא.

00:41:57.760 00:42:03.290

מעל ה. מעל המקום איפה שחיינו וזה.

00:42:03.290 00:42:08.075

זה היה נקרא האולם הקטן של תיאטרון.

00:42:08.075 00:42:10.295

שם היו הצגות תיאטרון.

00:42:10.295 00:42:12.485

לא יודע אם גם. אה.

00:42:12.485 00:42:14.795

תיאטרון יהודי שהם היו מציגים.

00:42:14.795 00:42:18.125

אבל שם היה בדיוק מעלינו.

00:42:18.125 00:42:19.990

אז למטה הוא פרץ.

00:42:19.990 00:42:22.290

אז אני זוכר שידפקו.

00:42:22.290 00:42:24.630

הוא פחד שיפרצו את הדלת.

00:42:24.630 00:42:27.285

ואז הוא פרץ את הקיר.

00:42:27.285 00:42:31.390

עבד ועל זה. שנוכל להימלט.

00:42:31.670 00:42:37.790

כלומר. כבר לפני המלחמה החיים שלכם

00:42:37.790 00:42:40.815

היו מלווים כבר במתח ו.

00:42:40.815 00:42:41.115

כן.

00:42:41.115 00:42:46.185

תכננתם כל מיני תכנונים להתגונן בפני הבריונים?

00:42:46.185 00:42:48.120

כן. כן.

00:42:48.120 00:42:50.550

זה מה שאתה מספר.

00:42:50.550 00:42:54.700

אתה מייחס את זה ל. בערך לאיזו שנה?

00:42:55.790 00:43:01.380

אה. ל-1937 או 8'.

00:43:01.380 00:43:05.325

8. זה קרוב היה כבר.

00:43:05.325 00:43:10.425

היה קרוב לפריצת המלחמה.

00:43:10.425 00:43:13.350

מכיוון. גם אחר כך היה גם פוגרום.

00:43:13.350 00:43:15.585

אני. שנגיע אני.

00:43:15.585 00:43:21.390

כשפרצה המלחמה אנחנו הסתגרנו שם.

00:43:21.390 00:43:23.850

והאמת היא שב.

00:43:23.850 00:43:28.725

הגעתי כבר לפריצ. שנפרצה המלחמה.

00:43:28.725 00:43:32.355

אתה זוכר את אותו יום.

00:43:32.355 00:43:37.995

שהמלחמה פרצה. איפה זה מצא אותך?

00:43:37.995 00:43:45.000

בתוך ה. הא. זה היה בספטמבר.

00:43:45.000 00:43:47.310

אנחנו עוד לא הצלחנו.

00:43:47.310 00:43:53.910

בדרך כלל. אה. לא הצלחנו לחזור מ.

00:43:53.910 00:43:56.100

מאיזה. המקום.

00:43:56.100 00:43:57.105

של הנופש?

00:43:57.105 00:44:03.270

מהנופש. אז אני זכור לי שאבא גייסו את כל ה.

00:44:03.270 00:44:07.245

כל העגלות. כל הסוסים מה.

00:44:07.245 00:44:11.310

מהאיכרים וזה. הפולנים גייסו.

00:44:11.310 00:44:15.465

אבא הצליח עם איזה.

00:44:15.465 00:44:19.470

למצוא איזה סוס שכמעט הלך למות.

00:44:19.470 00:44:21.345

אז אותו לא גייסו.

00:44:21.345 00:44:27.765

ואז הוא בא. שמו את הדברים ואנחנו חזרנו העירה.

00:44:27.765 00:44:28.530

בווילנה?

00:44:28.530 00:44:32.295

בווי. לא. זה היה. גם איפה שהיינו בחו.

00:44:32.295 00:44:38.910

נופש זה 6 קילומטר מהמרכז היה. אה.

00:44:38.910 00:44:42.630

בהתחלה זה נקרא אנטוקול.

00:44:42.630 00:44:49.110

אחר כך זה [משובש] ולעשירים היה שם יותר.

00:44:49.110 00:44:53.310

זה היה לפי דרגות כסף של נופש.

00:44:53.310 00:44:56.805

בוולוקומפיה זה כבר היה צריך.

00:44:56.805 00:45:00.525

זה עלה הרבה. שם אנחנו לא הגענו.

00:45:00.525 00:45:06.180

הגענו. בהתחלה הגענו לאנטוקול ואחר כך שהשתפר

00:45:06.180 00:45:12.255

המצב הגענו ל [משובש] ואז ב-39' חזרנו.

00:45:12.255 00:45:15.735

ואז הסיפור הזה.

00:45:15.735 00:45:20.800

פחדו היהודים שיהיה פוגרומים.

00:45:22.790 00:45:26.610

זכור לי רק דבר אחד.

00:45:26.610 00:45:34.680

שראש העירייה הוא כנראה היה איש.

00:45:34.680 00:45:43.920

אה. לא רוצה להגיד חסיד עולם. אולי כן. הוא.

00:45:43.920 00:45:49.875

זה התכו. הם התכוננו הבריונים לפשוט על היהודים.

00:45:49.875 00:45:53.130

הוא התחי. הייתה.

00:45:53.130 00:45:59.460

היה חושך. זאת אומרת העיר החשיכו אותה. הוא.

00:45:59.460 00:46:04.270

הוא ציווה להדליק את האורות.

00:46:04.610 00:46:08.940

ציווה להדליק את האורות והפנסים ברחוב.

00:46:08.940 00:46:12.520

והתחילו להשמיע מוזיקה.

00:46:13.460 00:46:20.580

ורדיו הודיע שהיטלר התאבד ונגמרה המלחמה.

00:46:20.580 00:46:24.345

אז אני זוכר שאנשים היהודים ברחוב

00:46:24.345 00:46:28.230

התנשקו אחד עם השני שנגמרה המלחמה.

00:46:28.230 00:46:30.465

מ. למה הוא עשה את זה?

00:46:30.465 00:46:33.660

מכיוון שהוא מנע על ידי זה.

00:46:33.660 00:46:39.975

שלא יפשטו על ידי. אה. הבריונים.

00:46:39.975 00:46:46.810

וכבר בבוקר התקרבו ה. התקרב כבר הצבא האדום.

00:46:46.880 00:46:48.900

הצבא?

00:46:48.900 00:46:50.700

הצבא הרוסי. הרי הם.

00:46:50.700 00:46:53.130

הם חילקו. הרוסים חילקו את.

00:46:53.130 00:46:55.860

את פולניה עם הגרמנים.

00:46:55.860 00:47:00.210

חצי לגרמניה וחצי ל. לרוסיה.

00:47:00.210 00:47:03.315

וילנה נכנסה לתחום איפה שהרוסים.

00:47:03.315 00:47:05.190

ב-1940?

00:47:05.190 00:47:07.515

זה ב940?

00:47:07.515 00:47:11.640

לא בתשע מאות. ב-1939.

00:47:11.640 00:47:13.260

1939 בסוף.

00:47:13.260 00:47:15.510

באוקטובר. בספטמבר.

00:47:15.510 00:47:17.145

בספטמבר זה היה.

00:47:17.145 00:47:22.150

זה הרבה זמן. זה לא לקח הרבה זמן. לא.

00:47:23.900 00:47:30.720

ואז עם כניסת המשטר הרוסי בעיר.

00:47:30.720 00:47:37.140

הי. במה השתנה או השתנו החיים שלכם?

00:47:37.140 00:47:43.390

איזה שינויים חלו מבחינה כלכלית. תרבותית. דתית?

00:47:47.750 00:47:52.750

נפ. הסיפור של בית ספר עברי נגמר.

00:47:52.840 00:47:56.105

חושב שהפכו את הבית ספר הזה.

00:47:56.105 00:48:00.370

אומנם אני גמרתי 6 כיתות שם. 6 כיתות. כן?

00:48:00.370 00:48:05.040

אבל. אה. השפה העברית נגמרה שם.

00:48:05.040 00:48:08.430

הרוסים איפשרו רק ביידיש.

00:48:08.430 00:48:15.660

ואז הלכתי לגימנסיה איפה שהיה בחצר.

00:48:15.660 00:48:17.280

איפה שאנחנו גרנו.

00:48:17.280 00:48:22.090

וזה היה ריאל גימנסיה ביידיש.

00:48:22.700 00:48:26.755

הייתה רווחה בשביל היהודים הפשוטים.

00:48:26.755 00:48:30.755

לא הייתה רווחה בשביל הבונד.

00:48:30.755 00:48:40.485

אני רק זוכר שדיברו בבית. גם וכולם ש. אה.

00:48:40.485 00:48:46.590

מכוניות. משאיות מסתובבות בלילה ומוציאים.

00:48:46.590 00:48:50.055

מוציאים יהודים עם.

00:48:50.055 00:48:53.760

אה. נטייה של השפה העברית.

00:48:53.760 00:48:59.145

זאת אומרת כל הציונים וזה לקחו אותם.

00:48:59.145 00:49:01.710

הוציאו אותם ב. בלילות.

00:49:01.710 00:49:06.540

זה אני זוכר ש. של ה. הרוסים. כן?

00:49:06.540 00:49:12.720

אבל לגבי חרט עץ. זה לא נגע.

00:49:12.720 00:49:17.640

ההפך ה. ההפך. אה.

00:49:17.640 00:49:22.845

הצטיינתי בבית ספר הריאל. ריאל. אה.

00:49:22.845 00:49:28.905

גימנסיה ונבחרתי. מכיוון שהייתי בין הטובים.

00:49:28.905 00:49:33.360

הם יצרו ארמון של הפיונרים.

00:49:33.360 00:49:36.585

מה זה הארמון של הפיונרים?

00:49:36.585 00:49:40.710

עם עניבה אדומה בשביל הילד.

00:49:40.710 00:49:43.740

אה. עד גיל 14 משהו.

00:49:43.740 00:49:50.115

ושם היו חוגים. חוגים בארמון של ה.

00:49:50.115 00:49:55.170

הארמון הספורט או ארמון היה גם חוג של שחמט.

00:49:55.170 00:49:59.955

ואני זוכר שפתחו את זה אז מבית.

00:49:59.955 00:50:02.820

כל מבית. מכל הב. בתי ספר.

00:50:02.820 00:50:06.720

אז אני ישבתי על יד השולחן.

00:50:06.720 00:50:10.725

אחד מהת. רק התלמידים הטובים מכל הזה.

00:50:10.725 00:50:16.320

אז ישבתי שם. אה. השתתפתי שם בחוג.

00:50:16.320 00:50:23.865

ליהודים כמוני. פשוטים וזה. היה נחמד מאוד.

00:50:23.865 00:50:28.425

ממה התפרנ. אה. התפרנסה המשפחה?

00:50:28.425 00:50:30.810

אבא ימ. המשיך עם ה.

00:50:30.810 00:50:31.665

אותה עבודה?

00:50:31.665 00:50:37.755

עבודה. אה. הוא כבר ת. ב. שהרוסים כבר נכנסו.

00:50:37.755 00:50:42.675

אז היה לו ה. המרתפים.

00:50:42.675 00:50:48.675

המרתפים אני זוכר היו שם מלאים עם.

00:50:48.675 00:50:54.525

אה. עצים. בולי עץ של עצים שלמים. כן?

00:50:54.525 00:50:59.385

אני הייתי הולך. יורד יחד איתו לפעמים. מלא.

00:50:59.385 00:51:10.360

ו. אה. הוא התב. התבסס עם ה. בעבודה.

00:51:11.090 00:51:14.820

וקופסאות. הוא היה קונה

00:51:14.820 00:51:20.070

קופסאות אמייל שם איפה שהיה המטבח.

00:51:20.070 00:51:24.225

איפה שב. המחיצה זה היה איפה ה.

00:51:24.225 00:51:26.895

החדר האוכל עם ה.

00:51:26.895 00:51:29.940

המיטות היו על יד השולחן. כן?

00:51:29.940 00:51:35.220

נישה כזו. אני שם נפרד ב. במיטה וא.

00:51:35.220 00:51:42.195

ואחותי. ונוחיות לא היה.

00:51:42.195 00:51:44.655

היו הולכים ל. ב. ל.

00:51:44.655 00:51:45.330

בחוץ?

00:51:45.330 00:51:46.845

בחוץ בחצר.

00:51:46.845 00:51:52.285

אבל בתוך ה. גם הייתה מחיצה איפה שהיה הפל.

00:51:52.285 00:51:57.110

לא פלטה. מין. אה. תנור כזה מ. היו מ.

00:51:57.110 00:52:00.605

אמא הייתה מבשלת שם במטבח כאילו.

00:52:00.605 00:52:02.780

אז היו שם אצטבאות.

00:52:02.780 00:52:07.670

אני זוכר את הקופסאות צבע שאני הייתי כל הזמן.

00:52:07.670 00:52:13.740

אבא היה תופס אותי שאני מסדר את הקופסאות צבע לפי.

00:52:13.910 00:52:23.475

האם חיי התרבות היהודים נמשכו גם בזמן השלטון הסובייטי?

