O.84 - תיעוד שנאסף לשם הכנת "פנקס קהילות הונגריה" בהוצאת יד ושם

O.84 - תיעוד שנאסף לשם הכנת "פנקס קהילות – הונגריה" בהוצאת יד ושם מפעל "פנקס הקהילות – הונגריה" ותולדות החטיבה: "פנקס הקהילות – הונגריה" שפורסם בשנת 1975 הוא הכרך השלישי בסדרת יד ושם בשם "פנקס קהילות". חברי המערכת (תיאודור לביא, נתנאל קצבורג, שמואל שיחור, נטע פרח ואברהם שיין) כתבו בהקדמה של הספר: "כרך זה [...] עבר גלגולים רבים וחבלי לידה קשים עד שזכה לראות אור בדפוס. העבודה באיסוף החומר ובגביית העדויות מפי הניצולים החלה בשלב מוקדם ביותר, עוד בשנת 1959." הניצולים לא מסרו רק עדויות אלא במקרים רבים אף מילאו שאלונים שהכינה מערכת "הפנקס" על תולדות הקהילות. בתיעוד קיימים שאלונים על אודות 110 קהילות הונגריות (ראו את התרגום העברי של השאלון שבמקורו נכתב בהונגרית בנספח). על פי רוב הכינו את אוספי התיעוד היסטוריונים, רבנים ואנשי מדעי רוח אחרים שכתבו סקירות על אודות הקהילות שעליהן אספו את התיעוד בשביל מערכת "הפנקס". dr. Buchwald Jenő ו- dr. László Ernő כתבו את רוב הסקירות. שניהם עבדו על פי שיטות שונות. Dr. Buchwald גבה בעיקר עדויות וביסס עליהן את סקירותיו. עקב כך יש בחטיבה עדויות חשובות מסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה הקודמת. Dr. László בחר בשיטה אחרת וביסס את סקירותיו בעיקר על מחקר שכבר פורסם. בנוסף לשני אוספים עיקריים אלה, השתתפו בהכנת הסקירות עוד כעשרים חוקרים וביניהם חוקרים ידועים כגון ההיסטוריון Grünwald Fülöp (חי בשנים 1887-1964) מנהל המוזיאון היהודי ההונגרי בבודפשט והרב פרופסור Scheiber Sándor (חי בשנים 1913-1985) מנהל הסמינר לרבנים ההונגרי בבודפשט. האוסף הועבר לארכיון יד ושם לאחר פרסום הספר "פנקס הקהילות – הונגריה" בשנת 1975. היקף החטיבה ותוכנה: באוסף כ-630 תיקים ובהם תיעוד מקורי ומגוון: עדויות, זיכרונות, סקירות היסטוריות, תיעוד רשמי, רשימות נרצחים וניצולים, קטעי עיתונים ועוד. באוסף תיעוד על אודות מאות קהילות שפעלו בהונגריה עד שנת 1944 (שנת גירוש יהודי הונגריה למחנות ההשמדה פרט ליהודי בודפשט). התיעוד מסודר על פי הקהילות ומתייחס ברובו לתקופות הבאות: א. תולדות הקהילות בהונגריה מייסודן עד מלחמת העולם הראשונה; ב.תולדות הקהילות בהונגריה במלחמת העולם הראשונה ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם; ג. תולדות השואה (בין השנים 1938 - 1944 / 1945). נספח: ברוב התיקים לא נמצאים השאלונים אלא תשובות ממלאי השאלון ללא השאלות. להלן סעיפי השאלון בתרגום לעברית: שאלון השאלות מחולקות לשלוש קבוצות: א. שאלות על תולדות הקהילה בעבר הרחוק; ב. שאלות על תולדות הקהילה ממלחמת העולם הראשונה עד כיבוש הונגריה בידי גרמניה; ג. תקופת הרדיפות. א. שאלות על תולדות הקהילה בעבר 1. שמה הרשמי של הקהילה (וכן גם שם הקהילה שבו השתמשו היהודים בשפת הדיבור ובתיעוד בכתב בשפות היהודיות); 2. אופי הקהילה (קהילת-אם, קהילת-בת, קהילה אורתודוקסית, קהילה ניאולוגית או סטטוס קוו אנטה); 3. תאריך היווסדות הקהילה ותאריך התיישבות יהודים במקום; 4. האם התחוללו רדיפות נגד היהודים בקהילה, גירושים, עלילת דם בעבר הרחוק או מעשי רצח בתקופה שמיד לאחר מלחמת העולם הראשונה (בתקופת "הטרור הלבן")? 