O.62 - אוסף בורוויץ - עדויות שניגבו בידי הוועדה ההיסטורית היהודית בפולין, 1945- 1947

O.62 - אוסף בורוויץ - עדויות שניגבו בידי הוועדה ההיסטורית היהודית בפולין מיכל בורביץ'- מקסימיליאן בורוכוביץ' (Michal Borwicz- Maksymilian Boruchowicz) נולד ב-Krakow ב-1911 ונפטר ב-Paris ב-1987. הוא היה סופר והיסטוריון יהודי פולני, חוקר תולדות יהודי פולין בתקופת השואה, בוגר האוניברסיטה היאגיילונית ב-Krakow. בורביץ היה אסיר במחנה Janowska שב-Lwow בשנים 1943-1942. נגזר עליו גזר דין מוות בתלייה אך בעת ביצוע גזר הדין נקרע חבל התלייה. הוא ברח מהמחנה והצטרף לשורות הפרטיזנים. בורביץ פיקד על יחידה של AK (צבא המולדת - Armia Krajowa) בסביבות Krakow. לאחר המלחמה עמד בראש הוועדה ההיסטורית היהודית ב-Krakow ופעל במסגרתה בשנים 1947-1945. לאחר הגירתו לצרפת ב-1947 ניהל את המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ב-Paris (Centre d'etude de l`histoire des Juifs (Polonais עד מותו. בורביץ תרם את האוסף הארכיוני שלו ליד ושם. אוסף העדויות: מיד לאחר השחרור החלה הוועדה היהודית ההיסטורית בפולין על שלוחותיה האזוריות לגבות עדויות, כדי לתעד את שואת יהודי פולין. חלק מהעדויות ניגבו כבר באפריל 1945. האוסף ברובו כולל עדויות מפי יהודים שבאו מכל שכבות האוכלוסייה, ושרדו את המלחמה. העדויות מתעדות את התקופה הנאצית על כל היבטיה מראשית הכיבוש הגרמני: פרעות, התנהגות האוכלוסייה המקומית, תהליך הגטואיזציה, החיים בגטאות והגירוש למחנות, אקציות חיסול ורציחות המוניות בתוך הגטאות ובבורות הירי, הישרדות יהודים בזהות בדויה בצד הארי, הסתתרות בערים, בכפרים וביערות, לחימה בשורות הפרטיזנים, המחתרת היהודית על גווניה ולחימתה נגד הגרמנים, מחנות עבודה ומחנות המוות בפולין ומחוצה לה, צעדות המוות. באוסף גם עדויות שניגבו מילדים שהיו פעוטים בתחילת הכיבוש הגרמני, ואיבדו את משפחותיהם במשך המלחמה, עדויות אודות פושעי המלחמה, גרמנים ובני לאומים אחרים, שניגבו במסגרת איסוף תיעוד משפטי. חלק קטן מהעדויות ניגבו מפולנים שתיארו את קורות שכניהם היהודים, או שהיו עדי ראייה לרציחות המוניות שבוצעו ביהודים. האוסף משקף את הרס החיים היהודיים בעיירות קטנות, בכפרים ובערים הגדולות כמו גם את קורותיהם של יהודים שהיו אסירים במחנות עבודה ובמחנות הריכוז והמוות. בכלל התיעוד: - ראיונות עם חברי הוועדות ההיסטוריות. - רישום עצמאי של חוויות מתקופת המלחמה, חלק נרשמו בעת האירועים עצמם ושרדו יחד עם הניצולים. - יומנים וקטעי זיכרונות, מחזות, שירים ששולבו בדברי העדות. ישנן עדויות שניתנו בעילום שם ויש שנרשמו במהלך המלחמה לעיתים לפני מות הכותב האלמוני, ונמצאו לאחר המלחמה. הוועדה ההיסטורית היהודית המשיכה במלאכת גביית העדויות באמצעות סניפים אזוריים עד שנת 1952.