00:52:23.475 00:52:30.315

האם. אה. הבתי כנסת המשיכו לאכלס

00:52:30.315 00:52:36.300

את היהודים הרבים בימי שבת. בחגים?

00:52:36.300 00:52:38.775

אני חושב. אני לא זוכר.

00:52:38.775 00:52:41.340

אבל אני לא חושב שהייתה.

00:52:41.340 00:52:50.025

ש. אה. היית. אה. היה איזה מין שינוי מהותי ב-40'.

00:52:50.025 00:52:53.190

ב-40' לא היה חוש. אני לא חושב.

00:52:53.190 00:53:01.655

חוץ מזה ש. לא זוכר. לא זוכר.

00:53:01.655 00:53:05.360

לא זוכר זה. אה. לי ברור ש.

00:53:05.360 00:53:10.820

בכל אופן כפי שזכור לי לא סגרו את בית הכנסת.

00:53:10.820 00:53:12.770

זה היה שם בווילנה.

00:53:12.770 00:53:17.445

זה היה מתחם שלם שם של ה.

00:53:17.445 00:53:23.475

של הבתי כנסת. חצרים שלמים. כן?

00:53:23.475 00:53:25.770

זה לא. זה לא.

00:53:25.770 00:53:30.570

אתה ציינת שלפני פרוץ המלחמה.

00:53:30.570 00:53:38.910

בשנות 37'. 8. על האנטישמיות הגדולה ששררה בעיר.

00:53:38.910 00:53:47.490

האם לאחר כניסת הרוסים חל איזשהו שינוי בנ. בנושא הזה?

00:53:47.490 00:53:51.900

כן. היהודים נשמו לרווחה.

00:53:51.900 00:53:59.895

ה. הפ. האנדקים האנטישמיים לא הרימו.

00:53:59.895 00:54:03.120

לא הרימו את הראש.

00:54:03.120 00:54:04.950

בוא. בוא נאמר ככה.

00:54:04.950 00:54:08.260

בצורה מוחלטת. גורפת.

00:54:09.830 00:54:13.110

שחלק ניכר מהעסקנים.

00:54:13.110 00:54:20.410

מהשלטון הרוסי בווילנה היו מ. על ידי יהודים.

00:54:20.510 00:54:26.880

ב. במשטרה ב. יהודים.

00:54:26.880 00:54:29.730

שם ב-40'. אה הנ.

00:54:29.730 00:54:34.140

היהודים נשמו. נשמו. אה. לרווחה.

00:54:34.140 00:54:40.995

וכשנגיע. אה. נגיע מתי שהם יצאו הרוסים.

00:54:40.995 00:54:46.755

אז זה. אז היה הפוגרום. התנקמו. אה.

00:54:46.755 00:54:52.720

אני מגיע כבר שהרוסים החליטו ל.

00:54:53.030 00:54:57.360

ל. לא להשתלט אלא להכניס את.

00:54:57.360 00:55:06.810

אה. ליט. ליטא כ. אה. כחלק מה. מברית המועצות.

00:55:06.810 00:55:15.100

ואז הם החליטו שהצבא האדום יצא. יצא מווילנה.

00:55:16.430 00:55:22.260

וכפרס נתן להיכנס לליטאים. את ווילנה.

00:55:22.260 00:55:23.490

קודם זה היה וילנה.

00:55:23.490 00:55:26.520

לווילנה. קודם זה היה שייך לפולניה.

00:55:26.520 00:55:32.835

ואז כל החלום של הפו. ליטאים זה היה ל.

00:55:32.835 00:55:35.430

לקבל חזרה את וילנה.

00:55:35.430 00:55:38.745

ובין המעבר הזה הלילה.

00:55:38.745 00:55:44.145

היום ואז אני חושב עכשיו אני ככה שמשחזר.

00:55:44.145 00:55:52.980

שהפריצה ב. בחנות שם לתוך החצר. זה היה אז.

00:55:52.980 00:55:58.725

שהתחילו להשתולל הבריונים.

00:55:58.725 00:56:01.470

ראית. אה. יכולת לראות.

00:56:01.470 00:56:05.475

הם זרקו אנשים מהקומות.

00:56:05.475 00:56:10.575

יכולת לראות רחובות שלמים.

00:56:10.575 00:56:12.540

זה אני זוכר. מלאים.

00:56:12.540 00:56:15.210

אני הסתובבתי. אני ראיתי.

00:56:15.210 00:56:17.670

הייתי בלונדיני וזה לא.

00:56:17.670 00:56:21.315

לא חושב שמישהו חשב שאני יהודי.

00:56:21.315 00:56:25.665

ראיתי רחובות שלמים מלאים עם נוצות.

00:56:25.665 00:56:30.390

לא מספיק שהם. שהם. אה.

00:56:30.390 00:56:34.665

זרקו את ה. שדדו את הכל.

00:56:34.665 00:56:38.085

קרעו את הכריות והנוצות.

00:56:38.085 00:56:40.485

מלא היה. זה אני זוכר.

00:56:40.485 00:56:44.550

מלא הרחובות מהנוצות. מהבתים של היהודים.

00:56:44.550 00:56:51.540

ועד עכשיו אני זוכר שהפריצה לחצר שאבא בקיר הזה.

00:56:51.540 00:56:55.650

זה בדיוק אז שהוא פחד שלא נוכל לברוח.

00:56:55.650 00:57:01.200

ש. שיפרצו את הדלת. הו. זה הסיפור.

00:57:01.200 00:57:11.235

מר קרמר. סיפרת שהיהודים נשמו לרווחה לאחר כניסת הרוסים.

00:57:11.235 00:57:16.020

כעת. לאחר שהרוסים התכוננו לסגת.

00:57:16.020 00:57:16.800

יצאו.

00:57:16.800 00:57:20.625

יצאו והתכוננו לפני זה לסגת ויצאו.

00:57:20.625 00:57:24.735

האם במשפחה שלך. ויהודים אחרים.

00:57:24.735 00:57:34.440

לא תכננו ולא עשו כל צעדים להצטרף לנסוגים?

00:57:34.440 00:57:36.975

לא. לא.

00:57:36.975 00:57:38.160

מדוע?

00:57:38.160 00:57:46.440

מכיוון שהליטאים נכנסו ורווחה.

00:57:46.440 00:57:48.195

אה. הייתה דעה רוו.

00:57:48.195 00:57:55.980

רווחה. אה. רווחת שבליטא התגוררו שם יהודים הרבה בקובנה.

00:57:55.980 00:57:58.605

קובנש. קובנו. קובנש.

00:57:58.605 00:58:04.050

הם. הליטאים התייחסו בצורה. אה. די.

00:58:04.050 00:58:09.615

הם אנטישמים אבל הם לא נגעו ביהודים. לא נגעו ביהודים.

00:58:09.615 00:58:15.540

וברגע שבאותו הלילה באותו היום שהרוסים יצאו

00:58:15.540 00:58:18.900

והזרימו את המשטרה שלהם.

00:58:18.900 00:58:23.235

איך הם צעקו הפעם. בליטאית. זה אני זוכר.

00:58:23.235 00:58:30.180

קודם הכניסו. אה. משאיות עם חמאה.

00:58:30.180 00:58:36.615

היה חוסר כבר בזמן שהרוסים עמדו לצאת. היה חוסר במצרכים.

00:58:36.615 00:58:40.455

אז הדבר הראשון מה שהליטאים עשו.

00:58:40.455 00:58:42.885

הציפו את וילנה עם.

00:58:42.885 00:58:45.810

עם חמאה. עם מוצרי.

00:58:45.810 00:58:49.410

מוצרי חלב. ועמדו בתורים.

00:58:49.410 00:58:53.205

אני זוכר עמדתי בתורים לקנות פעמיים.

00:58:53.205 00:58:56.430

אה. לקנות. לחזור עוד פעם. כן?

00:58:56.430 00:59:00.105

הם התייחסו הליטאים בצורה.

00:59:00.105 00:59:02.700

ברגע שהם השתלטו על וילנה.

00:59:02.700 00:59:06.585

לא היו. אה. לא היו מקרים ש.

00:59:06.585 00:59:12.060

כפי שזכור לי. בריונות או של אנטישמים הם שלט. השתלטו.

00:59:12.060 00:59:18.060

השוטרים שלהם היו גבוהים מטר. מטר 90.

00:59:18.060 00:59:23.475

פחות ממטר 90 לא לקחו אותם למשטרה לליטאים.

00:59:23.475 00:59:25.920

והם של. שלטו. שמרו.

00:59:25.920 00:59:30.720

אני חושב שגם באזור של היהודים שמרו שם.

00:59:30.720 00:59:34.210

היו שם הרבה שוטרים.

00:59:38.330 00:59:47.040

עכשיו התחילה המלחמה. זאת אומרת ביוני. זה.

00:59:47.040 00:59:59.265

ואז היו טנקים. עברו דרך הרחוב שלנו.

00:59:59.265 01:00:03.120

טו. טור. טורים טנקים של הרוסים.

01:00:03.120 01:00:07.605

הם היו בליטא. הרוסים היו בליטא כבר.

01:00:07.605 01:00:10.170

והטנקים האלה עם.

01:00:10.170 01:00:14.100

ועם המכוניות. אני זוכר. אנחנו.

01:00:14.100 01:00:16.425

אני עמדתי. פרצה המלחמה.

01:00:16.425 01:00:20.595

זה היה ביום ראשון ואני עמדתי.

01:00:20.595 01:00:22.540

באיזה תאריך?

01:00:23.570 01:00:26.070

זה היה ביוני.

01:00:26.070 01:00:27.990

שנת?

01:00:27.990 01:00:30.210

41'.

01:00:30.210 01:00:31.455

כן.

01:00:31.455 01:00:34.275

אני זוכר הטורים האלה.

01:00:34.275 01:00:42.600

פחד היה אצל היהודים ובריחה המונית.

01:00:42.600 01:00:44.595

בריחה המונית.

01:00:44.595 01:00:48.450

זאת אומרת שבורחים.

01:00:48.450 01:00:50.940

בורחים. יהודים בורחים.

01:00:50.940 01:00:56.315

לפחות אלה. לא אלה. אלה שהיה להם.

01:00:56.315 01:01:01.920

הם ידעו שהאוכלוסייה גם

01:01:01.920 01:01:07.710

הליטאים וגם הפולנים יתנקמו ביהודים.

01:01:07.710 01:01:11.940

שאתה אומר היהודים ברחו. ברחו לאן?

01:01:11.940 01:01:16.355

יחד עם ה. הטורים של ה.

01:01:16.355 01:01:18.500

של ה. עוד הלכו. היו.

01:01:18.500 01:01:20.795

הייתה עוד רכבת. ניסו ל.

01:01:20.795 01:01:23.555

שם לא רחוק מאיתנו הייתה גם רכ.

01:01:23.555 01:01:27.465

רכבת והם ניסו להידחק לרכבת. אבל.

01:01:27.465 01:01:29.730

לנסוע לכיוון הצד הרוסי?

01:01:29.730 01:01:32.490

ל. זה היה. הם נסוגו.

01:01:32.490 01:01:32.880

כן.

01:01:32.880 01:01:36.180

עכשיו הם עברו. וזה אני לא יכול לשכוח.

01:01:36.180 01:01:38.205

לא יכול לשכוח.

01:01:38.205 01:01:44.070

זה נחרט אצלי ב. בזיכרון שאני עמדתי.

01:01:44.070 01:01:48.000

הטורים של הטנקים של עברו בדיוק ברחוב.

01:01:48.000 01:01:51.105

מכיוון שזה היה בדיוק לכיוון.

01:01:51.105 01:01:57.130

ואז אני אומר לאבא בוא נברח. [כך במקור].

01:02:09.260 01:02:18.660

מר קרמר. סיפרת על נסיגת הצבא הרוסי וכניסת הגרמנים.

01:02:18.660 01:02:19.665

ל. עוד לא.

01:02:19.665 01:02:23.610

בכניסת הגרמנים לווילנה.

01:02:23.610 01:02:28.575

ואתה הצעת לאביך גם כן

01:02:28.575 01:02:37.135

להצטרף לבורחים מפני הגרמנים ולהצטרף ל. לנסוגים.

01:02:37.135 01:02:40.740

בבקשה תמשיך וספר.

01:02:40.740 01:02:47.730

טורי הטנקים עברו בדיוק ברחוב שלנו עם המשאיות.

01:02:47.730 01:02:50.730

ואז אני עמדתי על המדרכה.

01:02:50.730 01:02:54.090

על יד החנות שלנו שם על יד הבית מלאכה.

01:02:54.090 01:02:57.370

ואז אמרתי לאבא בוא.

01:02:57.440 01:03:02.640

אפפה. אה. פ. פחד.

01:03:02.640 01:03:06.240

פחד ג. ב. ב. אצל היהודים. אי.

01:03:06.240 01:03:11.575

אפשר היה אולי עם הידיים לחוש את הפחד הזה.

01:03:11.575 01:03:19.095

אז אמרנו. אז אמרתי לאבא בוא נברח מה ש. ב.