5. תאריך היווסדות המוסדות הראשונים של הקהילה (חברה קדישא, בתי ספר, מוסדות סוציאליים); 6. תאריך בניית בית הכנסת; 7. תאריך הקמת בית הקברות היהודי; 8. אנשי ציבור מוכרים, אנשים ידועים שחיו בקהילה (רבנים, תלמידי חכמים, חוקרים ועוד וכן גם תאריכי הלידה והפטירה שלהם); 9. מנהגים מיוחדים בקהילה (בתפילות ובחגים); 10. אילו קהילות השתייכו לקהילה (קהילות-בת); 11. מספר היהודים שחיו בקהילה בתקופות השונות; 12. האם הייתה עלייה משמעותית לארץ ישראל לפני מלחמת העולם הראשונה? 13. מאפיינים מיוחדים אחרים של הקהילה. ב. שאלות על תולדות הקהילה ממלחמת העולם הראשונה עד כיבוש הונגריה בידי גרמניה (סעיף זה מתמקד בשאלות על אודות חיי הקהילה עד הכיבוש הגרמני תוך הדגשה על הרכוש שנהרס בעקבות הכיבוש 1. מוסדות סוציאליים; 2. מוסדות תרבותם (בתי ספר, "חדרים", ישיבות, תלמודי תורה, אגודות שונות, ספריות, וכו') 3. תנועות ציוניות שפעלו בקהילה; 4. מקורות הפרנסה העיקריים בקהילה ומקצועות חברי הקהילה; 5. האם היו בבעלות הקהילה או חברי הקהילה תשמישי קדושה או ספרים בעלי ערך? 6. מספר הפקידים שעבדו בקהילה והתפקידים השונים בקהילה; 7.מספר חברי הקהילה ונתונים על אודות משלמי המס לקהילה; 8. האם פורסם ספר על תולדות הקהילה או על אודות מוסדותיה? 9. היחסים שבין האוכלוסייה היהודית והלא-יהודית במקום; 10. מצבה הכלכלי של הקהילה (נכסים וקרנות צדקה). ג. תקופת הרדיפות 1. צווים נגד היהודים בטרם הכיבוש הגרמני; 2. צווים ומעצרים ראשונים נגד היהודים מיד לאחר הכיבוש הגרמני; 3. תאריך הקמת הגטו; 4. מיקום הגטו; 5. הספקת מזון לגטו; 6. טיפול רפואי בגטו; 7. האם היה שלטון פנימי עצמי בגטו? 8. האם פעלה משטרה יהודית בגטו? 9. חיי הדת בגטו (תפקיד הרבנים); 10. תפקידה של המועצה היהודית; 11. תופעות של עזרה הדדית וסולידריות; 12. תופעות של גבורה והצלה; 13. האם הייתה נכונות של האוכלוסייה הלא-יהודית לעזרה? 14. הגירוש (מפעל ללבנים, נסיעה ברכבת, הגעה [למחנה]; 15. מספר המגורשים; 16. לאילו מחנות הגיעו המגורשים? 17. כמה מהם ניצלו וחזרו לקהילה ? 18. מספר חברי הקהילה שהוקמה מחדש, מוסדות הקהילה וחיי הקהילה (בקיצור); 19. אירועים מיוחדים בתקופת הרדיפות (שלא הופיעו בשאלות הקודמות); 20. אנו מבקשים להעביר למוזיאון יד ושם תצלומים של בית הכנסת ומוסדות הקהילה, ואירועים שונים בנוגע לרדיפות (ללא שינוי בבעלות על התצלומים). אנו מבקשים למלא את השאלון על פי הסעיפים [המופיעים בשאלון]. במקרה של אי ידיעה, נבקש להשתמש בסעיף המסוים בסימן –. המחלקה ההונגרית של יד ושם ירושלים, ת.ד. 84.