01:03:19.095 01:03:24.060

בשלוש. ב-41' הייתי סך הכל בן 13.

01:03:24.060 01:03:27.360

זה מה שהבנתי שצריך לברוח.

01:03:27.360 01:03:31.860

אז אבא אמר: "תראה כמה קופסאות שם על

01:03:31.860 01:03:37.110

האצטבאות של הצבע שאני השקעתי לשנים עבודה לכל ה.

01:03:37.110 01:03:42.015

כל. תראה את המחסנים. המחסנים של העצים.

01:03:42.015 01:03:48.345

הכל אתה רוצה שעכשיו אני אקח את הרוגשק".

01:03:48.345 01:03:54.600

זה על הכתפ. על ה. על הגב "וללכת ככה?

01:03:54.600 01:04:03.600

אני עד 1922. אה. נדדתי ברוסיה עם. בלי כלום.

01:04:03.600 01:04:06.210

עד שהגעתי לזה אני לא הולך.

01:04:06.210 01:04:10.545

מה שיהיה עם כולם יהיה גם איתנו".

01:04:10.545 01:04:16.095

זה הט. הטרגדיה הגדולה שלא שמע בקולי.

01:04:16.095 01:04:21.285

ואז נכנסו הגרמנים.

01:04:21.285 01:04:25.050

אני זוכר שאני עמדתי עוד ברחוב.

01:04:25.050 01:04:28.680

קיבלו ה. ה. הפולנים.

01:04:28.680 01:04:31.980

הגרמנים. הפולנים אולי לא. ליטאים.

01:04:31.980 01:04:37.500

גם פולנים קיבלו אותם בברכה.

01:04:37.500 01:04:43.650

זה. ואני זוכר עוד. עוד לא.

01:04:43.650 01:04:46.905

זה לא היה. הם. הם ירדו מ.

01:04:46.905 01:04:50.580

העמידו טנקים שם ב. בכל מיני מקומות.

01:04:50.580 01:04:54.405

עמדתי על יד טנק כזה עם ה.

01:04:54.405 01:04:58.290

‮יצאו ה-‭S.S‬. בטנקים ישבו ה-‭S.S‬.‬

01:04:58.290 01:05:03.615

ואומר זה היה כבר אי אפ.

01:05:03.615 01:05:07.215

זה היה כבר ביום רביעי אני חושב.

01:05:07.215 01:05:10.455

ביום שלישי כבר אי אפשר היה לברוח יותר.

01:05:10.455 01:05:13.290

או ביום חמישי הם נכנסו.

01:05:13.290 01:05:20.265

ואז הוא אומרים לי. אמרו [משובש] (גרמנית)

01:05:20.265 01:05:23.385

אחרי יומיים נהיה במוסקבה.

01:05:23.385 01:05:32.070

במוסקבה. ופחד היה בין היהודים. זה לא לוקח.

01:05:32.070 01:05:36.280

אני לא זוכר בדיוק כמה זמן זה התחיל.

01:05:36.950 01:05:51.250

התחיל שתלו הודעות של. אה. שליט.

01:05:55.100 01:06:02.505

הייתה עוד. השאלה היא אם כבר אמרו לכ.

01:06:02.505 01:06:06.850

ל. ל. עם ה. עם הטלאי הצהוב?

01:06:09.170 01:06:19.140

ו. שגרמני הולך. היהודי צריך לרדת מה.

01:06:19.140 01:06:22.665

על ה. לא ללכת על המדרכה.

01:06:22.665 01:06:26.625

והתחילו ההגבלות האלה.

01:06:26.625 01:06:34.140

אני חושב שכבר היה הוראה לתלות טלאי צהוב.

01:06:34.140 01:06:41.265

ואז התחיל. נכנסו לח.

01:06:41.265 01:06:44.595

לחצר שלנו. הוא התחיל.

01:06:44.595 01:06:52.530

נכנסו בגימנסיה. הצבא הגרמני תפס את כל הבניין.

01:06:52.530 01:06:57.135

ובתוך ה-2 הגינות האלה הוא שם.

01:06:57.135 01:07:02.850

הם שמו את האופניים. אופניים שלהם.

01:07:02.850 01:07:10.590

והיה תיק. והרי לא היה כתוב עליי שאני יהודי. ואז הלכ.

01:07:10.590 01:07:17.040

הייתי שם בחצר ועזרתי להם לנפח את האופניים.

01:07:17.040 01:07:20.115

את הגומי. את המילויים וזה.

01:07:20.115 01:07:23.610

ושם עמד. עמדה.

01:07:23.610 01:07:27.250

עמד איזה מן מטבח כזה.

01:07:27.320 01:07:33.675

ואחרי שהם אכלו הייתי ניגש שם ל.

01:07:33.675 01:07:37.830

למטבח זה היה. זה. והם היו.

01:07:37.830 01:07:42.150

הייתי ממלא. הם היו ממלאים לי את ה.

01:07:42.150 01:07:46.260

את הכלי עם מרק. עם זה הייתי לוקח.

01:07:46.260 01:07:49.350

הולך הביתה. יוצא מהחצר.

01:07:49.350 01:07:57.135

ואז קרה לי. אהה. ה. ירד גשם.

01:07:57.135 01:07:59.115

מה הם עשו הגרמנים?

01:07:59.115 01:08:02.730

התפשטו והתרחצו בגשם.

01:08:02.730 01:08:06.945

אני רציתי לעשות את. כמו שהם.

01:08:06.945 01:08:14.145

עמדתי מתחת למ. מ. אה. זה שיורד מה.

01:08:14.145 01:08:14.775

מרזב?

01:08:14.775 01:08:18.315

מרזב והתרח. וגם כן.

01:08:18.315 01:08:22.020

היה רוח. פחדתי לחזור הביתה רטוב.

01:08:22.020 01:08:26.745

כיוון שהייתי מקבל מכות. אז עמדתי כנראה.

01:08:26.745 01:08:28.830

עמדתי בחצר. כן?

01:08:28.830 01:08:34.545

התייבשתי. ואז חזרתי ואז התחיל הסיפור.

01:08:34.545 01:08:42.780

בינתיים אבא. התחילו לחטוף יהודים מהרחובות. נעלמו.

01:08:42.780 01:08:47.550

על ידינו היה שם. אהה. רפד.

01:08:47.550 01:08:53.400

בחור אינטליגנטי. תפסו אותו והוא נעלם.

01:08:53.400 01:08:58.800

התחילו. קראו להם חאפרים.

01:08:58.800 01:09:02.760

החאפרים תפסו יהודים. בינתיים.

01:09:02.760 01:09:03.915

מי תפס?

01:09:03.915 01:09:08.490

הליטאים. אזרחים. היהודים הסתו.

01:09:08.490 01:09:14.235

אם הם תפסו איזה יהודי ברחוב כבר תפסו אותו והוא נעלם.

01:09:14.235 01:09:18.825

הכניסו אותם. בית סוהר קראו לוקישקי.

01:09:18.825 01:09:23.415

מר קרמר. לאחר כניסת הגרמנים.

01:09:23.415 01:09:27.420

האם האוכלוסייה הליטאית.

01:09:27.420 01:09:33.300

הפולנית. שינו באופן קיצוני את יחסם ליהודים

01:09:33.300 01:09:38.940

והאשימו אותם בשיתוף פעולה עם הרוסים?

01:09:38.940 01:09:40.725

את היהודים?

01:09:40.725 01:09:41.520

כן.

01:09:41.520 01:09:46.395

ודאי. כל הנ. נ. כל ה. הם.

01:09:46.395 01:09:48.705

אה. גם הליטאים וגם ה.

01:09:48.705 01:09:53.835

הפולנים אולי פחות מכיוון שהם איבדו את המדינה.

01:09:53.835 01:09:58.215

פולין. אה. נחרבה.

01:09:58.215 01:10:03.240

הליטאים. הם. אה. בזמן. בזמן ה.

01:10:03.240 01:10:05.835

הרוסים הוציאו הרבה ליטאים.

01:10:05.835 01:10:09.360

אה. ו. שלחו אותם ל. ל. לסיביר.

01:10:09.360 01:10:14.505

אז עכשיו הם התנקמו. במיוחד ב.

01:10:14.505 01:10:17.655

בפעולות האלה ב-נ.ק.ו.ד.

01:10:17.655 01:10:22.030

קראו לזה נ.ק.ו.ד היו הרבה יהודים.

01:10:22.040 01:10:24.180

אז הם התחילו.

01:10:24.180 01:10:30.135

אותם הליטאים לחטוף את היהודים מהרחובות.

01:10:30.135 01:10:33.945

וגם. וגם מהבתים.

01:10:33.945 01:10:37.200

ואני זוכר. אבא עמד על

01:10:37.200 01:10:43.065

יד המחרטה והוא עוד עשה עבודות כאילו כלום לא.

01:10:43.065 01:10:44.880

ואימא אומרת ייכנסו.

01:10:44.880 01:10:46.485

יחטפו. לא.

01:10:46.485 01:10:54.750

יכול להיות שמי שעבר ראה שבית מלאכה פתוח זה כנראה נוצרי.

01:10:54.750 01:10:58.515

מכיוון שאף יהודי לא היה מעיז.

01:10:58.515 01:11:01.605

אה. לשבת בבית מלאכה עם.

01:11:01.605 01:11:04.380

עם ח. עם דלת פתוחה לרחוב.

01:11:04.380 01:11:11.560

ואז קיבלתי חום.

01:11:11.560 01:11:19.710

קיבלתי חום 38. 38 וחצי ונחלשתי.

01:11:19.710 01:11:23.560

אי אפשר היה להביא רופא

01:11:23.660 01:11:31.245

מכיוון שהרופאים היהודים הם פחדו ללכת ברחוב.

01:11:31.245 01:11:34.170

השתוללו החאפרים האלה.

01:11:34.170 01:11:35.940

ואז אני זוכר.

01:11:35.940 01:11:40.365

אמא הלכה. היה ברחוב זבלנה שם רופא.

01:11:40.365 01:11:50.595

רופא גסטרולוג והיא שכנעה אותו שיבוא.

01:11:50.595 01:11:57.855

והיא הלכה לפניו והיא הסתכלה ברחוב אם זה פנוי.

01:11:57.855 01:12:00.630

אם החאפרים לא נמצאים.

01:12:00.630 01:12:05.730

ואז הוא הגיע. חטפו רק גברים.

01:12:05.730 01:12:08.010

ואז הרופא הזה הגיע.

01:12:08.010 01:12:12.880

בדק אותי ואמר: "יש לו פרטיפוס.

01:12:13.430 01:12:21.370

יש לו פרטיפוס. לא לתת לו לאכול. רק ביצה.

01:12:21.440 01:12:26.670

אני לא יכול להפנות אותו לבית חולים.

01:12:26.670 01:12:32.730

אסור להחזיק אותו פה בבית. פרטיפוס זה מדבק.

01:12:32.730 01:12:39.075

אם אני אפנה אותו לבית חולים אז כבר משם הוא לא ייצא".

01:12:39.075 01:12:43.380

אמא. אמא החזירה את הרופא ואז התחיל

01:12:43.380 01:12:54.010

הסיפור שלא קיבלתי אוכל ומרגע לרגע נחלשתי.

01:12:54.320 01:12:57.135

ואז ביום בהיר אחד.

01:12:57.135 01:13:05.100

בלילה התחילו להישמע דפיקות על הדלתות.

01:13:05.100 01:13:11.700

שוב פעם אנחנו מבודדים רק לרחוב. לא לחצר.

01:13:11.700 01:13:15.015

"יהודים תצאו. תצאו".

01:13:15.015 01:13:17.055

אולי גם השומר של הד.

01:13:17.055 01:13:23.140

הבית. "לוקחים אות. אתם הולכים לגטו".

01:13:24.230 01:13:32.445

ואני כבר. ואז מה עשה אבא?

01:13:32.445 01:13:35.920

לקחו כל מיני דברים קטנים.

01:13:36.080 01:13:40.515

לחצר אי אפשר היה. החצר נכנס לגטו.

01:13:40.515 01:13:42.930

אבל הרחוב הזה איפה שה.

01:13:42.930 01:13:45.570

הבית מלאכה יצא מחוץ.

01:13:45.570 01:13:48.720

אז יכולנו רק ללכת. לצאת מ.

01:13:48.720 01:13:53.340

לרחוב ומשם ללכת איפה שעשו את הגטו.

01:13:53.340 01:13:56.070

דרך השער ברחוב רודניצקי.

01:13:56.070 01:14:01.005

ברחוב רודניצקי היה שער אבל לא נכנסנו לשער.

01:14:01.005 01:14:08.400

ואז לא. לא זוכר אם אבא לקח אותי על הכתפיים.

01:14:08.400 01:14:09.915

לא הייתי חלוש.

01:14:09.915 01:14:16.110

ולקחנו כל מיני דברים והתחלנו לצאת

01:14:16.110 01:14:21.730

לכיוון הגטו. לכיוון רודניצקי.

01:14:24.830 01:14:28.575

אז בערך ב-50 מטר מהחנות.

01:14:28.575 01:14:34.230

מהבית מלאכה שלנו. 50 מטר. היה שם.

01:14:34.230 01:14:40.215

עוד פעם אותו הרחוב היה הרחוב הזה מ.

01:14:40.215 01:14:47.655

לחוץ לגטו והאחור. אחור של הבניין לגטו.

01:14:47.655 01:14:54.540

ואז כנראה שם היה השער פתוח מבלי שנגיע לגטו.

01:14:54.540 01:14:57.630

ואז נכנסנו לבית. היה שם.

01:14:57.630 01:15:03.280

הוא היה סוחר אמיד מאוד של ריהוט.

01:15:03.890 01:15:09.375

דרך אח. דרך אגב. הסתבר אחר כך.

01:15:09.375 01:15:15.030

הכלה שלו. גם היו הכלה והבן שלו.

01:15:15.030 01:15:20.295

אחר כך הסתבר שהיא הלשינה על ההורים לגרמנים.

01:15:20.295 01:15:23.700

היא הייתה. טוב אבל זה לא שייך פה. אני אזכור.

01:15:23.700 01:15:25.740

היא נסעה עם. עם גרמנים.

01:15:25.740 01:15:28.725

‮עם ה-‭S.S‬. והיא.‬

01:15:28.725 01:15:33.690

והיא תפסה יחד איתם יהודים.

01:15:33.690 01:15:36.330

ופה מישהו הכיר אותה.

01:15:36.330 01:15:39.570

היא הייתה אחות בבלינסון.

01:15:39.570 01:15:42.870

אבל זה לא שייך. סיפור.

01:15:42.870 01:15:45.405

אבל זו. אני זוכר כן.

01:15:45.405 01:15:49.935

אז בינתיים נכנסתי לבית הזה ומתוך זה שהיה

01:15:49.935 01:15:52.830

כל הזמן לא אוכל וזה.

01:15:52.830 01:15:57.675

והייתה צפיפות. זאת אומרת באותו הדירה.

01:15:57.675 01:16:01.740

איפה שעלינו. אז בעל הב.

01:16:01.740 01:16:03.915

בעל הדירה הזו של ה.

01:16:03.915 01:16:10.335

הסוכן לקח את החדר אחד ועוד 3 חדרים נשארו שלו.

01:16:10.335 01:16:16.260

ושם נדחקו לכל חדר. מה שיותר אנשים.

01:16:16.260 01:16:25.590

נכנסה. כי נכנסנו לאיזה חדר קטן שממולי שם.

01:16:25.590 01:16:28.410

הא. והשכיבו אותי על המיטה

01:16:28.410 01:16:35.460

ואיבדתי את ההכרה. זה אני זוכר.

01:16:35.460 01:16:41.565

ואז זאתי הכלה של בעל הדירה.

01:16:41.565 01:16:43.590

שכחתי את השם שלה.

01:16:43.590 01:16:46.800

הסתובבו שם 2 תרנגולות.

01:16:46.800 01:16:52.390

היא שחטה את התרנגולת אחת והיא עשתה מרק.

01:16:52.760 01:16:55.530

התעלפתי אולי בגלל זה.

01:16:55.530 01:17:02.400

עד שנכנסתי לדירה. חצי יום שכבתי בחדר המדרגות שם.

01:17:02.400 01:17:08.115

ואז היא נתנה לי את ה. בישלו את העוף.

01:17:08.115 01:17:10.395

היא נתנה לי את המרק.

01:17:10.395 01:17:14.145

זה אני זוכר לטובה שלה.

01:17:14.145 01:17:17.430

אחר כך התברר. לא חשוב. וה.

01:17:17.430 01:17:20.985

אתה כל הזמן רומז או שאתה רוצה לספר?

01:17:20.985 01:17:26.105

לא. אחר כך התברר שהייתי פה בארץ.

01:17:26.105 01:17:29.520

התברר לי כל הסיפור שהיא

01:17:29.520 01:17:33.180

נמצאת באיזה מושב ומישהו הכיר אותה.

01:17:33.180 01:17:34.500

היא התחתנה ב.

01:17:34.500 01:17:39.195

באיטליה ושם מישהו הכיר אותה.

01:17:39.195 01:17:43.065

עשו משפט ויצאה זכאית כאילו.

01:17:43.065 01:17:47.880

ואחר כך פה בבית חולים יולדת אחת היא ניגשה.

01:17:47.880 01:17:49.395

היא עבדה בבית חולים.

01:17:49.395 01:17:51.615

הכירה אותה וש.

01:17:51.615 01:17:54.615

מהומה גדולה ושוב פעם ו.

01:17:54.615 01:17:57.105

אבל זה לא שייך לסיפור הזה.

01:17:57.105 01:18:01.935

בינתיים אני שכבתי. אני לא יודע.

01:18:01.935 01:18:04.425

יכול להיות שאולי שקלתי.

01:18:04.425 01:18:09.705

לא הייתי מסוגל צעד לרדת. שכבתי.

01:18:09.705 01:18:17.100

לפני הגטו. שכבתי אולי חודש בבית עם החום אז לא יכולתי ל.

01:18:17.100 01:18:20.920

ל. לעמוד על הרגליים מהמיטה.

01:18:22.130 01:18:31.060

והבית שלנו. הבית איפה שנמצאנו היה חסום לגטו.

01:18:31.280 01:18:35.115

והמצב שלי הלך ו.

01:18:35.115 01:18:38.040

ואבא לקח עוד עם

01:18:38.040 01:18:48.240

3 אנשים ואני חושב שזה לקח יומיים עד שפרצו את הקיר.

01:18:48.240 01:18:53.595

הקי. של ה. של הבניין הזה גבל עם קיר של. אה.

01:18:53.595 01:18:59.850

בית שנכנס לגטו. אז היה צריך לפרוץ את המעבר.

01:18:59.850 01:19:04.710

ואז אבא. זוכר. אני זוכר עם עוד.

01:19:04.710 01:19:07.185

יומם ולילה פרצו את.

01:19:07.185 01:19:11.820

את הקירות האלה ו. למעבר לתוך הגטו.

01:19:11.820 01:19:14.040

ואז הוא לקח אותי.

01:19:14.040 01:19:18.630

זוכר על הכתפיים ברחוב שוויטלנה.

01:19:18.630 01:19:22.440

הו. שוויטלנה. היה שמה בית חולים.

01:19:22.440 01:19:24.855

מצד אחד זה שוויטלנה.

01:19:24.855 01:19:29.505

מצד שני זה ז. זבלנה. זה היה בית חולים היהודי.

01:19:29.505 01:19:32.460

בית חולים גדול. אב.

01:19:32.460 01:19:33.780

שהוא עוד פעל?

01:19:33.780 01:19:37.605

הוא פעל ואבא הביא אותי שם לבית חולים.

01:19:37.605 01:19:44.040

זוכר שעשו לי צילום רנטגן ומצאו.

01:19:44.040 01:19:47.655

יש לי פה כתוב תמיד אני נושא את זה.

01:19:47.655 01:19:49.860

אה. הריאות הן נגועות.

01:19:49.860 01:19:55.680

דלקת ריאות ופלואוריטיס זה נקרא.

01:19:55.680 01:19:58.455

וולווריטיס. וולווריטיס.

01:19:58.455 01:20:03.240

זה מין מים. ו. או. נו. בריאות וסיפור.

01:20:03.240 01:20:05.565

מה אפשר לעשות?

01:20:05.565 01:20:09.570

הרופאים אמרו אי אפשר שום דבר לעשות.

01:20:09.570 01:20:16.025

שמש ואוכל. אלה הם 2 דברים.

01:20:16.025 01:20:18.905

אבא לקח אותי על הכתפיים.

01:20:18.905 01:20:22.105

הביא אותי. לא יכולתי ללכת.

01:20:22.105 01:20:29.385

אני זוכר עד היום. הוא פרם את ה.

01:20:29.385 01:20:33.795

מהמעיל היו שם זה נקרא.

01:20:33.795 01:20:37.560

אמרו [משובש] (שפה זרה)

01:20:37.560 01:20:39.945

מטבעות זהב?

01:20:39.945 01:20:43.470

מטבעות זהב. והלכו.

01:20:43.470 01:20:47.100

קנו. לא יודע איך זה בחו.

01:20:47.100 01:20:55.680

שלונינה. שלונינה זה בשר חזיר לא מבושל. רק השומן.

01:20:55.680 01:20:59.520

ומה עוד הרפואים אומרים: "אם.

01:20:59.520 01:21:05.130

אם אתם תשיגו גם בשר של כלב.

01:21:05.130 01:21:08.145

במיוחד הבשר של החזיר.

01:21:08.145 01:21:11.835

השומנים האלה. זה שהוא יאכל".

01:21:11.835 01:21:15.365

ואז אני זוכר. זה.

01:21:15.365 01:21:20.435

זוכר איך שנראים החתיכות האלה של החזיר.

01:21:20.435 01:21:23.140

ואז התחלתי לאט לאט.

01:21:23.140 01:21:26.190

ואז אחרי שבוע.

01:21:26.190 01:21:30.910

שבועיים לאט לאט התחלתי לרדת מהמיטה וללכת.

01:21:31.190 01:21:42.880

ספר על הגטו. אה. בווילנה. לגטו הזה שהוכנסתם ב-1941.

01:21:54.960 01:22:00.820

אהה. מכיוון שכל הרכוש שלנו עם העצים.

01:22:00.820 01:22:05.725

מה שאמרתי. זה נכנס לתוך הגטו. המחסנים.

01:22:05.725 01:22:11.695

ושי. הרסו את הגטו. אנשים פירקו דלתות.

01:22:11.695 01:22:16.150

פירקו כל איפה שאפשר היה לקבל חתיכות עץ.

01:22:16.150 01:22:18.535

בשביל ל. לבשל.

01:22:18.535 01:22:22.240

ו. ו. אז הת. באו שם מהגטו.

01:22:22.240 01:22:26.890

שם איפה למחסנים של אבא. של העצים.

01:22:26.890 01:22:30.520

ואבא הלך שם. חשב ש.

01:22:30.520 01:22:35.500

הוא לא הצליח אפילו להוציא מילה שם.

01:22:35.500 01:22:39.010

ההתנפלות הייתה ולקחו כל היהודי.

01:22:39.010 01:22:44.365

כל ה. נכנסו. שהוכנסו לגטו. הם לקחו את העצים.

01:22:44.365 01:22:48.140

הוריקו את המחסנים של הזה.

01:22:50.520 01:22:54.755

אה. אנחנו תקופה מסוימת

01:22:54.755 01:22:59.655

חילקנו את הדירה של זה הסוחר רהיטים.

01:22:59.655 01:23:04.095

יחד עם ה. הכלה הזו. עם המשפחה.

01:23:04.095 01:23:12.850

ישר ש. ש. כי בתוך חדר אחד היו שם 4 משפחות. 4 משפחות.

01:23:12.850 01:23:19.645

שמו עצים כאלה מין. מין. זה לא מיטה אלא בבו.

01:23:19.645 01:23:22.990

בצו. ב. ביום אספו את זה.

01:23:22.990 01:23:27.070

ובלילה מין משטחים כאלה.

01:23:27.070 01:23:31.300

ואנחנו שכבנו בצד אחד מכל ש.

01:23:31.300 01:23:37.240

מכל 3 הצדדים האחרים שכבו עוד משפחה.

01:23:37.240 01:23:40.300

עוד אחד שם עם ילד. תינוק.

01:23:40.300 01:23:44.035

אחר כך הסיפור עם התינוק ששם במח.

01:23:44.035 01:23:48.880

במ. במחבוא איפה שחיסלו. חנקו אותו שם.

01:23:48.880 01:23:55.585

אהה. והמטבח היה משותף של ב.

01:23:55.585 01:24:03.700

מטבח אחד. כל אחד מה שהיה שם בישלו שם ב. ב. לפי התור.

01:24:03.700 01:24:06.670

האם הגטו היה מגודר?

01:24:06.670 01:24:08.065

היה מגודר.

01:24:08.065 01:24:09.730

כל הגטו היה מגודר.

01:24:09.730 01:24:13.655

ברחוב רודניצקה היה השער של הגטו.

01:24:13.655 01:24:16.500

מי שמר על הגטו?

01:24:16.500 01:24:22.660

ב. ב. ב. קודם הוא היה סגור מבחוץ.

01:24:22.660 01:24:28.150

כל ה. כל הדלתות. כל החנויות. כל ה.

01:24:28.150 01:24:31.000

עם הבניינים היו סגורים עם.

01:24:31.000 01:24:34.750

עם. אה. עם. אה. עם קרשים. עם זה.

01:24:34.750 01:24:38.080

ה. היה רק יציאה אחת שם ב.

01:24:38.080 01:24:40.705

יציאה פורמלית. השער.

01:24:40.705 01:24:43.915

זה היה גטו מספר אחד.

01:24:43.915 01:24:55.075

ג. היה עוד גטו מספר 2 איפה שהיה בתי הכנסת הוות. העתיקים.

01:24:55.075 01:24:59.500

שם כל ה. כל הסמטאות הקטנות.

01:24:59.500 01:25:03.100

ושם גם דחפו. גם עשו.

01:25:03.100 01:25:05.170

זאת אומרת 2 גטאות.

01:25:05.170 01:25:10.255

באחד הימים חיסלו את הגטו מספר 2.

01:25:10.255 01:25:14.005

איפה שה. לקחו אותם.

01:25:14.005 01:25:17.990

מר קרמר. ממה התפרנסתם?

01:25:19.440 01:25:27.610

אהה. קודם היה כמו שעם ה. עם ה.

01:25:27.610 01:25:29.395

חזרלך?

01:25:29.395 01:25:30.355

חזרלך.

01:25:30.355 01:25:31.195

עם ה.

01:25:31.195 01:25:31.450

אבל.

01:25:31.450 01:25:32.365

מטבעות זהב.

01:25:32.365 01:25:38.950

אבל. אבל אבא יצא לעבוד. הוא עבד.

01:25:38.950 01:25:40.255

מחוץ לגטו?

01:25:40.255 01:25:44.305

מחוץ לגטו גברים בתחנת הרכבת.

01:25:44.305 01:25:47.635

ושם. היה שם גוי אחד.

01:25:47.635 01:25:51.610

קוכנובסקי קראו לו. אני זוכר קוכנובסקי.

01:25:51.610 01:25:55.195

ואבא רצה למצוא חן בעיניו וזה לא.

01:25:55.195 01:25:57.280

אה. רצה למצוא חן בעיניו.

01:25:57.280 01:26:01.285

הוא ידע שהגוי הזה אוסף בולים.

01:26:01.285 01:26:07.070

אז אבא לקח את כל האוסף של הבולים ונתן לו.

01:26:07.070 01:26:10.515

לגוי הזה. זה המנהל של התחנה.

01:26:10.515 01:26:13.005

ואז הוא קיבל שם מרק או זה.

01:26:13.005 01:26:16.035

לא יודע מה. מה הוא קיבל שם אוכל גם.

01:26:16.035 01:26:19.960

אבל גם שם היה מקבל בעבודה שם.

01:26:19.960 01:26:23.050

היה מקבל אוכל והיה מביא.

01:26:23.050 01:26:24.835

מה זה מביא?

01:26:24.835 01:26:29.665

אי אפשר היה להביא מכיוון שהיו 2.

01:26:29.665 01:26:34.600

צורר אחד שקראו לו מורר.

01:26:34.850 01:26:39.060

הוא היה בא עומד על יד השער

01:26:39.060 01:26:43.140

של הגטו וזה ידוע. ועושה חיפושים.

01:26:43.140 01:26:45.830

ברגע שמישהו היה רו.

01:26:45.830 01:26:51.355

מנסה להגניב תפוחי אדמה או משהו דומה לזה.

01:26:51.355 01:26:56.845

מכות. ולקח ו. לבית הסוהר.

01:26:56.845 01:27:00.940

י. ג. גם אני אחר כך. אני אתקדם.

01:27:00.940 01:27:02.830

אולי אני אקצר.

01:27:02.830 01:27:07.465

שאחרת אפשר פה לשבת הרבה זמן.

01:27:07.465 01:27:08.740

נעשה הפסקה.

01:27:08.740 01:27:15.520

בסוף אנחנו. אנחנו קיבלנו רשות להיכנס לד.

01:27:15.520 01:27:19.645

בית איפה שהתגוררנו.

01:27:19.645 01:27:24.560

ובבית הזה התמקם היודנראט.

01:27:25.500 01:27:29.545

המפקד של הגטו קראו לו גנס.

01:27:29.545 01:27:37.465

הוא שם כלוב. ובתוך הכלוב היה לו אווז.

01:27:37.465 01:27:42.025

ביידיש. ביידיש זה גנס.

01:27:42.025 01:27:45.235

הגנס. זה אווז.

01:27:45.235 01:27:48.310

אז ל. הפירמה שהוא אפ.

01:27:48.310 01:27:50.725

השם שלו היה גנס.

01:27:50.725 01:27:54.730

אז הוא שם אווז בתוך כלוב על יד הבית שלו.

01:27:54.730 01:27:57.250

טיפלו ח. טוב באווז.

01:27:57.250 01:27:59.650

זה המפקד הגטו. זה ידוע.

01:27:59.650 01:28:03.265

היה מ. מ. הוא היה נשוי עם.

01:28:03.265 01:28:07.015

אהה. עם. אהה. ליטאית.

01:28:07.015 01:28:10.105

ואשתו עם הבת גרו בחוץ ל.

01:28:10.105 01:28:15.520

אבל הוא גר. הוא התגורר פה בבניין הזה.

01:28:15.520 01:28:21.970

אנחנו גרנו שם. נתנו לנו להיכנס לדירה וזה.

01:28:21.970 01:28:27.445

ואז התקופה שאנחנו. הייתי שם. אז ראיתי את הכול.

01:28:27.445 01:28:29.485

ראיתי מי בא שם.

01:28:29.485 01:28:32.320

בגלל זה אחר כך הוציאו שאנחנו.

01:28:32.320 01:28:38.440

השאירו רק שבחצר הזה יגורו רק מפקד של המשטרה.

01:28:38.440 01:28:43.405

האח של הגנס. מפקד של המשטרה קראו לו דסלר.

01:28:43.405 01:28:45.520

וכל המקורבים של ה.

01:28:45.520 01:28:49.555

של היודנראט והמשטרה היהודית.

01:28:49.555 01:28:53.080

כל אלה שלא השתייכו לקבוצה. הוציאו.

01:28:53.080 01:29:00.850

זאת אומרת. קודם נתנו לנו להיכנס ואז הסיפור הזה נגמר.

01:29:00.850 01:29:04.825

ואז הוציאו אותנו ונתנו לנו באיזה מקום אחר לגור.

01:29:04.825 01:29:10.610

ספר על התפקיד של המשטרה היהודית.

01:29:18.840 01:29:23.395

זה כבר אולי.

01:29:23.395 01:29:33.470

אולי 2 קטעים מיוחדים שאני. השתתפו היהודים.

01:29:34.500 01:29:40.940

אחד הייתה שם אקציה של ילדים.

01:29:41.160 01:29:44.275

המ. הגרמנים באו.

01:29:44.275 01:29:46.915

דרשו יהודי י. י. ילדים.

01:29:46.915 01:29:55.255

אני התחבאתי. אני התחבאתי עם אבא שלי ב.

01:29:55.255 01:29:58.795

באותו קומפלקס של ב. אה. הבית השלישי.

01:29:58.795 01:30:01.435

אז הכניסה. איפה התחבאנו?

01:30:01.435 01:30:05.035

בתוך המפתן של הדלת.

01:30:05.035 01:30:07.645

נפתח המפתן של הדלת.

01:30:07.645 01:30:14.890

אה. ירדנו לת. עם סולם בתוך המרתף.

01:30:14.890 01:30:18.925

במרתף איפה שאבא אחסן שם את הב.

01:30:18.925 01:30:23.575

את העצים. אבל הם סגרו חלק.

01:30:23.575 01:30:30.895

זאת אומרת. הכניסה הייתה רק דרך המפתן עם הסולם מ.

01:30:30.895 01:30:35.710

שמישהו נכנס במרתף. אז זה מרתף גדול.

01:30:35.710 01:30:38.515

קירות. זה לא. זה ס.

01:30:38.515 01:30:49.390

ושם באו בבית הזה גם כן האלה התחבאו. וכנראה מישהו הלשין.

01:30:49.390 01:30:56.305

באה. אה. משטרה היהודית "ותצאו כולכם החוצה".

01:30:56.305 01:30:59.845

אבא כבר לא היה. אני נשארתי לבד.

01:30:59.845 01:31:06.400

"תצאו מהזה. אם אתם לא יוצאים". אז כולם התחילו לרוץ שמה.

01:31:06.400 01:31:11.450

מי שהיה שם התחיל לרוץ על ה. על הסולם.

01:31:12.240 01:31:18.805

בפינה אחת. בפינה אחת עמד

01:31:18.805 01:31:25.780

שם דלי לצרכי. לצרכים לעשות.

01:31:25.780 01:31:30.295

ובפינה השנייה ב. ב. ב.

01:31:30.295 01:31:35.680

הבתים האלה קצה הארובה. זאת אומרת.

01:31:35.680 01:31:38.920

הארובה למטה היה שם כנראה.

01:31:38.920 01:31:41.995

לא יודע. כנראה ש. שיזרום אוויר.

01:31:41.995 01:31:49.510

אבל במרתף הזה היה כניסה לארובה. ושכ.

01:31:49.510 01:31:54.790

המשטרה צעקה. אהה.

01:31:54.790 01:31:57.175

צעקה: "תצאו תצאו. אנחנו.

01:31:57.175 01:32:00.010

אם אתם לא תוצאים". אז יצאו.

01:32:00.010 01:32:04.195

אז שמעתי רק: "אם אתם כל. אם מישהו.

01:32:04.195 01:32:09.295

אנחנו נזרוק רימון. אם אתם לא יוצאים".

01:32:09.295 01:32:13.330

אז מישהו יצא. אני רצתי לפינה.

01:32:13.330 01:32:17.675

נכנסתי לתוך הארובה וטיפ.

01:32:17.675 01:32:22.290

שם היה הפיח למטה הוא דבוק.

01:32:22.290 01:32:24.840

זה ארובות גדולות כזה.

01:32:24.840 01:32:28.830

ואז קצת התרוממתי.

01:32:28.830 01:32:32.670

מישהו ראה עוד איזה בחורצ'יק. ילד.

01:32:32.670 01:32:35.250

איפה שאני. רץ אחריי.

01:32:35.250 01:32:37.665

וגם הוא נכנס לתוך זה.

01:32:37.665 01:32:40.205

זאת אומרת. אני כבר למעלה.

01:32:40.205 01:32:43.045

קצת יותר למעלה. הוא לפ.

01:32:43.045 01:32:51.940

ואז בא השוטר. ירד שוטר לחפש עוד אולי מישהו נשאר.

01:32:51.940 01:32:57.160

ואז הוא נכנס השוטר הזה לארובה.

01:32:57.160 01:33:00.265

הכניס את הידיים. חיפש.

01:33:00.265 01:33:03.625

אבל הוא הכ. לא הכניס את הידיים למעלה.

01:33:03.625 01:33:07.870

ששם בתוך זה. הוא לא. הוא לא תפס את אף אחד.

01:33:07.870 01:33:12.355

ואז הוא. הוא. שמעתי אז: "אין אף אחד".

01:33:12.355 01:33:14.200

באיזה שפה? ביידיש?

01:33:14.200 01:33:17.245

ביידיש. ואז הוא יצא.

01:33:17.245 01:33:25.615

אחרי איזה חצי שעה או חצי שעה שישבנו עוד בארובה יצאתי.

01:33:25.615 01:33:28.390

אני לא אשכח את זה.

01:33:28.390 01:33:33.055

מהארובה הייתי כולי שחור מהפיח.

01:33:33.055 01:33:37.780

אז כל אלה שהתגוררו שם: "או.

01:33:37.780 01:33:41.065

למה הוא לא מת.

01:33:41.065 01:33:44.200

התגורר פה והוא נשאר.

01:33:44.200 01:33:47.635

והילדים שלנו לקחו אותם?"

01:33:47.635 01:33:51.535

ואז פחדתי. לא יודע.

01:33:51.535 01:33:55.990

יצאתי ברחוב ורצתי איפה שאנחנו גרנו.

01:33:55.990 01:33:57.850

ואז הגעתי כולי.

01:33:57.850 01:34:01.735

כולם הסתכלו. הייתי כולי שחור עם פר. פיח.

01:34:01.735 01:34:05.215

ואז באתי איפה שאבא. זה.

01:34:05.215 01:34:08.920

בסוף שם איפה שגרנו גם כן היה מלינה.

01:34:08.920 01:34:12.070

קראו לזה. מלינה. זה מחבוא.

01:34:12.070 01:34:16.675

ואז שם היה במטבח מין כזה ארונצ'יק.

01:34:16.675 01:34:18.220

סחבתי את הארון.

01:34:18.220 01:34:20.695

ושם מאחורי הארון היה חדר גם כן.

01:34:20.695 01:34:25.390

ואבא אומר: "חיפשתי אותך במשטרה וזה וזה.

01:34:25.390 01:34:26.950

אה. חיפשנו לא.

01:34:26.950 01:34:28.945

אהה. ב. ב. במח.

01:34:28.945 01:34:33.910

בתחנה שם אספו את הילדים וזה זה. לא מצאתי וזה".

01:34:33.910 01:34:37.345

התנשקנו. זהו הי. השחרתי לו את ה.

01:34:37.345 01:34:40.450

את. אותו. כולי הייתי בפיח.

01:34:40.450 01:34:43.135

זה קטע של השוטרים.

01:34:43.135 01:34:50.095

קטע נוסף שאתה רואה פה מתחת לעיניים.

01:34:50.095 01:34:52.405

אה. עינ. עין שלי פה.

01:34:52.405 01:34:55.480

בזמן שחיסלו את הגטו.

01:34:55.480 01:35:00.820

אז התהלכה שמועה. אז עברנו גם.

01:35:00.820 01:35:05.380

הוציאו את המחרטה מהמחרטות מהמקום.

01:35:05.380 01:35:11.890

ובגטו היה בית מלאכה גם של מסגרות וגם של זה.

01:35:11.890 01:35:15.535

והעבירו את המחרטות של אבא.

01:35:15.535 01:35:20.365

ותמורת זה נתנו לו לעבוד ושילמו משהו שם. כן?

01:35:20.365 01:35:24.970

וזה. גם אני עבדתי בתוך ה.

01:35:24.970 01:35:26.350

בתוך חרטות עץ.

01:35:26.350 01:35:29.455

למדתי כן שם. ידעתי כבר לעבוד.

01:35:29.455 01:35:32.005

מי היו המעבידים?

01:35:32.005 01:35:33.790

היודנראט.

01:35:33.790 01:35:34.960

הכול היודנראט?

01:35:34.960 01:35:38.245

כן. מה. מה הסיפור היה?

01:35:38.245 01:35:41.095

הם הביאו גרמנים.

01:35:41.095 01:35:46.450

אני זוכר אז שבא מפקד. בא. בא. אה.

01:35:46.450 01:35:51.685

המפקד הגטו קראו לו היהודי הגאה.

01:35:51.685 01:35:55.390

הוא לא הלך עם טלאי. אבל הוא.

01:35:55.390 01:36:00.460

היהודים הסתכלו תמיד עם ראש למטה.

01:36:00.460 01:36:03.580

הוא הסתכל ישר לעיניים.

01:36:03.580 01:36:07.615

ואז הוא הביא זה משלחת או מה של.

01:36:07.615 01:36:10.660

‮אה. ‭S.S‬ וזה. לא יודע מאיפה הם באו.‬

01:36:10.660 01:36:14.770

להראות איך שהיהודים פרודוקטיבים.

01:36:14.770 01:36:19.270

ואז אני. הכינו שהם באים אז כולם עמדו.

01:36:19.270 01:36:22.000

אבא עמד על יד המחרטה וכאילו עובד.

01:36:22.000 01:36:25.375

וגם אני עבדתי שם עם זה.

01:36:25.375 01:36:27.745

ואז אני זוכר הוא בא אליי.

01:36:27.745 01:36:31.345

שם את היד על הכתפיים והוא אומר: "אתם רואים?"

01:36:31.345 01:36:41.200

לגרמנים. "הוא בן 13. איך שהוא פרודוקטיבי. כן?" ו. ואז.

01:36:41.200 01:36:43.315

אז אני חוזר לסיפור הזה.

01:36:43.315 01:36:46.555

התהלכה שמועה הגטו מחוסל.

01:36:46.555 01:36:52.270

אבל את אלה ב. בבתי המלאכה אלה.

01:36:52.270 01:36:55.270

אלה שעבדו. ישאירו אותם.

01:36:55.270 01:37:02.500

ואז באנו לבית המלאכה עם השקים. עם הבגדים וזה.

01:37:02.500 01:37:08.170

ו. ובאנו שם כאילו אנחנו נישאר שם או

01:37:08.170 01:37:10.075

שיעבירו את הבתי מלאכה.

01:37:10.075 01:37:18.280

ואז בא ה. קראו לו קיטל. זה שחיסל את הגטו.

01:37:18.280 01:37:22.195

והוציא בעזרת ה. הב. זה.

01:37:22.195 01:37:26.065

זה הכול התרחש באחד המבנים איפה שאנחנו.

01:37:26.065 01:37:29.065

שאני גרתי. זה היה קומפלקס של 3.

01:37:29.065 01:37:35.635

ואז הוציא את כל אלה מה. מהבתי מלאכה.

01:37:35.635 01:37:40.810

לי היה ש. שק על הכתפיים עם הבגדים.

01:37:40.810 01:37:45.040

כל מיני מה שאמא נתנה. ומעיל.

01:37:45.040 01:37:50.425

במעיל אבא שם. אהה.

01:37:50.425 01:37:55.870

מין זה סכיני. אה.

01:37:55.870 01:37:58.615

ר. אה. סכיני חרטות.

01:37:58.615 01:38:03.220

זאת אומרת. הם מאוד חדים מכיוון ש.

01:38:03.220 01:38:06.220

ל. קשה להגדיר את העבודה.

01:38:06.220 01:38:09.415

הוא אומר: "יקחו אותנו לעבודה.

01:38:09.415 01:38:12.550

אז עם המכשירים האלה. הסכינים.

01:38:12.550 01:38:13.870

אפשר לעבוד בח.

01:38:13.870 01:38:16.600

בחרטות. אפשר לעבוד בנגרות".

01:38:16.600 01:38:20.575

אז היו לי 2 סטים כאלה בכיס.

01:38:20.575 01:38:26.170

ואז כל היהודים עמדו ובאה.

01:38:26.170 01:38:34.390

והמשטרה היהודית עשתה שרשרת עם הידיים שלא יברחו.

01:38:34.390 01:38:39.775

מהחצר הזה היה אפשר לברוח לחצר השני איפה שגרנו פעם.

01:38:39.775 01:38:43.210

אז הם החזיקו את זה עם השרשרת. אה.

01:38:43.210 01:38:47.665

עם הידיים. ודחפו את האנשים לרחוב.

01:38:47.665 01:38:49.915

ושם כבר ברחוב היה ריק.

01:38:49.915 01:38:52.675

על יד השער עמדו שם. אה.

01:38:52.675 01:38:58.630

מכוניות של ה. הגרמנים. שחורות. להעמיס את האנשים.

01:38:58.630 01:39:02.950

ואז אני זוכר ניגשתי.

01:39:02.950 01:39:07.270

הם דחפו. אז ניגשתי. אה. אה.

01:39:07.270 01:39:11.230

לא עם. עם. עם. אה. מקלות גומי כאלה.

01:39:11.230 01:39:13.420

לא זו. יודע איך זה.

01:39:13.420 01:39:15.385

איך זה להגדיר את זה.

01:39:15.385 01:39:16.660

זה עם גומי. כן?

01:39:16.660 01:39:19.540

כאלה שמרביצים. כן?

01:39:19.540 01:39:21.565

המשטרה היהודית.

01:39:21.565 01:39:26.395

ואז אני הת. לא ר. לא רציתי שידחפו אותי.

01:39:26.395 01:39:28.990

אז העמדתי על יד הקיר.

01:39:28.990 01:39:33.860

ואז בא שוטר אחד ונתן לי מכה על הראש.

01:39:37.950 01:39:42.025

נתן לי ה. ה. ה. מכה על הראש.

01:39:42.025 01:39:46.680

אבל לפני זה הגרמני לא היה שם כבר.

01:39:46.680 01:39:50.160

נשארו רק המשטרה היהודית. לא יודע איפה הוא הלך.

01:39:50.160 01:39:53.360

אם הוא היה נשאר היה הורג אותי.

01:39:53.360 01:39:57.430

ל. בידי אבא. היה מפקד של ה.

01:39:57.430 01:39:59.650

מפקד של המשטרה.

01:39:59.650 01:40:04.060

דסלר. הוא בא לאבא ואמר לו: "תשמע.

01:40:04.060 01:40:10.655

אני רוצה שאתה תעשה לי מקל חלול. הליכה".

01:40:10.655 01:40:13.770

אז אבא עשה לו מקל שאפשר היה לכ.

01:40:13.770 01:40:17.950

להכניס. אה. להכניס עם ברגים.

01:40:17.950 01:40:19.825

שאתה לא. והוא היה חלול.

01:40:19.825 01:40:25.255

כן? ואז אבא החזיק עוד את המקל ובינתיים באו השוטרי.

01:40:25.255 01:40:27.610

השוטר הזה שנתן לי על הראש.

01:40:27.610 01:40:31.765

וכנראה שאני איבדתי. לא יודע מה שקרה לי.

01:40:31.765 01:40:38.260

הוצאתי אחד מהסכינים שהיה לי ב.

01:40:38.260 01:40:44.350

בכיס. ודחפתי לו על הבטן. לשוטר.

01:40:44.430 01:40:48.940

ואני לא יכול לשכוח את זה.

01:40:48.940 01:40:52.675

התנפלו לי כל השוטרים היהודים הרבה.

01:40:52.675 01:40:55.960

כמה. והתחילו להרביץ.

01:40:55.960 01:41:00.025

אז אני נזכר שאני לא הרגשתי כאב.

01:41:00.025 01:41:03.490

הרגשתי רק מין איזה כוכבים כאלה.

01:41:03.490 01:41:07.375

מין מעומעם כזה. מזה לא מבלי.

01:41:07.375 01:41:09.325

מבלי הרג. לא הרגשתי.

01:41:09.325 01:41:12.025

אני רק זוכר שאבא צעק: " מה.

01:41:12.025 01:41:15.580

תעזבו אותו. הוא הרי ילד. ילד".

01:41:15.580 01:41:20.200

ואז עד שהוציאו ממני מהיד את הסכין.

01:41:20.200 01:41:25.015

פה פגעו לי פה ב. פה מהסכין פה זה.

01:41:25.015 01:41:27.445

ואז התחיל להישפך דם.

01:41:27.445 01:41:33.400

ואני כנראה הוצאתי עוד סכין והתחלתי לרוץ.

01:41:33.400 01:41:37.480

התחלתי לרוץ לשרשרת.

01:41:37.480 01:41:41.650

אז ה. ה. ההורים. האבא ואמא עמדו שם צ.

01:41:41.650 01:41:45.100

צעק: "ילד וזה". ואני רצתי מלא עם דם.

01:41:45.100 01:41:48.730

ורצתי לשרשרת של היהודי. המשטרה.

01:41:48.730 01:41:52.420

ושם עמד שוטר אחד שלפני

01:41:52.420 01:41:59.015

המלחמה הוא עבד במסחר של צינורות גומי.

01:41:59.015 01:42:02.040

אבא היה עושה בשביל הצינורות גומי.

01:42:02.040 01:42:08.260

שלא ישתפשפו על הרצפה. מין מופטות כאלה מעץ.

01:42:08.390 01:42:13.920

ואז שבדיוק ניגשתי אליו. שהוא היי.

01:42:13.920 01:42:16.305

הוא ראה אותי. הוא הוריד את ה.

01:42:16.305 01:42:19.230

היד של ה. שהחזיק.

01:42:19.230 01:42:23.200

ואז עברתי. פרצתי דרך.

01:42:23.200 01:42:24.730

לא פרצתי. הורידו את היד.

01:42:24.730 01:42:31.880

ועברתי לבנ. חצר השני שם.

01:42:31.880 01:42:35.950

שם היה פרשה אחרת. שם ריכזו שם כמה

01:42:35.950 01:42:41.020

אנשים שאמורים היו להעביר למחנה פרוצ. פרוטקציונרים.

01:42:41.020 01:42:48.475

ואז אני רצתי. ופתאום נקרע לי מהריצה ה.

01:42:48.475 01:42:52.975

ה. השק של הבגדים נפל.

01:42:52.975 01:42:57.715

אז פתאום ידעתי מה.

01:42:57.715 01:43:02.480

מה. הבחנתי כבר מה קרה. שאני לבד.

01:43:03.630 01:43:07.855

אז חזרה לרוץ שם לא רציתי.

01:43:07.855 01:43:12.505

או שראיתי כבר שלא היה כבר אף אחד. הוציאו את כולם.

01:43:12.505 01:43:17.155

ואז בגטו על מנת ל.

01:43:17.155 01:43:20.770

לאנשים לאפשר לרוץ לעבור.

01:43:20.770 01:43:27.400

אז בתוך החצר פרצו את הקירות מבניין אחד לבניין השני.

01:43:27.400 01:43:29.380

זאת אומרת. שנכנסת פה.

01:43:29.380 01:43:35.500

יכולת להגיע עד כמעט לאורך 20 בניינים.

01:43:35.500 01:43:41.305

ואז נכנסתי לתוך מעבר כזה ורצתי. איפה רצתי?

01:43:41.305 01:43:45.610

חשבתי שאיפה שאנחנו התגוררנו שם.

01:43:45.610 01:43:47.845

אחר כך איפה שהסתתרתי.

01:43:47.845 01:43:50.635

שם אולי אבא נכנס.

01:43:50.635 01:43:53.980

אבל לפני שאני הצטרכתי ל.

01:43:53.980 01:43:56.365

להגיע לחצר הזה.

01:43:56.365 01:44:00.985

לא היה שם מעבר בין ה. החומו.

01:44:00.985 01:44:06.085

בין הקירות. ואז הצטרכתי לצאת לרחוב.

01:44:06.085 01:44:08.965

הבית הזה לרחוב.

01:44:08.965 01:44:15.535

זה היה 30 מטר משער על הגטו. משער של הגטו.

01:44:15.535 01:44:22.030

על יד השער של הגטו ראיתי עומדות מכוניות מש.

01:44:22.030 01:44:25.525

עם כיסוי ברזנט שחור.

01:44:25.525 01:44:32.575

על יד זה יושב הקיטל הזה ומנגן על פסנתר.

01:44:32.575 01:44:35.080

חושב שככה זה היה.

01:44:35.080 01:44:37.390

אבל אני הצטרכתי לצאת.

01:44:37.390 01:44:41.095

לעבור ברחוב ול. על מנת להיכנס.

01:44:41.095 01:44:43.915

ואז יצאתי. אז הוא תפ.

01:44:43.915 01:44:49.045

פתאום אותו השוטר תפס אותי ביד.

01:44:49.045 01:44:53.350

הוא אומר: "זה אבא שלך משתגע.

01:44:53.350 01:44:55.990

הוא מחפש אותך. הוא כבר הלך".

01:44:55.990 01:44:58.945

אבל אני כל כך הייתי ב.

01:44:58.945 01:45:01.615

מפוחד מכל הסיפור הזה.

01:45:01.615 01:45:04.600

יכול להיות שלא קלטתי שאבא סיפר.

01:45:04.600 01:45:06.745

מ. מחפש אותי או לא.

01:45:06.745 01:45:11.275

החלטתי שאני בכוח השתחררתי.

01:45:11.275 01:45:16.840

מכיוון שכנראה נכנס לי בראש שהגרמני רואה.

01:45:16.840 01:45:18.850

‮ה-‭S.S‬. המפקד של ה.‬

01:45:18.850 01:45:21.670

שחיסל את הגטו. רואה מה שמתרחש.

01:45:21.670 01:45:23.260

זה. זה לא היה רחוק.

01:45:23.260 01:45:26.290

אולי 50 מטר או 30 מטר.

01:45:26.290 01:45:35.020

ואז השתחררתי ממנו ונכנסתי לחצר איפה שהייתה המחבוא.

01:45:35.020 01:45:39.320

זה סי. זה הסיפור הזה.

01:45:39.570 01:45:48.820

והמחבוא היה איפה שהתגוררנו פעם שהכניסו אותנו לגטו.

01:45:48.820 01:45:56.170

ושם אבא עם עוד חבר גם כן מסגר.

01:45:56.170 01:46:01.000

שם המשפחה פרום כמו שניהם אחים.

01:46:01.000 01:46:05.650

הם בנו שם מ. מלונמה. איך?

01:46:05.650 01:46:09.265

במטבח היה אותה השידה. זה.

01:46:09.265 01:46:13.705

היו נכנסים לתוך חדר קטן.

01:46:13.705 01:46:17.860

בחדר היו. אה. מזרונים.

01:46:17.860 01:46:21.880

אז חשבת שזה מ. מחבוא.

01:46:21.880 01:46:27.340

עכשיו. החדרון הזה הקטן היה חלק מדירות מסביב.

01:46:27.340 01:46:32.710

ש. שה. ה. כבר לא היו אנשים בגטו.

01:46:32.710 01:46:35.410

זה היה מוזנח. הוציאו את הקירות.

01:46:35.410 01:46:39.070

שם לא עשו את הצרכים אז לא.

01:46:39.070 01:46:42.295

זה היה כאילו פינתי החדר.

01:46:42.295 01:46:44.440

אבל זה לא הכול עוד היה.

01:46:44.440 01:46:53.035

ה. הר. אפ. הרימו את המזרון ואז נפתח הרצפה.

01:46:53.035 01:46:59.845

ומהרצפה היה סולם שירד ל. לפרטר.

01:46:59.845 01:47:02.305

והפ. הקומת קרקע.

01:47:02.305 01:47:06.470

והקומת קרקע היה גם כן ריק.

01:47:07.350 01:47:10.090

אבל זה עוד לא הכול.

01:47:10.090 01:47:13.405

אז. אה. כשניגשת. ש.

01:47:13.405 01:47:18.760

ניגשת לחלון של המרתף. זה לא חלון.

01:47:18.760 01:47:21.310

זה. זה בנוי ככה.

01:47:21.310 01:47:27.535

הבתים הם. ה. ה. הקיר הוא רחב.

01:47:27.535 01:47:32.725

אז מין כזה פ. פלט. לא פלטה כזו זה מין חלון.

01:47:32.725 01:47:40.630

ואז נפתח מ. מהצד מין פתח כזה.

01:47:40.630 01:47:45.835

ושוב פעם. שוב פעם. אה. סולם.

01:47:45.835 01:47:48.850

ושם נכנסו למרתף.

01:47:48.850 01:47:54.265

והחדר של המרתף זה היה המלונה.

01:47:54.265 01:47:57.535

אז אני עליתי. זה היה הכול כבר מחוסל.

01:47:57.535 01:47:59.515

התחל. אבל אני ידעתי.

01:47:59.515 01:48:03.025

אז נכנסתי לחדר הקטן.

01:48:03.025 01:48:06.880

צעקתי: "תפתחו תפתחו". אף אחד לא ענה.

01:48:06.880 01:48:11.350

אז כשירדתי כבר למטה.

01:48:11.350 01:48:14.200

אז כנראה הם שמעו את הצעקות שלי.

01:48:14.200 01:48:19.390

ואז הם פתחו זה ונכנסתי לתוך המרתף.

01:48:19.390 01:48:21.505

ומי. את מצאת שם?

01:48:21.505 01:48:23.485

שם היו איזה 30 איש.

01:48:23.485 01:48:25.285

לא בני המשפחה שלך?

01:48:25.285 01:48:28.525

לא. לא. לא אבא ולא אמא.

01:48:28.525 01:48:30.220

הכול. אין [משובש] זר.

01:48:30.220 01:48:31.615

הם לקחו?

01:48:31.615 01:48:33.385

הם הלכו. כן.

01:48:33.385 01:48:35.560

לקחו אותם למחנות?

01:48:35.560 01:48:37.885

לאמא אני לא יודע.

01:48:37.885 01:48:42.940

לאבא ב-48' שנכנסתי בברלין.

01:48:42.940 01:48:47.260

הייתי בברלין. נכנסתי לג'וינט.

01:48:47.260 01:48:51.085

לג'וינט אני חושב איפה שעשו רשימות.

01:48:51.085 01:48:52.720

אני אמנם לא כמו פה.

01:48:52.720 01:48:56.305

לא רשמתי את עצמי. הייתי בזה.

01:48:56.305 01:48:59.935

פתאום ראיתי שם של המשפחה שלי.

01:48:59.935 01:49:08.440

הסתבר שאחותי שלקחו אותה באחד האקציות עוד מהגטו.

01:49:08.440 01:49:13.210

אז הייתה ב. ב. לא בבוכנוואלד זה.

01:49:13.210 01:49:18.910

ברנדוט הוציא מן הרבה נשים. והעביר אותם לשוודיה.

01:49:18.910 01:49:25.765

ואז אני. ואז מצאתי שהיא שמעה את הקול שלי. התעלפה שם.

01:49:25.765 01:49:27.880

כן? לא חשוב. שם צלצל. אה.

01:49:27.880 01:49:31.270

אפשרו לצלצל. אבל לא זה הסיפור.

01:49:31.270 01:49:33.520

שם זה המלינה.

01:49:33.520 01:49:36.100

הגטו כבר היה מחוסל.

01:49:36.100 01:49:40.255

לא היה. לא היה.

01:49:40.255 01:49:41.995

כי הוציאו את כולם.

01:49:41.995 01:49:46.915

שמעת רק בלילה החלונות פתוחים.

01:49:46.915 01:49:50.545

אולי השעון תיק תק עוד זה.

01:49:50.545 01:49:55.700

ושם ישבו 30 איש. חשמל היה.

01:49:59.670 01:50:02.575

באחד הי. באחד ה.

01:50:02.575 01:50:06.250

באחד. בין. בין אלה. וזה הקטע.

01:50:06.250 01:50:10.405

אחד מהיש. האנשים שם היה לו ילד.

01:50:10.405 01:50:13.015

הוא היה בן שנה וחצי או שנתיים.

01:50:13.015 01:50:16.375

הוא היה חולני. מה חולני?

01:50:16.375 01:50:20.365

היא תמיד דאגה לפחות איזה קילו או 2 קילו.

01:50:20.365 01:50:24.505

קילו לחם הוא אכל. משהו דומה כזה.

01:50:24.505 01:50:27.220

שם שהתגורר. אני.

01:50:27.220 01:50:31.120

גם היא הייתה שם במרתף עם הילד.

01:50:31.120 01:50:34.375

ובין ה. זה היום הראשון.

01:50:34.375 01:50:38.935

היום השני. היום השני אני חושב.

01:50:38.935 01:50:43.285

שעוד שמעו אנשים שם רצים. רצים.

01:50:43.285 01:50:45.580

הם באו: "תצאו". ה.

01:50:45.580 01:50:48.415

הגרמנים או עם הליטאים או.

01:50:48.415 01:50:49.975

אני חושב שבעזרת ה.

01:50:49.975 01:50:53.515

המשטרה היהודית גם כן אמרה: "תצאו.

01:50:53.515 01:50:55.135

תצאו ל. לעבודה.

01:50:55.135 01:50:59.080

מי שישאר יוציאו אותו מייד להורג.

01:50:59.080 01:51:04.610

נותנים לכם יום אחד ש. לצאת".

01:51:05.730 01:51:10.045

שהיא. שהיא. היא ישבה. הב.

01:51:10.045 01:51:12.655

הילד הזה התחיל לצרוח.

01:51:12.655 01:51:19.705

התחיל לצרוח ושם שמעו שעם המגפיים שם למעלה וזה.

01:51:19.705 01:51:25.630

אז הייתה שם זה הבת של הפרום.

01:51:25.630 01:51:29.695

זה החבר של אבא שלי. רוחקה קראו לה.

01:51:29.695 01:51:32.200

הם 3 בנות היו. אחיות.

01:51:32.200 01:51:37.615

אבל היא הייתה רצינית. תפסה את הילד.

01:51:37.615 01:51:41.230

אני ישבתי שם אז זה היה על יד ה.

01:51:41.230 01:51:45.505

מה שתיארתי עם הסולם הזה.

01:51:45.505 01:51:53.695

ממול היה שם חפרו בתוך האדמה לעשות את הצרכים. ואני ישבתי.

01:51:53.695 01:51:57.970

והתחיל שמה. הוא התחיל לצרוח. מה היא לקחה?

01:51:57.970 01:52:01.465

ס. ק. זה. זה מה שהיא לקחה.

01:52:01.465 01:52:06.830

שמה את הילד. שמה 2 כריות וחנקה אותו.

01:52:07.740 01:52:11.335

הוא. אז נעש. נעשה שקט.

01:52:11.335 01:52:13.930

אז האישה. שכחתי את השם שלה.

01:52:13.930 01:52:18.160

אז התחילה לצעוק: "איפה הילד שלי?

01:52:18.160 01:52:19.630

איפה הילד שלי?"

01:52:19.630 01:52:21.475

הא. היא כנראה.

01:52:21.475 01:52:23.290

לא יודע. או כנראה.

01:52:23.290 01:52:27.280

אולי היא הבינה". אני אוציא אותכם כולכם.

01:52:27.280 01:52:32.830

אתם תלכו. תלכו בגלל זה שהרגתם לי". עוד לא ידעה.

01:52:32.830 01:52:35.920

ו. ואני ישבתי שם.

01:52:35.920 01:52:41.935

היא קפצה אליי כאילו אני שמתי את הילד.

01:52:41.935 01:52:47.020

אבל אני לא שמתי. זה ה. הבת הרוחלה. והיא נ.

01:52:47.020 01:52:48.475

היא בעצמה שמה?

01:52:48.475 01:52:49.255

מי?

01:52:49.255 01:52:51.415

היא בעצמה הרגה את הילד?

01:52:51.415 01:52:52.735

האי. האישה?

01:52:52.735 01:52:52.975

כן.

01:52:52.975 01:52:53.710

לא.

01:52:53.710 01:52:54.565

מי?

01:52:54.565 01:52:56.845

הילד היה מונח שם.

01:52:56.845 01:52:59.695

והיא. לא יודע מה שהיא התרחקה.

01:52:59.695 01:53:03.550

והוא התחיל לצרוח. אז ה. ה. ה.

01:53:03.550 01:53:07.330

הבחורה. הבחורה שמה 2 כריות.

01:53:07.330 01:53:08.380

בחורה אחרת?

01:53:08.380 01:53:14.260

אחרת. ו. ונח. ונ. פתאום כבר לא שמעו יותר.

01:53:14.260 01:53:16.180

אז היא כנראה הבינה האישה.

01:53:16.180 01:53:19.420

התחילה לצרוח: "אני. זה".

01:53:19.420 01:53:24.100

עכשיו. לא יודע. אני זוכר התנפלה עליי.

01:53:24.100 01:53:25.990

תפסו אותה. עד שהחזיקו.

01:53:25.990 01:53:28.540

הרגיעו עם ה. סתמו לה את הפה.

01:53:28.540 01:53:31.975

מכיוון שהיא התחילה לצעוק: "אתם הרגתם את הילד.

01:53:31.975 01:53:37.970

אני. כולכם תלכו". ועד שלא יודע נרגעה.

01:53:38.370 01:53:41.875

להוציא את הילד הגופה אי אפשר היה.

01:53:41.875 01:53:44.170

מכיוון שאז היו מבחינים.

01:53:44.170 01:53:52.345

מה לקחו? חפרו שם בתוך האדמה במרתף כזה בור קטן.

01:53:52.345 01:53:55.630

שמו אותו. שם היה איזה זכוכיות.

01:53:55.630 01:54:01.015

שמו זכוכיות שכנראה שהגופה לא תתרומם. כיסו עם זה.

01:54:01.015 01:54:03.940

ואני זוכר שם לא היה מקום איפה לשכב.

01:54:03.940 01:54:08.230

לא רחוק משם גם אני שכבתי על יד הסיפור הזה.

01:54:08.230 01:54:12.920

זה הסיפור. לכאורה הכול פשוט.

01:54:16.170 01:54:24.505

הגרמנים הלכו וסגרו את המים בגטו.

01:54:24.505 01:54:28.705

זאת אומרת. גם במרתף חשמל היה.

01:54:28.705 01:54:32.155

מכיוון שזה היה בית גבולי.

01:54:32.155 01:54:36.355

אבל החש. ה. המים הם סגרו.

01:54:36.355 01:54:42.340

פתחו. פתחנו את הברז שם במרתף היה ברז. אין מים.

01:54:42.340 01:54:48.670

השפתיים מה שהיה עוד קצת דלי או מה. התנפחו.

01:54:48.670 01:54:52.120

השפתיים חום היה גם שם.

01:54:52.120 01:54:57.020

מכיוון ש-30 איש בתוך מרתף סגור.

01:54:58.380 01:55:03.535

ואז התחיל הסיפור הזה. אז פחדו.

01:55:03.535 01:55:11.245

אז קודם נשים מתחת למרזפים בחצר בלילה. אולי יירד גשם.

01:55:11.245 01:55:13.735

אז אחר כך אמרו: "לא.

01:55:13.735 01:55:17.170

אסור לשים. מכיוון שהגרמנים יראו.

01:55:17.170 01:55:20.300

שמו מה פתאום מתחת לכ.

01:55:21.000 01:55:26.920

אה. אה. לעש. הם מייד יבחינו שפה מת. מתחבאים".

01:55:26.920 01:55:29.770

הרי לקחו. אין מים.

01:55:29.770 01:55:33.070

אני כנראה לא הבנתי אז הרבה.

01:55:33.070 01:55:34.540

בן כמה הייתי אז?

01:55:34.540 01:55:36.400

זה היה 43'?

01:55:36.400 01:55:40.705

בקושי 15. בקושי 15.

01:55:40.705 01:55:46.340

ואז היו שם. יצאתי מהמחבוא בלילה.

01:55:47.130 01:55:51.835

רוח. אה. רק דפיקות של החלון.

01:55:51.835 01:55:54.475

ברחוב הם הסתובבו הגרמנים.

01:55:54.475 01:55:57.100

אבל אני בבתים הסמוכים הלכתי.

01:55:57.100 01:56:01.925

הבית כמו שאמרתי גם. שמעת רק.

01:56:01.925 01:56:07.680

ואז בחושך הייתי הולך. נכנס לבית.

01:56:07.680 01:56:11.435

והיה שם איפה שכיבסו כביסה.

01:56:11.435 01:56:13.825

אני לא ידעתי מה זה.

01:56:13.825 01:56:17.485

אז לקחתי. סחבתי איתי 2 ש.

01:56:17.485 01:56:19.945

לכאבים. גומי. איך זה נקרא?

01:56:19.945 01:56:24.895

כאלה ש. שיש כאב. שמים מים חמים.

01:56:24.895 01:56:25.825

אה.

01:56:25.825 01:56:27.790

מים חמים. זה גו.

01:56:27.790 01:56:29.770

מגומי שסוגרים עם פקק.

01:56:29.770 01:56:30.055

כן.

01:56:30.055 01:56:32.125

אז היו לי 2 כאלה.

01:56:32.125 01:56:35.395

מילאתי את זה. ואז באתי.

01:56:35.395 01:56:43.300

באתי למרתף חזרה. ואז הסתכלו.

01:56:43.300 01:56:50.170

זה היה עם סודה מכיוון שכנראה לא הספיקו ל.

01:56:50.170 01:56:55.570

להוציא את ה. שהתחיל החיסול אז השאירו את המים. את זה.

01:56:55.570 01:57:01.000

ואז לקחו את המים שהבאתי מהבקבוקים האלה לתוך הקומקום.

01:57:01.000 01:57:03.040

היה שם קומקום לחץ.

01:57:03.040 01:57:08.905

והסודה שקעה ונשאר לי מים.

01:57:08.905 01:57:11.200

ואז התחילה הרוחל הזאת.

01:57:11.200 01:57:15.985

התחילה לחלק לכל אחד עם כפיות קטנות מים.

01:57:15.985 01:57:20.815

אבל זה לא הספיק. אז התחלתי לצאת ג.

01:57:20.815 01:57:24.295

שוב פעם איפה לחפש מים.

01:57:24.295 01:57:30.505

אז ב. בווילנה שם לא היו בתי שימוש בבתים.

01:57:30.505 01:57:33.130

זה היה בית שימוש עם ניאגרה.

01:57:33.130 01:57:35.695

זאת אומרת. מושכים. זה יו.

01:57:35.695 01:57:39.130

יורד בצינור. אבל למעלה יש מים שם.

01:57:39.130 01:57:44.170

אז הייתי שובר את הצינור.

01:57:44.170 01:57:47.140

ואז שם את הבקבוק איפה ש.

01:57:47.140 01:57:50.215

הצינור הרי יורד לתוך הזה.

01:57:50.215 01:57:51.940

זה. ואז מתמלא מים.

01:57:51.940 01:57:55.465

אבל גם זה. שם. אה. שכבנו 3 שבועות.

01:57:55.465 01:57:57.325

ואז גם זה לא עזר.

01:57:57.325 01:57:59.200

ומזון אחר?

01:57:59.200 01:58:03.265

מזון היה שם ארבעס. אה. אפונה.

01:58:03.265 01:58:04.945

מה עוד. אהה?

01:58:04.945 01:58:09.520

מצאו איזה צנצנות של שומן עוף מהבתים.

01:58:09.520 01:58:13.555

היה שם חתיכות לחם. מצאו מהבתים.

01:58:13.555 01:58:17.890

בינתיים התחילו כבר הגרמנים להוציא את כל הרהיטים.

01:58:17.890 01:58:21.970

לזרוק על ה. ברח. מהב. בתים.

01:58:21.970 01:58:25.390

זאת אומרת. כנראה הגיע הזמן גם את

01:58:25.390 01:58:29.950

השידה מהמטבח שם בקומה הראשונה.

01:58:29.950 01:58:34.855

אבל לא זה. בינתיים אי אפשר היה למצוא מים.

01:58:34.855 01:58:38.300

אז איפה אני מצאתי מים?

01:58:38.820 01:58:44.290

סיפרתי לך בחצר איפה שאני התגוררנו.

01:58:44.290 01:58:50.815

שם היה בזמן הגטו התאכסן המפקד של הגטו.

01:58:50.815 01:58:55.060

ובזמן שחיסלו את הגטו. התאכסנו שם.

01:58:55.060 01:58:56.875

זה היה בית הכי מפואר.

01:58:56.875 01:59:02.515

התאכסנו הגרמנים. ועם כלבים היו שם.

01:59:02.515 01:59:05.545

ואני זוכר. אבל איך אני מגיע לשם?

01:59:05.545 01:59:09.010

אני ידעתי שם הם לא סגרו את המים

01:59:09.010 01:59:12.880

מכיוון שהם נמצאים שם בבניין ה.

01:59:12.880 01:59:17.995

אני עד היום לא מסוגל לפענח איך הייתי עולה על ה.

01:59:17.995 01:59:21.325

על הגג של הבית והגגות.

01:59:21.325 01:59:23.455

הבתים הם מין שרש.

01:59:23.455 01:59:28.435

הם לא הפרדה. אחד מודבק לשני.

01:59:28.435 01:59:36.250

הייתי עולה. הייתי עולה למעלה על הגג וכמו חתול על המר.

01:59:36.250 01:59:41.340

המרזב בקומה השלישית מגיע לבית הזה.

01:59:41.340 01:59:46.925

איפה שסיפרתי לך. שם עם ה. בתוך המפתן.

01:59:46.925 01:59:50.920

ושם היה גם ברז. אבל מה?

01:59:50.920 01:59:53.455

הגרמנים מנוולים. מה הם עשו?

01:59:53.455 01:59:56.185

בכניסה שמו חוט.

01:59:56.185 01:59:59.775

זאת אומרת. אם נכנסת למ.

01:59:59.775 02:00:01.770

רצית להיכנס למפתן.

02:00:01.770 02:00:03.825

היית צריך לקרוע את החוט.

02:00:03.825 02:00:06.740

אז הם יראו שיש כבר יהודים.

02:00:06.740 02:00:10.900

אז אני זוכר זחלתי מתחת לחוט הזה.

02:00:10.900 02:00:14.260

ירדתי. מילאתי. חזרתי.

02:00:14.260 02:00:17.380

פעמיים ככה. והכלבים נבחו שם.

02:00:17.380 02:00:24.700

וככה הבאתי מים עד ליום אחד בהיר. בלילה זה היה.

02:00:24.700 02:00:29.080

יום שישי. טראח בתוך ה.

02:00:29.080 02:00:35.320

איפה שאני ישבתי תמיד על הסולם הזה בתוך ה. מהמרתף.

02:00:35.320 02:00:38.980

כן? זה היה חלול. טראח.

02:00:38.980 02:00:42.205

נתנו לכל פולני. לכל עובד.

02:00:42.205 02:00:46.270

עבדו שם. הוציאו את הרהיטים. וחיפשו יהודים בגטו.

02:00:46.270 02:00:52.230

אז נתנו להם שק סוכר בשביל כל יהודי. אז הם חיפשו.

02:00:52.230 02:00:59.440

אז אני ישבתי שם ופתאום אחד טראח עם המגפיים לתוך ה.

02:00:59.440 02:01:03.220

תוך המבנה. תוך ה. הקרשים של ה.

02:01:03.220 02:01:08.785

ואז שמעתי: "פה". הם חדרו לקומת הקרקע.

02:01:08.785 02:01:11.465

הם לא ידעו. פתאום זה ריק.

02:01:11.465 02:01:13.230

אז שמעתי שהם.

02:01:13.230 02:01:15.675

זה היה יום שישי כנראה הלכו הביתה.

02:01:15.675 02:01:18.485

הוא אומר: "אנחנו נחזור ביום ראשון".

02:01:18.485 02:01:23.680

ונתן מכה. אני זוכר עוד את האבק שנשפך לי מהקרשים

02:01:23.680 02:01:25.720

על הפ. פנים. לעיניים.

02:01:25.720 02:01:29.710

ואז באותו יום שישי היה שם.

02:01:29.710 02:01:35.800

אמרתי: "הם יחזרו ביום ראשון ואנח. יתפסו אותנו".

02:01:36.050 02:01:45.585

היה שם זוג אחד פליט מוורשה הוא ואשתו. אמרתי: "בוא.

02:01:45.585 02:01:49.120

הא. בוא נ. א. הא. אז אני אמרתי.

02:01:49.120 02:01:52.630

אני אלך לראות איפה מהחצר.

02:01:52.630 02:01:57.470

איפה שגרתי. שם אני אמצא דרך החוצה.

עדותו של קרמר אלכסנדר יליד 1928 Wilno פולין על קורותיו בגטו Wilno, ב-Ponary ובמחבוא במחנה עבודה בן למשפחה מסורתית ,ציונית וענייה; לימודים בבית הספר העממי "תרבות"; הכיבוש הסובייטי; הכיבוש הגרמני ב-1941; הטלת גזרות על היהודים כולל החרמת רכוש וענידת טלאי צהוב; גירוש לגטו; החיים בגטו כולל חטיפות ע"י ליטאים; היודנראט; המשטרה היהודית; במחבוא בבית; הלשנה ולכידה ע"י המשטרה היהודית; חיסול הגטו; גירוש ל-Ponary; פרידה מהמשפחה וניסיון בריחה; לכידה ומסירה לידי הגסטאפו; העברה למחנה עבודה ב-Wilno; הסתתרות במחבוא במחנה; שחרור ע"י הצבא האדום ב-1944; מעבר ל-Berlin; פגישה עם האחות; הצטרפות לתנועת הנוער בית"ר; עלייה לישראל באנייה "אלטלנה".